לקלוע 60 לא מספיק כשאין הגנה – סיקור משחקי רביעי / עמיחי קטן ושחר צ'קוטאי

11 משחקי ליגה נערכו הלילה, ובראשם ראינו בחלון המוקדם את בראדלי ביל קולע 60, אבל מחטיא הרבה ברגעי ההכרעה ומפסיד עם וושינגטון לפילדלפיה, את אינדיאנה, אורלנדו, מילווקי בוסטון והניקס ממשיכות במומנטום חיובי במזרח ואת שארלוט מנצחים באטלנטה ביום נפל של טריי יאנג. בהמשך ראינו ניצחון דרמטי של אוקלהומה על הפליקנס, למרות תצוגה יוצאת דופן של סטיבן אדאמס ועוד כמה קרבות מערביים, יחד עם שיקגו אחת שהסתננה לאזור.

פילדלפיה סבנטי סיקסרס (7- 1) – וושינגטון וויזארדס (2- 6) 141- 136:

את המחצית הראשונה ניתן היה לסכם שכאשר קבוצה אחת סוגרת את המחצית עם 82 נקודות ב-12/15 מחוץ לקשת ואצל האחרת יש שחקן אחד שקולע כמעט חצי מהנקודות של הקבוצה שלו כולם מופתעים כשההפרש עומד על 15 בלבד בהפסקה. לוושינגטון יש שחקן אחד ברוטציה שמשחק בהגנה והוא רוקי ישראלי שמהסס בהתקפה, גם בגלל שחקנים ומאמן שלא מאמינים בשיתופיות ובהנעת כדור וגם בגלל פסיביות שלו. במחצית השנייה הוויזארדס יקלעו באחוזים הזויים ויחזרו למשחק, אבל כל שיפור הגנתי לכאורה הוא לא יותר מאשליה.

יתרון 98- 77 בשלב מאוחר יחסית של הרבע השלישי נבלם כשבראדלי ביל שוב חזר להפגיז, אבדיה קלע נקודה ראשונה מקו העונשין והנהיג הגנה טובה לכמה דקות ופתאום ההפרש ירד ל-14. חוסר הקליעה של הסיקסרס המשיך גם כשביל, וקצת קודם לכן, אבדיה חזרו לספסל, ופתאום איש סמית קבע שוויון 117, 9 דקות לסיום. ראול נטו השלים מהפך לפני שסת' קרי שבר את השיא העונתי שלו ושוב השווה, מה ששלח את וושינגטון לפסק זמן. בינתיים שתי הקבוצות החליטו לוותר לגמרי על המושג הגנה וקיבלו רצף של זריקות קלות, כך שהסקור המשיך להיות גבוה ו-4 דקות לסיום זה היה שוויון 131.

בשלב הזה הסיקסרס נזכרו בהגנה ואמביד עם רצף פיולות טובות, ובראשן חסימה על ביל בצד אחד ו-8 נקודות רצופות בצד השני, הגדיל את ההפרש ל-8, כאשר נותרו קצת פחות מ-2 דקות לסיום. הוויזארדס הלכו דווקא לווסטברוק שתפר שלשה וחטף במהלך הבא בו הוא סחט עבירה ודייק פעם אחת, 4 לפילי 50 שניות לסיום. אמביד קיבל שמירה כפולה ומצא את סימונס שסיים בצבע בסל ועבירה, אבל החטיא מהקו. וושינגטון הלכו לביל שלא הצליח לסיים מתחת לסל והחטיא שלשה אחרי חטיפה.

הוביל את פילי אמביד עם 38 נקודות, 8 ריבאונדים, 5 אסיסטים ו-3 חטיפות וחסימות. סת' קרי קלע 28 ב-11/14 מהשדה, כולל 20 ב-6/6 לשלוש במחצית הראשונה, אם כי בחצי השני הוא החטיא בניסיון היחיד שלו מבחוץ, מילטון והאריס קלעו 19 כל אחד, סימונס קלע 17 עם 12 אסיסטים ודני גרין הוסיף 15.

בראדלי ביל קלע 32 כבר במחצית הראשונה, המשיך לעוד 25 ברבע השלישי וסיים עם שיא קריירה של 60 נקודות, אבל עם רבע אחרון רע של 1/6 מהשדה. ווסטברוק קלע 20 עם 12 אסיסטים ו-8 כדורים חוזרים, ברטנס בעיקר החטיא שלשות, אבל הגיע ל-17 נקודות עם 4/12 מחוץ לקשת וברייאנט קלע 11.

דני אבדיה ממשיך לא למצוא את עצמו אחרי המשחק הלא מוצלח נגד ברוקלין, והפעם קלע נקודה אחת בלבד ב-1/2 מקו העונשין והזריקה היחידה שלו מהשדה הייתה מסוף המגרש במחצית. עדיין מדובר בשחקן ההגנה הכי טוב של הוויזארדס, אם כי נדמה שהם החליטו לוותר על הפורמט הזה של הגנה. לפחות הוא חסם את אמביד ברבע הראשון…

אינדיאנה פייסרס (6- 2) – יוסטון רוקטס (2- 4) 114- 107:

4 אסיסטים של הארדן בשלב מוקדם סייעו ליוסטון לשלוט בעניינים ולעלות ליתרון 10 מוקדם, אבל רבע מצוין של ברוגדון ואחר כך דקות טובות של ג'סטין הולידיי החזירו את אינדיאנה לעניינים והם אלה שהובילו ב-5 הסיום הרבע הראשון. ברבע השני הפייסרס כבר עלו ליתרון דו-ספרתי, אבל אז וול וקאזינס החלו לצמצם והארדן סייע להם אחרי המנוחה שלו ובמחצית הפייסרס הובילו ב-6.

יוסטון המשיכו את המומנטום החיובי גם בתחיל הרבע השלישי והצליחו להשוות את התוצאה בשלב די מוקדם שלו, אבל דקות טובות של ברוגדון וסאבוניס דאגו שוב שהיתרון יהיה בידי אינדיאנה. עם זאת, האסיסט העשירי של הארדן ונקודות של אריק גורדון שוב צמצמו ובסיום הרבע השלישי ההפרש עמד על 3 בלבד. וול וגורדון העלו את יוסטון ליתרון בתחילת הרבע האחרון, אבל סאבוניס שוב בא לעבוד והחזיר לאינדיאנה את ההובלה. הארדן עוד החזיר ליוסטון את היתרון, 2 וחצי דקות לסיום, אבל מאותו רגע הרוקטס לא קלעו בכלל וברוגדון עשה את שלו ברגעי ההכרעה והוביל ניצחון.

ברוגדון הוביל את הפייסרס עם שיא קריירה של 35 נקודות, יחד עם 7 אסיסטים ו-3 חטיפות, סאבוניס קלע 22 עם 12 כדורים חוזרים, ג'סטין הולידיי קלע 20 מהספסל ואולדיפו הוסיף 18 עם 9 קרשים.

את יוסטון הוביל ג'ון וול עם 28 נקודות, אריק גורדון קלע 20, נוואבה קלע 15 וטאקר 10. בפינת הארדן – הזקן קלע 15 ב-5/14 מהשדה עם 12 אסיסטים. למעשה, הפעם הקודמת בה הארדן קלע וזרק כל כך מעט במשחק עונה סדירה הייתה לפני 11 חודשים.

אורלנדו מג'יק (6- 2) – קליבלנד קאבלירס (4-4) 105- 94:

קליבלנד רצו 11- 0 בשלב מאוד מוקדם ויחד עם פציעה של פולץ הם הגיעו ליתרון דו-ספרתי שהפך ליתרון 8 בסיום הרבע הראשון, אולם המשך המשחק היה בשליטה די מוחלטת של אורלנדו שהפכו והשיגו את ההובלה כבר ברבע השני ובמהלך הרבע השלישי כבר הקפיצו את היתרון לסביבות ה-20. בדקות האחרונות ההפרש הצטמצם, כפי שקורה בדרך כלל במצבים כאלה, ועל הדרך המג'יק גם התבשרו שמרקל פולץ ככל הנראה גמר את העונה לצער כולם.

רוס הוביל את קלעי אורלנדו עם 20, בייקון קלע 19, ווצ'ביץ' תרם 16 עם 7 ריבאונדים ו-6 אסיסטים וארון גורדון קלע 15.

סקסטון הוביל את הקלעים המפסידים עם 21, דראמונד קלע 19 וליקט 15 קרשים וסטיבנס, נאנס ואוקורו קלעו 10 כל אחד.

אטלנטה הוקס (4-4) – שארלוט הורנטס (3- 5) 94- 102:

גורדון היוורד פתח את המשחק עם 2 שלשות שחשפו את הכיוון אליו העסק הולך היום, ולאטלנטה לקחו 6 וחצי דקות להגיע ל-6 נקודות, רק שעד אז ההורנטס כבר היו עם 14. 12 של היוורד ברבע הראשון יחד עם 7 של לאמלו המחליף, ובעיקר הגנה מצוינת, קבעו 27- 11 יוצא דופן לזכות שארלוט בסיום הרבע הראשון. במהלך הרבע השני ההפרש נע בטווח שבין 11 ל-20, קפץ ל-24 לקראת המחצית, וירד שוב ל-19 בהפסקה, אבל כיוון המשחק היה ברור לכאורה.

לקראת סוף הרבע השלישי וברבע האחרון החל הקאמבק של ההוקס, ו-5 דקות לסיום היתרון נמחק לחלוטין, מה שאומר שוויון 85. היוורד שוב לקח על עצמו את העסק עם 7 נקודות, ובצד השני יאנג וקולינס לא עמדו בקצב, והדקה האחרונה הפכה כבר לניסיונות נואשים חסרי סיכוי מבחינת ההוקס.

היוורד הוביל את המנצחים עם 44 נקודות, לאמלו בול קלע 16 עם 8 ריבאונדים ו-5 אסיסטים, רוזיר קלע 14 וגרהאם רשם לזכותו 11 נקודות.

אצל אטלנטה בלטו קולינס והאנטר עם 23 ו-17 בהתאמה, כאשר קולינס גם עם 11 ריבאונדים. יאנג קלע 7 ואיבד 7 כדורים, וגם סכום שני הדברים האלה קטן ממספר הריבאונדים של קאפלה שעמד על 19.

מיאמי היט (3- 4) – בוסטון סלטיקס (6- 3) 105- 107:

בוסטון פתחו טוב יותר ועלו ליתרון 12 ברבע הראשון שנגמר בסופו של דבר בהפרש 8, אולם ברבע השני ההפרש שוב קפץ, הפעם לשיא של 17, וג'ימי באטלר נאלץ להעלות הילוך כדי להחזיר את מיאמי לתמונה, ובמחצית הם שוב היו בפיגור 8. הרבע השלישי כבר היה סיפור אחר לחלוטין, מכיוון שהאחוזים של מיאמי מחוץ לקשת עלו משמעותית, והם ניצלו את זה כדי לצמצם ואחר כך גם להפוך את התוצאה, ובסיום הרבע – שוויון 80.

נקפוץ לדקות האחרונות, אז באטלר מעלה את ההיט ליתרון 3, אבל הסלטיקס מגיבים בריצת 13- 0 ופתאום הם מובילים ב-10. הפעם מיאמי הידקו את ההגנה והלכו ל-2 שלשות של רובינסון לפני שדראגיץ' תפר גם הוא מחוץ לקשת וקבע שוויון 105, אבל המילה האחרונה הייתה שייכת דווקא לרוקי של בוסטון פריצ'רד שתיקן החטאה של סמארט וקבע את סל הניצחון של הסלטיקס.

טייטום ובראון הובילו את בוסטון כרגיל, הפעם עם 27 ו-21 בהתאמה, כאשר בראון גם מוסיף 12 ריבאונדים. חוץ מהם, ת'ייס קלע 13.

אל מיאמי, באטלר הוביל עם 26 נקודות, רובינסון קלע 16, אדבאיו קלע 15, ליקט 8 קרשים וחילק 10 אסיסטים, דראגיץ' קלע 14 ואוליניק 11.

ניו-יורק ניקס (5- 3) – יוטה ג'אז (4-4) 112- 100:

יוטה פתחו את המשחק טוב יותר, בעיקר בהפצצות מחוץ לקשת, וקפצו ליתרון שהגיע ל-18 עוד במהלך המחצית הראשונה, אבל רנדל ופייטון הובילו ריצה נגדית של הניקס שירדו להפסקה בפיגור תריסר. רנדל היה גם האיש הבולט על הפרקט ברבע השלישי בו הוא קלע 14 נקודות, והרבע נפתח בצמצום של הניקס ונגמר בריצת 8- 0 ניו-יורקית שכבר קבעה יתרון 3 לקבוצה הביתית.

הרבע האחרון, והדקות האחרונות בפרט, היו בסימן אוטסין ריברס שקלע 14 נקודות ב-4 הדקות האחרונות. הרצף המדובר החל בשוויון 96, כאשר ריברס עשה ריצת 14- 4 פרטית ורק אפשר לרנדל להרוס את הרצף עם קליעות עונשין. למעשה, היו אלה בעיקר 4 שלשות של הבן של מאמן פילדלפיה שכל אחת מהן הגיעה בעיתוי מדויק, ובעיקר האחרונה שסגרה עניין בדקה האחרונה, והניקס רושמים ניצחון חמישי העונה.

את המנצחים הוביל רנדל עם 30 נקודות, 16 ריבאונדים ו-7 אסיסטים. סייעו לו ריברס עם 23, ובעיקר אותה הצטיינות בקלאץ', פייטון עם 22 ו-8 אסיסטים, רג'י בולוק עם 12 ו-7 קרשים ומיטשל רובינסון עם 9 נקודות, 13 ריבאונדים, 3 חטיפות ו-3 חסימות.

את יוטה הובילו קלארקסון עם 19 נקודות, מיטשל עם 18 נקודות ב-23 זריקות, אינגלס עם 16 וגובר עם 14 ו-12.

מילווקי באקס (5- 3) – דטרויט פיסטונס (1- 7) 130- 115:

הפעם יאניס לא היה צריך לקבוע שיא עונתי בנקודות, ומילווקי הסתדרו שוב בנחת עם הקבוצה בעלת המאזן הכי פחות טוב העונה בליגה. הבאקס קלעו 82 במחצית הראשונה וההתקפה שמרה על עצמה בהיכון למקרה הצורך שלא הגיע, מכיוון שההפרש רק הלך ותפח ברבע השלישי לסביבות ה-30 לפני שנחתם הסכם הפסקת האש בין הצדדים.

יאניס הוביל את הבאקס עם 25 ו-8 ריבאנדים, מידלטון קלע 23, ברוק לופז תרם 17, פורטיס קלע 16 עם 11 ריבאונדים, ג'ורדן נווארה קלע 11 והולידיי הסתפק ב-10 ביום חלש.

ג'רמי גרנט ממשיך להוכיח את עצמו אישית ולנפסיד, הפעם עם 31 נקודות ו-9 ריבאונדים, סאדיק ביי הרוקי קלע 20 עם 10 ריבאונדים, אלינגטון קלע 12 ודרק רוז הוסיף 10.

ניו-אורלינס פליקנס (4-4) – אוקלהומה סיטי ת'אנדר (3- 4) 110- 111:

רבע ראשון בשליטת השקנאים שמצליחים לצבור תעופה אך הרעמים לא רחוק מאחוריהם. באמצע הרבע השני הרעם מכה בשקנאי ואחרי שלשה של מוסקלה הם עולים ליתרון 4. מנגד אינגרם מיישר כנפים ויוצא לריצה שמסיים את המחצית ביתרון 5.

ריצת 18-2 של הרעמים פותחת את המחצית השניה, ואחרי 12 דק' הרעמים מובילים ב-10. הרבע הרביעי נפתח בריצת 0-9 של האדומים עד שמוסקלה תפר שלוש שלשות רצופות ללא מענה. אך השקנאים לא מוותרים וחוזרים כל הדרך עד ליתרון 2 בסיום השליש השני ברבע. היל מחזיר את היתרון עם שלשה, ציון ואדמס הופכים בחזרה והנדנדה מתחילה. 32 שניות לסיום ציון קולע בסיבוב ונותן יתרון. הרעמים נותן כדור אחרון להיל, הוא סוחט עבירה ונשלח לקו. הפעם הוא תופר את שתי הזריקות. אלכסנדר-ווקר עם הזדמנות פז לקלוע משלוש אך הכדור נכנס ויוצא.

את הרעמים הוביל שג"א עם 21 נק' 5 רב' 9 אס' ו-5 חטיפות. ביזלי עם 20 נק' 12 רב', מוסקלה עם 18 נק' (5-7 משלוש) היל עם 13 לצד 4 אס'.
את השקנאים הוביל ציון עם 29 נק' 6 רב' ו-3 חטיפות. אינגרם עם 24 לצד 11 רב'. לונזו עם 15 בלדסו ואלכסנדר-ווקר עם 13 כ"א. אדמס עם ט"ד ראשון בקריירה עם 10-11-10.

פיניקס סאנס (2-6) – טורונטו ראפטורס (6-1) : 115-123

אחרי מחצית צמודה למדי, ברבע השלישי היתרון עובר לשמש שמתחילה לעלות ואחרי שלשות של גונסון וקרטר הסאנס פותחים פער 9 לקראת הרבע האחרון. ריצת 12-2, פותחת את הרבע, טורונטו מצמצמת אך השמשות זורחות והקבוצה עולה ליתרון 14 שממנה היריבה לא מצליחה לחזור.

אצל השמשות ששלחו אותי להתפלל עם זריחתם – בקר עם 24 לצד 6 אס'. קראודר עם 21, ג'ונסון עם 16 סאריץ' עם 15 ברידגס עם 13 פול 12 עם 8 אס' איטון עם 11 נק' 16 רב'.
פסקל נתן את משחקו הטוב ביותר העונה עם 32 נק' עם 9 רב', לאורי 24 נק' 9 רב' 6 אס'. אננובי עם 20-8 ונוליט ופאוול עם 26 משותפות.

סקרמנטו קינגס (4-4) – שיקגו בולס (5-4) : 124-128

רבע ראשון מוזר ולא ברור, די אופייני לקבוצות. במהלכה פוקס יוצא עם פציעה ולא חוזר. ברבע השני הקינגס מצליחים לעלות ליתרון 7 כבר בפתיחת הרבע השני. ההפרש גדל לדו ספרתי אך הבולס מצמצמים זמנית עם נקודות של וויט שקולע את הנקודה האלף בקריירה הקצרה. המלכים חוזרים ליתרון דו ספרתי והשוורים מגיבים בריצת 8-0 עד למרחק פוזישן בודד. באגלי מחזיר את ההפרש ל-8. דנזל ולווין מורידים ל-3 שנייה לפני המחצית. לוין וויט עם 37 משותפות במחצית.

ברבע השלישי הבולס משווים ומתחיל נדנדה של יתרון שנמשך אל תוך הרבע הרביעי. הבולס עולים ליתרון 3 אך הליבורן שם בשביל להשוות. הקינגס פותחים פער של 4 אך וויט שם לצמצם. הקינגס עם נקודות בצבע קולעים וחוזרים לפער 3. עצירה הגנתית של המלכים ושלשה של הליבורן 20 שניות לסיום סוגר את המשחק. לוין עם שלשה מוריד ל-3. אך מאוחר מדי וקצת מדי.

אצל המלכים שיצאו בהחלט כאלה הולמס עם 24 נק' 8 רב' 5 אס, באגלי עם 21 ק' 12 רב' 2 חסימות ושתי חטיפות. בארנס עם 20. הליבורן עם 17 (15 מהם ברבע הרביעי) לצד שבעה כדורים חוזרים שישה אסיסטים ושלוש חטיפות. רובינסון השלישי עם 14, ביליצה עם 12.
אצל העגלים שביאסו אותי (המכונה כבר הייתה טעונה! ש.צ) – וויט עם שיא קריירה חדש של 36 נק' (15-23 מהשדה) עם 7 אס'. לוין 32 לצד 7 רב'. וונדל עם 11 נק' 17 רב' 4 אס'. טמפל וולנטיין עם 21 משותפות ו-9 אס' שלהם מהספסל.

גולדן סטייט ווריורס (4-4) – לוס אנג'לס קליפרס (3-6) : 108-101

אחרי רבע ראשון זוועתי משתי הקבוצות בעיקר משלוש הגומיה לאט לאט חוזרת והרוגטקה פוגעת, בעיקר בקבוצה הצקומית שנקלעת לפיגור 12 באמצע הרבע השני. ריצת 8-2 נותנת סיכוי. אך הקליפרס חוזרים לעניינים ועולים שוב לדו ספרתי. אך ריצת 9-0 עד לסיום המחצית כולל שלשה של קרי על הפרצוף וכל הגוף של בברלי מורידה את הלוחמים בפיגור נקודה.

את המחצית השנייה הווריוס פתחו ברצון לעלות ליתרון והיא מצליחה באמצע הרבע אך משם הקליפרס עולים ליתרון 10 שמצמצם ל-6 לקראת הרבע האחרון.
גולדן סטייט עלו עם אש בידיים לרבע האחרון עם ריצת 12-0, ג'ורג' מקרר את האווירה עם שלשה, קנרד משלוש וקאווי בפול אפ משווה ומעביר את היתרון לכחולים מל.א. קרי משווה וריצת 15-4 של הקליפרס לא משאירה ללוחמים שום סיכוי.

אצל הלוחמים פסקל וויגנס עם 19 כ"א קרי עם 13 נק' (5-17 מהשדה, 1-6 מהשלוש) וויסמן עם 10, אוברה עם 8.
אצל הקליפרס – ג'ורג' וקאווי חולקים 42 נק' כשהראשון עם 12 רב', באטום עם 13, מוריס עם 12 כמוהו גם איבקה עם 12 לצד 14 רב' קנרד עם 9.

עמיחי קטן

עורך ראשי. תמיד בעד הישראלים ולא רק בספורט, בהכל.

לפוסט הזה יש 71 תגובות

  1. אריק פסקל זה הטוראי שמגן על המוצב עד שחייל הפרשים מגיע. כל העונה הקודמת ושוב במשחק הזה. רק שחיל הפרשים היה אנדרו ויגינס…
    🙁

      1. לגמרי. ובכלל – שני פאוור פורוורדים נמוכים שנבחרו נמוך בדראפט וממש הפיתעו לטובה. אבל הם מאוד שונים באיך שהם משחקים בסופו של דבר…

            1. חחח

            2. שיחקתם מצויין היום לחצתם שלחתם ידיים אין מה לעשות אי אפשר לסגור למדדה את הספוט וגם לסגור את באטום הימרתם נכון רק שהפעם קיבלתם את הבאגט אין מה לעשות וסטפן צריך עוד סקורר לידו

            3. לא הספקתי לראות כלום מהמשחק מעבר ללבדוק תוצאת מחצית וסיום. נראה לי שזה שהקליפרס הגבילו את קרי בהגנה עזר להם יותר מהכל.

  2. תודה על הסיקור. כמה חבל על פולץ, נקווה שיהיו לו את הכוחות הנפשיים לחזור בעונה הבאה אבל קשה להיות אופטימיים.

    1. צחוק צחוק אבל מדברים על זה שזה קשור ישירות לתקופת ההחלמה (מן הסתם..) – 18 חודשים משמעותית יותר טוב מ-12 חודשים. תראה את ההבדל, היחסי כמובן ולא האבסולוטי, בינם ובין פאוול שנראה כמו צל של האנרג'ייזר שהיה לפני הפציעה.

      1. שמע הזמן פה הוא כנראה די משמעותי. תראה לדוגמא פה – https://sports.yahoo.com/kevin-durant-and-the-unfortunate-history-of-achilles-injuries-in-the-nba-211506839.html
        .
        למעט צ'למרס שחזר אחרי 19 חודשים (ותכלס המספרים לא כאלה יותר גרועים אחרי שחזר, פלוס פרש לא מעט אחרי זה), כל המשמעותיים היו בחוץ מקסימום ל-12 חודשים.
        .
        רק גורם לך לתהות שני דברים –
        – האם באמת עדיף לקבוצה שיש לה כוכב פצוע אכילס לתת לו לשבת יותר זמן למרות שהוא לכאורה כשיר לשחק?
        – אח, מהמט אוקור.. אילו רק ישב בחוץ עוד כמה חודשים אולי היינו זוכים לראות שוב את הגדולה.

          1. אני לגמרי איתך פה. למשל תראה את הניקס. אף אחד שם לא קרע-את-האכילס-וחזר-אחרי-רק-8-חודשים כבר די הרבה זמן ובכל זאת הם מסריחים את הפרקט (ההסרחה מתייחסת לעונות מלאות בלבד מאז אי קריעת האכילס המדוברת).

  3. המגרש במיאמי בשילוב עם המדים הפך מבחינתי לאויב הציבור מספר אחד . תפקיד אותו אייש בגבורה כבר זמן רב המגרש בברוקלין.

  4. תודה על הסיקור.
    מילה על אמביד – היכולת שלו למסור מהדאבל – שחייב להגיע כי הוא בלתי עציר – הופכת את הקלעים סביבו לנשק קטלני. הוא גם שומר טבעת מדהים. אם הארדן מגיע – הם מועמדים ממשיים לאליפות.
    .
    דני במשבר, הוא מפחד מעצמו ולא מעז להסתכל על הסל. גם ההגנה אתמול הייתה לא טובה והכניסה את סת למשחק. הסבלנות שם עלולה לפקוע, במיוחד ברצף הפסדים. הוא חייב להתעשת ולתקוף את הסל. היא לא מעניין.

  5. תודה לצמד!
    קליפרס- איכשהוא נראה שג'ורג' הוא הלב של הקבוצה ולא קוואי. כשהוא טוב הקליפרס מתעוררת לחיים. עדיין. הקליפרס גם בעונה הזו יחסית הם כשלון.
    ווש- כמו שנאמר כבר בבלוג החי- התגובה הרשמית היא אוי ואבוי וחחח. אין מיליםעל התיאטרון המתחזה של הדבר הזה
    שנקרא הגנת ווש.
    ווסטברוק-כי אי אפשר בלי כמה מילים על הבחורצ'יק. דווקא הוא נראה יעיל ושקט ואפילו, שומו שמיים, הקליעה טובה מאד בעיקר מה3, אבל צר לנו לבשר כי הניתוח הצליח אבל החולה מת. זה לא ראס המעצבן הרגיל.לבקש ממנו להיות שקט זה לבקש מאמינם לכתוב שירה לירית. זה לבקש ממנחם לא לכתוב עם טראמפ שהוא…השלםאת החסר. בקיצור זה לא זה.

    סת' קארי סיפור יפה. אפשר לדמיין מה הולך בבית כשסת' שחקן חשוב בקבוצת פלייאוףדאמורה ללכת עד הסוף וסטף מתנדנד עם קבוצה לא ברורה.מהפך.

    1. + 11
      מסכים עם הכל, בעיקר לגבי ווסטברוק. עם זאת, ווש מתקיפים טוב למרות ״הנזקים״ שהוא עושה כביכול. הבעייה שלהם כפי שציינת היא בהגנה, או יותר נכון ב-״אין הגנה״. דווקא המחליפים הבוגרים שמרו נהדר: לופז, איש ונטו. מצדי – שיפתחו. הילדים לא רוצים ובעיקר לא יודעים לשמור.

      1. אני מצטער להיות זה שמנפץ את הבועה,
        אבל –
        ווסטברוק השנה זרק השנה (6 משחקים) 28 פעמים מטווח השלוש, מהן נכנסו לסל 8 שלשות. זה 28.6% מטווח השלוש. זו לא קליעה טובה מאוד. גם לא טובה, או סבירה, או אפילו בינונית או בינונית מינוס. מדובר על שחקן של פחות מ-30% מהשלוש שלוקח 4.7 זריקוטת מהשלוש במשחק.
        .
        יעיל?
        יש לבחור 42.9% אפקטיבי. זה נמוך מהממוצע בליגה ביותר מ-10%!
        אז לא, הוא לא יעיל, אפילו לא קרוב. למעשה, בווישינגטון יש רק שחקן אחד עם 100+ דקות ואחוז אפקטיבי נמוך משל ראסל "היעיל" ווסטברוק. לקבוצה 10 שחקנים עם 100+ דקות, כאמור, ווסטבורק מדורג 9 ברשימה. כל 8 השחקנים שלפניו ברשימה עם אחוז אפקטיבי גבוה מ-50% ,
        המשמעות היא שבממוצע, בכל פעם שראסל זורק לסל, הקבוצה מאבדת נקודות. כל זריקה מטווח השלוש, רק עושה נזק.
        .
        גילוי נאות –
        לא צפיתי השנה בוושינגטון במשהו שהוא לא יותר מתקציר. לכן אני לא באמת יכול להגיב על איכות משחקו, תרומתו האמתית, או על ההגנה שלו.
        הדבר היחידי עליו אפשר להצביע,
        זה שהוא היה ונשאר קלע רע,
        ושהיעילות הייתה, וכיום ביתר שאת, ממנו והלאה.

        1. "לא צפיתי השנה בוושינגטון…"
          זה לא הפריע לך לכתוב 176 מילים
          🙂
          מציע להתחיל מהמשחק נגד ברוקלין. אם אין לך זמן – צפה ברבע הרביעי. לא תצטער

            1. את הדוקו על הלוויתנים המתאבדים לא ראית?

            1. תוג תן לי שבירה
              הוא כתב על ווסטברוק בלי לראות אותו
              ״היא לא רציני״

            2. ניטפיקיות זה הטבע השני שלי.
              מה עם תגובה לגבי הנתונים של הנעליים של בראון?

        2. נכון.
          לא הייתי מדויק יותר מידי אם לומר את האמת.
          1.שכחתי להוסיף את המובן מאיליו לכאורה 'יחסית לווסטברוק'..
          2. התכוונתי בעיקר ל 3 המשחקים האחרונים שבהם הוא קולע טוב יותר. אבל בעיקר התכוונתי ובשביל זה תצטרך לצפות במשחקים לכך שהוא לא לוקח זריקות רעות ולא מכריח.תצפה ותתרשם.
          יש לי הסטוריה ארוכה עם ראס והמון הסתלבטויות עליו עוד מימיו בOKC,אבל לטעמי מהעונה אחרונה ביוסטון הוא שחקן הרבה יותר מרוכז ומועיל. היכולות אפעס כבר לא משהו.
          אני עדיין אוהב לראות אותו משחק, גם ברגעים הפתטים שלו.

          1. אותם זריקות בדיוק. אותו פולאפ מידריינג' ג'אמפר שהוא תמיד קלע באחוזים לא משהו.
            להיפך השנה הוא פחות נכנס לסל (שזה מה שהפך אותו בשנה שעברה להרבה יותר מועיל).

            1. החיים קשים בלי המוריבול

            2. כולכם צודקים. ובעיקר – החיים קשים בלי הניתור.
              הצעד המהיר עדיין שם, אבל הניתור קאפוט! אתמול חדר לסל, במקום לתת דאנק – הוציא ללופז לשלשה טובה מהפינה שנכנסה ויצאה. תמצית הסיפור. בגלל זה אני חושב שהשנה הוא גיבור. משחק גם בלי קליעה, וגם הלי ניתור.

  6. כל הכבוד לפריצ'ארד! סל נצחון כזה כרוקי זה יפה מאד. אני מכריז בזאת שהוא יהיה שחקן משמעותי בליגה.
    .
    מיי מאן גורדון הייווארד מראה מה הוא שווה.
    .
    סטיבן אדאמס עם 10 אסיסטים?!?! אני מתחיל לחשוב שהטענות שואן גנדי מאמן טוב היו במקום. ממש יפה.
    .
    כל הכבוד לאינדי ולברוגדון.
    .
    ההסברים, הטבעיים, הטוענים שיריבות הניקס סבלו מיום חלש מתחילים להישחק אחרי 5 נצחונות "מקריים" כאלה. יש חשש ממשי לאופטימיות, כמו שדובי כתב.
    .
    חבל מאד על פולץ, נקווה שיצא מזה.
    .
    ולא אכפת לי מה אומרים המספרים – וושינגטון לא קבוצה אלא גירסת הליגה להארלם גלוב טרוטרס.

    1. לא יפה שבדיוק לפני יומיים ירדתי על החוזה שג'ורדן נתן להיוורד ופתאום הייוורד מנסה להוכיח שטעיתי. קטנוני מצידו.

            1. "אנשים ירדו על החוזה שנתתי לגורדון הייוורד. לקחתי את זה באופן אישי"

            2. יונתן, זה ספורט, בידור להמונים.

  7. סיימתי עכשיו את השידור החוזר של מיאמי-בוסטון. משחק מעולה לצופה הנייטרלי.

    באטלר סוף סוף נכנס לקצב ונתן משחק מעולה. חבל על ההפסד אבל העונה הסדירה היא פיקציה אז לא נורא.

        1. אם יש משהו שמוציא ממני אופטימיות זה הרוקי פריצארד הפיתון. הוא חונק שם וגם תופר אולי יום אחד גם יינגב.

  8. נידמה לי שזו הפעם השניה שאבדיה חוסם את אמביד העונה. אבל הוא מאוד פסיבי בהתקפה. ברוקס צריך להתחיל לעבוד על ההגנה. התקפה יש לו.
    2 תיזות של מנחם הולכות ומתנפצות נגד עינינו. אבדיה עדיין עולה בחמישיה ואטלנטה היא לא יותר מקבוצת תחתית במזרח.

  9. עם כל התירוצים האפשריים – ההגנה של וושינגטון מזעזעת וזה בעיקר על המאמן. גם התקפית לא היה משחק מאוד מרשים ואלמלא תצוגת קליעה גדולה של בראדלי ביל זה היה נגמר גם 50 הפרש.
    בפינת אבדיה – החמישייה עובדת טוב יותר עם ברטנס והאצ'מורה, בזמן שברטנס נראה רע מאוד עם המחליפים. דני צריך לקבל דקות משמעותיות עם המחליפים. גם יאפשר לו (או יכריח אותו) לקחת על עצמו יותר בהתקפה וגם יאפשר לוושינגטון לשחק בהרכבים הסטטיים שהם אוהבים ליד ווסטברוק וביל

  10. תודה על הסיקור המעולה!
    סת קרי עושה כבוד למשפחה. האחוזים שלו לא ימשיכו ככה אבל הוא מציג יעילות מפחידה. פילי נראית מצוין איתו.
    ראשון הולמס שחקן שכיף לראות. כל הזמן בתנועה, מוסר, מאיים על הסל ומביא אנרגיות חיוביות.
    סקרמנטו במקום להתרסק אחרי הפציעה של פוקס הבליטה את באגלי, האליבורטון, בארנס והונמס. כולם שיחקו מצוין. באגלי סוף סוף נתן משחק חזק. נקווה שזה הסיפתח ולא הבלחה רגעית.
    האליבורטון חזק במירוץ לחמישיית הרוקיז. הוא נראה אפוי טוב ועם ביטחון. חתיכת שיחוק לבחירה 12.
    בשיקגו נראה שהם מתחילים סוף סוף להיסגר על הקו האחורי. קובי ווייט ולאבין אחלה שחקני התקפה. הקו הקדמי נראה עדיין לא מספיק טוב. וונדל קרטר הוא נחמד אבל זה ממש לא מספיק.

    1. האליברטון משחק כמו וטרן של 10 שנים, החסרון של פוקס פחות הורגש מהחסרון שלו בשלושת ההפסדים. הוא מקבל החלטות טובות מאד מהר חד בהגנה וקר רוח בקלאץ. אצל מקניר הגמר מנג'ר שהוא פריק של אנליטיקס הוא היה ראשון בדראפט בורד. מסתבר,שבאיוה סטייט הוא שחק עם נגרים והממוצעים שלו היו הרבה יותר טובים אם היו קלעים סבירים סביבו.

  11. תודה לכותבים
    בניקס רואים תוצאה של עבודת אימון מצוינת. טיבס מוציא מהם הרבה ממה שלא ראינו בשנה שעברה.
    מתי ראיתם את הניקס בפעם האחרונה במקום החמישי במזרח? ימי מלו העליזים?

  12. טוב אחרי הלילה מישהו צריך לעשות בדיחת "אין הגנה בוושינגטון, נותנים לכל אחד לפרוץ לאן שהוא רוצה, לא עוצרים אף אחד, ברטאנס הצטלם לסלפי עם האריס?".

  13. תודה, שחר.
    .
    מילה על הסאנס –
    אי אשר בשלב זה של העונה לדבר על מאזנים ברצינות. שוחקו מעט מדי משחקים.
    מה שכן אפשר לומר, וצריך לציין שלקבוצה יש את הנט רייטינג מס' 5 בליגה, כאשר גם הדיפנסי רייטינג וגם האופנסיב רייטינג נמצאים בטופ 10 בליגה.
    אז זה אולי מוקדם בעונה,
    אבל לי אישית, עם כל חוסר האובייקטיביות המתבקש, קשה להתעלם מהמגמה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט