הופס מעורב ליום ה' אחה"צ-ערב / מנחם לס

 

אני כותב פוסט זה מקי ווסט, המקום הדרומי ביותר בארה"ב שהוא קרוב יותר לקובה מאשר למיאמי, שכל הישראלים שם הם בעלי חנויות לאביזרי ים – בעיקר טי-שירטס, בגדי ים, ומשקפי שמש – וכולם ללא יוצא מין הכלל הם אוהדי בית"ר ירושלים. אני מוכן להתערב עם כל מי שרוצה ש-92.8% לפחות מכל היורדים הישראלים בארה"ב המוכרים טי-שירטים ב-FLEA MARKETS, והם בעלי חנויות לבגדי ים, תמרוקים וקולונים, או טלפונים סלולריים (או סתם מוכרים שם, כמו שמומי פעם מכר באל.איי. אצל הפרסי) הם אוהדי בית"ר ירושלים.

אני עומד לצאת בדרכי צפונה למיאמי אחרי שביליתי אתמול תריסר שעות ב-GULF OF MEXICO קרוב יותר לקובה מאשר לקי ווסט, ודגנו שני מרלינס כחולים ענקיים, שאחד מהם נישקל כשחזרנו 89.7 ק"ג. נאמר לנו שזה מרלינס בייבי ממש, כי הגדולים באמת שוקלים מעל 300 ו-400 ק"ג. הגדול ביותר שאי פעם דגו שקל 1870 פאונדס (חלקו ב-2.2 ותקבלו בקילוגרמים) באורך של 5.58 מטרים.

טוב. החופשה שהתחילה לפני כמעט 3 שבועות עומדת להסתיים. אבל יש הערב משחק  במיאמי, ויש לי מושב בשורה החמישית מעל ספסל הקליפרס, טיפונת בצד.  אחרי זה 6 ימים בדייטונה ביץ' – ולמרוץ נאסק"ר גדול – ואז לעיזות המחכות לי בקוצר רוח בגרינוויל, דרום קרולינה, שהמגזין "נשיונל גיאוגרפיק" בחר בה השבוע כאחת מעשר הערים הטובות ביותר לגימלאים!

טוב. אז מה קורה בכדורסל?

 

ביזלי מחכה בסבלנות לתורו

 

פעם הוא היה כזה!

לפני יומיים מייקל ביזלי שמע את קולו של אריק: "מייק, גו אין פור שיין". הוא קפץ ממושבו. לרגע הזה חיכה בסבלנות מתחילת העונה, לרגע בו יוכל לתרום לקבוצה.  הוא שיחק רק 4 דקות, קבר 2 מ-2 מה-3, החטיא זריקה אחת אבל הכניס פאול ל-7 נקודות, וכשירד מהפארקט הוא שמע עשרות צופים צורחים "היית גדול!", או "מגיע לך יותר דקות", או "ההיט צריכים אותך".

במשחק נגד טורונטו כריס בוש לא שיחק בגלל הולדת ביתו, אבל הערב הוא חוזר, וביזלי אולי לא ישחק בכלל.

"ידעתי שזה יהיה כשהחלטתי לחזור להיט", הוא אומר. "ידעתי שאני מגיע לקבוצה אלופה שניצחה בלעדי. אבל אני הפעם סבלני אף על פי שאין לי אופי סבלני. אני יודע שיגיע תורי. אני יודע שאתרום הרבה לקבוצה העונה. אני משחק כאן עם BUNCH של 'אנשי תהילה', ואני לא מנסה להידחק בכוח. אני מתאמן כאילו שאכנס למשחק שלם בכל אימון, ואני מסתדר מצויין עם כולם. אני מאושר. זה הבית שלי ואלה החברים הכי טובים שלי".

בינתיים אריק ספואלטרה מעדיף את רשאד לואיס כאיש העשירי שלו. זה PREDICAMENT לא פשוט עבור ביזלי ששיחק לפחות 74 משחקים, רובם בחמישייה, בכל אחת מארבע מחמש עונותיו ב-NBA (בעונה אחת במינסוטה הוא היה פצוע ושיחק רק 47 משחקים).

-האם אתה מתוסכל ממצבך בהיט?

-בכלל לא.  בתחילה פחדתי לזרוק, אבל תוך דקה הרגשתי חופשי, ועובדה ששתי השלשות הראשונות ניכנסו מיד. אני מוכן לרגע שיצטרכו אותי באמת, ואני יודע שאוכל לתרום המון כי בגרתי, הרצנתי, ואני מוכן להיות שחקן NBA כפי שחשבו שאהיה. לקח לי 4 שנים להתבגר, ואני מרגיש שהתבגרתי. כשאני חושב על עצמי בסיבוב הראשון עם ההיט אני עוצם את עיני מבושה. איזה צעיר מטומטם הייתי! הייתי בן 19. אני עדיין צעיר בן 24, אבל היו לי 5 שנים להתבגר!".

אריק ספואלטרה אומר שהוא שוחח רבות עם ביזלי. "באימונים הוא טוב עד טוב מאד. אמרתי לו – ואני יודע שזה יקרה – שתורו יגיע יותר בקרוב מאשר מאוחר. אמרתי לו שבפעם הבאה שאקרא את שמו זה יהיה כי אני צריך אותו, ולא כדי לתת לו גארבג'-טיים!".

ביזלי סיים את הראיון, ואמר דברים שהוא לא היה מסוגל לומר בעבר: "עצם העובדה שאני נמצא כאן באווירה מאד STRUCTURAL כבר עוזרת לי. באופן מנטלי אני במקום הטוב ביותר עבורי!".

ומה אומר חברו הטוב דוויין ווייד? "הוא התבגר בצורה משמעותית. הרבה יותר מהסיבוב הראשון איתנו. הוא מצויין באימונים והוא מצויין בחדר ההלבשה. הוא מקשיב. הוא ממלא הוראות. הוא מתאמן ברצינות הגדולה ביותר. זה מייקל ביזלי חדש ממש!".

פילדלפיה סיקסרס

 

מת על המאמן הזה!

 

היחיד שלא התרגש משני ההפסדים האחרונים – ובעיקר אחרי ה-116-102 האחרון לויזרדס היה מאמנם ברט בראון. הוא גם היה היחד שלא התלהב  מששת הימים הראשונים של פתיחת העונה כשהסיקסרס DAZZLED, וטרפו את כל עולם הכדורסל כשהם נראים כמו הלייקרס של 1986. הוא גם היה היחידי לא למהר להכניס את מייקל קרטר-ויליאמס להיכל התהילה. מאמנם ברט בראון – שאני חותם כבר עכשיו שיהיה אחד מהמאמנים הטובים ביותר ב-NBA – הוא הפרגמטי, המעשי, הרגוע, והשקט מכולם. הוא ידע טוב יותר מכל אחד אחר אחרי ההתחלה של 0-3 שכללה נצחונות על מיאמי ושיקגו, לא להסיק מסקנות. הנה, הקשיבו למה שאמר אחרי ההפסד לוויזרדס:

"לא התלהבתי אז, ואני לא מתוסכל עתה. זה הכל חלק מתהליך הלמידה. תהליך ההתקדמות. התוצאות העונה ממש לא חשובות לי. כל מה שחשובה לי היא ההתקדמות ממשחק למשחק, וביצוע הדברים שאנחנו מדברים עליהם. אז לידיעתכם, דווקא במשחק ההפסד לויזרדס שיחקנו את המשחק הטוב ביותר שלנו, כשמסתכלים על מילוי ההוראות בדברים חדשים שאנחנו מנסים ללמוד!"

ספנסר האוס, אחד הסנטרים הסרברלים  והפכחים ביותר ב-NBA, ולדעתי אחד הטובים מבין הצעירים שמשום מה המאמן הקודם קולינס לא אהב ולא נתן לו כל קרדיט, והוציאו מהחמישייה כמו מטומטם, אומר: "קלטנו את קוץ'  בראון מהרגע הראשון. ה-DEMEANOR שלו לא משתנה. הוא המאמן הריאלי והפיכח ביותר לדעתי מכולם. THERE IS NO BEATING AROUND THE BUSH. הוא אמר לנו אחרי הנצחונות על מיאמי ושיקגו שהיינו ברי מזל שהיו אלה משחקים ראשונים בעונה מפרכת. הוא אמר לנו שמגיע לנו להתגאות בהישגים, אבל הוא גם הזהיר שהם לא מראים דבר, מלמד שני מאמצים עליונים רגעיים. אפילו בנצחונות הוא הדגיש את כל הדברים הגרועים שעשינו. כולם מקשיבים. לאף אחד לא היה מאמן שדיבר ככה, ולכן הוא מקובל על כולנו!.

ברט בראון היה עם מאמנים מעולים כל חייו. אביו בוב, הוא אגדת המאמנים של ניו אינדלנד בתיכונים. בראון שיחק עבור ריק פיטינו באוניברסיטת בוסטון, ולפני שלקח את הג'וב בסיקסרס הוא בילה 11 שנים כעוזר המאמן של הפלח בסאן אנטוניו. הוא בילה גם 14 שנה כמאמן בקבוצות מקצועניות באוסטרליה, והיה מאמן הנבחרת האוסטרלית באולימפיאדת 2012. באוסטרליה הציעו לי את חצי המדבר שם (ומי יודע אם לא תואר 'לורד') רק שישנה את אזרחותו ויהפוך לאאוסי אמיתי. הוא עד היום אגדה באוסטרליה.

סוף סוף הוא קיבל ג'וב: לעצב קבוצת NBA שהעיר פילדלפיה תהיה גאה בה.

והוא יעשה זאת. פיתוח שחקנים היא המומחיות שלו.  לא איכפת לו היום ה-WINS או ה-LOSSES. לא איכפת לו הדראפט, והוא לא מבזבז חצי שנייה לחשוב על דראפט 2014 ועל וויגינס. הוא רק חושב על דבר אחד: לעשות מהסיקסרס השנה את הקבוצה הטובה ביותר שהוא יכול.  הוא הביא את הביג-מן לשעבר ב-NBA גרג פוסטר, שכשחקן היה בינוני, אבל כמאמן 'ביג-מן' יש אומרים עליו שהוא לא נופל מחאכים אולג'ואן. תפקידו לעבוד עם האוס, לבוי אלן, וכמובן הרוקי נרלנס נואל כשיחזור להתאמן. השיפור האדיר אצל האוס כבר נראה. הוא הביא כעוזר גם את ילד טיפוחיו של ג'ורג' קרל מדנבר, עוזר המאמן צ'אד איסקה, שקרל טען כבר לפני שנה שמקומו כמאמן קבוצה ב-NBA.

"אנחנו לא מודדים את הצלחתנו בטבלת הנצחונות או ההפסדים. אנחנו מודדים את הצלחתנו במילוי הדברים החדשים שאנחנו רוצים שיהיו בקבוצה. לאנשים מבחוץ זה לא נראה או לא מובן. אבל השחקנים ואני יודעים בדיוק אם הצלחנו או לא, ודווקא במשחק נגד וושינגטון הצלחנו מאד בדברים שרצינו להצליח בהם", הוא – בראון – אומר.

מה התורה שלו? כמו כל המאמנים הוא רוצה הגנה. לסיקסרס חל שיפור משמעותי בהגנה. והדבר השני שהוא רוצה זה "EASY SHOTS". הוא רוצה שרוב הזריקות תגענה מקרוב.  עד עתה, אחרי 5 משחקים, הסיקסרס מובילה את הליגה במספר נקודות שנקלעו ממרחק של פחות מ-5 רגלים  (מטר וחצי) מהסל – 50.5% מנקודותיהם. הדבר השלישי שהוא רוצה זה ריבאונדים הגנתיים ויציאה לפאסט ברייק. הסיקסרס הם מקום רביעי בזה.

יכול להיות שגם מאמנים אחרים מדגישים את אותם דברים, אבל הוא היחידי שעושה על זה סטטיסטיקות, וקובע "הצלחה" או "כשלון" לפי ההצלחה בדברים הללו ולא אם היה "W" או "L" אחרי המשחק.  בזה ייחודו.

 

למרכוס אלדרידג' מאושר (בינתיים) בפורטלנד

 

כשלמרכוס אולדרידג' מאושר – כולם מאושרים!

לא היה כל סוד בתחילת הקיץ: למרכוס טלדרידג' רצה להיות בכל מקום אחר מלבד פורטלנד.  הוא רצה להיות "ביג סטאר אין א ביג מרקט". נמאס לו להיות סטאר קטן בקבוצה קטנה.

לפתע הכל השתנה: הוא משחק מצויין, נראה מאושר, ומחייך בסיום המשחק בחדר ההלבשה.

"אני אוהב עתה להיות בפורטלנד", הוא אומר.

מה קרה?

"אני פתאום מרגיש שהקבוצה 'JELLED AROUND ME'. אני מרגיש שאנחנו מסוגלים להשמיע קול. אנחנו מסוגלים לנצח. הכל אפשרי. אני מרגיש בעצמותי שאין אף קבוצה מערבית טובה מאיתנו. זה לא אומר שננצח, אבל אני לא מרגיש יותר שאנחנו נחותים מאיש, וזאת ההרגשה שהיתה לי בעבר בקבוצה הזאת. היום אני מסתכל באופטימיות על העתיד!".

הוא מדבר על עכשיו. היום. העונה. יש לו עתה חוזה של שנתיים על 30 מיליון והוא לא הולך לשום מקום אחר. "I WANT TO WIN. NOW!", הוא אומר.

לא קשה להבין את השינוי במצב רוחו:  הוא רצה סנטר רציני שישחק לצידו. הוא לא רצה עוד פורוורד כ-J.J. HICKSON לצידו. היקסון עלה בחמישייה ב-80 משחקים לצידו בעונה שעברה והעסק לא עבד.  המנכ"ל אולשי בשנתו השנייה, אותו מנכ"ל שהפך את הקליפרס לקונטנדר – הביא לו את רובין לופז. הוא לא ברוק לופז, אבל הוא סנטר בגובה 2.14 מ' שבא מהפליקנס. בנוסף ללופז יש את האנגלי ג'ואל פרילנד, והצעיר מאיירס ליאונרד. זהו קו ההתקפה הגבוב היותר ב-NBA אם פורטלנד רוצה לשחק עם אולדרידג', לופז, ואחד  מהשניים – פרילנד או ליאונרד – שמסוגלים לשחק כפאור-פורוורדים שניים. אולשי גם הבין שבקו האחורי דמיאן לילארד זקוק לוותיקים לידו, אז הוא הביא את דורל רייט ומו ויליאמס. ניקולאס באטום הצרפתי הוכיח התקדמות נפלאה באליפות אירופה, ותומאס רובינסון יפרוץ לדעתי ויוכיח שהעונה שעברה לא צריכה להיכלל בכלל בטוטאליות של משחקו. הוא שחקן שנה שנייה שהפוטנציאל שלו עוד לא הראה יותר מ-50% ממה שטמון בו.  ווסלי מתיוס הוא אחד הגארדים הטובים בליגה, ועם הבחירה של סי. ג'יי. מקללום – שבמזל רע ניפצע – שעלולה עוד להסתבר כטובה ביותר מכל הרוקיס, לפורטלנד ישנה קבוצה שאם תתחבר יכולה להגיע רחוק מאד בפלייאוף, אם לא עד אליפות המערב.

למרכוס אולדרידג' הבחין בזאת והחל לחייך. הוא גם קולע בינתיים 25.7 עם 6.7 ריב', והנצחון על סאן אנטוניו הוכיח לכולם מה מתבשל בפורטלנד. כמובן שההפסד ליוסטון במשחק האחרון היתה גלולה מרה, אבל איש לא טוען שפורטלנד היא טובה עד כדי כך שהיא לא תפסיד העונה.

אבל היא טובה מספיק לדמרכוס אלדרידג' לחייך, ולהפסיק ליילל, "אני רוצה קבוצה אחרת!".

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 18 תגובות

  4. גל אל-איי

    7 נוב 2013 22:08:05

    מל, אם רצית לפרגן לקוואץ' החדש של פילי היית צריך לציין שהוא פיקח, לא פיכח. פיכח שמור למייקל ביזלי אהובך אחרי לילת הוללות בכבישים…
    נאסקר? אלוהים ישמור. המפגש השנתי של הרד נקס באמריקה. מקווה שתדווח משם ותסביר על מה כל המהומה.
    וברכות על הפישינג המוצלח. תגיד, דייג אוהב דגים?

  6. k_700

    8 נוב 2013 02:15:43

    מסכן הזמר, הביאו אותו לשיר את ההמנון במשחק כל כך גדול והוא מצא את עצמו שר לעצמו ולשחקנים, נו לפחות יש הד…

  7. k_700

    8 נוב 2013 02:17:21

    מנחם תעשה שלום מהיציע אני כמעט בטוח שנקלוט אותך בלי בעיה,

    קירח, זקן עם חולצה של ההיט בין ים של מקומות ריקים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט