עלילות הצ'יף הברוקלינאי / הגולש פיני

עלילות הצ'יף הברוקלינאי / הגולש פיני

בס"ד

אני פיני – חובב טבע צעיר בן 28, נשוי ואב לבת מקסימה. סאן אנטוניו היא האהבה הראשונה שלי, לא היו בגידות, אבל הסכמתי לפתוח את הנישואין גם לפילדלפיה…

כל הפרטים הם פרי דמיונו של הכותב כל קשר למציאות מקרי בהחלט.

ציטוט מ2020: "אם המוח של קיירי היה נכנס בציפור, היא הייתה עפה אחורה" (קנדריק פרקינס)

ציטוט מ2013: "יש לנו קבוצת אולסטאר, ראית פעם משחק אולסטאר? זה נורא, כי כל אחד מקבל את הכדור והולך אחד על אחד והם לא משחקים הגנה. זו הקבוצה שלנו" (מייק ד'אנטוני מתוסכל מקבוצתו דאז, הלייקרס)

ציטוט מ2014:  "מאמנים הם כמו אבטיחים" (הבעלים של קבוצת הכדורגל האנגלית לידס, מאסימו צ'לינו נותן את הסיפתח ל"אני מאמין" של קיירי אירווינג)

וזה סתם ציטוט לכל שונאי ומתעבי השיקוצים למיניהם: "זה כמו לבחור מי אתה רוצה שישכב עם אשתך"(כדורגלן העבר, גארי נוויל, נשאל מי היה מעדיף שתיקח אליפות אם לא יונייטד, סיטי או ליברפול) 

השלישי בספטמבר 2020, היה יכול להיות יום רגיל בחייו של אגדת הכדורסל הקנדית, סטיב נאש. ובכן, הוא לא היה כזה. זה היה יום שבו הרכז האדיר החליט לפתוח בקריירת אימון והוא, כמי שלא נמנע מקשיים, בחר באחד האתגרים הגדולים שיש למשרת המאמן להציע; קן הצפעונים בברוקלין, בראשותו של לוחם הצדק קיירי אירווינג, בעל עמוד השדרה הגמיש, קווין דוראנט ונער המגבות העונה לשם דיאנדרה ג'ורדן. הנטס בחרו במאמן רוקי, לפרויקט ששום דבר חוץ מאליפות, לא יספק את תיאבונם של בעלי המועדון, מנהליו והפרימדונות שמשחקים בו.

נאש הגיע עמוס כוונות טובות, עם חברו לשעבר לקבוצה, אמארה סטודמאייר ומאמנו האהוב בפיניקס, מייק ד'אנטוני, ובא לשטוח את פילוסופיות המשחק שלו על מנת להנחיל אותם לשחקנים.

כבר ביומו הראשון נכונה לו הפתעה, קיירי לא נכח באזור חיוג וגם לא טרח להשאיר פרטים. דוראנט שהיה בקשר קרוב עם המאמן החדש ואחראי מרכזי להבאתו יחד עם קיירי, פלט ש"קיירי נעדר מסיבות אישיות"…

נאש לא אהב במיוחד את הרעיון שהשחקן השני בחשיבותו במועדון נעלם, אבל נאלץ לבלוע את הצפרדע. למעשה בעוד הרצון של דוראנט היה להביא את נאש, איתו היה בקשרים חמים וככל הנראה האמין שהוא יוכל להצעיד אותם לאליפויות, אירווינג טען יותר ל"תיקון עוול היסטורי" ועוד מילים בסגנון הזה, כך שהוא עוד היה צריך לברר את העניין עם השחקן.

לקראת סיום האימון הראשון שנאש העביר, הגיח קיירי במרוצה לאולם, על כתפו שמוטה מגבת, סרט בד צבעוני כרוך לו סביב פדחתו, וחולצה בצבעים איומים עם עיטורים לא ברורים, מעט גדולה על מידותיו, נחה על גופו.

"איפה היית?", ניסה נאש לשאול בחביבות. קיירי זרק בו מבט מלא בוז, של אדם עסוק בהצלת העולם שבאותו רגע הואיל בטובו לפנות מעט זמן לאיש הלא חשוב והלא מעניין שמולו.

"סבתא שלי נפטרה…", סינן הגארד במשפט שאומר "רד לי מהווריד", נאש שתק ומזווית האוזן שמע את ג'ארט אלן מגחך באוזני פרינס "מתי?…". "צריך להטריד את הצעירים האלה ומיד", לחש קיירי לג'ורדן, "וקח ממני כבר את סרט הראש, לפני שתצטרך לנגב לי בשירותים!"
לפני שהעסק יאבד שליטה, נאש החל לפרוס מיד את "האני מאמין" שלו, על כדורסל מהיר וקבוצתי, ועיקרון "שבע השניות". כאן גם דוראנט הרים גבה, "אני לא הולך לשחק פה כמו במפרץ! אנחנו נחיה על בידודים, כולם יעבדו בשבילי ובשביל קיירי!", פסק נחרצות בעוד קיירי מתמוגג מנחת.

"לא נתאמץ לעשות פה הגנה", פתח האוסטרלי/אמריקאי, "אם אני לא יודע לעשות, אז אף אחד לא יעשה! העולם שטוח! כל מה שאומרים שהוא עגול, זו מזימה של השבט הלבן והגאה, שדחף את השחורים לקצה העולם, ואז התכחש למושג קצה. אנחנו פה נתקן את זה" הטעים ברוב משמעות.

"למה אתה מתכוון?", בירר יהושפט בחשש מסויים, דבר כזה אפילו בישראל הוא לא הכיר. "לזה", צחק קיירי והטיל את המגבת שלו בתנוחה חברית על המאמן. "הכל בקטע טוב, העיקר להאמין במטרות הנכונות, בסוף עוד אוכל להקים ליגה משלי שבה לזרים ולבנים יהיה אסור להחזיק בקבוצות או לאמן אותן והעולם יהיה פשוט מושלם".

זה היה הרגע שבו "צוות האימון" בברוקלין החל לתפוש, שמה שהם ראו היום, הם עוד לא ראו.

זה התחיל טיפין טיפין, כמו שיעבוד בני ישראל במצרים על ידי פרעה, והפך ממגמה לעובדה. קם מלך חדש בברוקלין אשר לא ידע לא את יוסף ולא את עברם של כוכבי הדור שעבר בליגה. הצ'יף האוסטרלי רוקן לאט, אבל בשיטתיות, את תפקיד המאמן מתוכנו.

הצעד הראשון החל בהבערת עלי מרווה על הפרקט בגארדן של בוסטון, "זו המורשת האינדיאנית שלי" הצהיר השחקן והאוזניים שהיו צריכות לתפוש, לאחוז, לא קלטו… "היכולת לטהר את האווירה, מבטיחה שכולנו מאוזנים (…) כשאנחנו באים לעבודה הזאת… …עשיתי את זה לפני המשחק הקודם ואני מתכנן לעשות זאת כמעט בכל משחק, כל עוד הקבוצה היריבה תאפשר ותרשה לי"… קווין דוראנט חיזק את ידיו ואף נתן לכך טעם… "זה הקטע שלו… …זה פשוט מה שהוא עושה וזה נותן לנו אנרגיה טובה… (WTF???!!!)…הוא עושה את זה בחדר ההלבשה, וזה שלו כולנו מכבדים את זה"… כבר אז הצביעו הסימנים על כך שאף אחד לא מצליח להחזיק ברסן של השחקן המוכשר הזה. כמובן שהאהדה שהצ'יף רחש לחבריו הצעירים לחדר ההלבשה, הלכה והתגבשה תוך כדי שריפת המרווה.

השלב הבא היה פסק הזמן הנפשי שהצ'יף לקח לו לפתע פתאום תוך כדי הליגה. בהתחלה עוד היו תירוצים שהזכירו ילד ביסודי שמנסה לעבוד גם על ההורים וגם על המורים, איכשהו גם התוצאה הייתה דומה; כולם ידעו מזה בסופו של דבר, בעוד לוחם השוויון מבלה במועדון במסיבת יומולדת סוערת.

סטיב נאש ישב לו במקומו מצטנף. "מה חשבתי לעצמי כשלקחתי את התפקיד האומלל הזה? למה לא הקשבתי לאנשים שהזהירו אותי מיצורים כל כך עקומי מוח ומפותלי נפש מהסגנון האיום הזה? מה היה רע לי בתור יועץ לפיתוח שחקנים? מה??!!"

הקנדי שלאט לאט קיבל עול מלכות קיירי, התלעלע בניסיון עגום לענות לשאלות העיתונאים הסקרנים ואמר כי "האמת שאין לי מושג מתי קיירי ישחק", הפרשנים בארצות הברית דיברו על מצבו הנפשי של הגארד, והעלו ספקולציות אם הוא בכלל מתכוון לחזור לשחק אי פעם. אבל הצ'יף לא חשב בכלל לוותר, המטרה שלו הייתה שונה לגמרי. הוא חזר כשהפעם מצטרף לחגיגה חבר חדש, ג'יימס הארדן.

קיירי חזר והסביר: "היו לי עניינים משפחתיים ואישיים רבים שהתרחשו ונשאיר את זה ככה… …המחויבות שלי תמיד הייתה להביא משהו מיוחד לברוקלין. זה לא רק אליפות, זה גם אחדות, שוויון, דברים גדולים מהמשחק עצמו". הסביר בארשת נמנום חשובה. "אני בסך הכול מנסה למצוא איזון במשהו שאין לי, חיים נורמליים", וציין שהוא מנסה לשלב בין כדורסל לבין אקטיביזם חברתי, "ובכלל" המשיך לירות ברצף, "גם את מרטין לותר קינג צלבו, וכל המנהיגים הגדולים ספגו הרבה מאוד חרא".

איפשהו בעמק יזרעאל, חגג האשך את ניצחונו המתוק; "שנה אחרי שנה, אני חוזה את קריסת השיקוצים הגדולה, אשתקד עם יוסטון של הארדן וראס (שמחרב לי את דני ברוב חוצפתו! תודיע היום על פרישה!) והשנה, קיירי מתעלה על הגדרת השיקוץ, ומאיים לערער את מעמדו של השיקוץ הגדול… (חס וחלילה, היו לא תהיה!)". והגננת קפצה בבהלה.
במקום עלום אחר, דה שוט היה עסוק מלהתפעל מהמיומנות והסקילס של קיירי, "גם בדיבורים ובשטויות, אין דומה לו, העז של גיבובי וזיבולי שכל!"

קיירי מיד ערך לכוכב החדש מבחן אישיות, לראות אם הוא עומד בתנאי הסף של "אחדות, שוויון, דברים גדולים מהמשחק עצמו", והמזוקן עמד בו בכבוד. הבעיה החלה שאחר כך העניינים קצת הסתבכו… הארדן השתלט על הקבוצה ובאופן פלאי, הקבוצה הפסיקה לסבול מעליות ומורדות שכל כך אפיינו אותה קודם, בימי שלטונו של הצ'יף.

הארדן, אומנם חובב בידודים מושבע והאנטי תזה לסגנון המשחק של המאמן, בא לעבוד קשה, ליצור ולהוביל את הקבוצה, שעה שדוראנט משתעשע עם פרוטוקולי קורונה ופציעות, בכדי להוביל את הקבוצה ואת הקריירה שלו, בסופו של דבר ליעד הנכסף: אליפות, בצבע זהב, עוד בימי שלטונו של המלך ג'יימס הראשון, מקים מושבת הדושבאגים בליגה, ומורה הדרך הרעיוני של הציף דואג שלום עמו.

ישב לו הפעיל החברתי עם עצמו, בצל משחק האולסטאר וחישב לו חשבונות, כיצד יחזיר את המטרה החשובה, הלא היא כינון מורשתו של הצ'יף הגדול, הפעיל החברתי הבינלאומי, מאחד קצוות מקופחי מזרח ומערב, מהאינדיאנים ועד האבוריג'ינים, הלא הוא קיירי אנדרו אירווינג הראשון והאחרון. להיות הדוש הגדול ביותר בקבוצה, להצליח להתנשא מעל חבריו בכל פרמטר, זה כבר היה בכיסו, למרות שעל כל אחד מהם היה אפשר למלא פנקס.

הוא ניסה לדבר על הנושא עם חברו הטוב, קווין דוראנט, אבל דוראנט היה עדיין עצבני מזה שבסוף לברון קיבל יותר קולות ממנו. "בטוח הוא הפעיל חשבונות פייק כדי שיצביעו לו, אני מכיר את התופעה מקרוב", זעף ורטן. הצ'יף הבין שישועה כרגע לא תצמח ממנו, מה גם שזה הזכיר לו ש"איזהו חכם, הלומד מכל אדם", ותמיד יש במה להשתפר, וכמעט שקע שוב אל מצולות הייאוש, שוקל להכריז שוב על "עניינים משפחתיים ואישיים הקשורים במסורת האינדיאנית שלי בואכה ממלכת האצטקה, לשם אני חייב לנסוע כדי להשתחרר".

ואז, ככה, בלי להתאמץ, ההזדמנות נפלה מהשמים. בלייק גריפין החליט להצטרף לנטס.

באסיפה הראשונה אחרי בואו של בלייק, נאש דיבר בהתלהבות על בלייק שהיה פעם כוכב, וכמה הוא יכול לתרום, ואז הוא הציג את אמארה סטודמאייר כדוגמה יפה להצלחתו כמוביל קבוצה וכמשפר שחקנים. "אני, בתור מנהיג קבוצה, הצלחתי להפוך שחקנים טובים לכוכבים, להוות מנטור, להביא אותם לאולסטאר, גוראן דראגיץ' הגיע בזכותי לגמר הפלייאוף, אחרי שטיפחתי אותו, אמארה הפך לכוכב ענק בליגה, אין סיבה שאתם לא תיתנו לבלייק הזדמנות לפרוח פה מחדש" סיים בפאתוס.

דוראנט זע באי נוחות, אומנם גריפין השפיל את יריבו הגדול, פרקינס, בפוסטר שעד היום מסייט את פרקינס בלילות, אבל מה לו ולפרויקט שיקום שכונות מפגר שכזה? דיאנדרה ג'ורדן דווקא נענע את ראשו בהתלהבות כשהוא חושב קצת על עצמו, ועל זה שמאז שהארדן בקבוצה, גם הוא מצליח לנפק קבלות. גם הנענוע הזה פסק במהירות כשהצ'יף קם לדבר…

"אנחנו בהחלט דומים לך, קואוץ', אבל הפוך", השתעשע במילותיו, "אנחנו לוקחים שחקנים שפעם היו כוכבים והופכים אותם לנערי מגבות…", ג'ורדן וגריפין נשאו מבטים מבוהלים, אבל הצ'יף רפרף את מבטו מהם והלאה, וכשהוא זורק את המגבת שלו באלגנטיות לעברו של סטיב נאש המבועת, סיים בהתרוממות רוח – "המשימה הושלמה!"

את ההמשך אשאיר לדמיונכם… ובהצלחה לבלייק גריפין בתפקידו כנער מגבות משני.

איפה קיירי?

לפוסט הזה יש 63 תגובות

  1. etayle

    10 מרץ 2021 09:04:28

    נהדר ממש. והדבק הכי מצחיק שסביר שהפוסט הזה מוציא את קיירי יותר טוב ממה שהוא. איש סהרורי הזוי שמקשקש כל צדק ושיוויוון ופושט שחקן עם סקילז מדהים בלשחק כדורסל.

    2. מנחם לס

      10 מרץ 2021 17:28:17

      קייקי הוא לא פחות ולא יותר השוטינג גארד הטוב ביותר בליגה, עם תחרות גדולה מדמיאן וולוקה, והייתי צריך לחשוב הרבה לפני שהייתי מחליט על אחד מהשלושה למשחק על הכסף (אני חושב עתה על סטפן קרי כפוינט גארד, כמו הארדן)

  3. אוהד ס"א

    10 מרץ 2021 09:50:52

    כאוהד ס"א, אני מאד נהניתי מהפוסט הזה.
    משקף בדיוק את הבן אדם.
    זאת בדיוק המורשת שלנו (אבל הפוך..)

    נ.ב.,
    היה לי ויכוח לפני 20 שנה כשאמרתי שמישהו אינדיאני (תיאור של אדם בור שאין לו מושג מהחיים שלו), והוא ענה לי שכדאי מאד שאזהר בכינוי הזה כי זה כינוי מעליב לעדות המזרח/ כהי עור. אני לא הכרתי את זה.

    1. עגל

      10 מרץ 2021 11:53:48

      חחח
      למדתי נהיגה בבית שאן לקראת סוף שנות ה-80.
      בכל שיעור, בתיזמון כלשהו, המורה שלי לנהיגה היה מוציא את ראשו מהמשאית וצועק לעובר אורח "אינדיאני!".
      ואז מסתובב אלי וממלמל "כולם פה אינדיאנים".

      2. Yinon Yavor

        11 מרץ 2021 07:20:14

        עגל, מצחיק ממש ודומה למורה הנהיגה שלי ממגדל העמק.
        היה רואה אתיופי, מוציא ראש מהחלון צועק: "נטל, אתם נטל על החברה!"
        בתור ילד בן 18, אתה לא ממש יודע מה לעשות כשזה קורה…

    2. pini

      10 מרץ 2021 12:32:47

      בהחלט! חשבתי על זה, כמה זה הפוך מהמורשת הספרסית.
      הוא באמת הצהיר על עצמו כאינדיאני, אני לא המצאתי את זה… רק צבעתי את זה…
      תודה.

  5. עגל

    10 מרץ 2021 11:52:36

    טור מעולה ומשעשע.
    עצוב כמה שזה מה שבאמת קורה שם בברוקלין.
    יש להם מזל גדול שהם קיבלו את סוס העבודה של יוסטון.
    היה כדאי אולי שבטור עצמו תהיה הפרדה ויזואלית בין ציטוטים מומצאים לאלו האמיתיים. כי המציאות מתערבבת בדימיון 🙂

  9. Berch

    10 מרץ 2021 14:05:11

    קיירי אירווינג זה האלון מזרחי של ה NBA עם הבדל אחד – אני מת על אלון מזרחי.
    בקרוב גם קיירי יקבל תכנית אירוח לייט נייט
    🙂

  10. Avri

    10 מרץ 2021 14:20:30

    קיירי הוא אדם שקשה לפענח. לדעתי (הלא מלומדת) יש שם בעיות נפשיות בצורה כזו או אחרת. אני לא מתיימר לאבחן אותו, אבל לאור ההעלמויות, האשמת כל העולם מסביבו, ההזיות, יש מצב שיש שם משהו. לחילופין, יש גם מצב שהסיפור פחות מורכב והוא פשוט דוש ענק וטמבל לא קטן.

  12. דה שוט

    10 מרץ 2021 15:49:02

    אחלה פוסט פיני יצירתי וכתוב היטב.
    א. אני חושב שקיירי איש טוב לב ורגיש. מדבר שטויות לפעמים אבל זה לא משהו שפוסל אדם.
    ב. הוא שחקן ענק שכבר הוכיח את עצמו על הבמות הכי גדולות. תבדקו ממוצעים בפלייאוף 2016 בעיקר בסדרת הגמר. הוא קלאץ׳ מוכח.
    ג. הוא העז של הסקילס. אני מעריץ כישרון – בשביל זה אני קם בלילה ופותח טלוויזיה. אין יותר כישרון כדורסל טהור ממנו.

    1. וניל טרופי

      10 מרץ 2021 15:58:37

      אתה לא מאמין באמת לעצמך כשאתה אומר שהוא הוכיח את עצמו, בלי לברון לא היה כלום וההוכחה היא בוסטון של קיירי, היה לה כמעט הכל חוץ משחקן סופר סטאר אחראי, קיירי הוא אכן שחקן עם הרבה כישרון אבל לא מספיק רק כישרון, תשאל את רונאלדיניו

      1. טריי זריקה מחשידה

        10 מרץ 2021 23:48:50

        רונלדינו? שחקן השנה בעולם? זוכה גביע אלופות? זוכה אליפות ספרד? זוכה מונדיאל? השחקן הטכני מס 1 בהיסטוריה?
        הוא רקד זיין חייך אכל ונכנס לטופ 10 של כל הזמנים לפחות.

        איפה הוא ואיפה קיירי היה מת להיות רבע ממנו. קיירי ביום טוב הוא גצה

        1. pini

          11 מרץ 2021 00:02:56

          ואפילו לא זה לא הספיק. זה בדיוק מה שהוא אמר. אם תרצה דוגמה קרובה לליבך, אייברסון גם דוגמה לא רעה.
          ואף אחד מהם לא סובל מהבעיות הנפשיות של הצ'יף.

      1. דה שוט

        10 מרץ 2021 16:22:06

        לא אני ולא אתה מכירים אותו כהוא זה. אין לנו מושג מי הבן אדם.
        וניל – עם בוסטון הוא לא שיחק בפלייאוף (כמדומני)

        1. pini

          10 מרץ 2021 16:28:07

          בהחלט יכול להיות שהוא בכלל דמות קודש קודשים.
          קיירי שיחק גם שיחק בפלייאוף 19' והודח על ידי הבאקס 4-1 שרמסו את הסלטיקס בארבעת המשחקים האחרונים.

    3. Ljos

      10 מרץ 2021 18:33:29

      מזכיר שסטיבן סיגל רץ כמו מישהי שמופיעה כדראג של ישראל אהרוני שמן ומופתעת על ידי בלון מפונצ'ר שהיא חושבת שהוא נחש.

  13. וניל טרופי

    10 מרץ 2021 15:55:15

    ממש קבוצה לאהוב הנטס האלה, מזכיר טיפה את הגלקטיקוס של ריאל מדריד בזמנו ומחמם את הלב יהיה לראות אותם מסיימים עונה בלי כלום. אבל זכיה שלהם בגמר על חשבון לברון יהיה עוד יותר מחמם לב, בקיצור ווין ווין לאוהבי הז'אנר.

  15. שחר אלוני

    10 מרץ 2021 16:56:28

    יצירתי ויפה, תודה פיני 🙂
    מאמין שיודחו מול אחת המזרחיות בסיבוב שלישי (אולי אפילו שני אם מישהו יהיה קצת פצוע)

  16. מנחם לס

    10 מרץ 2021 17:34:08

    פיני, לפני כמה זמן (חודשיים? שלושה? הזכרון כבר לא עובד כמו פעם) התחלתי לקרוא אותך בתגובות ומאד נהניתי מתגובותיך. עכשיו הפוסט המשעשע שלך. באמת הכל משעשע בנטס מלבד העובדה הרצינית האחת, שהם – נכון לעוד חודש – קבוצת ה-NBA הטובה, המעניינת, והמטורפת ביותר ב-NBA. תמשיך לכתוב ואני בטוח שעורכי האתר יציעו לך יכולת עריכה כך שתוכל להיכנס בעצמך ולהכניס פוסטים בעצמך.

    1. pini

      10 מרץ 2021 17:52:59

      תודה מנחם. כיף לקבל מחמאות ממישהו כמוך.
      הם בהחלט הקבוצה המעניינת והמטורפת ביותר בליגה כבר עכשיו.
      אם הם הכי טובים? את משנתי שטחתי בדיון הופס אתמול. יש להם כמה חסרונות מאוד משמעותיים, שבפלייאוף, מאמנים חכמים עם קבוצות קשוחות, יוכלו לנצל אותם.

      1. אשך טמיר המקורי

        11 מרץ 2021 18:29:27

        האמת? בהתחלה שנאתי את קיירי וחשבתי שהוא אגואיסט קטן שלא יגיע לכלום (קליבלנד טרום לברון).
        אחרי הפיצוץ עם לברון שיניתי את דעתי לגביו וחשבתי שהוא יתפתח להיות אחלה רכז בבוסטון.
        (https://hoops.co.il/?p=101677)
        טעיתי.
        הייתי צריך להישאר עם הרושם הראשוני.

  18. etayef

    10 מרץ 2021 20:00:09

    בנבא ובכדורסל כישרון משחק תפקיד, קיירי הבין את זה, ולכן הוא עושה מה שהוא רוצה. בדיוק כמו שאנשים עם כסף משתמשים בו כדי לעשות מה שהם רוצים.
    ס"א היא הקבוצה שמוכיחה את הטענה בצורה הטובה ביותר, אחרי 20 שנה של "הארגון הטוב ביותר בליגה", "הכדורסל היפה ביותר", "המאמן" וכו', רואים שזה בסה"כ היה טים דאנקן שסחב אותם על הכתפיים, וקוואי שהפיל אותם בעצמו.

    1. pini

      10 מרץ 2021 20:25:03

      כולל פיזור עלי מרווה והבערתם על הפרקט. הגיוני בסך הכל.
      הספרס הוא תמונת מראה הופכית לארגון חסר הצורה והזהות שעונה לשם "ברוקלין נטס". שביצע את אחד הטריידים היותר מביכים שארגון יכול לעשות (ובפרויקט הסמוך, יש לא מעט טריידים הזויים), פיטר מאמן מצוין רק מפני שלא הסכים לצחצח לקיירי את הגרביים ובאופן כללי מהווה מקום מקלט לפגועי נפש ואנשים נורמטיביים שישמרו מרחק. בסאן אנטוניו לא חפים מטעויות כמובן וברור שכשיש לך כוכב פרנצ'ייז בסדר גודל של טימי, עם האיכויות שהוא מביא בכל כך הרבה אספקטים, לא מזיק שהוא גם נחשב לPF הטוב בהיסטוריה, וכשהמערכת בונה לו צוות מסייע בדמותם של שתי הצלעות השניות במשולש, פארקר וג'ינובילי, תהיה יותר הצלחה כשאין לך כזה כוכב. המערכת גם הצמיחה מתוכה כוכב בסדר גודל של קוואי, שבחר לעזוב וכפועל יוצא, הארגון קצת שקע בבינוניות שחלק ממנה קשורה לפרד דוגמטי ששמו גרג פופוביץ' שהגיע באיחור לכמה שינויים בצורה שבה משחקים כדורסל. דאנקן אכן הטביע את חותמו בספרס וכמו שלארי בירד יצר את פני הסלטיקס, זה הצלחה של ארגון, לא כשלון. לא עוד מקום של שכירי חרב. ואפשר לחשוב איזו מורשת לברון ג'יימס הנחיל לקאבס… השאיר שם עיי חורבות בניגוד לטימי שהשאיר ארגון פורח, שמה לעשות, לא חייב להיות שכל הכישרונות הגדולים ישושו לשחק בו, זה לא שוק גדול כמו ל.א. וניו יורק או מקום אטרקטיבי כמו מיאמי.

  20. popo

    11 מרץ 2021 01:16:27

    מעולה! אחלה פוסט באמת!
    התערבתי על ברוקלין כאלופה.
    אבל יש נטיה ספרסיסטית פה
    באתר לראות את הכל בצבעי שחור לבן של הצלחה כן או לא. וככה מפסידים את הצבעוניות של הליגה, את הריגוש בוירטואוזיות אבודה של רגעים גדולים שלא מובילים לאליפות, סו וואט? ליב דה מומנט וכל החרא הזה!
    זה סבסוב אדיר של קיירי. וואו.
    דאנק מרסק של ווסטברוק של פעם. רגע גדול.
    זריקה מרהיבה של קובי.
    מי צריך יותר מזה???

כתיבת תגובה

סגירת תפריט