לך תשווה בין קבוצה ששיחקה לפני 90 שנה בייסבול, לאחת ששברה את כל השיאים לפני 16 שנה? אז הלכתי, והשוויתי, וזה מה שקרה: חצי הגמר הראשון בתחרות קבוצת הבייסבול ההתקפית הטובה בהיסטוריה מפגיש בין שתי תקופות שונות, שתי אסכולות משחק שונות:
חצי גמר ראשון, הצד הימני של הבראקט: ניו יורק ג'איינטס, 1930, נגד בוסטון רד סוקס, 2004.
קטגוריה ראשונה: Position Players חברים בהיכל התהילה.
אז נכון, במקרה של בוסטון דברים עוד עשויים להשתנות, ולכן נתסכל על מספרים ונבחן למי יש סיכוי להיכנס להול הוף פיים בקבוצה ממסצ'וסטס. באלו של 1930 כנראה כבר לא יהיו שינויים…
אז הג'איינטס עולים מהר להתקפה, ומציגים לא פחות מחמישה חברים בהיכל התהילה: מל אוט, ביל טרי, טראוויס ג'קסון, פרדי לינדסטרום ודייב בנקרופט, שכבר היה בשלהי הקריירה, בגיל 39, ובעיקר סייע מהספסל עם טיפים לאוזן. ליינאפ שמתחיל עם חובטים 1 עד 5 מקופרסטאון – זה אירוע יוצא דופן.
ל-אוט היתה כנראה הקריירה המרשימה מכולם, עם ממוצע חבטות 304., פלוס 511 הום ראנס, כשב-1930 הוא היה בן 21, בתחילת דרכו. טרי היה כבר ותיק יותר (31), כשהוא חובט לאורך הקריירה 341. מהדהד ושולח הביתה 1,078 רצים. מרשים.
ג'קסון השורט סטופ היה בפריים של הקריירה (26), אותה הוא סגר עם 291. ו-1,768 היטס. לינדסטרום, גם הוא בשיא הכושר (24), חבט ל-311. בקריירה. בנקרופט, כאמור, היה בשלהי הקריירה, וגם ככה הוא נכנס להיכל בעיקר בזכות ההגנה שלו, כך שאפשר להוריד אותו. נשארנו עם רביעייה מכובדת מאוד.
בבוסטון של 2004, נכון לדצמבר 2020, אין ולו שחקן שדה אחד שנכנס להיכל התהילה. שני השחקנים היחידים שאפשר לדבר עליהם הם מאני רמירז ודייויד אורטיז, שהמספרים שלהם בהחלט מצדיקים מקום במוזיאון היוקרתי, אם לא הכוכביות שצמודות אליהם.
מאני חבט 312. קריירה עם 555 דינגרס, כשלביג פאפי יש 541 כאלה, עם ממוצע חבטות של 286.. גם ג'וני דיימון גבולי, אך קשה להאמין שייכנס עם 284. ו-235 דינגרס. 2:4 לחברי התהילה של ניו יורק, 0:1 לג'איינטס.
קטגוריה שניה: סטטיסטיקה קבוצתית.
Home Runs
אז בואו נתחיל בניו יורק, שחובטת ראשונה לאורך כל הסדרה. הג'איינטס של 1930 העיפו 143 הום ראנס, מקום שלישי במייג'ורס, 0.9 הום ראנס למשחק. הממוצע בליגה באותה העונה היה 98 הום ראנס לקבוצה, כך שהם עברו את הממוצע ב-45 כאלה.
חצי אינינג נגמר, הסוקס עולים להתקפה. בוסטון ושות' העיפו 222 כאלה, מקום חמישי בליגה, כשהממוצע שלהם עמד על 1.4 הום ראנס במשחק, הרבה יותר משמעותית מניו יורק. בהשוואה לממוצע באותה העונה, לבוסטון היו 40 דינגרס יותר. נראה שאת הסעיף הזה הרד סוקס ניצחו.
Runs
הג'איינטס השיגו בעונה ההיא 959 ריצות, מקום רביעי בליגה, עם ממוצע של 6.5 כאלה למשחק. הרד סוקס, לעומת זאת, הובילו את המייג'ורס עם 949 ריצות, 5.8 כאלה למשחק, כך שבקטגוריה הזו הענקים משנות השלושים ניצחו, 1:1.
Batting Avg.
הקטגוריה שתכריע היא ממוצע חבטות. כאן שתי הקבוצות הובילו את המייג'ורס, אך שחקני הג'איינטס ייצרו ממוצע של 319., בעוד שאלה מבוסטון הסתפקו ב-282., 1:2 לניו יורק במחלקת הנתונים הקבוצתיים, הג'איינטס עולים ל-0:2.
קטגוריה שלישית: שתי מפלצות מול שתי מפלצות.
שני השחקנים הגדולים של הג'איינטס בעונת 1930 היו מל אוט וביל טרי. השניים ייצרו ביחד 48 הום ראנס (25 ו-23 בהתאמה), עם 73 דאבלס, כשהם מביאים הביתה 248 רצים. ממוצע החבטות המשותף שלהם היה בלתי נתפס: 377..
הגענו ל-Cleanup של פנוויי פארק. השניים שיושבים מול אוט וטרי הם כמובן מאני ופאפי. ממוצע החבטות שלהם אמנם היה נמוך משל שני הניו יורקים, אך גם 304. זה יפה מאוד. וכל שאר הנתונים? 84 דינגרס ו-91 דאבלס, כשהם שולחים ל-Home Plate 269 רצים. למעשה ביג פאפי לבדו העיף הום ראן אחד בלבד פחות משני הניו יורקרים ביחד. מי אם לא אורטיז ורמירז באים בזמן, ומחזירים את הרד סוקס למשחק – זה רק 1:2 לג'איינטס.
קטגוריה רביעית: רצפים מרשימים.
הג'איינטס רשמו שני Winning Streaks יפים במהלך עונת 1930, אחד של שבעה ואחד של תשעה. הראשון הגיע בשבעת המשחקים הראשונים של העונה, אך אחרי פתיחה של 0:7 הם הגיעו די מהר ל-16:16 ואף למאזן שלילי. הרצף השני, של תשעה ניצחונות, הגיע במהלך חודש יוני, והוריד את הפיגור של הענקים מהמקום הראשון משבעה משחקים לחמישה, אך לא מעבר.
לבוסטון, לעומת זאת, היה רק רצף אחד של למעלה משישה ניצחונות, אך זה היה חתיכת רצף, במהלך חודשים אוגוסט-ספטמבר הגרביים ניצחו עשרה משחקים ברציפות, אך בסך הכל הרצף הזה היה חלק מ-20 ניצחונות מתוך 22 משחקים, תקופה אדירה, במהלכה בוסטון הורידה את הפיגור מהפסגה מ-10 משחקים לשניים בלבד, הכי קרוב שהם יגיעו במהלך העונה הסדירה. הרד סוקס משווים בענק – 2:2, קטגוריה אחת תכריע פה.
קטגוריה מכריעה: המשחקים הכי גדולים התקפית
במהלך עונה של 154 משחקים, הג'איינטס הגיעו לדאבל פיגרס 27 פעמים, 17.5 אחוזים מהמשחקים, זה המון. היו להם שתי תצוגות שיא, 8:19 בחוץ מול הפיליס, אפילו בלי הום ראן אחד, מה שרק מגדיל את גודל ההישג. שבעה דאבלס וטריפל אחד כן היו פה, כשבאינינג השישי הם הובילו 0:17 ומכאן עברו לשחק דוק.
חודש מאוחר יותר הפיליס שוב ארחו את הג'איינטס, שהסתפקו הפעם ב-5:18, כשהענקים מעיפים שני הום ראנס, לצד שישה דאבלס (שלושה של אוט!) וטריפל אחד. הם בהחלט אהבו את ה-Baker Bowl בפילדלפיה.
החבורה מבוסטון, לעומת זאת, הסתפקה ב-25 משחקים של דאבל פיגרס התקפי, שזה 15.4 אחוז מהמשחקים בלבד. השיא שלהם היה 14 ריצות, שהושגו שלוש פעמים. ב-10 ביולי הסוקס ניצחו בבית את טקסס 6:14 (הריינג'ס הוליכו 3:6 באינינג השני). רוב ההתקפה הגיעה מהום ראנס – שניים של מאני, אחד של ג'ייסון וריטק, אחד של מארק בלהורן ואחד של נומאר גארסייפארה. תוסיפו חמישה דאבלס ותקבלו את החבילה המושלמת.
ב-11 באוגוסט טמפה ביי היתה זו שפורקה, 14:4 בפנוויי פארק, גם כאן למרות יתרון 0:1 באינינג הראשון. קווין מילאר העיף את ההום ראן היחיד, דאבלים של ורטיק (שניים), דיימון, מילאר, דאג מנקייביץ' ואורטיז סגרו רשימה מרשימה.
המשחק השלישי הגיע בסן פרנסיסקו, שם הג'איינטס (שמים לב לאירוניה?) הובסו 14:9, גם הפעם, למרות יתרון 2:7 באינינג הרביעי! דינגרס של אורטיז, מאני, מילאר, ניקסון ודאג מיראבלי, עם שני טריפלס (נומאר ודיימון) ייצרו תוצאה מרשימה.
אך למרות כל אלה, המספרים של הג'איינטס בהחלט יותר מרשימים, והענקים מנצחים 2:3 את חצי הגמר הצמוד הזה ועולים לגמר! האם סיאטל של 1997 או היאנקיז של 1998 יתמודדו מהצד השני? נדע בשבוע הבא.
שחר דלאל
4 דצמ 2020 17:11:55למרות שהייתי בטוח שהג'איינטס יעלו בניצחון מוחץ, אחרי שקראתי את הניתוח יש מצב שהייתי נותן את הניצחון דווקא לצד השני.
אין זה באסה ששתי הקבוצות האלה לא נפגשו במציאות….
יניב ש.
4 דצמ 2020 18:19:48מה עם קטגוריית "הקללה"??
🙂
יוני לב ארי
4 דצמ 2020 18:22:51הייתי משתמש בה אם הקאבס של 2016 היו מולם (:
מנחם לס
4 דצמ 2020 20:36:59אכן לג'איינטס כנראה מגיע, אבל מול היאנקיס של 1998 – הקבוצה האחרונה שראיתי ב'חי' – אין לג'אייניס סכוי. חתיכת הסטוריה הבאתם כאן.
מצויין
ארז
4 דצמ 2020 22:22:33טוב, שינוי פורמט באמצע העונה זה תמיד דבר מבורך. בסבב הקודם הבוסטון שהגיע להם לעלות, עלו והם עכשיו מול הג׳איינטס שאצלי יצאו תיקו מול הדודג׳רס, אז האם זה אומר שהרד סוקס צריכים לקחת את הסבב הזה? התשובה הקצרה היא: לא.
התשובה הארוכה היא: לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא.
*
ואחרי שצחקנו, נעבור לחלק האמנותי, שוב מדהים לראות איך האופי של הקבוצות השתנה על פני כזה טווח של זמן, ובוסטון זה עדיין סוף עידן הסטירואידים, לא עידן האנליטיקס שרק הקצין את מה שהלך שמה. הרעיון הוא, וזה חשוב להדגיש ככה על ההתחלה, שזה שקבוצה משחקת על הלונג בול ותמות נפשי אומר שהתוצרת שלהם בהכרח תיקח מול קבוצה שמשחקת אולד סקול, אלא שהגישה של להגיע לבסיס הראשון בכל מחיר, ואם לא ראשון אז הומראן, בלי סמול בול, בלי כל מני כאלה, עם הגנה מאוד מכנית ומתוכננת מביא לתוצאות בפחות ״מאמץ״ ובפחות צורך שכל שחקן יתפקד. לבנות ראן מהיט, סטיל, סאק באנט, וסאקריפייס פליי מעלה את רמת הסיכון שהרץ יפסל, ובסופו יש לך ריצה אחת ושתי פסילות ואפס אנשים על הבסיסים. הומראן אחד יש לך אפס פסילות וראן אחד בטוח כמו משאית של הברינקס.
וזה מה שההשוואות האלה מראות, הישגית ומספרית הקבוצות מפעם לא נופלות מאלה של היום (שלא לדבר על היאנקיז של הבייב שהיו קורעים כל קבוצה מודרנית), רק שאלה של היום משיגות אותו דבר בלי טובות מה שנקרא.
וכל הדיבור הזה למה, כי מסתבר שאם מסתכלים על הממוצעים נטו, אין ממש יתרון מהותי אצל הרד סוקס לעומת הג׳איינטס.
***
כלומר, חוץ מההומראנס. הרד סוקס חבטו ל21.875 הומראנס בממוצע לעומת 14.750 של הג׳איינטס, וכיאה וכיאות לכך ממוצע הסטרייקאאוטס של הרד סוקס הוא 103.367 למול 28.750. פי שלוש סטרייקאאוטס לגרביים עם ארבעה שחקנים בטריפל פיגרס (ואחד כמעט, קווין מילאר עם 91) בעוד שאצל הג׳איינטס אין יותר מ33 לשחקן. באופן מעניין הסוקס גם הלכו יותר, 63.250 מול 41.5, אם כי שיאן ההליכות הוא בג׳איינטס, מל אוט עם 103. דווקא בסיסים גנובים כמעט אין הבדל, 6.375 לג׳איינטס מול 5.625 לבוסטון, כשהשיאן (ג׳וני דיימון, איך לא, עם 19) והשיאן השלילי (ביג פאפי עם 0) דווקא אצל בוסטון.
עוד נתון מוזר הוא שממוצע הhit by pitch אצל בוסטון יותר מפי 2 מאצל ניו יורק, 6.250 מול 2.250, וזה לא כי זורקים פחות הפגיזו, אלא כנראה שאכן החובטים של היום עם מגיני המרפקים, הקרסוליים וכמובן הקסדות נזהרים פחות והתוצאה בהתאם, אבל ההפרש הבאמת היסטרי הוא בסקריפייס היטס (13.250 מול 0.250).
***
מפה והלאה הכל ג׳איינטס. הם חבטו יותר (173.750 מול 144.625), רצו יותר (94 מול 85.625) ואמנם יותר דאבלים אצל הגרביים, אבל שוב הקטע ההזוי עם יחס הטריפלים פי 4 לטובת הקבוצה מ1930. עם זאת, הRBI כמעט זהה: 85.375 מול 85.250 לג׳איינטס, שזה כנראה פועל יוצא של כל מני טקטיקות סמול בול או סתם אנומליה סטטיסטית כי לא ספרתי את כל שחקני הסגל וגם הזורקים חבטו וכזה.
כיאה וכיאות, הממוצע חבטות אצל הג׳איינטס בשחקים, 386 מול 291, אבל מה שמעניין הוא שנרשמת אצלהם הובלה גם בנתונים היותר נחשבים היום, OPB וסלאגינג שמוביל להובלה שלהם בOPS עם 0.890 מול 0.863.
מסקנה, 74 שנה אחרי, הג׳איינטס עדיין היו יותר אפקטיביים וההתקפה שלהם, בצדק, עולה לגמר.
אור
4 דצמ 2020 22:36:38תודה יוני מצוין, אני חושב שההשוואה בין הסטטיסטיקות לא נכונה, השוות הפרש HR מהממוצע ובשאר ללא נרמול, אני הייתי מנרמל את קודם ביחס לממוצע (או דברים יותר מסובכים אבל זה מספיק) כך שהמנצחות ב-HR וראנס כנראה היו מתחלפות, ובמקרה זה לא היה משנה את התוצאה הכוללת.