סיקור משחקי מוצ"ש של אחרי ליל הסדר / דובי עופר

Harrison Barnes Drilled A Game-Winning Buzzer-Beater Against The Cavs

בוקר מצוין חברים, ופגישה עם התוצאות המיידיות של ארוחת החג, האוזניים עדיין מזמזמות מצלילי הסיום של אחד מי יודע, ומעבר לים תשעה משחקים. הוויזארדס מתגברים על פציעתו של ברדלי ביל ועל הפיסטונס, הניקס מנצחים הרכב חסר במיוחד של הבאקס, הרוקטס לא כושלים הפעם מול מינסוטה, הספרס מנצחים את הבולס, הפליקאנס את המאבס, הסלטיקס יוצאים מאוקלהומה עם ניצחון, הג'אז רושמים ניצחון מול ממפיס, הקליפרס לא מוותרים לדוק ריברס, והאריסון בארנס מנצח את הקאבס על האפסים.

היום לפני 57 שנים, ב-28 במרץ 1964, עלתה לשידור באנגליה תחנת השידור "רדיו קרוליין". שנות השישים העליזות בשטח, ההיפיז והפופ, הסיקסטיז והסטונז, אלביס והביטלס… המוזיקה בשיאה! ורק הבי.בי.סי., אחוז אימה מפני חדירת התקליטים והמוזיקה המוקלטת ההולכים ודוחקים את רגלי האמנים המנגנים בלייב ברדיו הציבורי, מוגבל ע"י הסכם עם איגוד המוזיקאים, ומשדר חמש שעות יומיות של מוזיקה מוקלטת בלבד. אבל הדרישה עושה את שלה, וכפי שיעשה אייבי נתן עשור אחר כך, הראש האירי של רונאן אוריילי הוגה את הברקת תחנת השידור על ספינה מחוץ למים הטריטוריאליים. הוא רוכש ספינה ישנה וציוד שידור, מדפיס על דופנה את שמה של בתו של הנשיא האמריקאי, יוצא לים, ועולה לשידור. ובתפריט – מוזיקה! אחרי קרוליין הפליגו נוספות, ולא עזרו חרמות שניסה הרדיו הציבורי וניסה השלטון האנגלי להטיל על רדיו קרוליין ודומותיה, התקליטים הלכו והשתלטו, וההופעות החיות באולפן נדחקו, וכעבור שלוש שנים, ב1967, התרחב הבי.בי.סי לארבע תחנות, חלקן מוקדשות למוזיקה מוקלטת. התחנות הפיראטיות בים מיצו את תפקידן ההיסטורי, ונעלמו בהדרגה. אבל את זכות הראשונים של רדיו קרוליין אי אפשר לקחת ואסור לשכוח, ואת קריאת ההשכמה שהעירה את הבי.בי.סי. מתרדמתו הדוגמתית המאובנת חובה לזכור, ולהריע. ולכבודה, איך לא, נזמין את מיקי הררי שיספיק להעיר את פרדי, דקות לפני שמתחיל המבול המפתיע, שהפך את אותה הופעה של החברים ליפה ומרגשת כל כך. עם נפילת החשמל, הבעיות בפירוטכניקה ובסאונד… אחת מההופעות הטובות, ובטוח בלתי נשכחת. כי הטוב ביותר הוא לאו דווקא המושלם, אלא המיוחד.

וושינגטון וויזארדס (28-15) 106 – דטרויט פיסטונס (32-12) 98

מעט לפני הירידה למחצית ברדלי ביל נכנס לסל ובסאדיק ביי, נפל ומתח שריר בירך, שדאבה עוד לפני המשחק. ביל הצליח להתאושש ופתח את המחצית השנייה, אבל שלוש דקות בתוך הרבע השלישי נכנע לכאבים. השריף העביר את המושכות והכוכב לווסטברוק, ודידה החוצה. התוצאה 46-74 לטובת הוויזארדס.

הפיסטונס הריחו דם והסתערו, וכשנרגעו הגלים סביב סירת ההצלה המפוחדת כעבור חמש וחצי דקות זה כבר היה 69-76. עדיין וויזארדס, אבל פחות. האורחים המשיכו לאחוז, צמצמו לארבע בסוף הרבע השלישי, ו1:47 בתוך הרבע הרביעי הרוקי המאסיבי סטיוארט נוגס את הביס האחרון מהיתרון וזה 82-79…. מהפך?

אולי, אבל לא היום…! נהג לנהום עלינו מורנו לפיזיקה בתיכון כשניסינו לשכנע אותו שרק בסעיף ב' בשאלה 5 כדור לא יפול בתאוצה של 9.81 מטר לשנייה בריבוע. אבל הוא כבד המורה! הוא ייפול הרבה יותר מהר! אולי… אתם יודעים את ההמשך.

בכל מקרה, זה לא עבד גם הפעם, הוויזארדס יוצאים לריצת 0-9 משל עצמם, ועל הגונג לאמצע הרבע האחרון מתיוס קובע 79-91 ומרגיע את הלבבות הפועמים בהתרגשות באולם. הפיסטונס מצליחים רק לצמצם ובסיום 92-106. דטרויט מפסידים בפעם הרביעית ברצף ושוקעים עוד חצי אינץ' במקום האחרון, הוויזארדס חוזרים לנצח אחרי שלושה הפסדים.

ווסטברוק עם 19 נק' וריב' (!) ו-10 אס' טריפלדאבלד, ביל עם 17 כמעט והיה הקלע המוביל, והאצ'ימורה תרם 14. דניאל גאפורג במשחקו הראשון אחרי הטרייד משיקגו עלה מהספסל עם 13 נק', 5 ריב' ו-3 חסימות נאות. דני שלנו אבדיה עלה בחמישיה, שיחק 27 דקות, לא הרביץ לאף אחד, קלע 5 וקטף אותו מספר. מה לא עושים כדי לא לשיר קושיות.

בדטרויט אלינגטון בראש עם 15, וסטיוארט ופלאמלי עם 11 לראש מסייעים. בטח שאלתם כמה קורי ג'וזף, אני שמעתי כמה יוסף, וארבע כוסות בהסבה לימים עשו את זה יוסי. והשאר היסטוריה. 8, דרך אגב.

מילווקי באקס (16-29) 96 – ניו יורק ניקס (22-24) 102

הניקס הגיעו למילווקי וגילו מולם חמישייה של לופז ואנדטוקומבו מחוזקת בשלושה…. תאנאסיס יא אינעל דינאק תוריד את החולצה של יאניס ותחזור לשולחן של הילדים! נו תירוש פור יו!

הניקס גילו מולם על הפרקט ברוק לופז אחד וסביבו ארבעה שחקנים שבבית משפחותיהם ויתרו על הסדר וחגגו את עלייתם בחמישייה. תאנאסיס היה אחד מהם, נוורה, טופיין וסם מריל האחרים. כן, הם שחקנים. נודר, הנה רשום פה סתכלו. על הספסל שמר בודנהולצר את קונאטון ופורבס מחוזקים במה שכונה "מאמאדי דיאקיטה" במשחקו השלישי בקריירה. הם, ותו לא.

לא נודניקים, הניקס לא הצליחו לדפוק את זה והובילו רוב המשחק, למעט פה ושם איזה… מממ מממ מממ… בקיצור כן, הניקס כמעט הצליחו לדפוק את זה. מרוצים? שתיים וחצי דקות לסיום הניקס מובילים בחמש, תאנאסיס פוגע עם שלשה, ואז מוצא את לופז, ו-1:35 לסיום שוויון 96. , אחרי שהניקס כבר הובילו ב-11 במהלך הרבע.

ואז ברקס פוגע מחוץ לקשת, כולם מחטיאים, טכנית של לופז… צ'אלנג', לא עובד… בארט מהקו… בלה בלה בלה יאדה יאדה יאדה הניקס מנצחים 96-102 ויאללה קלעים ועוברים לעוד משחק פח.

בארט את ברקס 21 לראש בע"מ מובילים, כשברקס מחזיר לתיבודו על הקרדיט של לעלות בחמישייה עם 10 ריב' ו-5 אס' בתוספת. בארט עם 7 באותם תחומים, למזל. הצמד קוויקלי ורוז עולה מהספסל עם 26 נק' משותפות, מחולקות חצי חצי. כן הייתי סטאר באריתמטיקה ואני רוצה שגם אתם תהיו. תעשו אותי גאה גימ"ל שנייה. העמנואל, אגב, מסריח קצת עם 14-4 מהשדה, אבל כן מוסר לשם שינוי, 5 פעמים. רנדל קיבל חופשת מחלה לרגל החג. הניקס נצמדים לשארלוט במקום הרביעי במזרח, חצי משחק לפני אטלנטה.

אנדטוקומבו, תאנאסיס, בכל זאת מתפלח לחלק של המבוגרים ומוביל את הבאקס עם 23, 10 ריב' ו-5 אס'. נוורה עם 21 ו-10 ריב' תומך, ולופז עם 12 ו-10 ריב' משגיח.

מינסוטה טימברוולבס (35-11) 107 – יוסטון רוקטס (32-13) 129

אך אתמול סיימו הרוקטס את המשחק בחנק קולוסאלי של שבע וחצי דקות ללא סל, שעלו להם ב0-22 של הזאבים, והפסד. הלילה החזירו האורחים את אותן 22 עם ניצחון משכנע.

אי שם באמצע הרבע הראשון הדליקו הרקטות מנועים, ומ-24-25 לזכות הזאבים המריאו הרחק אל השמיים המעוננים חלקית של מיניאפוליס (8 מעלות היום בצהריים, ולא צפוי גשם עד סוף השבוע. תבדקו אותי). במחצית זה כבר היה 48-74 לזכות האורחים, 80-114 8:23 לסיום, ושם, כאמור, מחזירים המנצחים את ה-22 עם 107-129 משכנע, אך חסר משמעות עבור שתי קבוצות שמשכשכות במי האפסיים של המערב. אגב, בחירת הדראפט של הוולבס עוברת השנה לווריירס, ומוגנת טופ 3. רק אומר, כמו שאומרים.

קווין פורטר ג'וניור תורם 25, אוגוסטין עולה מהספסל עם 20, אוליניק תורם 16 לקבוצתו החדשה, כמו סטרלינג בראון, וג'ון וול מפקח על העסק עם 13 נק' ו-12 אס'.

טאונס ואדוארדס חולקים שווה בשווה 54, לא, לא נמאס לי. סו מי, כשהסנטר גם קוטף 15. מקדניאלס מוסיף 14.

סן אנטוניו ספרס (20-23) 120 – שיקגו בולס (25-19) 104

קלילים וחופשיים אחרי שהשילו את חוזהו של למארקוס, חפשו אותי בברוקלין סאקרס, אולדריג', לא התקשו הספרס להכות מנה אחת אפיים את הבולס המקושטים בניקולה ווצ'ביץ' במשחק בכורה במדי השור. המארחים עשו מיפ מיפ מוקדם וברחו ל-27-56, 4:56 להפסקה, ועם 29 הפרש בשלב כזה, בשאריתו הפיהוקים מקיר לקיר ושיחות על הגשם שפוקד את העיר, למרות 31 מעלות. בהצלחה עם היתושים, חברים בסן אנטוניו. זה כבר מגיע ל55-91 מביך ברבע השלישי, לפני שהאורחים קצת סמולרינג דה השפלה ובסיום 104-120. פחות אבל עוד כואב.

היה זה הניצחון ה-1300 של גרג פופוביץ', שבגיל 72, אחרי 25 שנות אימון בסן אנטוניו, הפך לצעיר ביותר שמגיע לנקודת הציון הכה מרשימה.

פולטל עם 20 ו-9 קרשים הוביל את המנצחים, שאיבדו את הרוקי וסל שסובב את הקרסול ויצא אחרי 6 דקות על הפרקט, וממשיכים לשחק ללא לוני ווקר, שייעדר לדברי פופ עוד שבוע. דרוזן הוסיף 17, ומילס עלה מהספסל עם 16, כמו ווייט, לטובת המנצחים, שקוטעים רצף של ארבעה הפסדים.

