לפני כשבועיים זכו הלוס אנג'לס דודג'רס באליפות המייג'ור ליג בייסבול, לאחר המתנה של 32 שנה. לדודג'רס, לאורך השנים, בין אם זו הקבוצה מלוס אנג'לס או מברוקלין, היו קבוצות התקפה נפלאות. אין זמן טוב מפגרת ה-MLB כדי לפתוח בתחרות קבוצת התתקפה הגדולה ביותר אי פעם.
אז איך זה יעבוד? תחילה נבחרו בקפידה 16 קבוצות ההתקפה הגדולות ביותר אי פעם. לאחר מכן נערכה הגרלה במשרדי "שבת בבסיס", מעיין Bracket, מי נגד מי בסיבוב הראשון ומי תפגוש את מי בהמשך. בפרק הראשון נטפל בחלק הימני העליון של ה-Bracket, ראש בראש, עמדה מול עמדה. בשבוע הבא נמשיך הלאה.
סיבוב ראשון, שמינית גמר, הצד הימני העליון של הבראקט: הדרבי של ניו יורק – הניו יורק ג'איינטס של 1930, נגד הברוקלין דודג'רס של 1953.
הקדמה כללית: מדובר בשתי קבוצות שלא זכו באליפות. הג'איינטס של ג'ון מקגרואו (מנג'ר שהגיע להיכל התהילה) סיימו את העונה עם מאזן 67:87, רק במקום השלישי, אך עם התקפה רצחנית. הדודג'רס של צ'אק דרסן קרעו את הליגה ב-1953, עם 105 ניצחונות, אך נכנעו בוורלד סירייס ליאנקיז 4:2.
בסיס ראשון: ביל טרי (ג'איינטס) נגד גיל הודג'רס (דודג'רס). אין ממש תחרות. טרי הוביל את הליגה עם ממוצע חבטות מפלצתי של 401., 39 דאבלים, לא פחות מ-129 RBI (גם לא יותר), בשנה ההתקפית הכי טובה שלו בקריירה מופלאה. גם לגיל הודג'ס היתה עונה ממש טובה. ממוצע חבטות 302., כשהוא מעיף 31 הום ראנס, מול כל שחקן אחר זה היה מספיק. במקרה הזה? 0:1 לג'איינטס.
בסיס שני: האגי קריץ (ג'איינטס) נגד ג'ים גיליאם (דודג'רס) – החבורה מברוקלין משווה. קריץ זכור יותר בזכות שנותיו בסינסינטי, ובכלל, בזכות העונות הראשונות בקריירה. ב-1930 הוא לא עשה הרבה, עם ממוצע חבטות של 265., ארבעה הום ראנס ואף נתון מרשים שקופץ לעין. גיליאם, לעומת זאת, סוויץ' היטר בן 24 בלבד, הרשים עם 100 הולכות (הוביל את הדודג'רס, רביעי בכל המייג'ורס), 31 דאבלים וממוצע חבטות סביר של 278. 1:1.
שורט סטופ: טראוויס ג'קסון (ג'איינטס) נגד פי.ווי ריס (דודג'רס). איזה קרב. שני חברים בהיכל התהילה, הקריירה של ריס מרשימה יותר, אך בעונות הספציפיות האלה ג'קסון ניצח. כמעט כל הנתונים דומים מאוד בין השניים, אך ממוצע החבטות של ג'קסון (339. לעומת 271.) וכמות השחקנים שהכניס הביתה (82 לעומת 61) מחזירה את היתרון לג'איינטס. 1:2 ניו יורק.
בסיס שלישי: פרדי לינדסטרום (ג'איינטס) נגד בילי קוקס (דודג'רס). לינדסטרום היה תותח. שבע עונות עם ממוצע 300. ומעלה, כשגם 1930 היתה שם – 379. מפלצתי, הביא 106 רצים הביתה, והמשיך להיכל התהילה. גם עונה ממש סבבה של קוקס (ממוצע חבטות 291., עם 18 דאבלס) לא הספיקה – הג'איינטס פותחים פער: 1:3.
תופס: שאנטי הוגן (ג'איינטס) נגד רוי קאמפנלה (דודג'רס). לקבל התקפה כל כך מרשימה מעמדת הקאצ'ר, זה בהחלט יפה. הוגן, שהיה בחור גדול מיימדים, רשם ב-1930 את עונת השיא שלו (לא שהאחרות היו חלשות), עם 13 הום ראנס, 26 דאבלים וממוצע חבטות מעולה של 339.. אך קאמפנלה נחשב לאחד מגדולי התופסים בכל הזמנים. וגם ב-1953 הוא הראה מדוע: חבט 312., העיף 41 הום ראנס! והביא היתה 142 רצים. וואו. הדודג'רס מצמקים, זה רק 2:3 לג'איינטס.
שדה שמאלי: פרדי ליץ' (ג'איינטס) נגד ג'קי רובינסון (דודג'רס). צמוד צמוד. ליץ' היה שחקן ממש נחמד, לא ג'קי רובינסון, אבל בהחלט אחד שהייתם לוקחים לקבוצה שלכם בכל יום נתון. ב-1930 הוא הוא הציג את עונת השיא שלו, עם ממוצע חבטות של 327., לצד 13 הום ראנס ו-13 טריפלס. רובינסון, אחד הגדולים שידע המשחק, היה כבר בן 34 ולכן עבר מבסיס שני לאאוטפילד. הוא חבט לממוצע של 329., גנב "רק" 17 בסיסים, לצד 34 דאבלס ו-12 הום ראנס. רובינסון, בנקודות. הדודג'רס משווים ל-3:3.
שדה מרכזי: וולי רוטגר (ג'איינטס) נגד דיוק סניידר (דודג'רס). אין פה באמת תחרות. רוטגר נתן עונה מרשימה, יחסית לשחקן סבבה. ממוצע 283., 15 דאבלס, הביא 51 רצים. חביב. אך סניידר, חבר של כבוד בהיכל התהילה, שהיה בפריים של הקריירה בגיל 26, הפציץ עם 42 הום ראנס, 38 דאבלס, כשהוא שולח הביתה 126 רצים. וממוצע חבטות? 336. והופ – הדודג'רס עלו ליתרון ראשון בדיוק בזמן: 3:4.
שדה ימני: מל אוט (ג'איינטס) מול קארל פורילו (דודג'רס). האם הג'איינטס יישארו בחיים? אוט, הול אוף פיימר, היה ממש בתחילת הקריירה (21), וכבר אז הציג את עונת השיא שלו: אחוזי עליה על בסיס של 45.8, ממוצע חבטות 349., הכניס 119 רצים הביתה וירה 34 דאבלס. פורילו לא היה קוטל קנים גם הוא, עם ממוצע חבטות 344. ו-21 הום ראנס, אך כמות ה-RBI של אוט (119 מול 92) ניצחה לג'איינטס את הקרב והשוותה – 4:4, דווקא עמדת הפיצ'ר תכריע.
פיצ'רים: הג'איינטס היו עמוקים יותר, כשכלל הפיצ'רים שלהם השיגו 91 היטס ושבעה הום ראנס. הדודג'רס של 1953, לעומת זאת, הסתפקו ב-71 חבטות ושני דינגרס בלבד. פרדי פיצימונס הוא למעשה האיש שחתום יותר מכולם על ההישג: פיצ'ר עם ממוצע חבטות של 265., שני הום ראנס (כמו כל הדודג'רס ביחד) ו-22 חבטות. משעשע שאותו פרדי המשיך לשחק גם במדי הדודג'רס, והיה פיצ'ר לא רע בכלל.
4:5 לג'איינטס, יש לנו עולה ראשונה לרבע הגמר! הניו יורק ג'איינטס של 1930, בהנהגת מל אוט, פרדי לינדסטרום וביל טרי ממשיכים הלאה, והחבורה הכל כך מוכשרת, עם ג'קי רובינסון, דיוק סניידר ורוי קאמפנלה, תצפה בשאר הפלייאוף מהבית. נתראה בשבוע הבא, בקרב בין הבולטימור אוריולס של 1970, לבוסטון רד סוקס של 2004. שבת שלום (:
jefffoster10
6 נוב 2020 14:42:17יופי של סדרת כתבות, ממלא את הפגרה.
אם רק תוכל להסביר איך נבחרו ה8 האלו?
יוני לב ארי
6 נוב 2020 15:54:01עשיתי מחקר די מקיף, חיפשתי כל כתבה שנעשתה על הנושא בעבר. אספתי בערך עשר כאלה, ועשיתי ממוצעים
jefffoster10
6 נוב 2020 21:39:47אדיר, באמת אדיר. כל הכבוד על ההשקעה
מנחם לס
6 נוב 2020 17:35:21כמובן שזה הליינאפ הטוב ביותר של נבחרת גיל הזהב. מה שניסית לעשות נוסה עשדרות פעמים. בחירת בחיינאפ הטוב ביותר היה תמיד, ויישאר תמיד, בחירה סובייקטיבית הרבה יותר מאובייקטיבית כי אין 'אובייקטיביות' בהשוואת דורות שונים בבייסבול.
תודה על המאמץ
אור
6 נוב 2020 20:01:13תודה יוני
אני לא מקבל את התוצאות, הג'איינטס מנצחים את הדודג'רס? ספירה מחדש ועכשיו
יוני לב ארי
6 נוב 2020 20:13:44חחח יא טראמפ אחד
שחר דלאל
6 נוב 2020 20:32:52וואו יוני, איזו השקעה מטורפת.
אם היית שואל לפני אז הייתי הולך עם הדוג'רס, אבל בדמוקרטיה כמו בדמוקרטיה נצטרך לקבל את הכרעת הבוחר…
יוני לב ארי
6 נוב 2020 20:46:48אולי נעשה כמו בהישרדות, אי המתים, חוזרים בסוף (:
ארז
6 נוב 2020 21:24:25אולי לא אי המתים, אבל איזה ווילד קארד לחביבת הקהל?ֿ
ארז
6 נוב 2020 21:23:55שתהיה בריא לי יוני, חשבתי משהו כללי כזה, אתה אשכרה יורד פה למספרים וממוצעים ועכשיו אני הולך להוציא אקסל ומחשבון והלך הסוף שבוע. באמת תודה.
יוני לב ארי
6 נוב 2020 21:27:22באהבה (: ד״ש מסטיבי
ארז
6 נוב 2020 23:17:16אוקי, כמה דברים, ראשית אם אפשר את השמות גם באנגלית, חשבתי שזה לא יהיה סיפור ואז נפלתי על Hughie Critz. לא ספרתי פיצ׳רס, אז כל הנתונים האלה רלוונטיים למספרים 1-8.
*
ג׳איינטס:
המספרים של ביל טרי ממש פסיכיים. 401 זה לא משהו שרואים כל יום (מקום ראשון בכל הMLB ב1930) והוא גם הוביל את שתי הליגות בהיטס, 254 (לינסטרום שני), הOPS שלו הוא הגבוה ביותר בשתי הקבוצות, 1.071 (סניידר שני) והוא גם היחיד בשתי הקבוצות ששיחק בכל 154 המשחקים בעונה (סניידר שני…)
ובלי קשר, מל אוטס אמנם רשם את הממוצע הכי גבוה שלו בעונה הזו, אבל מומלץ להעיף מבט בכלל בקריירה שלו, זה לא אנושי מה שהולך שמה.
*
דודג׳רס, זה באמת לא פייר מה שקרה פה. יש לנו את רובינסון של תחילת סוף הקריירה, עדיין שועל קרבות ותיק אבל פחות קפיצי בהגנה, עדיין רושם ממוצע של 329 עם OPS של 927, שזה הלוואי על כולנו. כנ״ל פי ווי ריס, שבתיאוריה צריך להיות במגמת ירידה אבל בפועל הוא נמצא עונה לפני שיא הקריירה שלו(!). ואם כבר רובינסון הצעיר, אז ג׳ים גיליאם לקח ב53 את רוקי העונה, שבטח נתן לרובינסון הרגשה שיש לו יורשים באינפילד. רוי קמפנלה לקח את הMVP באותה עונה וגם מוביל את שתי הקבוצות בRBI (טרי שני). הממוצע של פורילו היה הגבוה בליגה, זה בהחלט קבוצה קבוצה.
גיל הודג׳ס, האמת הייתי מבקש אולי איזו החלפה פה, הבחור באמת מרשים, ממש לא בקליבר של ביל טרי 1930, שים מולו את דיוק סניידר ואפשר לדבר, או תעביר את סניידר מול אוט.
*
עוד כמה מספרים מעניינים, רובינסון וליץ׳ חטפו הכי הרבה כדורים לגוף, 7 כל אחד. מל אוט הלך 103 פעמים, כמעט כפול מביל טרי, מספר 2 בג׳איינטס. גיליאם רשם 17 טריפלים, חוץ ממנו אין בדודג׳רס אחד שעבר את ה7, אבל בלעדיו כל שאר שבעת הדודג׳רס רשמו מספר דו ספרתי של הומראנס כשגם קמפנלה וגם סניידר עברו את ה40.
*
ממוצעים קבוצתיים:
מעט מאד סטרייק אאוטס בג׳איינטס, 29.5 כשהכי גבוה הוא אוט עם 35, בעוד שהדודג׳רס עשו 51.75 עם סניידר מנפנף 90 והודג׳ס 84. באופן הזוי, הכי פחות SO בשתי הקבוצות? בילי קוקס עם 21. גם סקריפייס היטס (לא ספרו סקריפייס פלייס ב1930) הג׳איינטס 13.87 הדודג׳רס 4.87, שזה הנתון עם השוני הכי קיצוני בין השתיים.
מן הסתם הplate appearance (כמה פעמים עמדו לחבוט, בלי קשר לתוצאה) כמעט זהה, 585 ג׳איינטס מול 583.25 דודג׳רס. אבל מה שפחות מן הסתם הוא שהממוצע הקבוצתי של total bases (סינגל+דאבל*2+טריפל*3+הומראן*4) כמעט זהה, ג׳איינטס 265, דודג׳רס 263. מנגד, הג׳איינטס רשמו יותר at bats (בממוצע 526 מול 506) מה שאומר שהדודגרס הלכו יותר (68.87 מול 42.25).
הדודג׳רס קבוצה מבוגרת יותר, ממוצע הגילאים 30.25 מול 26.75 של הג׳איינטס. הג׳איינטס גנבו 6.5 בסיסים (לינדסטרום 15, כל השאר 8 ומטה) הדודג׳רס 10.5 עם 4 בדו ספרתי.
יאללה, למנה העיקרית, הג׳איינטס השיגו יותר היטס (176.75, 155.75 דודג׳רס), אבל דווקא הדודג׳רס רשמו יותר ראנס (100.5 מול 95.87) ומן הסתם יותר RBIs (ג׳איינטס 86.75, דודג׳רס 93).
ממוצע חבטות ג׳איינטס 0.334 מול דודג׳רס 0.307, OPS ג׳איינטס 0.888, דודג׳רס 0.911 (שוב ההליכות פה נותנות את הטון).
*
לסיכום, בחירה מעולה יוני, קשה למצוא יתרון מהותי לאחת על השניה, לכל אחת יש את הסטארים שלה, בג׳איינטס הם פשוט גם סטארים וגם בעונות שיא, ואילו בדודג׳רס יש יותר חלוקה של העומס. למרות השוני בדורות כמעט ולא רואים הבדלים מהותיים. אתה נתתת את הedge לג׳איינטס. אני האמת, אחרי כל המספרים האלה חושש שפה מה שיתן את הטון הוא דווקא מה שלא מופיע במספרים, כלומר הפיצי׳נג וההגנה, ולגבי אלה לא הלכתי וספרתי כי כבר 11 בלילה, אבל אתמול בערב ראיתי שוב את הסרט 42, אז אני מכריז פה על יתרון רובינסון והדודג׳רס לוקחים.
יוני לב ארי
7 נוב 2020 00:02:49קודם כל, היה צפוי שתיתן לדודג׳רס (:
חוץ מזה, אני לא יכול להחליף בין השחקנים, כל אחד מול המקביל שלו בעמדה שלו…
ארז
7 נוב 2020 11:10:46פייק ניוז! אם היה יתרון ברור לג׳איינטס עם כל הרצון הטוב אבל מאחר ולא הצלחתי למצוא עליונות ברורה, אז הולכים לשובר שוויון, שאצלי על פי חוקי המשחק שהמצאתי זה עתה במקרה הזה הוא חוק ג׳קי רובינסון. למשל, אם זה היו הדודג׳רס (לוס אנג׳לס) של עשור אחרי, שובר השוויון היה סנדי קופקס. זה החוק, ואיתו ננצח. או נפסיד, תלוי מי בצד שלך.
חוץ מזה חוץ מזה, באמת כל הכבוד שנתת פה במה לכל מני קבוצות, הייתי משוכנע שזה יהיה היאנקיז של הבייב מול היאנקיס של דימאג׳יו מול היאנקיז של מאנטל מול היאנקיז של רג׳י ג׳קסון מול היאנקיז של ג׳יטר מול היאנקיז של איי רוד מול היאנקיז של ג׳אדג׳…
יוני לב ארי
7 נוב 2020 12:50:46רק התחלנו (;