הלוס אנג'לס לייקרס זה עתה זכו באליפות הליגה לשנת 2020, ולברון ג'יימס הוכרז כ-FMVP. המסך יורד על העונה המטורפת הזו ומנחם משחרר קיטור בצורת טור שנכתב באמצע הרבע השלישי.

בתגובה 7.3.1 הקוריוז, הלא הוא שמעון טבדי, מייסד ושותף בכיר בארגון שב"ר ביחד עם מיודעינו ברוך רובין, כותב לי את ההודעה הבאה-

"אגב נתת פלייאוף עילאי אבו פאני הצדקת את החוזה לחודש.
שבר מודיעים על החתמתך ל3 העונות הקרובות."

מה? הייתי חתום לחודש? ועכשיו הוחתמתי לשלוש שנים? בשב"ר? אלו שמצד אחד קבעו שהיום כל רכז סטנדרטי מנקנק את הרכזים מהניינטיז ומצד שני קבעו שהרכז של אלופת 2019 הוא פלופר שמנמן שלא יכול להיקרא אולסטאר והרכז של המדורגת הראשונה במזרח ב-2020 הוא ערימת שרירים עם קליעה של ארז כץ אחרי תחרות שתיה עם גיא? זה פשוט לא מסתדר.

אבל לאחר יום וחצי פתאום הטלפון מצלצל. קול צרוד ונמוך מהצד השני היה קורקטי וקצר-

-פאני, בלי עניינים, מחר ב-9:30 בבוקר תתקיים שיחת ועידה של חברי שב"ר. תצפה לטלפון משמעון. שלום.

-רגעעע.. אדוני, היי, וואו. מי אתה? מה אתה? מאיפה יש לך את הטלפון שלי? עניתי לא בלי חשש.

-אני נהגו הפרטי של מר רובין. שמי איציק, איציק סְפֵּנְסִיב. הוא התחיל מאפס אתה יודע? אבל עכשיו הוא שוהה באחת מאחוזותיו, הפעם בזו שבאפ-סטייט ניו יורק. תראה, הם צריכים לבדוק שאתה בכלל יכול להשתייך אליהם. בכל זאת, זה שב"ר, לא סניף של מר"צ.

-בטוח. תגיד, 9:30 בבוקר אצלנו זה 2:30 בלילה אצלו. הוא לא אמור לישון בשעות האלו?

לרגע חשבתי שמישהו ניפץ כוס וחרט עם אחד השברים על לוח מהעץ, רק שזה היה צחוקו של איציק ספנסיב. החריקה פסקה ושוב נשמע קולו הצרוד והלא מתנצל- מר רובין לא חייב לך כלום. הוא היה כאן קודם.

                                                       ***

למחרת בשעה 9:32 צלצל הטלפון. רי"ש מתגלגלת קיבלה את פניי-

–פאני, יפה מאוד! ברוך הבא לשב"ר! נכון שהשיקצה לקח, המדדה איכזב, הסופלאקי אכל אותה, והאוסטרלי בכלל הבריז, אבל זה היה ברור. ברוך ואני ידענו שזה מה שיקרה ואמרנו את זה. מה לעשות שטנ"ש לא רואים משחקים והולכים ישר לבוקס סקור?  וגילרי בכלל, מכווץ וקפוץ. מה שלומך, מנגבים?

-טוב, תודה, שמעון. קצת עייף. די שמח שנגמר הפלייאוף. היה מצוין, הבועה הזו ממש הפתיעה לטובה.

-איזה הפתיעה? מה הפתיעה? הכל חרטא. אדם סילבר תיכנן מראש שהשיקצה יזכה. ברוך ראה אותו ואת מארק טייטום הסגן שלו אוכלים סלט במשרד שלהם מהפנטהאוז שלו בשדרה החמישית. סלט! ואחר כך אומרים לי שהליגה לא מכורה. יאללה, בוא נתקשר לברוך ונצרף אותו לשיחה, הוא כבר בטח סיים את שיעור היוגה שלו.

צלצול עמום נשמע על הקו, ולאחר זמן לא קצר מישהו קיבל את השיחה אך לא התחיל מיד לשוחח איתנו. ברקע נשמעו צעקות HELP! HELP!

את הקול הצרוד שענה לטלפון זיהיתי מיד.

-שמעון, זה איציק. מר רובין נתקע בתנוחת פיתול בנר עם לוטוס. קורטני מנסה לחלץ אותו, תתקשר עוד דקה.

הקשר עם ברוך ניתק, כך ששמעון העביר את הזמן בלספר פרטים על איציק ספנסיב.

-הוא לא רק הנהג הפרטי של ברוך, שתדע. הוא הרבה יותר מזה. הוא גם התחיל מאפס, אבל היום הוא עשר. איציק קרא לבן שלו דוקטור, אתה יודע? שם פרטי דוקטור, שם שני משהו צ'יליאני כי האמא מצ'ילה  – אִיצְטוּאֵק. דוקטור איצטואק ספנסיב. ככה בכל מקום מכבדים אותו. "מה נשמע, דוקטור?", " איך החיים, דוקטור?" כבוד גדול. יאללה בוא נבדוק את ברוך.

והטלפון צלצל, והפעם ברוך ענה.

-היי יקיריי. אני חייב להעלות תמונה לאתר של קורטני מנסה לחלץ אותי מהתנוחה, רק שלא בטוח שרותם אלרן ורועי וויינברג בגיל המתאים. פאני, אני מבין שהכרת את איציק, הנהג שלי. שתדע שפעם רציתי את מומי החציל בתור הנהג שלי, קיבלתי עליו המלצות.

-ברוך, מומי החציל זו דמות פיקטיבית, כמו הקרואטי של דה שוט והרבי אוהד הלייקרס של מנחם.

-אה כן? עליי הוא לא הצליח לעבוד, זה בטוח. שמעון יקירי, מה נשמע?  חטפנו את האנקונדה בפלייאוף הזה. הגרופי לא נשבר לרסיסים כמו שחשבנו. איך אצלך, מנגבים?

-כן ברוך, אני מנגב חומוס תוך כדי השיחה. אחר כך חייב להעביר ניגוב על הרצפה כי אשתי ואני נוסעים לפסטיבל אינדי-נגב. זה בנגב, ידעת?

-ומה עם הילד, שמעון?

-משאירים אותו אצל דוד שלו בנגבה. כל היום יפרק וירכיב את מקלע הנגב. וינגב אותו עם מטלית, היי.. חחח.. אמרתי ינגב אותו עם מטלית.. חחח… ינגב…(שיעול) מטלית… (עוד שיעול) מנגבים…

שמעון השתעל לשפופרת ולא הצלחנו לשמוע את סוף המשפט. ברוך החליט לחתוך לעניין שלשמו התקיימה השיחה-

-טוב, תשמע פאני. שמעון אמנם כתב בלהט הרגע שהוחתמת ל-3 שנים, אבל אני לא רגיל לעשות ככה עסקים. זה הומאני מדי, איפה פה הרווח? במה אתה יכול לתרום? וחוץ מזה, מה זה בכלל No Funny Shtuff? זה השם הכי גרוע בהופס. Ljos זה גם שם גרוע, אבל אותו אפשר להבין – הוא אנרכיסט שמצביע למשותפת ואוהד את דנבר. אתה מתחבא מאחורי הכינוי הזה. תראה אותי ואת שמעון, לא מתביישים. יהודים! אחים! לוחמים!

-ברוך, חיפשתי את השם שלך בגוגל ומה שמצאתי זה רק איזה פרופסור אמריטוס לאגרונומיה ומדעי העשבים.

-נו, גם אני עכשיו מתעסק עם weed. מרוויח מזה המון כסף.

-רגע, אתה עושה לי את הקטע הזה עכשיו שאתה לא עונה על מה ששואלים אותך וככה מפיל חללים בדרך כמו אור ו-thog?

-מה פתאום יקירי, thog זה גם שם מטומטם.

שמעון כנראה הלך לשתות מים, כי כעת קולו נשמע ברור ובטוח-

-ברוך, הבעיה שטנ"ש עכשיו מרוצים מעצמם. הם כתבו בתחילת השנה שהזיווג של השיקצה והגרופי מצוין. אנחנו חייבים עוד לקוחות, האשך ויתר על כל סדרת הגמר ואהרון שדה קיבל הוראה מ-MBK להתמקד ביורוליג אחרי שכתב שעם דראגיץ' מיאמי אולי היו מנצחים את הסדרה. גיא בכלל משועשע לאחרונה יותר מדי.

ברוך לא התרגש-

-שמעון, בכל פעם שגיא כותב על משהו "אני מוצא את זה משעשע" הוא בעצם כל כך עצבני שאולי רק מנחם כשהוא צועק על מסך הטלוויזיה "תכניס את אוליניק!" עובר אותו ברמת העצבים. כשטנ"ש לא יודעים להסביר את עצמם הם משועשעים, הם ציניים, הם חסרי הומור עצמי. תן להם להמשיך לזרוק איירבולים.

-אז ברוך, מה עם פאני? מחתימים אותו? יאללה, אני מתחיל לאבד סבלנות עם כל האירוע הזה בזמן אמת. אני רגיל לראות היילייטס, אתה זוכר.

-חכה רגע, שמעון, יש לי עוד עניין אחד איתו. פאני, תגיד – אתה עוד מעט בן 44, מקיבוץ אפיקים?

-כן

-יש לך ילד בכיתה ג'? בן 8.5?

-אממ.. כן

-ויש לך בת שרק נולדה במרץ האחרון, ועוד ביום האישה הבינלאומי, נכון?

-כן. מאיפה אתה יודע את כל זה ברוך?

-אני שואל פה את השאלות פאני. אז אם ככה – אפשר לשאול מה חשבת לעצמך כל ה-8 שנים האלו? מה זה הפער הזה? אני מזהה פה חולשה.

-אממ.. קצת התקשינו…הראשון הלך טוב אבל אז זה פשוט לא הלך. נכנסנו לקטגוריית "לא מוסבר", אבל בסוף זה הצליח, והיום היא עושה שמח בבית. 2020, איזו שנה לא נורמלית, עוד לא עיכלנו. ילדה. קורונה. המוות של קובי. הבועה. טירוף.

-כן, כן. שמעון, תרשום שלא היה לפאני קליר פאת'.

ושמעון כותב תוך כדי דיבור-

-…לפאני קליר פאת..

-קליר פאת' שמעון

-קליר פאת, כתבתי

-פאת', פאת'. קליר פאת'!

-כן. קליר פאת.

ברוך החליט להעלות הילוך-

-תשמע פאני, אני לא רואה אותך בשום דיון או מעורב שמזכירים בו את טראמפ, ביידן, האריס, פֵנס. כלום. מדאיגה אותי האימפוטנטיות המילולית הזו. אנחנו בשב"ר לא לוקחים גופות. אגב, שמעון – מה עם היואש בן טולילה הזה? נראה שאגור בו זעם בריא שאפשר לנתב לטובתנו.

שמעון לא ענה. אני ניסיתי להסביר-

-תראה ברוך, הרי כמעט לכל אחד יש את ה"תכניס את אוליניק!" שלו. כמעט כל אחד חושב שהוא יותר חכם מאחרים ושיש לו את הפיתרון או התשובה לבעיה התורנית – ניצחון במשחק, וירוס הקורונה, המירוץ לנשיאות, הכל. רק שהפיתרון הזה, ה"תכניס את האוליניק!" הזה, הוא בדרך כלל לא יותר טוב מפלסטר על יד קטועה, מכוסות רוח למת, מקרן שמש לאדם מיובש, מפיסה של דשא ל.."

-שמעון, אתה עוקב אחרי מה שפאני מקשקש? כי אני במקביל בזום עם רואה החשבון שלי נתן לידוך. הוא לא התחיל מאפס האפס הזה, אז הוא מנסה להשתמש בהפחדות זולות.

נראה ששמעון כבר איבד עניין, כי הוא לא ענה. ברקע שמעתי את ברוך צועק על רואה החשבון שלו- "…מה קשור לשיטת החישוב, נתן? שתהיה בריא, אתה זורק איירבולים פעם אחר פעם…"

זה היה ברור שזה לא ילך. יותר מדי פערים בינינו.

ברוך המשיך בשיחת הזום שלו ושמעון נעלם. זה היה הזמן המתאים לחזור לאנונימיות הסוליסטית בהופס. מי צריך להיות משוייך לארגון כלשהו? לא מספיק שאני גר בקיבוץ?

-להתראות חברים, נתראה בעונה הבאה, ניסיתי להיות מנומס.

אין תשובה.

ורק ברקע, מרחוק, נשמע קולו של ברוך, עמום ולא לגמרי ברור: "…וכמובן מתקיפים כל מי שבעל דעה שונה, ועוד אותי הם מכנים קיצוני. אני התחלתי מאפס, אתה יודע?..".

אז, חברי הופס יקרים, תודה רבה על עונה מופלאה. מנחם והצוות- אתם גדולים.

קחו הכל בהומור, מקווה שלא פגעתי באף אחד.

נתראה בעונה הבאה, ופה ושם על המדרכות באתר.