יומן הספארס (2): עוד כוכב שמעז בבקשה! / איל רדושקוביץ

יומן ספרס (2): עוד כוכב שמעז בבקשה!

איל רדושקוביץ

Game 6, all aboard, the night train!.

הדקה האחרונה הזאת באותו לילה אומלל במיאמי רודפת כל אוהד שדעתו שפויה. את השאר, הגבוליים, המנותקים, האחרים, היא דרדרה לעברי פי פחת. אחרי כמה חודשים טובים של התבוננות, אני חושב כי מנחם צודק. עד כה הייתי סמוך ובטוח ששיטת הכוכבים היא נטל. קבוצתיות, דביקה אחד בשני, הנעה, הגנה חשובים הרבה יותר מאיזה פרנצ'ייז פלייר. כעת אני יותר סבור כי ב NBA, שיטת הכוכבים היא חובה. הכוכב יקלע כשאין מישהו אחר, הכוכב יעשה צחוק מהתרגיל וצחוק מהשומר שלו, הכוכב יקח את הזריקות האחרונות ואיתו נמות ואיתו נחיה. ובס"א, הבריחה באותו גיים 6 של פופ מדאנקן, הבחירה בפאקינג ג'ינובילי לזרוק איזושהיא זריקה בסוף גיים 7, העניין הפעוט הזה שהם לא הצליחו לשים את העיגול הכתום הכעור בעיגול האחר בסיום אותם משחקים, נותן יותר ממכה קלה בכנף לשיטת "הלא כוכבים" של פופ.

ואז התחילה העונה.

נפרדנו מגארי ניל בשביל מודל מבוגר והרבה יותר טוב. נפרדנו מדחואן בלייר כדי שמנחם יוכל לשפוך אש וגופרית אחרי כל משחק נורמלי שלו על פופ. (בחייך מנחם, 8.8 נק ו7.8 ריב' זה ב-20 דק' זה נהדר, אבל לא מדובר באנתוני מייסון הבא). פופ הביא את ג'ף איירס וגירד את אהרון ביינס. וזהו.

את העונה עד כה אחלק ל-2:

חלק 1 – עד OKC

או טימי

עצוב, זקן, על סף הפתטי. סטטיסטיקות – במשחקים שאני ראיתי הוא לא גירד את ה-40% מהשדה ובקושי הגיח לעבר רף הדאבל. זה הגיע למצב שמנחם התחיל להעריך את האטרייה הברזילאית, טיאגו "אל דנטה" ספליטר. המשחק מול הג'אז היה קו השבר של הפאתטיות מבחינתי. צץ לו אחד, דרק פייבורס נקרא לו, ואכל את דאנקן. חי. חסם אותו עוד לפני שדאנקן קפץ (עד הסלאם דאנק מול יוסטון חשבתי שהוא שכח את הפעולה הזאת). התעלל בו בהגנה, חגג עליו בהתקפה, עד שצוות האימון החליט להפסיק את המראה המטריד הזה ושלח את דאנקן לנוח כדי לראות את חבריו מפרקים את יוטה ברבע הרביעי. התחושה הייתה מעיקה, השדרים צעקו, דאנקן אגדה, דאנקן היסטוריה ודרק מנע ממנו עוד ועוד מהלכי קרש סל מכוערים-בסיסיים, שרק שנה שעברה הוא קבר ביעילות מפחידה כ"כ מול כל הליגה ואחותם. דאנקן של עד OKC, נראה כמו הסיבה שס"א לא ידברו השנה במאני טיים.

או טוני

כל מי שרואה את טוני לא יכול להבין איך בכל הויכוחי סרק על הפוינט גארד הטוב בליגה הוא לא מנצח בהליכה. לבחור יש כ"כ הרבה סטייל. כל החדירות שלו נראות כ"כ קלות, חוץ מהשטות הזאת של ההגנה, שהוא מנסה לחפות עליה באינסוף ניסיונות חטיפה. הוא משחק כאילו הוא יוכל לעשות סל בכל זמן נתון על כל שחקן. את לברון שנה שעברה הוא קבר בסוף גיים 1 מהרצפה בדרך לנצח את המשחק, השנה הוא פשוט התעלל בכל שחקן ששמר עליו. טוני, גם אחרי OKC, נראה כמו הסיבה שס"א כן ידברו השנה במאני.

הסקנד יוניט.

פאטי מילס, מנופף המגבות הכי מוצלח בטקסס ב2012-13, דאבל פאסים של ג'ף איירס ואהרון ביינס, חדירות עם הטעיות של שחקן כדורגל של דיאו, שלשות באחוזי אימונים של בלינלי ומנצח על כולם, הבנזונה הגדול מכולם, השחקן הכי מקצוען בעולם בעמדה מספר 6, מנו "שלוש ביצים" ג'ינובילי. עד OKC, משו לא הגיוני התפתח פה, הם העבירו את הכדור בצורה מטמטמת, כך שרבע שני של משחק הספרס כבר גמרו אותו, הם עלו בכמה משחקים ביחד רק כדי להשכיח את הנכות של החמישייה הראשונה ולברוח לקיבינימאט על מנת שננדו דה קולו יוכל לספר על איך זה לשחק ב AT&T.

מסירות ברמה של מכבי של גרשון, דבקות בחיפוש אחר שחקן פנוי כאילו והיו יוגוסלבים מהניינטיז ובכלל, סיבה למסיבה. תאווה גדולה בהרבה מאותו ראן אנד נו דאנקן של החמישייה הראשונה או הניסיונות של דני גרין להבין איך לעזעזל הוא איבד את הפלא ומצא את עצמו חייל קבע בחמישייה. הסקנד יוניט, כמעט והשלו אותי שהם הסיבה לכך שהספרס יכולים ללכת עד הסוף השנה.

OKC / יוסטון

ואז הגיע דוראנט, ושיחק לא משו. וחבר שלו ווסטברוק בכלל לא הרשים. הספרס הפסידו באוקלוהמה לפאקינג ג'רמי לאמב ורג'י ג'קסון. הדקות האחרונות היו כ"כ חסרות כיוון מצד פופ, סיטואציות שמיאמי כ"כ טובה בהם להטיל טרור על היריבות לגרום להם לפחד, ס"א נראו ללא רועה, סתם עדר. חסרי כוכב.

יוסטון כבר היו מחדל הגנתי. מישהו שם החליט שהערב לא שומרים. ובדקות האחרונות מישהו החליט שאת כל ההחלטות הרעות  צריך לרכז עכשיו, דקה וכמה שניות לסיום במצב של +3, צריך לזרוק גרוע לשמור בקאנט, אה ולא לעשות פאולים של שתיים כדי לחסוך שלשה (נשמע לכם מוכר?).

ולמרות זאת טימי חזר. הוא דינקק, קטף, נראה הרבה יותר סנטר מאשר הווארד פאוור. חי, מלך בטירה שלו.

מיותר לציין שהסקנד יוניט בשני המשחקים לא ברחו, פתאום שהיריבות נהיו רציניות, פאטי מילס הוא כבר לא אס ג'וקר ודיאו, חכם ככל שיהיה יכול להביא אותך עד גבול מסוים.

אפילוג

אתמול בלילה דאנקן סיפק דאבלותייים בריב ונק' (23 נק ו21 ריב) וניצח את המשחק בשנייה האחרונה בבית מול אטלנטה.

אולי בכל זאת, יש לנו עוד כוכב אחד, שמעז?

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!
Subscribe
Notify of
14 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
מנחם לס
מנחם לס
04/12/2013 4:10:59

אייל!

יומן לתפארת! מכל הבחינות: תוכן, שפה, וכתיבה מעוררת ומושכת.

אדיר
אדיר
04/12/2013 4:24:08

יומן אדיר, כל הכבוד! הספרס הם ההימור שלי השנה לאליפות. לא יכול לדמיין מצב שדאנקן פורש בלי עוד אחת.

נתן גולד
נתן גולד
04/12/2013 8:05:44

לא הייתי ממהר להסיק מסקנות משני משחקים.
דאנקן מתחיל להזכיר את עצמו, פארקר הוא באמת הרכז הטוב בעולם (אם כי בקצב הזה קרי יעקוף אותו בסיבוב), מאנו הוא מאנו, בלינלי הוא מתאים לספרס כמו כפפה ליד, קוואי עוד יוכיח לכל המספידים שמדובר רק בתקופה חלשה, ספליטר הא סנטר לגיטימי בליגה, בוריס דיאו הוא שחקן חכם שהשתפר משנה שעברה ופופוביץ' הוא פלוס שאין לאף קבוצה אחרת בליגה.
אני צופה להם גמר מערב עם אופציה ללכת עד הסוף. קשה לי לראות אותם מתמודדים עם אוקלהומה או אינדיאנה אבל חוץ מהם לדעתי הם יכולים לקחת בסדרה כל קבוצה אחרת.

שעייה
שעייה
04/12/2013 8:40:28

תענוג של טור. תודה רבה!
עונג של קבוצה וטוני פארקר אחד ויחיד

דור בלוך
דור בלוך
04/12/2013 8:49:42

יומן אדיר, ספרס הם עדיין התקווה הרבה יותר טובים של ההיט הייטרס.

גו טימי!

יניב
יניב
04/12/2013 8:50:45

מצטרף למחמאות ורק שתדע שגם לאוהד לייקרס כמוני השניות האחרונות של משחק 6 יושבות לי בראש לא פחות

Berch
Berch
04/12/2013 9:42:59

קבוצה מעולה. יגיעו רחוק

המשגיח
המשגיח
04/12/2013 10:28:08

יומן מצוין.

בתור מעריץ של דאנקן, אני חושב שלאור פספוס ההזדמנויות בקיץ (יכלו להחתים את ג'פרסון/מילסאפ ובמקום החתימו מחדש על חוזים גבוהים מדי את ספליטר ומאנו), שנה שעברה הייתה ההזדמנות האחרונה של הספרס בעידן השלישייה הגדולה לזכות בתואר.

ערן פרייסלר
ערן פרייסלר
04/12/2013 11:38:10

אחלה טור, אבל אתה מייחס יותר מדי משלמה שקורה בעונה הרגילה. לדעתי רוב הזמן השחקנים משחקים בהילוך שני וזה לא

ערן פרייסלר
ערן פרייסלר
04/12/2013 11:42:22

אחלה טור , אבל אתה מייחס יותר מידי משמעות למה שקורה בעונה הרגילה. לדעתי רוב הזמן השחקנים משחקים בהילוך שני ובשביל לתת הצגה לקהל. ומה שקורה עכשיו לא יכול ללמד מה יקרה בפליאוף

אשך טמיר המקורי
אשך טמיר המקורי
04/12/2013 11:50:05

יומן נפלא.

חשבתי שעזיבת ניל היא טעות, אך בלינלי מוכיח עצמו כמועיל יותר.
חשבתי גם (בפעם האלף) שזהו, השנה הספרס יקרסו.
מסתבר שהם פועלים כנגד חוקי הטבע.
מקווה שיגיעו כמה שיותר רחוק!

עומר
עומר
04/12/2013 12:08:22

בהחלט אחלה טור, ואני בכלל לא אוהב את ס"א

איל רדושקוביץ'
איל רדושקוביץ'
04/12/2013 12:58:16

אהלן. תודה לכל המברכים. בהחלט מחמם את הלב על הצהריים.
כמה תגובות:
נתן – אני לא מסיק. לא הבהרתי את עצמי, עד OKC, הספארס שיחקו נגד קבוצות דרג שני – רביעי בליגה. והיו עם מאזן 13-1. מיום רביעי שעבר הם התחילו את המסלול האמיתי, בינתיים הם הפסידו 2, וניצחו 2 (1 נגד אורלנדו לא נחשב באמת).
דור בלוך – כן? מקווה. למרות החסרון האפשרי בסטאר פאוור.
המשגיח – אי ההחתמה של מילסאפ יושבת לי כמו בעצם בגרון. בליגת הסמול בול שנוצרה פה בשלוש שנים האחרונות לא ברור למה צריך להחתים איטרייה כמו ספליטר ולא כוח אדיר כמו מילסאפ. במשחק מול ס"א שלשום הוא היה אדיר.
פרייסלר – זה כל העניין. לנסות ולנבא לפי הרגילה את הפלייאוף. האם פאשלות בדקות האחרונות מול אוקלוהומה ויוסטון מתקבלות בהבנה אל מול התפקוד המושלם מול ג"ס ואטלנטה והאם זה מעיד במשהו על התפקוד של פופ שנה שעברה. ברור שהם עדיין קבוצת ליגה מעולה וככה"נ קבוצת פלייאוף של גמר מערב +, אבל המגמות שמסתמנות חשובות. אני תוהה (ונראה לי שלא) האם הסקנד יוניט יצליח כ"כ גם במאי יוני.

המשגיח
המשגיח
04/12/2013 13:52:16

בנוסף, יש לו (מילסאפ) גם את האופי הדרוש לקבוצה כמו ס"א, אבל די לזרות מלח על הפצעים.
פעם נוספת, אחלה יומן.