רק תבקשו סליחה / עמיחי קטן

רגע לפני יום הכיפורים התשפ"א הבעל"ט, הגיע הזמן לדרוש התנצלות מכל אנשי ה-NBA שפגעו בנו ובחווית הצפייה שלנו השנה. כמובן שעל מנת שהפורמט הזה יעבוד כמו שצריך, אנחנו גם צריכים למחול להם בסופו של דבר, ולכן נשתדל גם לעשות את זה בכל אחד מהמקרים שיוזכרו כאן. בסוף גם אנחנו האוהדים נבקש סליחה מאחד שראוי לכך.

גולדן סטייט:
עם העזיבה הצפויה של דוראנט והפציעה של קליי, לא בהכרח ציפינו מכם להישאר קונטנדרים, אבל היה נראה שאתם עושים את המהלכים הנכונים מבחינה ניהולית, וציפינו לראות משהו מזה גם על הפרקט, וכמובן גם את סטף קרי, שחקן מהאהובים ביותר בליגה. קיבלנו מכם קבוצה גרועה ברמות היסטוריות, כשגם דראגן בנדר ממכבי וג'רמי פארגו שהגיע אחר כך להפועל היו שווים דקות בסגל הרע של הקבוצה, ואת סטף קיבלנו ל-5 משחקים בלבד העונה.

אז למה בכל זאת לסלוח – כי קליי סוף סוף חזר להתאמן וכל הציפיות עוד יכולות להתממש בעונה הבא, אבל בעיקר בגלל הסיכוי שתבחרו את דני אבדיה בדראפט וצריך לשמור על יחסים טובים.

מייקל ג'ורדן:
הגדול מכולם על הפרקט המשיך להביך אותנו בתפקיד הניהולי גם בשנה האחרונה. זה התחיל מהויתור המוזר על קמבה ווקר, למרות ההנחה הענקית שהוא היה מוכן לעשות לקבוצה שבחרה בו, וממשיך בחוסר היכולת של שארלוט ללכת לבנייה מחדש כשצריך. כקבוצה שלא עברה סיבוב בפלייאוף במילניום הנוכחי, וזה עוד במזרח הבינוני יותר, לא ברור איך הנוכחות של מלך השחקים לשעבר תורמת לקבוצה שממשיכה להיות סמל למה שאף קבוצה לא רוצה להגיע אליו.

אז למה בכל זאת לסלוח – כי ג'ורדן תיווך לא אחת בין הליגה לשחקנים ברגעי משבר, והיו הרבה כאלה העונה, כי הליגה צריכה גם בעלים שהיה פעם שחקן, וזה שהוא אפרו-אמריקאי לא מזיק לתדמית של הליגה, וכי אנחנו צריכים עוד ועוד הוכחות לזה שגם הוא אנושי.

ג'ים בוילן:
אנחנו שומעים כבר כמה שנים על הקבוצה הצעירה והמוכשרת בשיקגו, ויש מי שמהמר עליהם לפלייאוף בכל פעם, אבל הקבוצה שם לא מתקדמת בשום שלב. כאן הרוב מסמנים את המאמן (לשעבר) כאשם העיקרי, ובעיקר בגלל היחס הקשוח מדי לחברי הקבוצה הצעירים. החבורה שזקוקה ליד מאמן מכוונת קיבלה במקום זה יד מאמן מכה שלא מאפשרת לקבוצה להתקדם מבחינה מקצועית, וזאת למרות שיפור נוסף ביכולת של זאק לאבין שמקרב אותו לאולסטאר.

אז למה לסלוח בכל זאת – תמיד קל יותר להאשים את המאמן, אבל הפעם לא ניתן להסתפק בזה. קובי וויט קולע באחוזי קוטג' בקופסא, מארקאנן איבד לחלוטין את היד, קרטר בעיקר נפצע ולאבין עדיין לא ברמה הנדרשת לסחוב קבוצה. חוץ מזה, את עונשו בוילן כבר קיבל עם הכרטיס בכיוון אחד הביתה. עכשיו נראה מה דונובן יוכל לעשות עם הסגל הזה.

דריל מורי:
בשנה האחרונה נדמה שה-GM של יוסטון קצת איבד את הצפון והלך על מהלכים שנועדו לתיאוריות מתמטיות ולא להצלחה של הרוקטס. הטרייד על ווסטברוק נראה כמו הפסד שגם פגע משמעותית ביכולת העתידית להתחזק או ללכת לבנייה מחדש, והמעבר לסופר-סמול-בול נחשף בערוותו במהלך הפלייאוף. הפסדנו עוד עונה מצוינת של הארדן, והפעם אולי אפילו פלייאוף שהוא הצליח לעמוד בציפיות האישיות, אבל כזה שנגמר הכי מוקדם בעידן מייק ד'אנטוני שזיהה את משב הרח ונטש את הספינה.

אז למה בכל זאת לסלוח – לקראת סוף העונה הסדירה זה היה נראה מצוין והפציעה של ווסטברוק היא זו שהרסה הכל. מורי גם הוכיח שהוא מסוגל להנדס טריידים במצבים לא פשוטים, ויש מקום להאמין שהוא כבר חושב על הצעדים הבאים.

ברט בראון:
הסגל שנבנה בפילדלפיה הוא לא ממש מתאים, ועל זה יסכימו כולם, אבל בעונה שעברה הם הגיעו מרחק כמה קפיצות של הכדור על הטבעת מגמר המזרח, ולא הייתה כמעט שם סיבה ללכת אחורה כקבוצה. אמנם באטלר ורדיק עזבו, אבל בקיץ נראה היה שהגיעו תחליפים מספיק טובים, ולכל אחד מכוכבי הקבוצה היה הרבה מקום להשתפר. בפועל הסיקסרס נראו מזעזע במשחקי חוץ לאורך העונה, והבועה לא היטיבה איתם, וזה הסתיים בהדחה בסוויפ בסיבוב הראשון. בראון אכן שילם במשרתו, כאשר למרות הסיטואציה הלא פשוטה, תתקבל כנראה הסכמה שהוא היה יכול לעשות את זה טוב יותר.

אז למה בכל זאת לסלוח – הסגל בנוי מ-2 כוכבים שלא ממש מסוגלים לשחק ביחד בהתקפה, והחמישייה בנויה מסמול פורוורד, 2 פאוור פורוורדים ו-2 סנטרים. אם בעונה שעברה הסיקסרס היו קבוצת הגנה מצוינת וקבוצת התפקה בינונית, אז השנה הצליחו לשמור פחות או יות על הגנה באותה רמה, אבל הסגל לא הכיל מספיק כישרון התקפי שמסוגל לשחק ביחד.

זאיון וויליאמסון:
במקרה הזה הנאשם כלל לא אשם, אלא הציפיות שאנחנו הדבקנו לו, ואולי גם העובדה שהוא עמד בהן בחלק מהזמן. חודשים ארוכים חיכינו להופעת הבכורה של הרוקי המדובר ביותר בהיסטוריה, שהופיע שנה אחת בלבד אחרי הרוקי הטוב בהיסטוריה, והציפיות היו בשמיים. 4/4 רצופים מחוץ לקשת בהופעת הבכורה עשו את זה עוד יותר מטורף, וזאיון המשיך לתת נתונים של אולסטאר, ועל הדרך גם להפוך את הפליקנס למועמדים לפלייאוף. אז איפה האכזבה שלנו – בבועה. שם זאיון התקשה לתת את התפוקה שציפינו ממנו, והפליקנס הודחו בשלב יחסית מוקדם של הבועה.

אז למה בכל זאת לסלוח – בפשטות – הוא לא אשם בכלל. העובדה שהוא קלע 22.5 נקודות למשחק כרוקי היא המפתיעה, ולא העובדה שהוא ירד ל-18.4 בבועה. השחקן שהכי תלוי בהכנה הפיזית המתאימה התקשה כשהיא לא הייתה באופן ברור, ועדיין היה לא רע בכלל. יש בהחלט מקום לקוות שהפליקנס ימשיכו לבנות סביבו.

גרג פופוביץ':
לפני 3 שנים נדמה היה שפופ שוב מצא את הסופרסטאר שלו ובונה את האלטרנטיבה הכי גדולה לשלטון גולדן סטייט, אבל אז נוצר הסכסוך עם קוואי, ומאז נדמה שמלך הלילה מסרב להבין שהקבוצה שלו צריכה להתחיל להיבנות מחדש, ואולי גם הגיע זמנו להעביר את הלפיד לבקי או טימי. את קוואי הוא החליף בדרוזן והשילוב בינו ובין אולדרידג' מנע את התקדמות הצעירים בזמן שהם לא מביאים לו יותר מסיבוב ראשון בפלייאוף, והעונה גם נעצר רצף הפלייאוף הארוך בכל הזמנים (בשוויון עם הסיקרס של שנות ה-50 וה-60).

אז למה בכל זאת לסלוח – כי מדובר כנראה במאמן הגדול בכל הזמנים, או לפחות באחד מהגדולים ביותר, וכי פופ כבר הצליח כמה פעמים להחזיר את הספרס להיות קונטנדרים אחרי שנדמה היה שתורם כבר עבר, אבל בעיקר בגלל הבועה שהראתה שפופ הבין שצריך לשלב יותר את הצעירים, גם על חשבון הכרטיס לפלייאוף, וכך בדיוק קרה.

קוואי לנארד ופול ג'ורג':
מקוואי אנחנו מחכים להתנצלות כבר כמה שנים, מאז שהוא החליט שלא לסמוך על הצוות הרפואי של הספרס. בשנתיים האחרונות קוואי עובד לפי תכנית מנוחות יזומות שמטרתה לשמור עליו בריא, ובפלייאוף שעבר היה לזה חלק חשוב בטבעת הקנדית. העונה הפורמט הזה כשל כשקוואי נפל מהרגליים ברגעי ההכרעה ואיבד יתרון 3- 1 נגד דנבר כשהוא קולע באחוזים רעים ברגעים המכריעים.
המקרה של ג'ורג' יותר קשה. בעונה שעברה הוא סיים שלישי בהצבעות ל-MVP, אבל הוא מקפיד כבר 4 עונות ברציפות להיות פחות טוב בפלייאוף. לצד משחקי קליעה מצוינים של ג'ורג', ראינו לא מעט משחקים בהם הוא לא תרם כמעט בכלום וכמעט אפילו הועיל ליריבות, מה שגרם ליותר עומס להיות מוטל על כתפי קוואי.

אז למה בכל זאת לסלוח – התנאים המיוחדים של הבועה הקשו מאוד על היכולות הפיזיות ועל תכנית העבודה של קוואי, מה שמסביר את חוסר היכולת שלו לתת לקליפרס את מה שנתן לטורונטו בעונה שעברה, וגם לאחרים הבועה היא תירוץ לא רע. חוץ מזה, אי אפשר לכעוס על זה שיוקיץ' ומארי הגיעו לגמר המערב.

מייק בודנהולזר:
יש לך את ה-MVP פעמיים רצוף, וכעת גם שחקן ההנגה, ולידו צוות מסייע טוב משני צידי המגרש, ואתה הצלחת להתאים את הסגל ואת שיטת המשחק, כך שכעת יש לך את הקבוצה הטובה בליגה. בעונה שעברה הגיע הפסד בגמר המזרח אחרי יתרון 2- 0, אבל היה קל לסלוח בגלל הריצה הנהדרת של טורונטו. הפעם, ההפסד 4- 1 למיאמי בסיבוב השני לא יכול לעבור בשתיקה, למרות שקל להסתנוור ממיאמי. חוסר היכולת להתאים את הקבוצה למצב ולשנות את תכנית המשחק כשהיא לא עובדת גורמת לבאקס להיות הקבוצה הכי טובה בעונה הסדירה, אבל גם זאת שתמיד תמצא למי להפסיד בפלייאוף. יאניס עוד עשוי לרצות לעזוב בקצב הזה, ואז הפסדת את הבאק הכי גדול מאז קארים.

אז למה בכל זאת לסלוח – בלי בודנהולזר יאניס לא היה MVP ומילווקי לא היו מועמדים לאליפות. אם הבאקס יהיו מודעים לחסרונות שלו וימצאו את הדרך להתמודד עם זה, כמו עוזר מאמן שיודע לעשות התאמות, אז יהיה אפשר להמשיך את התהליך החיובי שקואוץ' באד התחיל במילווקי.

השופטים:
כמו תמיד, לא חסרות לנו תלונות על השיפוט, וכמו תמיד, חלק לא קטן מהתלונות מוצדק. ראינו לאורך העונה אי אלו קשיים בניהול חוקי הצ'אלנג' שגררו תסכול עמוק אצלנו, ובפלייאוף הנוכחי יש תחושה שהשיפוט לוקח חלק מרכזי יותר במשחק מאשר בשנים קודמות. יש כמה משחקים ומהלכים בפלייאוף הנוכחי שיכולים כולם להפנות בהם אצבע מאשימה לשופט הרלוונטי, ובצדק מסוים.

אז למה בכל זאת לסלוח – התפקיד הכי קשה והכי לא מתגמל בענף. השופטים כפופים לספרי חוקים בעייתיים מצד אחד, לרצון של האוהדים לראות "צדק" על הפרקא מצד שני, ולצורך לשמור על השחקנים מצד שלישי. היכולת של כל צופה לצפות במהלכים מכל זווית אפשרית ולבקר את עבודת השיפוט ודאי לא עושה להם חיים כלים. ובינינו – מי כבר חולם להיות שופט? אז בואו נכיר גם תודה לאלה שעושים את התפקיד המעצבן הזה.

בכל זאת, גם אנחנו האוהדים צריכים לבקש סליחה השנה, ובמיוחד מאדם אחד:

קובי ברייאנט ז"ל:
הדבר הקרוב ביותר למייקל ג'ורדן שנראה על פרקט של כדורסל, גם בסגנון המשחק וגם בסט יכולות כמעט זהה. במהלך הקריירה קובי נחשב "האיש הרע" של הכדורסל באירועים רבים, ורבים ניסו להאשים אותו בכל דבר רע שעבר על הלייקרס ב-20 שנותיו במועדון. כמובן שבחלק מהמקרים היה בכך צדק, אבל כל התנהגות "ג'ורדנית", עליה ג'ורדן עצמו זכה במחמאות, נתקלה ביחס הפוך לקובי שניסה לעשות את אותו דבר עליו ג'ורדן זכה להערכה כל כך גדולה, בין אם ביחס לשחקנים אחרים, מאמנים והנהלות, ובין אם ביחס לתקשורת והאוהדים עצמם. אחרי הפרישה ויתר קובי על האפשרות לקבל תפקיד מבטיח בלייקרס והעדיף להתמקד במה שנראה היה לו חשוב יותר, כמו כדורסל הנשים למשל, אבל הוא הקפיד תמיד לשמור על הקשר ללייקרס.
מותו הפתאומי של קובי ז"ל אפשר רגע לכולם להבין שהיחס אליו היה מתוך אהבה על גבול ההערצה למה שהשילוב בינו ובין הכדורסל יצר, כמעט כמו ג'ורדן, וכנראה יותר מכל שחקן אחר בן ימינו.
אז אני רוצה אישית לבקש סליחה מקובי, ואני מאמין שרבים יצטרפו אלי בזה…

עמיחי קטן

עורך ראשי. תמיד בעד הישראלים ולא רק בספורט, בהכל.

לפוסט הזה יש 31 תגובות

  1. אני לא מבין מאיפה השטות הזאת שקובי היה האיש הרע
    זו אמירה כל כך לא נכונה
    קובי היה השחקן הכי מוערך בליגה וביי פאר, לפחות ע״י הסטארים והשחקים ששיחקו לצידו
    להוציא תקרית עם 3-4 שחקנים(סמאקי ווקר,סמוש פארקר וסכסוך עם שאק)
    דברים רעים??? 5 אליפויות, 7 גמרים ואין סוף רגעי זהב
    הלוואי על כל מועדון 20 שנה כאלו
    קובי במותו זכה לאהבה יותר מבחייו, אני חושב שהוא לא היה קדוש והתקרית שלו בקולדרו ספרינגס העיבה על כך.
    אני ממש לא חושב שיש יותר מידי אוהדים שצריכים לבקש את סליחתו

    1. אני נאלץ שלא להסכים. קובי במותו זכה לאהדה אליה הוא היה ראוי, אבל במהלך הקריירה שלו הוא נתפס כשחקן בעל אופי אגואיסטי בעייתי, שלא בצדק לדעתי.
      השחקנים אכן העריכו אותו לאורך הקריירה, אבל התקשורת והרבה מהאוהדים העדיפו הרבה פעמים כל שחקן אחר.

      1. התקשורת סגדה לקובי
        הבחירות שלו לחמשיית ההגנה, חמישית העונה ואולסטארים גם כשהיה מעבר לשיא מחזקת את הטענה שלי
        הוא היה שם עבור נבחרת USA
        איזה אוהדים העדיפו שחקן אחר? אוהדים של הספרס?
        קובי היה קונצנזוס כשחקן הן בתקשורת ובטח שבקרב אוהדי הלייקרס
        מתוך סקרנות בן כמה אתה? והאם ליוות את קובי מאז שהגיע לליגה או שאתה מתבסס על שמועות?

        1. למעט הבחירה לאולסטאר בעונת הפרישה, נראה לי די ברור שקובי היה השוטינג גארד הכי טוב בליגה בשנים 2000-2013 באופן רציף, כולל 2005 בה הוא נבחר לחמישייה השנייה בגלל פציעות ומאזן קבוצתי רע.
          בקרב אוהדי לייקרס ברור שקובי הוא קונצנזוס בדומה לכל סופרסטאר אחר שנשאר נאמן לקבוצה מסוימת לאורך זמן.

        2. קובי בפרשת האונס שלו מסמל את כל מה שגרוע וחולה בארה"ב:
          מפגש של הוליווד עם קולורדו, אדם שמרשה לעצמו לקחת כל מה שהוא רוצה, ולא משלם את המחיר כי יש לו כסף. אח"כ חוזר לל.א. וסולחים לו, גם האשה וגם הקהל, כי שם זה מקובל, והוא משחק טוב, ומי זו בכלל האשה הזו?
          סיבה מספקת להפוך אותו לרע לכל החיים

          1. אני מסכים איתך בעניין הזה
            אבל הפרשה רק מחזקת את מה שכתבתי
            למרות פרשת אונס/תקיפה מינית קובי המשיך לקבל ריספקט מהמועדון והמדיה
            קובי היה לגיטימי למרות ארוע שאמור היה לסיים לו את הקריירה
            חיים כתב – שקובי היה האיש הרע של הכדורסל וזאת שטות מוחלטת
            קובי היה תחרותי ומוערך הן בקרב השחקנים, הן בקרב שחקני הלייקרס והן ע״י רוב המדיה. לאחר מותו הוא זכה לקבל אהבה לא הגיונית והייתה בזה המון צביעות.
            אבל להגיד עליו שהוא היה האיש הרע של הכדורסל זה לשון הרע/דיבה.
            קראתי כל כל הרבה כתבות וראיתי כל כל הרבה ראיונות עם שחקנים ששיחקו איתו.
            טוני גפני ששיחק בישראל סיפר על תקופה קצרה שלו בלייקרס, איך קובי נתן לו 10,000 דולר במחנה אימונים בוואגס רק כדי שיוכל לשחק בקזינו יחד עם כולם. על מוסר העבודה הנדיר שלו.
            עבור שחקנים רבים קובי היה מנטור כולל שחקנים צעירים דוגמת טייטום שנעזרו בו
            אם חיים רוצה לבקש סליחה מקובי שידבר בשם עצמו

    2. מידן וגם חיים אני אוהד לייקרס , קובי ברייאנט הסב לי הרבה רגעי אושר ויש לי המון הערכה אליו כאחד מגדולי השחקנים בהיסטוריה ואם זאת אי אפשר לקרוא להתעלם מהמקרה בקולורדו ספירנגס , בעיניי זו לא תקרית זה לגמרי תקיפה מינית עם אני עדין ועם פחות אונס. לא סתם האיש דאג לסגור את הסיפור בפיצוי כספי גדול ולא רצה להגיע לבית משפט. הניסיון אחרי מותו הטראגי להציג אותו כאיזה קדוש רחוק מאוד מהמציאות.
      באופן האישי כמו בכל שנה מי שצריך (ויש כמה וכמה לצערי ) שבהחלט יקבלו את התנצלותי הכנה…

  2. כבר הייתה בדרכה התגובה הצינית שכוללת המון אותיות למד,
    אבל ברגע האחרון חזרתי בי.
    .
    סליחה מכל מי מקהילת הופס, שברגע של התלהטות יצרים (כולנו יודעים עד כמה אהדת הכדורסל יכולה להיות לוהטת…) כתבתי כלפיו תגובה לגופו של כותב.
    GOD KNOWS
    שמתפלקות לי תגובות חסרות פרופורציה מפעם לפעם (או פעמיים או 3…)

  3. אני מנצל את הכותרת, לבקש סליחה מכל מי שיצאתי עליו באתר איי פעם, אם בכדורסל(בעיקר) או בדברים אחרים.
    ברור שנמשיך לריב, ולהתווכח, אבל לפחות ביום הזה נדגיש שהכל באמת באהבה.

  4. אני כמובן אנצל גם כן את הפוסט הזה כדי להתנצל בפני כל גולשי ועורכי האתר על כל פעם שגלשתי לפסים אישיים או שכתבתי משהו שפגע באחרים.

  5. מתנצל בפני מי שנפגע ממני אי פעם באתר.כל פגיעה אישית במישהו, מגיעה בסופו של דבר ממקום לא בריא או מאיזה חוסר אצלי, בטח עוד יקרה הרבה בעתיד, אבל בכל זאת מתנצל

  6. אני מבקש סליחה על עזיבתי את האתר לפחות עד מוצאי יום הכיפורים לאור הדברים לעיל שנכתבו בגנותו של ק.ו.ב.י בריאנט זצ״ל
    צום מועיל לצמים

  7. כמה התנצלויות נכונות, במיוחד גולדן סטייט – יש משהו מעודד בזה שהם לא היו בכלל בפלייאוף הזה, חוץ מאיגודלה (וקווין קוק) ועדיין קיבלנו פלייאוף טוב. אני מקווה שנראה עוד סדרה אחת גדולה בין לברון לווריורס, אולי אפילו בשנה הבאה. בהזדמנות הזאת אני גם רוצה להתנצל בפני כל חברי הצוות והגולשים של האתר אם פגעתי במישהו. כמו תמיד ננסה להשתפר משנה לשנה, גם ברמה האישית וגם בקהילה שאנחנו בונים כאן.

  8. מי שחושב שג"ס צריכה לבקש סליחה לא עקב כנראה אחר השתלשלות הענינים. בקיץ ההנהלה עשתה הכל כדי להציג קבוצה תחרותית (כולל ההחתמה של ראסל ויצרה חוב / נכס של 30 מיליון דבר שהבטיח תשלום מס של 50 עד 90 מיליון בשנה שאחר כך). לרוע המזל למשחק הראשון של העונה היא הצליחה להעמיד הרכב של 8 שחקנים בריאים ואז באינס התגלגל על הזרוע של קרי ושבר אותה. מכאן באמת שלא נשאר על מה להאבק והקבוצה החלה בטאנקינג, דבר שהיה קל לעשות עם כח האדם שעמד לרשותה. גם לו ניסו לנצח בכל הכח לא היו מצליחים לעשות הרבה יותר. למרות זאת הקבוצה לא ויתרה על התענוג לנצח את יוסטון בחג המולד.
    .
    אני לעומת זאת מתנצל על מי שחפירות בנושא ג"ס מעיק עליו ומבטיח להמשיך בכך כדי שיהיה על מה להתנצל בשנה הבאה.

    1. רן אני לא יודע מי יצטרך להתנצל יותר אחרי התגובה שלי אתה או אני.. אבל אני מצטרף כאן למאנו במילים קצת יותר מעצבנות: אז תפסיק להתעצל/ להתבטל/ להיזהר/ כל סיבה אחרת. תעלה את מה שכותב בפוסט או בסדרת פוסטים כי עושה רושם שאתה ממש בעניינים ועם הרבה מאוד ידע על העניין.

      1. אני ממתין לקביעת תקרת השכר ולהתברות לוח המשחקים וצפי ההכנסות. עד שזה יקרה כל הניתוחים לא שווים יותר מידי.
        .
        לולא הקורונה ג"ס היתה: מחתימה בחירת דראפט לחוזה של 7 – 10 מיליון. מבצעת עסקת רכש על בסיס ה TPE בשווי של 14 – 17 מיליון. מחתימה שחקן על בסיס MLE שזה קרוב ל 6 מיליון ומחתימה ותיק או שנים לחוזה מינימות שכל אחד עולה לה כ 1.6 מיליון. תוסיף את זה להתחיבויות של 148 מיליון שכבר קימות ואתה מגיע לחריגה של 35 עד 50 מיליון מעבר לתקרת המס ולתשלום של 100 עד 150 מיליון מס.
        .
        עכשו כשתקרת המס תרד ויש מצב שלא יהיה קהל רוב משחקי העונה קשה לי לראות את הבעלים מקבל על עצמו התחיבויות כאלו. זה לא שליקוב יזרוק מגבת לבנה אבל להערכתי הוא יקטין את החריגה מעבר לתקרת השכר ללא יותר מ 20 מיליון (תשלום מס של 50 מיליון).
        .
        כאמור בשלב הזה הכל ספקולציות עם מעט מדי אינפורמציה ודאית. אבל מענין , לא?

  9. לא בטוח כמה זה ברוח החג (מצד שני, רוח החג הזה די מעוותת במשפחה שלי אז אין לי מושג), אבל רעיון טוב לפוסט. למרות שלדעתי רוב הדמויות שהזכרת אין להן בכלל על מה להתנצל, ומקובי אין לי שום סיבה בעולם לבקש סליחה.

  10. ברשותכם אני דווקא אדבר על מה שאין עליו מחילה, אפילו ביום כיפור:
    אין מחילה על הגמר הארור בין גולדן סטייט ולקליבלנד, גמר שללא הנהלה מושחתת על כל רבדיה (שיפוט מוטה בזדון לטובת לברון וקליבלנד, הרחקה בזויה של גרין – היה צריך להרחיק גם את לברון או לא להרחיק אף אחד מהם) לגולדן ולקרי היו עכשיו 4 אליפויות ולקליבלנד אף לא אחת.

    סטף קרי שחקן הרבה יותר טוב מלברון (תגחכו כמה שבא לכם על הקביעה הזו. אני וקרי וסולחים לכם)

    1. הכעס שלך צריך להיות מופנה רק כלפי גרין –
      היה שומר את הידיים שלו לעמו, ומפגין מעט איפוק,
      הוא לאתר היה מורחק.
      ההרחקה?
      מוצדקת. אפשר להתלונן, אבל זה פלייגרנט. היות וכבר לפני כן מספיק כאלו,
      הוא הורחק.

    2. כדור, אז עוד היית אוק' סיטי – למה אתה לא כועס על כך שגרין לא הורחק על הבעיטות בביצים של אדאמס?

כתיבת תגובה

סגירת תפריט