תעודת סמסטר / יומן הספרס, פברואר 2021

תעודת סמסטר / יומן הספרס, פברואר 2021

"הורים יקרים,

המציאות החדשה אליה נקלענו מזמנת עבורנו עיסוק בשאלה: איזה משוב יקבלו הילדים בסיום סמסטר זה? לאחר חשיבה משותפת של הצוות החינוכי התאמנו אותו לרוח התקופה. במשוב תהייה התייחסות לרפלקציה אישית של הילד.ה על סמסטר זה בהיבטים השונים, דבר המחנכת, כתיבה שלכם ההורים לבנכם/ בתכם, ותיאור והערכה כללית של הנלמד במקצועות הליבה.

אנו רואים בכם שותפים לתהליך ההתפתחותי והחינוכי של הילדים והילדות ומזמינים אתכם לכתוב עליהם.ן פסקה שתצורף למשוב. יש להקפיד על כתיבה של 4-6 שורות כתב Arial גודל 12. (נבקשכם לא לחרוג מבקשה זו. כמו כן אנא אל תצרפו אימוג'י זה מהווה בעיה בהדפסה).

בכתיבה ניתן להתייחס באופן חיובי להיבטים שונים: למידה, במשפחה, בחוגים, עם חברים, למידה מרחוק, התמדה, תפקיד חדש, כישורים וכו' במטרה להעצים את הטוב שבהם.ן.  לדוגמה: במחצית זו פיתחת את כישרון ה… הפכת להיות עצמאי.ת ב … התמודדת בהצלחה עם אתגר…  לקחת אחריות על… אני גאה בך על…

את הכתיבה יש לשלוח למחנכת הכיתה עד לתאריך 19.2.21"

מאזנים ותוצאות

מאזן של 16-11, נכון לכתיבת שורות אלו, הספיק לגיבורינו למקום ה-6, והמכובד, בקונפרנס המערבי. ההפרש מגולדן ודנבר הנושפות בעורפנו קטן, אך גם פורטלנד ופיניקס שלפנינו אינן רחוקות, ונכון לעכשיו אנחנו מרגישים בנוח במרכז השורה השנייה של המערב, אחרי הג'אז הלוהטים והלוס אנג'לסיות.

האמת, המצב טוב יותר ממה שהערכתי לפני העונה. ניתן לייחס זאת, בין השאר, לאי היציבות הכללית של הליגה – על ביטול המשחקים והשחקנים המבודדים – שיוצרת סיטואציה שמעלה את משקלם של המשחק הקבוצתי, יציבות הסגל, ועוצמת המאמן, על חשבון כשרון נטו ברוסטר. ניתן לייחס זאת גם להיחלשותה של האופוזיציה – יוסטון, אוקלהומה, דאלאס, ניו אורלינס ואפילו דנבר נחלשו, נכון לעכשיו, יחסית לעונה שעברה. אבל, ניתן בהחלט גם לייחס זאת לשינויים והתפתחויות ברוסטר ובשיטת המשחק.

הרייטינג ההתקפי אינו מרשים, כצפוי, ועומד על 110 נקודות צנועות למשחק (מקום 21 בליגה), חלק מזה קשור לכך שחלק מהקבוצות נוקטות במדיניות של "ההתקפה הטובה ביותר היא ההתקפה הבלתי פוסקת", ומקפידות להפגיז משלוש – שחר אלוני נתן בהן סימנים: יש את וושינגטון, את וושינגטון על סטרואידים – אטלנטה, ואת אטלנטה על סטרואידים – ברוקלין. חלק אחר, בכל זאת, קשור לכך שרוב שחקנינו אינם מצטיינים בלהכניס את הכדור לתוך הסל (סמיילי מושך כתפיים)

הרייטינג ההגנתי עומד על 110.3 נקודות למשחק (מקום 8 בליגה). ההגנה שלנו בעונה שעברה הייתה מזעזעת – אמנם ספגנו רק 3 נקודות למשחק יותר, 113.5, אבל היינו במקום ה-25 בליגה ולכן מדובר בחדשות טובות.

הנט רייטינג, שיקלול ההגנה וההתקפה, הינו שלילי ועומד על מינוס 0.3 נקודות. גרף ההפרשים של המשחקים משקף זאת – 6 הפסדים בהפרש גבוה (העמודות האדומות הארוכות למטה), מול 2 ניצחונות בלבד בהפרש גבוה (עמודות ירוקות ארוכות למעלה), כשבין ה"קצרות", בהן ההפרש נמוך, מספר הירוקות גדול ממספר האדומות.

בקליפת אגוז, זה מרמז על כך שאנחנו מנצחים יותר ממה שניתן היה לצפות על פי הנט רייטינג, ובפרט במשחקים צמודים. אלו חדשות מצוינות לקבוצה שבעונות האחרונות לא תמיד סיימה משחקים בהצלחה. התחזית שבסקטבול רפרנס מנפק עבור הקבוצות השונות צפתה עבור הספרס מאזן שלילי של 12 ניצחונות מול 14 הפסדים, וגם זו אינדיקציה שבחורינו המצוינים מפתיעים לטובה.

מאזן הבית שלנו דווקא שלילי (7-8), בין השאר בשל שני ביקורים של לברון וחבורתו, ושני הפסדים ביתיים לממפיס, בעוד שמאזן החוץ דווקא מוצלח ביותר (9-3), בין השאר עקב ניצחונות יפים על הלוס אנג'לסיות במעוזן, ולא מעט ניצחונות על קבוצות חלשות יחסית (אוקלהומה, מיניסוטה, יוסטון וההוקס), גם אם לחלקן דווקא הפסדנו בבית. בכל מקרה, עונה מוזרה, אין קהל וכו', אבל ניתן היה לקוות שהמגמה תימשך במהלך טיול הרודיאו השנתי שהחל באטלנטה (W), עבר לשרלוט (W), ומתוכנן היה לכלול חמישה משחקים נוספים, וקלים יחסית (דטרויט, קליבלנד, הניקס האימתניים, אינדי ואוקלהומה), אבל נכון לכתיבת שורות אלו כל המשחקים במזרח נדחו… וחבל. נאחל בריאות שלמה ובידוד נעים לכולם, ובעיקר לפופ, אר.סי וצ'יפ הקשישים.

