ג'ו מורגן הגדול הלך לעולמו. לא שנה טובה להיות בה כוכב בייסבול של העבר (אטלנטה 5, דודג'רס 1!!!) / מנחם לס

Hall of Fame second baseman Joe Morgan, a key member of the Cincinnati Reds' famed Big Red Machine, died Sunday. He was 77.

מורגן הלך לעולמו בביתו בקליפורניה בגיל 77.

מורגן סבל בשנים האחרונות ממחלת עצבים הנקראת polyneuropathy.

היתה זו שנה לא טובה להיות בה כוכב בייסבול ענק של העבר. ג'ו מורגן מצטרף לשאר הנפטרים הידועים, ווייטי פורד, בוב גיבסון, טום סיבר, ואל קליין.

מורגן היה פעמיים ה-MVP של ה-NL, עשר פעמים ALL STAR ו-5 פעמים GOLD GLOVE. מורגן נחשב ע"י רבים כאיש הבסיס השני הטוב מכולם, ועשרות מיליונים – מאות מיליונים – נהנו ממנו ביותר כאיש הטיווי בסיום הקריירה הארוכה שלו.

היתה לו יכולת מדהימה לתאר את ה-IN ה-OUT של המשחק טובה יותר, אולי, מלכל איש טלוויזיה אחר. יכולתי לשבת שעות מול מקלט הטיווי ולהקשיב לו.

מורגן בילה את רוב 22 שנותיו עם הסינסינטי רדס ואז יוסטון אסטרוס. לא אשכח את הימים עם פיט רוז, ג'והני בנץ', וטוני פרז אף פעם, למרות שאני איש AL בכל גידי ועצמותי. מורגן היה שחקן ראשי בשני הוורלד סרייס של 1975 ו-1976. הוא היה גם בוורלד סרייס הראשון שלו עם הרדס ב-1972, אבל זרי השושנים הלכו לקבוצה אחרת. אם אני לא טועה לאוקלנד אתלטיקס.

היום, כשנודע מותו, אמר איש התהילה, חבר קבוצתו ג'והני בנץ':

"Joe Morgan was quite simply the best baseball player I played against or saw," .

הוא היה איש קריירה של 271. עם 268 HR, ו-1,133 ב-RBI, ו-1,650 ראנס עם 689 גניבות בסיס, ה-11 בתולדות הבייסבול. כשג'ו מורגן היה על הבסיס הראשון, לכל פיצ'ר נגדו החלה התקפת עצבים.

אגיד זאת לסיום, ובקיצור: הוא היה אחד מענקי המשחק הגדולים ביותר, והוא אחד השחקנים הנערצים ביותר.

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 10 תגובות

  1. קשה להיות עצוב ושמח בעת ובעונה אחת. צעיר בן 22 עשה זאת לברייבס!!! איזה כיף!
    (וג'ו מורגן היה חולה מאד; עדיף שניפטר. יהי זיכרו ברוך. אחד הפייבוריטים ביותר שלי, במיוחד כשעבר לשדר ולימד בייסבול אמיתי למאות אלפים ב-22 שנות שידור בתום הקריירה)

  2. זה טיבו של עולם, כוכבי שנות השבעים הגיעו לגילאי 70-80 ומה לעשות. וכשזה ייגמר יבואו כוכבי שנות ה80…
    הביג רד משין הם אחת הקבוצות האגדיות, אם יש היכל תהילה לקבוצה, אז הם שם. אין חובב בייסבול שלא מכיר את מעלליהם.

        1. שו-לס ג'קסון היה בן גרינוויל וחזר אליה אחרי הוורלד סרייס ההוא. הוא פתח LIQUOR STORE שהגיעו אליה מכל דרום-מזרח ארה"ב. לזכותו של פיט רוז נאמר שהוא אף פעם לא התערב נגד קבוצתו!

      1. כל הול אופ פיים הופך לבדיחה באיזה שלב. מישהו, לא זוכר מי, אמר פעם שבכלל לא צריך את כל הballots והveterans comittee כי ״בהול אוף פיים צריכים להיות מי שאין לגביו שאלה בכלל״. בפועל כל שנה דוחפים עוד חמישה ועוד חמישה ומי שלא נכנס חמש פעמים לא ייכנס וכל מני כאלה, ומתחילים דיונים על מי כן ראוי ולא ראוי ועכשיו בונדס לא בהיכל ורוז לא בהיכל אז זה לא הול אופ פיים. זה מועדון פיל גוד.

        1. אף ארגון כזה (HOF) הוא לא מושלם – רק תסתכל על ה-NBA שם פחות או יותר כל אחד נכנס ואפילו קיצרו את זמן המועמדות (3 שנים מהפרישה במקום 5).
          הבעיה עם הבייסבול היא שהניסיון להפוך את ההיכל לשיפוט של אמות מוסר היא שגויה. רוז, ג'קסון ושלושת החובטים של תקופת הסמים חייבים להיות שם. אתם רוצים לספר את כל הסיפור? בבקשה. אבל אי אפשר להתעלם ממה שהם עשו על המגרש (במקרה של השלושה האחרונים, הם לא היו שונים משחקנים אחרים, פשוט יותר מוצלחים בזה).

  3. אם ההפסד הראשון לא הספיק, הצרות של הדודג'רס ממשיכות כאשר קרשואו לא יפתח במשחק 2 עקב כאבי גב. גונסולין יעלה במקומו

כתיבת תגובה

סגירת תפריט