סוף סוף משחק! איזה כיף.
קצת מאוחר להתחיל בניתוח מקצועי של מה שראינו. כבר דובר רבות על ההתאמות של דיוויס בשמירה על באטלר, של ההודאה בטעות שבהעלאת דוויט מול קבוצת "סמול בול" (תודה רבה באמת!), על ההתעקשות להכניס את דיוויס גם התקפית, למרות הטיפול ההגנתי המופתי של מיאמי שייצר לא מעט איבודים.
אני רוצה להתמקד רגע במחצית השניה, או יותר נכון – בשתי המחציות של המחצית השניה. במהלך הרבע השלישי אני מודה שדאגתי. דאגתי כי היה ברור מי הקבוצה היותר אגרסיבית, זו שהולכת לסל, משיגה לייאפים ומגיעה באופן תדיר לקו העונשין, שבמשחק כל כך הגנתי זה פקטור משמעותי ביותר. לכל אורך הרבע השלישי, מלבד בדקה-שתיים האחרונות שלו, מיאמי הצליחו מצד אחד להגיע לזריקות נוחות, ומצד שני להכריח את הלייקרס לזריקות מבחוץ, כמעט בלי חדירות וזריקות עונשין.
למזלם, לברון קלע כמה שלשות מטווח סטף קארי, זריקות שבמשחק הקודם כנראה היו איירבול. למזלם, אנתוני דיוויס התעלה בהגנה. ובעיקר – למזלם, ההיט פשוט החטיאו לא מעט זריקות פנויות. ברבע הרביעי (למעשה, לקראת סוף השלישי) היוצרות התהפכו. פתאום, הלייקרס חודרים יותר ומגיעים לטבעת ולעונשין, ופתאום ההיט תקועים בהתקפה ומשליכים הייל מארי'ז שלפעמים נכנסים (שלום לך דאנקן רובינסון עם הקרש!), אבל לרוב לא פוגעים. ברבע האחרון היה ברור מי הקבוצה היותר אגרסיבית, שגם משיגה את הנקודות שלה בקלות יותר, ומי הקבוצה שעובדת קשה על כל זריקה.
ואולי זה באמת מוסר ההשכל של המשחק הזה, ואם תרצו הסידרה הזו – בדקות שהלייקרס גדולה על ההיט, אנחנו רואים את זה בתוצאה, ואילו בדקות בהן מיאמי דומיננטית, אנחנו לא רואים דריסה ופתיחת הפרש משמעותי. זה מחבר אותי גם לסיבובים הראשונים של ההיט, בעיקר מול הסלטיקס [שקלעו יותר מההיט בסידרה ביניהן]: הם לא קבוצה שדורסת ושולטת. הם קבוצה עם הרבה ביטחון עצמי ויכולת ביצוע (execution) בדקות המכריעות, מה שמלמד על צוות אימון מוכשר ואינטואיטיבי. מצד שני, היעדר blow-outs לטובתם מצביע על מחסור בכישרון (אולי לא מחסור – אבל לא יתרון בכישרון על אף קבוצה כמעט) – וזה מוביל לכך שאין להם "מרווח ביטחון" גדול מספיק בדקות שהם חזקים יותר מהלייקרס, בניגוד למצב ההפוך.
נקודות קטנות להמשך:
- אהבתי את זה שהמאמנים יצאו קצת מהסכימות שלהם והשתמשו בחילופים בדקות שונות ובהתאם למצבים "בשטח". נכון שזו מגמה מתמשכת, אבל בהשוואה למרובעות ולנוקשות שראינו ממאמני העבר בליגה, יפה לראות את ניהול המשחק הדינמי, שהכרנו בעבר בעיקר באירופה.
- טיילר הירו הוא לא שומר גדול, אבל לפעמים מספיקה שפת הגוף כדי להרתיע את היריב. כשהוא פורש ידיים לכיוון השחקן עם הכדור, הוא משדר התקפיות ואגרסיביות. הוא גורם למתקיף להסתפק לא פעם בזריקה מרחוק במקום בחדירה. אפילו מול לברון זה קרה, למרות שברור שזה מיס-מצ' בולט.
- אני לא מאמין שנראה את דראגיץ' חוזר לסידרה, ולכן מיאמי יהיו חייבים עוד שחקן יוצר חוץ מג'ימי באטלר. אחד הגארדים מבין נאן והירו יהיו חייבים לקחת על עצמם קצת יותר כדי לייצר התקפה, כי עם 96 נקודות הם כנראה לא ינצחו אף משחק.
- ללייקרס אסור לחשוב שהמשחק גמור. הם ניצחו את המשחק האחרון רק בגלל שהישוו את האינטנסיביות שלהם לזו של מיאמי. הורדת הרגל מהגז בפרמטר הזה תהיה הרסנית מבחינתם. למרות דיוויס ולברון, הם לא קבוצה כישרונית ברמות היסטוריות, שיכולה להישען על האספקט הזה בלבד (למשל כמו הווריורס בלא מעט ממשחקי הגמר בשנים האחרונות).
רועי ויינברג
8 אוק 2020 18:42:13מעולה ינון. השלשות של לברון מטווח קרי אמנם נכנסו, אבל ברבע האחרון הוא זרק כמה שלא פגעו. הוא עושה את זה כל משחק ואני לא הכי מבין למה כי הן אף פעם לא היו קרובות להכנס. מסכים איתך בקשר לאינטנסיביות – זה אולי הסיכוי הכי טוב של מיאמי להוריד ל-3-2, אבל במשחקי 5 הקודמים לברון הגיע הרבה יותר Locked In ולדעתי זה גם מה שיקרה כאן.
.
הדבר הכי חשוב מהמאמר ואולי הפוסט הוא מה שאמרת בפסקה השנייה (במילים קצת אחרות) – בדקות שבהן הלייקרס גדולה על ההיט היא גדולה על ההיט. בדקות שבהן מיאמי טובה יותר הלייקרס עדיין גדולה על ההיט…
עגל
9 אוק 2020 10:12:58אתה צודק לגבי השלשות הלא מחויבות של לברון.
אבל שים לב שבדרך כלל הוא מתייחס אליהן כאל ניסוי – הוא זורק אותן כ-5 דקות מהסיום. נכנסו – יופי, ההגנה תיפתח. לא נכנס – לא נורא, זה לא בשניות הקריטיות אז יש עוד זמן לתקן עם חדירה לסל.
יניב ש.
8 אוק 2020 18:50:21בקיצור, ללייקרס יש את לברון ודיוויס, ולמיאמי אין מישהו בקליבר הזה.
עידו גילרי
8 אוק 2020 19:06:07הירו ונאן לקחו 29 זריקות במשחק הקודם – לא בטוח שלקחת עוד על עצמם זה רעיון טוב. מי שחייב לקחת יותר על עצמו זה אדביו בטח כשלברון ומוריס שומרים עליו.
Yinon Yavor
9 אוק 2020 00:50:12אבל הם בין היחידים שיודעים לייצר לעצמם.
הם פשוט יצטרכו לקלוע הרבה יותר זריקות מאותן 29…
G-dog
8 אוק 2020 19:10:44אני מסכים מאוד לגבי מה שאמרת על טיילר הירו, נדיר ממש שרוקי שהcalling card שלו זה הצד ההתקפי שלו שהוא כל כך ממושמע בהגנה. הוא לעולם לא יהיה שחקן הגנה מהגדולים בליגה בעקבות מגבלות ברורות (לא גבוה או חזק במיוחד והמוטת ידיים שלו קצרה מדיי) אבל המשמעת שלו יכולה לאפשר לו לא להיות נטל בצד ההגנתי (שיחק 35 דקות מול בוסטון שיש לה הרבה כשרונות התקפיים, 32 מול מילווקי ו32 מול אינדיאנה ו37 מול הלייקרס). לדעתי זה סימן לבאות לגבי הIQ כדורסל שלו, אבל רק הזמן יגיד.
*
סתם אנקדוטה קצרה – אפשר פעם אחת שיגיע לליגה "חיקוי" של קליי תומפסון שגם ידע לעשות הגנה? כל הקווין הרטרים ודנקן רובינסונים פשוט לא מופיעים בצד הזה של המגרש… דנקן רובינסון כבר קלעי ברמה היסטורית בעיני, אבל הוא חייב להשתפר בהגנה בשביל להתקדם עוד שלב אחד קדימה שאני מקווה שהוא יקח אותו.
עידו גילרי
8 אוק 2020 19:12:52אתה עדין איתו.
שני סלים קריטיים של הלייקרס במשחק הקודם היו עליו.
רועי ויינברג
8 אוק 2020 20:35:08רוב האנשים האלה הם לא קליי תומפסון, הרבה יותר קייל קורבר
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
8 אוק 2020 22:33:49💯+
לכן קליי הוא קליי, שחקן אדיר ונדיר.
erez
9 אוק 2020 07:12:36ספר את זה לדור, שענה לי לפני מספר ימים שללוחמים של דוראנט היו רק 2.5 שחקני על……..
(מעבר ללבטל את התרומה של גרין, זו שבלעדיה הלוחמים לא יקחו אליפות) כלומר הפך את קליי לחצי שחקן על.
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
9 אוק 2020 08:21:02הוא כנראה התכוון לקליי אחר… או שזה לא היה הוא – דוראנט השתלט לו על היוזר. זה קורה הרבה יותר ממה שאנשים חושבים.
😉
G-dog
9 אוק 2020 00:49:05+1000
רק בשביל להשלים לי איזה פינה בלב אני רוצה עוד גבוה אחד שיהיה לפחות בסדר בהגנה.
קליי ואני מאוהבים הוא מתבייש לספר לרוקו
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
9 אוק 2020 08:31:31זה בדיוק, אבל בדיוק, כמו שכתבת בסוף.
.
אחד השחקנים הכי ספרסיים בהיסטוריה, ואפילו בלי לשחק אצלנו. אגדה שהייתה באמת.
erez
9 אוק 2020 07:10:11מסכים איתך לגבי דאנקן.
ההבדל בינו לבין להפוך להיות קליי הוא ההגנה המופלאה של קליי. מבחינה התקפית, עושה רושם שהוא בדרך אליו.
Yinon Yavor
9 אוק 2020 08:03:09לא מסכים כל כך. אולי מבחינת יכולת קליעה הם דומים, אבל האתלטיות של קליי מאפשרת לו, מעבר להגנה המצוינת, גם להשתחרר לקליעה וגם להוציא זריקה במצבים שרובינסון מתקשה
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
8 אוק 2020 22:34:07אחלה ניתוח, מסכים לגמרי.
yoash_son_of_tulila
9 אוק 2020 01:30:00ניתוח מדויק.
מיאמי יכולה לנצח בהגנה, אבל קבוצה עם לברון ודייויס אתה לא מנצח -רק- בהגנה.
.
גם 20 דק של דראגיץ יכולות לעזור למיאמי, הרוטציה שלהם קצרה מדי ובדקות שבאטלר נח יש שם בלאגן לא נורמלי בהתקפה ובהגנה..
.
ספולסטרה יצטרך לשחק על באם הרבה, בין אם כדי שדייויס יצטרך לשמור עליו ולעזוב את באטלר, ובין אם בשביל להעניש את השומר השני. ככה או ככה זה כנראה לא יהיה הווארד אלא מוריס, ולבאם יש יתרון גובה וזריזות עליו.
דייויס לבד לא יכןל לסגור את כל הצבע ולכן צריך לתקוף שם כדי שאחד מהם יכנס לבעית עבירות או פשוט לתקוף את מוריס.
.
בלייקרס מה שחשוב זה לקבל 30+ משחקנים שאינם לברון ודייויס ואובר 30 כנראה יתן להם את המשחק.
IDO
9 אוק 2020 07:02:02תודה יינון. התחלתי לראות את המשחק והעיינים נהיו כבדות. זה באמצע יום עבודה שלי אז סגרתי את הטלויזיה. בערב ניסיתי לראות תקציר ושוב נרדמתי. זה סיכום המשחק שלי.
עגל
9 אוק 2020 10:16:10תודה ינון, סיכום טוב, אני מסכים עם השורה תהחתונה שמיאמי צריכה לעשות יותר מאשר סתם להיות אינטנסיבית, היא צריכה איכשהו להבקיע את ההגנה של הלייקרס.