אנטומיה של 3 משחקים: קליפרס – ספארס (2) / מנחם לס

 אנטומיה של 3 משחקים: קליפרס – ספארס (2)

 

 

MY MAN JORDAN!!!

 

 

הנה החדשה הגרועה ביותר עבור הספארס ואוהדיה כי רבים הם בארץ הקודש:

הרקורד שלהם הוא 5-19. אבל הם 5-0 נגד הטובות באמת!

חמשת ההפסדים הם נגד הקבוצות החזקות ממש היחידות שהם פגשו עד עתה: פורטלנד, אינדיאנה, OKC, יוסטון, ועתה הקליפרס. הדבר אומר דרשני (שאלות לגבי המילה 'דרשני'? אצל מומי!)

ועד סוף השבוע הזה יש להם  את פיניקס, גולדן סטייט, ושוב OKC – שלושתן צעירות, טריות, ורעבות. אלוהים ישמור.

במשך 41 דקות הספארס החזיקו מעמד נגד הקליפרס. ואז – כמו שקית נייר שנרטבה שאתה מנסה להחזיק בה תפוחים – ה-BOTTOM COMPLETELY FELL OUT.

כמובן שלפציעה של טורי פרקר ברבע השלישי היה חלק בדבר, אך האמת לאמיתה מצוייה בעובדה העצובה שהספארס היא קבוצה שהגרעין לה – לב ליבה – הוא מבוגר, עייף, בלתי אתלטי. כמו התחתית הרטובה של השקית. התפוחים נופלים ממנה, וימשיכו ליפול ביתר שאת בפלייאוף.

שלא לדבר על מאמנה גרג פופוביץ' שאף הוא התעייף, ראה יותר מדי, ולא מסוגל לצאת מסטיגמות ישנות, ואמונות כדורסלניות שאבדו עליהן כלח.

אתה לא קולע 29 נקודות ב-7 דקות על קבוצה צעירה, טרייה, ואתלטית. אתה קולע 29 נק' ב-7 דקות על קבוצה עתיקת-יומין, עייפה, ואיטית.

האם זה פלא שדווקא בלייק גריפין שבששת המשחקים האחרונים קלע ס"ה 16 נק' למשחק ב-41% פתאום פרץ עם 27 נקודות ב-14 נסיונות ס"ה, (62% קליעה) , במשחקו הטוב ביותר של העונה?

הוא מצא את תחת הסל של הספארס פרוץ לחלוטין. דנקן עדיין ניסה בכל כוחו והיה הכי טוב שהוא יכול להיות עם 17 נק' ו-9 ריב'. אך ספליטר? 2 נק' ו-2 ריב'. דיאו? 9 נק' ו-2 ריב'. בונר? 0 נק'  ו-0 ריב'.

דווקא עתה הספארס צריכים סנטר המככב היום בדאלאס ושמו דחואן בלייר.

כמה כתבתי שהפלח העיקש הורס את בלייר – ויחד איתו את קבוצתו הוא – בזה שהוא לא נותן לו לשחק? הוא היום הכוח, המסה, והשרירים של המבריקס תחת הסל, בעוד שהספארס נותרו עם אוויר תחת הסל מלבד דנקן, אבל גם איתו הכל זה שאלה של זמן.

היתה עוד נקודה שכל אוהדי הספארס קיוו שתיעלם מעיני, אך היא לא נעלמה: מי עוד תקע סכין בלב הספארס? סטפן ג'קסון, עוד גבר על הכיפאק כמו דחואן שלא חשב שעליו ללקק את ביציו של הפלח, ומצא את דרכו החוצה. הוא לא שיחק הרבה – רק 16 דקות בהן קלע 3 מ-5 ל-6 נקודות – BUT GUESS WHAT??? – בזמן שהוא שיחק הקליפרס היו +21. סכין חד יותר בליבו של הפלח הוא לא יכול היה לתקוע.

היה מוזר לשמוע את פפוביץ' אומר בסיום המשחק  על ג'קסון (ציטוט מילה במילה):

 “It’ll sound crazy since I booted him before the playoffs, but I love the guy. He lives in my neighborhood.”

 

סוף-סוף, אבל ממש סוף-סוף, עוד מאמן וותיק ועקשן כפרד – דוק ריברס – ניכנע להגיון הפשוט והחליט לעלות עם ג'מל קרופורד בחמישייה. לפחות עד שמאט בארנס יחזור לשחק. ומה אתם אומרים על דיאדרה ג'ורדן שלי? הוא היה "גדול"? לא. אבל מספיק גדול לסתום את תחת הסל,לקלןע 2 מ-3 ל-7, לקטוף 11 ריבאונדים גדולים, והכי חשוב – לחסום שלושה כדורים כי חשיבות חסימה היא לפחות כמו שני ריבאונדים מנטלית. כשהוא שיחק הקליפרס היו +11.

וכריס פול הראה שוב שבמשחקים הגדולים נגד פוינט גארדים גדולים כטוני פרקר, קורה בנפשו משהו והוא פורץ במשחק של 8 מ-13 ל-23 נק' עם 8 ריב' ו-7 אסיסטים, ושליטת יד-ברזל במה שקורה.

נצחון גדול המחזיר את הקליפרס שוב למרכז העניינים!

 

 

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 10 תגובות

  1. באמת הגיע הזמן להפסיק עם השטות הזאת של קרופורד כשחקן שישי. כאלה מקובעים האמריקאים לפעמים שזה יכול להטריף

  2. סופסוף מדברים על משחק שראיתי…

    זה לחלוטין היה משחק שח בין 2 המאמנים הטובים בליגה.

    פופ פתח בהגנה 3+2 והרג את משחק המסירות הזהיר של הקליפרס ליתרון +10 ברבע הראשון.

    ברבע השני פופ עלה עם ה-2 שלו ודוק נשאר עם ה-1. ועדיין המשחק היה מאוזן

    2 דקות לתוך הרבע פסק זמן של דוק ריברס. הוא זרק את תוכנית המשחק והורה לקליפרס להתחיל לרוץ.
    קרופורד השחיל 2 רצופות מה-3.

    בשיא המומנטום דוק הכניס את הג'וקר שלו חזרה CP3. ואז אתה יכול להכניס את תיאור שקית התפוחים הרטובה..

    הרבע השני היה +10 לקליפרס והמשיך ברבע השלישי. דוק הורה על מהלכים פנימה החוצה והקלעים שלו בעיקר דאדלי הרגו את SAS.

    ברבע הרביעי פופ זרק את המגבת והמשחק הלך ל +23 לטופת LAL

    כניעה מוחלטת של פופ ונצחון במט לדוק.

  3. גם בוריס דיאו וגם ספליטר עדיפים על דחואן בלייר ומשחקים חכם בהרבה ממנו. בלייר לא יודע למסור ולשחקן כזה קשה מאוד להצליח בשיטה של הספרס אלא אם כן הוא באנקר לשלוש (גרין). בלייר לא שומר ולכן לא מתאים. סה טו.

    1. ספליטר עשה מהלך גאוני ברבע הראשון –
      הוא התרומם ל ג'אמפ שט קשה מאד עד 2 ידיים על הפנים, אבל הוא קלט שגם טימי וגם דיאו בצד הרחוק של הטבעת בתוך הצבע בעוד שהקליפרס תפסו את הצד הקרוב.
      ספליטר בחוכמתו זרק חזק מדי שהכדור יפגע בצד הרחוק של הטבעת ומשם ריבאונד בטוח לשחורים. שחקן פחות חכם אולי היה מנסה את הקרש ואז הכדור עדין נופל באמצע ונותן מספיק סמן ללבנים.
      שחקן חכם.

  4. הספרס בתור קבוצה אכן לא נותנים את שלהם במשחקים מול הקבוצות הטובות. ברוב המשחקים הם הובלו ולא שיחקו בצורה טובה במאני אפליו אם הצליחו לחזור למשחק.
    דחואן הוא לא תשובה. גם בדאלאס הוא לא כזה גליק.
    טימי בחצי השני השני של הרבעון נותן אחלה רבעון ומהווה ביג מן משמעותי.
    ההרגשה שלי, לאור מה שפופ אומר לאחר ההפסדים, היא שהקבוצה לא ממש מתרגשת מההפסדים האלה ובונה על הפלייאוף כדי שהניסיון ידבר, שמה יש לה יתרון גדול מבחינת וותק על כל שאר הקבוצות, יתרון שלטעמי נופל במעט מהכשרון של אוקלוהומה.
    בקיצור מנחם, אם נתייחס לדברים הרציניים במאמר שלך, עוד חזון למועד.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט