ההשפעה של החזרה של דריימונד על גולדן סטייט

ביום שבת האחרון דריימונד גרין חזר אל גולדן סטייט לאחר פציעה שעיכבה את הבכורה העונתית שלו, אך במשחק הזה הווריורס הפסידו. לעומת זאת בשני המשחקים שאחרי, גרין כבר הראה את החשיבות העצומה שלו בשני צידי המגרש וכאן אתמקד במדדים ששיפר ועוד יכול לשפר העונה בגולדן סטייט וכיצד הוא משפיע על הרמה של הקבוצה.

נתחיל בצד ההתקפי – דריימונד שחקן התקפה מבריק, ולמרות שהוא לא נוטה לזרוק הרבה או לשים נקודות על הלוח, את ההשפעה ההתקפית שלו מודדים בדברים אחרים שחשובים לא פחות לווריורס. קודם כל, כפי שכולם יודעים, גרין הוא מוסר מצוין, ובמשחקים האחרונים המשיך להראות את חוסר האנוכיות שלו ואת היכולת למצוא שחקנים פנויים – בשלושה משחקים הוא מסר 17 אסיסטים על 3 איבודים בלבד, כשלא פחות מ-7 מהאסיסטים הולכים לסטף. השילוב של השניים הוכיח את עצמו לא מעט בעבר, והעונה יהיה הכרחי מאי פעם כשהם יהיו שני השחקנים החשובים ביותר בקבוצה. בינתיים הסגל המשלים לא נראה מבריק התקפית מסביב לסטף, וחזרה של שחקן שמסוגל לייצר לאחרים היא מבורכת עבור הדאבס.

ניתן לראות השפעה עצומה בצד ההתקפי עם החזרה של דריימונד, כשסטף מקבל שחקן שיכול להוריד לחץ ממנו ולאפשר לו לשחק בלי כדור, אחד הדברים שהוא מצטיין בהם. עם השילוב של שניהם ההתקפה של הווריורס יכולה להיות נהדרת, כשבשני המשחקים בהם דריימונד קיבל את כמות הדקות הרגילה שלו (ולא 18 במשחק הסרת חלודה שהסתיים בתבוסה) הווריורס קלעו 137 נקודות, ובשניהם גם היו באחוזים טובים משלוש, כשבמשחק מול פורטלנד קלעו ב-13 מ-34 מאחורי הקשת (38.4%) ומול סקרמנטו ב-23 מ-43 (53.5%). גרין אמנם לא מביא יכולת ריווח, אבל הוא כן מביא אפשרות נוספת לשפר את השחקנים סביבו ולאפשר להם מבטים קלים יותר, וזה ניכר ברייטינג ההתקפי של הקבוצה כשאיתו על המגרש הקבוצה קולעת 120.1 נקודות ל-100 פוזשנים, בעוד שבלעדיו הם יורדים ל-104.4. המדגם אמנם זעום ועוד צריך לראות כדי ללמוד יותר על השיפור שלהם, אבל כן רואים השפעה שלו על ההתקפה.

בהגנה דריימונד חשוב לא פחות מבהתקפה, אם לא הרבה יותר. הוא שחקן ההגנה הטוב בקבוצה למרות שהוא כבר לא אותו שחקן שהיה כשזכה ב-DPOY, והורסטיליות שהוא מביא לפארקט יחד עם ההגנה האישית והקבוצתית הם בונוסים עצומים עבור הדאבס. בדומה לרייטינג ההתקפי, גם הרייטינג ההגנתי משתפר פלאים עם גרין על המגרש – 108 נקודות ל-100 פוזשנים כשהוא על המגרש לעומת 112.6 בלעדיו זה פער עצום, וההשפעה ההגנתית שלו יכולה להיות קריטית העונה בווריורס, כשאין להם אף שומר מעולה מלבדו – ג'יימס וייזמן רוקי ולכן טבעי שיעשה טעויות (שהוא גם עושה לא מעט), קלי אוברה שומר טוב פלוס אבל לא מתקרב לרמה של גרין ואותו סיפור גם עם קנט בייזמור, ואנדרו וויגינס שומר בינוני ומטה, בעיקר בגלל חוסר רצון ולא מחסור ביכולת.

בינתיים ב-7 משחקים, הקבוצה נמצאת במקום השני מהסוף בספיגת נקודות בממוצע למשחק וממוקמים במקום ה-23 בליגה ברייטינג הגנתי. כמובן שגרין לא יכול לעשות הכל והקבוצה לא תהפוך בין לילה לקבוצת הגנה מהטופ של הליגה, אבל החזרה שלו יכולה לעזור להפוך אותה לקבוצת הגנה ממוצעת. אין הרבה שחקני הגנה בליגה שיכולים להשפיע עליה כמוהו, והווריורס יצטרכו לנצל את זה עד תום בסגל הנוכחי, ועם החזרה של דריימונד, הקבוצה יכולה לסיים כאחת מהקבוצות ההתקפיות הטובות בליגה עם סופרסטאר התקפי כמו סטף, אבל מה שיקבע את גורלה בסופו של דבר היא ההגנה, ודריימונד יכול לשפר דרכה את הסיכויים שלה. מה שבטוח, הולך להיות מעניין.

הפתיחה החזקה של לאמלו בול

רבות דובר על לאמלו בול כשחקן שיכול להיות כוכב או אכזבה עצומה, ובינתיים הוא התחיל את עונת הרוקי שלו בצורה מרשימה מאוד. לאור הפתיחה הטובה של הפוינט הגארד הצעיר, הנה ניתוח קצר של כמה מהמשחקים האחרונים בהם השפיע על הקבוצה לטובה והראה מה הוא מסוגל לעשות.

קודם כל, חשוב להזכיר שהמדגם קטן מאוד וקשה ללמוד על שחקן על פי משחקיו הראשונים בליגה, אבל כן אפשר לראות מגמות חיוביות וצדדים מעודדים במשחק שלו, ואחד כזה הוא ללא ספק ניהול המשחק.
הפליימייקינג של לאמלו היה החוזקה העיקרית של לאמלו בכניסה לדראפט ודובר עליו הרבה, ובצדק. בול הוא מנהל משחק מצוין שמסוגל להגיע לרמות הגבוהות, וכבר עכשיו מוסר 4.9 אסיסטים לערב על 2.3 איבודים. יחס של מעל 2 אסיסטים על כל איבוד הוא מצוין עבור רכז רוקי, והמסוגלות לשמור על כמות איבודים נמוכה יחסית באופן יציב היא מרשימה – לאמלו לא איבד יותר מ-3 כדורים בכל 7 המשחקים הראשונים שלו בליגה, בנוסף לעליית כמות האסיסטים ככל שהדקות שלו מתרבות והקרדיט שהוא מקבל גדל. ניהול המשחק שלו מצוין, והיכולת לשמור על הכדור ביד ולמצוא את השחקנים הפנויים במצבים הנוחים הוא חשוב ומתבסס כאחד מהדברים העיקריים במשחק שלו.

גם הריבאונדינג של לאמלו מצוין עבור גארד כשהוא לוקח קרוב ל-5 ריבאונדים למשחק, וחשוב להתמקד באספקט הזה. רכזים בגובה 2.03 מ' הם מצרך נדיר (אם כי היום הרבה פחות מפעם) ויכולת הריבאונד שלו יכולה להשפיע בהתחלת מתפרצות והתקפות מעבר, מה שיכול לעזור לייצור סלים קלים עבור חבריו לקבוצה בשילוב עם ניהול המשחק שלו.

עוד צד שחשוב להסתכל עליו הוא הסקורינג. כצפוי מרכז צעיר, לאמלו לא יעיל במיוחד עם פחות מ-40% מהשדה, אבל הקליעה שלו מפתיעה לטובה, וכפי שציינתי בפוסטים שהיו לאחר הדראפט הוא יכול להיות קלעי טוב משלוש כשהוא מסדר את הרגליים ולא זורק זריקות פרועות מדי, והוא מראה את זה כשמאז המשחק הראשון הרע הוא קולע ב-39.3% מעבר לקשת על 4.7 זריקות למשחק, וככל שישפר את בחירת הזריקות כך ייטב לקבוצה.

בינתיים הוא מרשים ומראה שיש על מה להסתכל לקראת העתיד, אז שווה לכולם לשים עליו עין. הוא עוד יכול להגיע גבוה.