טריפל שש – סיקור משחקי רביעי / עמיחי קטן

תשעה משחקים קיבלנו הלילה, ושיא הטריפל-דאבלים ליממה, שנקבע על 5 בשבוע שעבר, נשבר שוב ועומד כעת על 6. שני סלי ניצחון של רכזים צעירים שעוד לא הגיעו לפלייאוף בקריירה נרשמו הערב, קיבלנו עוד כמה משחקים צמודים יותר ופחות, וקאמבקים מרשימים של הספרס, ברוקלין ומילווקי, למרות שלשה גדולה של קורקמא שכפתה הארכה בפילדלפיה, וכעת יש שוויון בין הנטס לסיקסרס על ראשות המזרח.

דטרויט פיסטונס (11- 29) – טורונטו ראפטורס (17- 23) 116- 112:

ואן-וליט וסיאקם אמנם חזרו מהבידוד, אבל התקשו להיכנס לעניינים ופאוול קלע 16 ברבע הראשון, מה שאפילו לא הספיק ליתרון כי דטרויט הפציצו 37 ב-5/7 לשלוש ו-13/20 מהשדה. דטרויט המשיכו להוביל, אבל טורונטו שמרו על זה צמוד גם בהמשך ויתרון 5 במחצית אמנם קיבל מהפך לדקה בודדת ברבע השלישי, אבל הפך ל-7 הפרש בסיומו.

ברבע האחרון דטרויט יצאו לריצה שהעניקה להם יתרון שיא של 13, אבל שוב החזיר פאוול את הראפטורס למשחק ובושה צימק ל-3 בלבד, 2:30 לסיום. ג'קסון הגיב בשלשה והוחלף בג'קסון ששם 2 והגדיל את יתרון דטרויט ל-7. שלשה נוספת של פאוול הביאה אותו ל-40 ואת ההפרש ל-3, חצי דקה לסיום, ועוד שלשה שלו אחרי סל של גרנט צימקה ל-2 בלבד, אבל זה כבר היה מאוחר מדי וביי סגר עניין מהקו.

סאדיק ביי הוביל את המנצחת עם 28 נקודות ו-12 ריבאונדים, גרנט קלע 23, דלון רייט קלע 18 והיה במרחק 2 אסיסטים מטריפל-דאבל, ג'וש ג'קסון קלע 16 עם 6 אסיסטים, סטיוארט קלע 10, וכך גם פלאמלי שהוסיף 14 קרשים.

נורמן פאוול הוביל את טורונטו עם 43 נקודות, שהן שיא קריירה עבורו, בושה קלע 21, סיאקם קלע 13 ב-3/11 מהשדה, ואן-וליט קלע 12 ב-2/13 מהשדה ולאורי נאלץ להסתפק ב-8 נקודות ב-2/13 מהשדה, אבל לפחות גם חילק 15 אסיסטים.

אינדיאנה פייסרס (17- 22) – ברוקלין נטס (28- 13) 115- 124:

הפתיחה הייתה די צמודה, כשברוקלין עלו ליתרון 6 מוקדם ואינדיאנה חזרו להוביל, אך כשהארדן ירד לנוח אינדיאנה פתאום רצו 16- 3 וסגרו את הרבע הראשון ביתרון 15. ריצת 11- 2 מהירה של הנטס הורידה את זה לחד-ספרתי די מהר, ודקות טובות של הארדן צמצמו את ההפרש יותר ויותר עד שהוא עמד על 3 בלבד במחצית. הייתה באוויר תחושה שהנטס ישלימו את הקאמבק בקרוב, אבל זה לקח להם עוד רבע שלם ויותר עד שהם הגיעו לשוויון המיוחל. משם ברוקלין כבר ברחו ליתרון דו-ספרתי, ואינדיאנה אמנם צמצמו ל-4 בהמשך, אבל הארדן דאג לסגור עניין.

הוזכר כאן הרבה ג'יימס הארדן, אז הוא באמת הוביל את הנטס עם 40 נקודות, 10 ריבאונדים ו-15 אסיסטים, האריס קלע 19, טיילר ג'ונסון וג'ף גרין קלעו 15 כל אחד, כשהאחרון עם 9 ריבאונדים, בראון וקלאקסטון קלעו 11 כל אחד ודיאנדרה ג'ורדן הוסיף 10.

אצל אינדיאנה, ברוגדון קלע 24 נקודות, לברט תרם 19, סאבוניס קלע 18 עם 11 ריבאונדים ואסיסטים ו-4 חטיפות ומקדרמוט את מקונל קלעו תריסר לנפש.

פילדלפיה סבנטי סיקסרס (28- 13) – מילווקי באקס (26- 14) 105- 109:

הדבר המרכזי שיש לדבר עליו במחצית הראשונה הוא ההגנה של פילי, או אולי ההחטאות מחוץ לקשת של מילווקי. הבאקס קלעו 31 בלבד במחצת הראשונה, בעיקר בגלל 1/17 מחוץ לקשת. האחוזים של הבאקס מחוץ לקשת השתפרו אמנם בהמשך, אבל לא על 4 שלשות נעוץ ההבדל בין 31 נקודות במחצית ובין 34 נקודות ברבע השלישי שצימקו את ההפרש ל-9 והותירו פתח לקאמבק בהמשך.

דוויט הווארד פתח את הרבע בדאנק, אבל נענה ב-13- 0 של מילווקי ומהפך, 8 ורבע דקות לסיום. ב-6 הדקות הבאות, התוצאה הכוללת הייתה 4- 2 לסיקסרס ואנחנו בשוויון 80. שלשות של דיוויצ'נזו, לופז והולידיי פתאום הקפיצו את הבאקס ליתרון 7, פחות מדקה לסיום, אבל מילטון ודני גרין הגיבו בשלשות וצימקו לנקודה. מידלטון החזיר את ההפרש ל-3 אבל הפעם היה זה תור קורקמאז לתפור שלשה ולכפות שוויון 93 והארכה.

בהארכה פתאום הופיע הגיבור היווני של מילווקי, וקלע 10 מתוך ה-16 של מילווקי, כולל ריצת 7- 0 פרטית. מילטון וסימונס צימקו ל-3, אבל הולידיי ודיוויצ'נזו סגרו עניין מהעונשין, לא לפני שסימונס זרק שלשה, ואפילו קלע אותה.

יאניס הוביל את קלעי מילווקי עם 32 נקודות ו-15 ריבאונדים, דיוויצ'נזו קלע 20 עם 8 ריבאונדים, הולידיי קלע 19, מידלטון הוסיף 15 וברוק לופז תרם 14.

אצל פילי, האריס קלע 19 עם 9 ריבאונדים, אבל ב-23 זריקות, גרין קלע 18, מילטון עם 15, הווארד וסימונס עם 13 נקודות כל אחד, כאשר הראשון עם 15 ריבאונדים והשני עם 10 ריבאונדים ו-12 אסיסטים, קורקמאז קלע 11 וסת' קרי קלע 10.

וושינגטון וויזארדס (14- 25) – סקרמנטו קינגס (16- 24) 119- 121:

במשחק בין ההגנה הכי גרועה בליגה לפי הסטטיסטיקה ובין ההגנה הכי גרועה בליגה לפי מבחן העין שלי קיבלנו, כצפוי, אפס הגנות. הקינגס קלעו טוב יותר, או פחות רע אם נדייק, מחוץ לקשת, וזה מה שהעניק להם את היתרון לאורך רוב המשחק, מה שמביא אותנו ל-5 רצופות של פוקס תוך חצי דקה ויתרון 119- 113 של סקרמנטו, 1:45 לסיום. בשלב הזה סקוט ברוקס עובר להרכב סמול-בול ומחזיר לפרקט את אבדיה.

פוקס לא מכיר את ההגנה של נציגנו בליגה ומנסה לקחת עליו שלשה שהולכת החוצה, וראסל מצמק עם 2 מהקו. בייליצה מנסה את אותו דבר, שלשה מול אבדיה, והוא מסיים באיירבול, ושוב ווסטברוק מצמק. פוקס שוב הולך מול אבדיה, הפעם מנסה בצבע, ושוב מחטיא בגלל הגנה טובה, והפעם ווסטברוק כבר קובע שוויון עם הליי-אפ. הפעם פוקס מבין שלא כדאי לו לקבל את אבדיה ומסמן לבייליצה לא לחסום, אז הוא מקבל את ביל ומולו זה כבר הרבה יותר קל ומסתיים בזריקת חצי מרחק די פנויה וסל ניצחון. ווסטברוק רק מסיים את המשחק עם מסירה לספסל של סקרמנטו.

פוקס הוביל את המנצחים עם 28 נקודות, 7 אסיסטים ו-5 חטיפות, בארנס והולמס קלעו 18 כל אחד, כשבריבאונד הם על 8 ו-7 בהתאמה, האליברטון קלע 17, הילד עם 15 וקורי ג'וזף קלע 12 עם 3 חטיפות.

אצל וושינגטון, ביל קלע 29, ווסטברוק קלע 26 עם 14 ריבאונדים ו-10 אסיסטים, וקלע את כל 8 האחרונות של וושינגטון, האצ'ימורה קלע 17 עם 9 ריבאונדים, אלכס לן קלע 13 עם תריסר כדורים חוזרים, ראול נטו קלע 12 ורובין לופז תרם 10.

בפינת דני אבדיה, לנציג הישראלי היו 6 נקודות ב-3/5 מהשדה, יחד עם 2 ריבאונדים, אסיסט וחסימה. בדקות שלו ההגנה של וושינגטון הייתה הכי טובה, כשהוא רשם רייטינג הגנתי של 90.5, וההגנה שלו החזירה את וושינגטון למשחק בדקה האחרונה, כאמור.

קליבלנד קאבלירס (15- 25) – בוסטון סלטיקס (20-20) 117- 110:

טייטום קלע את הסל הראשון של המשחק, אבל נענה ב-7 רצופות של קליבלנד שמאותו רגע לא שמטו את ההובלה. המחצית הראשונה הייתה בשליטה מוחלטת של קליבלנד, ולמעט הפסקות קצרות, ההפרש רק עלה ותפח, מה שהוביל ליתרון 17 של הקאבס בהפסקה. בוסטון צמצמו אט אט במהלך הרבע השלישי, אך הייתה זו ריצת 9- 0 לקראת סיומו שגם הצליחה להפוך את זה לחד-ספרתי לקראת הרבע האחרון. טייטום צימק ל-4, בראון ל-3, אבל קליבלנד החזירו לעצמם יתרון משמעותי בכל פעם, והכריעו את המשחק מהקו אחרי שההפרש ירד ל-5 בדקה האחרונה.

סקסטון הוביל את קלעי קליבלנד עם 29 נקודות, 7 ריבאונדים ו-6 אסיסטים, גארלנד קלע 25 עם 6 אסיסטים, נאנס קלע 18 עם 10 ריבאונדים, אוקורו הרוקי קלע 15 וצ'די עוסמן תרם 10.

אצל בוסטון, טייטום ובראון הובילו את העסק עם 29 ו-28 בהתאמה, סמארט קלע 19 ורוברט וויליאמס קלע 13 עם 14 ריבאונדים ו-4 חסימות.

שיקגו בולס (18- 21) – סאן-אנטוניו ספרס (21- 16) 99- 106:

דקות בודוות לקחו לשיקגו להוביל ריצת 8- 0 ולהגיע ליתרון דו-ספרתי מהיר, שרק הלך ותפח לאורך כל הרבע הראשון עד שהבאזר עצר אותו על 14, והרבע השני אמנם סימן רגיעה בקצב, אבל המומנטום נשאר בשיקגו וההפרש האמיר עד ל-23 לפני שוויט צימק ל-18 במחצית. ריצת 8- 0 של הספרס צימקה קצת, אבל שתי שלשות של אוטו פורטר דאגו לשמור על יתרון שעמד על 13 לקראת תריסר הדקות האחרונות.

הרבע האחרון נפתח בבליץ של 12- 0 מצד הספרס ופתאום ההפרש עומד על נקודה בלבד, ושיקגו אמנם הגיבו בריצת 9- 2, אבל נענו בריצה נוספת של הספרס, הפעם 17- 0 ומהפך. לאבין עוד הצליח לשים כמה סלים ולצמצם ל-5, אבל הספרס לא נתנו לזה לחמוק ושמרו על המהפך והניצחון דרך קו העונשין ודרך רבע אחרון של 39- 19 אחרי 40 נקודות בכל המחצית הראשונה.

יענקל'ה פולטל הוביל את קלעי הספרס עם 20 נקודות ו-16 ריבאונדים, כשהוא מחליף לרגע את דרוזן על תקן הכוכב המתנגד לשלשות מטעמים אידיאולוגיים, דרק וויט קלע 17, מארי, מילס וג'ונסון קלעו 14 כל אחד ולוני ווקר הוסיף 11.

אצל שיקגו, לאבין קלע 29 עם 6 ריבאונדים ואסיסטים, ת'ד יאנג קלע 16 עם 8 ריבאונדים ומרקנן, קרטר ופטריק וויליאמס קלעו 10 כל אחד, כשהרוקי הוסיף גם 14 ריבאונדים.

יוסטון רוקטס (11- 28) – גולדן סטייט ווריורס (21- 20) 94- 108:

כריסטיאן ווד נעדר מ-17 המשחקים האחרונים של יוסטון והרוקטס הפסידו את כולם, אך עם חזרתו סביר היה להניח שגם האמונה חזרה, והרבע הראשון היה מספיק צמוד כדי לשמור על האמונה הזאת, כשגולדן סטייט הובילו רק ב-4 בסיומו, למרות 11 נקודות של סטף ברבע. הרבע השני היה במעמד צד אחד, או אם נדייק, במעמד אדם אחד בשם ג'ורדן פול שקלע 15 נקודות ברבע והוביל את גולדן סטייט לרבע של 37- 17 ויתרון 24 במחצית. ההמשך כבר לא היה רלוונטי לתוצאה והדאגה היחידה של גולדן סטייט היא זעזוע בעצם הנב שספג סטף, או במילים אחרות, כואב לו העכוז, והוא בספק למשחק הבא של גולדן סטייט.

ג'ורדן פול הוביל את קלעי גולדן סטייט עם 23 נקודות, אוברה קלע 19, סטף קלע 18 עם 8 אסיסטים, אבל עשה את זה עם 2/11 בלבד מחוץ לקשת, וויגינס קלע 17 ודריימונד קלע 16 עם 12 ריבאונדים ו-10 אסיסטים.

אצל יוסטון, קווין פורטר ג'וניור קלע 25, ווד חזר עם 21 ו-9 ריבאונדים, קניון מרטין ג'וניור קלע 13 והאוס ג'וניור קלע 11.

ממפיס גריזליס (18- 19) – מיאמי היט (22- 19) 89- 85:

קרב בין שתיים מקבוצות ההגנה הקשוחות בליגה הוכיח את הכותרת שהענקתי לו הרגע, הן בסקור הנמוך והן בכך שההפרש לא היה דו-ספרתי בשום שלב של המשחק. ממפיס היו אלה שהובילו לאורך רוב שלבי המשחק, כולל 25- 22 בסיום הרבע הראשון ויתרון שיא של 72- 63 בסיום הרבע השלישי. טיילר הירו היה האיש המוביל של מיאמי ברבע האחרון, והוא גם היה זה שקבע שוויון 83, קצת יותר מדקה לסיום.

אחרי החטאות ואיבודים משני הצדדים, היה זה דיאנטוני מלטון שלקח ריבאונד התקפה וסחט עבירה, מה שהוביל ל-2 מהקו ויתרון של ממפיס. דראגיץ' והירו החטיאו, אך דראגיץ' הצליח לסחוט גם הוא עבירה בריבאונד התקפה ולקבוע שוויון 85 מהקו. הפעם ממפיס הלכו למוראנט שהלך עד הסוף וסיים בסל ניצחון, אם כי אחרי איבוד של מיאמי קייל אנדרסון התכבד בסיומת הרשמית מקו העונשין.

את קלעי ממפיס הובילו אנדרסון, מוראנט ומלטון עם 13 כל אחד וברוקס הוסיף 10.

אצל מיאמי, באטלר קלע 24, אדבאיו קלע 15 עם 12 ריבאונדים ו-6 אסיסטים, רובינסון קלע 13 והירו עם 11, 9 מתוכן ברבע האחרון.

דנבר נאגטס (24- 16) – שארלוט הורנטס (20- 19) 129- 104:

שארלוט פתחו טוב יותר ו-7 נקודות מהירות של רוזיר סידרו להם יתרון 9 מוקדם, אבל ריצה נגדית של דנבר הפכה את התוצאה עוד ברבע הראשון שהסתיים ביתרון נקודה לנאגטס. ברבע השני קמפאצו הוביל בריחה של דנבר עם כמה אסיסטים רצופים, ופורטר דאג שההפרש כבר יגיע לדו-ספרתי עד להפסקה. אם מישהו חשב ששארלוט חזרו לעניינים בהמשך הוא התבדה, מכיוון שריצת 8- 0 של דנבר פתחה את המחצית השנייה ודאגה שההפרש יסתובב לאורך שאר המשחק בטווח של 20-30.

את קלעי דנבר הוביל מייקל פורטר ג'וניור עם 28 נקודות ו-13 ריבאונדים, בארטון קלע 23, מארי קלע 19, דוזיר קלע 13 ויוקיץ' קלע 12 עם 10 ריבאונדים ואסיסטים. כדאי גם לציין את קמפאצו שקלע 6 בלבד, אבל הוסיף לזה 10 אסיסטים ו-4 חטיפות.

אצל שארלוט, רוזיר קלע 21, מונק הוסיף 16 ולאמלו תרם 14.

דאלאס מאבריקס (21- 18) – לוס אנג'לס קליפרס (26- 16) 105- 89:

אחרי דקות ראשונות צמודות היו אלה הקליפרס שהשיגו כמה עצירות הגנתיות ויתרון 5 בסוף הרבע הראשון, אבל לוקה הוביל ריצת 14- 3 ברבע השני והיתרון החליף צד, כאשר ג'ורג' וקוואי שמרו על המשחק צמוד אחר כך, ושלשה של ריצ'רדסון ממש רגע לפני ההפסקה קבעה שדאלאס היו אלה שהחיקו ביתרון 5 במחצית.

ריצת 8- 0 של הקבוצה הביתית כבר הפכה את זה לדו-ספרתי, אבל אז המאבס לא קלעו במשך 4 דקות והקליפרס חזרו לתמונה וריצה נוספת של דאלאס נענתה ב-2 שלשות של ג'ורג' שצימקו ל-6 בסוף הרבע השלישי. גם ברבע האחרון ראינו ריצה של דאלאס שהפכה את ההפרש לדו-ספרתי, אבל הפעם לא נרשמה ריצה נגדית והפרש הסיום עמד על 16, והוא היה גם הפרש השיא שנקבע במשחק.

לוקה דונצ'יץ' הוביל את דאלאס עם 42 נקודות עם 6 ריבאונדים, 9 אסיסטים, 3 חטיפות ו-2 חסימות, הארדווי קלע 15, ריצ'רדסון תרם 14, קלבר הוסיף 12 ופורזינגיס סיים עם 11 נקודות ו-13 ריבאונדים.

אצל הקליפרס, ג'ורג' קלע 28, קוואי קלע 20 עם 7 אסיסטים, זובאץ' קלע 14 עם 3 חטיפות ומוריס קלע 11. כל אחד ממי שהוזכר כאן בשורה של הקליפרס לקח בדיוק 7 ריבאונדים.

עמיחי קטן

עורך ראשי. תמיד בעד הישראלים ולא רק בספורט, בהכל.

לפוסט הזה יש 75 תגובות

  1. תודה על הסיקור.
    לנצח את הרוקטס זה לא חוכמה. גם כשהם עם כריסטיאן ווד. צד שני, עשינו את זה בלי וייסמן ופסקל שהם השחקנים הדומיננטיים בחמישיה השניה והחזקנו ביתרון גם אחרי שקרי נפצע.
    נקווה שזה קליל ושהוא יוכל לחזור תוך משחק או שניים.

      1. צודק. אבל עכשיו הם היו גם בלי אולדיפו ו-וול. לא הספקתי לציין…
        בכל פעם שאני חושב על העונה המעצבנת ומלאת הפציעות שלנו אני נזכר שיש קבוצות עם הרבה יותר נאחס. טוב, לפחות העונה, כי אצלנו זו מסורת.

          1. כנראה.
            עונה אחרי שהצהרתי שאני אוהד גולדן סטייט – הארדוויי ומאלין הושבתו לעונה. מאז זה תמיד מרחף… וסדרת הפציעות של דוראנט-תומפסון-קרי זה גם חלק מזה. אבל מוכרח להודות שיש יותר גרועים…
            סיכוי שאורלנדו יכולים לקבל איזשהו מקום גבוה ברשימה רק על הכמה עונות האחרונות. עצוב לחשוב הפתיחה המצוינת שלהם לעומת איך שהם נראים מאז שפולץ נפצע.

    1. אין לי מושג אם אתה רואה את המשחקים בזמן אמת, עזוב את התקצירים (גם את הארוכים שבהם!!!), הם בכלל לא מעבירים את מה שקורה במגרש. ההתעקשות של המאמן המבריק לפתוח משחק שני עם סמי אוג'יל'ה היא לא דבר מובן מאליו כשיש לסלטיקס סנטר שעושה עבודה טובה (13 נקודתות 14 ריבאונד ו 4 חסימות) בזמן שהוא על המגרש.
      אם הציוות של הטיימלורד עם תייס כפאוור לא היה עובד עוד הייתי מבין אבל מדוע לפתוח עם הסאמי הזה שמקומו כבר מזמן לא בבוסטון? תשובות לא תקבל מהטאלנט, רק תירוצים…

      1. הבעיה בסלטיקס היא שאני חושב ש2 הכוכבים רוצים שיעבדו בשבילם והאחרים לא אוהבים את זה ורובם לא יכולים כי הם לא ברמה המתאימה.

        זה למה גם הכל התפרק עם קיירי שם ומרקוס מוריס שכנראה לא אהבו שהצעירים רוצים לשלוט. בוסטון בסוף עשו החלטה נכונה לגבי העדפת הצעירים.

        בעיה עוד יותר גדולה זה איינג שלא עשה מהלכים בזמן ונשאר תקוע ובזמן הזה מילא את הקבוצה בהמון זבל.
        קחו למשל את קראודר שחקן עם שכר זניח למה לא הביאו בקיץ? יכול להיות שהוא שרוף שם?
        הרבה מידי דקות מקבלים שם שחקנים שהם ברמת יולב כמו גראנט וויליאמס והחברים, אוגילי וואלה בנס ציונה אני לא מחתים אותו.
        הוא שומר את הבחירות דראפט כאילו זה זהב, למי הוא מחכה לחתלתול? זה האנד גיים שלו? על מי הוא הולך לשפוך את כל הבחירות האלה?

        1. שימון
          זה עבד מצויין בתחילת העונה, הסלטיקס היו מקום ראשון בליגה כמה מחזורים ועוד כמה מקום ראשון במזרח, בלי קמבה ובלי בטיח. אי שם בדרך סטיבנס איבד את חדר ההלבשה…. מה עבד בתחילת העונה שלא עובד היום? הרי יש טענה פה בהופס שהמחליפים גרועים. אז איך עם מחליפים כל כך גרועים (לפי מספר גאונים מווילנה באתר) ובלי קמבה הקבוצה שיחקה מספיק טוב למקום הראשון?

          1. הקבוצה בצניחה חופשית. בזה אין ספק. לדעתי קמבה לא אשם, גם ברור שהמחליפים לא כאלה גרועים, אבל לא כאלה טובים ואפשר לומר שחסר לסלטיקס עומק משמעותי, סוג של גאנר שיתן הרבה נקודות כמו שיש בכל קבוצה כמעט.
            בתחילת העונה, סטיבנס הפיק את הנקודות מטיג ושות', משהו אבד באמצע הדרך וחבל. אני עדיין מאמין בו, אבל הוא צריך להחליף דיסק.

  2. מעתיק מהבלוג החי

    הקליפרסקבוצה גמורה מתה אין להם שום סיכוי לעשות כלום בפלייאוף רואים את זה במשחקים שלהם. צפויים בלי חשק בלי אנרגיה כבויים לחלוטין מה חשבו שם שמינו את לו האהבל הזה😂😂😂😂😂
    לא מבינים שבקאבס זה לברון עשה הכל וגם בלייקרס שהוא גורם לשחקנים לשחק עבורו?
    .הם מדוכאים המשחק שלהם מדכא הם צפויים אין שם אהבה וחדווה מאד כבויים זה לא ישתנה אם לא יעיפו לפחות מאמן. חייבים להעיר אותם מהנמנום של הלואד.טיי לו חייב לעוף הביתה לפני חודשיים.
    זובאץ זה שחקן חלש חבלז לא מועיל בכלום תוקע התקפות כי לא יכול לעשות הרבה. אם קאווי היה מרשה הייתי מטריד גם את גורגי בוי הוא נראה חרד במשחקים הוא לא יעמוד בלחץ בפלייאוף.
    איך המדדה עצבני במשחקים חחח הוא רותח מבפנים אפילו פני הפוקר שלו לא מסתירים שהוא רוצה לחנוק את השחקנים אחד אחד.

    ביץ אס וויט בוי שטף ושצף אותם.

    גיימס הארדן בייבי איזה דבר ויש פה רפי הבנה שמלכלכים עליו.
    בלי הטרייד על הארדן הנטס לא היו עושים פלייאוף בכלל דוראנט בקושי משחק קיירי עולה למגרש רק בזכות הארדן בלי הארדן הוא לא היה עולה לשחק בלי דוראנט כמו שעשה עונה שעברה והעונה לפני הטרייד שההפסדים לא ירשמו עליו.
    אומרים פה שדוראנט טוב מהארדן פחחחחחח
    אולי למשחק אחד ובזה אני גם בספק אבל דוראנט בחיים לא יכול להוביל קבוצה כמו הארדן לשחק כל משחק לנהל ולהנהיג מאז המעבר ללוחמים הוא רק נח. יפה לו שבפלייאוף הוא נותן כמה משחקים טובים כי הוא קולע בקלות שהוא בסופר טים. בokc גם נכשל
    בחיים לא לוקח את דוראנט לפני הארדן בטח במצבו הבריאותי.
    האאדן זה הנס של הנטס בלעדיו אין פלייאוף
    סטיבוט חטף מהזבל גם נרס

    ניסני היו כמה שרשורים אז מעתיק לפה תגובה לפיתולים שלך

    טנש עכשיו ראיתי שניסית לסלול כביש מפותל ולא יצא לך. בטנש אני יודע שיש בוט אחד עם אלגוריתם אחד במציאות מותאמת אחת.
    בעולם האמיתי דברים משתנים, מתפתחים וכו' אתה יודע. איך פעם מנחם אמר רק חמור לא משנה את דעתו ובטנש הם אף פעם לא משנים את הדעה שלהם חחח זה די מצחיק
    גם לי יש הרגל מגונה אני אוהב לנגב בטנש ואוהב לראות פיתולים.
    תגיד אתה מפחד מרצף הנצחונות האחרון של ההוקס? בטח איזה דיסוננס זה מה עדיף שההוקס ינצחו וטזמ יצדק או שההוקס יפסידו וטזמ יטעה.
    היום ההוקס מול הזבל של שרגא והחברים מה אומר יפלו או יצליחו לאסוף את הזבל ולשים אותו בצפרדע?

          1. נו, כן. נאצר.
            הבחור עם השפם המצחיק שכאשר חיל האוויר הישראלי ניגב את הצבא המצרי, הוא בתגובה סיפר לעולם שהצבא המצרי עוד רגע בתל אביב…
            .
            לא מזכיר קצת את הפוסטים של שמעון בעונה שהוא ניסה להריץ את ווסטבריק לעוד mvp? . . .

            1. איזה קטע,
              גם נאצר היה ידוע בזכות בלוטת זיכרון בררני…

            2. התגובה הזו רק מראה שלא ירדת לסוף דעתי.
              זו היתה ביקורת על ההשוואה. וחבל שאני צריך בכלל להגיד את זה ולהעיר.

  3. צהריים טובים לכולם
    אחרי המשחק של ברוקלין שעליו לא אגיב עברתי לצפות בדקות הסיום של בוסטון מול קליבלנד , רק כדי לראות בעצמי אם יש ממש בזעקות השבר של רזי .
    חייב להגיד שלפי מה שראיתי יש משהו בדברים של רזי . בלי להכנס לדיון על האיכויות של סטיבנס , בוסטון שיחקו בדקות הסיום הירו בול שהזכיר לי ימים אפלים באוק.
    בשלב הזה של הקריירה שלהם הכוכבים של בוסטון עדיין לא ברמה שהיו כוכבי OKC בזמנו , ההירו בול הזה לא יביא אותם רחוק בפלייאוף.הנעת הכדור היפה שהביא סטיבנס פשוט נעלמה.בדרך כלל זה מצביע על מה שמכונה אבדן חדר הלבשה.אני מקווה שאני טועה,כי סטיבנס מאמן טוב מאד.

