הגאונים מוילנה או חכמי חלם? / אלעד אייל

הכותרת המקורית של הטור הזה אמורה הייתה להיות רק החלק הראשון, אבל מכבי הצליחה הערב לסחוט עוד מנת יצירתיות ממוחי הקודח.

25 דקות מכבי נראתה נפלא הערב, ההתקפה שטפה עם הנעת כדור נהדרת עד למציאת השחקן החופשי, אחוזים מצוינים מחוץ לקשת, סגירת נהדרת של הצבע והשתתפות של כל הגארדים במאבק על הכ"ח הובילו את מכבי לשליטה מוחלטת במשחק, ויתרון שיא של 19 יתרון. בשלב הזה של המשחק כבר התחלתי לפנטז על כמה רחוק יכולה מכבי להגיע העונה, ואיך תיראה מול האריות של היבשת בשלב הבא, ה"sweet dream" הפך ל""nightmare של ממש ! אולי זה המאזן ההיסטורי הלא מחמיא (בלשון המעטה) מול ריטאס, או איזה חוב סמוי מתקופת הגאון, מה שבטוח שמכבי איבדה בשלב מסוים את שטף המשחק שלה, ומה שעבד כל כך טוב, הפך פתאום קשה מאד.

אינגלס
מכבי הראתה יכולת מרשימה של מילוי הדלי, לצד בעיטה שלא מביישת את רונלדו. ג'ו אינגלס, משחקני מכבי ת"א.

הליטאים בעידוד מסיבי של הקהל, הצליחו חזור למשחק ופתאום כל הבעיות האקוטיות של מכבי צפו על גדות נהר וילניה המקומי. במכבי יש אוסף של פורוורדים אתלטים וורסטיליים שמעניקים גמישות רבה מול הרכבים שונים של היריבה, ושילוב הדקות בין סופו וג'יימס מאפשר לשנות סגנון ולמנוע שחיקה כמו בעונה החולפת. הבעיה המרכזית הייתה ונשארה בעמדה מספר אחת. אוחיון וזה כבר לא סוד גדול, הוא שחקן שזורם מצוין עם קצב המשחק, הוא אתלט, ושומר טוב, אבל הוא לא השחקן שמסוגל לקחת את הקבוצה על גבו. רייס יותר מבלגן ממארגן, ומול קבוצות מאומנות ועמוקות כמו פאו שתגיע לביקור בשבוע הבא, זה עשוי להיות קריטי.

אם חוזרים חודשיים אחורה עמוק לתוך הקיץ לנקודה בה מכבי התלבטה האם להחזיר את הבן האובד יותם הלפרין, יתכן ועל ההחלטה הזו תקום ותיפול העונה של מכבי. הלפרין שכולם פקפקו בו, והעריכו כי מדובר בשחקן גמור, פורח בירושלים, ומביא את יכולתו לשיאים חדשים, והחשוב מכל הוא האיש שלוקח את הקבוצה על הגב. יותם קיבל את המושכות ומוכיח לראשונה בקריירה שיש לו את זה, והוא רק היה זקוק למאמן שייתן לו את המושכות לידיים. רייס שותפו לקו האחורי במינכן שהגיע כשחקן מרכזי מדשדש למרות סל הניצחון עדיין לא מצא את מקומו בהיררכיה הקבוצתית.

נקודות האור הן שלמרות כל הבעיות מכבי כבר עם שני ניצחונות חוץ משמעותיים, והיא חזק במאבק על המקום הראשון. נקודה נוספת היא שיפור משבוע לשבוע בתיאום הקבוצתי ודווין סמית. לא סתם בלאט התעקש להשאיר אותו בקבוצה, והוא מוכיח בפעם המי יודע כמה איזו משקל יש לו בקבוצה. ה"פרופסור" פשוט נמצא בכל מקום במגרש, ומעבר לנקודות עושה את כל הדברים הקטנים שמחברים קבוצה וביום חלש של אינגלס לקח על עצמו יותר.

דווקא בלאט שנראה שהכין את הקבוצה היטב, כמעט היה אחראי להפסד עם סדרת החלטות לא ברורה, ואיחור משמעותי בעצירת המפולת. בלאט משום מה לא הורה לקבוצה לבצע עבירה, וחטף מגצ'ביציוס שלשה על הראש לשוויון. גם בהתקפה האחרונה מכבי סמכה על ההגנה ובנס לא הפסידה את המשחק. לפחות במהלך של גצביציוס היה מקום לבצע עבירה ולשלוח את הליטאים לקו, כשבמקרה הגרוע מכבי הייתה עדין עם יתרון נקודה.

סוף טוב הכול טוב והטובים יצאו כשידם על העליונה, אבל הבעיות המבניות בסגל והליקויים דורשים התייחסות וטיפול, ויפה שעה אחת קודם. בשבוע הבא כהקדמה לפסטיגל חנוכה, נקבל שחזור של פלנגות הסלווקים מול המכבים. והיריבות הגדולה תהפוך דף בפתיחתה של מערכה חדשה בין המועדונים.

בשורה התחתונה מכבי הראתה הערב יכולת מילוי מרשימה של הדלי, לצד בעיטה שלא הייתה מביישת את רונאלדו. למרבה המזל הפעם הבעיטה החטיאה. לא הייתי בונה על תסריט כזה בכל שבוע.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 58 תגובות

  1. מולי

    8 נוב 2013 12:26:25

    תודה על יופי של סקירה של המשחק.
    במיוחד אהבתי:
    יכולת מלוי מרשימה של הדלי
    🙂
    כי אני חשבתי שבם נפטרו מהדלי (ניק) בסוף העונה שעברה.
    כנראה שלבעוט בדלי זה הרגל מושרש במכבי.

  2. יוסי כהן

    8 נוב 2013 15:06:58

    לדעתי אפשר למנות 3 סיבות לנפילה הזאת 1כמה שזה ישמע קלישאתי כשאתה מוביל 19 הפרש מטבע הדברים ישנה ירידת מתח וזה חוצה קבוצות יבשות מדינות ומכללות מ צ י א ו ת 2 הוא שיחק בלי גבוה למעלה מ5 דוקת בשלבים קריטים נוצר מצב שהם חגגו בצבע וגם אם לא הם לא עשו דאבל טים על סופו או גיימס ואז הגנה התעבתה ולחצה יותר 3 דקות ארוכות ללא מוביל כדור (כשאוחיון על הספסל) ראוי אלא התקפות מוזרות שמתבססות על יכולות אישית של אינגלס או סמית וזה לא שייך וגם כשרייס היה בסוף זה היה פעולות אישיות ולא ריכוז משחק ראוי כיוגב אוחיון?…אבל תכלס עוד ניצחון לייק

  3. אלעד אייל

    8 נוב 2013 15:35:41

    יוסי שינוי המומנטום החל בערך בדקה 36-7 זה אומר 13 דקות שבהן מכבי שיחקה לידיים של וילנה. איפה היה בלאט ? הוא מאמן מספיק מנוסה כדי לזהות את הירידת המתח ושינוי הכיוון כדי לעצור את המפולת. הוא הכין מצוין את הקבוצה, אבל תוך כדי משחק לא הגיב מסבפיק מהר ונכון, וזה כמעט עלה במשחק

    מולי גדול לייק

  4. מנחם לס

    8 נוב 2013 15:57:36

    עם כל אהבתי ל-NBA, משחקי ישראל מאד חסרים לי. מקנא בכם שיש לכם נידבך נוסף ל-NBA להתמקד בו.
    ולאלעד – כל הכבוד על מאמר כתוב ומנוסח בצורה מעולה ביותר!

  6. אהרון שדה

    9 נוב 2013 19:07:20

    תמיד מי שלא נמצא הוא הכי חסר.
    אך לפחות לגבי הלפרין איני מסכים כלל וכלל.
    1.כיום לענ"ד אוחיון עדיף על הלפרין בטח כרכז.
    2. את המושכות שניתן לקבל בירושלים לא ניתן לקבל בכזו קלות במכבי.בטח לא אם אתה שחקן ישראלי.
    3.בואו ואגלה לכם סוד קטן.
    הבעיה היא לא אוחיון וגם לא הלפרין.הבעיה היא שמכבי משחקת בשנ מסגרות שונות ובכללים שונים לחלוטין.איני רוצה להיכנס עכשיו לשאלה מי צודק ? בעניין החוק הרוסי בליגה.אך בין כך ובין כך העובדה היא פשוטה.מכבי בארץ משחק עם שני ישראלים בחמישייה בכל רגע נתון.וביורוליג היא משחקת לעיתים תכופות ללא אף ישראלי.לכן פניני ,לנדסברג כהן ואפילו טיוס בקושי נספרים ביורוליג אך בארץ הם פקטור מרכזי. זה יוצר בעיית היררכייה ותיאום .
    בלאט לא פתר בשורש את הבעיה אך הוא בחר צד.
    אם כבר בוחרים צד בלאט החליט בצדק ללכת על היורוליג דם במחיר הפסדים בליגה הישראלית.
    בלאט צדק כי בארץ יהיה אפשר עוד להתאושש ולתרגל.ביורוליג לעומת זאת בטח בבית קשה (יחסית) שכזה הרי שאין זמן מיותר לתרגל.מכבי בקלות יכלה למצוא עצמה במאזן הפוך של 3-1 ולהיות במשבר ובסכנת הדחה ממשית.
    לכן בבחירה שבין המסגרות בלאט החליט נכון כאמור.
    אך הטעות האסטרטגית של מכבי מזה כמה שנים הוא בכך שאין כל צורך בבחירה.
    ניתן ללכת באותו הרכב שירוץ קבוע ביורוליג ובליגה.
    ניתן לשחק באופן שיטתי עם אוחיון ובלו למשל בחמישייה ועם עוד שלושה זרים.ולשחק כך בקביעות בירוליג ובארץ.

  7. אלעד אייל

    9 נוב 2013 19:48:23

    אהרון שבוע טוב.
    אני לא בטוח כלל שאוחיון עדיף על הלפרין. אני ראיתי את יותם בכמה משחקים השנה והוא נראה מצוין. לגבי המושכות זה נכון שבמכבי קשה יותר להשתלב, אבל זה גם ענין של החלטה אסטרטגית של מאמן. בירושלים אפשר לראות בבירור שגרינברג הולך עם יותם וגם כשהיה פצוע בתחילת העונה ושיחק מהוסס ולא היה בכושר גרינברג סמך עליו ונתן לו ביטחון. במכבי זה לא קורה ואתה צודק שחלק מהבעיה היא בהחלטה של בלאט להחזיק שתי קבוצות אחת לאירופה ואחת ליורוליג, וזה כבר עלה למכבי לפחות באליפות אחת ב-2008.
    בכל מקרה גם ירושלים משחקת השנה בשתי מסגרות עם הרבה משחקים יחסית לשנים קודמות לפחות 10 משחקים בבית המוקדם בדיוק כמו מכבי ובכל זאת הישראלים שלה מקבגלים תפקיד מרכזי בקבוצה – הלפרין, כדיר, גרין, אריאל, זאק רוזן ומנקו. גם מכבי חיפה משחקת 10 משחקים באירופה ומוצאת מקום לישראלים כ- מורן רוט, יבזורי, קוקיה, קוז'יקרו, רייס ואפילו צ'וברביץ'. הנתונים הללו מחזקים את הטענה שלך ובהחלט יש כאן בעיה בתפיסה המכבית שעשויה לעלות ביוקר בהמשך.

    1. mike

      10 נוב 2013 04:25:12

      תודה על הסקירה!!
      אני דווקא מסכים אם כל מה שאהרון שדה כתב, ולגבי הלפרין, הוא לא משחק מול קבוצות ברמה של יורוליג, אז קצת קשה להתרשם מהיכולת שלו.
      כל לחץ שהוא חווה בירושלים הוא כעין וכאפס לעומת מה שהוא היה חווה במכבי, ולא נראה לי שהוא היה עומד בזה.

  8. אלעד אייל

    10 נוב 2013 08:26:52

    mike חימקי מוסקבה היא קבוצת יורוליג לכל דבר והלפרין נתן משחק מצוין מולה. חוץ מזה שהוא כבר שיחק ביורוליג במדי אולימפיאקוס ולפחות בשנה הראשונה נתן עונה טובה. לגבי הלחץ אני לא יודע אם אתה מכיר את הפועל ירושלים אבל הלחץ שם לא פחות גדול שלא לומר יותר מהלחץ במכבי. הפועל ירושלים היא או בוודאי הייתה סיר לחץ מטורף והרבה שחקנים ומאמנים קרסו שם, כך שדווקא זה לא מהווה הבדל משמעותי, מה עוד שיותם כבר שיחק גם במכבי ומכיר את הלחץ שם. בכל אופן כמובן שהדברים נכונים ליום שבו נכתבו ורק הזמן יוכיח האם מכבי טעתה או לא.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט