יומני השור / שחר צ'קוטאי

ביומן זה ארצה לעסוק בכמה נושאים עיקריים אך לפני שאפרט, ארצה לחלוק עמכם את הרגש שלי מהעונות האחרונות, גם העונה השיר עוד מנקר בראשי בזמן צפייה בשיקגו.

ההרגשה היא שאחרי שנים מוצלחות כל כך בתחילת העשור הבולס עשו כל טעות אפשרית בכדי להיתקע במקום ולא לעלות. אך העונה הבולס נראה שהכיוון השתנה. השאיפה היא להגיע לפלייאוף ובשביל זה יש נ"צ שצריך לדקור.

מאזן – 15 הפסדים, 10 ניצחונות.

הבולס הצעירים (ואפילו מאוד) אמנם במצב שלילי אך בעיני המאזן לא מספר את כל הסיפור. הבולס עושים חיים קשים ליריבות. למעשה בפתיחת העונה הייתי פסימי למדי, אחרי ניצחון בודד בארבעת המשחקים הראשונים הקבוצה יצאו הבולס לדהירה ומאזן חצוי 4-4, ואז 4 הפסדים רצופים שבכולם היה צמוד מאוד, הם הפסידו בקלאץ לקינגס, לא ויתרו על המשחק נגד הלייקרס שהגיע לניצחון צמוד והחטאה של לוין, כך גם מול הקליפרס, ואז הגיעה הנפילה – איבוד יתרון 16 לאוקלוהמה והגעה להארכה והפסד שם.
3 נצחונות רצופים החזירו את התקווה אך משם גם ההפסדים (כולל ההפסד על הבאזר ללילארד) המשיכו לגדול.

הקבוצה קולעת 114 נק' למשחק שמגיעים מ-26 אס'. יש תנועה רבה בהתקפה והגעה למצבי קליעה נוחים. הקבוצה נראית מצוין בהתקפה ובכל יום נתון אחד מכוכביה של הקבוצה יכול להתפוצץ. פעם לוין, פעמיים מארקנן פעם אחרת וויט.

אמנם הקבוצה מפסידה אבל היא לא מוותרת על משחקים ונלחמת בשיניים על כל משחק. המאמן, בילי דונובן, עושה עבודה טובה עם השוורים.

תוצאת תמונה עבור bulls

שחקנים בולטים

  • זאק לוין – איך אפשר לפתוח ולדבר על שיקגו בלי לדבר עליו? הוא קולע 27.5 נק' למשחק עם 5 אס' ו-5 רב'. קבלת ההחלטות שלו השתפרה מעונה שעברה וגם האחוזים מכל הטווחים. הוא נותן את עונתו הטובה ביותר התקפית ומקבל מחבריו לקבוצה ולמקצוע הערכה רבה. בראדלי ביל אמר עליו: "הוא קיבל את הקול שלי לאול-סטאר".
  • לאורי מארקנן – הפיני הבין-לאומי בעונת חוזה ונותן תפוקה מצויינת כולל שתי תצוגות רצופות של 30 נק' ומעלה. הוא קולע 19.1 נק' בכמעט 40% מחוץ לקשת, הוא מוסיף לזה גם 6 רב'. הבעיה שלו זה חוסר יציבות, יום אסל יום באסל.
  • תד' יאנג – בתחילת העונה יאנג עלה מהספסל ונתן יופי של מוטיבציה ודחף את הקבוצה קדימה אך בהיעדר גבוהים הוא תופס את המקום בחמישייה ועושה יופי של עבודה. הוא מוסר וקולע מצוין, נותן הגנה טובה ומוביל את הקבוצה לרמות חדשות. הוא משמש כפיבוט על קשת השלוש כאשר הוא חוסם לאחרים וגם מוסר לשחקנים פנויים.
תמונה

פציעות:

שיקגו בשנים האחרונות סובלת מפציעות רבות, חלקם בגלל מאמן ששחק אותם עד ליסוד (אהמ אהמ בוילן!!) וחלק בגלל שהם באמת פציעים (וונדל, מארקנן, פורטר ג'וניור..).
העונה התחילה עם מלאי פצועים גדול, למעשה מלבד וויט ולאבין כל הקבוצה החסירה משחקים בגלל פציעות. בראשם מארקנן שהתחיל את העונה עם קוביד פרוטוקול שהשבית גם את סאטו ועוד כמה שחקנים. וכעת הוא בחוץ שוב לשבועים עד חודש בגלל פציעה בכתף.
וונדל גם בחוץ בגלל פציעות. למעשה עד כה בשלושת עונותיו בקבוצה הוא החמיץ כ-60 משחקים.
כמוהו גם אוטו פורטר שמשחק שני משחקים לא אחד גם לא ואז אחד כן ואז עוד ארבעה לא וכו'..
אחד השחקנים שבאמת רציתי שיצליח זה צ'נדלר הציטנסון שמסרב להיות בריא. כעת הוא בחוץ בגלל עיניינים אישיים אבל ממש רציתי שהוא יתפוצץ כבר ויתן את ההגנה שהוא יודע לתת.

הספסל:

שיקגו מציגה חמישייה צעירה ובעלת פוטניצאל אדיר אך גם בספסל יש לא מעט שחקנים מנוסים שקובעים את הטון. טמפל שהגיע העונה עושה עבודה מצויינת מהספסל ובהיעדר הפצועים הוא נכנס לחמישייה לצד זאק קובי ווילאמס וגארפורד. הוא נותן האסל ומעלה את הקבוצה ברמה. לצידו יאנג שכבר דובר עליו ולדעתי הוא צריך להיכנס לדיון על השחקן השישי של העונה. סאטורנסקי מוסיף גם הוא את הנסיון שלו ונראה מעולה עד כה עם כמה מהלכים טובים ויכולת טובה על הפרקט.
שמות נוספים שכדאי לשים לב אליהם:

  • דניאל גארפורד – שחקן שנה שנייה שנותן הגנה על הטבעת ברמה הגבוהה ביותר ועושה חיים קשים לחודרים לעבר הסל. הוא מעמיד חסימה וחצי למשחק בשתי עונותיו, קוטף כ-3 כדורים חוזרים וקולע 5.3 למשחק. העתיד שלו תחת מאמן טוב נראית בהירה ואדומה!
  • דנזל וולנטיין – הוא הגיע בקול תרועה גדולה אך משם בעיקר הדרדר ונחלש, העונה הוא מקבל את הקרדיט מדונובן ועושה חיל מהספסל כאשר הוא תורם 8.6 נק' באחוזים טובים.

טריידים:

חרושת השמועות על טריידים לא פסחה על עיר הרוחות וכמו שזה נראה יש לשיקגו הרבה מה לתת אבל לא בכל מחיר. שיקגו תחפש שחקנים שיבואו לעזור בתרומה על הפלייאוף השאלה מה היא תתן.

  • אחד השמות הבולטים ביותר זה פורטר שהוא מומחה הגנתי, הוא ממעט לשחק אך בעל יכולת טובה למשחק ויכול להיות נכס לקבוצה שרוצה ללכת רחוק.
  • תד יאנג – די ברור מדוע קבוצה עם שאיפות גבוהות תרצה אותו. הוא מנוסה, הגנה טובה בעל יכולת קליעה טובה מכל הטווחים וגם על הדרך מנהל משחק.
  • תומאס סאטורנסקי – גארד גבוה שיכול לעשות הגנה על שלוש עמדות. מנהל משחק בגבוה ועם יכולת חדירה טובה.

לסיכום:

העונה התחילה קשה אך בתוך כל החושך שהיה עד כה ניתן לראות נקודות אור בוהקות. הצעירים מתפתחים, הוטרנים מוסיפים נדבך של ניסיון ושיקגו עדיין בתמונת הפלייאוף. אולי השנה נזכה לראות את השור האדום והזועף מחייך קצת ומקשה בפלייאוף.

לפוסט הזה יש 13 תגובות

  1. פוסט טוב (ואחלה שירים). אני חושב שהם עונה אחת לפני הפריצה. הרבה דברים בכיוון הנכון אבל משהו שם לא לגמרי מתחבר. אולי זה מושפע מחוסר הניסיון של קובי וויט, פטריק וויליאמס והשאר כקבוצה אחת, אולי מזה שזאת העונה הראשונה של דונובן. הכיוון הכללי טוב גם אם זה יגמר בלוטרי.

  2. תודה רבה צ'יקו.
    .
    על פניו יש להם בסיס טוב עם צעירים משלימים עם פוטנציאל כמו וייט ומרקאנן לכוכב בהתהוות כמו לאבין אבל מעבר לכמה חתיכות נחמדות זה יש להם יותר מדי חורים ואולי עם וונדל קארטר יהיה כשיר ויצליחו להשיג מס' 3 איכותי יוכלו לעשות קפיצת מדרגה.
    .
    בינתיים הנט רייטינג ההגנתי שלהם הוא מס' 23 בליגה, ככה אי אפשר להצליח. בגלל שהם משחקים מאוד מהר – מס' 3 בקצב המשחק – יש קצת ניפוח של המספרים בהתקפה אבל גם היא ממוצעת במקרה הטוב, וזה כשלווין קולע 61% אפקטיבי וקשה להאמין שהוא יצליח להחזיק את זה (מקום 16 בליגה, צמוד לסטף).
    בסגל הנוכחי אני לא חושב שהם מספיק טובים, גם לא לעונה הבאה. אם פטריק ויליאמס יצמח להיות מיני כוכב אולי דברים ישתנו.
    .
    חייב לומר שלא כל כך הבנתי אם הטריידים אמורים לחזק את הבולס בניסיון לעשות פלייאוף או להשתמש בשחקנים שיכולים לעזור לקבוצות פלייאוף אחרות תמורת בחירות עתידיות.
    .

  3. בס"ד
    תודה.
    זה תהליך בניה, ויש מצב שהם יכנסו לפלייאוף. מעבר לזה, בסגל הנוכחי,
    זו תהיה הפתעה באם יעברו סיבוב. בהצלחה.

  4. מנצל לשאלה שמעניינת אותי כבר כמה זמן –
    אנחנו כבר מעל מאה שנה של ספורט מקצועני. יש איזשהו-הם מחקרים אמינים לגבי הגורמים לפציעתיות קבועה של שחקנים? סוג פציעה, גוף, עומס, משהו ברור ומובחן? ולו רק כדי שכשאומרים שחקן K פציע, יהיה גורם שאפשר להצביע עליו ולפנות לשפר אותו.
    מה שאני מנסה לשאול בעצם זה כמה אני יכול להאשים את בוילן בפגיעה בקריירה של מרקאנן והאטצ'ינסון.

  5. תודה רבה שחר,
    התחושה שלי היא שלסגל הזה אין שום עתיד, התקרה שלו היא השתחלות לפלייאוף, גם אחרי עוד שנה.
    חשבו על יוניקורן ומצאו פיני גבוה אבל פצוע תמידי, הביאו את קארטר שיעשה הגנה וגם הוא נפצע כל הזמן.
    ה"כוכב" שלהם חושב רק על עצמו ועל האולסטאר ובהגנה משחקת רק חצי קבוצה,
    המאמן הקודם שלהם היה עלבון לרמת המאמנים בכלל, לא רק ב NBA
    בקיצור, דטרויט 2.0 … אבל עם אופטימיות לא מגובה בנתונים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט