כפיים אחרונות לאיש הגדול / שחר צקוטאי

VIDEO: So We Know Where Joakim Noah Gets It From | The Chicago Homer

אמש הודיע שחקן ההגנה בעבר ג'ואקים נואה על פרישה רשמית.
בשנים האחרונות הוא לא היה פקטור רציני וזכה באתר לכינוי הגרוע מכל – גופה. אך לא באתי לדבר על שנותיו האחרונות אלא על שנותיו הגדולות.

כבר במכללות הוא היה כוכב עולה כאשר הוביל את פלורידה לזכייה כפולה באליפות עם אותה חמישייה (שכללה את אל הורפורד וקורי ברואר) והיה לשחקן המצטיין של הפיינל פור. הוא נבחר על ידי שיקגו בבחירה התשיעית וכבר בעונת הרוקי הוא קיבל את הכבוד ועלה בחמיישיה.

בעונתו השנייה הצטרף אליו בחור בשם דרק רוז ושניהם הובילו את הבולס לחמשת השנים הטובות ביותר של המועדון מאז תקופת ג'ורדן. כבר בעונתם הראשונה יחד הם משכו את בוסטון סלטיקס לסדרה מותחת שנגמרה במשחק 7. אי אפשר להתעלם מרגעו הגדול של נואה במשחק שש, בהארכה השלישית נואה חוטף את הכדור ממסירה של פירס ומטביע עליו ולמעשה משווה את הסדרה 3-3.

תיבודו מגיע לשיקגו ונואה מקבל אותו בידיים פתוחות, שיער פזור וחיוך משוגע. הוא מתחיל לפרוח והופך להיות אחד הסנטרים הטובים בליגה.

נואה הוא סנטר לא רגיל שנטש את הקליעה והתרכז בעיקר בהגנה ובהובלת כדור. הוא היה מתחיל התקפות ומניע את ההתקפה של השוורים מקצה הקשת, בעונת 12-13 הוא חילק 4 אס' למשחק, בעונה לאחריה הוא כבר עלה ל-5.4 אס'.

לא סתם נואה היה שחקן ההגנה של העונה. הוא היה מפלצת! היה כל כך קשה לקלוע נגד הבולס הקשוחים, הם היו היריבים המרים של לברון גיימס ומיאמי היט. הם הקשו עליהם כל עונה מחדש וגם בפלייאוף לברון וחבורתו היו צריכים לחצוב מים מהסלע כדי לעבור את הבולס.

באותה תקופה הוא היה הסמל של השור הזועם! עם התסרוקת המופרעת והאינטנסיביות שלו השחקנים והאוהדים ראו את העשן יוצא לו מהאף. הוא היה עמוד התווך המרכזי עליו נעמדו השורים באותה תקופה. תקופה שהבולס מתגעגעים אליה.

הכדורסל של הצרפתי אף פעם לא היה אסתטי ויפה וגם הוא לא יותר מדי, אבל מה שהוא הביא למגרש היה עצום. אם זה הקשיחות והמלחמה על המגרש ואם זה רגעי הצחוק וזריקת הסבתא מהעונשין שתמיד הצליחה ליצור גיחוך.

תודה לך ג'ואקים נואה על התקופה הקסומה ההיא בתחילת העשור הקודם. היית לי כמורה ודמות נערצת. תודה.

לפוסט הזה יש 29 תגובות

  3. אוהד ס"א

    2 מרץ 2021 11:41:23

    אני מספיק זקן לזכור את אבא שלו מהטניס. השחקן עם הטניס הכי יפה ואלגנטי בסבב.
    יואכים לקח ממנו כלום. וזה כל היופי. שחקן בלי יכולות פיזיות או וירטואוזיות, פשוט קשיחות, נשמה ולב גדול.
    בהרבה מובנים, אלה השחקנים הכי אהובים עלי בליגה.
    אבל הפיזיקה לא נותנת להם פטורים על אופי מצויין.
    הם לא מסוגלים לשמור על הגוף שלהם וכשהוא נשחק מהר מדי, הם הופכים ללא רלוונטים כששחקנים אחרים עוד יכולים לתת 5-7 שנים נוספות.
    השנים האחרונות של נואה היו עצובות. משחקן אהוב הוא הפך לשודד בטרנינג. אף אחד לא זכר את חסד הנעורים שלו, אלא הסתכלו על החוזה המנופח שלו ועל הגופה שהוא תופס בחדר ההלבשה.
    אז תודה יואכים על שנים נפלאות.
    תודה על מלחמתך בשיקוץ ובכל מה שהוא סימל, ומי ייתן ותעמידו במהירה את נואה 3.0 לא משנה באיזה ענף ספורט.

  5. Dor

    2 מרץ 2021 12:41:58

    תודה שחר. נואה היה אנדרדוג בעיקר בגזרת הכישרון שהוא לא קיבל… דווקא בגלל זה היה מרשים לראות אותו הופך לככ משמעותי. חבל שלא חזר לצרפת לסיבוב פרידה בפריז או שטרסבורג עם אפיק ניסים…

  6. טריי זריקה מחשידה

    2 מרץ 2021 12:45:34

    מגדולי הנגרים בדורנו הסרטון שהבאת אדיר 🙂
    השיג פי 10 ממה שהכשרון המוגבל שלו שווה וזה יאמר לזכותו. באמת נתן האסל רציני במשחקים.
    הכי חשוב מה עשית בשיא ולא אחכ כי בסוף כולנו גופות אז לא צריך להתבייש בזה.
    הוא פרח תחת טיבס מאמן שידע להוציא את כל המעט יתרונות שהיו לו ממנו.

  8. Berch

    2 מרץ 2021 13:06:59

    אחלה טור על אחד המשיגינערז החביבים בליגה.
    חשוב אולי גם לציין שגם אבא שלו היה משוגע לא קטן. היה טניסאי בטופ שהיה מחזיר כדורים במכות בין הרגליים…..
    🤣

  11. Avri

    2 מרץ 2021 13:29:56

    רעיון נהדר – לכתוב טור פרידה לשחקנים קצת נשכחים שפורשים אחרי מספר לא מבוטל של שנים בליגה. התרגלנו לראות את הפרצוף שלו כל כך הרבה שנים, גם אם בשנים האחרונות זה היה לעיתים יותר רחוקות. פרישות של שחקנים כמו נואה תמיד מרגישות לי קצת כמו חבר מהמעגל יותר רחוק – אלו שתמיד חיבבתם אבל ראיתם רק לעיתים רחוקות ותמיד בנסיבות של חבורה – שפתאום עוזב את העיר ואתה חושב ,'וואלה, מפתיע קצת אבל הוא יחסר לי'.
    –
    לגבי נואה, לגמרי גבר שבגברים. לא מסכים לעניין הכשרון המועט כביכול – כשרון זה גם ראיית משחק, מיקום והגנה קבוצתית. שם הוא היה שחקן נהדר. בהתקפה פרופר הוא בהחלט היה נגר.

  13. שחר דלאל

    2 מרץ 2021 15:52:48

    השחקן האהוב עלי בתקופת פוסט ג'ורדן. אגדה חיה, חבל שהפציעות ריסקו לו את הקריירה.
    רק כדי להבין כמה הוא היה גדול, הנה הציטוט של ג'יימי באטלר מאתמול:
    "Thank you for showing me the way. Fucking legend!"

  15. ברוך רובין

    2 מרץ 2021 16:13:19

    נגר הזהב האולטימטיבי, האיש שעל שמו קרוי הפסל (למרות שבדומה למקרה של קובי זל גם פה מנסים לשנות את הפרס שיקרא על שם ווסטברוק), הפך ללא רלוונטי בשנייה באותה סדרה אומללה שבא ראו כמה הוא נגר. האיש שהוכיח לכולם שבלי כישרון אפשר להגיע לNBA ולהיות שחקן רלוונטי.
    .
    אני הערכתי אותו יותר מכל שחתם את החוזה עם הניקס, ושדד 72.5 מליון נותנים לך תקח מרביצים לך תברח. והניקס נתנו לכולם

  16. צ'יקו

    2 מרץ 2021 16:17:26

    תודה לכולם.
    הוא בהחלט סוג של אב טיפוס לסנטרים של היום, באם ודריי.
    .
    בנוגע לכישרון – כדורסל זה לא רק לקלוע, זה גם להגן, למסור, ועוד הרבה דברים נוספים. הקליעה שלו הייתה חלשה אבל גם לא נדרשת. הוא עשה מעל ומעבר עם הכשרון כדורסל שכן היה לו. להגיד שלא היה לו כשרון בכלל זה חטא לאמת.

  17. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

    2 מרץ 2021 20:36:59

    מ-ע-ו-ל-ה!!!! בהחלט פוסט שצריך היה להיכתב, תודה רבה רבה שחר.
    .
    לא חושב שראיתי את הסל הזה נגד הסלטיקס, אבל זה חתיכת סל – לחטוף הכדור, ואז לכדרר כל הדרך כמו איזה סטף או קיירי, כשאתה סוג של קלי אולייניק? ממש מדהים. איזה מלך.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט