איזה שחקן אתה, פול ג'ורג'? / הגולש איתי פז

איתי פז מהנדס בן 31 ביום ועכבר כדורסל בלילה. גולש קבוע באתר שכתב לנו לראשונה.

אם גם אתם מעוניינים לכתוב להופס מוזמנים לשלוח לנו הודעה דרך "יצירת קשר" בתפריט.

*

בשנים האחרונות פול ג'ורג' נחשב כשחקן טופ 20 ואפילו טופ 10 לחלק מהאנשים. ב-2017 הוא דורג במקום ה-13 בדירוג של ESPN (לפני יוקיץ', לילארד ועוד). ב-2018 שמר על אותו מקום (לפני באטלר, קליי ואירווינג) וב-2019 עשירי. ב-2020 ראינו התפכחות קלה כשהוא ירד למקום ה-20.

במבחן התוצאה הוא הודח בסיבוב הראשון ב-2017-2019 ובסיבוב השני ב-2020, כשבכל סדרה בה הודח, להוציא 2017, הוא היה הפייבוריט. משהו כאן לא מסתדר.

מבחינת כישרון נטו, אין ספק שג'ורג' בטופ. אנחנו מדברים על שחקן מגוון התקפית שיכול לשים נקודות ממגוון מצבים בין אם בחדירה, מיד ריינג' או שלשה, אחד משחקני ההגנה הטובים בליגה ובכללי שחקן ללא חולשות בולטות במיוחד.  

עם זאת, בצד המנטלי אני חושב שהוא לוקה בחסר ביחס לכוכבים אחרים. אולסטארים, ובמיוחד סופרסטארים, נדרשים להעלות את רמת משחקם ככל שמונח יותר על הכף. ג'ורג' נבחר במקום העשירי בדראפט 2010 על ידי אינדיאנה וסומן בעיקר כשחקן הגנה מעולה עם נתונים פיזיים ואתלטיים מרשימים אך לא ככוכב עתידי. עם זאת, מהר מאוד ג'ורג' פרץ והפך לאולסטאר קבוע ואחד השחקנים הטובים בליגה. תמיד אזכור לטובה את סדרות הפלייאוף המעולות בין אינדיאנה בהובלת ג'ורג' לבין הביג 3 של מיאמי בהנהגת לברון.

לפני 2014/15, באימון של נבחרת ארצות הברית, ג'ורג' נפצע בצורה קשה מאוד שהשביתה אותו לרוב העונה. הוא חזר בסופה ורבים חשבו שלא ישחזר את יכולתו הקודמת. ב-2015/16 הוא שיחק טוב יותר ונעצר במשחק השביעי אחרי סדרה טובה נגד טורונטו של לאורי ודרוזן.

ההדרדרות התחילה ב-2017, כשהוא הודח בסוויפ לקאבלירס של לברון. המשחק האחרון, בו קלע 5 מ-21 מהשדה והודח, התברר עם הזמן כנורת אזהרה. ניכר, בעיני חלק מהצופים, שהוא לא עומד בלחץ.

בשנים הבאות ג'ורג' עבר למערב וגם שם שיחק כמו סופרסטאר בעונה הרגילה. הבעיות התחילו כשהגיע הפלייאוף. בסדרה נגד יוטה, כשהת'אנדר שלו היו המדורגת הבכירה, ג'ורג' פתח עם משחק נהדר ואחריו הגיעו כמה משחקי נפל. השיא, או השפל, הגיע במשחק ההכרעה בו סיים עם 2 מ-16 מהשדה, 6 איבודים ו-5 נקודות. ג'ורג' הכריח זריקות קשות וניסה להכנס למשחק ללא הועיל, כשרוב חיצי הביקורת הופנו לראסל ווסטברוק וכרמלו אנטוני, שני האחרים בטריו של הת'אנדר אז.

בעונה הבאה ג'ורג' העלה את רמת משחקו פעם נוספת וסומן כמועמד ל-MVP, כאשר בסוף העונה הוא סיים במקום השלישי בהצבעות ונבחר לחמישיות הליגה וההגנה הראשונות. לסדרה נגד פורטלנד השלישית ג'ורג' לא הגיע והיה אחד השחקנים החלשים ביותר, עם 8 מ-24, 3 מ-16 ו-8 מ-21 מהשדה לצד פגיעה בשטף המשחק וחוסר יכולת מול הכוכב של היריבה, כולל המהלך האייקוני הבא:

ציפיתי שג'ורג' יתפוצץ בסדרה הזאת, כפיצוי על האכזבה נגד הג'אז. ציפיתי שיסחוב את הת'אנדר עד לגמר המערב, מה שלא קרה. הסופר-סטאר מהעונה הרגילה (ששיחק עם כתף פצועה בפלייאוף) לא היה שם. בניגוד לכוכבים אחרים ש"נחנקים" בקלאץ', ג'ורג' פשוט לא הופיע למשחקים שלמים.

סימני האזהרה לא מנעו מהקליפרס לשלוח הרבה בחירות דראפט, שחקן מוכח (דניאלו גלינארי) וכוכב בהתהוות (שיי גילגיוס-אלכסנדר) עבורו. בעונה הסדירה, בהנהגת ג'ורג' וקוואי לנארד, הם שייטו. ג'ורג' נתן עונה טובה והיו ציפיות שיצדיק את הכינוי הידוע לשמצה שנתן לעצמו, Playoff P.

כמו שאתם יודעים, זה לא קרה. ג'ורג' לא פגע נגד דאלאס שהפסידה, לא מעט בגלל הפציעה של קריסטפס פורזינגיס. בסדרה היה ניתן לראות את ההבדל בין לוקה דונצ'יץ' וקוואי לנארד לג'ורג', שנראה כמו הצל של עצמו וזכה לכינוי Pandemic P.

בסיבוב השני הקליפרס עלו ל-3-1 נגד דנבר. ג'ורג' שיחק טוב ונראה שאנחנו מרחק משחק אחד מסדרת גמר בין 2 הקבוצות של לוס אנג'לס, אבל הנאגטס חזרו לסדרה. במשחק השביעי ג'ורג' לא פגע – 4 מ-16 מהשדה, 2 מ-11 מהשלוש (כולל שלשה אחת שפגעה בצד של הלוח), 5 איבודים, מינוס 20 כשהוא על הפרקט ו-0 זריקות עונשין. במקביל התחילו לצוץ דיווחים על יחס מועדף לו זכו ג'ורג' וקוואי, מה שהוביל לשחיקה במעמדו של ג'ורג' בליגה.

*

מכוכב של קבוצה, שמקבל משכורת מקסימום (עד 30% מסך המשכורות של הקבוצה) מצופה להתעלות בפלייאוף (כמו מארי, יוקיץ', טייטום, באטלר ולברון בפלייאוף האחרון) או "רק" לשמור על הרמה מהעונה הסדירה. מצופה ממנו להנהיג את הקבוצה ולאחד את חדר ההלבשה בדומה לחדר ההלבשה של הלייקרס, או לכל הפחות לשמש דוגמא אישית לאחרים. ג'ורג' לא עושה דבר מהנ"ל, הוא נחנק פעם אחר פעם ומפסיד סדרות בהם הוא הפייבוריט הברור, זאת עקב תצוגות נפל נוראיות שלא מזכירות את השחקן שהוא בעונה הרגילה. לא הייתי שם את הכדור אצלו בקלאץ' בשום מצב, גם במשחקים טובים שלו.

אני, בתור אוהד של שחקנים ולא של קבוצות, התאכזבתי מאוד עד עכשיו מהקריירה של ג'ורג'. הבעיה המנטלית שלו מזכירה לי את נוביצקי של תחילת הקריירה ואת לאורי של לפני האליפות- הם פשוט לא הופיעו לפלייאוף. אך בעוד נוביצקי ולאורי טיפלו בבעיה ולבסוף זכו בטבעת, ג'ורג' ממשיך בגינונים של כוכב כאשר בתחילת העונה האשים של דוק ריברס במפלה של הקבוצה וטען בעקיפין שמי שהרס את הכימיה בקבוצה כבר עזב.

אני סבור כי ג'ורג' איננו שחקן שיכול להוביל קבוצה לאליפות כמספר 1 או כמספר 2 כל עוד הבעיה המנטלית שלו לא תיפתר וכל עוד לא יפסיק לראות עצמו כעילוי. איני רואה את הקליפרס לוקחים אליפות בסגל הנוכחי, ואני צופה כי העונה הקליפרס כן יגיעו לגמר המערב אך יפסידו ללייקרס ב-5 משחקים לאחר עוד היחנקות של ג'ורג' והקוף על הגב. קוואי וג'ורג' ינצלו את אופציית השחקן שלהם ויעזבו כאשר מעמדם בליגה יתערער. הקליפרס בלית-ברירה ילכו לריבילד קשה מאוד ללא בחירות דראפט.

*

מספר תהיות לסיום

  • אם נתעלם מהדרישה של קוואי להבאת ג'ורג' ,איך היו נראים הקליפרס בעונה שעברה אם במקום ג'ורג' היה את גלינארי, שג"א ושחקנים משלימים וטובים תמורת בחירות הדראפט? אני סבור כי במצב כזה הם היו מגיעים לכל הפחות למשחק 7 מול הלייקרס. כל זה כמובן בהנחה שקוואי היה חותם בלי ג'ורג'.

  • האם ג'ורג' שווה חוזה מקסימום? זו שאלה קשה. מצד אחד אתה יודע שתגיע איתו לפלייאוף, מצד שני אתה יודע שלא תקבל ממנו מעבר לזה. לכן- אם אתה קבוצה משוק קטן או קבוצה כושלת כבר שנים (למשל שיקאגו), הייתי הולך עליו, אך אם אתה קבוצה עם יומרות לאליפות לא הייתי משלם לו מקסימום בשום מצב.

  • את מי אתם מעדיפים? שחקן כמו מארי שנותן עונה רגילה פושרת ומתפוצץ לגמרי בפלייאוף, או שחקן כמו ג'ורג' שנותן עונה רגילה מצויינת ונחנק בפלייאוף? מספיק לראות את קור הרוח ותצוגות הקלאץ' של מארי בפלייאוף האחרון, כאשר בנוסף השלשה שלו השבוע על הראש של אייטון ופיניקס מראה שזה לא מקרי, כדי להבין שעדיף שחקן שיופיע כשזה נחשב ויסחוב אותך ברגעים הקשים.
  • הלוואי ואני טועה, הלוואי וג'ורג' יוריד העונה את הקוף, יתעלה ואנחנו נקבל סדרה תחרותית של 7 משחקים בין הקליפרס ללייקרס.

*

בגרסה מוקדמת של המאמר פורסם כי הבלייזרס היו במקום השישי ולא השלישי. מדובר בטעות של העורך (רועי ויינברג) ולא של הטקסט המקורי.

לפוסט הזה יש 14 תגובות

  1. תודה איתי.
    אני איתך בהרגשה על פול גורג. כישרון בשמיים יכולת טובה בעונה סדירה אבל כישלון ואי יציבות בפלייאוף. גם המעבר בין הקבוצות לא עשה לו טוב.

  2. תודה רבה בפוסט מעניין על playoff P.

    אני חושב שהבעיה אצלו היא בעיקר בראש, הוא נראה דושבאג ואדם שממש צריך איזו תמיכה כלשהי.
    היה גם סיפור שהוא רב עם אנשים בטוויטר וחסם אותו במשחק האחרון.

    מבחינת כשרון ג'ורג' שווה מקסימום ובגדול, שחקן נהדר מגוון, ובעיקר שומר מצויין בעמדת הכנף, שזו עמדה עמוסה בשחקנים טובים.

    אני חושב שהציוות עם קאווי לא אידיאלי מבחינתם, וזה שההתקפה פחות זורמת, ואז אתה צריך לקחת עוד ועוד על עצמך לא עוזר. (במיוחד שלא הולך, ואין לך נקודות קלות שמסדרים לך ומכניסות אותך לקצב).

  3. אתה צודק בכל מילה.
    פשוט פול משחק כל כך יפה שזה גורם לאנשים להתאהב בו כל פעם מחדש, אבל אין לו מספיק חוצפה.
    התפקיד שמתאים לו זה כינור שלישי בקבוצה גדולה או בעל הבית בנמושה כלשהי

  4. תודה על הכתיבה המעניינת.
    *
    מסכים איתך. הוא שחקן ענק שגם מסוגל לקחת משחק על עצמו בעונה הרגילה (אני זוכר משחק שבו הארדן עצבן אותו עם איזשהו פלופ ומשם פול ג'ורג' פשוט השתלט על המשחק) – אבל זה נראה כאילו יש משהו מנטלי שהוא צריך לפתור בסדרות שמתמשכות בפלייאוף.
    *
    רק דבר אחד – הקליפרס של העונה השעברה ממש לא שייטו. הם קירטעו וכולנו אמרנו Load Management. זה בעיקר היה Load of BS.
    הם נראים יותר מגובשים העונה ועם יותר קילר אינסטינקט. לא יודע איך זה ייתבטא בשלבים המתקדמים בפלייאוף.

  5. תודה על הפוסט.
    גורג זה הדוגמא המושלמת לכך שהצד המנטלי לא פחות חשוב מהסקילס.לבן אדם יש את החבילה השלמה ואין ספק שהוא בשיאו הוא מסתכל לשאר הSF בליגה בעיינים ונותן פייט אבל כפי שאמרת נחנק סדרתית בפליאוף וזה אף ורק על הצד המנטלי.
    לגבי התהיות שלך:
    1.קליפרס ללא ספק לדעתי היו נראים יותר טוב,יותר עמוקים,יותר צעירים ויותר מקום להביא שדחקנים מתאימים אחרים אבל זה לא היה רלוונטי כי קוואי התעקש שיהיה איתו עוד כוכב.
    2.לגבי מקסימום אז מסכים איתך,קבוצה שרוצה להיכנס לפליאוף אז בוודאי (זה מאוד מזכיר דרך אגב את החוזה של היווארד בשארלוט) בקבוצה עם יומרות לאליפות קצת בעייתי.
    3.בלי צל של ספק מארי אבל גם חייבים עוד סופרסטאר איתו בשביל להגיע לפליאוף במצב טוב

  6. מאמר מעולה מאוד נהניתי לקרוא.
    לגבי הנקודה עם מארי, את השחקן שאתה מתאר אני מעדיף כמעט בכל סיטואציה של קבוצת פלייאוף על פני ג'ורג' אם הוא נחנק בפלייאוף (כמובן שהיו לו הופעות טובות עד מעולות בעבר). בתור מישהו שעקב באדיקות אחרי דנבר בפלייאוף בשנתיים האחרונות, אני עדיין לא מוכן להדביק למארי טייטל של שחקן פלייאוף מוכח, למרות שני פלייאופים טובים מאחוריו. העונה הוא חווה ירידה, ואני מחכה שיוכיח לי שאני מפקפק בו לחינם בפלייאוף בתור מעריץ, אבל שני פלייאופים לא מספיקים לי בשביל לגבש דעה עד הסוף (כנ"ל לגבי מיטשל/דונצ'יץ').

  7. בדיוק מה שאני חושב עליו
    מוכשר בטירוף, הראש לא במקום.
    הוא צריך שיעור בצניעות…. הבעיה היא שבמקום שלו כל מי שסובב אותו אומר לו שהוא ענק/מלך/אלוף.
    פרובלמה
    🙂

  8. הבעיה הגדולה שלי איתו קצת אחרת. הוא כן שחקן טוב ויכול להיות משמעותי בפלייאוף בקבוצה מתפקדת בלי ווסטברוק או הכאוס שהיה שנה שעברה עם הבועה. אבל אם הוא גם ככה לא מתפקד בפלייאוף, למה הוא זורק כל כך הרבה זריקות? יכול להשפיע על המשחק בדרכים אחרות בלי לסיים עם איזה 3 מ-19

  9. יפה. לדעתי ג'ורג' שחקן מצוין, הוא שווה מקס וגם יזכה באליפות יום אחד. הנקודה היא שהוא צריך מסגרת מתאימה ומאמן קשוח שיוציאו ממנו את המיטב, כשהמסגרת מתפרקת ובהנהלה נותנים לא הנחות אזי התפוקה שלו יורדת בחדות. נראה מה יהיה עם טיירון לו השנה – אם הוא יצליח להעמיד את ג'ורג' במקום הראוי אז בהחלט יש סיכוי לקליפרס לקרוא תגר על הלייקרס בפלייאוף העונה

  10. תודה איתי, מאמר מצוין לדעתי.
    עלית על הנקודה, ג'ורג' הוא סופרסטאר בעונה הרגילה כבר כמה עונות, אבל מתקשה בפלייאוף לשחק אפילו סביר.
    אם זה ככה כבר כמה שנים, זה אולי יכול להשתנות, אבל חובת ההוכחה עליו. כלומר, עד שלא יוכח אחרת הקליפרס לא מועמדים לאליפות, כי כל משחק שלו עם 20% מהשדה פוגע בהם מאד, בטח השנה במערב הצפוף.
    פופ בסן אנטוניו בוחר שחקנים לפי אופי, לברון בונה סופרטימס לפי קריטריון של שחקנים שיתנו פלייאוף וגמר טובים ויתעלו. קוואי רצה גם לבנות סופרטים, אבל לא לקח בחשבון עניין של אופי והתעלות בפלייאוף, ועכשיו הוא בבעיה. לא נראה לי שיאריך חוזה בקליפרס אלא אם יטרידו את ג'ורג' (או שהשנה הבעיה תעלם).
    הקליפרס נראים גם בנצחונות כקבוצה די כבויה, גלי יותר מדי שמחה וחיבור בין השחקנים. לא חושב שטיירון לו הולך לשנות את זה

  11. אחלה פוסט, על שחקן מעניין, תודה רבה איתי.
    .
    מסכים עם סימור מעלי – שחקן כזה צריך מאמן טוב, ומנג'ר טוב שידע לבנות את הסגל מסביב. מה שחבל – לדעתי היו לו את כל אלה באינדי והוא דרש לעזוב. לדעתי פשוט טעה. אנשים לא תמיד מבינים מה טוב להם.
    .
    עוד זווית מעניינת – האם שחקנים, בממוצע, נשכרים מהמעברים האלה בין הקבוצות? שווה לבדוק את זה, אבל תחושת הבטן שלי היא שלא, (ג'ורג', כרמלו, אולדיפו?), למעט במקרים בהם הארגון ממש גרוע (דייויס בניו אורלינס).
    .
    לפול כבר אין אופציה בשנה הבאה, אבל זה ממש לא אומר שהוא ישאר שם, בהחלט יתכן שימשיך לנדוד.
    .
    אחלה פוסט איתי, תמשיך לכתוב לנו.

  12. תודה רבה לכולם
    שמח מאוד שאהבתם את המאמר ואני מקווה להמשיך לכתוב לכם מדי פעם!
    אענה לכל מי שנתן זווית קצת שונה ממני:
    ג'ונתן- הקליפרס כן שייטו לטעמי , לסיים מקום 2 במערב זה לא מובן מאליו… כמובן שהציפיות מהם היו שידרסו את הליגה ושהמשחק שלהם יהיה יותר שוטף וקל מה שלא קרה.

    Gdog- אני חושב שאפשר לזהות מהר מאוד מי מופיע ומי לא. מארי, לוקה ומיטשל הם שחקנים שיתעלו על עצמם בפלייאוף לשנים קדימה לדעתי והם חלק מהדור החדש שישלוט בליגה.

    סימור- אני חושב שג'ורג' לא יתפקד בשלבים המכריעים בכל סיטואציה שלא תהיה לו… הפעמים היחידות שהוא תפקד בפלייאוף היו בתחילת הקריירה באינדיאנה וזה קרה משום שלא היה עליו לחץ של שחקן טופ בליגה- הוא בנה לעצמו את השם… כשיש עליו לחץ הוא מגיב אליו רע מאוד.

    מאנו- צודק הוא האריך חוזה, טעות שלי

  13. אחלה מאמר, הכל נכון. סובל מבעיה מנטלית, בטוח שהוא עז.
    2 נק' לזכותו : מאז שעזב את אינדי הלך רק לקבוצות של בלאגן, (קליפרס ללא מנהל משחק, OKC עם ראס ואנטוני )
    פעמיים שיחק עם פציעה בפלייאוף.
    חובת ההוכחה עליו.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט