מעורב הופס לשבת: סטף קרי – "כששמעתי על קליי הרגשתי 'GUT PUNCH'"/ פיזיולוגיה של הידרדרות / מנחם לס

1.צ'ארלס בארקלי למד לשחק גולף!!!

מה שנכון – נכון.

צ'ארלס בארקלי למד לחבוט DRIVE (חבטת הפתיחה של כל ראונד). הדרייב שלו שהיה נושא ליותר קריקטורות, בדיחות, וקטעי סרטים שהוצגו מ'חלף עם הרוח', נראה בסדר גמור עם הדרייב שלו. מדוע לקח לו 30 שנה ללמוד לחבוט אני לא יודע, אבל היום הוא נראה 'עובר' לחלוטין (תנו מבט בסרטון. מטמורפוזה טוטאלית)

הדרייב שלו שהיה RIDICULED עד לרמה שהוא הוזכר בבית הנבחרים, בסינט, ואפילו בבית המלוכה הבריטי, והיה כה DISASTEROUS שאני האמנתי באמונה שלמה שישנה לו בעייה רצינית של קואורדינציה, פתאום השתנה לגמרי. לא רק שהבדיחות נפסקו אלא שהוא והגולפאי הידוע פיל מיקלסון ניצחו את שני הספורטאים המפורסמים ביותר שהם הגולפאים הטובים ביותר בין כל ה-NON-GOLFERS שאני מכיר בעולם הספורט – סטפן קרי ןפייטון מנינג – קוורטרבק העבר הנפלא. מיקלסון ובארקלי ניצחו 4 ו-3.

בארקלי הכניס את כולנו לשוק. חבטת הפתיחה שלו היתה ישר ל-FAIRWAYS ובמרחקים שפיגרו אחרי האחרים שלא יותר מ-20-30 מטרים, והוא הראה טאץ' אמיתי על ה-GREENS.

תנו מבט צ'ארלס בארקלי חובט לפני שנתיים:

*******

לפני שתסתכלו הסבר ביומכני קצר על ה-DRIVE: מטרת הדרייב היא ליצור מומנטום זוויתי (תנע זוויתי) גדול ככל היותר כשהמחבט פוגע בכדור. כיצד זה נעשה? ע"י שככתפי החובט הם הקודקוד (הציר) של המנוף. המנוף הוא הזרועות והמחבט. המטרה היא להניע את הזרועות והמחבט כשהם משמשים רדיוס ארוך כשאפשר ע" שמירת זרועות ישרות לחלוטין ובזמן החבטה המחבט הוא המשך ישר של הזרועות, כרדיוס ענק ככל האפשר.

במילים אחרות, מטרת הגולפאי היא ליצור מהירות זוויתית גדולה במותניו הגורמות לגופו להסתובב, ובכתפיו, ואז בשיא המהירות הזוויתית יישור הזרועות בקו ישר עם המחבט יוצרים את הרדיוס הגדול ביותר, ואז המהירות בה המחבט פוגע בכדור היא הגדולה ביותר (המטרה היא ליצור מומנט של אינרציה – MOMENT OF INERTIA כפול מהירות זוויתית גדולה ביותר)

זוהי אחת התנועות הקשות ביותר, כי מוח האדם הבלתי מאומן הוא מיד לכופף את מרפקיו כדי ליצור מהירות זוויתית גדולה ביותר, וזאת הבעייה הגדולה ביותר בגוף: עליך לבצע את כל תנועת הסיבוב שכשאתה מגיע לשיא הסיבוב אחורה, עליך להתחיל את הסיבוב קדימה – –

עם מרפקים ישרים לחלוטין!!!

צ'ארלס בארקלי עשה את כל הדברים הלא נכונים משך 30 שנה: גם נעצר באמצע הסיבוב והרס לחילוטין את כל ה-MOMENT OF INERTIA (ה-I), וכמובן את כל המהירות הזוויתית:

*******

תראו אותו היום (אתמול)!!! חבטה כמעט קלאסית ממש!!! מה שאני לא מבין זה כיצד בצעירותו מוחו לא הצליח לתכנת את התנועה הנכונה (שאם אתה לא מתחיל אותה נכון – FORGET IT!!! – קשה מאד לתקן את הנטייה לכופף את המרפקים בסיבוב!!!) בגיל צעיר של 20, ו-30, ופתאום השנה, בגיל 57, הוא פתאום 'קלט' את התנועה הנכונה!!!

ממש לא יאומן ולא מובן!!!!!

זהו. הבדיחות נסתיימו.

(ותקשיבו לי, שאני משחק גולף כבר 40 שנה ויותר, ובפלורידה שיחקתי 3-4-5 פעמים בשבוע: זה המשחק המתסכל ביותר בנמצא, ובאותו זמן המשחק הממכר ביותר בנמצא. אתה מפשל במשך היום ואז בערב מנסה לשחזר את הכל, וזה לא קל. לקח לי שנים להתרגל לחבטת ה-DRIVE בלי שאצטרך "לחשוב" על מה שאני עושה משך כל המהלך. רק כשחבטת הדרייב הפכה לתנועה טבעית, יכולתי לשים יותר לב למרחק, לרוח, ולחשב כמה חזק או כמה 'רך' לחבוט, עם מחשבה כיצד להגיע ל-GREEN בצורה הבטוחה ביותר. אני הסתובבתי במיטה ימינה ושמאלה משך שעות – מתוסכל לחלוטין ולא מצליח להירדם – בגלל חבטות אומללות.

הצעה שלי? אל תתחילו!!!!!!!)

2. "זה הרגיש כמו חבטה בבטן"

כמובן שמה שמעניין את חובבי ההופס היה הראיון שנתן סטף קרי ל-TNT ששידרה את כל מאורע הגולף היום למטרות צדקה.

"כששמעתי לראשונה על חומרת הפציעה של קליי (תומפסון) – קריעת גיד האכילס? – הייתי בשוק טוטאלי. זה היה בדיוק כמו 'GUT PUNCH. מה עוד יכול לקרות לנו?", הוא שאל. "קליי תומפסון הוא ה-NUMBER TWO GUARD הטוב בליגה – NO QUESTIONS ASKED – והוא הרי רק חזר מפציעה קשה. סליחה, שתי פציעות, אחת בינונית ואחת קשה. לא ידעתי כיצד להגיב. אז התגובה היחידה שבאה לי טבעי היתה להתחיל לבכות. כן, כמו ילד קטן. לא יכולתי לעצור בדמעותי.

. A lot of tears. You don’t really know what to say because a guy" like that is having to go through two pretty serious rehabs now. But at the end of the day, we have to have his back. We hope that he is around and a part of what we do through his rehab and staying connected with us."

תומפסון עבר אתמול ניתוח שהוגדר כ-"מוצלח מאד".

קרי סיים את הראיון:

You feel for a guy who has worked so hard to get back on the court two-three weeks out of [training camp] and something like that happens,” Curry said. “You need to have a big-picture mentality when something like this happens. It’s easier said than done going through a lot of rehab, but there is a lot of time left in his career. We’re going to be there through it all.”

3. האם הלייקרס אלופי 2020-21? כן או לא?

הלייקרס, ללא ספק, הם אחת משלוש הקבוצות שהשתפרו ביותר לעונה הבאה למרות שהם איבדו את ראז'ון רונדו, ג'בל מגי, ודווייט האוארד. זאת לא אבידה גדולה, למרות שגם ראז'ון מוגם האווארד שרו את שירת הברבור שלהם, כמו שאומרים החברים שלי מגבעת ברנר.

באותו זמן שהם הפסידו שלושה שירי ברבור, הם הוסיפו שלושה יהלומים. לא יהלומים טהורים כי בכל אחד נמצאים שני חסרונות:

בדניס שראודר הם questionable shot selection and an inability to finish at the rim

במונרזל הראל החסרונות הם שעם 2.02 מ' הוא מתאים יותר לשחק גארד מאשר פאור-פורוורד (או סנטר), אבל כאן מנצנצת החולשה השנייה שלו: אפילו שימון קובר שלשות טוב ממנו (או כל זריקה אחרת יותר מ-4.5 מטרים). החולשה השלישית היא משהו מאלוהים: IQ בעל שתי ספרות, הווה אומר מקסימום 99.

במרק גאסול הלייקרס מצאו א) זיקנה, ב) איטיות, ג) כבדות.

דעתי?

רגע. תנו לחשוב.

*מחשבה ראשונה: לברון יהיה בן 36 כשהעונה תיפתח.

הירידה מ-35 ל-36 היא לא כמו הירידה מ-25 ל-26, ולא כמו הירידה מ-45 ל-46. מ-45 ל-46 הירידה לא מורגשת. הפכת כבר ל'איש'. הכרס טפחה, הבולבול לא נשמע למוח כמו פעם, ואתה פוחד ממה שיקרה עוד 4 שנים כשתהיה בן 50.

שלושת המשתנים העיקריים ביכולת גופנית הם מהירות, כוח, והתמדה. זה לא המקום להיכנס ליחסי כוח ומהירות, שכאן מתווספים משתנים אחרים כמו משקל, ולכן המשתנה החשוב הוא 'הספק' (POWER), אבל למטרת הדיון הזה נדבר על כוח ומהירות ללא הקשר ביניהם. נחשוב על 'מהירות' כנניח יכולת בריצת 100 מטרים; 'כוח' היכולת להרים משקל, והתמדה היא היכולת להמשיך בתנועה לאורך זמן.

מחקרים רבים נעשו בנידון כי ישנן כל מיני 'מהירויות', כל מיני מדידות 'כוח', ומיני התמדה שונים, וכמובן שגם המיהמנות היא משתנה שחייבים להתחשב בו ("ידע" כיצד ליצור מהירות בריצה, או שחייה, וכו', "יידע" כיצד להשקיע כוח – למשל עקרון ה-SUMMATION OF FORCES", ו"ידע" כיצד להמשיך באותה תנועה – כגון ריצה ארוכה או שחייה למרחק – לזמן רב) . אבל בגדול ידוע ממחקרים שהדבר הראשון שאתלט (או כל אדם) מאבד היא המהירות. זה קורה בגילאים 24-25, ואז הירידה ב'מהירות' היא התלולה בין כל השלוש. הדבר השני שמאבדים היא ההתמדה. זה קורה בסביבות גיל 28-29. הדבר האחרון שמאבדים הוא כוח, וזה קורה בין גילאי 34-35.

לברון הצליח יותר אולי מכל אתלט אחר לשמר את כל שלושת המשתנים, אבל הירידה בשלושתם התחילה, ואני מנבא שהעונה או בעונה הבאה, ללברון תיקרה נפילה ממשית ביכולתו הגופנית בכל שלושת המשתנים. אני מניח שהוא יאבד כ-7-8% ממהירותו כבר העונה; 5-6% ירידה בהתמדה, וירידה של 2-3% בכוחו. לעתים הצרוף של הירידה בכל שלושת המשתנים גדולה מהירידה במשתנה הנפגע ביותר, הווה אומר שלברון עומד לאבד בערך 10% עד 12% מ"יכולתו הגופנית" בעונה הבאה לעומת העונה שזה עתה נסתיימה (אגב, הירידה ביכולת הגופנית היא הגדולה ביותר בשנות ה-30, ואז הירידה ביכולת הגופנית מתחילה להיות יותר הדרגתית ופחות תלולה, ואז באה 'נפילה' נוספת בגילאי 60 עד 70 (ונפילה שלישית, משמעותית ביותר, בגיל 75 עד 80+).

כמובן שתמיד קיימים INDIVIDUAL DIFFERENCES בזמן 'הנפילות' ובתלילות הנפילות, כמו בכל משתנה גופני ומנטלי אחר.

מחשבה ראשונה: אני מעריך שתהיה ירידה של כ-10-12% ביכולתו הגופנית של לברון.

מחשבה שנייה: AD יהיה בן 27.5 'ממוצע' בעונה הבאה.

ביכולתו הגופנית לא יהיה הבדל גדול. אני מעריך שביכולתו הכללית כשחקן תהיה עלייה של 5-8% כי הוא עדיין לא הגיע לשיאו.

מחשבה שלישית: הקליפרס – היריבה החזקה ביותר של הלייקרס – השתפרה אף היא, כמעט במידת השיפור של הלייקרס.

אבל אצל הקליפרס מה שישנה את הכל העונה היא לא מידת השיפור אצלהם, אלא השיפור בפלייאוף במשחקם של קוואי לינארד ופול ג'ורג'. הם לא יכולים להיות שוב גרועים כפי שהיו. פשוט אין לכך יותר מ-5% מקסימום. ב-95% סכויים הם ישפרו את משחקם. בכמה ישפרו – גורל הפלייאוף יהיה תלוי בכך! אם הם משחקים את משחקם הרגיל, הקליפרס תהיה הפייבוריטית שלי לנצחון.

אבל לפני הקליפרס הלייקרס תצטרך לפגוש את פורטלנד או פיניקס – שתי קבוצות שהשתפרו הרבה יותר מהלייקרס עצמם, ואם לברון שלא יהיה יותר הלברון של הפלייאוף האחרון. ודבר נוסף: ראז'ון ונדו הוסיף בפלייאוף ללייקרס הרבה יותר מיכולתו גרידא. הוא היה מצויין ממש בפלייאוף. ללייקרס אין אחד שיוכל לתרום מה שראז'ון תרם.

מחשבה רביעית: הקבוצה שהשתפרה יותר מכולן היא מילווקי באקס!

אם הלייקרס תפגוש בקאבס בגמר ה-NBA הבאקס תהיה הפייבוריטית הברורה.

מחשבה חמישית: פורטלנד, ואפילו פיניקס, השתפרו לא פחות מהלייקרס!

לא אתפלא אם אחת מהשתיים תאכל את הלייקרס לארוחת בוקר (או צהריים, לא משנה!)

מחשבה ששית: הלייקרס תהפוך לסל החבטות של כל הליגה!

כל קבוצה מה-29 תאהב להכניס לאלופה. כל אחד אונהב להביס אלוף. במיוחד את לברון שישנם מספיק שחקנים בליגה שיאהבו לשחוק אותו עד עפר!

מחשבת שביעית: איך אמרו אבותנו במדבר כבר לפני 2,800 שנה (יותר? סתם זרקתי מספר שנראה לי הגיוני): יותר קל לקחת אליפות מאשר להגן על אליפות!

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 71 תגובות

  1. בארקלי עם תחת טוניסאי, הגולף נראה אצלו כאילו התחיל שלשום
    הלייקרס כנראה לא יסיימו ראשונים , בקשר לאליפות…סיפור אחר

  2. 27.6 נק' ב-61.8% אפקטיבי (37% מהשלוש), לצד 10.8 רב' ו-8.8 אס'.
    .
    אלו הנתונים של לברון מהפלייאוף האחרון. הפעם אי אפשר להדביק תירוצים דוגמת "מזפח". הפלייאוף, דרך אגב, לא התרחש כל כך ממזמן…
    .
    כאשר בודקים את הנתונים פר 36 דקות, מגלים שרק ב-17', 18', ו-09' הוא קלע יותר נק', ורק ב-17' האחוז האפקטיבי שלו היה גבוה יותר (ב-0.04%).
    רב'? שיא קריירה בפלייאוף לרב' בדקת משחק.
    אס'? שיא קריירה באסיסטים בדקת משחק.
    .
    האם חל שינוי בכושרו של לברון בעקבות הגיל?
    אין ספק. לברון מודל 20' הוא שחקן אחר לגמרי בהשוואה למודל 12'.
    לטעמי?
    מדובר בשחקן טוב בהרבה –
    הרי כדורסל זה יותר מנטו אתלטיות.
    אז לצד הירידה בכוח המתפרץ יש עלייה דרמטית ביעילות ובקבלת ההחלטות.
    לצד הירידה בסיבולת יש שימוש נכון (הטוב ביותר בליגה) במשמעת דקות, אימונים, וסרגל מאמצים.
    .
    השורה התחתונה –
    טור דומה, ותגובות דומות, קראתי בקיץ של השנה שעברה. ובשנה לפני כן. ובשנה לפני כן.
    האם לברון יכול להמשיך באותה היכולת עוד שנים רבות?
    ברור שלא.
    אבל אני לא הייתי "בונה" על נסיגה ביכולתו בשנה הקרובה.
    (אני כמובן מדבר על הפלייאוף. בעונה הרגילה, לאור זמני המנוחה הקצרים, אנחנו ככל הנראה משטר דקות ומנוחות קפדני. עת יגיע הפלייאוף, מתי שזה משנה, דעתי היא שנראה גרסה לא שונה בהרבה מזו שראינו בקיץ האחרון)

    1. נגיד תהיה ירידה ביכולת.. מפרגן לך יותר מ10%.
      עונה של 23 בנקודות. 8 ריבאונדים 7 אסיסטים.
      עדיין תופעת טבע בגילו ועם השיפור של הצוות המסייע. וניהול דקות +אנרגיה + התעלות בפליאוף. הלייקרס עדיין קונטנדרים.

      אני חושב שהשאלה היא בעצם עד כמה לברון אגדה עם יכולות פנומנליות שתכלס. כמו ש איך קוראים לו אמר- צריך לעבור דרכו לאליפות.
      ( אגב דומה בול לשחקן פוקס מהסרט פרוג'קט פאוור)
      או שהאם עם הגיל זה כבר לו

  3. משהו במספרים של המהלכים של אוקלהומה לא לגמרי מסתדר.
    כנראה שהם בכלל לא ירדו מתחת לתקרה באוף סיזן, אז הטרייד עבור הורפורד עוד לא קרה, ובשביל שזה יקרה, הם יצטרכו לחכות לשמיני בדצמבר – המקבילה הנוכחית לתקופת ההמתנה של חודשיים עד שאפשר ״לארוז״ ביחד שחקן שהיטרדת עבורו עם עוד שחקנים כדי לאזן משכורות.
    .
    אז קודם כל זה אומר שגרין יגיע לפילדלפיה שבוע אחרי תחילת מחנה האימונים, אבל אולי זה לא נורא לשחקן ותיק שהעונה שלו הסתיימה ממש לא מזמן, למרות שלא אידיאלי מבחינת פילדלפיה.
    .
    אבל דבר שני שזה אומר הוא שהטרייד של הורפורד תמורת גרין ופרגוסון לא יוכל לעבוד מבחינת חוקי שכר ויהיו חייבים לשנות אותו.
    .
    אני מניח שהסיקסרס ירצו את ג׳ורג׳ היל אבל אוקלהומה התעקשו לקבל אותו בעסקת הולידיי.
    .
    אז תכלס, המסקנה ההגיונית היחידה למרות שאני לא מכיר שום ידיעה כזאת, היא שהסיקסרס יקבלו בעסקת הורפורד את דני גרין ואת דריוס מילר במקום פרגוסון.
    ולמרות שהוא מרוויח יותר כסף, הוא גם שחקן שיתאים לסיקסרס הרבה יותר בגלל הקליעה שלו.
    .
    תיאורטית עדיין יוכלו לקבל גם את פרגוסון אבל אין לי מושג אם ירצו.
    .
    וכמובן גם יש אפשרות תיאורטית שיצרפו שחקן אחר לפרגוסון במקום להחליף אותו במילר, ואז אני מניח שזה יהיה ג׳סטין ג׳קסון.

  4. גם אם יקלע הלברון שישים אלף נקודות בעונה הקרובה, יוריד שלוש עשרה אלף ריבאונדים ויםסיד שני משחקים כל העטנההוא יישאר דושבאג עלוב ומבחיל, הספורטאי הפלופר, המרוכז בעצמו והבכיין הכי גדול שאי פעם דרך על פרקט. יש גדולה ויש גועל נפש טהור

    1. שמע חבל לחפש רק את השלילי בכל דבר, אתה רק מפספס הזדמנות להנות מגדולה רק בגלל יצר ההיטריות ופותר את עצמך תחת הטענה ״יש גדולה ויש גועל נפש טהור״.
      .
      רק המשפט הזה אומר הכל. לברון הוא ״גדולה״ אין על כך עוררין. לגבי זה שהוא גועל נפש טהור זה יותר סובייקטיבי ועניין של טעם וקונפירמיישן בייאס. זה תלוי בך. עכשיו נשאלת השאלה האם אתה מעדיף לחוות את גדולתו תחת עיניים של הייטר שכל מה שרואה הוא גועל נפש טהור, או תחת עיניים נייטראליות של אוהד כדורסל טהור ופשוט להנות מהעילוי הכדוסלני הזה על אף כל המסביב שגורם לך לשנוא אותו.

  5. בכל הנוגע ללייקרס –
    לדעתי, הפער בינם לבין יריבותיהם גדל, ובפער משמעותי.
    .
    הארל.
    קל לשכוח לאור הפלייאוף האחרון שלו עד כמה הוא שחקן התקפי נפיץ. מה שהוא צריך זה רכז טוב שיידע להזין לו כדורים,
    ואז אנחנו מדברים על מי שמסוגל להשיג המון נק' בזמן קצר וביעילות אדירה.
    בלייקרס, להבדיל מהקליפרס מוגבלת ניהול המשחק בגרסת השנה שעברה, יהיו לצדו מנהלי משחק ברמה הגבוהה ביותר בדקות של לברון, וברמה טובה בדקות מול ספסלי היריבות (שרודר).
    אני מדמיין את הפלייאוף של השנה שעברה. לברון עם הכדור בטופ אוף דה קי, דייויס בהיי פוסט.
    איך עוצרים את הלייקרס כאשר הסנטר הוא הארל, עם התנועה הנהדרת שלו, והידיים המצוינות (היכולת לתפוס כדור ולסיים הופכות אותו לכלי נשק התקפי אדיר)?
    כמה שהאוורד ומגי חגגו בעונה שעברה עם המון סלים קליפ בצבע,
    הארל זה רמה אחרת לגמרי.
    .
    שרודר.
    הוא הראה בעונה שעברה שהוא דווקא מסוגל להיפטר מהזריקות הרעות.
    עם כריס פול כמנהל המשחק הראשי של הקבוצה, שרודר קיבל הזדמנות לשפר משמעותית את בחירת הזריקות. הנטל של "מה עושים כאשר נתקעים?" כבר לא היה עליו. הוא פרח מול הרכבים משניים, והוא פרח אוף דה בול.
    בלייקרס הוא יהיה בסיטואציה דומה, רק על ממריצים.
    הוא יקבל כמות מבטים חופשיים מהשלוש כפי שלא קיבל מעולם בקריירה. הוא יגיע לסל בקלות כמו שמעולם לא יכל (ככה זה כאשר אתה משחק בקבוצה שיש בה 2 מוקדי משיכה כמו דייויס ולברון).
    .
    מוריס.
    הוא שיחק בעונה שעברה בפלייאוף, ונתן תרומה מהותית. השנה הוא מתחיל את העונה עםפ הקבוצה, וגרף הלמידה לא צפוי להיות משמעותי כמו בעונה שעברה.
    .
    גאסול.
    הוא לא צריך לעשות יותר מאשר לתת גוף על סנטרים כבדים (יוקיץ', אמביד), ולקלוע מבטים חופשיים מטווח ה-3.
    אני לא חושב שהגיל גורם לשחקן לשכוח איך קולעים מבט חופשי מה-3. ב-44 משחקי עונה רגילה בשנה שעברה הוא קלע 38.5% מניסיונות הקליעה שלו מטווח השלוש. בטורונטו גרסת קאוויי הוא קלע בעונה הרגילה 44.2% מהשלושת שלו, ובפלייאוף הנתון היה 38.2%
    אז אפשר להתייחס ל-27 הזריקות מטווח ה-3 בפלייאוף האחרון כנתון שמלמד על יכולתו הנוכחית,
    או שאפשר לייחס לנתון סטייה שיכולה להיות בגודל מדגם שכזה.
    לטעמי, לאור מה שראיתי ממנו בשנה שעברה,
    הוא עדיין שחקן הגנתי חכם שמסוגל להתמודד היטב מול סנטרים כבדים,
    והוא עדיין סנטר מסוכן מאוד כאשר הוא חופשי על קו ה-3 (להזכיר – אלו הלייקרס. יהיו לו מבטים חופשיים, והרבה מהם).
    .
    פופ.
    הוא שיחק בשנה שעברה,
    אבל ההתפתחות המעניינת היא הפיכתו סופית לשוטינג גארד הפותח של הלייקרס. הוא הראה בפלייאוף ש-"יש לו את זה", הן בהגנה, והן בהתקפה. אני לא מדבר רק על השלשות שקלע (כמה מהן היו מכריעות במהלך הפלייאוף),
    אני מדבר בעיקר על היכולת להחליט לקחת את הכדור לסל כאשר היריבה מתמקדת בדייויס ולברון. העובדה שהוא ממשיך בלייקרס היא קריטית לסיכויי ההצלחה של הקבוצה.
    .
    השורה התחתונה?
    ללייקרס השנה יש (לדעתי) סגל שיאפשר לתת ללברון ולדייויס דקות (ומשחקי) מנוחה רבים יותר, מבלי לספוג יותר מדי הפסדים.
    יש להם גם סגל שמאפשר דקות ספסל איכותיות. מי שזוכר את גולדן סטייט של 15', זוכר קבוצה שאחת הסיבות המרכזיות להצלחה שלה היה ספסל שאי אפשר לעשות קמבאק מולו. על פניו, נראה שזה התכנון של הלייקרס לעונה הקרובה.
    לטעמי, הם הקבוצה עם הסיכוי הגובה ביותר לזכיה באליפות.

    1. למה אף אחד לא מזכיר את האובדן של בראדלי. רונדו המופלא נכנס והגן על החור העצום של בראדלי. אני לא רואה מי עושה את העבודה הזו כעת.

      1. בראדלי בהחלט היה חלק משמועתי בעונה הרגילה.
        אבל הלייקרס לקחו אליפות בלעדיו.
        כך שבסופו של יום, כאשר מתבוננים בקבוצה ששיחקה בפלייאוף,
        מדובר על חילוף של רונדו + גרין + האוורד + מגי תמורת שרודר + מתיוס + הארל + גאסול.
        .
        לתחושתי,
        הלייקרס חזקים יותר אחרי החילוף הנ"ל.

  6. לא יודע מאיפה להתחיל.
    נפילה אתלטית לפי מחקרים, לא רלבנטית בדיון על לברון. בשונה מספורטאים אחרים, הוא שומר על עצמו, ומשקיע בעצמו סכומי עתק. לא תהיה אצלו נפילה השנה.
    ולומר שמילווקי השתפרה, זו בדיחה. לא הוסיפה כלום ליכולת הפלייאוף. נחלשה מהותית, ויאניס לא חותם בגלל זה. הם לא עוברים את פילדלפיה, טורונטו, מיאמי, ואם יהיו בריאים גם את ברוקלין.

  7. תודה מנחם.
    לעניות דעתי עקפת את גיא בסיבוב עם ווישפול שלא היה מבייש את ההוגה של בית המקדש השלישי שירד מהשמיים. הלייקרס התחזקו משמעותית, הקליפרס נחלשו יחסית, הווריורס איבדו את קליי. והבאקס? די עצוב על המהלכים המטופשים שהם עשו (ברוגדון) ועושים עכשיו. היחידים שיקראו תיגר על הלייקרס יהיו כלל הנראה הקליפרס (אבל לא כמו הקולות שהם עשו בתחילת שנה שעברה) והנטס (אם הם כשירים ב100%) אבל התסריט הריאלי זה ריפיט.

  8. לברון תופעת טבע לא ברורה
    הוא הסכנה הכי גדולה לשלטון הלייקרס אם וכאשר תגיע ירידה ביכולתו והיא תגיע במוקדם או במאוחר
    יש דיבור שדוויס יחתום על 1+1 אם יאניס לא יחתום על הארכת חוזה ואז אל איי תהיה יעד אפשרי עבורו …..
    הפריק ודוויס ביחד עם לברון הקשיש ואפשר לחשוב על טקס הענקת טבעות כבר באוקטובר הבא

  9. לברון הפך ממישהו שגורר קבוצות על גבו (בזמנו במילווקי) למנהיג הרבה יותר נינוח. כבר לא היה לו שום צורך בהופעות על אנושיות כדי למשוך את הקבוצה שלו לגמר.
    הראשון מאז מג'יק ג'ונסון ב87 שהיה מלך האסיסטים בעונה הרגילה ולקח אליפות באותה העונה.
    הוא יכול לקחת עוד צעד אחורה מבחינת אינטנסיביול והלייקרס עדיין תהיה קונטנדרית מרשימה.
    *
    לגבי בארקלי – מדהים שהוא כן כלב זקן שמסוגל ללמוד טריקים חדשים.
    הבדיחה הקבועה כיום היא לגבי הקליעה שלו משלוש (האחוז הגרוע בהיסטוריה לשחקן שלקח מעל 2000 זריקות, אאל"ת). מידי פעם הוא מתחרה מול שדרני ספורט נוספים ומפסיד להם. כולל כאלה שלא שיחקו מחוץ למגרש בחניה וכולל שאק.

    1. 1. לברון לא שיחק במילווקי
      2. בארקלי אינו כלב זקן, הוא בן-אדם (ראה תגובה למטה לגבי הסווינג), כשמשמתמשים באנאלוגיה, מוטב לציין את זה.
      3. מה הקשר בין היכולת של אדם בוגר שחווה פציעות ואינו מתאמן בכלל, ליכולתו כשחקן? הדבר היחיד שאני לוקח בתחרויות הקליעה של בארקלי, הוא שהוא מוכן לעשות מעצמו צחוק ולא לוקח את עצמו ברצינות.

      1. 1. סליחה, קליבלנד. בריין פארט.
        2. זה ביטוי שאנשיך אומרים גם על אנשים אחרים ולא עלבון..ראוי להכיר.
        3. הוא אכן בעל הומור עצמי. לא בטוח לגביך. הוא היה קלע שלשות לא מוצלח גם כשחקן פעיל.

  10. לגבי בארקלי והסווינג, לא כתבת מדוייק.
    בארקלי סיפר בראיונות שהחבטה שלו היתה ממש בסדר לאורך הרבה זמן, ולפתע התחילה אצלו בעיית כיפוף המרפקים.

      1. זה משנה בעיקר בהבנת התהליך.
        המכניקה היתה טובה, והיתה יכולת. כנראה הוא התחיל להפעיל חשיבה, במקום לבצע אוטומטית, ונדפקה לו החבטה.
        זה מראה שאין בעית קואורדינציה, אלא בעיה אחרת, כנראה פסיכולוגית.

  11. אני שומע כבר כמה שנים על הנפילה המתקרבת של לברון, הבעיה היא שהוא כנראה לא שמע על זה… הירידה ביכולתו תגיע, אין דרך לעצור את הזמן כמו שאמרו בצבא, אני די בטוח שהוא יימצא דרכים להקטין את ההשפעה (אוהב אותו או לא, אני לא יכול לקחת ממנו את האינטליגנציה, וגם לא את ההשקעה שלו בהכנה).
    תודה רבה על המעורב

  12. אם דבר אחד אני ממש מסכים –
    הסאנס השתפרו.
    עד כמה?
    ההימור שלי הוא שהם עוברים סיבוב בפלייאוף הקרוב (עכשיו אני צריך בדחיפות שדה שוט יתערב אתי שהם לא מגיעים לחצי גמר המערב…)

      1. זמנם של האנטי-ניחוסונים עוד יגיע…
        .
        אבל יותר ברצינות –
        כטבעם של אוהדים,
        אני מתבונן על כל ההחתמות של הסאנס בקיץ האחרון, אני עסוק בלשאוב כל מידע אוהדים שמופץ ברשת.
        המסקנה שלי? (בלתי אובייקטיבית ככל שתהיה)
        כל שחקן שהם הביאו. כל חידוש חוזה. אני מתבונן במגמות שהתגלו במהלך העונה, ובאלו שבלטו בבועה.
        ואני מגיע למסקנה שיש היגיון בשיגעון.
        .
        כמו פאזל,
        לי יש את הרושם שכל החלקים מתאימים לאותה תכנית שבתחילה לא הייתה ברורה בפגרה של השנה שעברה.
        .
        אני ארחיב הרבה יותר בפריוויו לעונה,
        אבל נוצר הרושם שהסאנס כיוונו לקראודר מהרגע הראשון. הוא היה מי שהם רצו כמטרה מרכזית בשוק החשקנים החופשיים.
        הוא עונה על הצ'ק בוקס בצורה מלאה –
        נתוני קאצ' אנד שוט טובים, אופי, והגנה.
        שים אותו בעמדה 4,
        עם ברידג'ס ב-3 לצד פול, בוקר, ואייטון,
        ואתה מקבל חמישייה עם בוקר + 4 מגנים מצוינים.
        עם שילוב של אתלטיות, יכולות אישות, קליעה, ניהול משחק, וניסיון מוכח.
        זה מתכון לא רע בכלל להצלחה כבר העונה.
        .
        ההחתמה של סאריץ', בחירת הדראפט?
        גם להם יש היגיון פנימי.
        קראתי היום באחד המקומות משהו שעושה שכל –
        סאריץ' מהספסל בהתקפה ב-5 (עם יכולת הקליעה, והמשחק האיכותי עם הגב לסל, בהגנה 4. הרוקי החדש יהיה 4 בהתקפה (עם הריווח שהוא מביא) ו-5 בהגנה (פוטנציאל של עזרה בהגנה עם יכולת חסימה מרשימה).
        הגארדים החדשים שהגיעו עבור מינימום?
        קלעי קאצ' אנד שוט נהדרים.
        .
        לא אכנס למעמקי הווישפול ת'ינקינג,
        אבל באמת –
        אני לא זוכר מתי התלהבתי ככה מהסאנס לפני תחילת עונה.
        .
        .
        .
        (אני מתנצל מראש על פציעתו מסיימת הקריירה של פול (התכווצויות בלתי רצוניות של השריר שגורם לפנים לעשות מבט מאוכזב),
        על אייטון שבחר לנטוש את הכדורסל בשביל לרדוף אחרי עתיד כשחקן ליגת האגדות מקצועני,
        על בוקר שעזב בשביל לחתום בקליפרס ולהביא להם אליפות היסטורית כאשר אנו בסאנס נשארים על 0…)

            1. שאלתי.
              חשקן חשקן, אבל אני מסכים – עם דגש על הנצטרך.

  13. פינת ג"ס: השבוע מתחילים מחנות האימון, כולם בריאים בינתיים – פרט לקלי :-(. זמן מצוין לאופטימיות
    .
    שם לשיטת המשחק החדשה כבר יש. שבע שניות או סטפ – seven seconds or Steph – שטבע איתן שרווד שטראוס.
    .
    קר כבר קבע מטרה. הגנה ברמה של עשר הטובות. מקבוצת גי ליג של השנה שעברה ג"ס הפכה לקבוצה של בעלי כנפיים עם יכולות הגנתיות טובות. אוברה, וויגינס (ג"ס זו לא מילווקי, הוא לא ישן בהליכה), ביזמור וונמיקר מצטרפים לגרין, קרי (שומר טוב במסגרת הקבוצתית) וכריס. גם הילד הגבוה החדש נראה מבטיח בתחום הזה.
    .
    בלי להמר על משהוא אי אפשר, אז קלי אוברה יהיה אול סטאר העונה.
    .
    שרק ישארו בריאים.
    .

    1. אתה יודע שבתגובה שלי רשמתי בטעות שלברון היה במילווקי? כי אתה שמת שם את וויגינס. מסרים לתת מודע מהטור של מנחם?

        1. צריך לחיות עם השטויות שכותבים. הכי טוב ככה.
          תהיה לגולדן סטייט קבוצה מעניינת בעונה הבאה. מאוד שונה וקשה להתנבא.
          גם אני חושב שיהיה וויגינס אחר. לא יודע אם הוא ייקלע יותר נקודות – אבל אף אחד לא ישים לו את הכדור וייתן לו לייצר התקפות לא אפקטיביות כשיש לידו את אוברה ואת סטף.

    2. לברון, דיוויס, קאווי, גורג, הארדווי, פורזי, בוגדנוביץ, אינגראהם, ציון….
      אני לא רואה סיכויים גדולים מידי לאוברה להיכנס במיוחד שיש את רביעיית הראשונים שציינתי+ההייפ שציון יקבל. גם אם יחשיבו את דיוויס לסנטר עדיין יהיה לו קשה.
      הוא הולך לתת עונת ניגוב ויקבל חוזה יפה של לפחות 80 ל-4 שנים.
      הלוחמים לדעתי לא יגיעו לפלייאוף

        1. 😎

          אתם תאבקו עם הספרס וממפיס על המקום ה8. לדעתי בסוף פופ ישתחל שם.
          קרי יקבל שמירה חזקה והאחרים חוץ מאוברה זה פחונים…
          אהיה מאד מופתע אם תכנסו ממקום 7 ומעלה.
          אתם קבוצה חלשה שביום טוב יכולה להשתחל למקום 8 ולקבל מטאטא מהשיקצה.
          הגנה טופ 10 גם לא תהיה לכם. אוברה היחיד אצלכם ששומר.
          אני צופה עונה שסטפן "יפצע" אחרי שימאס לו והכוכב ש82 משחקים לא בשבילו ילך בעקבותיו 😂😂

          1. ויצמן נחשב לשומר טוב וגם דריימונד כבר הוכיח את עצמו. סטף הוא לא "לוק-דאון" אבל הוא מתפקד יפה בחילופים והגנה קבוצתי… אז זו דווקא תהיה חמישייה הגנתית טובה.
            אבל אני לא יודע איך להמר עליהם וכמה זמן יהיה להם להתחבר. זו קבוצה שנשארו בה 2.5 שחקנים פעילים ממה שהיה בגמר לפני שנתיים (לוני זה החצי).
            צד שני, יש לה GM טוב ויהיה מפתיע אם גם ויגינס, גם ויצמן וגם אוברה, כולם ביחד – לא ייתנו עבודה. לא יהיה מפתיע אם עוד גל פציעות פשוט יהרוג את העונה ואז כל הדיון לא משנה… התחלנו להתרגל לנאחס.

            1. דריימונד גופה
              ויצמן שומר טוב איפה? במכללות? הnba זה משהו אחר. גם אם הוא יהיה סבבה זה הוא ואוברה.
              וויגינס לא יפתיע בכלום יתן סטריק של כמה משחקים כמו כל עונה ואז מנחם יתן מעורב שהוא סופרסטאר ויחזור לסורו.
              אתה חושב שהוא ירוץ אחרי שחקנים לסגור חורים 😂

            2. אם הם כולם גרועים בוב מאיירס הולך הביתה. לא נראה לי שזה מה שייקרה.
              *
              הרגת את דריימונד. אני לא תופס ממנו אבל אני לא חושב שהוא יירד בביצועים, עכשיו גם יהיה לו למי למסור.
              *
              ויגינס לא יפתיע גם לדעתי. אבל הוא יהיה חייב להתייעל (אחרת יש עוד שורה של שחקים למסור להם).
              לגבי ההגנה שלו – דווקא במשחקים שהוא הספיק לשחק בווריירס הוא אפילו השתפר משמעותית בכל מדד הגנתי. אבל גם הנהלת הווריירס אמרה משהו בסגנון של "תהיה לו עונה מצויינת בשנה הבאה, הוא כמובן ייצטרך להתאמץ בהגנה". שזה די אומר שהם מודאגים.
              אבל יודע מה? אם הוא ייתן 15-16 נקודות בלי הרבה איבודים והחטאות סביבם אז הוא אפילו ייחשב לסבבה. עם חלק מהחוזים ששחקנים חופשיים קיבלו בפגרה הנוכחית הוא אפילו הפסיק להיות אסון פיסקאלי.
              *
              ראיתי לא מזמן שהסיכוי שבחירה 2 יהיה לכל הפחות שחקן "סולידי" (שחקן חמישיה עם מספקים טובים) הוא 85% וכמעט בכל מקרה אחר מקבלים רולפלייר שהוא לא כישלון חרוץ. זה דראפט משונה והכל יכול להשתבש בו וכשאנחנו בוחרים גבוהים אז הם בדרך כלל יותר ג'ו סמית' מטים דאנקן – אבל כרגע מנבאים שויצמן יהיה לכל הפחות שחקן הגנה טוב מתחת לסל. אם הוא כן קצת יימצא את עצמו בהתקפה וכן יצליח לפעמים לרדוף אחרי שחקנים נמוכים יותר – אז דווקא יהיה כיף.

  14. היי מנחם שבת שלום
    מקווה שלא תחשוב שאני מתחצף או משהו אבל אל תשכח שהוא עדיין לברון ג׳יימס והוא עדיין הכי טוב בnba ולא רק זה יש להם גם את דייויס שהוא טופ 8 בליגה.
    בנושא אחר אל תשכח שיש גם את דאלאס עם לוקה דונצ׳יץ׳ שישלוט בליגה בעונות הקרובות.
    איך שלא תסתכל על זה הבאקס איבדו את הספסל שלהם בטרייד עם הפליקנס ויהיה להם קשה להתמודד עם זה בפלייאוף

  15. כבוד לבנות הנבחרת בהתעמלות אמנותית שלקחו מדליונסקי מזהב על הכדורים ובכללי ויופי לויגדורציק שמוכיחה למה מאמנת על עולה מרוסיה יודעת להביא תוצאות. הרבה גאווה ישראלית בבנות המוכשרות והמסונכרנות.
    יש גם לדלית זהב בגלישת רוח מפורטוגל.
    יום טוב לספורט הישראלי ושבוע מצויין אם לוקחים גם את הישגי הג'ודו. איפה אלכס וניר שיתנו בהתעמלות אתלטיקה וקצת כדורגל?

  16. אחים ואחות קבלו את האחות רוזטה
    https://www.youtube.com/watch?v=Y9a49oFalZE
    הלילה מייק טייסון מתאגרף ב 4 לפנות בוקר, 8 סיבובים. כל ההכנסות תרומה לטיפול בנפגעי סמים.
    טייסון נראה לגמרי טוב והדיספליי שלו בשקילה מול היריב הזכיר את ספר הג'ונגל.

  17. "ואני מנבא שהעונה או בעונה הבאה…"
    מעדיף נבואות יותר ספציפיות
    כל אחד יכול להגיד שלברון ירד ביכולת מתישהו

  18. לדעתי, מה שעולה עם השנים אצל לברון, זה הדיוק והפינס והחן בתנועות שלו. אף פעם לא היו לו תנועות חתוליות, למרות שהם היו מאוד אפקטיביות תמיד וחלק מהיופי היה הניגוד בין העובדה שהוא היה גדול ומהיר וטיפה מגושם – אבל מכניס בהחלט את הכדור לטבעת ומשיג את הנקודות שלו – אבל לפי מה שראיתי בפלייאוף האחרון – התנועות נראות יותר יפות ויותר אלגנטיות, והיעילות שלו רק עולה. לדעתי הוא ילחם על הריפיט הזה בצורה סופר עקבית ואפקטיבית, הוא כבר מריח את זה הוא כבר סוגר על זה – הוא לא יתן לזה לחמוק ממנו.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט