עונת 2021 בפתח ולפני שנדבר עליה ארצה להתייחס לסיום העונה הקודמת 2019-2020 שהסתיימה בטרגדיה ספורטיבית (לדעתי) כשהעונה הופסקה.

בתור אדם שזוכר את גביע אירופה כבר כילד באמצע שנות ה-80 ובתור אחד שאני חושב שגם היום זוכר בעל פה את כל משתתפות הפיינל פור משנת 1988 עת שוחק הפיינל פור הראשון אני חש שהתקבלה החלטה לא נכונה!

נכון, העולם כולו במשבר אבל היה ניתן לפתור אותו בצורה אחרת מאשר לבטל את הליגה. אפילו הפתרון הבעייתי מאד של ליגת האלופות סל שחידשה את המשחקים היום בשלב רבע הגמר הוא פתרון עדיף.

היה ניתן לפתור זאת אחרת בייחוד כשישנן קבוצות שהבטיחו כבר עלייה לרבע הגמר (5 קבוצות כולל מכבי ת"א) ולכן היה ניתן בפתרון יצירתי כלשהו לעשות טורניר על 3 המקומות האחרונים ואז לערוך טורניר פיינל 8, אפילו בתחילת עונה זו.

כאן נפגעו קבוצות שנתנו עונה נהדרת בלי שהשלימו אותה ואני מתכוון בעיקר לאנדולו אפס המוליכה של העונה שהופסקה שהייתה אז בכושר נהדר עם מאזן 4-24 – מאזן שלא היה רק הטוב ביותר אשתקד אלא בכלל בפורמט החדש שהחל בשנת 2017.

הנפגעת השנייה בעיניי היא מכבי תל אביב שהבטיחה חזרה לרבע הגמר לאחר 4 שנים אך החזרה הייתה על הנייר בלבד. גם אם לא הייתי מחדש את העונה אשתקד אני חושב שהייתי ממשיך את ששת מחזורי העונה הקודמת וקובע עוד סיבוב משחקים בודד העונה.

ככה גם הייתי מביא לידי ביטוי את ההצלחה או הכישלון שנעשו על המגרש אשתקד וגם קצת הייתי מקצר את העונה (לפי הצעתי סיבוב בודד העונה + 6 משחקי ההשלמה – סה"כ 23 מחזורים לעומת 34 שיהיו העונה), מה שיכול היה לעזור גם במצב חלילה של התפרצות המגיפה ובלת"מים שונים.

בשורה התחתונה יש פיל בחדר. כאוהד לא האמנתי שמעבר לספקולציות הספורטיביות נצטרך לעסוק בספקולציות נוספות ולקחת את המשך קיום העונה בערבון מוגבל, דבר שאני אקח הלאה כאוהד בוודאי בליגה שכ"כ אכזבה ולא דאגה לסיים את העונה בניגוד למשל לנ.ב.א או לליגה הישראלית שלנו וכמובן לליגת האלופות בכדורגל ולמעשה רוב מוחלט של הליגות ברגל. לכן תמיד יתגנב החשש ששוב תהיה עונה שלא תגיע לסיומה וזה חבל.

2020/21:

השיטה לא השתנתה וגם לא הקבוצות. למעשה, כל 18 הקבוצות ששיחקו אשתקד במפעל ימשיכו איתנו בעונה הנוכחית. הן ישחקו 34 משחקים בשני סיבובים בני 17 מחזורים כל מחזור. בסופו של יום 8 הראשונות ימשיכו הלאה לסדרות רבע הגמר בפורמט הטוב מחמש (1 נגד 8, 2 נגד 7 וכו').

מנצחות הסדרות ישחקו בפיינל פור שצפוי להתקיים בקלן גרמניה ב-28-30 במאי, כשחצאי הגמר ב-28. בשורות הבאות אכתוב תחזית ואתייחס לקבוצות השונות כאשר על מכבי תל אביב ארחיב בסוף. באופן עקרוני היה קיץ יחסית רגוע בגזרת הרכישות מסיבות מובנות.

ניסיתי לחלק את הקבוצות ל-4 דרגים: כאלו שיכוונו לזכייה, כאלו שיכוונו לכרטיס לפיינל פור, אלו שינסו להיאבק ולהגיע לרבע הגמר והיתר.

הפייבוריטיות – אפס, ברצלונה וריאל

בעיניי השלישייה הזו חייבת להגיע לפיינל פור ומהשלישייה הזו צפויה לצאת אלופה (אם כי לאור ניסיון העבר הרביעית שכבר תגיע לפיינל פור תוכל להפתיע). אני לא רואה מי שיכולה לסכן את הכישרון של השלישייה הנ"ל בסדרה של הטוב מחמש.

אנדולו אפס הוליכה את הטבלה לפני ההפסקה עם מאזן נהדר של 4-24. רוב השמות המוכרים ממשיכים, כולל את המאמן עתמאן ואת הכוכבים כאשר הכוכב הגדול ביותר הוא שיין לארקין שהיה חייב להיבחר לאם וי פי אשתקד אלמלא הופסקה העונה. איתו ישנם מיציץ' הסרבי, סימון הקרואטי ואיתם סינגלטון ודאנסטון (האחרון אקס חולון ובני השרון). עוד בסגל רודריג בובואה עם טבעת אליפות בדאלאס 2011 וטיבור פלייס הגרמני הגבוה.

ברצלונה הייתה עם 6-22 בעונה שעברה אבל לא זכתה בסיומה בשום תואר. היא החליפה את המאמן בשאראס, אולי השם המעניין על הקווים בעונה הקרובה. ההחתמה המרכזית היא ניק קלאת'ס היווני, הסמל של פאו בשנים האחרונות, אלוף אירופה ב-2011 ופעמיים שחקן חמישיית העונה.

הוא יצטרף לשמות הנהדרים שכבר נמצאים בקבוצה כמו ניקולה מירוטיץ', האנגה ההונגרי, הרטל הרכז הצרפתי, אוריולה, אברינס וקלבר המקומיים (אוריולה וקלבר עם זהב מאליפות העולם אשתקד) והיגינס שמתחיל עונה שנייה בקבוצה אחרי שלקח פעמיים את היורוליג במדי צסק"א. לצדם יש את ברנדון דיוויס האמריקאי ועוד שמות מעניינים מאוד.

בשורה התחתונה סגל איכותי ביותר. הקבוצה נפרדה לאחר שנים רבות מטומיץ' הסנטר ששיחק 8 שנים במועדון ובעוד אני כותב ישנן שמועות שמדברות על כך שמארק גאסול יעזוב את טורונטו ויצטרף לברצלונה וזה כבר בכלל יהפוך אותה למפחידה עם חמישייה אימתנית במונחי יורוליג  שתכלול את קלאת'ס, היגינס, האנגה, מירוטיץ' וגאסול לצד מאמן כמו שאראס. עוד חזון למועד. כך או כך מדובר בקבוצה חזקה מאד בכל מקרה.

ריאל מדריד, אשתקד מקום שני עם 6-22. הודחה בשלב הראשון של טורניר האליפות הספרדית המוזר אבל לפחות לקחה את הגביע המקומי. הקבוצה משדרת יציבות גדולה בניגוד לקבוצת הכדורגל, בעיקר בעמדת המאמן שם ממשיך פאבלו לאסו לעונה עשירית ברצף כמאמן (שיחק שם גם כשחקן).

בסגל: הרכז הנהדר קמפאסו שמהווה את השאלה הגדולה ביותר מכיוון שהוא רוצה לשחק בנ.ב.א אלא שהעיכוב וחוסר הודאות שם משאירים אותו לפחות זמנית בריאל. הוא הבהיר שמטרתו לעבור וכרגע הוא לפחות זמנית במדריד. עדיין יש לריאל שמות נהדרים רבים נוספים כמו חבריו הארגנטינאים לפרוויטולה וגבריאל דק.

גם הרכז הצרפתי קוזר ממשיך ואיתו האמריקאים קארול, הצלף הוותיק, תומפקינס ורנדולף עם טיילור. המקומיים הוותיקים יול, פרננדס ואפילו פליפה רייס בן ה-40 עדיין בקבוצה (שלושתם אלופי עולם עם ספרד ב-2006 או ב-2019). אדי טבארס, שחקן ההגנה של 2018/19, עדיין בקבוצה.

קבוצה נהדרת, בעיניי הטובה ביותר (לפחות עד הגעת גאסול לברצלונה ו/או עזיבת קמפאסו).

יאבקו על כרטיס – צסק"א, מילאנו, מכבי ופנרבחצ'ה

למכבי אתייחס בנפרד.

צסק"א מוסקבה הגיעה למקים הרביעי אשתקד עם 9-19. הפגרה סיימה רצף של 8 שנים בפיינל פור מ-2012 עד 2020. האלופה המכהנת כשעל הקווים נשאר איטודיס – עוזרו הותיק של אוברדוביץ' שהוביל את מוסקבה לשני תארי יורוליג.

הסגל כולל את קלייבורן שהיה אם וי פי הפיינל פור האחרון, 2019, בו הצעיד את צסק"א לזכייה. היה גם חבר חמישיית העונה והוא גם אקס חולון. קלייבורן נפצע אשתקד וגמר למעשה את העונה עוד לפני שהיא הסתיימה בלאו הכי. איתו יככב מייק ג'יימס מלך הסלים של העונה המלאה האחרונה ומי שהוביל את הקבוצה אשתקד לאחר פציעת קלייבורן.

הרכש הבולט הוא טורניקה שנגליה: הגאורגי שמגיע לאחר 6 עונות בבאסקוניה איתה נפרד עם אליפות מתוקה בספרד, בעברו חמישיית היורוליג. עוד סמל מקבוצה אחרת שנרכש הוא הגבוה מילוטינוב הסרבי שמגיע לאחר 5 עונות באולימפיאקוס. הם ינסו לחפות על קייל היינס שעזב, לצד דניאל האקט, דארון היליארד ועוד. מדובר בסגל איכותי כרגיל, אבל רחוק מהאיכות שהייתה בין 2004 ל-2019 כשלצסק"א היה אחד משני הסגלים הטובים ביורוליג.

ארמני מילאנו אכזבה מאוד בעונה הקודמת עם מאזן של 16-12 והמקום ה-12 בסיום העונה. הקבוצה ביצעה את הרכש המרשים ביותר מכל הקבוצות. על הקווים ממשיך אטורה מסינה, אחד המאמנים הגדולים באירופה בעבר שזכה לאחרונה ב-2008 (בתואר היורוליג הרביעי שלו). נכשל אשתקד ובמשך 5 שנים היה העוזר של פופוביץ' בסן אנטוניו. קיבל כל מה שרצה, עכשיו צריך להחזיר.

בוצעה מתיחת פנים משמעותית בסגל שמתחילה במלקולם דילייני שהגיע מברצלונה. חמישיית העונה ב-2016 כשהוביל את קובאן לפיינל פור. זאק לידיי, אקס גלבוע/גליל, מגיע אחרי עונה לא רעה בקובנה. ג'יג'י דאטומה חוזר לאיטליה אחרי 5 עונות בפנרבחצ'ה וזכייה ביורוליג.

גולת הכותרת בעיני היא החתמתו של קייל היינס שלקח כבר 4 תארי יורוליג (2 באולימפיאקוס ו-2 בצסק"א) והיה גם פעמיים שחקן ההגנה. כל אלו מצטרפים לסרחיו רודריגז, גם הוא וותיק בן 34 אמ וי פי המפעל בעבר עם 2 זכיות ביורוליג (ואליפות עולם עם ספרד), מייקל רול אקס מכבי, ציצאריני ועוד. בקבוצה הביאו שני גבוהים אמריקאים.

בקיצור, יש סגל נהדר. סימני השאלה הם החיבור שלהם והעובדה שיש 6 שחקנים בגיל 33 ומעלה בעונה מפרכת.

פנרבחצ'ה אולקר סיימה את הפסקת הליגה במקום השמיני עם 15-13. היא עברה מתיחת פנים רצינית כשהשינוי הבולט הוא עזיבת זליקו אוברדוביץ' הגדול והגעת איגור קוקושקוב שהוביל את סלובניה לזכייה ביורובאסקט ואימן את פניקס.

נוסף לאוברדוביץ' עזבו שחקנים רבים – סלוקאס, דאטומה, מאלי, קלינצ'יץ' ועוד. עדיין יש בקבוצה כוכבים גדולים ולי היא מזכירה את אולימפיאקוס 2012, שסבלה מעזיבת שחקני מפתח (תאודוסיץ', קלייזה, ניקולה וויצ'יץ' ויותם הלפרין), מה שלא מנע ממנה להגיע לתואר כפול עם ספאנוליס וצוות מסייע.

את הסגל כאן יוביל נאנדו דה קולו, השחקן השני בטיבו בעשור האחרון. אמ.וי.פי הסדירה והפיינל פור, 5 פעמים בחמישיות העונה (3 בראשונה) ו-5 עונות רצופות של 50-40-90. בשנה לא פשוטה אשתקד קלע 15.9 נק' ב-50.6% ל-2, 40.7% מה-3 ו-95.6% מהעונשין. ממוצע של 94% מהעונשין ב-192 משחקים, במיוחד לשחקן שסוחט הרבה עבירות, חסר תקדים גם ברמות ה-NBA.

יאן ווסלי, האמ.וי.פי המכהן, מתחיל שנה שביעית בקבוצה. בובי דיקסון (או עלי מוחמד בשמו החדש) ממשיך לעונה שישית בגיל 37. השאלה הגדולה היא איך יתחברו השחקנים המשלימים שברובם בשנה הראשונה בקבוצה ואולי אף באירופה. זה מתייחס בעיקר ללוראנזו בראון האמריקאי שיחד עם וסטרמן הצרפתי יצטרכו למלא את המקום של המנוע סלוקאס.

יאבקו על הכרטיס האחרון להצלבה

חימקי, ולנסיה, באסקוניה, אולימפיאקוס, פאנתינייקוס.

חימקי: אשתקד 7 בהפסקה עם 15-13.

המאמן הוא הליטאי רימאס קורטינייטיס, שחקן העבר שממשיך לעונה שנייה.

בסגל הכוכב הגדול הוא כמובן אלכסיי שבד. הסמל ומלך הסלים של המפעל בעבר. הרכש המעניין הוא גרג מונרו שאחרי קריירה ארוכה ב-NBA ומספרי דאבל-דאבל בשיא מגיע מבאיירן מינכן בעונתו השנייה במפעל. עוד בסגל ירבקו, מוניה, טימה ושני אמריקאים.

ולנסיה: אשתקד 10 בהפסקה עם 16-12. המאמן הוא חואמה פונסארנאו הלא מוכר והרכש המעניין הוא קאליניץ' שמגיע לאחר 5 עונות בפנרבחצ'ה שם לקח את הגביע 2017 כאשר קלע 17 נק' בגמר.

המונטנגרי דובלייביץ' ממשיך לעונה 9. פרננדו סן אמטריו, פעם סמל בויטוריה, ממשיך לעונה 6 בגיל 36. דריק וויליאמס הוא השני שמגיע מפנרבחצ'ה ו-ואן רוסום הרכז הבלגי ממשיך בסגל לא רע בכלל.

באסקוניה: אשתקד דורגה 13 עם 16-12 בהפסקה בסיום עונה מאכזבת מאד שכללה לא מעט תבוסות קשות. העונה הסתיימה בדובדבן גדול בזכייה בפורמט הייחודי של אליפות ספרד.

מי שהוביל לשינוי הוא המאמן הוותיק דושקו איבנוביץ, כבר בן 63 עם הישגים רבים במועדון. הסגל נפרד מהכוכב הגדול שנגליה ומי שיוביל הוא האיטלקי לוקה וילדוזה שקלע את סל האליפות ויצטרך להוביל. יעזרו לו האמריקאי פייר הנרי, זוראן דראגיץ האח של, דיופ ועוד. לא סגל נוצץ אבל קבוצה עם אופי.

אולימפיאקוס: אשתקד 11 בהפסקה עם 16-12.

המאמן: יורגוס ברצוקאס. הוביל את המועדון לזכייה ביורוליג 2013.

הסגל יכלול את הרכש הבכיר סלוקאס שחוזר לקבוצה בה שיחק 7 עונות ולקח 2 תארי יורוליג. הוא מגיע לאחר 5 עונות בפנרבחצ'ה שם לקח יורוליג שלישי ונבחר לחמישיית העונה 2019. מעניין איך הוא יסתדר עם הסמל הגדול והקפטן ספאנוליס בן ה-38. אם הוא יידע להעביר את המושכות לסלוקאס כולם ירוויחו.

ספאנוליס בעיניי שחקן העשור עם 8 הופעות בחמישיות היורוליג בקריירה כולל 3 בראשונה. היה אם וי פי המפעל ו-3 פעמים מצטיין הפיינל פור. איתם צמד האלופים המקומיים פאפניקולאו ופריזניטיס. שניהם היו שותפים עם סלוקאס וספאנוליס לצמד התארים 12-13 הראשון היה הצעיר המצטיין והשני שחקן חמישיית המפעל בעבר.

הזרים פחות מוכרים, כולל ארבעת האמריקאים. אם פגעו בהם הקבוצה תרוץ למעלה.

פאנתינייקוס: אשתקד דורגה 6 בהפסקה עם מאזן מאוזן של 14-14, אבל נראה שנכשלה מהותית והקבוצה שלא נעדרה מההצלבה מאז 2010 (וגם אשתקד הייתה קרובה עד ההפסקה) תתקשה מאד לשחזר זאת העונה לאחר קיצוץ תקציבי ועזיבות מהותיות.

העזיבה המהותית ביותר הייתה של ריק פיטינו על הקווים. במקומו המאמן גאורגאיוס בובוארס המקומי האלמוני. הסגל לא מרשים: הרכש המרשים הוא של נמניה נדוביץ' הסרבי שהגיע ממילאנו ואקס מכבי. פייר ג'קסון גם משחק בקבוצה. האמריקאים מרכוס פוסטר וארון וייט יקבלו תפקיד משמעותי.

לא יגיעו להצלבה ויהיו תחרותיות

מינכן, הכוכב האדום, וילרבאן, זניט סט פטרסבורג.

מינכן: אשתקד 20-8 מקום 17 ולפני האחרון.

המאמן: אנדראה טרינקיירי האיטלקי שחוזר לגרמניה לאחר שאימן בבאמברג.

בסגל: הסנטר מלקולם תומאס שהיה בחימקי. בגבוהים גם האמריקאים ג'וואן ג'ונסון, בעברו עונה בסלטיקס ושחקן ההגנה ביורקאפ וגם מיודענו ריינולדס, אקס מכבי אשתקד. את הקבוצה יוביל נייק ויילר-באב.

הכוכב האדום: אשתקד 17-11 ומקום 14 בהפסקה.

המאמן: סאשה אוברדוביץ' שחוזר לקבוצה.

הסגל: אלמוני למדי עם 3 אמריקאים. הבכיר ביניהם הוא ג'ורדן לויד שמגיע מולנסיה. ידוע שעם הקהל המיוחד (אם יהיה קהל) הקבוצה תזכה לדחיפה מיוחדת.

וילרבאן: אשתקד 18-10 ומקום 15 בהפסקה.

המאמן טי ג'י פארקר, האח של טוני פארקר, הבעלים של הקבוצה ורכז העבר הגדול.

הסגל: גם כאן לא מרשים. המוכרים נוריס קול עם 2 טבעות אליפות במיאמי כשחקן רוטציה לגיטימי ומעלה אקס מכבי (אליפות וגביע). עוד שם בכיר הוא של גרשון יבוסלה המקומי, בעברו בסלטיקס.

זניט: אשתקד 20-8, נעלה את הטבלה בהפסקה.

המאמן: צ'אבי פאסקוול: הגיע באמצע העונה שעברה לאחר שעוטר בתארים בברצלונה ופאו, 13 סה"כ כולל כמובן זכייה ביורוליג 2010 והוא ינסה להעלות את הקבוצה מדרגה.

הסגל: כולל את קווין פנגוס שמגיע מברצלונה. לשעבר בקובנה שם עשה פיינל פור ונבחר לחמישיית העונה השנייה. נציין גם את גודאייטיס הגבוה הליטאי שמגיע ממילאנו וגם את המקומי הוותיק פרוזידון, בעברו 9 עונות בחימקי (יורוקאפ) ו-5 בצסק"א עם יורוליג שמגיע אחרי שנתיים בקובאן בגיל 35. פוסקוב והאמריקאי ריברס ידברו.

בשר תותחים – קובנה ואלבה

קובנה: דורגה 9 בהפסקה עם 16-12.

איבדה את האיש שעשה שם קסמים על הקווים. במקומו הגיע המאמן מרטין שילר האוסטרי.

בולטים בסגל ג'ופרי לוברן הגבוה הצרפתי, וינקונאס הוותיק בן 36 חמישיית היורוליג השנייה 2018 ותומאס ווקאפ הגארד האמריקאי ימשיך להוביל את הקבוצה. לי נראה ששאראס עשה ממנה הרבה יותר ממה שהיא וקשה לי לראות אותה נותנת פייט.

אלבה ברלין: אשתקד דורגה 16 בהפסקה עם 19-9.

המאמן: אאיטו גרסיה רנסס המיתולוגי, מאמן ברצלונה לשעבר והנבחרת הספרדית.

אך אין לו סגל שיכול לדגדג את הקבוצה הממוצעת במפעל. מי שיוביל הוא פייטון סיבה ואיתו לוק סיקמה הבן של ג'ק סיקמה, חבר היכל התהילה כוכב מילווקי שלקח אליפות 79 והיה 7 פעמים אולסטאר.

מכבי ת"א

מבלי להרחיב על הסגל של מכבי (שפורט בפוסטים של נווה גלב וחיים), היו כמה עזיבות וכמה החתמות וזה פחות או יותר מתאזן. מכבי תחסר את הביתיות שחשובה לה יותר מרוב הקבוצות עם הפסד בודד אשתקד בבית.

מכבי היא חלק מ-11 הקבוצות שלא יארחו עם קהל בעוד 7 קבוצות כן יארחו עם קהל כולל יריבות ישירות לפי הצפי כמו מילאנו, צסק"א, חימקי ו-ולנסיה. בכל זאת לוח המשחקים יחסית נוח בהתחלה, מה שבלט בניצחון על אלבה.

ובשורה התחתונה: יש הרבה משתנים העונה יותר מעונה ממוצעת ובכל זאת נדמה שהנקודה המרכזית היא הפציעות. מכבי תל אביב אשתקד הייתה מאד פציעה ואף על פי כן הצליחה בהרכבי טלאים הרבה בזכות יאניס אבל גם בזכות יתרון הביתיות שהיה יתרון של ממש אשתקד לאחר שנים רבות.

העונה לצערנו לא נזכה לראות בעתיד הנראה לעין את הקהל ולכן נותר לקוות שלא יהיו פציעות משמעותיות. אשתקד מכבי הייתה מהקבוצות הפציעות במפעל: פציעות שכללו את כספי, בלאק, דיברתולמיאו, וולטרס וכן תקופות של זוסמן ואפילו ווילבקין. עדיין, מכבי הצליחה לעיתים עם החמישייה השנייה שלה כאשר כל הראשונה לא שיחקה עקב פציעות.

אם הצד הזה של הפציעות יהיה סביר מכבי צריכה לגמור את העונה במקומות 4-6, כאשר ההבדל בין 5 ל-6 משמעותי מאד בכל הקשור לסיכויי הפיינל פור.