לוס אנג'לס לייקרס (0) – לוס אנג'לס קליפרס דנבר נאגטס (0)

איך הגענו לפה:

הלייקרס שייטו לגמר המערב כפי שהיה צפוי שיעשו, אני חושב שהם נפלו בצד הנוח יותר של ההגרלה כשנאלצו לפגוש את פורטלנד שהרגישה שביעות רצון רק להיות במעמד, וגם סבלה מפציעה לקראת סוף הסידרה, ולאחר מכן פגשה את יוסטון שרק בקושי הגיעה לחצי גמר המערב, הגיעה לאחר 7 משחקים ולא הייתה בשום מצב מנטאלי לאתגר את הלייקרס.

בשתי הסדרות הלייקרס הפסידו את המשחק הראשון רק כדי לנצח 4 ברצף בהמשך, והם נותנים מאין תחושה של קבוצה שקודם לומדת את היריב, נותנת לו להכות אותה מעט רק כדי להנחית עליו את הנוקאווט הסופי מיד לאחר מכן, כך שלא בטוח שמה שנראה במשחק היום ינבא את מה שנראה בהמשך הסדרה.

ואם המשפט האחרון נכון לגבי הלייקרס הוא נכון שבעתיים לגבי דנבר. הקבוצה שזינקה במחי ניצחון על הקליפרס לעמדת הקבוצה הכי סימפטית בפלייאוף עשתה היסטוריה כשהפכה פיגור 1-3 פעמיים לנצחון 3-4. הבועה והסיטואציה הייחודית של ריחוק מהמשפחות ומהחיים הרגילים מדגישה מאוד את האיכויות המנטליות של הקבוצות המשתתפות ודנבר היא אחת מהשתיים שבולטות מעל כולן בפרמטר הזה, יחד עם מיאמי (ואפשר להזכיר גם את טורונטו בהקשר הזה).

הדבר המרשים אף יותר הוא שבניגוד לסדרה מול יוטה, בה יוטה הייתה רחוקה קפיצה ידידותית על הטבעת מלעלות, הרי שהקמבאק מ1-3 מול הקליפרס, הפייבוריטית של רבים כולל הח"מ ללכת עד הסוף, בא על דרך של דריסת היריבה שלושה ערבים ברציפות, כולל קמבאקים מפיגורים דו ספרתיים שנמחקו כלא היו.

אם כן מה שהיה עד כה מסמן לנו שהלייקרס אולי פייבוריטים, אבל בשום תוצאה, בתוך משחק או בין משחקים, לא ניתן יהיה להגיד שאנחנו יודעים בוודאות כיצד תיגמר הסדרה הזאת, וזה מתכון בטוח לדרמה, עניין והנאה צרופה לכל אוהדי ה-NBA.

מצ'אפים:

בכדורסל הנזיל ונטול העמדות המשוחק נכון להיום ב-NBA, ובאופן מוקצן (אם תשאלו אותי) בבועה, לא נכון יהיה לדבר על עמדות במובנן הקלאסי, אלא על היררכיות.

כך ברשותכם אעמיד אלה מול אלה את ארבעת השחקנים הכי מרשימים מבין השחקנים שנותרו בבועה:

יוקיץ' + מארי – לברון + דיוויס:

אם היו מחלקים את ה-MVP של הבועה היום, הפרס היה הולך ככל הנראה לניקולה יוקיץ'. 25.4 נקודות, במעל 50% מהשדה ו-44% (!!!!) מהשלוש, 11 ריבאונדים, 6 אסיסטים וחסימה, יוקיץ' הוא בעיית מיס מאיץ' שלקליפרס לא הייתה תשובה אליה. הוא יהרוג אותך בלואו פוסט עם שלל מהלכים שסנטר מזרח אירופאי/בלקני מתוכנת אליהם מלידה, הוא אחד משני המוסרים הטובים בליגה כך שדאבל טים הוא אופציה בעייתית מאוד, וכשהוא יוצא לטופ אוף דה קי הוא יכול לזרוק שלשה מעליך, לעשות מהלך פיק אנד רול, או לנהל את המשחק כשכל המגרש פרוס לפניו.

השחקן שמשלים ובמידה רבה בעיני ניזון ממנו הוא מארי, שבשקט בשקט הפך לסופרסטאר לנגד עינינו המשתאות. 27 נקודות (50% מהשדה, 49% לשלוש), 5 ריבאונדים ו-6 אסיסטים, הופכים את מארי לכלי מאוד חשוב עבור הנאגטס וכשהוא נחלש, דנבר התקשתה מאוד.

את השניים האלה יפגשו צמד אימתני אף יותר. דיוויס הוא השחקן עם הכי הרבה נקודות מבין הרביעיה ו-7 בסה"כ בממוצע הנקודות בבועה – 27.6 כאלה, וגם הוא, ספסימן שיכול לקלוע מקרוב או מרחוק, הוא פשוט בלתי עציר ולמעשה הוא הכלי ההתקפי המרכזי של הלייקרס. לברון, עשירי במספר הנקודות בבועה עם 26.6 כשהוא מוסיף 10 ריבאונדים ו-8 אסיסטים לכמעט ממוצע טריפל דאבל, הוא האיש, שאולי יותר מכל אחד אחר בליגה היום, יודע איך לנצח, ומוטרף בצורך לנצח באופן שלא בער בו בעבר. זה מתכון מסוכן מאוד עבור היריבות.

שחקנים משלימים:

הפער בשתי הקבוצות בין הכוכבים ליתר גדול מאוד גם סטטיסטית וגם מהותית אבל זה לא אומר שאין לה תפקיד חשוב מאוד. פול מילסאפ הוא החשקן המנוסהביותר בדנבר וליכולת שלו לקלוע מבחוץ, לסגור לריבאונד ולשמור טוב יש חשיבות אדירה עבורם. גארי האריס שהיה פצוע חלק ממשחקי הבועה, הוכיח שהוא שחקן מפתח עבורם בעיקר כמי שהוא אולי השומר הכי טוב של הקבוצה, וג'רמי גראנט ומייקל פורטר ג'וניור, שדרש, קיבל והוכיח שצדק עוד דקות משחק ועוד מקום להשפיע הם שחקנים שהקליעה שלהם מבחוץ תכריעה במידה רבה עד כמה אפקטיבי יהיה כל יתר המשחק של דנבר.

בלייקרס הדרופ הוא אף משמעותי יותר, והם עדיין מחפשים את השחקן המשלים היציב שלהם. קייל קוזמה הוא אכזבה גדולה, הוא היה האיש שהלייקרס לא הייתה מוכנה לשלוח בטרייד עם ניו אורלינס ובינתיים הוא לא מצליח להראות יציבות מקצועית או מנטאלית. מי שהגיע לפלייאוף הזה, כצפוי, הוא פלייאוף רונדו, שכאשר חזר לבועה הראה יכולת טובה, בעיקר הגנתית אבלגם קלע סלים חשובים כשנדרש לכך.

אקס פקטורים נוספים:

הלייקרס כאמור עדיין מחשים כאלה. מרקיף מוריס בהחלט יכול להיות בהחלט יכול להיות כזה, ג'יי אר סמית' אם יתלהט, ואלכס קארוסו הוא פיל גוד סטורי נהדר, אבל אם יש סימן שאלה סביב הלייקרס הוא סביב העומק של הקבוצה. מצד שני אין שום ספק שהקבוצה הכי עמוקה בבועה הייתה הקליפרס ואתם יודעים איך זה נגמר.

בדנבר מעבר לשמות עליהם דיברנו, יהיה מענין לראות האם בול בול, ששותף ב-3 משחקים בלבד ל6 דקות במממוצע יקבל דקות בסדרה הזאת כפתרון נקודתי או ניסיון נואש לשנות דינמיקה. גם טורי קרייג ומייסון פלאמלי עשויים לקבל דקות ומונטה מוריס שהראה פוטנציאל לפרקים צפוי לקבל הזדמנות גם בסידרה הזאת.

מפתחות – דנבר:

יוקיץ': איו מה להגיד יותר מדי, יוקיץ' הוא השמש של דנבר, שכל הכוכבים סובבים סביבו. הוא יכתיב כמה רחוק הקבוצה הזאת תלך. אם הלייקרס יוכלו להגביל אותו, כמו שמיאמי הצליחה להגביל, שלא נאמר להשמיד את יאניס מול מילווקי, זאת לא תהיה תחרות, אם יוקיץ' יהיה יוקיץ' של שלושת המשחקים האחרונים, יכולה להיות לנו סדרה. אני אישית מוטרד מאוד מרמת העייפות של האיש הגדול, שניכרה לפרקים במהלך שתי הסדרות הקודמות, בסופו של דבר הוא שיחק 14 משחקים שבהם הוא בקושי נח, זאת יכולה להיות בעיה לאיש בגודל הזה שנדרש לעשות כל כך הרבה.

השלשות של הצוות המסייע: נגעתי בזה בתחילת הדברים, בסופו של דבר בכדורסל של היום, היכולת של הגנה להתמקד באיום המרכזי נגזרת מהשאלה כמה היא מפחדת מהאיום מחוץ לקשת של האחרים / כמה מהירים וארוכים השחקנים שלה כדי לסגור את השחקנים האלה. הלייקרס אינם ארוכים ומהירים במיוחד (בוודאי בהשוואה לקליפרס), מה שאומר שלצוות המסייע של יוקיץ' ומארי יהיו מבטים, השאלה הגדולה היא האם הם יצליחו לנצל אותם.

מפתחות – לייקרס:

סיוע בהובלת הכדור: לברון כבר לא ילד. ולמרות מליון הדולר לשנה שהוא משקיע בגופו, ולמרות שללא ספק מדובר בספצימן פיזי שלא נראה כמוהו מעולם, העייפות בכל זאת משפיעה עליו, ויש שתי דרכים להגביר את העייפות הזאת. הראשונה היא להכריח אותו לעבוד בהגנה, דבר שהוא לא עושה כבר שנים, בוודאי בעונה הסדירה. השניה היא להכריח אותו להוביל כדור, ובגלל זה החשיבות של רונדו כל כך גדולה, הוא מאפשר להוריד מעט מהעומס הזה מלברון. אם דנבר תתתעלל במוביילי הכדור האחרים ותייצר מצב שווגל חייב לשים את הכדור בידיים של לברון כל הזמן הדיבידנדים עבור הנאגטס יכולים להיות משמעותיים.

ריבאונד התקפה:

גם בעונה הסדירה הלייקרס היו קבוצת ריבאונד התקפה טובה, אבל בפלייאוף זה כבר הפך לנשק משמעותי שעזר לשבור את היריבות ברגעים קשים, והלייקרס מדורגים במקום השני בפרמטר הזה (אחרי פילדלפיה שמזמן כבר לא איתנו). דיוויס עם 2.9 הוא התורם המרכזי, אבל שימו לב גם להווארד ומגי. העובדה שהכדורסל השתנה וזנח מאחור את הווארד קצת מסיח את הדעת מכך שלשחקנים האלה יש תפקיד חשוב – להיכנס ל-10-15 דקות במשחק לתת אנרגיות וריבאונד התקפה שמכסה על החולשה של היחסית של הצוות המסייע בהשוואה לחמישיה הראשונה. אם אני מייק מאלון אני עובד חזק עם החמישיה השניה על נושא ריבאונד ההגנה.

הימור:

בין הנטיה של הלייקרס להפסיד את משחק מספר 1, לעייפות של דנבר אני אלך עם הפרמטר השני כמשמעותי יותר.

הלייקרס ב-12