בצד הבולס של הדברים ווצ'ביץ' מפקיע מידי הרוקי פטריק וויליאמס את הגופייה מס' 9 וקולע 21 בבכורה. לאבין מנסה לעזור לחבר החדש עם 18, אבל 34-8 מהשלוש הן מעט מדי מול הספרס האימתניים, הלילה.

ניו אורלינס פליקנס (25-20) 112 – דאלאס מאבריקס (21-23) 103

לילה אחרי ההפסד הביתי המרגיז לדנבר אירחו הפליקנס את המאבס, והפעם יצאו כששלוש הנקודות בכיסם. וויליאמסון, עם 39 נק' מול דנבר, הסתפק הפעם ב-38 מול דאלאס שחסרה שוב את דונצ'יץ' החולה-לא-קורונה, והלילה גם את פורזינגיס, שחייב את שנת היופי במשחק השני בבק2בק. ציון, אחרי מה שלכלך עליו קארל מאלון לפני כמה שבועות, לא יכול היה להרשות לעצמו את הלוקסוס.

השקנאים, בהובלת אלכסנדר ווקר עם 11, רצו 0-13 בסיום הרבע הראשון, סגרו את 12 הדקות הראשונות על 20-35, ומשם לא הביטו לאחור. וחבל, כי ברבע השני הופיע להם במראה טימי הארדוויי ג'וניור, שהוביל את המאבס החסרים לריצת 0-17 משלהם, כל הדרך ליתרון 44-47. השקנאים מתאוששים, ולהפסקה יורדים הצדדים בשוויון 53. הבן של טים הארדוויי כבר עם 21.

המאבס פותחים את המחצית השנייה בשוונג של 0-8, בלדסו מוביל מתקפת נגד, דאלאס מחזירים וחוזרים ליתרון, 91-93. אבל אלכסנדר ווקר ו-וויליאמסון מתעקשים, מובילים הסתערות נוספת, ו-2:17 לסיום הקנדי, זה ניקל, צולף שלשה ל-95-103. זה כבר הקש והמאבס מרימים ידיים, ובסיום הפליקנס עם הניצחון 103-112.

ה-38 של ציון, יחד עם 6 אס' ו-5 ריב', חיפו על היעדרו, שוב, של לונזו בול. ה-20 של אלסכנדר ווקר פיצו על חסרונו של הסנטר ג'קסון הייז, וה-19 של אינגראם היו בלי סיבה מיוחדת. סתם התחשק לו. הפליקנס מתקרבים עוד חצי צעד לווריירס שבמקום העשירי במערב, בואכה הפליי אין בסוף העונה.

בצד השני טימי ג'וניור הוסיף 9 במחצית השנייה והגיע ל-30, מהספסל. ברונסון ניסה להיות קצת לוקה עם 24, אבל קלבר, מריאנוביץ' וברק מהספסל התחברו בסך הכל ל-39, וכל זה היה ריצה אחת פחות מדי.

אוקלהומה סיטי ת'אנדר (26-19) 94 – בוסטון סלטיקס (23-23) 111

הסלטיקס כבר הרגישו את מקומם בפלייאוף המזרחי מתחיל להתערער, ואז ניצחו במילווקי, והלילה הגיעו לאוקלהומה כדי לגלות ת'אנדר אמנם ללא גילגוס אלכסנדר הפצוע, אך עדיין עקשנים. בהובלת מוזס בראון הגמלוני אך יעיל עם 21 נק' ושווה שיא מועדון של 23 ריב' הוליכו המארחים החל מהפתיחה ועד פתיחת הרבע האחרון לא שיחקו הת'אנדר כמו קבוצה מתחתית האזור המערבי. רק צמד שלשות של הרכש זה מקרוב בא משיקגו לוק קורנט בתחילת הרבע המכריע עזרו לסלטיקס להפוך את התוצאה, ומ82-78 לרוץ 0-17 עד 82-95. מכאן כבר נגמר הכוח לרעמים הצעירים, והאורחים רצו כל הדרך לניצחון ולמקום השביעי במזרח, 94-111.

טייטופם עם 27 הוליך א המנצחים למרות 12-4 מחוץ לקשת, ולצידו בראון עם 25, 10-3 משלו. אדוארדס ופריטצ'ארד עלו מהספסל עם 12 לראש. פורנייה עדיין לא לבש ירוק, עקב בידוד קורונה.

אצל הת'אנדר הרוקי סיבוב שני מאלדון בראש עם 22 נק', 8 ריב' ו-4 אס', מראה שלפעמים כל מה שצעיר צריך זאת הזדמנות. מוזס בראון לצידו, כאמור, הדגיש את הנקודה עם ה-23-21 א-לה סטיבן אדאמס. קנריך וויליאמס עלה מהספסל עם 12 לטובת המפסידים, שדייקו מהשלוש רק ב-38-11, 29%.

יוטה ג'אז (11-34) 126 – ממפיס גריזליס (22-21) 110

מי שירצה את המקום הראשון במערב, ובליגה, יצטרך לקחת אותו מהג'אז בכוח. הגריזלים, לדוגמה, ניסו לילה אחרי לילה, וכשלו פעמיים ברצף.

הפעם הג'אז הוליכו בבטחה כמעט מהפתיחה, ולא נתנו לתרחיש הסיום הצמוד מאתמול בלילה לחזור על עצמו. רויס אוניל, עם 10 נק' תוך 3 דקות ברבע השלישי, וידא שההפרש עומד על 30, 60-90 מלמעלה עד למטה, לפני שהרשה לעצמו לנוח. קלארקסון עוד פותח 89-117 ברבע הרביעי, ואז מורידים הג'אז את הרגל מהגרון של הדובים האומללים, ומאפשרים להם לצמק קצת. בסיום 110-126, הג'אז כבר בתור לרשום על שמם את המקום הראשון בטאבו, ממפיס נאחזים בציפורניים במקום התשיעי במערב.

ללא מייק קונלי בג'רזי נענה דונובן מיטשל לאתגר, צלף 35 באחוזים מצוינים, כולל 7-5 מחוץ לקשת, ונעזר בקלארקסון, שעלה מהספסל עם 28, 6 ריב' ו-4 אס'. גובר קלע 16 וקטף 14, ואוניל הסתפק באותן 10.

בצד השני קייל סלו מו אנדרסון מוביל לאטו עם 16, ואחריו ואלאנצ'ונאס וברוקס עם 13 כל אחד.

לוס אנג'לס קליפרס (16-31) 122 – פילדלפיה 76' (14-32) 112

המיין איבנט של הלילה התקיים בסטייפלס סנטר, שם התארחו הסיקסרס לילה שני ברצף, והפעם אצל הקליפרס, קבוצתו הקודמת של דוק ריברס, היום מאמן פילי. המארחים הקדישו למאמנם בשבע השנים האחרונות וידאו מרגש, ואז נתנו לסיקסרס לרוץ על חשבונם בתחילת המשחק עד כדי 11-22 באמצע הרבע הראשון, לפני שהחזירו בשעטה משלהם, לפיגור מינימלי 29-30 אחרי 12 דקות. ברבע השני שוב אף לאף ורק לקראת המחצית קוואי וטרנס מאן לוקחים אחריות, ויורדים למחצית ביתרון 5, 60-65.

שום מהפכים במחצית השנייה, עם קליפרס שלא מוותרים על ההובלה, ובפתיחת הרבע הרביעי רצים 2-12 ל-89-108, ומכבים את האורות על המשחק. בסיום 112-122. הקליפרס מתבססים במקום השלישי במערב, הסיקסרס שומרים על הבכורה במזרח, וכולם יוצאים מרוצים.

אחרי שלא הופיע למשחק מול הספרס עקב מה שכונה פציעה, חוזר הלילה קוואי בריא למראה עם 28 נק'. פול ג'ורג' מופיע לצידו עם 24 נק' ואסיסט וריב' רחוק מטריפל דאבל. טרנס מאן קולע את רוב ה-23 שלו במחצית הראשונה, ומסיים עם 12-10 מרשימים מהשדה. הקליפרס מנצחים בפעם החמישית ברציפות, והלילה עם 26-11 מחוץ לקשת, 42% מרשימים.

את הסיקסרס, עדיין ללא אמביד, מוליך האריס עם 29, 7 ריב' ו-6 אס'. גרין מדייק ב-9-5 מחוץ לקשת ל-17, מסר למי ששקל להיפטר ממנו לקראת הטרייד דדליין, וסימונס קולע 15, אבל מוסר 2 אסיסטים בלבד. לא, בלי שלשות. דווייט הווארד חוגג את חזרתו לסטייפלס סנטר עם הרחקה שנייה ברציפות. ארבע טכניות בשני לילות, וחוזר הביתה עם הטבעת שקיבל אתמול מהלייקרס.

סקרמנטו קינגס (25-21) 100 – קליבלנד קאבלירס (29-17) 98

ולסיום, באזר ביטר. כשקולין סקסטון נכנס לסל והעלה את הקאבס ל-97-98 עם 0.2 שניות על השעון, זה היה אמור להיגמר, הרי. קטיעת רצף הניצחונות של הקינגס נראתה קרובה. אבל אז, הדבר הזה…

פוקס על המסירה, בארנס על התפיסה-סיבוב-ניתור-זריקה על שניים-סוויש-חיבוקים, והקינגס עם ניצחון רביעי ברצף, אחרי משחק שהיה צמוד לכל אורכו.

הקאבס הלבישו הלילה שמונה שחקנים בלבד בגופיות משחק, וכולם תרמו, כל אחד כמיטב יכולתו, אפילו לארי נאנס ג'וניור, הגבוה היחיד בחמישייה בהיעדרו של ג'ארט אלן הפצוע. נאנס, עם 17 נק', 9 ריב' ו-5 אס', באמת ניסה, ויחד עם ה-26 של סקסטון וה-18 של גארלנד היו רחוקים עשיריות שנייה בודדות מהתגברות על משחק אדיר של פוקס, עם 36 נק', 6 אס' ו-4 ריב', ועל משחק מצוין של הולמס מול הוואקום ברחבת הקאבס, עם 10 נק', 14 ריב' ו-5 חסימות, אבל כאמור, בסוף הגיע האריסון בארנס… 16 נק' ו-11 ריב' היו להאריסון דנאן, שלוש האחרונות העניקו לסקרמנטו עוד תקווה קטנה, ומרחק של משחק אחד בלבד מהווריירס במקום העשירי במערב.

דובי

אנטומולוג, עובד סוציאלי ומטפל.. גר בערד וגם במייל dubiduofer@gmail.com

לפוסט הזה יש 42 תגובות

  1. ציון ויליאמסון.
    אחרי הרבה שנים, נמצא הגלגול מחדש של צ'ארלס בארקלי הצעיר (גרסת הסיקסרס) –
    אותו כוח המתפרץ בלתי עציר. אותה יכולת נהדרת ליצור בידוד על ידי ניצול מסת גוף ורוחב. אותו כוח פלג גוף עליון שמאפשר שליטה בזריקה מתמת לסל גם אחרי מגע. אותה יכולת סיום מטורפת בצבע (השימוש בלוח, ממש בארקלי אחד לאחד). אותה יכולת להפוך למנהל משחק שמנצל את תשומת הלב שהיכולת ההתקפית מושכת.
    .
    או במילים אחרות –
    תענוג לצפות בטנק הזה משחק כדורסל.
    .
    תודה, דובי. חג שמח.

    1. כתבת יפה על אולדריג׳ והלייקרס.
      מבחינתי מתבשל טרייד: לייקרס-נטס=בירה שלישית. בלי אותיות קטנות.
      מחכה לישורת הסופית כדי לשים על השולחן. תתחיל להוריד את האבק מהז׳יטונים.

      1. למען ההגינות – לאור הנסיבות המיוחדות במערב ולאור העובדה שאסור להמר נגד עצמך – במידה ויסתייע – מוכן להכניס טרייד אקספשן על פיניקס. נחכה לתוצאות האמת (טרייד דדליין כשבועיים לפני סוף העונה הרגילה)

    2. מסכים שהוא דומה לבארקלי בהרבה דברים רק שמדובר בגרסה אתלטית להחריד של בארקלי הישן, בארקלי רק יכל לחלום על כזאת אתלטיות וכזה כוח מתפרץ.

      1. תודה רבה דובי, על הסיקור המושקע. תענוג אמיתי, במיוחד אחרי החג.
        ברוך – השוואות לא יכולות להיות אחד לאחד.
        ציון שחקן שכיף לראות, עם אתלטיות עדיפה על בארקלי, וגם שליטה טובה יותר בכדור, אבל גם משמעותית פחות טוב בריבאונד.
        האפסייד של ציון גבוה מאד, הוא צעיר ויש לו המון זמן להשתפר. רק שיהיה בריא.

    3. לא ראיתי את ברקלי כמעט. אבל אעשה כאן צעד גדול ואשווה אותו ליאניס. ולציון יש דברים שגם ליאניס אין. היכולת שלו לזרוק תוך כדי מגע היא מדהימה.
      .
      בכלל התכונה שאולי הכי לא מוערכת מהתכונות החשובות כיום (קליעה אתלטיות ראיית משחק וכו') היא יציבות: לוקה יוקיץ' סבוניס וגם ציון עושים מזה מטעמים.

  2. תודה דובי אתם נהיים אימפרייה 😀
    לא ראיתי הלילה – סדר רחוק וכאלה
    שמעון, למען הדיוק, ננוחם המקורי בא בטענות להגנת הפיק אנד רול של אמביד. את ה״חור בהגנה״ אני הוספתי לצרכי הטרלה. חוץ מזה אין שם כרגע סנטר אחר במקומו (האווארד זה גופה) ומשחק אחד זה משחק אחד. נמשיך לעקוב.
    אדוארדס מאתגר את ההשעיה אחרי 3 משחקי נפל אבל הפסיד 500 הפרש ליוסטון בבית. ההשעיה עדין תקפה.

  3. חזרתי עכשיו הביתה אחרי קידוש אני משלים את החלק השני במשחק, טוני בראדרס הנבלה הוא הרבה יותר גרוע מטים דונהי, לא יודע איך אדם עם ראש על הכתפיים לא יכול להבין שהוא שופט מכור, איזה שריקות הזויות, אתם רוצים לתת לקליפרס/לקבוצה הביתית ץלנצח סבבה אל תמכרו את זה כספורט, האפס הזה בראדרס צריך לשבת בכלא.
    .
    לצערי הNBA נהייתה ליגה בלתי ניתנת לצפיה בגלל חוקים הזויים שהרסו כל חלקה טובה בליגה, לא יודע איך הם עדיין מחזיקים את סילבר כקומינישר.

  4. אחלה סיקור. תודה.
    ערב של יוסטון מול מינסוטה, דטרויט מול וושינגטון ומילווקי שעולה עם החמישיה השניה, פחות או יותר… מספק מעט מאוד תירוצים להתחמק מהסדר. מזימה של זקני ציון?

  5. איפה היו כל השחקנים של מילווקי ? ליל הסדר ?
    תודה על הסיקור על לילה שהיה יכול להיות מושלם אלמלא ההפסד של פילי לקליפרס.
    הקליפרס, למען השם….. כנראה באו עם עודף מוטיבציה להוכיח כמו בלייק גריפין אתמול (או שלשום) נגד דטרויט. ..
    🤣

  6. כיף לקרוא דובי.
    האריסון בארנס עושה דרק שארפ ורושם את הבאזר ביטר השני בקריירה שלו. מי היה מאמין.

          1. אם אני הייתי הסמכות המצב היה טוב.
            מעניין שבאירופה לא רואים סלים כאלו רק בליגה מעולם אחר תופסים כדור עושים סיבוב וזורקים ב5 מאיות ואף ב4 מאיות 😂😂😂 באמת עולם אחר
            אגב שאלתי שופט שאני מכיר על זה פעם והוא אמר לי שלדעתו יש שם חוק שמותר לתפוס ולזרוק זריקה אחרונה בכל מצב לא משנה אם נשאר שנייה או 2 מאיות. שיתנו כאילו את הזריקה ושזה חוקי.
            זה מתיישב אולי עם ההגיון אבל זה בהחלט עבור ווי אר אול וויטנס.
            ב5 מאיות ניתן רק להעיף כדור באוייר ומידהו יכול לתת לזה מכה וזהו במציאות.

