בשלוש מילים: אינטנסיביות של פלייאוף.

שבועות ספורים לתוך העונה ואנחנו מקבלים יום חמישי גדול באמת, עם שני משחקים צמודים ודרמטיים, הופעות אפיות של הפרנצ'ייז פליירס של ארבעת הקבוצות, הגנה אינטנסיבית מול התקפה איכותית, מאבקים אגרסיביים, ושחקנים שנזרקים לפרקט, ומהלכים שיכולים לשמש בכל קליפ תדמית של הליגה, תענוג.

בסופו של הערב אפשר להצביע על כך שהניקס בצרות עם הצוות המסייע של מלו, שהרוקטס רחוקים מלהיות ברמה של הקבוצות המלהיבות של המערב בשלב זה, שיתרון הביתיות בפלייאוף יהיה קריטי לגולדן סטייט, ושאוקלהומה היא בהחלט קונטנדרית שצריך לקחת אותה בחשבון, אבל גם כמה חבל שהם שלחו את הארדן כי אלוהים איזו קבוצה יכלה להיות שם אם הוא היה נשאר.

אלו היו משחקי יום חמישי הגדול:

ניו יורק ניקס 106– יוסטון רוקטס 109

המאדיסון סקוור גארדן ממשיך לא להיטיב עם הניקס שנפלו למאזן של 4-1 בביתם, וככה אי אפשר לעשות משהו משמעותי השנה.

נתחיל מהסוף. המשחק היה צמוד לאורך כל אורכו כשיוסטון מובילה באזור ה-10 נקודות הפרש, והניקס לא נותנים לאורחים לברוח. ריצת 11-2 בדקות הסיום העלתה את הרוקטס להפרש 9 שחייב את הניקס לרדוף אחריהם עד הסיום. בפיגור שלוש 5 שנית לסיום הכדור הוכנס לכרמלו אנתוני שעלה מייד לזריקת 3 שצללה פנימה. זיכרונות נוסטלגים ללארי ג'ונסון ושריקת ההמשכיות המפורסמת, נקטעו כשהתברר שהשופטים שרקו לעבירה של הארדן לפני הזריקה. מלו הלך לשתיים מהקו שלא ניחמו אף אחד בגארדן.

משחק אפי של כרמלו אנתוני עם 45 נקודות באחוזים טובים (17 מ-30) ו-10 ריבאונדים ירד לטמיון עבור הניקס כאשר גם ברנייאני היה מצויין והראה יכולת רב גונית לשחק בכל עמדה בין 3 ל-5. לעומתם פלטון ושומפרט היו ביום קליעה קטסטרופלי, ומלו זקוק להם כדי להוריד מעצמו את העומס, גם אם הוא עצמו כמובן לא חושב כך. גם ג'יי אר סמית היה טוב עם כמעט דאבל דאבל אבל בשלב זה של העונה לניקס פשוט אין ספסל, כאשר היחיד שקלע יותר מ-2 נקודות היה טימי הארדוואי (הבן, כן?) עם 8.

ביוסטון זה ממשיך להיות המופע של הארדן עם 36 ואם זה ימשיך כך הארדן יהיה מועמד ל-MVP, אבל יוסטון תגמור במקומות 6-8 במערב החזק. סייעו לו הפעם רק צ'נדלר פרסונס שממשיך בינתיים את המומנטום מהעונה שעברה עם 22 נקודות, וג'רמין לין שממשיך להעפיל ביכולתו על בברלי עם 21 ו-3 אסיסטים (הצ'ילבה קלע 5).

הניקס ממשיכים להיות סיפור מרתק לעקוב אחריו, ולא משנה מה מעמדם בליגה. מעמדו של וודסון ממשיך להיות מעורער, והאיום של עזיבת מלו כפרי אייג'נט בקיץ לקונטנדרית ממשיך להיות מוחשי ביותר.

יוסטון לעומת זאת לא יכולה להרשות לעצמה יתרון של 7 ריבאונדים בלבד מול קבוצה שלאורך דקות רבות הסנטר שלה ענה לשם ברנייאני, שנתן משחק הגנה ולחימה מצויין כולל חסימה בצבע. משהו באינטנסיביות של יוסטון יצטרך להשתפר בהמשך העונה. כספי נתן רק 4 נקודות אבל נתוני הפלוס מינוס שלו ממשיכים להיות מצויינים (+10 הערב) וממשיכים להצדיק 15 דקות למשחק.

 גולדן סטייט ווריורס 116 – אוקלהומה סיטי ת'אנדר 115

המשחק הדגים בצורה יפה את אחד מהמאפיינים המיוחדים של ליגת הכדורסל הטובה בעולם – במשחקים הגדולים לשלושת הרבעים הראשונים פשוט אין חשיבות. המונח – פיגור גדול מדי מכדי לסגור אותו כמעט ולא קיים בליגה הזאת.

גולדן סטייט שלטה במשך שלושה רבעים הודות לאחוזי קליעה בלתי סבירים, וניצלה בעיית עבירות של דוראנט כדי להשתלט על קצב המשחק. הווריורס גמרו את המשחק הזה עם אחוז לא סביר של 61% מהשלוש, רחוקים 5% משיא המועדון.

למרות פיגור גדול בריבאונד (בעייה שתלווה אותם בהמשך העונה אם בוגוט לא יפתח יותר קשיחות בצבע), והגנה מצויינת של אוקלהומה שמנעה מהמארחים לפתח את משחק הריצה שלהם (20-19 לווריורס בנקודות מהתקפות מעבר), הזהובים שלטו במשחק, בין היתר הודות לכך שהצליחו להוריד את כמות האיבודים בצורה דרמטית ל-7 בלבד לעומת 19 של אוקלהומה. כך נתון האיבודים איזן את נתון הריבאונדים, והוביל למשחק צמוד לאורך הרבע הרביעי.

זה היה המשחק של ווסטברוק עם 31 נקודות ו-9 ריבאונדים, עם מלחמה של הרכז שפשוט לא היה מוכן להפסיד, המשחק של סרג' איבקה המושמץ שנדמה שנלחם על שמו הטוב עם דאבל דאבל נפלא של 27 ו-13. אבל זה היה גם המשחק של טאבו סאפלושה עם 9 ו-9 כולל 5 נקודות רצופות בתחילת הרביעי שנתנו לקבוצה שלו את הדלק כדי לחזור למשחק והגנה מצויינת.

כן זה היה המשחק של הצמד האהוב עליי בליגה בדמות קארי עם 22 נקודות 9 אסיסטים ולא פחות חשוב רק 2 איבודים, ותומפסון עם 27 ב-10 מ-15 מהשדה ומעל 65% מהשלוש. אבל זה גם היה המשחק של האריסון בארנס עם 16 נקדוות בדקות הכי חשובות ושל ג'רמיין אוניל עם 3 חטיפות, מלחמה מתחת לסלים ודקות מנוחה חשובות לבוגוט ולי. וכמובן כמובן זה היה המשחק שהופך את איגי רשמית לעוד חביב אוהדים בסן פרנציסקו.

16 שינויי מובילה ו-9 תוצאות שוויון נרשמו לאורך המשחק, אין ספור קליעות בלתי נתפסות כאשר השתיים האחרונות שבהן היו שלשה של ווסטברוק שנדמה שסללה את הדרך לניצחון של אוקלהומה, רק בשביל שפייד אוואי קשה של איגודלה מהבייס ליין הבטיח ניצחון בנקודה למארחים.

אקדיש תפילה בסיום לאלילי הכדורסל שיסדרו לנו 7 משחקים כאלה בפלייאוף, עדיף עם יתרון ביתיות לגולדן סטייט.