      1. אני מפנה אותך לתגובה שלי מה-7/1 שבה התחייבתי לא לכתוב מילה על ברוקלין עד שתסתיים העונה שלה.
        ברור לך שלא החמצתי דקה מאף משחק .

    1. כמו שאני אומר, המאמן איבד את השחקנים. הדבר היחידי שיכול לדעתי להציל את העונה זה טרייד רציני שיפיח קצת רוח בקבוצה הזו. רק נזכיר לגאוני הופס כל הגימלים והגעגות והסמולים שבתחילת העונה הסלטיקס היו במקום הראשון בליגה במשך כמה מחזורים ואחרי כן במקום הראשון במזרח עוד כמה מחזורים, וזה בלי קמבה…. כל הליצנים שקובעים שלסלטיקס אין מחליפים סבירים, איפה הייתם בתחילת העונה? המאמן איבד את הקבוצה הזו אי שם בדרך…
      כן? לא? לכל רפי ההבנה ובעיקר למגעגע….. ניסיון כמו של מנחם באימון הרבה יותר קביל מפרשנות של בטטות כורסא.

      1. תחילת עונה זה שונה רזיאל מי כמוך זוכר עונה שעברה שממפיס או משהו הובילו, תחית עונה כולם טריים, בריאים, הקבוצות טרם למדו אחת את השנייה, לא כל השחקנים באותו כושר. לא חושב שזה מעיד על משהו.
        אבל אתם בהחלט לא אמורים להיות עם מאזן 20-20.
        אתם חייבים ספסל ולא חסרים שחקנים שימלאו את התפקיד הזה אבל הם עולים בחירות דראפט….

        1. הספסל לא היה גרוע בתחילת העונה.
          לפחות הטיימלורד נמצא עכשיו בכושר טוב אז למה לא מנצלים אותו יותר על חשבון הוויליאמס השני או המושתל של לברון.
          🙂

      2. אתה צריך להסביר מה הקשר של המאמן להצלחה בתחילת העונה ולמה עכשיו הוא פתאום גרוע?
        ולמה האחריות היא לא על השחקנים? בעיני כולם אשמים, אם כבר אז פחות המאמן.
        האמת, בוסטון צריכה איזה טרייד כדי להעיר את השחקנים ולתת עוד כוח אש, שחקן יוצר שיודע לשים את הנקודות מהספסל.

        1. מה שעגל אמר. הנחמה הגדולה (והיחידה) שלי היא הקפיצה שהטיים-לורד עושה בחודש האחרון. לפי השמועות הסלטיקס הולכים על טרייד לא אופייני שיעלה להם בהמון בחירות דראפט.

        2. כשמאמן מאבד את חדר ההלבשה זו בעייה שלו חביבי.
          איבוד חדר ההלבשה הוא רק אחד מהפאקים. מציע לך לראות 10 משחקים מלאים כולל פסקי הזמן ואז אשמח לשמוע את דעתך.

    2. בלי להיכנס להגדרות של מי מאמן באיזו רמה – אני מצטרף לרזי. בכמה משחקים שלהם שראיתי העונה זה היה כדורסל שלא כיף לצפות בו. בעיקר זה נראה כאילו שאין ביניהם כימיה.
      לא יודע אם זה יחסים בין שחקנים לבין עצמם, מאמן, חסרון של עושה משחק יותר טוב מקמבה על המגרש (הבחור יצליח בתור שוטינג גארד נמוך… אבל אני לא מעריך אותו כמנהל משחק).

        1. אין לי מושג אם זה סטיבנס או לא. אני לא יודע מה הולך בחדר ההלבשה. אני רואה את המשחקים וזה הפך לכדורסל מכוער, והם לא מתרוממים… מעבר לזה – אני לא יודע למה לייחס את הכל.
          גם לגבי קמבה… אולי לתת לו להריץ מהלכים אחרים… או לשחרר אותו לשחק כמו לו ויליאמס/דונובן מיטשל/קיירי אירווינג – ולתת למישהו אחר לנהל את המשחק (אין לי תשובה לגבי מי)…

  4. מילה לשמעון :
    כשתגמר העונה של ברוקלין בתקווה שנהיה כולנו בקו הבריאות , בוא נעשה הגיגים משותף לגבי הטיעון שלך .

    1. אה הבנתי אתה לא מסכים לטיעון הזה. תשמע הוא יכול לקחת FMVP זה לא יגיד שהקבוצה שלו בדיוק כפי שהיה בגולדן, קרי סחב אותם לא פחות. זה לא חכמה כל העונה לנוח ולהיות בחוץ ולשבת ואז לבוא לבוא שאתה טרי ולהפגיז 30 נק שההגנות גם לא יכולות להתמקד בך כי יש עוד 2 כוכבים והוא באחד על אחד.

      תחשוב הטרייד עם הארדן לא היה מתרחש איפה הנטס היו היום? אני בכלל לא מדבר על הפלייאוף…
      אני רק אומר שזה ממש לא הקבוצה של דוראנט שניהם מספרי 1 ואם כבר לבחור אז של הארדן. דוראנט סקורר אדיר אבל הארדן עושה גם סקורינג וגם דברים אחרים.

      אני אגב מסכים שבפלייאוף דוראנט ינגב לא טענתי אחרת

        1. שיקח אליפות או MVP

          אני לא מתלהב מנצחונות על כל האשפה, הוא משחק גם פחות טוב העונה מעונה קודמת. אבל שמח שהם העיפו את העגל
          הוא צריך להראות דומיננטיות סטייל לוקה והעונה הוא רחוק מזה, יש לו הרבה משחקים עם 16-14 נק, סופרסטארים לא יורדים למספרים האלה

          1. לפי איש הטלויזיה של בוסטון צפויה הפתעה גדולה, אם זה נכון? מי בא? מי הולך?
            יתרחש או לא יתרחש?
            אני רק יודע שאם זה באמת החתלתול אני יעשה מיאו ואחרי זה הב הב אבל משחקים מול אמביד?…..

  5. משחק הזוי למדי שיחקנו הלילה נגד שיקגו, אבל איכשהו, עם קצת אופי, קצת פולטל, והרבה עייפות שלהם בבק-טו-בק, יצא מזה ניצחון. נקווה שדרוזן יחזור בקרוב והעניינים יחזרו למסלולם הטבעי.
    .
    בוסטון, מה יהיה? זה כבר לא מצחיק. נקווה לטרייד במהלך השבוע הקרוב ולשינוי משמעותי בעקבותיו.

  6. LA Clippers All-Star Paul George, whose frustration has been building this season over not getting foul calls despite drawing contact in the paint, said the NBA has to look into the lack of calls for the Clippers on Wednesday night at the Dallas Mavericks. George said he felt the Clippers physically attacked the rim, only to go to the line 11 times in a 105-89 loss at American Airlines Arena. He said he wants the Clippers to send in video for the league to study. “We’re putting a lot of pressure at the rim,” George said after the loss. “It’s insane that we’re not getting these calls. But it is what it is. It’s nothing new to me. Hopefully, we’ll send a bunch of clips in. League’s gotta take a look at this.” – via Ohm Youngmisuk @ ESPN

    When asked to characterize his discussions with officials following non-calls against the Clippers, George said, “Just a bunch of lies.” “Can’t go too much further than that — it’s a bunch of lies,” George said. “They know what’s going on.” – v

    חחח גורגי בוי בקפיין העונה נגד שופטים ללא גבולות שהוא לא ברשימה, הוא רוצה שישרקו לו על כל חדירה שהוא דוחף את המגן :), רוצה שריקות אוויר
    חושב הוא הרמטכל
    כל היום הוא בוכה במקום לשחק

  7. Despite the Hawks getting Bogdan Bogdanovic and Danilo Gallinari back to health and potentially having Kris Dunn and De’Andre Hunter rejoin them soon, the universal opinion among league insiders is that Atlanta is looking to acquire talent over the next week. “The pressure hasn’t changed,” said a West executive. “They still are going to do something.”

    “They’re worried he’s getting maxed, and they’re putting it out there they are willing to pay him if he gets a max but won’t be thrilled about it,” said an East executive. However, Collins’ $4.1 million salary makes it difficult to trade him for an established player, and a deal for the future — be it young players or draft picks — doesn’t help the Hawks make a playoff push this season. “I think they’d like to buy, but not sure there’s a lot to buy or what they buy it with,” said an East exec. “[Kevin] Huerter and picks, I guess, is the package, but what is that buying you?”

  8. ראשית , שכחתי להודות על הסיקור המצוין , אז עכשיו אני מודה .
    שני דברים לשמעון :
    1.מגיב על הרבה דברים , על ברוקלין אכתב בלי נדר סיכום בסיום העונה שלה.
    2.לגבי הטיעון שלך , לא רציתי לנהל עכשיו את הדיון , אלא בסיום העונה , מסיבות מובנות.
    הענין הוא ששנינו די מוטים לגבי דוראנט,כך שמה שמעניין הוא מה חושבים אוהדי הכדורסל היותר אובייקטיביים.
    3.לגבי בוסטון,לפני כמה ימים דובר על האריסון בארנס , משום מה זה השתתק בימים האחרונים.

    1. בתור 'אובייקטיבי' (חה, אין דבר כזה אובייקטיבי, כל אחד וההסתכלות שלו), כיום הארדן שחקן עונה סדירה חשוב בהרבה מדוראנט. בלי שום השוואה. הוא אולי שחקן העונה הסדירה הטוב בליגה ואוהדי יוסטון האומללים יאשרו את דבריי. הט"ד שלו בכמויות ובצורה אפקטיבית שמביאה לטור הניצחונות לטפס, כשהוא לא רודף אחרי סטטיסטיקות. הוא מלך האסיסטים של הליגה כמדומני והוא עושה הכל על המגרש.
      אני לא סובל את המשחק שלו (כלומר סובל כשאני רואה אותו) והוא פלופר ודוחה, אבל הבנאדם מביא תוצאות שנה אחרי שנה בעקביות וביעילות. כל שנה מועמד לגיטימי לMVP כבר עונה חמישית ברציפות, זה דברים שרואים רק מלברון ג'יימס. וזה מדהים.

      1. לגמרי. הארדן שני רק ללברון בצורה שבה ניתן לבנות עליו קבוצה. הוא יוציא המון מכל אסופה של שחקנים שתשים סביבו.
        הוא כמעט הדיח את ג"ס עם דוראנט בשיא גדולתה (עזרה של האנשים באפור?)
        בפלייאוף הוא צריך עזרה וזה יהיה לו השנה.

        1. כדורסל, יש להארדן בכמויות. גם סגנון משחק שהופך קבוצות לקונטנדריות.
          אני לא מצליח להתעלם מהתחושה המציקה שההתרסקות שלו מעבר לפינה.
          סגנון הכדורסל שלו לצד כושרו הגופני והתלות ההולכת וגדלה ביכולתנו,
          אלו ביחד מתכון לפציעה.
          .
          לא בשונה מהפציעה של דייויס אחרי מנוחה לא כמעט לא קיימת בין הפלייאוף לעונה החדשה.
          .
          ההבדל הוא התזמון.

          לדייויס יש זמן (והלייקרס ממש לא מזדרזים להחזיר אותו),
          פציעה של הארדן, עלולה להגיע במאני טיים.

        2. יכול להיות שאתה צודק.
          לטווח הארוך יותר, הארדן שמנמן (בלשון המעטה) ולא שומר על עצו, הקריירה שלו כנראה שתיגמר מוקדם מהצפוי (או ששמעון יצדק – הבילויים והחיים הטובים ישמרו עליו?)
          או שהוא יהפוך לספוט-אפ שוטר ככל שהוא יזדקן

  9. תודה חיים.
    דוראנט וקיירי זה ביזיון מתחבאים מאחורי הארדן. אני חושב שהדיון על ה-MVP ייסגר ברגע שהארדן יעבור למקום הראשון. הוא רמה מעל הליגה. שמעון צודק – לא חכמה לבוא טריים בפלייאוף ולתת הצגות. צריך לתת עבודה כל השנה. דוראנט ודייוויס זה גרוטאות.
    מה יהיה עם בוסטון? מציע שיעשו קנייה מרוכזת של נעליים צבעוניות, יקבלו מחיר טוב ויהיו מבסוטים. הרי תאכלס זה בעיקר מה שמעניין שם את החבר׳ה 😉

    1. דוראנט וקיירי אחרי כל הפציעות שלהם צריכים להגיע בריאים ושלמים לפלייאוף, ואותו דבר דיוויס. זה בהחלט מוציא אותם מהמירוץ ל-MVP, אבל אי אפשר להאשים את דוראנט אחרי אכילס

  10. סיקור נחמד.

    סטפן קורי עם 18 נק' 2/11 מהשלוש ו-2 איבודים.(היה ברור שיתווסף גם פציעה).
    מספרים שלא מביישים את הגרסא הדהויה של ראסל ווסטברוק בדיוק יום אחרי שהוא יוצא נגד כל הקבוצה.

    1. מעניין איך את סטפן קרי שם עם 3 אותיות בלבד אתה מצליח לשבש ואת ווסטברוק שם לכל הדעות יותר מסובך לכתיבה אתה מצליח לכתוב ללא שגיאות.😝
      אגב הגירסא הכי דהויה של סטף וראס נראית הרבה יותר וירטאוזית משל הדוש חסר הקלאסה הכמה להכרה ולקצת אהבה שלא תבוא ככל הנראה.
      אגב לברון בעיני טופ 5 היסטורית בכדורסל ובדושיות.

      1. זו לא שגיאה לרשום קורי עם ו' כבר היה על זה דיון כאן(שווא באנגלית)
        זה לא דיון רציני כי לברון לא בקטגוריה שלהם בכלל.
        אם אתה אוהד שחקן אחד יות זו זכותך.

        קצת עצוב לראות שחקן מלהיב כמו ווסטברוק דועך.
        למרות שגם היום אין הבדל גדול בינו לבין קורי שמשחק בקבוצה הרבה יותר מוכשרת.

        1. אוקי
          אבל סטף הוא בקטגוריה אחרת לגמרי מווסטברוק, הוא גיים צ'יינג'ר של הכדורסל מבחינה היסטורית ברמה אולי של ג'ורדן.
          לברון לא. אם כי הוא פשוט מוסד אדיר של איש אחד.

          1. זה דיון פתוח.
            ראסל כשחקן מוביל בשיאו היה צריך לפגוש את ההיט בגמר הנבא(אני לא חושב שהיה טריו יותר איכותי מוויד-לברון ובוש.).
            לפני הבעיות בריאות של וויד ובוש.

            אין פה שאלה מי שיחק בקבוצות יותר טובות לאורך השנים. הסופרטים של גולדן שינתה את החוקים.
            ומבחינת דומיננטיות כשחקן מוביל
            סטפן לא היה fmvp פעם אחת גם באליפות לפני ההחלטה של דורנט.

          2. איך ג'ורדן היה גיים צ'אנג'ר?
            צריך להבדיל בין זה שהוא היה שחקן אדיר לבין ההשפעה שלו על המשחק.
            הוא לא שינה כלום, אפילו כשמוסיפים לזה את כל ההרכב הנפלא שהיה לו עם 6 אליפויות – הם לא שינו את המשחק.

            1. ג’ורדן אפילו השפיע על המשחק לשלילה, אחריו ניסו לקום הרבה קופי קאט אגואיסטיים בלי היכולות שלו לקלוע בתוך צבע סביב יער ידיים.

      2. לברון

        1. טופ 1 בדושיות-GOAT
        2. ראשמור כמאמן-טופ 4
        3. מנג'ר-GOAT
        4. שחקן- ראשמור
        5. בוס-GOAT חצי ליגה עובדים אצלו ועוד יעבדו אצלו
        6. עיתונות-ראשמור-כתבי חצר בכל מקום, זרועות התאגיד עובדים 24/7 לשטיפת המוח של המותג

        1. הכדורסלן כוכב הראשון שעושה שביתה ויוצא נגד נשיא ארה"ב

          בראיה היסטורית כל העשור הזה נרשם בדומיננטיות של לברון ג'יימס.
          כמו שהקודם היה קובי\דאנקן ולפניו ג'ורדן.

  11. לגבי טורונטו, שלושה שחקנים שחשובים חהצקפת הקבוצה קוליים יחד 33 נק' עם 37-7 מהשדה, קשה לנצח גם קבוצת תחתית.

  12. מלך הנקודות ומס 2 ב אסיסטים באותה קבוצה. ועוד במזרח. פאקינג מקום 13 במזרח!!! זה מה שנקרא סטטיסטיקה ריקה…

  13. קצת הקצנתי את המצב, אבל בתכלס לקבוצות כמו שיקגו והניקס הצוות המסייע לא טוב בהרבה אבל עדיין מעליהם למרות שבתכלס הכוכבים שלהם פחות טובים (או לפחות לא מקום 1 2 בנקודות ובאסיסטים), אי אפשר להאשים הכל בצוות, מאמן מסכים לא טירוף, אבל שיש לך את הטופס לידרס ואתה לא בתמונה של ה פלייאוף במזרח!!!! משהו בלידרס שלך דפוק

  14. בס"ד
    תודה רבה.
    בתור אוהד יוסטון: בטנקינג ננוחם.
    בתור צופה בבוסטון: להתעורר ומיד.
    לגבי הארדן, מגיע לו mvp, אפילו שנטש אותנו לאנחות.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט