זה מה שקרה, קורה, ויקרה עם הויזרדס (מחרתיים עם הרוקטס), כולל ווסטברוק – שאין לכם הרבה מושג מי הוא / מנחם לס

פוסט זה מורכב משני חלקים:

1)שידוך מהשמיים: למה השידוך עם בראדלי ביל יהיה מצויין

2)ראסל שאתם לא מכירים. למעשה אין לכם מושג מי הוא! (מחר)

איך אומרים בעברית? שחקן שהוא 'ALL HEART'!

חלק ראשון: שידוך שנעשה בשמיים

(החלק השני שיסביר לכם סוף-סוף מי הוא ראסל ווסטברוק, ולמה אני מעריך אותו כאחד מגדולי השחקנים ב-NBA, ייתן גם תשובה מחלטת למה השידוך יצליח)

הויזרדס הסכימו לעשות טרייד השולח את ג'ון וול לרוקטס, ובחירת דראפט ראשונה בעתיד, עבור ראסל ווסטברוק.

מה זה אומר לי? כמה דברים.

דבר ראשון הם החליטו שהיש להם שחקן בשם בראדלי ביל, והם נותנים לו את הכדור, וממנים אותו רשמית – בלי שהמינוי כתוב או חתום בשום מקום מלבד במוחות של הג'נרל מנג'ר והמאמן. הוא בשיא משחקו. הוא בן 27. הוא הפך למנהיג. הוושינגטון ויזרדס החליטו שהם סומכים עליו להוליך את הקבוצה לדברים טובים שעדיין לא קרו לה

מה שקרה הוא – גם בגלל שבראדלי ביל הוא שחקן טוב יותר ואחראי יותר מג'ון וול, ונפצע פחות – קודם כל בעל הקבוצה, ואז גם ההנהלה, גם צוות האימון, והחשוב ביותר, השחקנים עצמם, הרגישו, הבינו, וקיבלו את ביל השקט וה-INTROVERCE שלפתע ניפתח יותר לעולם, כמנהיג הקבוצה.

אגיד זאת הרבה יותר דוגרי: הם העדיפו את בראדלי ביל על ג'ון וול, והם האמינו לעוד דבר: לבראדלי יהיה יותר קל להנהיג ולככב ללא ג'ון וול מאשר איתו (לא שכחתי לרגע את ראסל ווסטברוק, נא לא לדאוג, ועוד נחזור אליו). אז הויזרדס החליטו שעליהם להטריד את וול כדי שביל יהיה המנהיג בלי להרגיש שמישהו נושם ונושף בעורפו ומחכה לרגע לעבור אותו בחשיבותו לקבוצה.

במילים אחרות, הויזרדס היו חייבים למצוא שחקן מצויין אחר שיעזור לבראדלי ביל (אחרת למה לעשות את כל רעידת האדמה הזאת?) עבור ג'ון וול.

אבל מי ירצה לתת שחקן 'מצויין' ללא חולשות ובעיות עבור ג'ון וול שלא שיחק כבר שנתיים, ומי יודע באיזה כושר הוא יחזור לשחק?

(אני מקווה שעד כאן אני עוקבים אחרי חוט מחשבתי, כמו שאומרים החברים שלי מתחנת הכרמל)

הם מצאו בדיוק את האדם הנכון, ואני כותב שני חלקים להסביר לכם למה!)

ראסל ווסטברוק יהיה בן הזוג המתאים והטוב לבראדלי ביל יותר מכל שחקן אחר ב-NBA. למה?

כי אם אתה מביא מין סטיפן קרי או דמיאן לילארד (לא שהיית יכול, אבל אני מביא אותם סתם כדוגמא, ו'להדגיש נקודה', כפי שאומרים החברים שלי), אתה כאילו – ולמעשה באמת – אומר בזאת לבראדלי ביל "אתה לא טוב מספיק להיות המנהיג והכוכב של הקבוצה. אז אנחנו מביאים, לכן, עוד אחד שהוא כמוך לפחות (הם לעולם לא יגידו 'או טוב יותר')!". אבל עם ווסטברוק הספור שונה לחלוטין: ווסטברוק בעצמו לא רוצה להיות המנהיג והמנהל. הוא תמיד היה טוב יותר כמס' 2. ככה זה היה בת'אנדר עם קווין דוראנט, וכך זה היה ברוקטס עם הארדן. ווסטברוק הוא כוכב-על שחסר לו בורג קטן. הוא לא רוצה ולא מעוניין להיות הביג-מן. הוא יכול לקלוע 40 נק' וביל בראדלי 30, וראסל עדיין לא חייב להרגיש שהוא-הוא "THE MAN". ראסל ווסטברוק הוא עארס מסוג אחר, והחלק השני יסביר מה שאני מנסה להסביר.

אני מכיר טוב-טוב שחקנים מסוגו.

לא באותה רמה כמובן כי אני מדבר על כדורגל באוניברסיטת אדלפי ולא NBA אבל העקרון שווה: באוניברסיטת אדלפי אותה אימנתי עשר שנים ראש הקבוצה, 'השחקן', המנהיג, האישיות, הקברניט, והשחקן שהשחקנים היו פונים אליו לפני שהגיעו אלי היה נמרוד 'נימי' דרייפוס.

כולם ידעו שאני נתתי לו את הכדור להוביל את קבוצתי לאליפות.

אבל היה לי שחקן טוב ממנו: רוני אטנזיו. קוסם בן 18, מהיר כברק, בעל שליטה מחלטת בכדור. מבקיע השערים מס' 1 שלי. הניו יורק קוסמוס של פלה בחרו אותו שלוש שנים אחרעי בדראפט ולא את נימי. אבל לרוני – כמו לראסל ווסטברוק – היה חסר בורג, או יותר נכון בורג אחד לא היה מוברג בדיוק ישר. שים אותו בעתון, תן לו כמה דקות בטלוויזיה, וזיון טוב (לא שאני 'נתתי לו'; הוא היה פלייבוי מלידה, והשבוע קבלתי ממנו הזמנה – סוף-סוף לנשואין הראשונים). בן כמה הוא? בן 67. היכן הוא גר? ב'המפטונס' בלונג-איילנד, השכונה הסופר עשירה, כי אחיו של רוני – סופר-מיליונר גדול – סידר אותו כמין שותף מינורי בעסקי המגה-מיליון שלו כמייבא מוצרי העור מס' 1 בארה"ב – מבראזיל: נעליים ב-$500, ז'קטים מעור ב-$1,500, מה לא, ורוני החליט סוף-סוף להתחתן.

בקוסמוס? כששיחקנו (אדלפי יוניברסיטי, שהיתה כבר אלופת המכללות) משחק אימון נגד 'נבחרת העולם' שהגיעה למשחק חגיגי נגד הקוסמוס (במשחק החגיגי פלה שיחק מחצית ראשונה עבור הקוסמוס ומחצית שנייה עבור נבחרת העולם) בו הפסדנו 0-1, פרנץ בקנבאור ניגש אלי אחרי המשחק ואמר לי כשהוא שם יד על כתפי "אני בשוק ממש לראות רמת כדורגל טובה כל כך בקבוצת אוניברסיטה, ו-מס' 11 שלך (שהיה רוני אטנזיו) זה כשרון גדול".

רוני שרד בקוסמוס עונה אחת וניזרק. נימי הגיע להפועל ת"א לעשר שנות משחק, כולל נבחרת ישראל. זה ההבדל בין בראדלי ביל וראסל ווסטברוק.

אבל ראסל ווסטברוק במסגרת קבועה וידע ברור מה רוצים שהוא יעשה ומה לא – יכול להיות השחקן הטוב ביותר מכולם בעמדתו, ואני מבטיח לכם כבר עכשיו שזה בדיוק מה שיקרה. אתם תראו ראסל ווסטברוק שמשחק קבוצתי, ממעט בשטויות, ולא עושה את הטירופים שעשה ביוסטון. אני רוצה להבהיר לכם שאפילו היום, בגיל 32, ראסל ווסטברוק הוא – בעקרון – אחד הגארדים הטובים בעולם. צריכים רק לדעת איך להשתמש בו. אני הייתי יודע: לי יש כשרון להכיר בעארסים כאלה ולטפל בהם ביד רכה וקשה באותו זמן. בדיוק כמו שהיחסים שלי עם שמעון (הקוריוז): אני יודע מתי ללטף אותו ומתי להעמידו ישר בשורה. אני מאמין שבויזרדס יודעים זאת בברור מחלט. (ואגלה לכם עוד סוד: עארסים 'מהסוג הטוב הזה' אוהבים כשעומדים מעליהם עם שוט קטן, ומצליפים מדי פעם. לא חזק מדי, אבל 'ליטוף' בעל משמעות. ככה התנהגתי 4 שנים עם רון אטנזיו שמשך 4 שנים שבר שיא אונ' אדלפי לסטודנט שלמד ארבע שנים וסיים עם 36 קרדיטס: רוני לא בא ללמוד. הוא בא לשחק 4 שנים ולהיבחר בדראפט (בשנת 1974 לא יכולת להיבחר לפני שבוגרי תיכון באותה שנה הגיעו ל-1977, באם למדו או לא). אז מה רוני עשה? נירשם ל-12 קרדיטס (המילגה משלמת) שזה המינימום. בסמסטר האביב הוא טען שהוא סובל מהגב ולא לקח סמסטר אביב. בשנת 1975 באביב הוא הביא הוכחות שאימו חולה והוא צריך לטפל בה. ב-1976 הסבתא שלו ניפטרה והביא הוכחות שעליו לטפל בסבא (כל זאת כדי שה-NCAA תרשה לו לשחק מבלי שילמד). ב-1977 הוא 'לקח' עוד 12 קרדיטס (אבל רק שיחק עבורי מבלי שיילך לאף קורס; אני ידעתי/לא ידעתי מזה, אבל כל זמן שהוא לא שבר כל חוק, והבקיע שערים עבור אדלפי, הכל היה כשר בעיני. אלה אחרי הכל חיים שלו). בחופשת חג המולד אמר לנו "היה כיף להכיר אתכם ולהתראות". הוא, אגב, תמיד נשאר נאמן ל'אדלפי' והגיע למשחקים וכו', אפילו כשאני כבר לא אימנתי. אני בקשר טוב איתו עד היום.

נחזור לראסל: מה שראסל יודע לעשות, ויעשה ערב-ערב, זה מה שרוני עשה עבורי: הוא לחם HIS ASS OFF. נימי ורוני שניידר (הפועל כפר סבא) ידעו לשלוט ברוני טוב יותר מכל מאמן. לי היה קל מאד עם רוני: הצעיר הזה חשב משום מה שאני מין סופר-מאמן, והקשיב – כמה שהוא היה מסוגל – להוראותי. עם נימי ורוני סיימנו 4 עונות ברקורד הטוב ביותר בכל מכללות ארה"ב, העליתי את הקבוצה לדיביזיה הראשונה, ואז התפטרתי כי החלטתי להתחיל לקדם יותר את עתידי האקדמאי (נשארתי פרופסור 23 שנים אחרי שהפסקתי לאמן!).

ווסטברוק – בדיוק כמו רוני – יעשה סטטיסטיקה כי הוא כזה טוב. אבל לעולם לא על חשבון הקבוצה, אלא רק עבור הניצחון. אני מכיר טיפוסים כמו ראסל. הייתי מת לאמן אחד כמוהו: הייתי תופס אותו בצוואר, קובע איתו כמה חוקים, והוא היה הופך לשחקן הכי טוב, ששומע לי, וחושב שאני הרבה יותר טוב משאני באמת.

אני מבטיח לכם כאן, ועכשיו, שווסטברוק יהפוך ללהיט של הויזרדס. בראדלי ביל יהיה הכוכב והמנהיג, אבל כל הדיפלומטים מכל העולם יבואו למשחקים לראות את ווסטברוק, ואני מבטיח לכם דבר נוסף: :הוא יאהב את דני אבדיה, ודני רק ירוויח ממשחקו של ווסטברוק שבהרבה מקרים יכריח דאבל-טים, ואבדיה יהיה חופשי שוב ושוב. רק שדני ישפר את קליעתו מרחוק והוא יצליח מאד עם ווסטברוק. ווסטברוק גם ייאמץ אותו כאח הקטן שלו, וזה על בטוח!!!

ראסל הוא בן ה-32 הצעיר ביותר ב-NBA, והוא ימשיך להזיע לילה-לילה יותר מכל אחד אחר, יקליע איזה 25 נק' למשחק עם 7 קרשים ו-7 חלוקות, וישאיר לבראדלי ביל את הכבוד לקלוע 30+, ולאבדיה את ה-12 שלו ו-6-7 ריב'. רק שייתנו לו 22-24 דקות למשחק.

לויזרדס לא יהיה קל: תנו מבט בקונפרנס המזרחי: מיאמי, בוסטון, מילווקי, פילדלפיה (שתנצח את המזרח, מילה שלי!), טורונטו, ברוקלין, אידיאנה, ואטלנטה. זה כבר 8. המזרח – בממוצע – הוא הרבה יותר חזק (ואפילו יותר חשוב – מרתק ומעניין) מהמערב. משחקים בין וושינגטון ואטלנטה, שבשנים קודמות היית צריך לשלם לאנשים ללכת אליהם – פתאום יהפכו ל-MUST SEE. טריי יאנג נגד ראסל ווסטברוק. היכול להיות משהו מרתק מזה?

ומה שירתק אותי יותר מהכל זה לראות גם את ראסל ווסטברוק וגם את טריי יאנג, מככבים וזורחים תוך כדי שהם עוזרים לקבוצתם לנצח במשחק קבוצתי/אינדיבידואלי מהסוג של סטפן קרי ודמיאן לילארד.

וול היה מצויין בוושינגטון, איתו הם הגיעו לפלייאוף 4 פעמים רצופות, ועברו אפילו לסיבוב שני, אבל וול ניפצע שוב ושוב, וושינגטון החליטה ללכת לכיוון אחר. כשאני אומר 'ויזרדס' אני בטוח שזאת הייתה החלטתו של טד ליאוניס, בעל הקבוצה, שלדעתי הוא אחד מבעלי הקבוצות המבינים ביותר בכדורסל. הוא החליט שהגיע הזמן להחליף את שחקנו שהיה 'אול-סטאר' 5 פעמים.

לדעתי זה צעד עם המון פוטנציאל להצלחה.

אני תמיד אהבתי את ג'ון וול. הוא היה אחד מהתורמים הגדולים לצדקה מכל שחקני ה-NBA; הוא אהב את הויזרדס ושיחק עבורם בפלייאוף עם יד שבורה. הוא היה שבור כולו כשאימו ניפטרה, והמשיך לשחק עם עיניים דומעות. הוא התחבר לילדה בת 5 חולת סרטן והיה איתה, ועזר לאמה החד-הורית עד הרגע האחרון. עד מות הילדה. הוא הוביל את וושינגטון עד משחק אחד מגמר המזרח.

אבל טד ליאוניס החליט שהגיע הזמן לשינוי, ואני מסכים איתו.

חלק שני: ראסל שמעולם לא הכרתם

מחר

***************************************

*************************************

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 42 תגובות

  1. Smiley

    4 דצמ 2020 09:44:31

    למה הוויזארדס הביאו את ווסטברוק… כי זה הדבר היחיד שהם יכלול להביא כדי להיפטר מהאכילס של ג'ון וול. לא היה להם אפשרות לקבל משהו אחר תמורת וול כי אף אחד לא ממש רצה אותו.
    אני חושב שזה שיפור, כי ווסטברוק שחקן טוב יותר מוול (שאולי רק טוב ממנו הגנתית ואולי בניהול משחק עם קבלת החלטות פחות פרועה) ובשורה התחתונה זה עדיף על וול אחרי שנתיים בחוץ עם אכילס פגוע (ואגו בשמיים עדיין במשחקי אוגואים על מנהיגות).

  2. MBK

    4 דצמ 2020 10:04:56

    ווסטברוק שחקן עצום הבעיה איתו שהוא מצויין עד הפלייאוף
    גם בשנה שעברה בחודשים ינואר ופברואר הוא ניפק 30+ למשחק
    נראה לי שהוא יתרכז בעיקר בטריפל דאבלים בשנה הקרובה.
    אם וושינגטון תסיים 4 במזרח זה יהיה הישג קבוצתי ואישי גדול שלו

    1. דוקטור רזי הופמן

      4 דצמ 2020 14:15:46

      קצת קפצת מדיי, אבל 7, 8 נראה לי לגמרי ריאלי אם שני הגדולים לא נפצעים.
      וזה יותר ממה שדובי יקבל השנה ובשנה הבאה עם הניקס שבונים עדיין ו..עדיין.

  4. Alex Rabino

    4 דצמ 2020 10:37:18

    מסכים עם כול מילה שלך חוץ מדבר אחד. פילדלפיה לא תהיה הקבוצה הטובה במזרח אלא אחת הגרועות. למאמנה דוק ריברס יש את הכישרון להרוס כול דבר טוב שבא בדרכו.

  5. ארז

    4 דצמ 2020 11:18:49

    דוק, כל מלה מדוייקת. הרבה ממה שאתה מגדיר כ״ערסים״ אלה שחקנים שפשוט הסטטוס שלהם שם אותם במקום שבו אף אחד לא אומר להם מילה וחוסר היכולת להתנהל במצב הזה שבו אין לך מסגרת וכביכול כל החוקים פרוצים גורם להם להתנהל בצורה בריונית, בהמית או שילוב של השניים. לשים עליהם מסגרת, מה שאתה קורא ״שוט״ זה בדיוק מה שהם צריכים, וזה יגרום להם להצליח יותר ולתת מעצמם יותר. כמו למשל שטינאייג׳ר לא מתנהג בחוצפה מול הוריו כדי לפגוע בהם אלא בגלל הצורך שלו להגדיר לעצמו מחדש את גבולות העולם בו הוא מתנהג, הרעיון הוא להגדיר לעצמו גבולות מחדש, והשחקנים האלה מוצאים את עצמם בעולם נטול גבולות ודי לא יודעים מה לעשות.

  6. רועי ויינברג

    4 דצמ 2020 11:28:10

    השאלה הגדולה פה היא אם הוא באמת יעדיף את הקבוצה על הסטטיסטיקה, כי בשנים האחרונות זה לא לגמרי היה ככה. אם השילוב עם ברוקס יוציא ממנו משהו כזה וושינגטון רק הרוויחה, ובכל מקרה היא המנצחת מהטרייד כי היא העבירה אותו על שחקן שלא שיחק שנתיים

  8. דקסטר

    4 דצמ 2020 11:39:58

    שתי נקודות:
    1. השנה זה סוף סוף קרה המזרח יותר מעניין מהמערב וכמעט שווה או שווה אליו בחוזקו
    2. אני גם מאמין שווסטברוק והויזארדס זה שידוך משמיים. לא כל שחקן טוב חייב לקחת אליפות בקריירה שלו.
    קבוצה בינונית ושובבה כמו וושינגטון מתאימה בול לאופי ולסגנון המשחק שלו והקבוצה בנויה בצורה מאוזנת וטובה.
    יהיה מעניין.

    1. דוקטור רזי הופמן

      4 דצמ 2020 14:18:04

      היי, היית חסר לכמה אנשים פה, כמה מהבחינה השלילית ואני מהבחינה החיובית.
      כן, אס ירים אותם לדעתי, לא גבוה אבל מספיק לפליאוף, בהנחה שהוא ובראדלי לא יפצעו.

  10. גיא רוזן

    4 דצמ 2020 12:00:32

    ראסל ווסטברוק.
    .
    האם באמת אפשר לצפות משחקן עם הוותיק של ראסל לשנות את סגנון משחקן אחרי כל כל הרבה שנים?
    .
    כנראה שלא.
    .
    על אחת כמה וכמה כאשר לוקחים בחשבון שזו וושינגטון חשורותיה הוא עבר. מה לעשות, לשנות צורת משחק זה לוותר על תכתיבי האגו. והוויזרדס?
    אין בשורותיהם את השחקן שיכול לגרום לשחקן עם הוותק של ראסל למחול על כבודו.
    .
    היה ואני טועה?
    .
    היה והוא נתפס מתרחש, וראסל מבין שלקלוע מבחוץ זה לא בשבילו,
    מבין שהמיטב שהוא יכול לעשות זה לשחק עבור בילכאשר הכדור בידיו, ולאיים ללא כדור דרך תנועה בלתי פוסקת שמטרתה לנצל את יכולות ניהול המשחק של ביל –
    אז לוויזרדס יש יכולת להפיק את המירב מהעונה הקרובה.
    .
    הבעיה?
    לצד דוראנט הוא שינה את דרכו. גם לא לצד ג'ורג'. למה שזה יעבוד בוושינגטון?
    .
    נקודה לאופטימיות עבור אוהדיו הרבים –
    בעונה שעברה היה לו רצף מרשים בן הוא הפסיק להפציץ מבחוץ. האם זו מגמה?
    נחיה ונראה.

    1. מנחם לס

      4 דצמ 2020 18:30:43

      כפי שאנסה להסביר לך מחך, ראסל הוא הפחות אגואיסט מכולם. האיגו היחיד שלו נקרא "לעשות הכל כדי לנצח". זסה שהוא טועה לפעמים מה היא הדרך הטובה לנצחון זה דבר נושא לדיון אחר.

      1. גיא רוזן

        4 דצמ 2020 19:06:24

        יש ביטוי ידוע על כלבים זקנים וטרינרים חדשים.
        .
        עכשיו, ראסל הוא ממש לא כלב,
        אבל במהלך הקריירה שלו לא יצא לי לראות אותו מצליח לסגל לעצמו טריקים חדשים.
        .
        השורה התחתונה –
        וושינגטון עם ווסטברוק,
        בתרחיש הכי אופטימי עם נצנצים והמון שמעוניזם –
        לא עוברת סיבוב פלייאוף במזרח.

        1. דוקטור רזי הופמן

          5 דצמ 2020 04:58:02

          וזה לא שיפור לעומת השנים האחרונות?
          אני אומר, גם זה משהו, מתחילים מזה שהשנה תהיה כנראה התקדמות…

  11. הקוריוז

    4 דצמ 2020 12:55:36

    ראס הולך לנגב בעונה הסדירה לתת עונת טריפל דאבל מס 4 ולנפץ ולנתץ את השיא של ביג או. ווש יהיו בפלייאוף ולא ממקום 8 בתנאי שראס וביל בריאים.
    בפלייאוף אם לא יפגשו את פילי יעופו סיב 1 את פילי הם כנראה יעברו😎.
    ברוקסי לא מאמן והוא לא נחוץ.
    אם ראס וביל לא עושים פלייאוף זה כשלון.
    המזרח סוף סוף נהיה מעניין. נשארו שם רק 5 פחים רציניים
    ראס ואבדיה יהיו בסט באדיס ראס הולך לחנוך את הוויט בוי

  12. The Pro

    4 דצמ 2020 13:52:27

    בניגוד לשחקן כמו ג'ימי באטלר אין שום בעיה עם האופי של ראסל ווסטברוק.
    הבעיה המרכזית היא ביכולת וצורת המשחק שלו.
    MVP עונה רגילה שמחליף קבוצה כל שנה. ג'יימס ארדן מעדיף לידו שחקן שלא שיחק שנתיים וזה בעצם מסכם את הכל.

  13. The Pro

    4 דצמ 2020 13:56:03

    –
    אליפות? זה רחוק מאוד מהמציאות.
    עוד בימים שרפי ההבנה כאן באתר שמו את ראסל ברשימה עם שחקני פרנצ'יז מובילים כמו קובי,לברון ודירק.
    אין ספק שהוא ירד בסקאלה נמוך לרשימה של ליליארד,גריפין,קורי וקונלי.

  14. שגיא נאור

    4 דצמ 2020 14:26:35

    זה הפוסט הראשון שאני קורא באתר מזה לא מעט זמן (יש תקופות כאלה..) והזכרת לי למה כיליתי עליו כל כך הרבה שעות וימים.
    .
    יש איזה ביטוי שהפך די נפוץ במחוזותינו בתקופה האחרונה – "הטוב בעולם לגילו".
    מנחם – אני נדהם מיכולות הכתיבה שלך בגיל הזה ואני משוכנע שיש לך מעט מאוד מתחרים על תואר "העיתונאי הטוב בעולם לגילו".
    .
    בהרבה מקרים אני חלוק על התוכן (כנראה שגם בפוסט הזה), לפעמים גם על הסגנון, אבל מה ששלך שלך. אל תפסיק לכתוב – אתה עושה את זה הכי טוב שאפשר.4
    .
    אגב – נראה לי שהתרגום הכי טוב ל-ALL HEART זה 'שחקן נשמה'.

  15. אהרון שדה

    4 דצמ 2020 14:42:01

    מנחם נהדר גם הסיפורים שלך וגם המעורב.
    מבחינתי העניין פשוט
    וושינגטון הבינו שוול לא יחזור להיות אותו שחקן והם לקחו שחקן שהיה לא מזמן אם וי פי ועדיין שחקן מעולה בוודאי לפרופיל של וושינגטון שהיא לא מעומדת לאליפות אלא רק לפליאוף.
    אשר ליוסטון הם העדיפו לסחור בבחירת דראפט כי הבינו שהציוות הזה של ראסל כמשני להארדן לא יוביל את הקבוצה לטבעת אני גם לא בטוח מה יהיה בסופו של יום עם הארדן .

  16. etayle

    4 דצמ 2020 14:45:49

    תודה רבה מנחם, כיף לקרוא.
    ראיתי דיווחים שראס עשה חשבון נפש על איזה סוג של "טימייט" הוא. לא יודע כמה זה אמין, אבל ראס תמיד הרגיש מבחוץ כאדם מעניין סך הכל.
    מקווה בשבילו, ובשביל וושינגטון שהוא יביא להם רק דברים טובים.

  17. דוקטור רזי הופמן

    4 דצמ 2020 14:46:21

    מנחמנו
    יש לך ד"ש מבתגלים, גלשתי שם אתמול במזרחית וחידדתי לחוף השקט שהיה שוקק חיים. בעיקר בחורף יש שם בית ספר ימי וכשנחתתי שם מהחלל החיצון ראיתי כיתות בית ספר באות ללמוד קצת ימאות.
    שולח לך למייל תמונה שמראה מי האיש שטפח לך אי שם על הכתף ולמה היה שותף…..

  18. Ljos

    4 דצמ 2020 15:11:37

    האינטרנט של הכדורסל קצת התמלא בימים האחרונים בהמון ירידות והאשמות כלפי הארדן והכישלון של יוסטון שמזכיר לי כמה חבל שפנטזיה אחת שלי כנראה לא תוגשם לעולם –
    שווסטברוק ולברון יתאחדו בקבוצה אחת לכישלון מפואר עונתי יחיד ושני מחנות האוהדים של צמד השחקנים יפתחו בקרב האשמות מי מהם העביר את העונה עם "צוות מסייע" פחות טוב ומי מהם יותר אשם.

  20. Avri

    4 דצמ 2020 15:27:21

    מנחם, אתה כותב 'התפטרתי כי החלטתי להתחיל לקדם יותר את עתידי האקדמאי (נשארתי פרופסור 23 שנים אחרי שהפסקתי לאמן!).'
    –
    שאלה לי אליך. אם היית יכול לחזור בזמן ולעשות הכל שוב, היית שוב פורש מהאימון ומתרכז באקדמיה? או להבדיל, מקריב קצת את המעמד האקדמאי וממשיך עם האימון? אנחנו שומעים כל כך הרבה סיפורים נפלאים על ימיך כמאמן ונראה שאלו הזכרונות שאתה אוהב לחזור אליהם. הרבה יותר מעבודתך כמרצה או חוקר. אם היית פוגש את מנחם הצעיר, דקה לפני שהוא פורש מאימון, יש מצב שהיית אומר לו לכתוב מאמר אחד פחות כל שנה, לקבל קידום חמש שנים מאוחר יותר, ולהשאר באימון? לא יודע, יש מצב שיש כאן לקח כלשהו לקוראים.

  21. מנחם לס

    4 דצמ 2020 18:04:47

    תודה לכולם. מחר אכתוב דברים רבים על ראסל שלא ידעתם ושכנראה ישנו את דעתכם עליו. בקשר אלי, כמובן שהתחרטתי כשפרשתי מאימון. שם מצאתי את החיים האמיתיים ואת ההוראה האמיתית. אבל בזמני שילמו לי לאמן $3,000 לכל העונה וזה גזל 80% מזמני כפרופסור. היום המאמן – גארי בוק – צעיר אנגלי מ-BATH (דודו היה מנג'ר מנצ'סטר סיטי) שהבאתי לארה"ב ב-1978 בגיל 19 לאמן קבוצת ילדים 7-8 בקייטננה שלי, הוא מאמן אדלפי במשרה מלאה, בוודאי משהו בסביבת $100,000 לשנה, וכל מה שעליו לעשות זה לעשות RECRUITING ואז להקים קבוצה ראוייה. הם החליטו לרדת מ-DIV I לדיביזיה II לפני שנתיים.

    חכו למחר

  23. matany215

    4 דצמ 2020 21:30:20

    היי מנחם
    אתה צודק ב100 אחוז שוושינגטון זכו בטרייד הזה השחקן ענק וחשוב מאוד להתבגרות של ביל ולראות באמת איך הוא משחק ביחד עם שחקן שכמעט בגודל שלו או אפילו יותר גדול.

    אבל לא לשכוח שאם ג׳ון וול חוזר כמו שהיה לפני 3 שנים הוא יכול להביא את יוסטון לעונה מטורפת.
    בקיצור מעורב ממש כיפי ומיוחד והיה כיף לקרוא

  24. ירון, החלום

    13 דצמ 2020 10:27:13

    בסד
    שלום.
    מנחם התחלתי להאמין לסיפורים שלך, עד שיצא המרצע מן השק….
    פילדלפיה תנצח את המזרח. קודם כל שינצחו את הפליי אין…

כתיבת תגובה

סגירת תפריט