מעורב הופס ליום העצמאות, וחגיגה מרובעת למל!!! / מנחם לס

1.סיבה ראשונה למסיבה: חג העצמאות למדינת ישראל!

הייתי ילד בן 10 כשהאומות המאוחדות החליטה על חלוקת האזור ("תכנית החלוקה") מהים התיכון עד הירדן שכונה אז 'פלשטינה/א"י 'לשתי מדינות שאחת מהם תיקרא 'ישראל' פחות משנה אח"כ. מלחמת השחרור עדיין לא החלה.. הייתי אז ילד ללא אב בבת-גלים שאמו הייתה בעלת 'חנות' כל-בו קטנה – מין STATIONARY של עיתונים, מגזינים, כלי כתיבה, צרכי משרד ובית – במחנה צבא בריטי בטירה.

אמי נהגה לצאת מהבית ב-6 בבוקר ואני למדתי מגיל צעיר מאד להתעורר, להתלבש, וללכת לגן או לבית הספר (כיתות א' עד ו') ובדרך לעצור בחנות המכולת של ההורים של גדעון חמדי ברח' השרון, ממש לפני בית הספר, שם חיכתה לי לחמנייה עם חמאה וגבינה, וכוס חלב או לבן. רק שתבינו: שנות 1943 עד 1949 – השנה שאמי נישאה שנית ועברנו לטבעון – היו שונות ממה שאתם יודעים עכשיו. חברי הטובים ביותר היו 6-7 ילדים ש-5 מהם היו ללא אבות – אביו של אבי ויזלטיר נהרג, שלושה אבות אחרים שירתו במלחמת העולם ה-2 ביחידת המתנדבים העבריים, ואמי התגרשה מאב ABUSIVE כשהייתי בן 3; כולנו די עניים, והאימהות – כולן ללא יוצא מין הכלל עובדות – הסתדרו הטוב שרק יכלו עם ילדיהן. הסידור הפופולרי ביותר היו לארגן את כל הילדים בדירה מסוימת שלשם הגיעה עוזרת, או ילדה גדולה.

בוקר אחד רעשים וצעקות העירו אותי. מיהרתי להתלבש ויצאתי לרחוב (אנחנו גרנו על חוף התכלת 9, כ-300 מטרים מהקזינו) וראיתי את ראובן ריהן, אפרים ביגר, ועוד כמה צעירים שהיו גיבורי הילדות שלי צועקים ורצים לעבר 'השדרות' ('שדרות בת-גלים'). רצתי אחריהם. כולם רצו לכיוון רח' העלייה (היכן שהיום נמצאת תחנת האוטובוסים הראשית של בת גלים, וכמה שנים אחרי ניבנה שם בית הספר, ושיכון החיילים המשוחררים) וראיתי כנופיות ערבים, 10-20 בכל קובץ לוחמים, יורים (למיטב זכרוני לכל 'קבוצה' או 'כנופיה' היו 2-3 היורים מאקדחים, ופה ושם רובים צ'כים. מחנה השריון של הצבא הבריטי היה כ-300 מטר משם על רחוב העלייה בדרך למה שהיום בית החולים רמב"ם.

הערבים היו כ-200 מטר מרח' העלייה, ממש מעבר לפסי הרכבת. ממזרח לרח' העלייה היה מקלט ארוך שנשאר עוד ממלחמת העולם ה-II. הייתי אחד מהילדים הצעירים ביותר במקלט. אני זוכר את ראובן רוביצ'יק, שמואל כהן, אברהם סבח, מירי שוסניק, והיו עוד כמה. 'הגדולים' שלחו אותנו כל הזמן לצאת מהמקלט ולרוץ לכיוון השכונה ולאסוף אבנים, קרשים, אם מוצאים מוטות ברזל, וכו'. אני רצתי 3 פעמים וסחבתי מכל הבא ליד שמצאנו ליד 'המצודה' (האמת? מין חורבה שעמדה שם עשרות שנים) – מין בניין עתיק עזוב ליד רח' יזרעאל, לא רחוק מבית הכנסת, כ-200-300 מטרים מהכניסה למקלט, שמסביבו היה שטח עזוב עם כל מיני ג'אנק.

אנחנו הילדים שמענו את הגדולים צועקים ביניהם מה מטרת ההתקפה. הייתי אומר, למיטב זכרוני, שראיתי כארבע או חמש 'קבוצות', כל אחת כ-30-40 מטר מהשנייה. ס"ה איזה 70-100 ערבים שכנראה הגיעו מזייתון, תחנת הכרמל, והשכונה הגרמנית – שלוש השכונות הערביות המכתרות את בת גלים.

המתקיפים לא נראו כאילו הם 'מתקדמים'. אני זוכר את בן דודי יעקב חס (שהיה מבוגר ממני ב-10 שנים) אומר: "הם לא מתקדמים. ז"א שכל מה שהם מחפשים זה לגרום נזק באבנים ואולי לפגוע במישהו מיריית אקדח. אני מציע שנסובב אותם דרך המקלט ונתקיף אותם מאחוריהם".

המקלט היה בצורת האוח "U" כשאנחנו היינו בחלק התחתון של האות, והערבים בחלק הפתוח בין שני הקווים.

"כל הילדים נשארים כאן", צעק אחד 'הגדולים'.

הצצנו דרך הכניסה למקלט, וכעבור כמה דקות ראינו איזה 40 מהצעירים שלנו משני פתחי המקלט (בסוף הקווים המאונכים) – כ-20 מכל פתח, וכל הערבים נסים לעבר פסי הרכבת, ונעלמים.

זו הייתה תחילת 'מלחמת השחרור' שלי. אח"כ משך סוף שנת 1947, וכמעט כל 1948, כל אימת שהיינו חייבים לנסוע ל'הדר' (בעיקר לרופאים מומחים – במיוחד לפציעת הברך הקשה מאד שלי (כשהתפר באורך 6-7 ס"מ ורוחב של 3-4 ס"מ נותר עד היום), עשינו זאת באוטובוס משוריין שנסע דרך תחנת הכרמל והשכונה הגרמנית כשאבנים פוגעים באוטובוס מכל צידיו. אני זוכר גם את אנשי ההגנה נוסעים בטנדרים עם רמיקולים ומפצירים בערבים לא לעזוב את בתיהם כי איש לא ייפגע בהם, ולא להאמין לקריאותיו של מנהיג 'צבאות השחרור' קאוקג'י "לעזוב את הבתים ואז לחזור עם 'צבאות השחרור' ולקחת את כל הבתים של הציונים".

למיטב ידיעתי יותר מחצי האוכלוסייה הערבית של חיפה ברחה לסוריה ולבנון כשהם הופכים ל'פליטים'.

הגאווה ב'הגנה' (ואני חייב להודות היום שאז הייתי כל כולי – עד כמה שהבנתי – בעד אצ"ל ולח"י, כי את החיילים האנגלים שסובבו את בת גלים עם שלושה מחנות צבאיים שנאתי עד לשד עצמותי כילד), בפלמ"ח, בצבא ההגנה לישראל נולדה אז. מאז אני סאקר לכל דבר ישראלי, ואפילו אחרי 60 שנה בגולה אני מרגיש ישראלי בכל רמ"ח אברי, עדיין חושב בעברית, סופר בעברית, אבל את הלייקרס אני מקלל בערבית ורוסית.

2. סיבה שנייה למסיבה: תנו מבט. מה כה חשוב? סוף-סוף, סוף-סוף ניתוח הגב שאני מחכה לו כבר למעלה משנה!!!

עמדה בפני ברירה: ניתוח גב (מסובך למדי) או הליכון. מי שמכיר אותי יודע שעבורי הליכון הוא דבר שכלל לא בא בחשבון. אחרי הניתוח אאלץ לעבור 3 שבועות ריהביליטציה, אבל שכנעתי את המנתחים שאני יכול לעשות הכול לבדי בבית (לימדתי בכמה סימסטרי קיץ בבית הספר לפיזיוטרפיה של ניו יורק יוניברסיטי תרגילי שיקום, כולל לגב!). אולי אזדקק לעזרה של פיזיוטרפיסטית (שימו לב שציינתי פיזיוטרפיסטית ולא פיזיוטרפיסט, אבל זאת נקודה משנית) בכמה תרגילים, אבל אני מאמין שאצליח להורות לחתני ג'ייסון כיצד לעזור לי למקרה שאזדקק לעזרה. אני מאמין שעד הביקור בארץ כבר אחזור לג'וגינג קל. בגילי – מקסימום 1.5 קילומטרים 3-4 פעמים בשבוע בקצב קליל.

כשהחשש ממום ונכות ייעלם, גם הכתיבה תיהפך ליותר משעשעת וסקסית מאשר הייתה לאחרונה!

אז זה התאריך. מקווה ש-3-4 ימים אחרי כבר אצליח למסור לכם שהכול בסדר ובקרוב מאד אמשיך לבעוט:

Menahem's Appointment Has Been Scheduled

April 22, 2021 at 07:00 AM EDT
Paul Jeffords, MD
Resurgens ASC
Emory Hospital, NW
Atlanta, GA  30342-5021

Add to calendar

3. סיבה שלישית למסיבה? התמונה מספרת הכול:

הגיע הזמן ללכת לבריכה. בבניין שלנו 300 דירות. ביניהן אחת בה מתגורר פרננדו מההאוקס. שנייה של מאמן הפיצ'רס היהודי של הברייבס. אבל 50-60% מהדיירים הן ברובן בלונדיניות, הייתי אומר בגילאי 28 עד 40, 45. כולן BRAINS. היי-טק, השקעות, רופאות, עורכות-דין.

הן חייבות להיות מהשיכבה הזאת לשלם את שכר הדירה הזדוני שאנחנו משלמים.

היי, גייל ואני סידרנו את ענייני הירושה לשתי בנותי (שהיא אימצה) ושני בניה, וזה יעזור לנכדים ולנינים.

שאר הדיירים בבניין (למעשה ארבעה בניינים מחוברים) הם גברים צעירים מאותה שיכבת גיל ושיכבה מקצועית-אקדמאית, אבל מלבד 3 שהתחברתי איתם – עם השאר אין לי קשר מלבד 'היי'.

אני מכיר את כל הבלונדיניות. לא בשמות, אבל בפרצוף. הן הרי בכיתת ה-AQUATIC FITNESS שהייתי מאמן בהתנדבות 3 פעמים בשבוע, ושתתחדש – אני מקווה – אחרי הניתוח, כי בכיתה הזאת אני המלך של כל הבלונדיניות, כולל כמה שחורות חתיכות מעולם אחר!

למה אני מחייך היום? כי אחרי הניתוח אני מתחיל בשעורי PHYSICAL AQUATICS לדיירות הבניין שכולן דואגות לשלומי! (שני החתכים שאתם רואים מתחת לשתי הכתפיים הם עבור הכתפיים ה-"ביוניות" שהשתילו לי מלפני כמה שנים – הכתפיים שלי היו מחוסלות – כדי שאוכל להמשיך לשחק טניס)

גייל ואני עשינו חשבון שעם מזל מהקב"ה יש לנו עוד כ-6-8 שנים ב'בניין הבלונדיניות מהרמה הגבוהה' הזה לפני שניאלץ להיכנס ל-ASSISTIVE LIVING, (ששולם למפרע, ועדיין משולם חודשית), ואת הכסף לא ניקח לקבר, אז משלמים שכר דירה מוגזם. מה קרה?

4. סיבה רביעית למסיבה: רומי – הנכדה שלנו מהוד השרון בת ה-12 – מייצגת את ישראל, (או 'מחוננות וינגייט', או משהו כזה) – נגד ילדות בנות ה-12 של פורטוגל

ישנן לי שתי נכדות אחלה ספורטאיות (שירה באטלנטה, אלופת מכבי ארה"ב בטניס לבנות 14, ורומי), ולגייל יש נין ונינה בני 14 ו-11 ליד שרלוט ששניהם בדרך להיות כוכבים של ממש בפוטבול ובסופטבול)!

אנא שימו לב לסרטון של רומי. בתחילה כשהייתה ילדה קטנה, ואז תרגיל סיבובים שביצעה לפני שבועיים. שימו לב: התמונה רחוקה ועוברת די מהר אבל זה כל מה שקבלתי מהבת סיגל:

5. בשורה או שתיים על כמה משחקים

*הסיקסרס חזרו למקום ראשון במזרח אחרי ניצחון 117-123 על נטס ללא דוראנט והארדן. אמביד VS אירוינג – .37-39

*טורונטו מנצחת את הספארס כששני דברים עזרו לקבוצה הפצועה: הרוקי מלאכי פלין קלע 8 מ-16 נקודותיו ברבע הרביעי, וקם בירץ', במשחקו הראשון בחמישייה של טורונטו , היה טוב מאד עם 14 נק' ו-6 ריב'.

*רנדל – ה-MIP שלי העונה ברמות – עשה בי"ס לזאיון ויליאמסון בנצחון הניקס 106-116. הניקס משחק אחד מאחורי ארבעת הראשונות.

*תמיד כשחושבים שזהו, סטפן קרי לא יכול לעשות זאת שוב, הוא כמובן עושה זאת. הלילה 11 מ-16 מה-3 – כמו קליעות פאול עבור כל שחקן אחר – ל-42 חיצים בקריעה של OKC

*הלב נשבר לאוהדי הפיסטונס שהיו במצב לנצח ואיבדו הכל בדקה האחרונה. רג'י ג'קסון קבר ג'אמפר עם 2.1 טיקים והקליפרס ניצחו משחק שכבר הפסידו 100-98. חשבתי לא לגלות לכם שהקליפרס שיחקה ללא קוואי לינרד, פול ג'ורג', סרג'י איבקה, פטריק בברלי, ומרכוס מוריס – הווה אומר – כמו שאומרים החברים שלי בניצנה – בלי כל שחקני החמישייה. פרט קטן.

6. היום לפני…

*67 שנה: הקצ'ר (שהפך לאווטפילדר) אלסטון האוארד הוא שחקן הבייסבול השחור הראשון לשחק עבור היאנקיז. במשחקו הראשון – הפסד 8-4 לרד סוקס הוא חבט סינגל אחד ב-4 חבטות.

*66 שנה: ""Havlicek Stole the Ball

איזה סיום מטורף למשחק השביעי על אליפות המזרח!. הסלטיקס מובילה 107-110 עם 5 שניות. ווילט צ'מברליין קולע מבלי שמנסים לחסום אותו מחשש לסל ופאול. 109-110. ביל ראסל מוציא כדור ומנסה לזרוק מעל זרועותיו המושטות של צ'מברליין, ולפתע אסון: הכדור פוגע בכבל הפלדה המחזיק את הסל.

נשארו כמובן 5 שניות והכדור בידי הסיקסרס. האל גריר מוסר לצ'ט וולקר ומשום מקום מגיע ג'ון הבליצ'ק וחוטף את הכדור מתחת אפו של וולקר.

הצרחה של ג'והני מוסט, הקריין המפורסם של הסלטיקס – Havlicek Stole the Ball הפכה לאחת הצרחות המפורסמות והידועות ביותר בעולם הספורט עד היום.

7. פינת החי:כיצד פנגווינים מסוג Gentoos מזדווגים

אני מתנצל שהפוסט הזה מלא סקס עם תחרות ל'פלייבוי': הנה כיצד פינגווינים מסוג GENTOOS (בעברית 'לבן-אוזן) מזדווגים:

פינגווינים (השם המדעי הוא SPHENISCIDAE) הם משפחת עופות ימיים הכוללת ששה סוגים ואיזה 100 מינים ש-85% צהם ניכחדו. הפינגווינים חיים רק בחצי כדור הארץ הדרומי. מינים רבים חיים באנטרטיקה הקפואה כשרק הפינגווין הקיסרי מצוי שם משך כל החורף הקפוא.

הג'נטוס שבסרטון הוא רק מין אחד של הפינגווינים.

מי שזוכר את הסרט 'מדגסקר', הוא מכיל ארבע דמויות פינגווינים שלמעשה הם סוכנים חשאיים. דמותו של הפינגווין בקולנוע גולמה ע"י דני דה-ויטו.

טוקס (TUX) הוא המותג הרשמי של מערכת ההפעלה LYNOX:

.

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 35 תגובות

  1. Tzafriros

    15 אפר 2021 07:03:17

    איך אני אוהב לשמוע היסטוריה ממקור ראשוני! פרייסלס מנחם. תודה!
    גאווה על הנכדה שלך!
    החלמה מהירה
    ושמע מנחם מזל שאני לא שכן שלך כי אני מתחרפן בבניין כזה ומקדיש את חיי לנערות הבריכה

  3. טריי זריקה מחשידה

    15 אפר 2021 07:46:14

    מנחם הקליפ שהבאת אתמול על לוקה אז היום נוסף עוד סל אחד שהיה סל נצחון פיספסת אותו במעורב. בכלל היה משחק נהדר בין מאבס לממפיס. גרייסון אלן חירבן בגדול עם 2 החטאות מהקו. בכלל מדהים אותי שהוא מצליח בליגה, הוא טוב העונה, הייתי בטוח שהוא יפלט משם תוך כמה עונות
    חג עצמאות שמח גם אני תכף זז לים

  9. trusttheprocess

    15 אפר 2021 08:51:30

    אני הייתי אומר שיש סיכוי גבוה שחלק מהבחורות שאתה חושב שהן רופאות או עורכות דין , אז הן זונות או סטריפרס במיוחד באטלנטה.
    ולא שיש משהו רע בזה, להיפך

  10. ארז

    15 אפר 2021 09:00:25

    העיקר הבריאות דוק, ואפשר לראות איך רק מהמחשבה על איך שתהיה אחרי הניתוח חזר לך המרץ. מאחל לנו עוד הרבה שנים ממך.

  11. Berch

    15 אפר 2021 09:16:04

    אחלה מעורב מנחם.
    הרבה בריאות ובהצלחה בניתוח… אוהבים אותך סקסי.
    משמח לשמו על משחק טוב של בירץ'. מרגיש כמו האחיין האהוב שמעולם לא היה לי
    ♥️

  15. האווי לאסוף

    15 אפר 2021 10:03:14

    תודה רבה דר' ובהצלחה בניתוח הקרוב. מקווה שתחזור לשלוט על הבריכה שם בקרוב. זה בהחלט תמריץ רציני להתאוששות מהירה

  17. Alex Rabino

    15 אפר 2021 10:30:54

    קודם כול הצלחה בניתוח ושיקום מהיר. הנכדות שלך ממש גאווה.
    תיקון קטן לתחילת הכתבה. תחנת האוטובוסים 40, 41, 42 כבר לא ברחוב העליה מול השדרה. היא זזה 200 מ' דרומה ליד הרכבל.

  18. MBK

    15 אפר 2021 10:43:40

    רק בריאות מנחם וחג שמח
    עם כאלה בלונדיניות בבריכה…..
    אני בטוח שתחייה לפחות עוד 20 שנה ותוציא אצבע משולשת לאוהדי הלייקרס באשר הם

  20. Avri

    15 אפר 2021 11:48:23

    שיהיה בהצלחה עם הניתוח!! ותזהר שם עם התמונות האלו, אני די משוכנע שאתה עובר כאן איזו עבירה פלילית או שתיים. 🙂

  24. MacLeod 1

    15 אפר 2021 17:07:54

    מעורב מתאים ליום העצמאות 🙂
    מטורף הסיפור על מלחמת העצמאות… לא יכול לדמיין מה הלך שם, בכל מקרה, נשים הן באמת גיבורות

כתיבת תגובה

סגירת תפריט