            1. וכמובן שזו שטות אבל העיקר ששופט אמר לך. בלה בלה בלה.

            2. גה גה גה התכוונת

              הוא אמר לדעתו לא שהוא יודע, הוא שופט בארץ לא בNBA. הבנת הנקרא אבל העיקר שאתה בקיא בחוק ומראה לנו איך ב5 מאיות תופסים כדור מסתובבים וזורקים 🙂

            3. כן אני בקיא בחוק. אבל אני כבר לא עובד בשבילך.

  7. חג שמח לכולם ותודה על סיקור יפה וקולע.
    ואני ממשיך לטעון שאם היתה מידה כלשהוא של עקביות , דונובן היה עכשיו המוביל ל-mvp ,בלי תחרות . לא מצליח להבין למה השחקן הפנטסטי הזה לא מקבל את ההכרה שמגיעה לו , מעונת הרוקי .

  8. שני סנט וארבע נקודות מהערב, בדגש על הוויזארדס וזאיון:
    1. רוי האצ'ימורה הופך מרגע לרגע לשחקן דוחה ואנטי קבוצתי בעליל. זה לא אומר (ואולי אפילו מצביע לכיוון הזה) שלא יהפוך לכוכב בליגה הזאת. איכס.
    2. זאיון וויליאמסון נמצא בפיק של היכולת שלו. בדרך כלל זה מסתיים בפציעה. נקווה שלא, אבל ככה זה עובד לרוב.
    3. ווסטברוק עם טריפל דאבל של 19, 19 ו10 באסיסטים, וכמובן שלא נשכח את 6 האיבודים האופנתיים של המוליך הבלתי מעורער של הליגה בתחום האיבודים. (4.9 למשחק. דונצ'יץ' השני הרחק מאחוריו, עם 4.3 למשחק)
    4. דני דני.. מס' הדק' השלישי בטיבו הערב (27) אחרי הצמד חמד ראס את בראדלי. וכל זה מוביל ל6 זריקות בלבד מהשדה ב33%. לפחות לקח 4 ריב', עם 2 אס' ו2 חט', וללא איבודים. ניחא.

    1. מעניין שבתחילת הרבע הרביעי נרשמו לווסטברוק בבוקס סקור 7 איבודים. אני זוכר עוד שניים לפחות, כנראה החליטו להחסיר לו איבודים בשלב מסויים.
      לגבי אבדיה – כמו שכתב אלון עידן בהארץ – הוא סתמי. לא טוב, לא גרוע שעושה בושות. סתמי.

  9. זאיון ממש ביכולת שיא בתקופה האחרונה , ללא ספק הולך להיות בליגה של לברון , חוץ מיכולות פיזיות ואתלטיות שכולם רואים יש לו בגרות לגיל שלו כמו שללברון היה , אין ספק שיש לו עוד מקום להשתפר ויש לו את היכולות לעשות זאת הגנה וריב בעיקר וקליעה מחוץ לקשת .
    הוא באמת נראה כמו בארקלי של פילי בתחילת הקריירה , להשוואות לשחקנים כיום נראה כמו שאק לברון , יודע לכדרר ולמסור , פיזי וחזק מתחת לסל.
    יש מצב שעדיף שישחק כ 3 ולא כ 4 .

    1. מה שהכי מרשים בציון, מעבר לאתלטיות והכוח, זה עבודת הרגליים בצבע וההבנה של איך לעבוד שם.
      יש לו את הטכניקה וההבנה של חיות צבע עילאיות מהעבר – שאק, בארקלי והאקים – וזה מה שהופך אותו לבלתי עציר.
      הסוד טמון בסבסוב המהיר איך שמקבלים כדור עם הגב לסל או בתקיפה מיידית של הטבעת אם מקבלים עם הפנים לסל – ויש לו את זה.
      https://youtu.be/dkxFtT0GUP0?t=68

כתיבת תגובה

סגירת תפריט