לא פחות מ-22 מתוך 27 משחקים שוחקו כנגד יריבות מערביות. הספרס השכילו לנצח ב-11 מהם, והיריבות גם הן השכילו לנצח ב-11 מהם. מה אפשר לומר על המאזן המשכיל והחצוי הנ"ל? מסורתית אפשר לטעון שהלו"ז קשה יחסית, אבל כאמור לא מעט יריבות נחלשו במערב, אז עוד מוקדם לחגוג. בנוסף, לא בדקתי, אבל אם אני צריך להמר, למעלה ממחצית מעשרת המשחקים שהופחתו העונה (מ-82 ל-72) היו נגד קבוצות מזרחיות ולכן בכל מקרה ננצח פחות במזרח העונה, אז גם על זה אי אפשר לבנות. נראה גם מה יהיה עם כל המשחקים הדחויים, ומתי, אם בכלל, ישוחקו.

ההיעדרויות הרבות על רקע פרוטוקול קורונה מקשות על סימון קבוצות חזקות וחלשות, אבל בכל זאת ננסה – אם נגדיר את הלוס אנג'לסיות ואת יוטה כקבוצות חזקות, המאזן שלנו מולן עומד כרגע על 3 הפסדים (לייקרס פעמיים ויוטה) ושני ניצחונות (לייקרס וקליפרס), מאזן נאה לכל הדעות בכלל, ובהתחשב בכך שהניצחונות היו בחוץ בפרט. עם זאת, שיחקנו כבר 3 פעמים העונה נגד כל אחת מגולדן סטייט, ממפיס, יוסטון ומיניסוטה, כך שקשה לטעון שהלו"ז קשה במיוחד.

קשה לומר שהפגנו יציבות במהלך הסמסטר – הרצף הארוך ביותר הוא בן 4 הפסדים. רצף הניצחונות הארוך ביותר עומד על 3, כשיש שלושה כאלה עד כה. נו טוף.

"קבוצה יקרה, למרות הנסיבות הלא פשוטות, בסמסטר זה המשכת ללמוד ולהתפתח ואף הצלחת במשחקים מעל ומעבר לצפוי. אנחנו גאים בך ואוהבים אותך מאד. את הנסיכה שלנו" אמא ואבא

סטאטשיט קבוצתי

התקפה

שלשות – ההרגשה הכללית שלי הייתה שהתחלנו, סוף סוף, לאמץ את מהפכת השלשות שלא ממש הוטמעה בקבוצה בשנים עברו, אבל הנתונים לא ממש תומכים בכך – מספר הזריקות מעבר לקשת אמנם עלה יחסית ל-2020, אבל רק ב-5.7% ל-30 זריקות למשחק, הממקמים את הספרס במקום ה-27 בליגה בהיבט זה. אחוז הקליעה ל-3 לא השתנה משמעותית ועומד על 35.8% והמקום ה-18 בליגה. נראה שנצטרך להמשיך לחכות למהפכה, אני מקווה שזה יקרה במקביל למעבר מעגלות וסוסים לרכב מנועי, ולפני שהרעיון הזה של האחים רייט יפרוש כנפיים.

זוגות – מה עושה מי שלא זורק ל-3, ילדים? נכון מאד – זורק ל-2, לכן לא נתפלא למצוא את הספרס במקום הראשון, והלא יוקרתי, בזריקות ל-2. בכל הקשור לקליעות ל-2 אנחנו רק במקום ה-4. מה מסביר את הירידה הזו ממקום ראשון לרביעי? בעיקר 50% הצלחה ל-2, הממקמים אותנו רק במקום ה-24 בליגה בקטגוריה זו. כלומר, עם כל הכבוד לתרגילי האפיפיור, אמנות המידריינג' הדרוזנית, הריחופים הווקריים, והבליצקריג הקלדוני לעומק הצבע של היריב, בסופו של דבר, חברים וחברות, גם בטווח זה אנחנו חלשים.

אחדות – אם לא ל-3, וגם לא ל-2, אולי ל-1 אנחנו יודעים לקלוע? המצב מעט יותר טוב, תודה ששאלתם, אבל עדיין לא מזהיר – מספר הזריקות, והקליעות, מקו העונשין נמוך יותר מבעונה שעברה, וממקם את הספרס במקום ה-17 וה-15 בליגה, בהתאמה. האחוזים מהעונשין, היסטורית בדרך כלל נקודת חוזקה של הספרס, עומדים על כמעט 80%, והמקום ה-8 בליגה.

בסיכומו של דבר הeFG שלנו עומד על 51.2% צנועים המספיקים למקום ה-24 בליגה. נתנחם בכך שהנקודות שאנחנו בכל זאת מצליחים לקלוע מתחלקות יפה בין החברים – דרוזן מוביל עם כ-20 נקודות, דז'ונטה 15, קלדון ולמרקוס 14, פאטי 13, דרק, לוני וגיי 11, ופולטל עם 6.

מסירות – 25 אסיסטים למשחק מספיקים למקום ה-12 בליגה. אנחנו מובילים את הליגה (לטובה), במספר האיבודים עם 11.1 איבודים בלבד בממוצע למשחק. גם זו נקודת חוזקה היסטורית של הספרס אבל השנים האחרונות, עם דז'ונטה, קצת ערערו את המצב. יש שיפור של 12% יחסית לעונה שעברה ואלה בהחלט חדשות משמחות. המוסרים המרכזיים הם דרוזן עם 7, דז'ונטה 5, ודרק וייט עם 4.

ריבאונד התקפה – אמנם פולטל עושה מלאכתו נאמנה עם 3 למשחק, אבל הקבוצה ככלל לא ממש, ו-9.3 בממוצע למשחק ממקמים אותנו רק במקום ה-21 בליגה.

הגנה

הנתונים ברובם אינם מרשימים במיוחד – בריבאונד הגנה, למשל, 35.8 ריבאונדים למשחק ממקמים אותנו במקום ה-8 בליגה, 7.2 חטיפות למשחק מביאות למקום ה-19 בליגה, ו-5 חסימות למשחק למקום ה-12.

נציין לשבח שבעבירות אנחנו במקום ה-2 בליגה, שמספר העבירות שאנחנו עושים פחת ב-11% יחסית לעונה שעברה, ושקרוב לוודאי שכתוצאה מכך, בין השאר, מספר זריקות העונשין של היריבה פחת ב-15% אחוז יחסית לעונה שעברה. אני מייחס זאת בעיקר לשינויים בסגל – פורבס ובלינלי, מגינים חלשים לכל דבר ועניין, עזבו, והעונה, למעט דרוזן ואולדריג', רוב השחקנים שלנו מגינים סבירים ומעלה, ומסוגלים לעצור את היריב גם ללא עבירות. גם אחוזי הקליעה של היריבות מהעונשין צנחו משמעותית, בכ-20%, מה שעשוי לרמז על כך שאת העבירות אנחנו עושים על "השחקנים הנכונים", כלומר אלה שיחמיצו מהקו, ולא אלה שיקלעו ממנו, ושוב אני נוטה לייחס זאת, בין השאר, לכך שפורבס ובלינלי בדרך כלל שמרו על גארדים, ואלה מצידם, בדרך כלל נוטים לאחוזי קליעה גבוהים מהעונשין.

כל זה כדי לומר לכם, חברים, שלמרות שהמספרים לא מאד שונים מעונה שעברה אני מרגיש שההגנה שלנו, בעיקר בניכוי דרוזן ואולדריג', בהחלט משתפרת. האם זה מספיק כדי לעצור את לברון ודייויס? עדיין לא, אבל זו בהחלט נקודה חיובית.

"קבוצה יקרה, במהלך הסמסטר האחרון הצלחת לשמור יפה מאד על הכדור ולא לאבד אותו כמעט אף פעם. שיתפת את כל החברים במשחק, ולא כעסת אם לפעמים לא הצליחו לקלוע. בהגנה המשכת להתאמץ, ולא התייאשת אפילו כשהשלשות של סטף צללו פנימה. את ילדה חזקה, חכמה וחרוצה. כל הכבוד לך!" אבא ואמא

שחקנים מובילים

דרוזן – למרות קיטוריי הבלתי נגמרים על הבחור, ואולי דווקא בגללם, דרוזן הוא עדיין השחקן המרכזי שלנו בהתקפה, ונותן, יש להודות, עונה מצוינת. בגיל 31 דימאר משחק 33 דקות למשחק ומספק 20 נק' למשחק, 6 מהן מהקו (ב-89% הצלחה), ורובן כמובן מ-2.

באשר לשלשות – בממוצע למשחק דימאר לוקח 2 זריקות מעבר לקשת וקולע בדיוק 33% מהן. קשה לומר שהפך לאיום מרכזי משלוש אבל לפחות הוא לא מאפשר להגנה להשאיר אותו חופשי כשהוא בלי הכדור נוסח סימונס. מדובר בשיפור ניכר יחסית לשנים עברו – ב-2020 דימאר זרק רק 0.5 זריקות מעבר לקשת וקלע רק 25% מהן, וב-2019 זרק 0.6 וקלע רק 15% – אך הדרך עדיין ארוכה ולא בטוח שיחול שיפור נוסף.

כך או אחרת, בניגוד לעונה שעברה בה הנט רייטינג של דרוזן היה שלילי, העונה הקבוצה קולעת 126 נק' וסופגת 113 נק' כשדרוזן על הפרקט, וזה באמת שיפור אדיר וראוי להערכה, הן לדרוזן שנראה שמצא נוסחא משופרת להשתלבות בקבוצה, והן לצוות האימון שעיצב אותה.

דז'ונטה – למרות קיטוריו הבלתי נגמרים של האשך על הבחור, ואולי דווקא בגללם, דז'ונטה בעונה מצוינת, לפחות יחסית לעצמו. דז'ונטה שיחק, ופתח, בכל 27 המשחקים שלנו העונה, ונראה שכל עוד הוא בריא, פופ נותן לו את המפתחות לקבוצה.

לדז'ונטה 5 אסיסטים על 1.7 איבודים, ויחס של 2.94, בהשוואה ל-4.1, 1.9 ויחס של 2.15 ב-2020. עדיין לא סטוקטון אבל בהחלט שיפור. 15 נק' למשחק קולע הפוינט גארד שלנו, שלוש מתוכן, בממוצע, מעבר לקשת מתוך 3.3 ניסיונות מהטווח. כמו אצל דרוזן גם אצל דז'ונטה זה מעביר אותו איזה רף סטטיסטי בלתי נראה שמבדיל בינו לבין בן סימונס.

בהגנה, כהרגלו, דז'ונטה עושה עבודה מצוינת והוא החוטף המצטיין בקבוצה עם 1.6 חטיפות למשחק. הנט רייטינג שלו שלילי דווקא, כשהקבוצה סופגת 108 נק' כשהוא על הפרקט, וקולעת רק 105, אבל נדמה לי שאפשר להסביר זאת, בין השאר, בכך שהוא בדרך כלל ישמור על גארדים ו-ווינגים מצוינים של היריב.

קלדון – ההפתעה הנעימה של העונה, קלדון התחיל את 2021 באותה אינטנסיביות שאפיינה אותו בבועה של 2020 – הרבה אנרגיות, מהירות, חוצפה והגנה. כל זה לא תמיד מספיק על מנת לקבל דקות משמעותיות אצל פופ, שלא לדבר על מקום בחמישיה, אבל קלדון שלנו עשה זאת ובגדול – כמו דז'ונטה גם קלדון שיחק, ופתח, בכל המשחקים עד כה ונראה שעמדת ה-SF, שעמדה מיותמת משהו מאז פציעת קוואי, מצאה לה פתרון הולם.

כמובן שעוד מוקדם להכריז שנפל דבר, כמובן שעדיין לא ידוע לאן תגיע התקרה שלו, וכמובן שאין לפסול את האפשרות שביום מהימים יבקש טרייד לאינדונזיה, אבל בינתיים אפשר בהחלט להשאיר את החיוך על הפנים.

אחרי כל המחמאות, וודאי תתאכזבו לגלות שהוא קולע רק 14.5 נק' למשחק ובכללן גם שלשה אחת באחוז צנוע למדי של 32.5%, אבל שוב אזכיר לכם שזה הספרס, שאף אחד אצלנו לא קולע 40 נקודות למשחק אף פעם, ושזה הרבה יותר טוב ממה שהיה קודם, ואמשיך לחייך כמו אוויל.

"קלדוני המתוק שלנו. מי היה מאמין? רק לפני שנה נבחרת בדראפט והנה אתה כבר שחקן פותח! איזה יופי! במהלך הסמסטר לקחת אחריות ושמרת על השחקנים הטובים ביותר בליגה, יזמת חדירות מהירות לצבע, ולא פחדת מאף אחד ומשום דבר. כל הכבוד לך קלדוני. אוהבים אותך מאד" אמא ואבא

למרקוס – "הוא עוד חי?", אתם בוודאי שואלים את עצמכם, "לא שומעים עליו בכלל". נכון, השנים המצטברות בספרס פעלו את פעולתן ולמרקוס הפך שקט וכמעט אלמוני, אבל אין בכך כדי לכסות על ערוותו המקצועית בעונה הזו. לא ניתן להאשים בכך את הקורונה, אלא כנראה את הגיל (35) ואת אותו ניתוח בכתף שעבר לפני הבועה ב-2020. בעיות הבריאות המשיכו להטריד את למרקוס גם ב-2021, והוא שיחק רק ב-2/3 ממשחקי הקבוצה.

אבל אצל פופ, כמו אצל פופ, משורה ישחרר רק המוות, ולמרקוס פתח בכל המשחקים בהם שיחק. את הקליעה עוד יש לו – 14 נק' ב eFG של 53%, ונאמן להבטחותיו של פופ ערב פתיחת העונה, למרקוס זורק יותר משלוש (3.7 זריקות למשחק, שנכנסות ב35.8%). יש בכך כמובן יתרונות לקבוצה – הסינרגיה השלילית בינו לבין דרוזן, אבירי המידריינג', פוחתת, הצבע פחות צפוף ומאפשר חדירות, וגם המרחק שהוא צריך לעבור בדרכו חזרה להגנה מתקצר. ועם זאת, הדיבור הוא שלמרקוס נחלש בהגנה וגם הנט רייטינג שלו שלילי.

אני בהחלט מקווה שזו התחלה איטית שנובעת מפציעות אבל בגיל כזה, עם קריירה ארוכה כל כך, לא בטוח כלל וכלל שיצליח לשחזר את יכולתו מהעבר, וההתאמה שלו, כמו של ביגז אחרים, למשחק המודרני, שכאמור חילחל גם לספרס, הולכת ופוחתת. ארבעת המשחקים שנדחו מביאים לכך שהספרס יחזרו לפרקט, לכל המוקדם, ב-25 בפברואר, כך שלמרקוס מרוויח קצת זמן החלמה, ונראה איך יחזור לאחר מכן.

שחקני הרכב ומחליפים מרכזיים

ווקר – לוני הוא סוג של כלבויניק בספרס, לא עושה שום דבר יותר מדי טוב, אבל גם שום דבר יותר מדי רע, ולכן הוא מתנדנד בין שחקן שישי/שביעי מהספסל, לשחקן שפותח כשמישהו אחר פצוע.

מכיוון שדרוזן עולה רוב הזמן כ-PF, וקלדון SF, ודרק וייט לעתים פצוע ולעתים עולה מהספסל, לוני פתח העונה ב-22 משחקים מתוך ה-25 בהם שיחק, ומבלה על הפרקט 26 דקות בממוצע. לוני קולע כ-11 נק' בממוצע, ב-eFG נמוך יחסית, 48.4%, אבל הוא עדיין אחד השלשנים בקבוצה, עם 1.6 קליעות למשחק ב-35.5%… ועל זה נאמר "בעולם העיוורים בעל עין אחת הוא מלך", ואידך זיל גמור.

הנט רייטינג של לוני הוא הגרוע ביותר מבין השחקנים הזוכים לדקות משמעותיות – 98' נק' בלבד קולעים הספרס כשלוני על הפרקט, וסופגים לא פחות מ-113… מה יהיה איתו? האם ישתפר ועד כמה? קשה לדעת.

פאטי – פאטי הוא מלך, זה ידוע, וזה לא עובר עם השנים – בגיל 32 הוא עדיין מהיר כברק, אנרגטי ומדויק להפליא. 6.5 זריקות ל-3 שנקלעות ב-40% מהמקרים הופכות אותו למלך לא רק בעולם העיוורים הספרסי אלא בכלל האוכלוסייה בליגה. תוסיפו 94.3% (!!!) מהעונשין העונה, 13 נק' למשחק, ואפס משחקים בחמישייה ותבינו מדוע אוהדי הספרס מצאו נחמה בספסל בשנים האחרונות.

דרק וייט – דרק וייט, כוכב עליון, עובר תקופה קשה מבחינה בריאותית – נפצע, נותח, חזר, שוב נפצע, ושוב חזר. כרגע כנראה בריא אך חלוד, אחרי ששיחק בסך הכל 8 משחקים מתחילת העונה.

ב-4 משחקים פתח בחמישיה, כ-SG לצידו של דז'ונטה, בצימוד שדובר בו רבות בשנים האחרונות, של שני גארדים מגינים מצוינים, ומוסרים מצוינים, אך עם קליעה שיש טובות ממנה. הגנה הוא בהחלט מדלבר עם חסימה אחת וחטיפה אחת בממוצע למשחק. בהתקפה, כ"צלף" מבין הצמד, דרק משליך 5.5 שלשות במשחק בממוצע, וקולע כמעט 2 מהן ב-34.1%… ועל זה נאמר "באין ציפור שיר גם עורב הוא זמיר", ואידך זיל גמור…

אבל ברצינות – בטבלת הפלוס/מינוס של כל הצמדים של הספרס באתר הליגה, הצמד דרק-דז'ונטה מופיע במקום השני, והמכובד מאד, עם פלוס 6.1, ולדעתי, על תנאי ששניהם יישארו בריאים, הצימוד הזה בהחלט יכול להצליח.

ועכשיו, לרגע שכולכם חיכיתם לו – "יאאאאאקקקקקקקוובבבב פוללללללללטטללללללל", באינטונציה של רפי גינת כמובן. האמת שיאקוב נראה יותר מתאים ליד אליהו מאשר לנ.ב.א, אבל בדרכו הוונילית והנגרית הוא מפלס את דרכו בליגה ובספרס. לאחר שחתם על חוזה תלת שנתי בקיץ האחרון, לא לפני שהבהיר שהוא מצפה לקבל דקות משמעותיות יותר העונה, נראה היה שיאקוב, כמו קלדון, ימשיך את התנופה מהבועה, ועל זה נאמר "אנשים מתכננים תוכניות ופופ צוחק", ואידך זיל גמור.

תחילת העונה נראתה רע מאד ליאקוב, ששיחק את 19 הדקות ה"רגילות" שלו ולא נראה בהן משופר במיוחד. אבל כמו בבועה, גם בהמשך העונה, פציעתו של אולדריג' טרפה את הקלפים, יאקוב זכה לדקות רבות יותר, למקום בחמישיה, ונראה טוב יותר במחזורים האחרונים.

את המסורת הקבוצתית לקח יאקוב לקצה – הוא אינו זורק שלשות כלל וכלל, ובנוסף קולע מהעונשין באחוזים "שאקיליים" של 32%. בעבר שמתי לב שיאקוב ממהר לזרוק את הכדור לסל, וייחסתי זאת לרצון להימנע מחסימה בצבע הצפוף, אבל לאחרונה התחלתי לחשוב שהוא פשוט חושש שיעשו עליו עבירה שתוחלתה 0.64 נק', בעוד שתוחלת של זריקה מ-2 עבורו הינה 1.2 נק'. לפחות מתמטיקה הוא יודע, הוונדרקינד. הפלוס מינוס של פולטל, שתמיד היה גבוה יחסית, גבוה גם העונה, כשהקבוצה קולעת 118 נק' כשהוא על הפרקט, וסופגת רק 107.

רודי גיי – קרוב יותר לפאטי מאשר ללמרקוס, ובגיל 34 הוא עולה מהספסל, בדרך כלל כ-SF, ל-22 דקות, וקולע 11 נק' כולל 1.6 שלשות ב-36.6% מצוינים, בהחלט תפוקה נאה לשחקן ספסל.

דווין ואסל – דווין נהנה, ככל הנראה, מהדרך שפרץ עבורו קלדון בבועה ובמוחו העיקש של פופ, וזוכה ל-17 דקות משחק בעונתו הראשונה בליגה, בין השאר, ככל הנראה, עקב יכולתו בהגנה, כולל 1.1 חטיפות למשחק, ויכולתו, תאמינו או לא, לקלוע משלוש, עם שלשה אחת במשחק ב-39.7% אדירים!!! משתלם, כל העניין הזה של בחירות גבוהות יחסית, אה? יש יתרונות בלפספס את הפלייאוף, נכון? אמרתי לכם או לא אמרתי לכם? כמובן שעוד מוקדם לשפוט, אבל בחיי שזאת עונת הרוקי הדומיננטית ביותר בספרס בשנים האחרונות, ועל כך יש לשמוח.

"דווין החמוד. ביום הראשון בבית ספר התרגשת מאד, ואפילו רצית לחזור קצת לגן, אבל מהר מאד השתלבת בכיתה, שיחקת עם החברים החדשים, ולמדת את כל האותיות והמספרים. אתה ילד חרוץ, חכם ואהוב על חבריך. המשך כך" המורה דינה

אחרים – טריי ליילס, תודה שדרשתם בשלומו, הדרדר קשות ברוטציה. את עורו של הדב – הדקות של למרקוס שלא הולכות לפולטל – ליילס חולק עם לוחם הנייבי סילז בדימוס לעתיד, דרו יובנקס, 12 דקות למשחק לכל אחד, בהן ליילס קולע 3.5 נק' ויובנקס מאפיל עליו עם 4 שלמות. לא באמת ניתן להצדיק התייחסות מעמיקה לשחקנים אלה בפוסט הזה, אבל אני מת על יובנקס, שמרביץ לכל מי שנקלע לסביבתו, כולל לברון למשל, וקולע לא פחות מ-75% מהקו, מה שבוודאי יקנה לו עוד כמה שניות בסופי משחקים, אז הנה קיבלתם. "הלוקה שלנו", סאמניץ', החתיך הקרואטי, בבחירה ה-19 לפני שנתיים, הוחזר לג'י ליג לאחר שהוספד על ידי האשך ומאז מככב שם, כמו גם טרא ג'ונס, גארד חביב בבחירה 42 בדראפט האחרון.

הגעה להישגים אישיים נדירה בספרס, אבל דז'ונטה, עם 42 חטיפות במקום ה-4 בליגה, ופולטל, עם 41 חסימות במקום ה-7 בליגה, ראויים לציון.

קצב משחק

בעונה שעברה בלט ההבדל בין "מחנות" שונים ברוסטר, ובעיקר בין צעירים לוותיקים, בין גארדים לביגז, ובין "טייסים" מהירים לבין "זוחלים" איטיים, כשבגדול היו הרבה גארדים צעירים וטייסים מצד אחד, מול ביגז וותיקים וזוחלים מצד שני.

כתוצאה מכך, בין השאר, הקבוצה נראתה כמו סלט פירות שנשכח מתחת לכיסא במרפסת שלושה ימים באמצע אוגוסט, עד שהריח הגיע למטבח, זעזע אותך, הלכת לבדוק מה מקור הזוועה הזו, וגילית מקהלת חרקים בלתי מזוהים חוגגת על העיסה התוססת והמבחילה שנוצרה שם באדיבות איזה צאצא פזור דעת.

הדברים נכונים בנוגע לתקופה שלפני ההקפאה, בעוד שבבועה, בלי למרקוס הפצוע, ועם דקות רבות לקלדון ג'ונסון ושאר צעירים, נראה היה שהמאבק הוכרע, וכי הצעירים מכתיבים את הטון, כשדרוזן וגיי מתאימים את עצמם לסגנון החדש (פאטי ממילא מתאים לו).

מגמה זו המשיכה, ואף התעצמה, העונה, ומהסיבות הבאות:

א. הדקות של למרקוס הפצוע עוברות לשחקנים מהירים יותר דוגמת פולטל, יובנקס ואפילו ליילס. נוכחותו של פולטל בחמישיה הפותחת מאפשרת/מחייבת סגנון משחק מהיר יותר.

ב. כמו בבועה, דרוזן עבר לשחק PF, ופינה את עמדת ה-SF לקלדון ג'ונסון. דרוזן בוודאי אינו המהיר שבשחקנים, אבל איטיותו היחסית פחות מורגשת בעמדה בה שיחק בעונה שעברה טריי ליילס.

ג. קלדון ג'ונסון משחק מהר, חזק ובאופן אלגנטי, ובעצם נוכחותו על הפרקט, 30 דקות בממוצע למשחק, הוא מאיץ תהליכים שבשנה שעברה גזלו שניות ארוכות.

ד. גם הספסל הפך צעיר יותר, בממוצע, עם התוספת של דווין וואסל והעזיבה של בלינלי.

מה יקרה אם וכאשר למרקוס יחזור? לפופ הפתרונים, אבל אני מאמין שאפילו העקשן הזה יתקשה להשיב את הגלגל לאחור. אולי אפשר להשתמש בלמרקוס כיצרן נקודות ראשי בדקות שבהן דרוזן על הספסל, או סתם כשכולם מחטיאים, כי הטוסיק הגדול שלו מסוגל להביא אותו לספוטים שלו מהם הוא קולע יפה. נראה.

טריידים

בכל הקשור לבניית הסגל והכיוון הכללי של הקבוצה חילוקי הדעות ביני לבין PATFO ידועים לקומץ אוהדי הספרס באתר, כמו גם למספר עוברי אורח תמימים שלא שמו לב שהפוסט על הספרס והתחילו לקרוא. למי שבילה את הזמן בפרנסה, משפחה, תחביבים וסתם רביצה על חוף הים בשעות הערב נספר שבשלוש השנים האחרונות המחנות הניצים התבצרו בעמדותיהם וניהלו מלחמת התשה – אני הטפתי באובססיביות יתרה לממש נכסים ולהאיץ את המהפכה, והספרס, מצידם, שמו עלי פס.

המחלוקת הזו, הלכה למעשה, הוכרעה ברובה, מאחר והחוזים של כל הוותיקים מסתיימים בתום העונה, וערכם בטרייד, בממוצע, אינו גבוה, כך שכעת, להערכתי, כבר לא נוכל לקבל כמעט שום דבר משמעותי על הווטרנים שלנו.

למרקוס – כדורסל נטו, למרקוס הפצוע לא יועיל לאף קבוצה העונה, ואם מישהי ממש רוצה אותו בעונה הבאה היא פשוט תפנה אליו בקיץ. גם החוזה הנגמר שלו, להערכתי, בעל ערך מוגבל, בעיקר מכיוון ששוק השחקנים החופשיים צפוי להיות יבש למדי השנה.

עם זאת אאל"ט, בוסטון חייבים להשתמש בחריגת הטרייד שלהם העונה. סך המשכורות שלהם לעונה הבאה הוא 131 מיליון דולר, אז אולי טרייד על למרקוס עבור איזה צעיר או בחירה יכול לאפשר להם לרדת מתחת לתקרת השכר? זה אפשרי? זה מעשי? לא יודע.

דרוזן – לנוכח השיפור בתרומתו של דרוזן להצלחה הקבוצתית הכוללת, אפשר לטעון שהעקשנות של פופ השתלמה, אבל אני אטען שאפשר גם לטעון, כפי שגם טענתי, שזה לא היה, לא הווה ולא יהיה מספיק טוב כדי להוביל את הקבוצה להישגים משמעותיים. בכל מקרה, קשה לי לראות קבוצה שתיתן הרים וגבעות עבור הזכות לקבל את דרוזן לחצי עונה, עבור הפלייאוף שבו הוא בדרך כלל פחות מצטיין, ועוד בעונה שיכולה להסתיים כל רגע מסיבות רפואיות, אז אני מניח שדרוזן יישאר עד סוף העונה. בוסטון יכולה להתעניין גם בדרוזן, שבניגוד ללמרקוס כנראה בכל זאת ייתן לה משהו העונה מסביב לטייטום ובראון, אבל גם כאן המחיר לא יהיה גבוה להערכתי, באופן שאפילו אני יכול לקבל את העמדה לפיה כבר עדיף להצליח העונה, להגיע לפלייאוף ולשפשף את הצעירים.

פאטי – את פאטי אני לא רוצה להטריד, אז אם גם הוא לא רוצה לעבור, אשמח שיישאר אצלנו. אם הוא כן רוצה לעבור לקונטנדרית, אשמח אם יגיד לנו עכשיו ולא בקיץ, להערכתי זה יכול לעזור לשני הצדדים מאחר ואנחנו נקבל עליו משהו, ומאחר וזה יאפשר לו התמודדות על התואר כבר העונה.

גיי – משהו בין למרקוס לדרוזן. מצד אחד יש לו ערך, מצד שני אני לא יודע להצביע על קבוצה שממש צריכה אותו לפלייאוף. מצד אחד זה חוזה נגמר, מצד שני כבר אמרנו שהשוק השנה לא צפוי להיות סופר דופר. בכל מקרה, אם מישהי מוכנה לתת עליו בחירת סיבוב ראשון או אפילו סיבוב שני גבוהה, או שחקן צעיר ומבטיח, אשמח להטרידו. אם לא, וכנראה שלא, אז לא.

דבר מנהלת בית הספר

"הסמסטר הבא יעמוד בסימן חזרה הדרגתית לבית הספר ובשאיפה גם לפלייאוף. בהצלחה לכולנו!" מנהלת בית הספר והצוות החינוכי.

למעט אם נאמר אחרת, כל הנתונים מאתר משרד החינוך… אה סליחה, מבסקטבול רפרנס.

מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

נדיר שמישהו יהפוך לדוגמא עבור הקולגות שלו. עוד יותר נדיר שמישהו יהפוך לדוגמא עבור אנשים בכלל, ובשבילי, זה מאנו. כשאני רואה את מאנו משחק כדורסל, אני רואה לא רק איך שחקנים צריכים לשחק כדורסל אלא גם איך אנשים צריכים להיות. תודה רבה מאנו על הדוגמא וההשראה.

לפוסט הזה יש 20 תגובות

  1. את המסורת הקבוצתית לקח יאקוב לקצה – הוא אינו זורק שלשות כלל וכלל, ובנוסף קולע מהעונשין באחוזים "שאקיליים" של 32% אחוז. בעבר שמתי לב שיאקוב ממהר לזרוק את הכדור לסל, וייחסתי זאת לרצון להימנע מחסימה בצבע הצפוף, אבל לאחרונה התחלתי לחשוב שהוא פשוט חושש שיעשו עליו עבירה שתוחלתה 0.64 נק', בעוד שתוחלת של זריקה מ-2 עבורו הינה 1.2 נק'.

    הרגת אותי חחחחחחחח

    יומן מעולה ומפורט, אתה מצחיק אותי עם האופטימיות.

  2. בונא, אתה מצחיק! קראתי את זה ודמיינתי אותך על במה.
    הדבר הכי חשוב ב"בית ספר" הזה, הוא שלבסוף המאמן הוא ליצן, קל רוח, מפוכח, כנה ואמיתי.
    כמעט כמו המאמר הזה. מעולם לא פגשתי אישית אוהד סן-אנטוניו ותמיד דמיינתי עניבות.
    מסתבר שאפשר להסתדר גם עם טריינינג 🙂 הכיתה מוציאה מעצמה יותר מבעונה הקודמת ומהישירות של המורה אי אפשר להתעלם. לדעתי כל עוד פופוביץ' מאמן, הרבה תלמידים לא ירצו ללמוד שם. לא נכנס לפרטים מן פאת הזמן והמקום, אך קרוב לוודאי שנראה סן אנטוניו שונה בעונה הבאה ואף שונה בהרבה בשנים הבאות.

    מרשים שדרך החיים והכדורסל של המורה עדיין מצליחים להאיר את הפינות הכי חשוכות של התלמידים…
    אבל הם בסוף אלה שעולים למבחן והמורה עודנו צוחק ונותן ציונים.
    מי שמרגיש שנותר לו משהו להוכיח, פורץ קדימה…אך מי ששבע, מבין שאפשר לעשות גם תואר שני ודוקטורט בלי להזיע יותר מדי. כי הדגש של המורה הוא לא בהכרח על הפרקט.

    אם הם יעלו לפלייאוף השנה? הצלחה. אך בגלל הסגל, החוזים והמדיה החברתית…לא משהו שיחזיק עד העונה הבאה.

    פיתוח שחקנים והענקה של שקט נפשי ותעשייתי הם הדבר המבוקש והראוי בבית ספר כזה, אבל לא מספיק כדי להיות הכי "מקובל" בסוף השנה. נראה לי פופ הולך לחכות עוד 3-4 עונות לראות אם הוא עולה על עוד גל ואז ימסור את הקבוצה לבקי האמון ודאנקן.

  3. אהבתי מאנו…
    חשבתי שטענת שהספרס דווקא השתפרו בלמידה מרחוק אבל אני רואה שיישרת קו. מעניין מאד מי ארבעת החולים שלכם ועד כמה זה ישפיע על המשך העונה.

    1. נכון. קראתי איפשהו שאומרים שקווינדרי ווית'רספון "הואשם" שהדביק את השאר. לא יודע אם זה נכון, אבל אם הוא אחד מהרביעייה, "זה כבר טוב" כי הוא לא מאד משמעותי בסגל. בכל מקרה, נאחל לו, ולכל השאר, החלמה מהירה וללא סיבוכים מיותרים.
      .
      אגב, האפשרות להתחסן בארץ יכולה להוות מקור משיכה לשחקני נ.ב.א להתאזרח כאן, לא? בעיני רוחי אני רואה את משתתפי האולסטאר לוקחים מטוס פרטי לארץ, משלחת משולבת של משרדי הפנים, הספורט והבריאות מחכה להם בשדה התעופה עם קיט משולב של תעודת עולה חדש ומזרק לכל אחד. פופ כמובן יתעצבן עליהם על דבר כזה וינפה אותם מהסגל האמריקאי ואז כולם ישחקו בנבחרת שלנו ונזכה באולימפיאדה! עכשיו רק צריך ללמד אותם את המילים של התקווה שלא יהיו פדיחות…. איך לא חשבו על זה קודם? ;-))))))

  4. בית ספר זה כמו זום רק שכולם באותו מסך? לא הבנתי.
    מעולה, מאנו. ולפחות הפעם לא שלחת את כל התלמידים מיד לחיל שריון אחרי הלימודים.

  5. מושקע ומבריק. שאפו
    אכן הפתעה נעימה עבורנו.
    הייתי מעט אופטימי ויש לי התערבות עם דדי – הוא אמר שמקום 11 יהיה התקרה שלנו ואני אמרתי עם מעט ווישפול שנהיה בפלייאוף.
    סיכמנו ש-9 ומעלה אני מנצח ו-11 ומטה הוא.
    במבחן העין אנחנו משחקים הרבה יותר טוב, ההגנה השתפרה מאוד ויש רגליים צעירות.
    דז'ונטה בהחלט משחק טוב העונה עד כה.
    ווייט בהחלט חסר.
    לוני דורך במקום וקלדון מראה המון פוטנציאל ואמביציה.
    פולטל, אחרי פתיחה זוועתית מציג שוב את היכולת שגרמה להרכב המחליפים עונה שעברה לטוס.
    למרקוס גמר את הסוס, ומהווה כרגע רק נזק.
    מילס הוא מלך ו-ווינר אמיתי, ויפה שעשית סיבוב פרסה מהרצון להטרידו בכל מחיר בכל הצעות הטריידים הקודמות שלך.
    זה נכס שלא מוותרים עליו תמורת דבר.
    לאן נעלם ליילס? לא ברור, הוא היה נקודת האור היחידה עונה שעברה.
    עדיין יש לנו לפעמים משחקים OFF שבהם אנו פשוט לא מגיעים למגרש (למשל שני המשחקים מול ממפיס), אבל בסה"כ אפשר להתרווח, להפסיק להתלונן ולרקוח טריידים ופשוט להינות ממה שיש. בתקווה שזה עוד ישתפר.
    תודה רבה

  6. נהדר מאנו. בעיניי הספרס הפתעה לטובה . נעים לראות את מורי תופס פיקוד ואת קלדון אחרי שסיים את עונת הטירונות המסורתית של הפופ.

  7. מיקי, אותיט מש/גע כיצד פופ הזק ן שוב מצליח (כמובן באופן יחסי אבל עם מספר הכוכבים המועט בקבוצה ה- וגילם המבוגר) -הצלחה של הקבוצה מרשימה, ועוד יותר מרשימה כשפופ נראה שויתר על הרבה מעקרונותיו, והוא עצמו משתנה עם הזמן.
    אני מאמין שזאת עונתו האחרונה אחרי שייקח זהב בטוקיו.

  8. כאוהד הקבוצה אני מאוד גאה הפופ שנתן הזדמנות לדווין לשחק כחלק מההרכב המחליף, דבר שהוא לא נותן בדרך כללי וזה מעיד על שני דברים: או שפופ משתנה עם השנים או שדווין הוא בהחלט שחקן מיוחד והעין של פופ קלטה זאת בשלב מוקדם מאוד. נקווה ששתיהן נכונות, ואינשאללה נעשה את הפלייאוף העונה.
    תודה מאנו 🙂

  9. טור מעולה מאנו, תודה רבה. הייתי רוצה לצפות בוועדה הפדגוגית שהתחוללה בראשך לקראת התעודה הזו, בטח סרט תיעודי מרתק.
    אנחנו בוחנים סופרסטארים על היכולת שלהם להוסיף פרטים לארסנל שלהם לאורך השנים, אז מה נאמר על הפופ? קליעות לשלוש, דקות לרוקי, מה עובר על האיש לעת זקנה? רק שלא יגמור לנו עם קוקו כמו אאיטו רנסס

  10. וואו מאנו, חיכיתי הרבה זמן ליומן שלך,
    שמח שהוא הגיע.
    לרוב אתה שופך את דעתך באשר לאיך אפשר עוד להשתפר, האם זה אומר שאתה חושב שאנחנו במיצוי יכולות?
    ברשותך אתייחס לדז'ונטה ואוסיף נקודה סטטיסטית מעניינת.
    אז דז'ונטה.
    אני נדרש להודות שהמעטי בערכו, אני עדיין חושב שהוא לא מספיק יציב, ממעט לקחת החלטות נכונות ובעיקר לא מתאים ליד דרוזן ובכלל בקבוצה חלשה מה3. אבל לפחות כרגע היתרונות בולטים יותר, הגנה מתוחכמת ובעיקר משחק מהיר, אציין גם שדז'ונטה מגלה ניצוצות של קלאץ'. אז אם ימשיך כך והצימוד עם דרק יהיה יעיל בהחלט יש מקום לאופטימיות.
    .
    ועכשיו לסטטיסטיקה
    הספרס העונה מנצחים כל משחק בו הם הובילו בשלב כלשהו של המשחק בדו סיפרתי. למה זה מעניין?
    כי זה נתון מאוד ספרסי… כשאנחנו יותר טובים אנחנו מנצחים, גם אם לא בחינניות, גם אם לא בצורה מוחצת, הספרס יביאו את ה w. בשנתיים האחרונות זה לא היה כך, העונה האופי הספרסי השתלט גם על הרוסטר הנוכחי. עדיין, יש קבוצות טובות יותר ועל כן תבוסות מגיעות, בעיקר מקבוצות שמטיבות לקלוע מה3 כמו יוטה, גולדן סטייט וממפיס (בשני ההפסדים הביתיים מולם). יותר מכל הנתון מעיד על חוזק מנטלי… פופ עדיין כאן

    1. תודה רבה רז.
      .
      בעניין להשתפר – בגדול אני חושב שיש שלושה כיוונים גנריים, בכל נקודת זמן, בלי קשר לפוסט הזה, והם:
      .
      א. שינויים ברוסטר – החתמות, טריידים ובחירות דראפט.
      .
      ב. התפתחות אישית של שחקנים.
      .
      ג. שינויים ההרכבים השונים ובשיטת המשחק.
      .
      בנוגע לג. אני בהחלט מרוצה – נראה לי השיטה הנוכחית ממקסמת את הערך של דרוזן, וכנראה גם את ערכו המוגבל של אולדריג' הפצוע, כך שקשה לי להצביע על איזה שפן שישלף מהכובע ויעשה כאן הבדל משמעותי, כך שאין לי הצעות לשיפור.
      .
      בנוגע לב. קשה מאד לדעת, גם בגלל הפציעות, וגם בגלל האופי המיוחד של עונת קורונה, קשה לי לדעת מי לא מתפתח ומי סתם לא פורח בגלל הנסיבות. לדרק וייט היה איזה משחק של 1/10 או משהו כזה, אחרי תקופה ארוכה של פציעה, אני לא באמת יכול להגיד על סמך אירוע כזה שהוא צריך לשפר את הקליעה שלו. צריך לתת להם זמן. אז גם כאן, למעט סימן השאלה על הנט רייטינג של לוני, קשה לי להגיד משהו משמעותי.
      .
      בנוגע לא. – בנקודת הזמן הזו קשה לי לראות איזה פער ברוסטר שאפשר למלא בהחתמת שחקן מינימום. גם אם למרקוס לא חוזר לעצמו, לא יודע אם יש לנו מה לעשות עם עוד איזה טיילר זלר כזה, כמו בשנה שעברה, כבר הייתי מחזיר את סאמניץ'.
      .
      העניין היחיד שרלבנטי כרגע זה טריידים לפני הדדליין, ואני חושש שכבר לא נקבל יותר מדי כי כולם על חוזים קצרים, אז זה כבר פחות בוער בעצמותי. אבל אם בוסטון ירצו ללכת על אולדריג' אני לא אעצור אותם, וכנ"ל גם על גיי. בנוגע לדרוזן זה יותר מסובך כי בלעדיו מתקשה להגיע לפלייאוף, וגם אם זו לא מטרת על עבורי, אני מסכים שהצעירים יכולים להרוויח מזה ניסיון חשוב.
      .
      את ההחלטות הגדולות – האם דרוזן נשאר? בכמה? לכמה שנים? מה עושים עם אולדריג'? האם מנסים להחתים שחקן חופשי משמעותי (אולדיפו? מישהו אחר?) בכמה? ולכמה שנים? האם פאטי ממשיך? מה יעשה גיי? – נצטרך לקבל בקיץ, ועד אז נדע קצת יותר על מצב הקבוצה ונוכל לקבל החלטות טובות יותר, ולהודיע לפופ, כרגיל.
      .
      ומסכים לגמרי עם כל מה שכתבת.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט