מזל טוב ללוס אנג'לס לייקרס, אלופי העולם ל-2020!!! זו אליפות מרגשת עבורי, אליפות שחיכיתי לה זמן רב בראיה של אוהד, ולא – זה לא קשור לקובי בראיינט ז"ל. כי היום הלייקרס ניצחו סוף סוף לא רק את ההיט, אלא גם עוד קבוצה – המיתולוגית והמאיימת מכולן.
כל מי שגדל באייטיז, עשה זאת סביב היריבות המיתולוגית של לארי ומג'יק, הסלטיקס מול הלייקרס, השואו-טיים נגד הפועלים השחורים והמלוכלכים. בכל ויכוח שבו אתה בתור אוהד שוטח את טענותיך למה הקוסם גדול מהציפור, למה הסקייהוק עליון על "הקו הקדמי הטוב בהיסטוריה", למה לוס אנג'לס עדיפה על בוסטון – תמיד היה שם איזה טיעון נגדי שאליו אין לך ממש תשובה – 16 מול 11. זה היה ההפרש באליפויות בין שני המועדונים המעוטרים ביותר בהיסטוריה, וזה עוד אחרי שנות ה-80 שהיו ברובן סגולות-צהובות. איך אפשר להתמודד נגד טיעון כזה? אז היום – הטיעון הזה נזרק לפח, וכמו שבאולימפיאדות המדד העליון הוא (בדר"כ) למי יש יותר מדליות זהב, ואם זה שווה אז עוברים למאזן מדליות הכסף כדי לבדוק מי מנצח בראש-בראש – אז גם בדו-קרב הארוך הזה בין הלייקרס לסלטיקס הגענו כעת ל-17 מדליות זהב (אליפויות) לכל קבוצה, והבדל משמעותי של 15 מול 4 לטובת הלייקרס במדליות כסף. עכשיו, רשמית, המועדון הסגול-צהוב הוא הגדול בהיסטוריה. ריספקט.
והיה גם משחק. או, לפחות, היתה גם מחצית. אחת, ראשונה, דומיננטית בקנה מידה היסטורי. הלייקרס שיחקו נפלא במחצית זו, אבל כמו תמיד – זה נובע כמובן גם מחוזקה (או חולשתה) של היריבה. הלייקרס, מבחינתם, שיחקו נכון וחכם. הם סוף כל סוף נמנעו מהאיבודים המיותרים שתמיד היו מנת חלקם בהתחלות משחקים. הם הגיעו חדורי מוטיבציה בהגנה וזנחו לגמרי את "יתרון" הגובה שלהם, כשקארוסו עולה בחמישייה, לא הווארד ואפילו לא מוריס. זה היה צעד מבריק, וגם אירוני. כל קבוצות הסמול בול בנו את התאוריה שלהם על הפרש הזריזות והמהירות מול הווארד והגבוהים של הלייקרס, ועכשיו, צחוק הגורל, הזהובים הם אלה שעוברים להרכב נמוך כבר בפתיחה כדי לנצל את יתרון הזריזות. איפה זה בא לידי ביטוי? ווגל כנראה זיהה את עקב האכילס של הגבוהים שלו, בפיק אנד רול מול באטלר ושאר הגארדים. עכשיו – פה באה ההברקה – כי הרי זה לא שאלכס קארוסו באמת יכול לשים גוף מול באטלר. ראינו מה ג'ימי עושה לגארדים חזקים יותר.
מה שהוא כן מאפשר לעשות, ובזה הגבוהים לא מצליחים, זה help and recover – כלומר לצאת ולהציק לגארד ואז לחזור מהר לשחקן שלך. להחליף חזרה (אחרי הפיק) במהירות שלא מאפשרת לגארדים של מיאמי לנצל את החסימה. מוריס (או גרוע מכך הווארד או מגי) לא היו מספיקים להגיב בזמן כדי לשבור את היתרון של מיאמי, ולכן האירוניה – קבוצת הביג בול של העונה, לקחה את התואר בעזרת משחק סמול בול.
אבל זה כמובן לא הכל – ואפילו לא הרוב לדעתי. מה שגרם לתוצאה המפלצתית שראינו היה בראש ובראשונה משחק ביזיוני, לא פחות, של מיאמי. הם כבר הרגילו אותנו בסף המנטלי הגבוה שלהם ובזה שאינם נשברים, אבל במחצית הראשונה הם היו פשוט איומים. באם היה חושך ופספס מטווח אפס; כל הקבוצה רשמה גם המון איבודים שהובילו למתפרצות (דבר שהצליחו להגביל יפה במשחקים 3-4); המון החטאות עונשין לא מחויבות; והגנה ממש איומה על לברון ועל הקלעים. הרבע הראשון הסתיים אמנם "רק" ב-8 הפרש, אבל לראשונה אחרי זמן זה נראה שדווקא ההיט יצאו מזה בזול, עם 1 מ-8 לשלוש של הלייקרס שהיו ברובן זריקות פנויות לחלוטין. ברבע השני הזריקות האלו התחילו ליפול פנימה, ובלי שום שינוי מהותי בשאר הפרמטרים (עדיין איפשרו טיילת בצבע, עדיין החטיאו עונשין, עדיין איבדו הרבה…) – זה סגר את המשחק.
ונקודות לסיום:
- אני שמח שהיעדר הביתיות לא שיחק בסופו של דבר תפקיד גדול מדי בקביעת האלופה. היה לי קצת לא נוח אם קבוצה שאמורה להיות קבוצת החוץ תנצח את כל הסדרות שלה בלי שבאמת התגברה על היעדר ביתיות. במובן זה, הלייקרס הם אלופים ראויים, כי עשו זאת למרות שנלקח מהם יתרון הביתיות בכל הסדרות בהן שיחקו.
- כמו שכתבנו בעבר: כשההיט חזקים והלייקרס חלשים, יש לנו משחק צמוד ומותח. כשזה הפוך, זה blow-out.
- דראגיץ' לא נראה מוגבל, אבל נראה חלוד. אולי היה עדיף לוותר עליו.
- רונדו היה עצום. גם בלזהות מה ההגנה נותנת לו ולקחת את זה (תמיד מזכיר לי קבוצה של מוריניו שמתגוננת וכובשת באיזה קרן של דייגו מיליטו בניגוד למהלך המשחק…) – אבל בעיקר בהגנה המציקה שלו על באטלר. הוא היקשה עליו להוריד כדור לרצפה, ועם כל זה שאותי לפחות זה הפתיע ואני זוקף את זה יותר לחובתו של ג'ימי – צריך לתת לרונדו קרדיט גדול על כך.
- עד המשחק הזה הייתי מלא מחמאות למיאמי ולרוח הקרב שלה. היום גיליתי אספקט מעצבן, מגעיל, מכעיס ממש בדרך ההתנהלות שלה. היו להם הרבה מאוד מקרים בהם הם נעמדים לקבל עבירת תוקף "ברמאות". שחקן של הלייקרס חודר ומוציא החוצה, וכבר הרבה אחרי ששיחרר כדור והמשיך בתנופה שלו – הוא נתקל במגן שנעמד שם רק בשביל השריקה ולא בשביל להגן. זו טקטיקה מגעילה ומעצבנת, כמו גם זריקת רגליים קדימה בשלשות ובג'אמפים רק בשביל השריקה. היו למיאמי המון כאלו היום, וזה בולט בעיקר אל מול ההגנה ה"גברית" שלרוב נמנעת מפלופים של הלייקרס, בוודאי במשחק זה. קבוצה גאה לא יכולה להשתמש בטקטיקות כאלה. זה לא מכבד ולא מכובד.
- השיא של רונדו לאסיסטים משחקן ספסל בפלייאוף בלתי נתפס. יש לו יותר מ-100, וחייבים לזכור שהוא שיחק מעט מאוד (חוץ מהסידרה הראשונה שפספס, גם באחרות ששיחק הלייקרס סגרו את זה עם 4 הפסדים בטוטאל, כלומר מעט מאוד משחקים).
- ולסיום – לברון ואנתוני היו מדהימים היום. הגנה והתקפה. ציוות מושלם שבו אף אחד לא דורך לשני על הבלטה. ועדיין – הלייקרס היא קבוצה מוגבלת, בעיקר בכך שאין לה third option אמין ויציב. אני חושב שהם קונטנדרים להמשך גם ככה, אבל כדי להתמודד יותר טוב הם יהיו חייבים משהו יותר טוב מקוזמה בסגל שלהם (אגב, לדעתי קוזמה חייב לגדל זקן רגיל/צרפתי כדי שהשופטים יתחילו לכבד אותו. הוא כרגע נראה כמו תינוק מגודל שלא שייך למעמד. אולי עם מראה חדש יתייחסו אליו יותר ברצינות).
- עם כל הכיף שבניצחון, באסה שנגמר לזמן הקרוב…
בהצלחה לכולנו, ובעיקר לדני בשנה הבאה!
מנחם לס
12 אוק 2020 16:42:52אתה כותב ע"ם כל הכיף שבניצחון, באסה שנגמר לזמן הקרוב…". לי זה רק מתחיל. מתחילה הבעייה של להחזיק את האתר פעיל ונושם. רק אתה, חברי צוות אחרים כמוך, וגולשים יכולים לתת אנרגיה למה שאני ואחרים עושים. כל מה שעליך (ואחרים) לעשות זה להיכנס לאתר כל יום ולהגיב.
המשגיח
12 אוק 2020 17:12:33תודה ינון
רועי ויינברג
12 אוק 2020 17:17:41תודה ינון, אחלה של טור. ווגל צדק כשהוא אמר שההגנה היא הכוכב השלישי שלהם – היכולת להגיב ולשנות שיטות ממשחק למשחק נתנה להם ניצחונות על יריבוית מגוונות מאוד וכנראה גם את האליפות. היא יכולה להספיק בשביל ריפיט.
חיים
12 אוק 2020 17:48:55מוקדם לומר, אבל צריך לקרות משהו מאוד חריג כדי שהאלופה המכהנת לא תהיה מועמדת בכירה לאליפות, כל עוד אף אחד מהכוכבים הגדולים לא נטש.
The professor
12 אוק 2020 18:37:19לברון
דיוויס
קוזמה
רונדו
גרין
קארוסו
פופ
זהו זה כל השאר חופשיים
שחר אלוני
12 אוק 2020 18:32:04תודה על הניתוח, ווגל בכל משחק בפלייאוף כשהיה צריך , עשה התאמות
גיא רוזן
12 אוק 2020 18:35:58ווגל שיחק אותה בענק, בפלייאוף הזה. פעם אחר פעם הוא מעלה את ההרכב הנכון, בלי חשבונות. יש לו, לטעמי, מניות רבות בזכייה.
כדור הרעם
12 אוק 2020 19:26:52עכשיו כשהעונה המשמימה הזו הסתיימה. (עונה בלי סטף קרי בפרט וגולדן בכלל, לא יכולה להיות משהו אחר חוץ ממשמימה)
אפשר בבקשה מאחד הכותבים המוכשרים באתר, סדרת כתבות על איך הקבוצות מתכוננות לעונה הבאה? (במיוחד כתבה מעמיקה ומפורטת שמסבירה איך סטף קרי ולהקתו טורפים את הליגה וזוכים באליפות נוספת)
תודה מראש.
חיים
12 אוק 2020 19:50:44המטרה היא קבוצה דומה ל-2015:
חמישייה קרי, תומפסון, וויגינס (בתפקיד בארנס), גרין ולוני (בתפקיד בוגוט).
יש בחירת דראפט ו-MLE ואני הייתי מחפש 2 פורוורדים עם הגנה טובה – אם רוצים רוקי אז אבדיה אפשרות מצוינת.
עם המינימום מביאים גארד וסנטר מחליפים.
עגל
12 אוק 2020 19:42:41הניתוח שלך מצוין ינון. לגבי "המגעילות" של מיאמי – אני לא מאשים אותם, הם עושים במסגרת החוק מה שהם צריכים כדי לנצח.
הלייקרס צריכים חיזוק משמעותי, מישהו שיודע לקלוע במקום דני גרין, ושגרין ירד לחמישיה השניה שם הנוכחות שלו תהיה זהב גם בהגנה וגם בהתקפה.
עגל
12 אוק 2020 19:43:43וכן, קוזמה צריך ניתוח השתלת כישורים או משהו דומה כי הוא היה ממש חושך.
כנראה שהוא לא שחקן שפורח ליד שני סופרסטארים דומיננטיים.
עדיף לעשות עליו טרייד אם הוא נשאר ברמה הזאת.
yoash_son_of_tulila
12 אוק 2020 22:15:15תודה ינון על סיכום קצר וקולע.
.
מסכים לגמרי עם הכנות שלך. הלייקרס היו גדולים על מיאמי, אבל מיאמי פשוט הסריחו את הפרקט והאמת צריכה להאמר.
.
האליפות הזו יכולה קצת לתעתע, אני מסכים שללייקרס יש המון מקומות להשתפר בהם.
הסיומת של דייויס ולרון ביחד עם ניהול המשחק של לברון וההגנה של דייויס קצת תעתעה.
את הארדן הם הצליחו להאט, אבל האמת צריכה להאמר והוא פשוט שיחק לבד, לא היה לו עם מי.
בסדרות עתידיות הם יכולים לפגוש את גולדן סטייט, קליפרס משודרגת, דנבר שתרצה לנקום ומי יודע מה יהיה ביוסטון, אז הם לא ככ יכולים לנוח על זרי הדפנה למרות שהם לא פגשו באמת התנגדות משמעותית.
.
יש לי הרגשה שהרבה קבוצות הולכות לשלם על בניית סגל לקויה, בעיקר באיזור של הגבוהים. אם מדובר במיאמי, בוסטון וקליפרס שאין להם ביג מן אמיתי שאפשר לשחק איתו 30-35 דקות. (באם לא נראה ולא משחק כביג מן) ואני שהרבה קבוצות ילמדו מהטעויות של מיאמי ומנקודות התורפה של הלייקרס בגמר הזה, שהיה נעדר גורמים חיצוניים.
.
ברוך רובין
12 אוק 2020 22:24:32אני מסכים, לשמחתנו הסמול בול כשיטת משחק מלאה כשל ולא נראה אותו חוזר לליגה, מה שעבד בעונה הסדירה עם אפס התאמות לא עובד מול חיות צבע.
.
לגבי הלייקרס אליפות הסופר מרשימה בהחלט+ המיקום , ימשוך את הצלפים שהיא כה צריכה, אני בהחלט רואה ווטרן 2 רודפי טובות מצטרפים לקבוצה.
dror2
12 אוק 2020 22:56:18תודה על הסיכום, מסכים עם הרוב הגדול.
משהו לכולנו פה – קצת מוזר לפעמים איך אנחנו עוברים מהר מניתוח של כל אספקט בגמר לפני סיומו לתכנון העונה הבאה בשניה שהוא מסתיים. אני לא היחיד ששם לב לזה, נכון?
באופן כללי זה מתחבר לי עם הנטיה האנושית/מערבית שלנו לחיות את העבר ואת העתיד הרבה יותר מאת ההווה. כל זמן שהגמר (או בעצם המשחק הבא של הסדרה) היה בעתיד – זה מעניין. ברגע שהוא הפסיק להיות העתיד להפך להיות ההווה או בעצם העבר הקרוב – פחות רלוונטי ועוברים לתכנון טריידים.
מקווה בשביל כולנו שנצליח יותר לחיות את ההווה, להעריך את שיש בזמן אמת ולתת לעצמנו להתרגש (או להתבאס) מזה.
עגל
13 אוק 2020 13:58:14אתה צודק.
אותי למשל לא מעניינים בכלל משחקי ה GM שהרבה כאן אוהבים.
לא אוהב טריידים, אוהב את השחקנים "שלי" ומנסה לחשוב מה יהיה עם הקבוצה שלי בשנה הבאה (כאילו אני שחקן או מקסימום מאמן)
Yinon Yavor
13 אוק 2020 16:02:21עגל אני לגמרי איתך.
אבל זה בגלל שגדלנו בתקופה ובצורת התיישבות שמקדשת את העבודה הפשוטה ואת מעמד הפועלים, ולא את עמדות הניהול ומעמד ההנהלה