NIGHTMARE. הלייקרס מנצחים בכל מקרה, אבל ההשפלה היא על ספו. לראשונה בחיי אני מפרסם מאמר בתחילת הרבע השלישי (אפילו לפני ש'נגמר' מעולם לא פרסמתי!) / מנחם לס

שתי נקודות עיקריות:

א)הלייקרס קבוצה טובה יותר ממיאמי. זה היה ברור. אבל מיאמי יכולה היתה לתת קרב הרבה יותר טוב אם היה לה מאמן שידע לנהל הלילה את משחקה, ולמנוע השפלה מיותרת. אריק ספואלסטרה עזר – במקום לנסות למנוע – לגרום להשפלה. זה הכל נכתב במחצית המשחק כי לא משנה מה שהוא יעשה בחצי השני, כי הנזק שהוא תרם לו הוא גדול מדי, והוא כבר לא יוכל לתקנו.

ב) הגיע הזמן להזכיר שם של אדם שנישכח לחלוטין והוא לא הוזכר זה זמן רב. הוא שיצר והוא-הוא שגרם לכל זה. השם שרק לפני שנה היה השם המקולל ביותר בעיר המלאכים!

שמו רוב פלינקה!

כבר לקראת סוף הרבע הראשון התחלתי לזעוק בבלוג החי: אוליניק!!! אוליניק!!!

למה? כי באם אודבאיו שוב היה חלש מאד. כנראה שהפציעה לפני כמה ימים חיסלה אותו נפשית ופיזית. הוא היה איום: הוא לא שמר, הוא לא קלע, הוא לא קלע פאולים, והוא איבד כדורים. הוא שיחק 23 דק' בחצי הראשון (מתוך 24 למי שלא יודע חשבון). הוא קטף רק 3 ריב'. הוא איבד כדור, והוא היה 27-, ב-ח-צ-י הראשון.

ג'יי קראודר שיחק 21 דקות. רק 3 פחות מהמקסימום. הוא קלע 8 ב-2 מ-7, קטף ריב' אחד. היה 20-.

אנדרה איגודלה? הוא בקושי זז. הוא שיחק 11 דקות וכל השורה שלו אפסים: 0, 0, 0, 0, 0. רק ב-NET הוא 201.

הם שלושת הגבוהים.

רובינסון אף הוא גבוה אבל הוא לכל היותר סמול פורוורד.

צעקתי, צרחתי, אוליניק!!! אוליניק!!! אוליניק!!! אולי לא במקום באם, אבל ע-ם באם!!!!

באם אודיבאו לא מסוגל לקלוע מ-3. הקליעה שלו – לפני הפציעה – היתה טובה ממיד ריינג'. אבל לא מהפרימטר. הוא יכול לבנות שם מחנה, ודייו8יס לא ייצא לשמור עליו, ובמקום – ייקח ריבאונדים, יחסום, ויעזור ללברון ולרונדו והאחרים לקבור את מיאמי.

אוליניק – לפחות! לפחות! לפחות! – היה פותח קצת את ההגנה של הלייקרס ובהגנה מכריח את דייויס לצאת מהצבע.

אוליניק הוא גבוה. הוא חזק. יש לו משקל. הוא לא שחקן גדול אבל הוא קלעי טוב מה-3 והיה – לפחות – מוציא את אנטוני דייויס מהצבע, ומונע ממנו לקלוע 15 ולקחת 9 ריב' עם 6 אסיסטים מו-2 חסימות כבר בחצי!.

וכשהיה 20 הפרש נגדי הייתי מכניס גם את ליאונרד מאיירס. הוא 1'7, הוא עארס לבן. הוא לא בעל קוראודינציה של רקדנית בלט, אבל בפעמיים שספו נתן לו לשחק הוא היה 2 מ-3 (כולל 1 מ-1 מה-3) ב-7 דקות, ופעם שנייה גם איזה 1מ-2 ואיזה ריבאונד, ב-5 דקות. הוא עלה בחמישייה. הוא היה טוב. הוא לא נכנע לדייויס. אז משחקן חמישייה פותח בשני המשחקים הראשונים פתאום הוא הופך לשחקן שכבר 3 משחקים לא משחק???

הרבע השלישי עומד להסתיים. ההפרש הוא 33. אוליניק ומאיירס עדיין עם 0 דקות.

אני שולח את המאמר והולך לישון.

רוב פלינקה!!!

רוב פלינקה?\

רוב פלינקה: AD, רונדו, KCP, אלכס קרוסו…

הבנאדם הזה אחראי למה ש'קרה היום יותר מכל אחד. יותר מלברון. יותר מ-AD. שמו רוב פלינקה, וכמג'יק

הוא מסתובב בבועה עם מכנסי הג'ינס החקי-חומות (הוא לא לובש ג'ינס כחולות. מין אמונה תפלה (טפלה?), וחולצה שלא נראית כאילו היא עולה יותר מאלף דולאר. הוא סתם מסתובב מכאן לשם ללא כל מטרה.

-אז הג'ינס הולכות לכביסה כל יום?

-לא. יש לי תריסר מהם.

כשהוא מהלך בבועה עם הג'ינס החום הבהיר, הסניקרס הלבנות שלו, חולצת ה-Gucci Sequined שלו ($1,200) ושעון הרולקס 'בנפילו' ($4,000) הוא נראה כמין ביג שוט פורטוגלי שגם המשטרה החשאית וגם מס ההכנסה מחפשים אותו.

הוא הביא את ראז'ון רונדו כשכולם טענו 'סחורה משומשת מדי', אפילו שרונדו חייב היה לחכות עד שקוואי ליאונרד החליט על הקליפרס. ולא לשכוח שהוא שיכנע את רונדו לחכות, אפילו שמשכורתו תהיה מינימום לווטרן למשך שתי עונות, "כי התמורה תהיה אליפות נוספת, ושם שיצוף שוב כאחד מהפוינט גארדס הגדולים". ורונדו הסכים לחכות עד שקוואי אמר לפלינקה 'לא', ואז רונדו אמר מיד 'כן'.

הבוסית שלפלינקה היא ג'יני באס. הפרטנרית לריקודי סלון היא לינדה רמביס (אבל הוא ניזהר לא להצמידה יותר מדי כשרמביס בסביבה), וג'ואי באס הוא עוזרו. רוב פלינקה הוא הנשיא וה-CEO, והוא-הוא שהחליט לעשות את הטרייד (שהרבה כינו 'מטורף') של כמה שחקנים צעירים של הלייקרס עבור AD, אפילו שהיה צריך לחכות עונה. הוא שהחליט על פרנק ווגל, אלכס קרוסו, ועל דווייט האורד. הוא-הוא שנתן ל-KCP חוזה של 16 מיליון לשתי עונות אפילו שחשבו שהוא משוגע. מה נותן לו KCP כתמורה? 40 שלשות בפלייאוף (ועדיין לא ניגמר), שני רק לקובי.

אומרים שלברון אמר שפלינקה 'אחראי מאד על MY TWILIGHT YEARS המוצלחות שלי' והוא-הוא שהתעקש לחכות עד ש-AD יגיע. הטרייד של פלינקה עם ניו אורלינס שהביא את AD הוא גולת הכותרת של כל הישגיו הגדולים בלייקרס. הוא בנה את הקבוצה הזאת יותר מכל אחד אחר. הטרייד הזה יגדירו טוב יותר מכל דבר אחר, ויש מצד שייתן לו אפילו את תואר "ה-EXECUTIVE הגדול מכולם".

עכשיו שספו מכניס את אוליניק ב-34 הפרש כמה דקות לפני סוף השלישי זה כבר מאוחר. זה בטוח ישפר את המצב, אבל את ה-NIGHTMARE כבר לא ישנה. TOO LATE, SPO!

(אגב, ב-15 הדקות האחרונות ששיחק אוליניק קלע 9 נק', קטף 7 ריב', והיה +16)

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 95 תגובות

  1. זה לא על ספולסטרה. גם אם אוליניק היה משחק, זה קלי אוליניק, לא האקים אולג'ואן בשיאו. מיאמי הגיעה שפוכה אחרי שנתנה כל מה שהיה לה לתת, הלייקרס הייתה הרבה יותר מרוכזת והרבה יותר טובה לכל אורך הסדרה. 4:2 זאת תוצאה טובה בגמר, במיוחד בהתחשב בפציעות של דראגיץ' ואדביו, שסיכמה עונה נהדרת. יכל לעשות כמה דברים אחרת אבל זה לא היה משנה כלום

    1. רועי, תקשיב:-15 דקות עם אוליניק מיאמי חתכה 16 נק' בהפרש. הוא קלע 9 עם 7 ריב' ו…+16. כשתגיע לכ]גילי תבין כדורסל יותר טוב. יש לך עוד הרבה מה ללמוד.

      1. מאחל לעצמי להבין כדורסל ולהמשיך להתעניין ב-NBA בעוד 60-70 שנה מהיום. מיאמי חתכה 16 נקודות בהפרש שהיה גמור, לא היה לה באמת סיכוי להשתלט על המשחק. לא חושב שלמישהו שם משנה שהמשחק נגמר ב-13 ולא ב-21

  2. מנחם יש לך נטיה להאשים את המאמן, זה בגלל שהית בעצמך מאמן?
    מיאמי קבוצה נחותה לעומת הלייקרס, עם שחקנים צעירים ובמגמת בניה. אף אחד לא האמין שהם יהיו כאן.
    כל הכבוד לספולסטרה שהוציא מים מהסלע.
    כל הכבוד גם לשחקנים, הם הוכיחו שהם גברים אמיתיים.
    וכל הכבוד לבאטלר, שהאמנתי בו גם בתקופת שיקגו, מינסוטה, ובפילי.

    1. בגארבג' טיים. הוא שחקן נחמד, אבל ניפוח סטטיסטיקות בזמן שהקבוצה השניה מרגישה שהניצחון שלה ואפשר להוריד את הרגל מהגז זה קצת מרמה.

        1. גבוה נוסף זה לתת מנוחה ללברון בהגנה, כי הוא מסוגל הגנתית להתמודד גם עם אולניק וגם עם לנארד. בהגנה זה יהיה מיסמצ' כי על מי בדיוק הם היו שומרים? דיוויס? היה אוכל אותם בלי מלח… גארד כלשהו היה מוציא אותם מהצבע (וכל הרעיון הוא לשמור אותם בפנים). הלייקרס עברו לסמול-בול עם מוריס ודיוויס. בכלל לא שיחקו עם הווארד ומגי.

  3. הלייקרס פשוט קבוצה טובה יותר ממיאמי עם 2 שחקנים שהם רמה מעל לכל מה שיש למיאמי להציע (ובאטלר היה אדיר בסדרה). מיאמי שפכו מנוע במשחק הזה אחרי המאמץ העצום שעשו.
    .
    אולניק? הוא היה אסון הגנתי בסדרה הזו. כל סל שהוא קולע הוא מחזיר בשני סלים שהוא סופג על הראש בהגנה. דרק ג'ונס ג'וניור גם נמחק מהרוטציה, אבל גם הוא לא היה משנה יותר מדי.
    אצל מיאמי הכל התחבר לשני משחקים, ומצד שני הלייקרס היו שאננים. הלייקרס היום הגיעו מרוכזים מהשניה הראשונה, אחרי הסטירה שחטפו במשחק הקודם, בנוסף לעייפות המצטברת של ההיט, והנה התוצאה.
    .
    הישג יפה מאוד לליקרס בתנאי הבועה הלא פשוטים. לברון FMVP בצדק.

  4. לעולם לא נדע אילו
    אך בתחושה שלי עם דראגיץ בריא לאורך כל הסדרה ובאם בריא אף הוא נראה לי שהייתה לנו אלופה אחרת .
    אך זה לא קרה.
    באסה.
    גם זה יעבור .

    1. תתמקד ביורליג
      מיאמי לא הייתה לוקחת אליפות מהלייקרס, עשו מדראגיץ המשיח
      ההגנה של הלייקרס עשתה את ההבדל
      משחקים 1 2 ו 6 היו צריכים להגמר 30 אם הלייקרס לא מורידה רגל בסיום

      1. אהרון הוא חבר ללל יקר. ארגון הללל מרכין ראש היום ומוריד דגל לחצי התורן.
        אגב נתת פלייאוף עילאי אבו פאני הצדקת את החוזה לחודש.
        שבר מודיעים על החתמתך ל3 העונות הקרובות.

      2. התוצאה של הסדרה משקפת דבר אחד:
        שמיאמי הוציאה מעצמה בפלייאוף הזה וגם בגמר מעל ומעבר. יש שלד לכמה שנים קדימה. יהיה טוב שם.
        מנחם לפחות גייל מבסוטה !

    2. בכל מקרה זה היה תלוי הלייקרס. עם מיאמי בריאה לגמרי לא הייתה תבוסה אך הלייקרס יותר טובים. והכל משחק שבו הלייקרס מראים את יכולתם הרגילה בשני צדי המגרש הם היו מנצחים את מיאמי גם אם לא היו פציעות.

  5. אני לא אומר זאת עכשיו אחרי שניגמר. אני אומר כבר מהמשחק ה-3 שאוליניק או מאיירס (שהתחיל כשחקן חמישייה בשני משחקים, עשה טוב את שלו, ושיחק יחד 12 דקות.) היו צריכים לשחק כל הזמן, אחד משניהם עם באם

    1. פלינקה קיבל את המתנה הגדולה מכולם שלברון החליט שהוא עובר לליקרס. בלי לברון גם דיוויס לא מגיע לשם.
      פלינקה יצא "ווינר" כי הוא נשאר שם אחרי ההריסות שמג'יק התחיל להשאיר אחריו

  6. ספולסטרה הלך אול אין בגיים 5
    שיחק ושחק 7 שחקנים
    מומי אמר שבאטלר יפול מהרגליים כשהדוק המליץ לתת לו 49 דקות
    הלילה מיאמי הייתה עייפה יותר מפועל אחריי משמרת לילה בנמל
    ההפרש ירד בסוף בשביל שואגס לא תקרוס בהימורי מדרגה שהיו על המשחק
    הפילפיני מאמן ענק, נשאר בלי קלפים הלילה

  7. זה לא רק אולי ניק.
    זה ההתעקשות של ספולסטרה ללכת על ההרכב שלו בכל מחיר. גם לאונרד ואפילו נאן. במקום הירו אדסאיו ואפילו באטלר. יש לשחקנים שלך משחק מחורבן? תכניס אחרים! למה דרגיץ התחיל להיכנס רק באמצע השלישי? בקושי קיבל דקות במחצית ראשונה

  8. מנחם, אני איתך, לגמרי.
    אגב, הפסקתי לראות את המשחק ברבע הראשון.
    ראיתי לאן הרוח נושבת ולא עניין אותי לראות את קבוצת שכירי החרב שתתפרק בקרוב זוכה באליפות

  9. המשחק נראה גמור ברבע הראשון,
    מיאמי איבדו המון כדורים, הידיים רעדו להם.
    באם אדביו שחקן מוגבל מאוד התקפית.
    וגם בהגנה היום הוא היה חושך.

    וכן, כמה שאני לא אוהב את השחצנות של לברון,
    הוא שחקן כדורסל אדיר.

    שמח מאוד בשביל רונדו על הטבעת הנוספת,
    שמצליחה לתקן את הרושם של הפוטנציאל האבוד של הקריירה שלו
    מאז האליפות ההיא עם בוסטון.

    מיאמי צריכה למצוא טרייד להביא את אמביד במקום אדביו
    והיא תוכל לחזור לגמר המזרח בשנה הבא.

  10. מיאמי מיקסמו את הסגל העונה, ההפסד לא על ספו, ההפך – הוא הביא אותם הרבה יותר רחוק משציפו, וכשהיה צריך נתן את הדקות לשחקנים הנכונים.
    כמו שאמרו כאן לפני ועוד יאמרו אחרי, אוליניק הוא לא ההבדל הגדול.
    מיאמי יכולה להיות מרוצה עם מה שהשיגו העונה, לא חושב שהיה מישהו שציפה שיגיעו למשחק שישי בגמר

  11. הרכיבו קבוצה בכמה ימים בקיץ. שאפו לפלינקה וכמובן ווגל ולברון על הגיבוש. אלופה ראויה. שאפו למיאמי על הפלייאוף שלה

  12. מסכים לגמרי – האליפות הזו רשומה על החלטות הנהלה ממש טובות.
    בתחילת הסדרה כבר היו כתבות על זה שבליגה עוקבים אחרי מה לוקח עכשיו אליפויות וקבוצות (שנוטות לחקיינות מטבען) הולכות לעשות התאמות ושינויים בעקבות מפת הקבוצות שהצליחו בפלייאוף. גובה וכוח הולכים לעשות קאמבק – למרות שלא נראה לי שאנחנו חוזרים לתקופה של "חיות צבע" אלא פשוט ימשיכו לדרוש מגבוהים לדעת לזרוק מרחוק…
    *
    חלק מהמהלכים היה לגייס הרבה שחקנים שכבר היו בגמר. למרות שבמיטבם הם שיחקו יפה, הרבה אסיסטים ומהלכים מחושבים ופחות איזו-בול של לברון נגד העולם – הלייקרס היו משעממים בעיני הרבה בגלל וטרנים ש"כבר היו שם".
    האליפות ה-4 של לברון מתוך 10 גמרים צריכה לעניין מישהו? או AD שמגיע לקחת אליפות אחרי שביתה שהוא עושה בניו אורלינס?
    *
    איגי וקראודר לא גבוהים. הם חזקים. מרגיש שהייתי בדיון הזה הרבה בפלייאוף הנוכחי. אבל זה באמת אומר משהו על הישלון של "גבוהים" מהסוג הזה:
    טאקר, מילסאפ, הארל, אפילו ת'ייס… כולם התגלו כלא מספיקים מול שחקני פנים מגוונים. אולי מזל בשביל המוניטין של דריימונד גרין שהוא לא הגיע העונה לשום מקום.

      1. מה הוא השם שהושיבו אותו על הספסל? מה הוא אשם שהקבוצה לא בנתה סביבו סגל לאליפות ובמשך 7 שנים כישרון כזה בוזבז עם הגופות של גורדון. אני מעדיף הרבה יותר כוכבים כמו דיוויס שמבקשים טרייד, מאשר כאלה שעוזבים את הקבוצה ומשאירים אותה כשוקת שבורה.

        1. זו הייתה עזיבה אגרסיבית עם הרבה דם רע וההתעקשות שלו ועוד באמצע העונה ב-18-19 די החריבה להם את העונה.
          כנראה שזה יצא להם סביר, בחירה ראשונה גדולה בדראפט בסוף עונה שנהרסה, אבל בלי ציון ויליאמסון הם היו נשארים שוקת שבורה, אולי לא במקום האחרון אבל זה לא שAD השאיר אותם קבוצת פלייאוף.

          1. לא ממש מעניין אותי איך הוא עזב ואיך ולאן הוא הגיע. אין בי שנאת לייקרס או עניין מיוחד בניו אורלינס.
            אבל אנשים כעסו על קווין דוראנט ועל ג"ס על הדיל (בסוף עונה) וטענו שזה הרס להם את התחרותיות בכדורסל. אני אוהד ג"ס ולא ממש אכפת לי מה הם מרגישים לגבי זה… אבל בתור מביט מהצד – מה ההבדל הגדול כאן? היה ברור שהלייקרס תהיה קונטנדרית ברגע שלברון יחזור מהפציעה אבל עוד לפני שהם בדקו את הפוטנציאל הזה הם גייסו גם את דייויס.

            1. גולדן סטייט עשתה את המהלך הנכון אף אחד לא כעס אליה, מעריצים כעסו על הפחדנות של דוראנט ובצדק

            2. אני בטוח לא כעסתי על ג"ס אבל היה הרבה זעם, גם עליהם ובטח שעל דוראנט. והיה בניו אורלינס כעס דומה על AD (אבל זה מועדון קטן אז כנראה שלאף אחד לא אכפת, גם לי לא).
              זה לא הדבר הכי שנוי במחלוקת שספורטאי עשה (בטח ב-5 הדקות האחרונות ספורטאים עשו דברים יותר גרועים), כל מה שאני אומר זה, שכצופה מהצד שאין לו רגש מיוחד כלפי אף קבוצה ובעיקר מחפש בידור – זה הפך את הלייקרס לסרט משעמם מבחינתי.

            3. יש הבדל עצום בין כניסה לקבוצה בבניה שלא עשתה פלייאוף כבר חמש שנים, להצטרפות לקבוצה ששברה את שיא הניצחונות לעונה רגילה והיתה מרחק של כלום מאליפות שניה ברצף. העונה היתה רחוקה מלהיות משעממת, מזכיר לך שהרבה מהמשתתפים פה הימרו על הקליפרס או מילווקי ולא על הלייקרס.
              אגב, גם הביקורת שלי היתה על דוראנט שהראה פחדנות וחוסר תחרותיות ולא על ג"ס שעשו מה שצריך כדי להבטיח את החזרת האליפות.

            4. דרור2, הבעיה היא לא בכניסה אלא בעזיבה. דוראנט עזב בסוף הפלייאוף. דייויס הודיע שנגמר לו בינואר ובגדול שיתק את הפליקנס לעונה.
              ולגבי הצטרפות.. זה לא סתם "קבוצה שלא הייתה 5 עונות בפלייאוף". אלה הלייקרס עם לברון. אפשר לחשוב שהוא החליט לאחד כוחות עם זאק לאבין בשיקגו…

    1. וואו נתפסתם על הקטע של AD מכל מה שרשמתי…
      אמרתי שאסור לו? הוא הראשון שהצטרף לקבוצה שנבנית בשביל זה? או קבוצה שכבר לקחה? אהלן וסהלן.
      לא מפריע לי ואני לא מאמין גם ב"אליפויות עם כוכבית".
      הם פשוט לא אלופה מרגשת בעיני. זה הכל.

  13. לברון ג'יימס הוא ה-GOAT ה-FMVP-
    והסיבה העיקרית לשיקום ההריסות של הלייקרס עוד מתקופת קובי.

    מנחם הגיע הזמן שתפסיק לחפש אשמים לא קשורים.
    מההחלטה לפטר את מג'יק ג'ונסון אחרי הכישלון העצום שלו כמנג'ר.
    לוותר על פרוספקטים כמו בול והצעיר השני שהשוו לדורנט.
    ולשלוח אותם הביתה ביחד המאמן הדוגמן וולטון.

  14. -בנוסף להכל גם הקרדיט לבניית הקבוצה מגיע רק ללברון.
    הצירוף של שחקנים חסרי בית והשיקום שלהם-
    דיוויס שחקן שלא היה מסוגל לנצח משחקים חשובים ולהוביל פרנצ'יז.
    רזון רונדו שהיה שחקן אבוד שהגיע עד לנגריה בסקרמנטו.
    קייסיפי שלא הצליח לככב בפיסטונס אחד מהפרנצ'יז מהעלובים. מי האמין בו בכלל?
    וקארוסו הדלבאדובה המודרני. כל הרשימה היא של שחקנים שלברון לקח כפרוייקט.

    1. גם ג'אבל מגי, שהווריירס עשו איתו פרוייקט של להפוך אותו משלומפר משונה למעין פצצה שזורקים למגרש לחמש דקות ונעלם (זה היה כיף לראות אותו מוריד 3 הטבעות רצופות וחסימה על קבוצות שכל הקשב שלהן הופנה ללשמור על גארדים).
      בלייקרס הוא לא קיבל דקות בגמר אבל הפך לסנטר פותח והבנתי שעם פירגון של לברון לאורך כל העונה.
      *
      לגבי מה שרשמת מטה, אני מתעב את דוייט. מקווה לא לראות אותו בהול אוף פיים. כן היו לו כמה עונות גדולות אבל כבר הרבה זמן שהוא שחקן מלוכלך שמנסה לכפר על זה עם חיוכים ילדותיים. רוצה להיות ערס? תהיה כנה לגבי זה…

    2. LOL
      איזה נסחף אתה.
      דיוויס היה טוב מאוד בפליקנס, סבל הרבה מפציעות, וסגל לא משהו.
      רונדו עם דיוויס הגיעו לחצי גמר המערב, ועפו למופע הנודד של גולדן סטייט שהיתה קבוצה טובה בכדורסל.
      מגיע ללברון קרדיט על ההתקדמות שלהם, אבל לא צריך לגמד את כל מי שסביבו.

  15. תוסיף לרשימת הווינרים-
    את דוויט הווארד שאם יכנס אי פעם להול אוף פיים זה רק בזכות לברון והשנה הזאת. שהפכה אותו לגבוה לגיטימי.
    אברי בראדלי. שחקן השלמה שהיה פעם חיזוק בהפועל ירושלים.
    ג'יי אר סמית' שרוכב על ההצלחה עוד מהתקופה בקאבס.

  16. מיאמי פשוט באה גמורה, הם היו צריכים לצמצם את הפער בכל משחק שהיה עד עכשיו בסדרה, ווגל עשה את ההתאמה הנכונה כשהעלה את קארוסו בהרכב במקום דווייט המיותר בסדרה הזאת. ג'ימי היה סחוט לגמרי ושיחק גרוע ביחס לרמה שהוא הרגיל אותנו, מה שגרם לי לחשוב באמת מה ההשפעה של עוד מספר דקות על השיקום לאחר המשחק… כלומר אחרי 47 דקות של משחק הוא בטוח היה גמור בזמן המשחק, אבל האם אחרי יומיים הוא לא אמור לחזור לכשירות? (מצוין לא כביקורת, אלא כתהייה כי באמת אין לי ביקורת לג'ימי הוא היה מעולה).

    1. בקצרה-
      כן, ככל הנראה הייתה השפעה לאותן דקות בסיומו המשחק הקודם.
      .
      צריך להבין, השאלה הנשאלת היא האם באותו משחק קודם באטלר הגיע ל-"מאמץ שיא". ישנן כל מני דרכים להגיע למאמץ שיא –
      זו פונקציה של כמות הכוח הנדרש בכל פעולה אנאירובית, של כמות החזרות של אותו מאמץ אנאירובי, ושל זמני ההתאוששות בין "חזרה לחזרה".
      .
      שאלה נוספת היא למה באטלר רגיל?
      באטלר הוא מסוג השחקנים שלא מוותרים, בעיקר לא בהגנה. היות וההגנה היא פחות או יותר גורם נתון, זה משאיר את שאלת כמות "הנטל" שיש עליו בהתקפה, ואת שאלת פרק הזמן שהוא משקיע את המאמץ. 47 דקות בהן באטלר חייב היה לגייס את כוחותיו, הן בהגנה והן בהתקפה, הם ללא ספק מאמץ חריג מהסוג שגופו לא מורגל עליו.
      .
      המאמץ הנוסף הזה, הוא כמו כזה של מתאמן חדר כושר שמחליט לנסוטת ולדחוק שיא חדש של משקל באימון. הוא מוסיך רק קילוגרמים בודדים למשקל גבוה בהרבה, אבל אותו מאמץ נוסף גורם לו לשחוק את עצמו בהפרש עצום בהשוואה למאמץ הרגיל. מדובר על מיקרו-טראומה רחבה בהפרש, על עייפות מטבולית ועצבית רחבה בהרבה.
      מי שחווה עייפות של מאמץ שיא שכזה, יודע. לוקח לגוף ברבה יותר מ-48 שעות להתאושש,
      וזה מבלי לקחת בחשבון את הלחץ הנפשי "שתורם" לפגיעה בקצב ההתאוששות.
      .
      השורה התחתונה –
      אלו לא מעט ספקולציות מצדי, שכוללות לא מעט ניחושים בנוגע למאמץ שבאטלר השקיע, ובנוגע לכושרו.
      ועדיין, לטעמי זה ניחוש מלומד.

      1. גיא, תאמין לי שאני מכיר טוב מאוד פיזיולוגיה של מאמץ וכו'.
        הוא לא עשה משהו שלברון ודייויס לא עשו.
        לברון מבוגר ממנו ב5 שנים ודייויס פצוע. שניהם שיחקו 43+ דקות במשחק הקודם.
        .
        מה שהכריע את באטלר זה שבניגוד ללייקרס, יש להם בערך רבע מהאפשרויות בהתקפה.
        כל סל של מיאמי מגיע בזיעה רבה. יש להם מספר עגול של מיסמאצ'ים – אפס.
        .
        מיאמי פשוט הוציאו מהסדרה הרבה יותר משהיו צריכים ואני זוקף את זה לזכות הפציעות שלהם, שגרמו ללייקרס להוריד רגל מהגז. בלי קשר, הלייקרס משחקים ביחד רק שנה. קבוצה שמשחקת קצת יותר זמן ביחד היתה בועטת להם בתחת.

        1. כאמור,
          לרגע לא טענתי שהאמת (או אפילו רוב/חלק מספק של העובדות) בידי.
          .
          ועדיין,
          מנקודת מבטי, ואת זה אני כותב מאז 5 דקות אחרי משחק 5 –
          באטלר הגיע במשחק 5 לקצה. וכאשר מגיעים לקצה, קצת פחות מ-48 שעות זה פשוט לא מספיק.

  17. כל הכבוד ללייקרס על אליפות ראויה ביותר.
    לברון FMVP ראוי ביותר, זה אפילו לא היה קרוב.
    אני שמח שזה נגמר ככה, באופן ברור, בלי ספקולציות, בלי "מה אם", בלי חרטות מצד אף אחת.

  18. אני לא מקבל את הטענה שעם דראגיץ התוצאה היתה אחרת.
    המשחק היה נראה אחרת, אבל לא התוצאה.
    .
    למיאמי היה 0 משחק פנים, כל הסלים שהם קלעו בסדרה הזו פרט לטיילת במשחק 2 היו קשים.
    כל סל זה קליעה בסיבוב של רובינסון, פייד אוואי של באטלר או ג'אמפ רחוק של הירו.
    והלייקרס? דייויס מקרקס אותם בצבד או במיד ריינג', לברון מטייל להם בצבע לעוד סל.
    .
    הציוות של אדביו פשוט גמר למיאמי כל סיכוי להשיג משהו בסדרה.
    שמר גרוע על דייויס, אבל בעיקר חירב את כל משחק ההתקפה.
    אתה לא יכול שיהיה לך שחקן שיעמוד עם הכדור 4 מטר מהסל כשהשומר שלו נמצא 2 מטר ממנו ואין לו שום כוונה לזרוק, רצון לחדור או בכלל ליצור משהו.
    כתבתי על זה כבר, עידן הביומבואים והטריסטנים נגמר.
    .
    הפליאוף הוא כמו שכונה קשה בגטו – אם אתה מראה חלשה, they pick on you.
    ניסו לעשות את זה לרונדו עם הקליעה, אבל אובראול זאת היתה טעות ומיאמי שילמו על זה.
    עם אדביו זה השתלם ב100 אחוז ללייקרס.
    .
    אני טוען שמיאמי לא נכנסת ל4 הראשונות בעונה הבאה, גם לא ל5. אם היא תאבק על הכניסה לפליאוף זה שאלה של מאזנים.
    הפליאוף הוא לא העונה הרגילה.

    1. אתה סתם הייטר של אדביו, הוא לא עוד תומפסון, קאפלה או ביומבו, הוא שחקן מאוד שלם לעמדה וספציפית בסדרה הזו היה פצוע.
      היה נהדר בפלייאוף הזה כשהיה בריא

      1. הייטר? של….אדביו??? וואו אדביו הגיע לרמה כזאת שיהיו לו הייטרים? ועוד בישראל?😂😂
        נייט הוא עוד לא ברמה הזאת שטוליילה יהיה הייטר שלו.
        אדביו שקאפלה משופר בניגוד לקאפלה הוא קצת יכול לשים את הכדור ולהיכנס על כל מיני נגרים.
        קאפלה זה בעיקר לובים אבל גם בגלל הסגנון משחק כי הארדן ניהל עניינים ולהיט אין הארדן אז אדביו יכול למסור פה ושם ויחשיבו לו "אסיסט" על השלשות של קליי קרי וכו
        אגב קאפלה האמיתי עם סיכוי טוב להיות אולסטאר העונה עם הלובים של טריי. תלוי כמה ההוקס ינצחו

      2. רותם, תודה רבה שכתבת הייטר של אדביו.
        זה עכשיו מוכיח לכל מי שעוד תהה שלא רק שאני לא ב״ללל״ אלא גם לא תמיד שותף אידאולוגי של שב״ר, למרות שאנחנו חולקים דעות מאוד דומות בהרבה דברים.
        .
        אדביו פשוט פאקינג חלש, היתה עליו אחריות והוא פישל ביג פאקינג טיים.

    2. הגזמת אתה במזרח. ההיט לדעתי יהיו יותר מחוברים. מי שיכול להראות ירידה זה דווקא גימי שהגיע לשיא מסויים ונראה איך יהיה אחריו.
      לדעתי בוסטון יביאו ריצה יפה והם או הבאקס יסיימו 1.
      פילי לדעתי יהיו פחים מקומות 3 5. ההיט והנטס וטורנטו גם יהיו שם.
      אינדי אני בספק לפלייאוף אם ההוקס והבולס לא יאכזבו.

  19. כשKCP הגיע ללייקרס אמרתי שהוא שחקן של גמרים, הוא לא משוייף ועושה הרבה שטויות אבל יש לו ווינריות שמזכירה לי את ג'ון טרי קשישא או דירק שארפ

  20. מנחם, קח בקלות. לא רוצה לחשוב מה יקרה כשהדודג'רס ינצחו את אטלנטה שלך ויהיו השנה שתי אליפויות לעיר לוס אנג'לס

  21. ליגה של שחקנים, לפחינקה לא היתה השפעה על הטרייד ההוא, זה דיוויס שהחליט עם לברון. קצת מצחיק להיזכר במילים של הגבה על למה הוא לעולם לא יחתום בבוסטון, כי איינג' זרק את אייזאה תומס לכלבים (בתמורה לקיירי..) ומייד אחרכך מועבר בטרייד ללייקרס בתמורה לחצי קבוצה. בלקסיקון שלי זה נקרא היפוקרטי.

  22. לא יודע מי אשם בהפסד של מיאמי אתמול, אבל הרבע השני היה בושה לאירגון. ההגנה של הלייקרס הייתה אדירה, רונדו נתן משחק מושלם עם איזה 7 -7 מהשדה וסוכריות לכולם כאילו היינו בבר מצווה של הבן של לברון. אם כבר מחמאות אז לאדם סילבר שעשה את הלא יאמן במשך חצי שנה, ועכשיו יכול לזכות באיזה נופש מפנק במקום האהוב עליו, גרינלנד.

  23. אוקיי אז כולנו אמרנו והתאכזבנו, גם לפני שהסדרה התחילה וגם תוך כדי לראות שפשוט זה לא כוחות..
    גם שמיאמי עשתה קצת שרירים, בסוף במשחק מס׳ 6 הנועל את הסדרה קיבלנו את המשחק המביש במותר בתולדות הפיינלס, משחק שביזה אותנו הצופים והראה בזכוכית מגדלת את הפערים בין הקבוצות .

    ר-ק א-ת-ה מנחם
    חזית בדיות, הזיות וכל מיני נבואות מביכות .
    בסופו של דבר אדבאיו השתין במכנסיים, בניגוד גמור למה שאמרת שהוא יכול לעשות מול הגבה
    ואתה צועק לנו אוליניק, כאילו זה הבעיה שהייתה פותרת את כל בעיות היקום?
    מיאמי יצאה ב4-2, זה הכי טוב שהיא מסוגלת.

    עכשיו אתה אחרי שראית אלפים של משחקים, שיחקת, חשת מקרוב, אימנת , ניתחת ומה לא..
    נשאלת השאלה האם אתה הוא ה׳רפי הבנה׳ המצוי?
    איך יכול להיות שכל זה לא עזר לך להבין ברמה הבסיסית? כל זה לא תרם? אז כן, כנראה שאתה רפי ההבנה.
    יש אנשים שלא משנה מה ראו הם פשוט לא רואים את המציאות , שזה בעיה יותר קשה.

  24. ואם דראגיץ' היה בריא ולא משחק, היית אומר תכניס את דראגיץ'. אז הוא שיחק והיה נזק.
    אוליניק היה עושה פחות מאדביו. מתי הוא עשה? כשהמשחק היה גמור והלייקרס התחילו לשחק על זמן.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט