מעורב הופס אמריקאי ליום ששי – יותר מזל משכל/ מנחם לס

 

1. יותר מזל משכל

מה שהתחיל כ-'PATCH-WORK' – הדבקת טלאים על חורים שנשארו – מתברר עתה כיצירה גאונית של מרק קיו7בן וצוות מנהליו.

אחרי שטייסון צ'נדלר, ג'ייסון קיד, וג'ייסון טרי עזבו את המבריקס, המבריקס עשתה כל מה שיכולה היתה להביא לקבוצה את דרון ויליאמס. כשהם ניכשלו הקבוצה החלה ב-'HODGEPODGE'  – ערבוביה, 'סלט' של אפשרויות להביא מישהו – משהו – העיקר לא להיראות מטומטמים שלא מסוגלים להביא שחקן בעל יכולת ומוניטין לקבוצה. מרק קיובן – איגו-מניאק ידוע – "ציווה" על המנכ"ל וכל מי שהיה שייך להנהלה "להביא מישהו". הצו הפך לפקודה, במיוחד אחרי שהמבריקס החמיצו את ה]פלייאוף לראשונה בתריסר שנים.

מה הם לא עשו? ניסו הכל להביא את כריס פול. הבטיחו לדווייט האוארד חצי מדאלאס שיחתום. פול חתם בקליפרס והאוארד חתם ביוסטון. מרק קיובן עמד לפני שוקת שבורה. אפילו על אנדארה ביינום הם רצו כמטורפים.

כשניגמרו כל האפשרויות, הם החליטו ללכת על השחקן שבתחילה אפילו לא היה מס' 100 בתכניותם: מונטה אליס, השחקן שלכאורה אין מתאים פחות ממנו לשחק את המשחק הקבוצתי של דאלאס, עם מאמן קונסרבטיבי כקרלייל, ועם שחקן כדירק נוביצקי שהוא ההתקפה של המבריקס ואליו הולך כל כדור כאופציה ראשונה של כמעט כל התקפה. מה היתה הרפיוטציה של אליס? שחקן אגואיטסטי, אנוכי, אלטרואיסטי, זולתן, חסר אחריות ולא חכם במיוחד שלא מסוגל לשמור על עמוד חשמל, והמילה 'הגנה' נחשבת למילה מלוכלכת עבורו.

אני לר מכיר אדם אחד שניבא הצלחה לצעד הנואש הזה, וזה בדיוק הכינוי שנתנו לצעדו של מרק קיובן: "DESPERATION!".

הנה הוא מונטה אליס והסטטיסטיקה שלו:

 

Year Team GP GS MPG FG% 3P% FT% RPG APG SPG BPG PPG
2005–06 Golden State 49 3 18.1 .415 .341 .712 2.1 1.6 .7 .2 6.8
2006–07 Golden State 77 53 34.3 .475 .273 .763 3.2 4.1 1.7 .3 16.5
2007–08 Golden State 81 72 37.9 .531 .231 .767 5.0 3.9 1.5 .3 20.2
2008–09 Golden State 25 25 35.7 .451 .308 .830 4.3 3.7 1.6 .3 19.0
2009–10 Golden State 64 64 41.4 .449 .338 .753 4.0 5.3 2.2 .4 25.5
2010–11 Golden State 80 80 40.3 .451 .361 .789 3.5 5.6 2.1 .3 24.1
2011–12 Golden State 37 37 36.9 .433 .321 .812 3.4 6.0 1.5 .3 21.9
2011–12 Milwaukee 21 21 36.0 .432 .267 .764 3.5 5.9 1.4 .3 17.6
2012–13 Milwaukee 82 82 37.5 .416 .286 .773 3.9 6.0 2.1 .4 19.2
Career   516 437 36.0 .456 .318 .773 3.7 4.7 1.7 .3 19.4

 

חשבו שהם מקבלים שחקן שלא רק יירד ברמתו ליד נוביצקי ווינס קרטר, אלא הוא יוריד גם את תפוקתם בגלל משחקו האנוכי.

במקום זה הם קיבלו שחקן שבינתיים עולה על כל הציפיות אפילו בחלומות הרטובים ביותר: ממוצע קליעתו מתקרב לשיאו בגולדן סטייט לפני4 שנים, ואז לא היו שם סטפן קרי, תומפסון, והריסון בארנס. הוא נודייויד לי היו כל ההתקפה. לא רק זה, אלא שגם נוביצקי נמצא בעלייה מטאורית וחזרה לכושר העבר שלו.

GAME STATISTICS
PLAYER GP GS MIN PPG OFFR DEFR RPG APG SPG BPG TPG FPG A/TO PER
Monta Ellis, SG 12 12 37.8 23.3 0.4 2.8 3.3 5.9 1.58 0.17 3.0 3.2 1.4 23.3

(ממוצע קליעות: 49.5%!!!)

במשחק אמש נגד יוסטון הוא קלע 37 נק', והיה ללא עוררין השחקן הטוב במגרש. השינוי האדיר במשחקו נראה במסירה האחרונה שלו לשון מריון שהסתיימה בשללת נצחון: בעבר הוא היה ניכנס כפי שניכנש אמש, אך בחלום הזוועתי ביותר שלו לא היה מוציא מסירה החוצה. הוא היה מתפטל בין השלושה שסגרו עליו ומנסה לקלוע, אטו לפחות לסחוט עבירה. המסירה החוצה למריון הגדירה את מונטה אליס החדש שדאלאס ירשה, בלי לדעת כלל מה נפל בידיה.

וכבר נראה שישנה מין הבנה לא רגילה בין דירק נוביצקי ומונטה. נוביצקי אמר הבוקר לספורטסנטר ש-"מאז סטיב נאש לא הרגשתי כה טוב עם אף שחקן אחר. משום מה נוח לי מאד לשחק עם מונטה. אנחנו לא צריכים לדבר; אנחנו מבינים אחד את השני מבלי לדבר. המרגש הוא כאילו אנחנו משחקים יחד כבר שנים!".

הקואורדינציה, האיחוד, ההבנה, והאיחוי ביניהם נראה מושלם. ישנם מקרים כאלה  בספורט שלפתע – ללא הכנה או ידיעה מוקדמת, נוצרת מין כימיה בין שחקנים שלא ניתנת לנבואה או הסבר. זה פשוט כך. וזה המקרה ביניהם – מונטה אליס ודירק נוביצקי – ה-"צמד-חמד" הבלתי מצופה ביותר.

לפני דאלאס מונטה היה סמל אי היעילות. גרוע יותר מרודי גיי; גרוע יותר מברנדון ג'נינגס. רפיוטציה שלן שחקן בלתי נישלט ובלתי ניתן לאימון. "TOTALLY UNCIOACHABLE", אמר עליו קית' סמארט, מאמנו לשעבר בווריורס. לדאלאס יש היום שחקן הזורק  1.4 פחות זריקרות מאשר במילווקי, וקולע כמעט 4 נק' יותר למשחק.

e.

 

 

מה אומר עליו קרלייל מאמנו? "הוא ההפתעה הגדולה בכל קריירת האימון שלי. ציפיתי ל-SYMBOL OF INEFFICIENCY, וקבלתי שחקן ממושמע ומאד COACHABLE. דברנו ודברנו על הצורה היעילה ביותר לעזור לקבוצה, והסכמנו שיש לנו מספיק קלעי 3-נקודות. אנחנו צריכים אותו כחודר. בשלוש השנים האחרונות,  רק 48.1% מזריקותיו באו בתוך אזור ה-15 רגל (4.5 מטרים מהסל). העונה 56% מזריקותיו באות ממרחק של פחות מ-4.5 מטרים. לכן הוא גם הולך לקו 7.1 פעמים למשחק. וגם מספר האסיסטים שלו גדל. ואם תסתכל על המספרים של נוביצקי, הם השתפרו לכל האורך, וזה הרבה תודתך למונטה. הוא הסיבה העיקרית שאנחנו 4-8. הוא הפך אותי למאמן מאושר!"

שום דבר לא היה מתוכנן. זה פשוט קרה, וזה היופי שבספורט: YOU NEVER KNOW!!!

 

2 קליפרי לניקס? רעיון שהגיע ישר מהגיהנום

אני כבר לא  בניו יורק, ולא מחשיב את עצמי כניו יורקי. אבל אפילו אם אלעד רבין יגור בניו יורק עוד 25 שנה הוא לא יהיה ניו-יורקי כמוני ולא יכיר את העיר כמוני. כשהגעתי לראשונה למנהטן, הג'וב הראשון שלי היה נהג מונית. אפילו למומי לא ספרתי זאת עדיין. פשוןט ברח לי מהראש מלהזכיר. שנות ה-60' היו השנים בהם כל הישראלים שהגיעו לניו יורק הפכו לנהגי מוניות. היום כל נהגי המוניות הם מאפגניסטן או פקיסטן, וזרוק כמה הודים. רבין לא יודע זאת כי אין לו כסף למונית אז הוא הולך ברגל. אז מה עושה צעיר בן 24 שרק הגיע? מנהל החברה הציע לי שבשבועיים הראשונים אציע לנוסע הנחה של 25% אם יורה לי את הדרך. מנהטן אינה בעייה מלבד דאונטאון מתחת לרחוב 1. הבעייה היתה ברוקלין, ברונקס, וקווינס. אבל תוך שבועיים השתלטתי בערך על העניינים, וששת החודשים הבאים הפכו אותי לספץ של כל רחוב, כל מסעדה, ובעיקר כל באר בעיר.

רגע, למה אני מדבר על כל זאת, כבר שכחתי.

אה, נזכרתי. כל היום מדברים כאן על מייק וודסון. כל תכניות הרדיו, הטיווי, והאתרים מדברים על פיטוריו. ומי מציעים להביא במקומו?

לא תאמינו: את ג'ון קליפרי, מאמן קנטקי!!!

זה יהיה ה-DISASTER הגדול ביותר שיכול לקרות לקבוצה. אבל בינינו, לדעתי אפילו משכורת של 12 מיליון לא תזיז אותו מקנטקי: הוא כבר אימן ב-NBA, ניכשל קשות, אז מה יש לו לחפש שוב ב-NBA? בקנטקי הוא יושב על משכורת של 6-7 מיליון, הוא המלך, ויש לו עסק עם ילדים בני 18 שבאים לשנה, ונעלמים ל-NBA.  אין לו כל HUSSTLE, והם חושבים שהוא אלוהים. אז מה יש לו לחפש עם אנשים כג'יי אר סמית'?

אבל הרינונים לא מפסיקים, ושמו מוזכר שוב ושוב. מאמינים שיש לו עדיין חשבון לפרוע: להוכיח שהוא טוב מספיק לקחת אליפות גם ב-NBA.

ישנו גם קשר בין קליפרי, הניקס ו-CAA – CREATIVE ARTISTS AGENCY – שאני לא מבין את מהותו, אבל אני מבין שיש להם כוח רב בהחלטתו של קליפרי.

לניקס אסור בשום פנים ואופן להציע לו את הג'וב, אפילו אם הם מפטרים את וודסון (שיהיה מעשה נימהר לדעתי; שיחכו לפחות עד אמצע העונה לראות מה קורה). למה זה יהיה אסון?

א. הוא כבר היה מאמן ראשי של הנטס מסוף שנות ה-90' עד שפוטר ב-1996. משך כל כהונתו היו סכסוכים, בעיות, קליקות, מלחמות, התפרצויות, ומה לא. הוא לא היה מבוגר הרבה יותר מהשחקנים. הכל שם היה DISASTEROUS. לזכותו – היו לו כמה HEAD CASES כסם קאסל וג'ייסון ויליאמס שלא בדיוק עזרו, אך בגדול היה שם גן-חיות, שלא היה רחוק מה-"BRONX ZOO", הכינוי של היאנקיס העליזים של ג'ון סטריינברנר.

ב. קליפארי הוא מאמן של "RAH-RAH". זה עובד עם ילדים שניתן להלהיב אותם לרוץ דרך קיר. עם שחקנים המשתכרים 10, 15 מיליון לעונה, זה לא יעבוד בשום פנים ואופן. לכן הוא אלוף ה-NCAA כי ישנה לו תכונה נוספת מיוחדת: הוא RECRUITER מעולה. מצליח לשכנע צעירים שדרכו היא הדרך הבטוחה ביותר ל-NBA. ב-NBA הוא לא בוחר שחקנים. הוא חייב לנצח עם מי שיש לו.

ג. קליפארי ידוע כמאמן התקפה. אפילו בקנטקי הוא מנצח עם התקפה ולא הגנה. הוא ידוע באמרתו  ש-"לא איכפת לי אם השחקן שלך יקלע 30, כל זמן שאתה תיקלע 31!".

ד. ישנם מאמני מכללות שיצליחו ב-NBA: בראד סטיבנס יצליח. שאקה סמארט היה מצליח. גם בעיל סלף, טום איזו, וברור שמייק ששבסקי, שלמד כיצד להתקשר ולדובב שחקנים בנבחרת ארה"ב, ולשחקנים יש כבוד והערכה אליו.

ה. ברגע שהניקס שוכרת את קליפארי, כרמלו אנטוני מחליט שהוא עוזב את הקבוצה.

 

 

 אין סכוי בעולם שקליפרי יסתדר עם שחקנים ככרמלו אנטוני!

 

 

 

 

 

3. שנה של הסופומורים

הבחירה של כתבי NBA.COM של שחקני הליגה הצעירים הורידה לי אסימון: רובם (כמעט כולם שהוזכרו) הם סופומורים בליגה – אנשי השנה השנייה. אנטוני דייויס ודמיאן לילארד חייבים להיות באול-סטאר. הם לא היחידים: מה עם ברדלי ביל (20.7 נק', 46% מה-3)? אנדרה דרמונד (12.3 נק', 12.0 ריב')? גם להריסון בארנס יש סכוי – לא גדול אמנם אבל יש סכוי – להיבחר לאול-סטאר.

כיצד אמר פעם אל מגוואיר? "הדבר הטוב ביותר עם רוקיס הוא שהם הופכים לסופומורים".

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 26 תגובות

  1. דדי

    22 נוב 2013 04:31:01

    "אני לא מכיר אדם אחד שניבא הצלחה לצעד הנואש הזה"

    באמת חשדתי שאתה לא קורא את התגובות שלי.

    עכשיו אני גם יודע… 🙂

    1. שעייה

      22 נוב 2013 04:47:37

      דדי, אני בטוח שכולם קוראים את התגובות שלך. אני לא מפספס אותך. מבחינתי אתה וק700 חלק מצוות האתר הנהדר הזה

      1. דדי

        22 נוב 2013 13:24:47

        תודה שעייה.

        סתם חצי בצחוק – פשוט קורה לי יותר מדי באתר הזה בזמן האחרון שדברים שאמרתי וקיבלתי עליהם ביקורת בזמן שאמרתי אותם, מתבררים כנכונים ואז פשוט מציינים כסוג של הפתעה ש"אף אחד לא צפה"…

        אז זה לא שאני איזה גאון, אבל גם לקבל ויכוחים וגם לא לקבל קרדיט אחר כך זה כבר too much 🙂

        בכל הזדמנות באוף סיזן טענתי שהחוזה של מונטה בדאלאס הוא החוזה הכי טוב של הקיץ שהפך את מונטה מיידית לאחת המציאות הכי גדולות בליגה.

  4. שעייה

    22 נוב 2013 05:18:02

    צפיתי בכל משחקי דאלאס השנה. השחקן הזה מדהים. הוא לא מכריח זריקות, מוסר, שומר. יש לו התאמה מוחלטת עם קלדרון שבעצמו מהווה שידרוג אדיר מול קוליסון.
    מה שמפריע לי בדאלאס וגורם לי לחשוב שהם לא יגיעו רחוק זה ההגנה של דירק. זה פשוט מחדל.

  5. שעייה

    22 נוב 2013 05:25:06

    רבין, אתה מניו יורק או מגונן?
    יש מצב שאתה מעביר לינק לאתר של הקוגריות?
    אני נהנה מאוד מהתגובות השנונות שלך.

    1. אלעד רבין

      22 נוב 2013 14:27:05

      כרגע בניו יורק, השורשים בגונן…
      אבל אני לא בטוח בזה, שנה שעברה היו פה לא מעט חברה שכמעט הצליחו לשכנע אותי שלא הייתי במשחק האליפות במיאמי, נראה לי שגם לגבי ניו יורק הם מפקפקים:-)

  6. דרור

    22 נוב 2013 06:58:45

    לא ייתכן שהייתה לו "רפיוטציה" של שחקן "אגואיסט… ואלטרואיסט".
    אלו שני הפכים. ואגואיסט ואנוכי זה היינו הך. רבין, הניקס מחרידים והיו כאלה גם שנה שעברה, כפי שכבר אמר האשך. קובי לא חוזר? אני המום!!!

    1. מנחם לס

      22 נוב 2013 15:49:29

      דרוד, אתה מוכן להיות עורך השפה של הופס כמתנדב? כל מאמר יעבור דרכך.
      (רק שתדע שאתמול כתבתי את המאמר תוך חזייה באוקלהומה-קליפרס כשעין אחת בטיווי ועין אחת במקלדת, ואח"כ עוד עשיתי חם מהתנור תוך ציפייה בדנבר-שיקגו. לכן גם השגיאות בהקלדה. זה מה יש. אני כותב במהירות, ולא עובר על מה שכתבתי כי עלי גם לישון כמה שעות. אילו לא הייתי 7 שעות לפניכם – הכל היה קל, והכל היה ניכתב בנינוחות. הלוואי שהיה לי עורך לשוני – אבל כשמישהו פעם התנדב, כל מאמר ששלחתי אליו חזר כעבוד שלושה ימים…
      מלבד העובדה שאני כבר 52 שנה לא גר בארץ, וכל חברי שבאו בזמנו איתי, היום בקושי מדברים עברית, ומעדיפים לדבר איתי אנגלית. זה מה יש קומראד)

  8. Mbk

    22 נוב 2013 15:33:00

    ההופעה של אליס עד כה היא לא יותר מסטייה סטיטסטית שתתוקן במהרה.
    אגב עם החזרה של לארקין אני לא רואה את מקל רואה פארקט השנה
    אגב הייתי אמש במסעדה באיזור דאלאס , המלצר הוא פריק רציני של המאבס , השוויץ קצת באליפות של 2011 , שלחתי אותו להביא קינוח עם טעם חמוץ בפה וד"ש ממונטה אליס מהתקופה ששיחק בוורירס והדיח את המאבס מהמקום השמיני.
    אגב גל מקל , הוא מכונה בשם גל מיכל , וזוכה לקומפלימנטים למרות שאצל האמריקאים אי אפשר לדעת .

  9. ישי אוהד קאבס

    22 נוב 2013 15:56:17

    למנחם לגבי כימיה בין שחקינם – אני מבין מצוין על מה אתה מדבר!

    הכימיה הזאת הרבה יותר טובה מדיבור.

    לי היתה את הכימיה הזאת די מהר אחרי שהתחלתי לשחק עם גיסי כדורסל, והוא בכלל בה מכיוון כדורעף…הוא מעולם לא שיחק כדורסל בקבוצה..

    אבל תמיד היתה ביננו הבנה מתי ואיפה למסור, איזה תנועה ליצור,איזה חסימה וכו'.

    הייתי מוסר לו כדורים ב"פולו-אפ" בלי להסתכל עליו כי ידעתי בדיוק לאן הוא יזוז.

    דאלאס קיבלו מתנה.

    הלוואי שרק יצליחו.

    לגבי הקבוצה שאני אוהד לפי איך שהם משחקים תיהיה להם בחירה טובה לדראפט הבא 🙂

  11. k_700

    23 נוב 2013 00:43:36

    קראתי קצת ראיונות בקיץ עם הGM של דאלאס וגם קרלייל ואני זוכר שמה שאמרו שצד את העיניים שלהם בלארקין זה שהוא דומה מאוד מאוד לג'יי ג'יי בריאה במשחק שלו ואני די מסכים עם זה.

    גם במיאמי שנה שעברה הוא פשוט היה פצצת אנרגיה, ידע מתי לשלוט בקצב של המשחק ולנהל את החבר'ה ומתי להכנס לסל כשאתה פשוט צריך לוותר מראש כי כשקטן כזה חודר לסל זה נגמר במקרה הטוב ב-2.

    הוא עוד יצטרך לעבוד הרבה על הקליעה אבל ג'יי ג'יי בריאה במחיר של רוקי מה רע.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט