מעורב הופס ליום ראשון: יאנג Vs ג'ה מוראנט 0-1. איזה קבוצות ב'העדפה הסתכלותית' שלי? / מנחם לס

1.וואללה שמשחק ילדים. ההאוקס פותחת עם 4 שחקנים שגילם הממוצע הוא…22!

טריי יאנג ניצח את ג'ה מוראנט גם בקרב האישי (36 נק' נגד 28, אבל בעיקר ברבע הרביעי בו טריי ניצח את המשחק), וגם במלחמה, 122-112.

אני אומר לכם שוב: אטלנטה האוקס היא קבוצה צעירה – שיכולה להיות גם מבוגרת אם היא משחקת עם דנילו גלינארי וראז'ון רונדו.

היא קבוצה מהירה ביותר, שיכולה גם לשחק משחק חצי מגרש אם היא רוצה. כל מה שהיא צריכה זה להכניס את גלינארי ורונדו.

ז"א שהיא יכולה ללחוץ על הכפתור ולהחליף צבעים בשנייה.

הערב מאמנה – שאני מתחיל להעריך יותר ויותר, לויד פירס – החליט לשחק נגד ממפיס במשחק שהיא בחרה: מהיר כברק.

כשהמשחק החל בממפיס, ההאוקס עלתה עם ג'ון קולינס (בן 23), ד'אנדרה האנטר (בן 22), קם רדיק (בן 21), טריי יאנג (22) ובוגדן בוגדנוביץ' (בן 27). ממפיס שעלתה עם קייל אנדרסון , ג'ונוס וולנצ'ונאס , ג'ה מוראנט גרייסון אלן , ודילון ברוקס . תוציאו את בוגדנוביץ', ואטלנטה עלתה עם רביעייה של תינוקות בני 22.

לא לקח הרבה זמן עד שברנדון קלארק (בן 24), דסמונד ביין (22), טיירוס ג'ונס (24), וג'ון קונצ'ר (24) ניכנסו לשחק. המשחק הפך כה מהיר שאתה לא רואה הרבה מהירים ממנו. פירס יכול היה לבחור לשחק איטי נגד הגריזליס, אבל הוא החליט שיש לו מספיק צעירים מהירים להחזיר לממפיס מלחמה בנישקה היא.

פירס גם סמך על טריי יאנג שהוא יידע לנטרל – לפחות – את ג'ה. יאנג לא רק ניטרל אלא גם אימלל בשתי הדקות האחרונות כשקבר 8 רצופים בסטרץ' האחרון (כחלק מעוד משחק מדהים של 36 נק' ו-9 אסיסטים, כולל העברת כדור בין הרגליים של דילון ברוקס בדרך לעוד לייאפ קליל, והטעייה כזאת עם סל על גרייסון אלן שהוא בוודאי יזכור עד יום מותו). קווין הורטר – הג'ינגי' שהוא יותר יורם מיורם המקורי, היה ממצויין עם 21. הפתעת המשחק (עבורי) היה נתן נייט, הרוקי ממכללת WILLIAM AND MARY בת ה-400 שנה (זה צריך לומר לכם הכל) שכמעט לא שותף עד עתה ולפתע הוא מסיים עם 14, 4 מ-5 מהפארקט, ושתי חסימות שעדיין מצלצלות בראשי.

ג'ה מוראנט היה ג'ה עם 28 נק' ו-7 אסיסטים, אבל טריי יאנג היה המנצח הברור של הקרב, בעיקר בסופו.

אותי ממפיס לא מעניינת יותר מכל מערבית אחרת. אני יודע שג'ה מוראנט הוא השחקן המעופף המדהים, המרהיב, והמרתק אולי מכולם – לפחות הצעירים שמבין השחקנים – אבל אותי מעניינת אטלנטה. האולם שלה נמצא 20-25 דקות מביתי, והיא קבוצת הבית שלי. היא הקבוצה המעניינת אותי.

כתבתי כבר שאני מאמין שההאוקס תהיה קבוצה מלהיבה, מרתקת, והחשוב ביותר – טובה, עם סיכוי להיות טובה מאד. הערב היא לא יכולה הייתה להיות כזאת טובה כי ממפיס אילצה אותה למשחק כזה מהיר שהיא נפלה למלכודת, ובמקום להאט מעט ולתת ליתרון שלה לבלוט במשחק – כגון להשתמש מדי פעם במשחק חצי מגרש עם דנילו וראז'ון רונדו הגוברים על צעירים עם פחות נסיון, ההאוקס ניגררה למשחק שהרבה יותר מהיר ממנו לא יכול להיות.

כמה מהיר?

מהיר עד כדי כך שהמאמן לויד פירס לא יכול היה להכניס את דנילו גלינארי וראז'ון רונדו – אפילו אחד מהם, אפילו לרגע – למשחק!!!

טריי יאנג לקח את העניינים לידיו. בעיקר בסוף הרבע הרביעי הוא החל לטרלל. הוא עשה כמה דברים נפלאים ממש. מה שגיליתי בטריי יאנג היא עובדה פשוטה וחשובה: כן, הוא מטעה, הוא ניכנס, הוא קולע פלוטרס, והוא קולע מקרוב ומרחוק. אבל מה שגיליתי הערב הייתה עוד עובדה חשובה: הוא שחקן חכם מאד. הוא 'מרגיש' מי הוא חשחקן החם; הוא יודע מתי לעשות זאת בעצמו, ומתי להשתמש באחרים. הוא ידע גם מתי להדק את המברג ולא לתת לג'ה לחדור ולהכריח אותו למסור. הוא עשה את הדברים המצויינים האלה ברבע הרביעי כשאטלנטה האוקס הוכיחה לי שאולי היא טובה יותר אפילו מזה שחשבתי.

2. הניקס לא מסוגלים אפילו לתת לשחקן גופייה עם אותו מספר מלפנים ומאחורה

3. צ'ארלס בארקלי מוכן לשים $100,000 שפורטלנד תהיה אלופת המערב

4. קיירי אירוינג סוף-סוף מגלה מי היא ארוסתו. החתונה בסיום העונה!

5. עשר הקבוצות שנכון להיום הן ב'עדיפות טיווי' שלי, לפי הסדר:

1)אטלנטה האוקס

בד"כ הקבוצה שלך היא המועדפת עליך בהסתכלות בטיווי. למזלי הקבוצה החדשה 'שלי' היא גם 'ההצגה הטובה בעיר', ז"א המדינה. הסיבה ידועה: עם טריי יאנג יש לנו את 'מופע התעתועים הגדול'. פיט מרביץ' נולד מחדש: אילוזיה, הלוצינציה, פטה מורגנה, וכשפים, הכול בכרטיס אחד. לכן אטלנטה היא ראשונה שלי בהעדפה, ולא משנה באיזו שעה היא משחקת.

אני לא יכול לחכות לראות אותה נגד כמה 'גדולות' שמסתכלות על אטלנטה כאילו היתה וולקסוודגן מודל 'חיפושית' (הזקנה שלי טוענת 'המכונית שנהגתי בסוף שנות ה60 ותחילת ה-70? – הכי טובה שהייתה לי!').

הקבוצה שהיתה אחרונה בשלשות בעונה שעברה תקפוץ לראש לנגד עיניכם התוהות. הפיק-אנד-רול של טריי יאנג יביא בעצמו טון שלם של 'טרייז. ג'ון קולינס הצעיר לפתע הפך לוותיק שבחבורה באטלנטה. בעונה שעברה הוא קבר 40% מאחורי הקשת והעונה הוא יהיה אפילו בטוח יותר להשליך את העור ממרחקים. קלינט קפלה יראה שהוא טוב יותר מאשר חושבים. תמיד אהבתי את דנילו גלינרי: כל שחקן לבן מחזיק לנו הלבנים מעט צבע לפנים, והוא אפילו איטלקי מה שמנעים את הקבירות שלו עוד יותר. והוא לא היחיד: בוגדן בוגדנוביץ' יביא עוד אירופה לעיר של 'חלף עם הרוח'. ישנם גם שחורים ברוך השם: קאם רדיש הוא רק בן 21. הסופומור הזה מאונ' דוק הוא פנתר בעצמו ואני מרגיש שהוא מוחכן לתעתע בעצמו, וקריס דאן אף הוא מוכן להראות לכולם שעד עתה רק גירדו את הפוטנציאל שלו.

אבל מי שבאמת יפתיע את כולם יהיה ג'ינג'י כזה, מסופר כמו האבא והסבא של יורם המקורי, ולפי המבט והמראה שלו אפילו להפועל תל-מונד הייתם מתביישים להביאו. שמו קווין הורטר, והוא שחקן המסוגל להחזיר את הצבע (והכבוד!) ללחייים ווניליות בליגה. איתו ישנם גם ד'אנדרה האנטר וקם רדיק. וכשצריך, המאמן פירס יקרא בשמו של ראז'ון רונדו, בעיקר כשנגיע רחוק יותר ויותר בפלייאוף.

2. ברוקלין נטס

אין כאן הרבה סודות: קווין דוראנט וקיירי אירוינג. כשראינו פעם אחרונה את דוראנט הוא זכה בשני MVP כשהוא רודף לקחת את הכתר מלברון כשחקן הטוב ביותר בליגה.

עתה הוא בברוקלין בקבוצה חדשה, מלאה קלעים, וגמישות מיוחדת בליינאפ שהמאמן סטיב נאש מחליט עליו. בגלל דוראנט לקיירי אירוינג ישנם מרחבים כערבות הנגב לפעול בהם אם בפיק-אנד-רול ואם בקבירת שלשות ממרחקים של סטפן קרי. ג'רט אלן מתקדם להיות אול סטאר בסנטר או ב-4, ודאנדרה ג'ורדן הפך לחבר קבוצה מעודד, ומשחק טוב מאד כשהוא נקרא לדגל. כריס לברט ולנדרי שמט הם לא רחוקים מלהיות מצד השוטינג גארד שבס"ה הם הטובים בליגה, וספהסר דינווינדי קיבל את ההנהגה של אירוינג ללא בעיות. הוא מצויין גם בלי להנהיג, ויש לו זמן לנהל את ענייני הכספים שלו. אגיד לכם מה: התסרוקת של ג'רט אלן לבדה שווה את מחיר הכרטיס. DEEZ NETS כפי שהם מכונים גנבו את העיר בספורט.


3. הלייקרס

הלייקרס היא הבחירה השלישית שלי בדרוג 'החזיות בטיווי' כי אני מצפה להפסד שלהם בכל משחק, ואז ההפסד היחיד שלהם מחפה על 5 ניצחונות. אני מחכה גם לרגע שאדע שזהו, לברון גמר את הסיפור. בינתיים כל מסירה שלו, כל כניסה, כל ריבאונד, וכל סל מה-3 – מראים לי שכנראה אהיה מחויב להסתכל בו, ולראות אותו, עוד זמן די רב.

בנוסף לכל הצרות, עלי להודות שהג'רסי שלהם עוצבו אף הם בטוב טעם.

4. מיאמי היט

מיאמי היא האהובה הלפני אחרונה שלי ואני עדיין שומר לה אמונים. אני אוהב לראות אותה משחקת. היא מעבירה כדור טוב יותר – אולי – מכל קבוצה אחרת. בתחילה לא סבלתי את אריק ספואלסטרה במיוחד, אבל לאט-לאט, כמו שהמים השקטים חודרים לעומק, כפי שלימד אותי המורה שלי קווינט, ולמדתי לאהוב ולהעריך את הפיליפיני הזה (בן להורים פיליפינים). כשקבוצה עולה עם שני לבנים – דנקן רובינסון וטיילר הירו – זה עושה לי טוב על הלב. ואז כשגורן דראג'יק מצטרף – הלה עולה על גדותיו, כמו שאומרים החברים שלי מגבע.

וכמובן שאני מחכה לרגע שפרשס אצ'יווה וקייזי אוקפלה יוכיחו במשחקם שלדוק ישנן, אולי, עיניים בנות 83, אבל כשהן רואות טוסיק מתגלגל כמו של סרינה או כדורסל כמו של מיאמי, עיניו הופכות חדות כסכין השוחט.

לראות את מיאמי עוברת בעשירית שנייה מאישית לאזורית כשבמרכז העניינים נמצא השחקן השקט והעניו באם נאדבאיו, זה כמו לתפוס מונית ריקה בטיימס סקוור.

5. פילדלפיה סיקסרס

בפילדלפיה אני חוזה כי אני מחכה לרגע שבן סימונס יתחיל לקבור אותן מה-3 ויהפוך למג'יק ג'ונסון מס' 2. אולי זה יאלים – מהמילה אילם, לא יכול להוציא קול – כמה פיות כאן שמבטלים את הגאון, ויחד איתו את הבטחתי שהוא יגלה עוד את סיד הקליעה. אני אוהב מאד לקרות את שייק מילטון, Matisse Thybulle, ועתה טייריס מקסי. אגב, אם הסיקסרס תהיה אלופת המזרח לא אתפלא כלל וכלל. היא מסוגלת.

6. קליפרס

אין לי כל רגש לקליפרס. אין בהם כל דבר מיוחד. הם לא 'HIGH FLYERS' ולא מהפנטים אף מבט, מלבד אולי של סטיב באלמר. אני רק רוצה להבטיח דבר אחד, ש-THIS TIME AROUND הם יידעו להכניע את הלייקרס בפלייאוף כפי שעשו במשחק פתיחת הליגה.

7. יוסטון רוקטס

למה?

א.אני חייב להיות שם כשהסאגה של ג'יימס הארדן תיגמר, או…תמשיך.

ב.כי אני מת על ג'ון וול. הוא מין קיירי אירוינג עבורי, אבל לא טוב כמוהו

8. פיניקס סאנס

א.טסתי לשם משך שנים רבות, למעלה מ-20, לבקר את הבן של גייל קני, והנכדים, כולל התקופה של צ'ארלס בארקלי, ואז סטיב נאש וסטודמאייר, ואהבתי להיכנס כיעתונאי לאולם שלהם כי הם ידעו טוב יותר מכל קבוצה אחרת כיצד להאכיל אותנו וכיצד להשקות אותנו. הם טיפלו בנו בכבוד, ולא כמו זבל כמו בלייקרס או, לפעמים, בבוסטון.

ב) יותר מדי עורכים וחברי צוות – וכמה גולשים – דךוקים עליהם העונה כאילו הם מגיעים לחצי גמר המערב. אני סקרן לדעת WHAT IS ALL THIS EXCITEMENT ABOUT.

9. ממפיס גריזליז

ג'ה מוראנט

(אני גם דלוק על הגופיה החדשה שלהם)

10. ניקס וסלטיקס

הסיבה היחידה שאני עדיין חייב להסתכל בהם כשהם משחקים היא כי אחרת אשאר עם רגשות אשמה. לראות אותם זה כמו לראות איזו צעירה חמודה שבקרית עמל נדלקתי עליה בגיל 15 פעם ראשונה כשהיא כבר בת 83. (וזה כמובן נכון גם הפוך)

6. התגובה של עולם הכדורסל להפסד הווריורס למילווקי

"האם הם באמת כה רעים?"

זאת, בסיכום, הייתה התגובה הממוצעת: שאלה במקום מסקנה נחרצת.

אבל כמובן שהשאלה היא עניין של כבוד לאלופה הנהדרת.

ואז מתעוררת עוד שאלה שלי ב'הופס': האם קליי תומפסון לבדו היה מסוגל לגרום לווריורס להיראות אחרת לחלוטין מזה שנראתב בחג המולד?

ואני אני תוהה, ושואל את עצמי עוד שאלה 'היכן סטיב קאר, שבזמן שקבוצתו שיחקה כדורסל עילאי נחשב כמאמן-גאון ?

תגובות בעולם ה-NBA:

7. האייל הזה הוא ה-'BIG ELK' – האייל הגדול. שניים מהם נחים בשמש של צפון אורגון

8. היום לפני…

*112 שנה: ג'ק ג'ונסון גובר בנוק-אאוט בסיבוב ה-14 על טומי היינז בקרב על אליפות העולם בכבד, ובכך הופך לאלוף העולם השחור הראשון באגרוף

*77 שנה: סיד לקמן, הקוורטרבק היהודי הגדול, זורק ל-5 טאצ'דאונים בנצחון האלופה שיקגו ברס 21-41 על הוושינגטון רדסקינס

*42 שנה: באחד המקרים המוזרים ביותר בתולדות פוטבול המכללות (ואולי בכלל), אוניברסיטת קלמסון מובילה 15-17 על אוהיו סטייט ב-COTTON BOWL בג'קסונוויל פלורידה, כשהקוורטרבק המצויין של אוהיו סטייט מתקרב עד קו ה-38 יארדס של קלמסון עם 1:28 דק' לסיום. בעיטה ממרחק זה לפילד-גול היא קשה, ועדייו יש זמן בשעון. וודי הייז מורה לו להתקרב לפחות עוד עשרה עד חמש עשרה יארדס. מסירה שלו נחטפת ע"י צ'ארלי באומן, ה-MIDDLE GUARD של קלמסון. הוא תופס את הכדור באוויר ומתחיל לרוץ לעבר קו השער של אוהיו סטייט כשהוא, למעשה, רץ לבדו, איזה 2-3 יארד מקו החוץ הצדדי שם עומדים השחקנים המחליפים והמאמנים. לפתע וודי הייז, מאמן אוהיו סטייט ואחד מגדולי המאמנים אי-פעם, עושה לו טאקל ודוחף אותו אל מחוץ לקו. מתחוללת מהומה. השופט שורק לסיום המשחק. וודי הייז נעלם ואיננו במסיבת העיתונאים או בטכס חלוקת הגביע למנצחת, וצלחת כסף למפסידה. למחרת אוהיו סטייט מודיעה על פיטורי המאמן שנחשב עד היום לאחד מחמשת הגדולים ביותר עם 'בר' בריאנט, ג'ו פטרנו, והאחרים. וודי הייז היה המאמן של אוהיו סטייט בשלוש אליפויות NCAA (אז לא היה 'משחק אליפות' אלא משחק 'BOWL' "ראשי", ואז קבוצה נבחרת של עיתונאים קבעה גם את אלופת המכללות בהצבעה, רק למקרה שהיה משחק 'BOWL' אחר שאף הוא היה משחק "ראשי" או 'די ראשי', בין שתיים מהמכללות החזקות ביותר. היתה עונה בה פן סטייט היתה בלתי מנוצחת, כולל ב-BOWL חשוב, ועדיין היא לא ניבחרה כאלופה!). וודי הייז היה המאמן גם בארבע עונות בלתי מנוצחות עם אוהיו סטייט, שבימים ההם שיחקה ב-BIG TEN את אחד מה-SCHEDULES הקשים במכללות.

וודי נחשב לאגדה באוהיו. כמו בר (BEAR, דוב) בריאנט באלבאמה. מאז המקרה הבלתי יאומן הזה וודי סירב לכל ראיון בקשר למה שקרה. הדבר היחיד שאי פעם אמר – לפי מיטב ידיעתי – היה "לא זכור לי דבר". אני מאמין לו. הוא ניכנס למין טרוף רגעי, איבד את עשתונותיו, ושילם על כך בסיום אחת הקריירות המפוארות בתולדות הפוטבול. וודי היה בן 65 אז. הוא היה גם פרופסור מוערך וידוע מאד בכתביו על 'היסטוריה צבאית' והוא המשיך ללמד באוהיו סטייט עד שפרש כשהיה בן 70. וודי ניפטר בדייטון אוהיו לשם עבר לגור עם אשתו את שנותיו האחרונות, בגיל 74.

*36 שנה: ברנרד קינג מהניקס קולע 60 נק' בהפסד 120-114 לניו ג'רסי נטס

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 43 תגובות

  1. לגבי הווריורס, לא נראה לי שמישהו באמת חשב שהם ינצחו את מילווקי או ברוקלין, אבל ההפתעה היא שהם נראו ממש ממש גרועים 🙂

    לדעתי סטף יתאפס ב2-3 משחקים הבאים, וגם אוברה יוכל לתרום קצת(וויגינס זה מקרה אבוד), והקבוצה תגיע לרמת תחתית פלייאוף במקרה הטוב.

    כנראה שייאבקו בפלייאין או שיסיימו סביב מקום 12. קליי הוא כנראה השחקן האהוב עליי בליגה הזו, ואני מאמין שביכולת שיא הוא היה גורם להם להיראות הרבה יותר טוב.
    באופן כללי, עם הווריורס הולכים לעוד עונה גרועה, בעונה הבאה הם יעמדו בפני צומת:
    א. להמשיך עם ווייזמן, בחירות דראפט נוספות מ2021, אוברה והספלאש ולראות עם קליי וסטף באמת = אליפות.
    ב. להמשיך עם ווייזמן, לבחור עוד צעירים איכותיים בדראפט(יש סיכוי סביר ל2 בחירות טופ 10), לשמור את אוברה, ולעשות ריבילד מוחלט. עבור קרי אפשר לקבל חבילה בסגנון AD מקבוצה נואשת לתואר, עבור קליי גם אפשר לקבל חבילה מכובדת, ועבור דריימונד ווויגינס…. אפשר בעיקר להיפטר מהם מהר.
    יהיה מעניין.

    1. אני לא חושב שהווריורס יטרידו את קרי גם בתרחיש הגרוע.
      הם רואים בקרי כסמל של הקבוצה.
      כמו שקובי היה בלייקרס, וזה למרות שקרי מרוויח משכורת גדולה (המשכורת הכי גדולה השנה בנבא)
      הם ישאירו אותו בקבוצה בשביל האוהדים והמועדון (שמרוויח מזה שהוא בקבוצה בלי קשר לזה שהקבוצה תעשה פלייאוף).

      לגבי וויגינס, הוא חוזה די בעייתי. אם היה כזה קל להיפטר ממנו, מינסוטה כבר היו עושים את זה כשהוא היה אצלהם.
      אחרי הטרייד שהעביר את ווסטברוק ו-וול,אפשר לומר שכל שחקן בליגה סחיר, השאלה היא מה המחיר והווריורס לא יחפשו להיפטר מבחירות הדראפט שלהם

  2. מנחם טור מצויין, איבדת אותי שאמרת שסימונס יתחיל לקלוע שלושות ויהפוך למגיק ה2, רק טראסט מאמין לשטויות האלה. הילד נגר בן נגרים. אותו דבר לונזו ״גייסון קיד הבא״ לפי הטנש.
    .
    טרה בהחלט ההצגה הטובה בעולם

  3. גה מוראנט עוד ילד חסר ניסיון ונחמד מידי. הוא מסר אתמול יותר מידי 3 מהלכים הוא בבידוד על פררננדו ובמקום לרשום את ברונו לשיעורי סטפס הוא מוסר למישהו אחר, 3 התקפות נגמרו בלי סל.
    הוא גם לחץ את טריי יותר מידי, טריי זה אחד עם כזה דריבל שלחץ לא עובד עליו אבל אני מאד אהבתי שממפיס לחצו על כל המגרש בחלק גדול מהמשחק על כולם זה הוביל לאיבודי כדור של הוארטר ורדיש, מכדררים שהם לא ברמה של טריי זה יעבוד וגם את טריי זה עייף, לראייה 6 דק לסיום במצב צמוד הוא הורד למנוחה.

    טריי שיפר את ההגנה מאד הוא נלחם חזק והוא צפה בהמון קלטות בפגרה של לוקה הארדן לאורי ומאנו. אתמול הוא קיבל חגורה שחורה בסחיטת עבירות ואפילו עשה הומאז למאנו.

    נייתן נייט הזה ניגב אתמול אני בספק אפילו אם טנש הכירו אותו. אחלה שחקן טוב בהרבה מפרננדו. פירס הלך על פרננדו שהוא גרוע מאד תוקע משחק בהתקפה ובהגנה לא יכול להגן מחוץ לצבע ובואו נודה הוא גם חלש בריב, יונאס עשה ממנו צחוק.
    הוא נראה בשנתו השנייה בדיוק כפי שהגיע מהדראפט לא מסוגל אפילו לקלוע מהמקווקו, שחקנים בסגנון הזה לא מאריכים ימים בליגה, זה לא שהוא איזה עלוי בהגנה או נותן אנרגיות מיוחדות. מנחם כדאי שתגיד לו את זה, אני יודע שאמרת שהוא מעביר זמנו עם פצצות אבל צריך קצת גם להקדיש לבאסקטבול.
    פירס הוציא את הנייט הזה שהיה מעולה סתם.
    מי עוד רתח אתמול הגינגי הורדרד הוארטר דמה אתמול לקליי השחיל כל דבר, הבעיה שזה פעם ב10 משחקים אצלו, הוא פיצה על החשיכה של בוגדון.
    אצל ממפיס GET HELP FOR JA, חוץ מברוקס ויונאס הוא משחק עם חבורת נגרי על שזה מביך

  4. תודה מנחם.
    .
    יש לי דעה שתעצבן כאן אנשים אך אני חייב- טריי יאנג הוא כל מה שרע בכדורסל המודרני.
    שחקן שמתחיל מהלך ובלי מסירה אחת יורה מטר מאחורי השלשה, הוא ממשיך לזרוק למרות שקלע רק 1 מתוך 4 זריקות (קשות כמובן כי אחרת זה לא יפה) ומסיים משחק עם 1/7 משלוש.
    דבר נוסף שאני כל כך שונא אצלו זה הזלזול ביריבים כשהוא "משחיל" להם בין הרגלים. הוא עשה את זה בעונה שעברה וזה היה כל כך מכוער בעיני. איפה הכבוד שלך לשחקנים. יום אחד מישהו לא יאהב את זה וישבור לו את הפרצוף. כמו בשכונה.

    הוא כן שחקן אדיר! יש לו תקרה גבוהה מאוד אך לעת עתה משחקו היא רעה חולה.
    .
    תודה מנחם

    1. לא התעצבנתי מהדעה, אבל לגבי העניין של ל"השחיל" – אני לא רואה בזה זלזול באופן שמרגיז אותי כאוהד כדורסל, וזה בטח לא מביע יותר זלזול מהארדן/קיירי/מוראנט/סטף/לוקה/כל כוכב כמעט שעושה אנקל ברייקר ואז מחכה על קו השלוש שהשחקן יקום. אני נהנה ממהלכים כאלה כאוהד-צריך גם קצת הייליטס מדי פעם.

      אנקל ברייקר, "השחלה", שלשה מהחצי, דאנק בפוסטר, אלי אופ מהקרש – לא מבטאים חוסר כבוד לדעתי, אלו המהלכים הוירטואוזיים שגורמים לאוהדים להתרגש מהמשחק.

    2. אני מבין את התחושה… יש לו גם פרצוף נרגן ומעצבן. כמו מישהו שמחפש להעיר משהו מרגיז למישהו כל הזמן.
      אני נורא אוהב את המודל של שחקנים כמוהו – מאז שהשלשות הפכו לנשק כזה יעיל מי שמייצרים נקודות כמו מכונה זה דווקא גארדים כמוהו ושלשה הפכה למקבילה לחדירה וליי-אפ.

    3. בשכונה אנחנו מנאטמגים חופשי ואיש לא נותן שום מכות. אין הבדל בין זה לקרוסאובר או לסטפבק זה עוד אמצעי.
      למה דאנק בפרצוף ושאגה זה לא משפיל? זה הכדורסל תתמודדו עם זה הוא טוב מידי בייבי. את השלשות האלה הוא גם משחיל.

    4. זה קצת מאוד פייק-נוסטלגיה למשהו שלא באמת היה קיים. לא בטוח למה אתה מתכוון ב"כדורסל מודרני" אבל מהביקורת שלך על התנועה של יאנג אפשר לחשוב על שני צדדים – שלשות ואי-מסירות. אחד מהם באמת לא היה באותו עבר שכולם מתגעגעים אליו, אבל רק בגלל סיבות פיתוחיות היסטוריות. זה לא שהיה חסר שחקנים שהיו לוקחים את הכדור לבד עד למיד ריינג' וזורקים בסתמיות. לפחות יאנג, בניגוד לכמה אחרים שעושים את זה היום, מסוגל לקלוע משם, גם את הקשות יותר.
      ובקשר ל"השחלה", למה זה משפיל? קרוסאובר זה משפיל? לקלוע עם יד על הפרצוף זה משפיל? לרוץ מסביב לחסימות ולברוח לשומר זה משפיל? לכדרר בכלל זה משפיל? לקלוע שלשות זה קרקס משפיל? ועוד ברמה של לשבור את הפרצוף כמו בשכונה? בבקשה תגידו לי איפה השכונה הזו בה שוברים פרצופים כי מישהו עשה מהלך כדורסל כדי שאדע לא בטעות ליפול למשחק שם. מה יעשו לי אם אעשה את אחד המהלכים האנטי כדורסלניים המובהקים שלי, כמו לזרוק זריקה פנויה לחלוטין הישר למעבר הכביש גם כשאין כביש קרוב? יזרקו אותי ממסוק?

  5. עוד משהו שחייבים לציין איפשהו – יחסית לדראפט שנחשב חלש, עם הרבה נעלמים ושאלה לגבי הבשלות של הבחירות הגבוהות – גם לוויצמן וגם לאדוארדס הייתה פתיחה מרשימה בשני המשחקים הראשונים שלהם. לא זאיון… אבל הם עדיין התחילו עם מספרים דו ספרתיים.
    *
    מינסוטה גם עם שני נצחונות וכרגע נראים הרבה יותר טוב ממה שחזו להם. אני מקווה שזה לא מעיד על יתר העונה כי כאוהד ג"ס אני מקווה לבחירת טופ 10 מהם בעונה הבאה.

  6. המזרח מאוד מסקרן השנה ואני מפנטז על גמר של סיקסרס נגד הנטס. מעניין יהיה לראות את סימונס ליד שני גארדים קלעי שלשות כמו קארי וגרין ועוד האריס שיכול לרווח. במערב לשמחתי ללייקרס לא תהיה תחרות כי גם השנה לקליפרס לא תהיה תשובה לדיוויס. אבל היי אולי יצליחו להגיע לגמר? הנאגטס פתחו רע. אני מאוד מקווה שיתייצבו ושקאמפאסו יצליח שם

    1. ותוספת- הקוורטרבק שמסר לחטיפה היה ארט שליסטר, שנבחר אח"כ במקום ה-4 בדראפט ע"י בולטימור, ונחשב לאחת מבחירות הדראפט הגרועות אי פעם- הציג יכולת מאוד מאכזבת ב-3 עונות, בקושי פתח, התמכר להימורים והיום יושב בכלא בפעם המי יודע כמה אחרי עוד סיפור של הונאה וגניבה כדי לממן את ההתמכרות שלו

  7. שנים אני אומר על הניקס שהם don't give a fuck, כי גם אם הם יפסידו את כל משחקי העונה שלהם הMSG ימשיך להיות מלא וזכויות השידור שלהם ימשיכו להמכר במליארדים כי ניו יורק, וכל עונה הם מתעקשים להוכיח לי כמה שאני צודק.
    ג׳ק ג׳ונסון הוא חתיכת סיפור שאני זומם לתת לו במה מתי שהוא בטור שלי. גם כחובב אגרוף, אבל גם כשאני מסתכל על ג׳ק ג׳ונסון, ומותח קו אל ג׳קי רובינסון דרך ג׳סי אוונס, ורק להבין כמה להיות אתלט שחור בארה״ב היה קרב כל יום וכל שעה. זו אגב הסיבה שלמרות שהפוליטיקה של מוחמד עלי היא לא כוס התה שלי, אני מבין אותו ב200%, כי אני יודע מה היה לפניו ועל מה הוא הסתכל כשהוא דיבר. רק לצורך הדוגמה, אחד המבקרים החריפים ביותר של ג׳ק ג׳ונסון היה בוקר טי וושינגטון, אחד האנשים החשובים ביותר בקהילה השחורה בתחילת המאה העשרים. וושינגטון לא אהב את הגישה המתריסה, הלוחמנית והמוחצנת של ג׳ונסון וטען שכדי שיקבלו אתלט שחור הוא צריך להיות עניו ולהוריד את הראש (די דומה למה שברנצ׳ ריקי דרש מג׳קי רובינסון בשנותיו הראשונות בדודג׳רס). ג׳ק ג׳ונסון היה צריך להתמודד לא רק עם הbacklash של הלבנים שהיה לא רק ביקורת אלא גם אלימות, אלא לא מצא תמיכה בקרב האנשים ״שלו״. אפשר להבין את מוחמד עלי וגישת ה״אני אתקע לכם כמו אצבע בעין״ שלו.

    1. הטענה כלפי ג'ונסון הייתה שברגע שהוא זכה באליפות "באמת" באליפות (בקרב נגד ג'אפריס, שהיה אלוף בלתי מנוצח לפני טומי ברנס והכתיר את ברנס ליורשו), הוא התנהג למתאגרפים השחורים כמו שהלבנים התנהגו אליו- סירב להתאגרף מולם, בטענה שמול לבנים הוא יעשה יותר כסף. וכן, הייתה גם ביקורת על אורח חייו, המוחצנות וההתרסה שלו, מעין "שחור שאמריקה אהבה לשנוא ןפחדה ממנו". 8 פעמים התחתן- כולן עם נשים לבנות.

      אגב, הקרב מול ברנס- ואני אצטט כאן את ג'ק לונדון- "קרב?לא היה קרב. אף טבח ארמני לא ישתווה למה שהלך שם". בקיצור, ג'ונסון עשה מברנס נחום תקום.
      מצפה מאוד למה שתעשה עם ג'ונסון, שבעצם היה מוחמד עלי (גם בסגנון בתוך הזירה, כולל הטראש טוק, וגם מחוץ לזירה שהיה פלייבוי), 50 ומשהו שנה לפני מוחמד עלי בעצמו.

      1. היו הרבה טענות מול ג׳ונסון. לדעתי רובן סובלות מהטיה כזו או אחרת, ולא שהאיש היה קדוש, ממש להפך, אבל זה הפואנטה, שהוא לא היה קדוש וכרגיל דרשו ממנו להיות רול מודל ודמות לחיקוי וכן הלאה. לגבי הקרבות מול שחורים, גם היום מי שמגיע לאליפות לא בהכרח הולך להתאגרף מול כל מי שבא אלא מול אלה שעליהם הסכומים מקבלים עוד אפס או שניים מימין, ע״ע פיורי מול ג׳ונסון שא. יש המון contenders לפני שהולכים על קרב יוניפיקיישן מה שב. יוריד את כמות קרבות האליפות שכל אותם contenders יוכלו לקבל וג. הולך להיות בדובאי בכלל, כי שניהם יודעים שלקרב הזה הם נכנסים מליונרים ויוצאים מולטי מליונרים, כי מעבר לכמה שהם יעשו על הקרב הזה, מי שיחזיק בכל חמשת התארים יוכל לדרוש את משקלו במליונים לכל קרב עתידי.

        1. פיורי מול ג׳ושוע כמובן, ג׳ונסון כבר לא יכול להתחרות…

          אגב, ג׳ק לונדון הוא בכלל סיפור מעניין פה. האיש עשה קריירה יפה מכתיבת ספורט, וכתב על איגרוף המון, אבל הקטע הכי הזוי שדווקא הוא שכתב ספרים וסיפורים מאוד מרגשים על הטבע באלסקה והנייטיבז שמה וכל זה התגלה כגזען לא קטן ביחס שלו לשחורים בכלל ולג׳ונסון בפרט. צריך לעיין שוב במה שכתב אבל אם אני זוכר נכון הקטע על הטבח בקרב של ג׳ונסון מול ברנס לא נאמר כמחמאה.

          1. לא כמחמאה, יותר בקריאה "חייבים להציל את עליונות האדם הלבן מפני הכושי הזה". היה גזען רציני. מסכים איתך לגבי מגוון הטענות שהיו כלפי ג'ונסון- לא רק לגבי הקרבות אלא גם בכלל.

  8. תודה על המעורב.
    מעניין מה יהיה עם הוורירס השנה. באופן אישי לא צופה להם הצלחה גדולה, אבל מי אני בכלל…

  9. 1. ההוקס – ממפיס. ההוקס קבוצה מצויינת. תיארת את הוורסטיליות שלה באופן מצויין. היתרון העצום שלה הוא שרדיש את האנטר בתהליכי פיתוח. רדיש עוד צעיר בשנה. כשנראה את אוקונגוו נבין האם יש לה אפשרות לשחק מהר מבלי לוותר על כוח הגנתי. ראיתי בתגובות כמה "תלונות" על טריי יאנג ומנהגו "להשפיל" יריבים. קשה לי עם אמירות כאלה מפני שהן לגמרי מושפעות מסטיגמות. אמרו דברים דומים על סטף עם החגיגות המוגזמות והסיפור של מגן הפה שלו. יש משהו דומה בכך שהם בהירי עור, גדלו בבתים יציבים עם אבות ספורט עם עבר מקצועי (אבא של טריי יאנג היה שחקן זר באירופה) שיש ציפייה שמיד יצתנעו לעומת ילדי ה"שכונות". בקיצור, זה כדורסל ואמוציות זה דבר מבורך. למי שחם שייצא מהמטבח. לא קשור למציאות ולא קשור לכך שפעם היה אחרת (לא היה).
    .
    2. הניקס מרגיזים אותי באופן אישי. המוח הדפוק של הקבוצה לא מבין איך קבוצות מתפתחות. כשג'וליוס רנדל מוביל לך את הקבוצה הוא ישיג מספרים טובים אך הקבוצה תפסיד. הכדורסל שלו לא מדליק ומשפר את הסובבים אותו וצעירי הניקס שדווקא נראו מלהיבים בטרום עונה חזרו לנוח פיזית ונפשית. שיתנו לצעירים להוביל כדי שיתחילו לבנות כימייה אמיתית ובתקווה דראפט 2021 יהיה נחמד אליהם.
    .
    3. בארקלי על פורטלנד. אני מבין אותו אבל אני עדיין תחת תחושה שדיים וסי ג'יי יחד נהדרים אך מהווים את התקרה של הקבוצה הזו. קשה להגיד זאת בערב בו סי ג'יי מרביץ 44 נקודות, אבל זו קבוצה שהיא לא עילית התקפית ולא הגנתית. אין להם עושה משחק מהספסל וסיימונס לא מבצע את הקפיצה שיחלו לה. אין לי בעייה עם קבוצות שמתייצבות על הצלחה של 55-65% בעונה הרגילה ומאבק קבוע בשני הסיבובים הראשונים. לזכותם יש לומר שהמערב למרות היותו עמוק רצח לא בילתי אפשרי בחלק העליון שלו. למעט הלייקרס ואולי הקליפרס כעת עם איבקה אין קונטנדרים אמיתיים שם. דנבר למרות הריצה בבועה היא אותה קבוצה שכמעט הודחה על ידי יוטה והקליפרס. גארי האריס באופן מסתורי מתדרדר קשות באופן התקפי והקו האחורי שלה יחסית חלש. MPJ תמיד בסכנת פציעה והוא נטל הגנתי בחילופים. האיבוד של ג'רמי גראנט מאוד משמעותי ליד יוקיץ'. בפלייאוף צריך הרבה יותר רוע כמו שגראנט נתן להם וקשה לי לראות את מילסאפ בתפקיד זה בגילו
    .
    5. קבוצות הכי שוות לצפייה: אשמח להוסיף את הקאבס. דריוס גרלנד אחרי עונת רוקי סבירה נראה כמו הרכז שכולם קיוו שיהיה כשנבחר בבחירה חמישית שנה שעברה. המשחק שלו תענוג לצפייה והוא משחרר את סקסטון לתפקידו האמיתי להשיג נקודות. הקאבס מלאים ב-castaways שקבוצות אחרות לא רצו והם כולם משחקים עם אצבע משולשת מופנת כלפי העולם. דראמונד משחק בהתלהבות אותה אני לא זוכר, ג'אבל מקגי מכדרר כאילו הוא מג'יק ג'ונסון והרוקי אוקורו בינתיים נראה כמו שציפינו. שחקן התקפי מוגבל עם הבלחות אבל שומר אדיר בקו האחורי ובכנף.
    .
    6. הווריורס משחקים ללא 2 אולסטרים מעונות האליפות. החשיבות של דריימונד אדירה במערך שלהם. וויגינס מאכזב אפילו אותי. הוא דווקא נתן חצי עונה טובה שנה שעברה בווריורס. אוברה נראה אבוד במערך שאמור לעבוד על תנועה ללא כדור. לווריורס אמנם חסר קליעה מבחוץ אך מה שהכי חסר להם לעומת השנים ההם זה לאו דווקא קליי תומפסון. זה הפליימייקינג המטורף שהיה להם בשנים ההם: סטף דריימונד, איגוודלה, לוינגסטון, ברבוסה. היכולת להעמיד שחקנים שיכלו להתחיל או לסיים התקפה אפשרה לסטף להפוך לאטום חופשי מאוד מסוכן. סטף יודע להיות רכז קלאסי. במשחק מול מילווקי הוא השאיר קלעים לפחות ל-10 זריקות חופשיות שפגעו בכלום. ברגע שחבריו לא היוו איום הוא הפך למטרה והמשחק נראה רע. וויסמן נראה מצויין בדקות מוגבלות. הקליעה מבחוץ אמיתית (למרות שהאחוזים ייתיישרו בהמשך) והצלילה שלו לסל נהדרת. יש לו עוד מלא מובים בפייס-אפ שראיתי באימונים שהוא ביצע. הוא פוטנציאל נדיר אך גם הוא זקוק ליותר פליימייקרים אחרת הוא צריך לעבוד קשה עבור סלים וזו אנרגיה מיותרת עבורו

  10. ג'יזס, אני ב"חופש" מהעבודה כבר מעל חודש…אבל עדיין לא מספיק לכתוב כל כך הרבה בכל יום כמוך.
    עם הספר שלי התקדמתי, אך עוד לא מסיים.
    תיכף אשוב לעבודה, למרות שהממשלה מציעה כסף לבטלנים ואולי אקח את ההצעה בכדי לכתוב יותר, למרות שקשה לי להאמין.


    צ'מע חבובלה' אטלנטה קבוצה מלהיבה.
    היא כל כך צעירה…עם הנהלה נכונה אפשר לחלוב את העגלים האלה בשביל טריליון כאשר הם ירוויחו רק 2 מיליארד ביחד!

    כמאמן הייתי לוקח את ג'ה. כבעלים הייתי לוקח את יאנג.
    יאנג הולך להיות מיליארדר. הסגנון משחק שלו הוא דרך העתיד עבור הילדים שמאמינים שהם יכולים להגיע לפסגות הגבוהות ביותר, מבלי להיות גבוהים או חזקים. הוא המודל המופתי של האלוף העני. קולע מהחצי. גיבור של הסרטים המצויירים היפניים בריל לייף! מדהים!

    יאנג עדיף גם מבחינה אנושית, רוחנית.
    הוא פחות מחובר למאבקים או אמונות כאלו ואחרות…ואין לו ממש הקשר לתחושות גזעיות או חברתיות.
    לא שג'ה הוא מרטין לות'ר קינג הבא, אך כל אחד והסגנון שלו.

    מה שהכי מצחיק אותי עכשיו זה שעם כל הרעש והזמן…"לטפח ולהחתים שחקנים צעירים למשך כל הקריירה" זה כאילו רעיון חדש?
    תחת. השמש.

      1. לא רק זה. הוא נתן כמעט פי שלוש מזה במצטבר לארגונים שונים.
        לברון מנהיג תנועה איכותית ויאנג דירג את עצמו מאוד גבוה בהיררכיה של "כדורסלנים משפיעים" בעולם השחור.
        אולי העובדה שמסתכלים עליו כמו לארי דיוויד הוא הקלף הכי טוב שהולך לו היום בקריירה, כי עדיף לעשות מתחת לרדאר מאשר להיות מתחתיו…אך נדמה שהיכולת שלו לא תשאיר אותו ב"צללים" לאורך זמן רב. הבחור קולע מהחצי ומאחוריו. עזוב. זה "צ'יטר" של הנ.ב.א לייב 2K שגדל על סטפן קרי. עזוב.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט