סיקור משחקי מוצ"ש / דובי עופר

Boston Celtics: Enes Kanter signing is one of free agency's biggest steals

שבעה משחקים הלילה מעבר לים, ובהם הלייקרס החסרים מפתיעים את הנטס, הרפטורס סוף סוף מנצחים בחוץ, בקליבלנד, הסיקסרס מנצחים באוקלהומה ועולים לפסגת המזרח, הג'אז מתגברים על הקינגס, הווריירס על הרוקטס, פיניקס לא מסבירה פנים לאורחים מוושינגטון, ובפורטלנד אנס קנטר מכה ללא רחם בלבן הזז הזה מדטרויט. ולפני הכדורסל, עמיר לב.

בהיעדר אירועים היסטוריים שמתחשק לי לכתוב אודותיהם, נעבור הפעם היישר לקטע המוזיקלי. בעצתו של המאסטר דה לה מוזיק בועז כהן אנחנו מפנים מבט ואוזן אל עמיר לב, נגן, מלחין, ומבצע מיוחד במינו, רוקר חרוך וכותב מחונן, שכל מילה שלו היא בעלת משמעות. ביצועי האולפן שלו יפהפיים, אבל בהופעות הוא מרשה לעצמו מדי פעם לשחרר ולהיסחף לאן שהצלילים לוקחים, ולאו דווקא הטקסט המקורי. הפעם נשמע את "חבק אותי", מתוך הופעה מושלמת בבארבי, בה מתארחים, בין היתר, אביתר בנאי ורפי פרסקי. חפשו אותה, ולא תצטערו. ותאזינו איך בידיים הנכונות מיתרים יכולים להוביל שיחה של למעלה מארבע דקות עם הכלים שסביבם, ועם הנשמה שלנו, המאזינים. ובסיום, תודה רבה.

קליבלנד קאבלירס (33-19) 115 – טורונטו רפטורס (32-21) 135

כשהראפטורס ויתרו על נורמן פאוול עבור גארי טרנט ג'וניור ושרידי גופתו של רודני הוד, פאוול, ראפטורס בנשמה, התבאס רצח, ואני בפינתי השקטה טענתי הבלייזרס אידיוטים. הלילה הגיע טרנט עם הקנדים לקליבלנד, והראה שוב כמה כישרון יש לו, לבחור הצעיר. בהיעדרה של רוב החמישייה הפותחת, סיאקאם, ואנווליט, 4 משחקים בחוץ, וקייל לאורי, שבעה, לקח על עצמו טרנט חלק ניכר ממלאכת הקליעה וההנהגה, והוביל את הראפטורס לניצחון חוץ ראשון אחרי תשעה הפסדים מחוץ לטמפה, וכעת הם שני משחקים אחרי שיקגו שבמקום העשירי, בואכה פלייאין.

כבר במחצית הראשונה המטיר טרנט לא פחות מ-25 נק' על ראשי הקו האחורי של המארחים, ולצידו סייע אנונובי עם 15. צרפו לזה 9-8 משלוש, ו-16-14 מהשדה, ותבינו איך קבעו הראפטורס שיא מועדון של 87 נק' במחצית הראשונה. וכשמנגד הקאבס עונים ב-54 בלבד, מישהו הוריד את המתג בסניף המרכזי. רוצים פירוט? 26-47 אחרי הרבע הראשון… 28-40 בשני… אתם מבינים את ההמשך. הקאבס עוד עשו בכאילו עם 13-29 ברבע השלישי, אבל זה היה ממש מעט וממש מאוחר מול הבור שממנו נדרשו לטפס. בסיום 115-135 לראפטורס, שממשיכים לחלום פלייאין, לעומת הקאבס, שמתחילים להסתכל על העונה הבאה.

7 ריב' ו-4 אס' צירף גארי טרנט, ג'וניור, ל-44 הנקודות, וכל זה ב-19-17 מהשדה, 9-7 משלוש, ב-33 דקות. מלאכי פלין פתח בחמישייה וענה על הקרדיט עם שיא אישי של 20, לצד 11 אס'. אנונובי נעצר על 15 ובמברי תרם 13 משלו. הראפטורס הרשימו עם 32-17, 53% משלוש. רודני הוד, אגב, צירף 6 והשלים 50 של הניו קאמרז.

סקסטון עם 29 וגארלנד 19 היו הקו האחורי שאמור היה למשוך את הקאבס קדימה, אך לא הלילה. צל צילו של קווין לאב הופיע לצידם עם 18 משלו, והראה שיש עוד קצת לחות בעצמותיו היבשות. אם לסגור את חלק הדימויים המורבידיים, זה עזר כמו כוסות רוח לבלייק גריפין, נו אופנס.

ברוקלין נטס (17-36) 101 – לוס אנג'לס לייקרס (20-33) 126

הזכרנו מיץ בעצמות? מה דעתכם על דלק סילוני במקום שבו נהוג לשבת? (הפסקה מתודית. שמעתם פעם קריאת חיזור של שליו ננסי? נשמע כמו צעקת בהלה של שליו ננסי. הייתי בטוח שחתול ארור תפס אותו, בחיי). בכל מקרה, התחלנו לדבר על אנדרה דראמונד, ואני הראשון להודות שאין שום קשר לא לדלק ולא לישבנים. סתם משפט שהתחבר טוב להלם מהניצחון של הלייקרס בלי לברון ודייויס על הנטס עם דוראנט וקיירי. רגע… וואט?? כן נו, כי דראמונד.

האיש הגדול הראה שכשמנפנפים לו באתגר ובועטים לו חזק בישבן, בכל זאת הגענו לזה, הוא מסוגל להזיז את עצמו ולהועיל בטובו להראות את היכולת הגלומה בו. כי די, יש גבול. הבנאדם יכול להיות אחד הסנטרים הטובים בליגה. אז בבקשה…

הלילה, למשל, הגיע דראמונד לברוקלין עם הלייקרס הפצועים, שיחק 22 דקות ובהן הספיק לקלוע 20 וללקט 11. כנראה יש משהו בלמארקוס אולדריג' שעושה לו את זה. אולי הנרפות הכללית של הפורמר ספר. בכל מקרה, דראמונד חנה ברוורס בתוך הצבע החיוור של הנטס, ובמשך שלושה רבעים חולל שם נזקים שגם 22 הנק' של דוראנט וה-18 של קיירי לא הצליחו לתקן. דרוש טייח. כלומר הארדן, וללא ספק ספר דימויים ישמש פה היטב לפני כתיבת הפסקה הבאה כי העסק גולש לאבסורד. מה שמזכיר לנו שאבסורד להתייחס ל"שוב" של חווה אלברשטיין ואריק סיני כדואט, כשבעצם הסקסופון של ירוסלאב יעקובוביץ' הופך את השיר לשיח משולש. אז יש לנו צמד שמופיע ואחד נסתר… בקיצור, תקשיבו, והפעם לא רק לחווה ואריק כמו שאתם עושים תמיד, אלא גם לירוסלאב.

אז מה עוד היה לנו? בואו נודה שעזרה העובדה ש-9:41 לסיום הרבע השלישי קיירי מבצע פאול על שרודר, הדניס נובח חזרה, והזברות שולחות את הניצים להתקלח מוקדם (כלומר שניהם הורחקו, וניצים כי הם רבו אבל גם כי שרודר היה פעם באטלנטה… עזבו, בואו נתרכז בכדורסל). האורחים אומרים תודה בנימוס, רצים 2-15 עד 71-88, ומכאן זה לייקרס אול דה וויי דאון מיסטר, אמר ההודי כששאלו אותו על מה עומד העולם. האורחים מנצחים את המחצית השנייה 43-65, את המשחק כולו 101-126, ומביאים הרבה נחת לכוכבים המקורקעים.

דראמונד וה-20 שלו הובילו שמונה לייקרס בספרות כפולות, ביניהם שרודר עם 19 עד שהורחק, והזה מקרוב בא בן מקלמור זוכה לעדנה עם 17 אחרי שהושלך ככלי אין חפץ בו ונאסף ע"י הלייקרס. קולדוול פופ והורטון טאקר הם ארבעה שמות לשני שחקנים שקלעו מספר אחד, כלומר 14, כשTHT מוסר גם 11 פעם לחברים. מוריס גם הוא קלע 14, אבל יש לו שם אחד, לכן הוא לא קשור. קוזמה הצטרף לדייויס וללברון על אזרחי. זה לא הפריע ללייקרס לדייק ב-55% משלוש.

דוראנט עם 22 היה הנט היחיד הראוי לציון, ולצידו קיירי שהספיק 18 לפני ההרחקה. אולדריג' מצא כוח להוסיף תריסר, וגריפין… שתיים. 27-5 מחוץ לקשת ו-19 אסיסטים בלבד לא השאירו למארחים סיכוי לניצחון.

אוקלהומה סיטי ת'אנדר (33-20) 93 – פילדלפיה 76' (17-36) 117

ברוקלין הפסידו! צהלו הסיקסרס, הסתערו על הת'אנדר האומללים וכבשו את פסגת המזרח. 23-37 הייתה התוצאה לקראת סיום הרבע הראשון, 25-37 בסופו, ומכאן ואילך התבצרו הצדדים בעמדותיהם ושמרו על הסטאטוס קוו. ברבע האחרון מחליפי הסיקסרס מהדקים מעט את הלחץ ומגדילים את הפער, עד 93-117 בסיום. הסיקסרס והנטס בטנגו בראשות המזרח, ועד סוף העונה יהיה מעניין בצמרת.

אחרי שנחנק והוגבל במשחק הקודם בניו אורלינס, נזקק הלילה ג'ואל אמביד ל-27 דקות בלבד כדי להרביץ בינה במוחם של מוזס בראון הדחלילי ושל עמיתו לשעבר טוני ברדלי. ג'ואל דנן קלע 27, ליקט 9 ומסר וחסם 4, כדי להוכיח את ערכו. לא ביקשנו, אמרו הת'אנדרז, אבל תודה. קורקמאז עם 20 ו-5 חטיפות הוכיח שמקומו בחמישייה ראוי, וסימונס תרם 13 נק' ו-3 באס' וריב'. חיוור, אבל מנצח.

הת'אנדר קיבלו חזרה מפציעות את בייזלי, 17 נק', ודורט, 15, ושמחו על המשך השתלבותו של בראדלי, שקלע 16 וליקט 14. בעיקרון, זה מסר, הניקס יהיו שמחים לקבל את החוזה של הורפורד ובחירת הדראפט של הת'אנדר תמורת נוקס ובחירת הדראפט של דאלאס ששייכת לנו. רק אומר.

יוטה ג'אז (13-40) 128 – סקרמנטו קינגס (31-22) 112

הג'אז ממשיכים להתאושש מצמד ההפסדים הרצופים מול הסאנס והמאבס, והלילה מנצחים בפעם השנייה ברציפות, את הקינגס. אתם רואים הפרש 16 ואומרים חתיכת עוגה, מיטשל אנד קו אומרים תסתכלו שוב, כי זה לא היה כה פשוט.

כלומר, 11:50 לסיום ניאנג מדייק ומעלה את הג'אז לפלוס 9, 89-98, אבל אז נזכרים הקינגס שבדיוק היום, 11 באפריל, לפני 50 שנה, עלה לבמה בניו יורק בחור צעיר אחד כדי לחמם את ג'וני לי הוקר, וביצע את השיר הבא, וכמו ששר אז בוב דילן, זה הבחור, היתרון של יוטה פשוט… עף ברוח.

הקינגס רצים 0-11, ועולים ל-98-100, ורק ארבע דקות לסיום מחליטים המארחים להעמיד דברים על דיוקם ואת הבייבי קינגס במקומם, דופקים ריצונת, ושתי דקות לסיום בא קונלי עם שלשה וסגר את הפלומבה לפלוס 14, 109-123. הרוח יצאה ממפרשי האורחים, והם הרימו ידיים סופית. בסיום 112-128 ג'אז. כאמור, נראה קל מכפי שהיה באמת, אבל לניצחון אין ריח כמו שאמר אותו קיסר, ורצף ניצחונות הבית של מיטשל, קונלי וקו' עומד כבר על 24.

דונובן מיטשל ניגן חזק יותר מכל הג'אז האלה, ולמרות שהחטיא את חמש השלשות הראשונות שלקח, ובסך הכל 9 מה-12 שניסה, הגיע ל-42 מרשימות, וזו לו הפעם הח"י לקלוע 30+ העונה. קונלי נשא את כליו של הכוכב הצעיר 26 פעם, קטף 6 ועזר לחברים 4 פעמים, ואינגלס עלה מהספסל עצבני על כל העולם וקלע 20, כולל 10-5 משלוש. 38-52 ניצחו המנצחים בריבאונד.

הולמס היה הקינג הרשון, הטעות במקור תחשבו למה, עם 25 ו-10 קרשים. פוקס אמנם קלע 30 ומסר 8, אבל קוראים לו שועל ולא ראשון ולכן הוא במקום השני. זה הגיוני תכל'ס. באדי היה הילד עם 19, 7 מסירות ו-5 קטיפות, ואלה היו הקינגס רבותיי, עם הפסד שישי ברציפות.

גולדן סטייט ווריירס (28-25) 125 – יוסטון רוקטס (39-14) 109

מסדר פצועים וחוזרים – וול חזר אחרי משחק בחוץ, אוברה לא שיחק עם פרק יד נקוע, וג'יימס וייזמן נחת לא טוב אחרי חסימה של מרטין ברבע השני, יצא ולא חזר. ולחדשות בהרחבה.

הווריירס חזרו לנצח אחרי ההפסד המרגיז מול הוויזארדס, הרוקטס לעומתם עם הפסד שני אחרי הניצחון הנדיר על דאלאס. איך זה קרה? קל, קארי קלע 38, וויגינס 19 במחצית הראשונה, ולהפסקה ירדו הקבוצות כשהמארחים ביתרון 17, 48-65. מי שנהג לצפות בקרבות בושידו יודע ששבי עוזיאל היה אומר בנקודה זו "פה, בעצם, נגמר הקרב". השאלה הגדולה שנותרה ללא מענה היא האם שבי הלז הוא גם הבסיסט של פוליאנה פרנק, או שמדובר בשני אנשים שונים בתכלית. אולי זיוה תדע. ואם מישהו, אי פעם, מוצא חיבור יותר מושלם, ברינג איט און!

במחצית השנייה הרוקטס עושים קצת יותר מהר, אבל מי שהאזין לפוליאנה יודע שזה כבר גמור. וול במאמץ אחרון מצמק בשלשה ל-98-111, בדיוק עם הגונג לאמצע הרבע האחרון, אבל וויגינס נזכר לחזור לקלוע, מחזיר את המארחים למחוזות בטוחים, ובסיום 109-125, ווריירס.

38 נקודות, 5 אס', 8 ריב', 15-8 משלוש, משחק שישי ברצף עם 30+ , סטף קארי סופרסטאר. לצידו וויגינס מסיים עם 25, וג'ורדן פול מדגמן ידית מהספסל עם 21. די גרין קולע 2, ומוסיף 7 במסירות וליקוטים.

בצד הרוקטס של הדברים וול מסיים עם 30 עגול עוד משחק מתסכל, ולצידו כריסטיאן ווד עם הצצה לעתיד ו-18 נק'. אוליניק מנסה לסייע עם 18 נ' ו-11 ריב'.

פיניקס סאנס (15-37) 134- וושינגטון וויזארדס (33-19) 106

הוויזארדס נתנו כמעט כל מה שהיה להם בניצחון על הווריירס, הסאנס הגיעו עצבניים מההפסד לקליפרס, וזה הסתכם במחצית צמודה אחת. 55-57 הובילו המארחים אחרי 24 הדקות הראשונות, אבל לרבע השלישי הם כבר עלו אחרת לגמרי, כאילו מישהו הדליק להם את האש. התחיל כלומר. הפרודיג'י למשל.

כוונות מאופסות, 10-7 משלוש, דווין בוקר לא בהכרה, ו-24-44 אחרי 12 דקות. הרחק מהבית, במדבר של אריזונה, בפיגור 22, הוויזארדס הרימו ידיים. 106-134 בסיום, הסאנס חוזרים לנצח, וושינגטון ממריאים ליעדם הבא, סולט לייק סיטי, למפגש עם הג'אז שניצחו 24 רצופים בוויויט סמארט הום ארינה. בהצלחה עם זה חברים.

בוקר זרח רבע וסיים עם 27 ו-6 במסירות וריב', ואחריו עוד לא פחות משבע שמשות זוהרות בספרות כפולות, ובראשן ברידג'ס עם 15. אייטון, פיין וג'אוון קרטר תרמו 14 לראש, וכריס פול קלע 13, מסר 10 וקטף 5. הסאנס היו ידידותיים במיוחד זה לזה עם לא פחות מ-36 אסיסטים. כלפי הוויזארדס הם היו פחות אדיבים ואיבדו את הכדור 3 פעמים בלבד. תעשו את היחס אס'-איב'.

הוויזארדס ויתרו הלילה על שירותיו הטובים של גיבור הניצחון מאמש, כשבראדלי ביל ישב בחוץ עם מה שתואר כגב כואב. בהיעדרו, לקח נטו לפחות את האחריות על הקליעה, עם שיא קריירה של 24, ו-ווסטברוק התנדב לכל השאר, עם 14 אס' ו-11 ריב', נוסף על 17 נק'. אבדיה תרם 9 נק', 6 ריב' ו-2 אס' ב-31 דקות על הפרקט.

פורטלנד טריילבלייזרס (21-31 ) 118 – דטרויט פיסטונס (37-16) 103

ולסיום, אנס קאנטר. בום. הטורקי לקח 30 ריב', שיא מועדון, וקלע 24, ובהיעדרו של נורקיץ' הנח בראשון ממשחקי בק2בק, היה האלפא די טוטי בלייזרס, כל הדרך לניצחון ביתי קליל על הפיסטונס ללא ג'רמי גראנט. ואני לשווא אומר לעצמי חלאס תן לרוץ ברצף ולעוף לטיפולים, ואז בא זה עם רוק 30… בלתי נמנע, מזל טוב קנטר!

במחצית הראשונה האורחים עוד עשו קולות של כאילו ואפילו הישוו ברבע השני אחרי שפיגרו ב-16, אבל הבלייזרס עשו מיפ מיפ, רצו 0-9 וירדו למחצית בפלוס 9, 50-59. עוד לחיצה קלה על הדוושה ברבע השלישי, ותשע וחצי דקות לסיום מלו מעלה ל79-103, ומכבה את האורות. בסיום 103-118, הבלייזרס מתבססים במקום השישי במערב, הפיסטונס שוקעים עוד כמה מ"מ בתחתית של התחתית.

ה-24, 30 של קנטר היו הכותרת, אבל גם לילארד עם 27 ו-10 אס' ומקולום עם ה-26 שלו נכחו עבור המנצחים.

בצד המפסיד ג'קסון, ג'וש, מגיע ל-21, וג'קסון, פראנק, עולה מהספסל עם 17. חוץ מהג'קסונס לפיסטונס היה רק סאדיק ביי להציע, עם 14 נק' שלא שינו כלום.

דובי

אנטומולוג, עובד סוציאלי ומטפל.. גר בערד וגם במייל dubiduofer@gmail.com

לפוסט הזה יש 107 תגובות

  1. אחלה סיקור, תודה רבה
    וככל הזכור לי, זה אכן אותו השבי שליווה את פוליאנה. אם לשלח מותר לחלטר תקופה כפוליטיקאי, השילוב של שבי נראה לי תקין

  2. תודה על הסיקור. מפנק כהרגלך.
    *
    מפסידים ב-30? לא נורא, העיקר שיצאתי עם 3X10.
    תגידו מה שאתם רוצים, אבל ווסטברוק השחקן הכי משפיע בדורנו על איך שכדורסל נתפס. או לפחות על החשיבות שאנשים ייחסו לשורה סטטיסטית של שחקן.
    *
    הלייקרס עוברים סדנת גיבוש נחמדה בלי לברון ודייויס. סיכוי שהם ייצאו ברווח מהפציעות של שני הכוכבים.
    *
    ג"ס ואני:
    ויצמן נפצע. כתבתי אתמול ואציק שוב היום – אפשר לדבר על ההחלטות של קר ועד כמה הוא מאמן גדול או לא. אבל כדאי לדבר על הכישלון של הGM מאיירס העונה. אנחנו קבוצה רזה וחלשה שיכולה לשמור על גארדים אבל מתקשה באופן בולט לשמור על גבוהים. וכשהסנטר הרוקי שלנו נפצע אנחנו נשארים עם שני פאוור פורוורדים שמוגדרים "אנדר-סייזד" (מתחת לשני מטר) וקווין לוני שנוטה לפציעות. מה כבר יש לנו לעשות מול היוקיצ'ים, גוברים ודייויסים במערב?
    אי אפשר להגיב לפוסט של רועי ויינברג – אבל אני מסכים איתו – אנחנו לא משתמשים מספיק בפיק אנד רול. יש לי תחושה שזה לא עניין של "המאמן לא רואה את זה". כלומר – אני לא שולל שזה חוסר רצון של קר. אבל הייתי מהמר קודם כל שניסינו ופשוט גילינו שאנחנו לא בנויים לזה מבחינת הסגל. היה מספיק לראות את לי חודר על אבדיה ומחליט שאפילו מולו אין לו יותרון פיזי.

      1. מסכים לחלוטין. ושמח שאני לא היחיד שכותב את זה.
        גם לא מהבחינה שהוא יעבור אותו – הוא פשוט הזנה את הסטאט.

        1. לא הזנה כלום. מדובר בשחקן אגדי אחד מ30 הגדולים בכל הזמנים ולשונאים מ50.
          Mvp אול nba קריירה מטורפת עם מספרים והיילייטס אדירים.
          הרבה כוכבים לא זכו בטבעת אין מה לעשות קורה.
          יכל לעשות יותר? אולי
          אבל עשה מספיק.

          1. אני לא מאלה שנוטים להקטין את ראס. אפילו היו כמה דיונים באתר שבהם הגנתי עליו למרות שאני מודה שהעמדה שלי בעדו מתחילה להישחק.
            אבל אחרי כל כך הרבה טריפל דאבלים של ראס וכל כך מעט הישגים קבוצתיים של שני השחקנים הנדונים – כשייבחנו את הטופ 10 של הרכזים רוברטסון כבר כנראה לא יהיה אוטומטית בטופ 3 – וגם ווסטברוק לא.

      2. הסתכלתי על הקריירה של ביג או וראיתי טבעת אחת והשתתפות נוספת בסדרת גמר. את הדבר השני לראסל כבר יש. אולי גם יצליח לסיים את הקריירה עם טבעת, אם יחבור לקבוצה מתאימה (את הטבעת של אוסקר הקנה לו בעיקר אחד לו אלסינדור).
        יש מצב רציני מאוד שאם היית חי בתקופת אוסקר וחווה את כל המשחקים שלו כמו החשיפה של היום – היית חושב עליו דומה.

        1. ראיתי כמה כתבות ישנות עליו – וזה אכן היה המצב. מה שנשאר כמה עשורים אחרי זו ההילה סביב ההישג הסטטיסטי. הוא פרש גם די מהר אחרי האליפות כשהוא לא ירד הרבה מהשיא.

        2. קפטן לב-בשר ופופו, החמצתם את הנקודה, או שאתם סתם רוקדים מסביבה ללא תועלת.
          כל העניין הוא שעכשיו מסתכלים על אוסקר רוברטסון, שממוצעי הטריפל דאבל שלו היו טיעון ל GOAT, ואומרים, אם ראס מצליח לעשות את זה ולהיות כל כך גרוע, כנראה שאוסקר גם לא היה משהו.
          ראס כל כך גרוע, וכל כך אנדר אצ'יבר, שאני בספק אם אליפות תעזור לו בשלב הזה של הקריירה.
          הצליח להשיג פחות מהמצופה בכל קבוצה שהיה בה.

      3. ווסטברוק החזיר את השם המאובק של רוברטסון ממרתפי הסטטסטיקות המעופשים, היכן שגילרי וגיא תוחבים את אפם רק כדי לדלות סטטסיסטיקה ומיד לקרוא למנקה שתאוורר את החדר. מי ידע מי זה חוץ מהנ"ל עד 2016?? רכז משנות ה60!
        ולעצם העניין כמה אליפויות רוברטסון לקח?? בכמה גמרים הוא השתתף?? למה הוא יותר גדול?. מה שעושים לווסטברוק זה קצת עוול כי הטריפל דאבל היה מקודש עד ממש לאחרונה וכנראה לא לחינם. כשהוא מתחיל להשיג אותם בצרורות, פתאום מתחילה התהייה על שיטת הספירה העשרונית…נו באמת. גם כשמדובר בשחקן אניגמטי כמו ווסטברוק מותר להיות כנים.
        בואו לא נדבר על מיתוסים. בואו נדבר על שחקנים היום. ליליארד שחקן מדהים נכון? מה הישג השיא שלו? גמר מערב אחד בסוויפ משפיל, זהו. אפילו לא מועמד לMVP ב 9 עונות בליגה. והוא קונצנזוס לעומת ראס, למה. ראס אחרי הכל השיג הישגים גדולים יותר. פעמיים גמר מערב אחד מהם בסדרת הפלייאוף הגדולה בכל הזמנים לדעת גולשי הופס או קרוב., גמר כללי. MVP. אוקיי, עם דוראנט, מסכים. אבל דוראנט לא הוכיח עדיין שהוא הסיבה להצלחה. ההצלחה במפרצייה לא מהווה הוכחה בקבוצה אדירה כזו, אז למה שווסטברוק לא יהנה מהספק על חלקו בהצלחה של OKC הגדולה?.

        בא ניגש לפרה הקדושה בעצמה, סטף HOF קרי! מה ההישגים שלו כשחקן ראשי? אליפות ב2015 עם קבוצה הטובה ביותר ב20 השנים האחרונות אם לא יותר כשהוא חלק מרכזי בה, MVP. וגמרים עם קבוצת ההתקפה הטובה ביותר בהיסטוריה ככל הנראה. מה אתם לומדים מזה על הגדולה שלו כשחקן? מה כבר אפשר ללמוד מזה על גדולה של שחקן כשהוא מרופד מכל כיוון בנתונים הכי מפנקים מסביב?? ואם אתם מדברים על סיפור ונראטיבים של הט"ד אז גם בעונה הפנומנאלית של הMVP היה הרבה נראטיבים מהקליעה הרחוקה מידי ועד הבייבי פייס שמקיד את כל הליגה, בואו לא ניתמם מידי.
        CP3 בכלל לא בקטגוריה שלו. בכלל לא באותה רמת ווליום של שחקן.

        הטענה שנשארה היה על היעילות שנמוכה מרוב הכוכבים של העשור.ועל זה אין ספק שיורדות לו נקודות בגלל הקליעה הלא יעילה שלו, אבל הוא מפצה עליה בריבאונדים ובאסיסטים, לא נותנים לו קרדיט אבל האיש מוסר מדהים, מגדולי המוסרים שהליגה ראתה. המדדים לא מצליחים להכיל ולהסביר אותו כי הוא שחקן ייחודי {טענה מצחיקה קצת, אני יודע…}בקטגוריה משל עצמו, תופעה.

        בקיצור, לחיוב:וירטואוז שהמשחק לא ראה. יכולת אתלטית נדירה. מוביל את הליגה או ממובילי הליגה באסיסטים כבר כמעט עשור ברציפות.
        גמר מערב פעמיים. גמר כללי. שחקן מוביל בקוטנדרית 8 עונות. MVP. מס'1 בהסטוריה של הליגה בטריפל דאבל {עניין של שבועות..}.

        לשלילה: קליעה לא אמינה. לא הישגי מספיק. ללא אליפות. יעילות בעייתית. כשלון להנהיג קבוצה להישג כשחקן ראשי {זה הכתם הכי גדול עליו לטעמי]. חוש אופנה מזעזע.

        1. איזה מרתפים מעופשים. רוב אוהדי הNBA מכירים שמות ישנים כמו ראסל וצ'מברליין ואפילו את דולף שייס ובטח שגם את רוברטסון. בכלל השם שלו מוזכר בכל פעם שמישהו מסיים עונה עם יותר מ-5 טריפל דאבלים…
          *
          האם ההישגים של ווסטברוק הופכים אותו ליותר גדול מרוברטסון? ראוי לויכוח (או אפילו להטלת מטבע).
          הבעיה שגם לחובבי ווסטברוק קשה לדמיין אותו בטופ 3 של הרכזים אי פעם. אז אם אותו לא – למה את רוברטסון כן?

          1. הוא לא טופ 3 היסטורית בגלל ההישגים הקבוצתיים הלא מספקים והקליעה הבעייתית, עם אליפות {עדיף שתים..} היה על מה לדבר.
            ביג או לא ידוע כמו צ'מברליין וראסל.

            1. איזה טופ 5? איפה הוא איפה מג’יק סטוקטסון קיד נאש קרי הארדן פול לילארד…

            2. הוא הרבה מעל סטוקטון קיד נאש פול דמיאן

              למעט נאש אף אחד שם לא זכה בmvp
              הסטט של נאש מצחיק בכלל mvp עם 15 נק. היום הוא לא היה נכנס לטופ 10 במירוץ גם עם מאזן של 62 10 עם הסטט הזה.

            3. שמעון שתהיה בריא אתה מביך את מוסד שב״ר קיד נאד סטוקטסון לקחו קבוצות עלובות והפכו אותם לקוטנטדרית, איפה הם ואיפה ראס? שמיים וארץ.
              .
              לילארד פגש את ראס בשיאו וניגב אותו, לקח קבוצה הרבה יותר רחוק כשחקן מוביל.

            1. כמה כאלה יש? על כל השחקנים יש ביקורת, גם על מסי ורונאלדו. כאן יש עליו רק ביקורת
              🙂

            2. התחלת ב"רק כאן" ועכשיו אתה רוצה שאעשה לך סיכום כתבות בגוגל?
              לא יודע. אבל ממש לא "רק כאן".

        2. ליליארד שנה אחר שנה סוחב את פורטלנד לפלייאוף במערב הקשוח. יש לו קבוצה נחמדה אבל אף פעם לא היה לו שחקן בקליבר של דוראנט והארדן לצידו.
          יש סיבה שהווריורס היו קבוצת ההתקפה הטובה בהיסטוריה – קארי. הוא והקליעה שלו היו המרכז למה שכולם אומרים שמדובר בהתקפה הגדולה בהיסטוריה. היכולת שלו לבטל כל טווח ולגרום להגנה כולה להתמקד בו ובתנועה שלו גרמה להתקפה הזו לפרוח ולשחקנים מסביב (בלי להוריד מהכבוד שמגיע לתומפסון).
          CP3 מדובר על אחד ממנהלי המשחק הגדולים במשחק שלטעמי אם לא אותה פציעה היה רושם אליפות ראשונה. כל קבוצה שהגיע שדרג משמעותית (OKC חזו לה לוטרי). הוא פשוט הופך את הקבוצה והשחקנים סביבו לטובים יותר. הקריירה שלו די מזכירה את של קיד. שני מנהלי משחק שהיו מדהימים בשיאם אבל תמיד היו קבוצות טובות יותר שלקחו את הטבעת.
          .
          הבעיה אצל ווסטברוק היא קבלת ההחלטות ולא בטוח שהוא משפר את הקבוצה שלו ו/או את השחקנים סביבו.
          הכדורסל כיום הוא הרבה יותר מהיר מאי פעם. כמות הפוזשנים גדלה ולכן גם הנתונים הסטטיסטיים. אין בעיה שהוא משיג TD, אבל זה לא מה שגורם לקבוצה שלו לנצח משחקים. קבלת ההחלטות שלו היא מה שגורם לקבוצה שלו להיתקע פעם אחר פעם

          1. ראס כמו דמיאן סחב את כל הקבוצות שלו לפלייאוף ולראס חביבי יש MVP. שדמיאן יזכה בזה יהיה מה לדבר.
            היום דמיאן 20 רמות מעליו זה כן אבל אם משווים קריירה ראס הרבה מעליו, לדמיאן היו שחקנים מצויינים לידו כל השנים.
            זה לא בדיוק שדוראנט הוכיח שהוא יכול להביא טבעת לבד או עם עוד כוכב 1 לצידו אלא צריך 2 כאלה.
            אם לראס בשיאו היה למשל קליי ודיוויס איתו גם הוא היה לוקח

          2. סמיילי. אם אתה נכנס לרזולוציות אז ברוקס ודונובן מאמנים חלשים משמעותית מסטוטס. OKC במשך שנים שיחקה את הכדורסל הכי מיושן בליגה. ראס גם "סחב" לפלייאוף.

          3. קרי בלי קליי ודוראנט – קלעים טופ 5 בהיסטוריה – לא עושה פלייאוף שנתיים רצוף. בקושי מצליח להישאר בריא.
            בהופס החליטו שראס הוא אפס. למזלו – בארה״ב חושבים אחרת 🙂

        3. Popo אל תתן למציאות לבלבל אותך עם הנרטיב, לילארד ליד דוראנט והוא היה סופר טבעות, הוא פגש את המנפח סטטיסטיקות בשיאו וניגב איתו את הפארקט כולל שלושה אלמותית מחצי מגרש, לגבי השטויות שכתבת על MVP לילארד במירוץ כמעט כל שנה.
          .
          הטריפל דאבל היה בדיחה עצובה של חובבי הסטטיסטיקות ששואפים למספר שלם, מה זה משנה 10 ריבאונדים אם אתה משאיר את השחקן שלך פנוי בהגנה לשלושה חופשית והולך לקטוף ריבאונד על חשבון הסנטר, מה זה משנה 10 אסיסטים אם זה בא על חשבון המשחק הקבוצתי, מה זה משנה 20 נקודות ביעילות כל כך נמוכה שפוגעת בקבוצה?
          .
          דוראנט לא הוכיח שהוא הסיבה להצלחה? אתה זוכר שווסטברוק נפצע ב2914 דוראנט לקח את הקבוצה למקום שני במערב ולגמר המערב, לאן ווסטברוק לקח קבוצה כשחקן ראשון?
          .
          באמת השוות את קרי לווסטברוק? זה כמו להשוות אותי ללברון קרי לקח קבוצה לאליפות ולעונה היסטורית כשחקן הראשי בהצגה עוד לפני הגעת דוראנט.
          .
          גם כריס פול האוברייטד הרבה יותר גדול מווסטברוק, למרות שחובבי הסטטיסטיקה הריקה לא רואים זאת.
          .
          בסוף ווסטברוק כמו אוסקר בזמנו מנפח סטטיסטיקות על חשבון הקבוצה וזה לא משנה תואר MVP שהתקשורת העניקה לו בגלל הנרטיב של עונת הטריפל דאבל (למרות שהארדן נתן עונה יותר טובה קבוצתית והן אישית הוא לא הגיע ל10 ריבאונדים).
          איפה ראסל ברשימת השחקנים הגדולים ביותר? הוא לא שם אפילו לא קרוב, כל מי שצפה במשחק יודע שסטוקטסון אחד או גייסון קיד גדולים פי 10 מווסטברוק כשחקנים ולשניהם אין MVP או סטטיסטיקה ץ.

            1. כל העונה ה״מטורפת״ על חשבון הקבוצה, ועף ליוטה של גובר וילד בשם מיצל בפלייאוף, באותה עונה טענתי שיש לו סגל טוב כמו של יוסטון, אל תתן למציאות להטעות אותך.
              לילארד סקורר על ליד דוראנט מישהו שיקח פחות זריקות ויקחו את השלושות היה להם טבעצ

            2. ברוך עף בהחלט מול יוטה וזה כשלון. דמיאן היום טוב ממנו אבל דמיאן לא היה כזה טוב לפני כמה שנים כמו שהוא היום. שום דבר לא על חשבון הקבוצה זה רק המצאות

            3. שמעון ראסל נוגב שנה אחרי שנה, ליוטה ואז על ידי לילארד שסתם לו את הפה ואז שוב ליוטה אתה זוכר מה רשמת לפני שנתיים אם יושפל שוב על ידי יוטה?
              .
              כל פעם שהוא לוקח זריקת פול אף מ3 זה בא על חשבון הקבוצה, כל פעם שהוא משאיר את השומר שלו בהגנה פנוי כדי לעוף לריבאונד (והוא לא יכול להתחרות בסנטרים בריבאונד זה בא על חשבון הקבוצה.

            1. אור טנ״ש זה אלו שניסו למכור את בן סימונס כדבר הבא בגלל האפקטיבי והמליצו לתת לו מקס לא? אני מעדיף להיות כמו שאקיל אוניל פה ושם להיות מנוגב בסוייף אבל גם לנגב לא מעט.
              .
              הבעיה של שמעון וזה טיפול שאני ואשך מנסים לעשות לו המון שנים זה שהוא לא מבין את המשמעות של סטטיסטיקה ריקה

            2. 🙂

            3. חחחח
              + 100

            4. ברוך – תחזק יד אחורית בחדר כושר – הזריקות שלך יוצאות קצרות באחרונה, לא מעט איירבולים 😉 ראס הגיע רחוק בהרבה הזדמנויות. כמוביל וכמספר 2. לברון בלי דייוויס לא עשה פלייאוף במערב. לילארד נוגב בגמר המערב. פול (שאני מעריץ אותו) הגיע רק עם הארדן. גריפין ודיאנדרה בשיאם לא הספיקו. הפויינט היחידים שעקפו את ראס בליגה הם קרי, פארקר וקיירי. חברה טובה.
              אבל בהופס הוא אפס 🙂

            5. דה שוט,
              מתי ראס הגיע רחוק כמוביל?
              (ללא הארדן/דוראנט)
              .
              אלא אם לדעתך הדחה בסיבוב הראשון בפלייאוף = הגיע רחוק.

            6. גיא – צודק חלקית. הוביל רק 3 עונות. באחת לקח MVP זה לא רחוק? בכולן הגיע לפלייאוף (לברון וסטף נכשלו בזה). כשל בעיקר נגד יוטה.

            7. קרי היה השחקן המוביל של גולדן סטייט שזכתה באליפות וסיימה סגנית בשנים 15' ו-16'.
              .
              ווסטבורק היה מר טריפל דאבל (והשחקן מוביל בקבוצתו) בשנים 17' – 18' – 19'.
              הוא נכשל בניסיון לעבור סיבוב בודד בפלייאוף.

            8. כתבתי לך במפורש אתמול שקרי גדול מראסל, לדעתי. על זה אין ויכוח. זה לא מוריד מראסל. קרי כשהיה מוביל לא זכה ב-FMVP, אם או בלי צדק, זה אומר משהו על ההובלה שלו. קרי כמוביל ללא קליי הגיע למחוזות שראסל לא חלם עליהם – עד השנה. לברון כמוביל יחיד בלייקרס לא הגיע לפלייאוף וקרס פיזית.
              ראס כמוביל השיג MVP והגיע לפלייאוף, פעם אחת ממקום 4. זה כלום?

            9. די עם הדמגוגיה.
              "קרס פיזית".
              החליק וסבל ממתיחה במקרבי הירך. מזל רע.
              לפני הפציעה, הליקרס היו חזק בתמונת ביתיות בפלייאוף.
              .
              ראס כמוביל לא עבר אפילו סיבוב פלייאוף אחד.
              אתה רוצה למצוא את ההבדל בין שחקן גדול לבין הישגיו של ראס?
              מה עשו הת'אנדר עם דוראנט ללא ראס (אחרי הפציעה של ראס),
              מה עשו הת'אנדר עם ראס ללא דוראנט (אחרי הפציעה של דוראנט)?
              .
              (רמז: לא סיבוב ראשון, או פלייאוף לצורך העניין)

            10. קרס פיזית, הרגת אותי מצחוק החליק, ראס כשחקן ראשון נכשל פעם אחר פעם לא מאמין איך אתה מעז בכלל להזכיר את לברון איתו במשוואה
              .
              אמרתי לך דה שוט לפני 40 שנה המלצתי לחבר טוב שלי להפסיק עם הסמים שזה מטשטש אותו אני ממליץ גם לך.

            11. חחח ברוך גדול אתה, אני לא עושה סמים משום סוג, חבל על הזמן, העולם יפה,
              גיא – אני נכנע! (עד הפעם הבאה…)

            12. אני נכנע! (עד שאחשוב שעבר מספיק זמן ואוכל לחזור ולהוציא את הראש עם הדמגוגיה והקונספירציות שלי בתקווה שאז לא יהיה לכם כוח לחזור על אותו דיון שוב ולדחוף לי את המציאות בפנים)

            13. אף פעם לא אמרתי קונספירציה. זה רק אתה אומר כל הזמן (וחבריך). אני מקפיד לומר ״שיח״ אבל אם אומר לך שאני לא בטוח שאתה מבין את ההבדל – תאמר שאני מתנשא. ד״א אני חושב שאתה מבין מצויין את ההבדל אבל בוחר להתעלם ממנו.

            14. רק בגלל שאתה לא אומר את המילה קונספירציה לא אומר שאתה לא עושה אחת. גם גיימרגייט טענו שהם רק "מעלים לדיון את נושא האתיקה העיתונאית" ולא שהם מדברים על קונספירציה במטרה לתקוף נשים בתעשיית המשחקים.
              תסמוך עליי שאני מכיר את המילים בהן אני משתמש.
              ואני קורא לך מתנשא בגלל איך שאתה מתנסח והצורה שבה אתה מזלזל באנשים ובאינטליגנציה שלהם.
              לפחות הודית בדיעבד שאתה דמגוג (זה לפחות יותר הגיוני ממה שניסית להדביק לי אז, שבגלל שאמרתי שייתכן ואתה אייג'יסט אז זה אומר שאני מסכים עם הדעה שלך).

        4. כל מילה פופו. שהטריפלים שלו שווים "ומנפחים" סטט זה כמו להגיד שלא חכמה שסטף קולע 400 שלשות בעונה חחח
          עובדה שאף אחד לא מצליח לעשות את זה שלא נדבר על טריפל של 30 נק ומעלה.
          למה לוקה לא מנסה? לוקה כבר שנתיים מנסה להעמיד עונת טריפל. קופץ על הריבאונדים כמו שראס קופץ.
          ראס מרוב שהוא מדהים לוקח משהו שאף אחד בליגה לא יכול לעשות ועושה את זה 4 עונות ואנשים פה חושבים זה קל לעשות טריפל.
          מה מדהים ב300 ו400 שלשות של סטף לפי הראש שלהם.
          לראס יש MVP רפי ההבנה לא מבינים שזה כמעט כמו טבעת זה שם אותו הרבה מעל דמיאן ופול שלא קרובים אליו לדיון בקריירה הם בחיים לא היו קרובים לMVP.
          ראס היום חלש זה לא מה שהוא היה לפני כמה שנים הקליעה עברה מבינונית ללא קיימת שלא נדבר על השלשות וההדרדרות מהעונשין ועדיין הוא שם 20 10 10 שהוא כבר חצי גופה.
          ראס הוא רכז טופ 5 היסטורי אחרי מגיק קרי ואייברסון אם נחשיב אותו לרכז ומי שרוצה יכול להכניס גם את גרי ווסט.

          1. לגמרי.
            יש לי דוגמא יותר מוקצנת.
            ג'רמי גרנט קולע 30 נקודות למשחק. דטרויט מקום אחרון במזרח. מסקנה: לא מומלץ להחזיק שחקן בקבוצה שקולע 30 נקודות למשחק…

          2. כל מילה – אולי לא טופ 5 היסטורי אבל מוסר דגול וללא ספק הריבאונדר הטוב מהגארדים.
            מציע לך לבדוק טוב – באמת נראה לי שטנ״ש העבירו לברוך סופר-מקס מתחת לשולחן. אני בטוח שאם גילרי ייתן לנו גישה לאלגוריתם נמצא כאן לא מעט טמפרינג בין השורות 😀

            1. מה זה ריבאונדר טוב מהגארדים, אתה מצחיק גארד לא אמור לקחת ריבאונד, זה שראס החליט לקחת ריבאונד בהגנה על חשבון הסנטר זה שלו.
              .
              לברון לקח קבוצה של נגרים פעמיים לגמר, ראס לא עבר סיבוב ראשון בפלייאוף וזה לא שהיא שיחק מול מפלצות, אלא מול קבוצות נורמליות בקליאבר שלו.
              .
              קצב המשחק נהיה גבוה יותר ויותר אז ניתן לנפח סטטיסטיקות בעונה הרגילה בטח שאתה מוסיף לזה יוסאג עצום, אממה בפלייאוף ראס מתאייד

            2. ברוך ראה תגובתי לגיא כאן למעלה

        5. הבעיה עם ווסטברוק זה לא רק חוסר ההישגים, אלא איך הוא השיג את הטריפלים. הרבה מהם הוא פשוט אילץ על חשבון יעילות, או הגנה, או שניהם העיקר להשיג את הטריפל דאבל. אם היה משיג את הטריפלים תוך כדי משחק רגיל, לא היה ספק בגדולתו, יחד עם זאת אם היה מנסה לעשות זאת תוך כדי משחק רגיל, כנראה לא היה משיג אותם

  3. תודה דובי. עונג ראשון כרגיל אתך. הבחירות המוזיקליות שלך מעולות. יעקובוביץ אחד מאמני הסקסופון הנדירים.

  4. טוב אני הולך פה לשחוט פרה קדושה בהופס. Yp ודה שוט לשים קסדות.

    דוראנט שכח לנצח לבד, שכח להוביל קבוצה. 5 שנים הוא התרגל לנוח על המגרש שסביבו מיטב הכוכבים לקבל כדורים לספוטים שלו לקאץ אן שוט או חבצע מהלך עם 2 כדרורים וסלים קלים עם שומר אחד מסכן. אחכ נפצע.
    היום הוא לא בריא 100 אחוז ולא יכול לעמוד בעומס.
    הוא גם רגיל למובילי כדור דומיננטים שחוסכים לו לעבוד קשה כמו ראס קרי הארדן לכן בקליעות שלו יש לו גם יותר אוויר לקחת אותם.
    היה עצוב לראות אותו היום אחרי ההרחקה של קיירי. הוא פשוט לא ידע מה לעשות עם עצמו לפתע רצו עליו שחקנים והוא ניגר וניגר איבד כדורים עברו 5 שנים מאז שהוא נלחם בכמה שומרים יחד ולקח זריקות קשות.

    לקבל 20 הפרש מהסגל ה3 של הלייקרס די מביך.

    בלי גיימס הארדן הנטס כנראה היו עפים סיב 1 אם בכלל היו מצליחים להגיע לפלייאוף ולדעתי העונה לא היו מגיעים לפלייאוף בכלל בעקבות ההיעדרויות של דוראנט וקיירי.

    אז אם דוראנט יקלע בפיינלס כל מיני קאץ אן שוט מהספוטים שלו על שומר אחד ויקח fmvp שלא יספרו לי סיפורים פה שהוא מס 1.
    השחקן מס 1 של הנטס זה רק הארדן אחכ יש שוליות.

    אותו דבר היה בגולדן סטייט קרי לא נפל מדוראנט בכלום וגם הוביל בעונה הסדירה את הקבוצה ופה אמרו שהוא היה שולייה ושטויות.

    אנשים פה מגדירים דוראנט טופ 3 בליגה זה בולשייט. הוא אולי טופ 3 שהוא עם כוכבים שהחיים קלים אבל להוביל קבוצה כמו הארדן יוקיץ יאניס לברון דמיאן הוא לא מסוגל היום עם מצבו הבריאותי הוא כבר לא שם.

    אז בפלייאוף לא להתלהב לי יותר מידי ולהגיד שהוא ציפ וכאלה זה חרטא.

    1. אני מסכים איתך לגבי היכולת והתפקיד של דוראנט.
      אבל לא מסכים איתך לגבי זה שזה מקטין אותו איכשהו. באופן מאוד מופשט: יש פליימייקרים ויש פינישרים. ורוב השחקנים הם איפשהו על הציר בין שני הדברים האלה.

    2. מסכים לגהי זה שדוראנט תמיד היה סקורר ופינישר ולא מוביל כמו האחרים. היום הוא גם נזהר מפציעה, בצדק. הוא סקורר על אבל צריך מוביל לידו.

  5. אחח דובי עשית לי מפולות בהרים עם המורה למתמטיקה.
    אם כבר רוק 30 אז מספר 30 rocked בערך באותו זמן שבוקר התחיל לבעור. כיף לראות את שניהם כשהם בזון.

  6. אחלה פלייליסט וכמובן סיקור הוגן והגון 😉
    חושב שהמעטת מדי בחשיבות המשחק שהיה בברוקלין. ההיפר-גלקטיקוס בהרכב כמעט מלא, בבית, מקבלים בראש מהמקבילה שלם במערב שבאה נטולת כל כוכב. זה לא דבר פעוט בכלל. ואפילו על גבול הסנסציה.

    1. מסכים איתך לגמרי שההפסד של הנטס משמעותי, אבל קשה להרחיב במידה הראויה על כל אחד משבעת המשחקים.
      למרבה המזל ההשלמה מתנהלת בתגובות.

    2. בהחלט סנסציה. ניצחו בלי לברון דייויס קוזמה, גאסול ואולי עוד שחקנים.
      דראמונד עשה 20 פלוס 10 בעשרים דקות. כמובן לא הזיק שהשלשות נכנסו.

  7. כל כך נהנתי מהטור שבקושי שמתי לב לתוצאות…..
    🤣
    הדלקת עם הקריאות של השלו הננסי. מסקרן ביותר.
    ואיך זכרת מי שקריין את הבושידו. כבודד
    🙏🕺

  8. תענוג דובי, ללקק את האצבעות.
    הניצחון של הלייקרס בברוקלין מרשים מאוד, אבל זה רק עונה סדירה, הלייקרס עם סגל דומה לזה שנשחט על ידי הקליפרס בשבוע שעבר, התעללו בקליפרס עם איבקה, בקדם העונה. לא שזה דומה, אבל פרופורציות: בלי הארדן ואחרי ההרחקה של קיירי, בלי מוביל כדור אחד לרפואה, קשה לנצח. דוראנט מדהים, אבל להוביל כדור, זה לא נקודת החוזק שלו וגם הנטייה שלו לפאסיביות במשחקים, באה לביטוי יותר.

  9. אולי רואים את האור בקצה המנהרה בטימברוולבס

    Shams Charania
    @ShamsCharania
    Alex Rodriguez and partner Marc Lore are nearing minority stakes with the Minnesota Timberwolves, with plan to take control of the franchise in two years under mentorship of Glen Taylor.

    1. אז זהו שאני לא יודע כמה זה טוב להם, איי-רוד הוא לא איזה מוגול שנשפך לו כסף מהאוזן. מודה שלא התעמקתי ולא מכיר את השותף שלו ואולי הם ממש רוצים להעמיד קבוצה תחרותית אבל קשה לדעת אם ברגע האמת יכניסו את היד לכיס בשביל זה.

            1. חח הם כבר הוציאו הודעה שהם לא נפרדו אלא עובדים על היחסים ביניהם. לא משהו שטבעת יהלום לא יכולה לפתור

            2. 🙂

              לא יודע לא נראה לי שלגיי לו חסר כסף וגם לה גברים עומדים בתור

  10. תודה על אחלה סיקור דובי.

    שמעון – איך ראס טופ 5 אול-טיים אם ההישג הכי גדול שלו זה MVP? הרי לאיזיאה הגדול יש אליפויות ולנאש יש 2 MVP. לדעתי גם סטוקטון חייב להיות לפניו כי המינוס הכי גדול שלו זה שאף פעם לא נחשב מס' 1 בקונטנדרית, וזה גם ווסטברוק לא…

      1. שמעון אתה כל הזמן מזכיראת הMVP של ווסטברוק.
        אתה זוכר למה הוא קיבל את הMVP?
        זה לא שהייתה לו עונה מדהימה קבוצתית או משהו אלא כי הוא הצליח לשחזר הישג היסטורי ,עכשיו אני לא טוען שלא הגיע לו אבל שאתה יורד על הMVP של נאש אז גם הMVP של ווסטברוק בסימן שאלה עד כמה הגיע לו ובוודאות היו שחקנים שיותר הגיע להם לקחת באותה שנה

        1. ראס שחקן אדיר, לא בהכרח תורם לניצחון במשחקים, אבל אם אתה מחפש כוכב שימלא את דף הסטט, בנתונים מגוונים, זה האיש.
          תפור על קבוצות קטנות ללא שאיפות, חובבי סטטיסטיקות מתקדמות, ואנשים שאין להם הרבה זמן לכדורסל מאפריל עד יוני.

      2. אתה יודע מה נאש עשה שווסטברוק פשוט לא הצליח לעשות?
        לעבור סיבוב בפלייאוף…
        .
        נאש הוביל קבוצה של 29 ניצחונות לעונה של 62 ניצחונות.
        עונה אחר כך, הקלע המוביל של הקבוצה (אמארה) נפצע, ועדיין נאש הצליח להוביל את הקבוצה לעונה של 54 ניצחונות, כל הדרך עד לגמר המערב.
        .
        מעבר להבדל הברור בכל הנוגע לאיך למשחק קבוצתי ומאזן,
        יש את העניין הפעוט של איך הוא עשה את זה –
        .
        אתה כותב על 15 הנק' של נאש בזלזול. זה משעשע.
        נאש הוא מגדולי הקלעים של המשחק. יש מעט שחקנים שידעו/יודעים לקלעו כמוהו, מכל מרחק. ועדיין, נאש לא שיחק "בשביל עצמו". הוא שיחק בשביל קבוצתו.
        והתוצאות? חד משמעיות.
        2005: ההתקפה מס' 1 בליגה.
        2006: ההתקפה מס' 2 בליגה (ללא אמארה).
        2007: ההתקפה מס' 1 בליגה.
        2008: ההתקפה מס' 2 בליגה.
        2009: ההתקפה מס' 2 בליגה (שוב, עונת פציעות).
        2010: ההתקפה מס' 1 בליגה.
        .
        הת'אנדר של ווסטברוק כשחקן מוביל?
        2017: מקום 16 בליגה.
        2018: מקום 7 בליגה.
        2019: מקום 17 בליגה.
        .
        מזהה הבדל מסוים?
        .
        לא צריך להיות גאון גדול בשביל להבין שווסטברוק, בכל פעם שלקח עוד זריקה מיותרת, זה היה על חשבון חבריו לקבוצה (כולם עם אחוז אפקטיבי עדיף). אז מה זה שווה כל אותן נק' שצבר, עם זה רק החליש את קבצתו?
        .
        השורה התחתונה?
        תצפה שוב בסאנס של נאש. עדיף בגרסת 2006 נטולת הכוכבים.
        תראה מה זו חוויית כדורסל התקפי שוטף, נכון, ומנצח.
        כל מה שווסטברוק יכל היה להשיג, אם רק היה לומד ומשכיל לקבל החלטות קצת פחות, ובכן, שמעוניות…

            1. אין לך מושג בכדורסל טנש מצחיק איך אתה מתעלם מאמרה שחקן של 26 נק חחח
              ראס היה מוביל לא רק בשנים שציינת, הרי שנים אתה טוען שהוא לקח לדוראנט זריקות לא? אז מי הוביל תחליט

            2. אין מילים, שמעון. היכולת שלך לנגב את עצמך מעוררת השתאות פעם אחר פעם…
              .
              ב-2006 נאש זכה ב-MVP. אמארה שיחק באותה עונה 3 משחקים. זהו.
              הכוכבים שלצדו של נאש היו שון מריון, ראג'ה בל, בוריס דיאו, בארבוסה וטים תומאס.
              .
              עד לעזיבתו של דוראנט זו הייתה הקבוצה של דוראנט. זה שווסטברוק זרק יותר מדי זו עובדה, ללא קשר לכך שזו הייתה הקבוצה של דוראנט.
              .
              תמשיך עם התגובות הקלולסיות,זה כיף!

        1. כל מילה גיא, רק דבר אחד שכחת לראס היה את פול בשיאו, ראסל ששיחק עם המחליפים יצר אופנסיב רייטינג של 106 נקודות (שזה היה ב5 מקומות אחרונים בליגה.
          .
          כל הסטטיסטיקה של ראסל ה30 נקודות וכל הבולשיט הזה והוא מזיק להתקפה.

        2. איזה תגובה מצחיקה כזאת הנדסה לא ראיתי שנים חחחחחחחחחחחחחחחח

          ההתקפה מס 1 בליגה חחח כי הם היחידים ששיחקו מהר אם כבר מגיע קרדיט לדאנתוני, מה נאש במאבס עם נוביצקי חחח
          ההתקפה היום של ווש טובה מכל מה שההתקפה של הסאנס הייתה עם נאש חחח

          למה ראס לא היה מוביל? חחחחח ראס היה עם סטט יותר טוב בהרבה מנאש גם "כמס 2" מעניין איך לקחת שחקן של 23 -28 נק עם 8-10 אס והפכת אותו למספר 2 חחחחחחחח נאש בחיים לא הגיע למספרים האלה
          אם ראס לא היה מוביל גם נאש לא היה כי בסאנס אמרה נתן סטט הרבה יותר משל נאש ושמר גם יותר טוב.
          זה שנתנו לנאש MVP זה כמו ששמו את פול באולסטאר במקום בוקר

          1. שמעון על השטויות שכתבת אתה מושעה מהמוסד שב״ר,עד לפני שנטש הגיע לקבוצה הקבוצה הסריחה, מי שהפעיל את כולם היה נאש.
            .
            דרך אגב ההתקפה של דאלאס עם נאש נוביצקי ולי לי הייתה הטובה בליגה והם הגיעו לגמר המערב, הבעיה הייתה הגנתית.

          2. הנתונים שהוא נתן לך על מספר התקפה בליגה הם של נקודות ל100 פוזשינים לא של נקודות למשחק.
            לקצב משחק אין שום תפקיד בזה.
            זה קצת. מביך שאתה לא מודע לזה מראש.

            1. זה לא מכבד ולא מכובד לבלבל את שמעון עם שטויות כמו קצב ופוזשנים. חחחח

            2. אני אבוא להגנתו של שמעון למרות השטויות שהוא פולט על ווסטברוק והשוואה הטיפשית לנאש.
              .
              התקפות מהירות מוצאות הגנה לא מאורגנת ויוצרת סלים קלים במיוחד במשחק מעבר, דאונתני ונאש העלו את הקצב וניצלו את הייתרון של זה ראשונים בליגה שחוותה ירידה בקצב מאז שנות ה80 המאוחרות של דטרויט. שקבוצות הלכו הם רצו, הם תפסו את הליגה לא מוכנה ודאונתני ניצל את זה שיש לו רכז כמו האש עד תום.

              השילוב של הפייס ואנלטיקס של מורי + החוקים שמעודדים התקפות באופן חריג על חשבון ההגנה יצרו את הליגה של היום שבה 6 קבוצות שוברות שיאים היסטוריים התקפיים.

            3. פיקטיבי זה היה יכול להיות נחמד אם היעילות של הקבוצה בהתקפות חצי מגרש לא הייתה גם גבוהה

  11. מה שמדהים אצל ווסטברוק הוא לא מספר הנקודות שהוא קולע או מספר האסיסטים שהוא מוסר. זה בלתי נתפס שרכז מוריד כמות דו ספרתית של ריבאונדים כמעט בכול משחק.
    אפרופו ריבאונדים. השחקן החביב עלי אנאס קאנטר הוריד הלילה 30 ריבאונדים. מעניין מה ארדואן חושב על זה.

    1. למה מדהים? האחוז ריבאונד שלו לא גבוה, פשוט הסנטרים מוותרים לו על הריבאונד ההגנתי,הוא מקום אחרון בפער שיש מאבק על ריבאונד בין המובילים בריבאונד לא מתקרב לאחוזים של הסנטרים וזה מובן הוא גמד וקצר לעומתם.

      ראסל לעולם לא הגיע למחוזות ה3 בריבאונדים עם מאבק .ולעולם לא התקרב למחוזות ה30%, הרבה מאחורי סנטרים.

      גם הנכדה שלי יכולה לקחת ריבאונד בהגנה עם עושים לה בוקסאוט ואף אחד לא נלחם עליו.

  12. שלוש מסקנות מצפייה בלייקרס:
    1. הלייקרס בלי שיקוץ וגרופי קבוצה ממש מהנה לצפייה.
    2. ראיית המשחק של טאקר – מפתיעה ומרשימה!
    3. הסטט' לא יראה את זה, אבל קרוסו ניהל את המשחק היטב מעמדת הרכז, עם כמה רגעי גאונות צרופים. הוא פשוט רכז משובח.

    1. לא חושב שדייויס יגרע מהנאת הצפייה שלך…
      הורטון טאקר, שחקן!
      הכישורים של קארוסו, לא מספיק טובים, אבל יש לו ראיית משחק טובה והוא בא לעבוד.

  13. מהי ספרות גדולה (ויקיפדיה) – כשאתה קורא סיקור באיחור של איזה 18 שעות, מתענג מכל מילה, בעיקר הסיקור של הלייקרס נגד ברוקלין, מבין שאתה לא זוכר שום דבר בנוגע לתוצאות, ונחרד מהמחשבה שהיית מוותר על זה כי בכל זאת עברו 18 שעות. תודה רבה דובי, נפלא נפלא נפלא.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט