מר נקודה למשחק (2020) – סיכום קצר של הגמר – משחק 2 / ינון יבור

וואללה איזה משחק מוזר. אתחיל בסיפור קצר שאולי יעזור להבין:

היה לי פעם רכב אוטומטי (כשזה עוד לא היה כל כך נפוץ – אני עוד מאלו שלמדו נהיגה על רכב ידני, וצי המכוניות של הקיבוץ היה בעיקר ידני). בקיצור, בשנים הסטודנטיאליות שלי קניתי מיצובישי משומשת עם גיר אוטומטי, וכדרכן של מכוניות כאלו, הגיע השלב שבו הרכב כבר משתעל וצולע, ואוסף בעיות וצרות, משל היה אוכלוסיה בסיכון בישראל 2020. בקיצור, אחת הבעיות שזירזה את הקץ היתה "החלקה" של ההילוך האוטומטי החוצה להילוך נמוך יותר, או גרוע יותר – לניוטרל.

ככה הרגישה לי הלייקרס המשחק הזה: רכב גדול וחזק, שמדי פעם ממשיך עם הפול-גז שלו, אבל בניוטרל. היה ניכר שלברון הכניס לכולם לראש את העניין של לא להיות שאננים מההובלה והפציעות של מיאמי, אבל נדמה היה שלפעמים "הילד רוצה יותר מדי" והתוצאה יוצאת עקומה: בחלק הראשון של המשחק (וגם ברבע השלישי) ראינו הרבה עבירות מיותרות, לפעמים מהתלהבות יתר לשמור חזק (שלום לך האווארד…); מאוחר יותר ראינו יישום to the letter של מה שאני בטוח שנאמר בכל פסקי הזמן: "אם יש לך זריקה פנויה – אל תהסס ותזרוק!". זה נכון בעיקרון – אתה לא רוצה שהקלעים שלך יפחדו לקחת זריקה פנויה – אחר כך זה גורם להם לאבד ביטחון לגמרי. אבל – לעיתים זה נראה מוגזם ועל חשבון משחק מאוזן יותר פנימה, מה שגרם לכמות זריקות לא הגיונית של שלשות במחצית, בטח כשיש לך נשקים כמו AD ולברון בצבע; ברבע השלישי ניכר היה שהם שוב נרדמים בהגנה ומאמינים לכל התשבוחות על דיוויס, וברבע האחרון, כשנזכרו לחזור לשחק הגנה, ההתקפה שוב נתקעה בניוטרל והחמיצה המון שלשות פנויות.

בקיצור – התחושה היא שכמו שכתבתי במשחק הראשון – הלייקרס עושים את מה שצריך כדי לנצח. אם בגיים 1 היו חייבים מטווח שלשות מרשים כדי שההיט לא יברחו – זה מה שקרה. אם הפעם היו צריכים רבע שלישי התקפי נהדר כדי לאזן את זה של מיאמי, ביחד עם קווץ' הגנתי ברבע האחרון כדי לחפות על החטאות של זריקות פנויות – זה מה שקיבלנו. האמת, זה מה שאנחנו רגילים לקבל מקבוצות גדולות, והלייקרס הנוכחית היא כנראה כזו.

נקודה מעניינת שראיתי ממיאמי ויכולה להתאים דווקא להגנה של הלייקרס לפרקים: בתחילת הרבע השני ההיט שיחקו הגנה אזורית שבה שחקני החוץ נמצאים רחוק מאוד מעבר לקו השלוש. זה קצת תקע את ההתקפה של הלייקרס, כי מול איזורית אתה רגיל למקם את הקלעים שלך ממש על קו השלוש והם יהיו יחסית פנויים. במקרה הזה, גם כדי להיות פנויים וגם כדי להניע את הכדור מהר וביעילות, הקלעים של הלייקרס היו חייבים לעמוד מטר רחוק יותר – ממש רחוק מקו השלוש. נראה של בלבל אותם בחלק מההתקפות, עד שמצאו את החור הענק באמצע (שחייב להיות שם בקונפיגורציה כזו), ותקפו דרכו. רונדו (מי אם לא הוא…) קלע שם "גויאבה" בערך מהעונשין בלי אף מגן, וזה גרם למיאמי לקפל את הניסוי הזה. עבור קבוצה אתלטית וארוכה יותר (כלומר – הלייקרס), החור באמצע לא יהיה כל כך גדול וזה יכול לנטרל הרבה קבוצות שמעמידות קלעים על קשת השלוש. פתאום הם לא יוכלו לזרוק בקלות, ובכלל – יהיו חייבים ללכת צעד אחורה רק כדי לאפשר הנעת כדור מהירה ויעילה.

למי ששאל מה קרה למיצובישי – אז כמובן שבסוף הלכה בדרך כל בשר (מתכת…), אחרי שעשיתי איתה תאונה ונכנסתי ברכב שטח ענק שממש לא הרגיש אותי. זה קרה כמה ימים אחרי החתונה, ולכן ברור שהרכב הבא כבר היה משהו קצת יותר אמין וחדש מרכב סטודנטים…

– וקטנה למשחק הבא: אם אדבאיו חוזר, אני חושב שאיתו חייבת לחזור הרצינות, הדיוק והמחויבות של הלייקרס. אי אפשר לנוח על זרי הדפנה ולאפשר לבאטלר, הירו וחבריהם לטייל בצבע, בטח אם באם באזור להשלים ולסיים. המחויבות ההגנתית שראינו במשחק 1 (רבעים 2 ו-3) חייבת לחזור, כי אחרת זה פתח להחלקות ולהסתבכויות.

בהצלחה!

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 34 תגובות

  1. מסכים, המשחק נראה קצת כמו משחק עונה רגילה. לא תמיד היתה אנטנסיביות
    מיאמי יאמר לזכותם משחקים משוחרר ורגוע

  2. תודה ינון, לי המשחק הזכיר התמודדות בין חתול לעכבר. הלייקרס לא היו מאויימים בשום שלב ,גם כשההפרש ירד לארבע לא הייתה הרגשה של "מיאמי יכולה לקחת את זה" זה נראה קצת כמו אימון פנימי של לייקרס א נגד לייקרס ב. אני מאוד מתקשה לראות את מיאמי לוקחת יותר ממשחק אחד בסדרה הזאת וגם זה יהיה יותר בגלל שאננות של הלייקרס מאשר יכולת של מיאמי.

  3. קשה מאוד לשמור על קצב מקסימלי משחק אחרי משחק אחרי משחק. אז אם לאבד קצת ריכוז, ולהחטיא המון (היו כמה החטאות מסמרות שיער, כמו קארוסו במה שהיה צריך להיות ליי אפ קל, וגרין ה-2 שלשות חופשיות לגמרי באותה התקפה),
    מבחינת הלייקרס, טוב יהיה אם זה בלילה בו מיאמי בהרכב חסר במיוחד.
    .
    תודה, ינון.

  4. יש גם את השיקול של הבועה,
    הלייקרס רוצים 4-0 פה בין היתר כדי לגמור עם הסיפור, האמ שאני לא יודע עד כמה מיאמי, אם יהיה 3-0, יתנו הכל כדי להשאר בבועה עוד יומיים

  5. לא יכול לשבת על הדשא – יש נמלות אש
    לא יכול לשחק בחוץ – כבר מחשיך בשש
    לא יכול בכלל לצאת – יש סגר כי קורונה
    לא יכול לצפות ב"חברים" – נמאסו כולם (חוץ ממונה)
    לא יכול לשחק פוקר – מפסיד תמיד בריבר
    לא יכול להתרחץ – סגרו פה את השיבר
    לא יכול לטפס על עץ – יש עליו טרמיטים
    לא יכול להיכנס למחשב – בזיכרון נותרו 2 ביטים
    לא יכול לצאת לטייל – כדור הארץ מתחמם
    לא יכול עם פיינלס 2020 – זה כל כך משעמם

    1. גדול פאני! סוף סוף משהו ראוי בגמר הזה 🙂 נד נד נד נד זה שיר זימה, ידוע שביאליק היה חרמן לא קטן 😉

  6. מיאמי שיחקה אמש את רוב המשחק עם שני רוקיס (הירו ונאן) ושחקן צעיר אחר ששיחק בדיביזיה השלישית (ויליאמס קולג' היקרתי, לפני שעבר למישיגן) ואפילו לא ניבחר בדראפט. ואחד משני הרוקיס רק הבריא מהקורונה. נגדם שיחקה הקבוצה המנוסה והמבוגרת ביותר ב-NBA.
    מיאמי הצעירה (הכוללת גם את באם הפצוע) השאירה את כל מה שהיה לה נגד הסלטיקס.
    אבל החסימה של נאן על אנטוני דייויס היתה שווה את כרטיס הכניסה.

    1. מסכים, זה אחד ההסברים הטובים לפערי הרמות
      זה גם מייצג את פערי הרמות בין הדיביזיות, שכן מיאמי הנ"ל היא הטובה במזרח, ואינה יכולה להתמודד עם צמרת המערב

  7. משחק כל כך רך בשביל פיינלס, הלייקרס עושה מה שהיא רוצה בלי הפרעה, תלויה רק בעצמה. לשמור איזורית כזו כל המשחק זה פשוט להתבטל ולקוות להחטאות. בכלל לא נראה שמיאמי הגיעו כדי לנסות ולנצח, מה זה עשר הפרש בימנו ? שתי שלשות, סטופים הגנתיים, רבע רביעי והם על מי מנוחות לא תוקפים מהר, לא לוחצים בהגנה וממשיכים עם האיזורית בה לוקחים להם ריבאונד התקפה אחרי ריבאונד התקפה עם ההגנה הלא ממש מפריעה, פשוט טו סמולר דה השפלה , לא באמת לנסות להתמודד. דקות שלמות שם ברבע הרביעי שתי הקבוצות לא פוגעות בכלום, משחקות כל כך לא חכם, פשוט כדורסל רע לתפארת.
    לברון עם המהלך המכוער של הפיינלס עם פצצה כל כך מגעילה לפנים של איגי, בלי קשר לכלום ,
    זכה להתעלמות מוחלטת של השופטים. בהמשך עשה עוד דבר כשדחף את אוליניק עם הכדור בגב שוב בלי קשר לכלום.

    1. המכה בפנים של איגי באמת היתה מוזרה ולא דיברו על זה. זה באמת היה בכוונה? אני לא בטוח.
      מיאמי התאמצו ועוד איך, נתנו את כל מה שיכלו בדגש על באטלר

  8. מכה מכוונת לגמרי, צריך רק לראות את המבט של לברון לאחר מכן. גם מה שעשה לאוליניק מכוון ,ופשוט אף אחד לא שם לכך דגש- אם זה היה הפוך המכה הו הייתה משודרת בכמה ריפלייס, משהו כמו המרפק של ג'יילן בראון בגמר המזרח. לא חושב שמיאמי עשו יותר מדי בהגנה חוץ מקולות ורעשים עם הידיים, לקבל 68 נק 'מחצית זה מבחינתי לא הגנה של פיינלס באטלר מתאמץ ונותן הכל, אבל זה לא מספיק כשכולם מקובעים בהגנה האיזורית ועושים טעויות כשמטילים אחריות האחד על השני. גם התקפית באטלר החטיא לפחות שלווש זריקות שצריך לשים, אבל עם קרסול פגוע, משחק כמעט כל המשחק ועם החסרים באמת הוא לא מי שצריך לבוא אליו בטענות.

  9. ממש לא מכה מכוונת.
    לברון קפץ לריבאונד וג'ימי באטלר דחף אותו בעודו באוויר. הוא לא היה יכול לעשות כלום. כשדוחפים אותך באוויר אתה מנסה לתפוס משהו כדי להתייצב. להחזיק משהו יציב כדי לא ליפול. היד שחיפשה משהו להתייצב דרכו פגשה את הפרצוף של איגי

  10. תודה יינון. הדימוי הנכון זה לשחק תופסת עם ילד. כל פעם שהוא מתקרב אז עושים ריצה קטנה.

    .
    .
    אני גם נזכר בלאנסר שלי. אוטו עם V8 שיוצר באדלייד. שהאתגר הוא להצליח לנסוע לפי המהירות החוקית, זה די בעיה עם כל המצלמות ( שוטר בקופסא) . האוטו הזה שתה לי את כל הנקודות מהרשיון. בסוף היה לו סדק במנוע שתיקנתי עם אפוקסי, אז כמו שהוא נסע על דלק הוא נסע על מיים. מכרתי אותו לפירוק ב $200. הבא אחריו טויוטה שקניתי ולא הייתי יכול לנסוע עליו רבע שנה בגלל השלילה של ה V8….

כתיבת תגובה

סגירת תפריט