בוסטון סלטיקס 101 – מיאמי היט 106

ההיט עולים ל-0:2 מבטיח בגמר המזרח

ובכן חברים, האם מיאמי היט יהיו אלופי הNBA השנה? אין לי מושג. אבל אם כן, אני יכול לספר לכם איך זה יקרה. תקשיבו.

נרוץ רגע על הרבע הראשון השקול, נציין לטובה את דאנקן רובינסון עם ארבע פצצות מחוץ לקשת ב-12 הדקות הראשונות, ששומרות את מיאמי במשחק למרות עוד משחק פושר וחיוור של ג'ימי באטלר. נציין את תרומתם החיובית של וונאמייקר וקאנטר, היישר מהספסל הבוסטוני, ונגיע למקום שבו שלוש וחצי דקות לסיום המחצית הראשונה ג'יילן בראון מקבל מת'ייס, מוצא את הרשת מחצי מרחק, מעלה את הסלטיקס ל-41:58 ומשלים בריחה של בוסטון. באטלר ודראגיץ' עוד מצמצמים נזקים, אבל המיאמי'ז עדיין יורדים להפסקה במינוס 13, 47-60, היישר למקלחת הצוננים ולוח השרטוט של ספולסטרה. בואו חברים, הוא אומר, עכשיו נתחיל לעבוד עם השכל. קאפיש?

פאוזה היסטורית. אי שם בשנות התשעים היה מאמן. אטורה מסינה שמו. הצעירים מכירים אותו מצסק"א באירופה וממקומו הקבוע מאחורי האוזן של פופוביץ על ספסל הספרס. אז, לפני שלושה עשורים, הוא אימן את בולוניה באחד מגלגוליה, מול מכבי ת"א של צביקה שרף. משחק בגביע אירופה לאלופות, כמו שכינינו אז את המפעל שיהפוך לימים ליורוליג, ופתאום השועל האיטלקי נותן את האות, והבולונזים מסתדרים בהגנה אזורית. למה דווקא אזורית, נשאל מסינה בסיום. "כדי להכריח את מכבי לחשוב", הוא עוקץ. כי אזורית, אתם יודעים, זה לא סתם מאנו א-מאנו ויכולת אישית. הגנה אזורית היא מחשבה, תיאום ותכנון. הגנה אזורית היא לעבוד בשכל ורוגע, עם חיפוי הדדי ומחשבה, והיא המקום שבו נבחנת קבוצה ונבחן מאמן. ומיאמי של ספולסטרה, דראגיץ' ובאטלר היא חתיכת קבוצה. אולי אפילו אלופה, אבל אל תרשמו שאמרתי. רק ציינו כוכבית באיזשהו מקום ואל תשכחו לתת קרדיט.

חוזרים מהשיעור לפרקט, ושם הירוקים מאבדים את הראש. פעם אחרי פעם הם מנסים לחדור ומסתבכים בקורי העכביש של הגנת מיאמי, ובצד השני אדבאיו מנצל את הקרדיט המוגזם שמקבל קאנטר מסטיבנס. שוב פיק&רול, ושוב, ושוב…. והסנטר הצעיר והקופצני אוסף נקודות כמו פאקמן בשלב הראשון, לפני שהשדים מתעוררים. 15 נקודות של אדבאיו ברבע, וכל שנדרש מדאנקן רובינסון זה לתת ספרינט קטן, לברוח לשבריר שנייה מבראון, ולתקוע אחת מחוץ לקשת, ופתאום, 1:50 לסיום השלישי, ההיט ביתרון נקודה! 76:77 חורץ הלוח לשון לכיוון הסלטיקס, ומיאמי ממש לא מסתפקים בזאת. דראגיץ' מגדיל לשלוש, ופתאום אוליניק שולף משלוש, וגוראן מחרה מחזיק אחריו, ולרבע האחרון יעלו הקבוצות כשבוסטון בפיגור 7, 77-84. מהפך פינטו.

רבע רביעי, דרק ג'ונס ג'וניור. מה הקשר, אתם שואלים. 8 דקות, 0 נק', 2 ריב', אסיסט, חטיפה ואפס זריקות. אפילו בפלוס מינוס הוא היה סך הכל מינוס אחד… הכל נכון, אבל הדם והמעיים שאתם רואים מפוזרים שם בצד זה שלו. כי מלך ההטבעות לשעבר נקרא אל הדגל בסיום הרבע השלישי, בסך הכל כדי לתת קצת אוויר לבאטלר, ואז עלה למגרש ועשה את מה שנדרש משחקן ספסל. השתלב באזורית כמו הקמיצה בין הזרת לאמה, רדף, השיג, חילק שלל. פה לחץ, שם חטף, קצת מסר, ולאות תודה חטף פצצה לברך והתחיל לצלוע קשות. ואפילו אז קיבל את הקרדיט מספולסטרה ולא חזר לשבת. אז מכאן מערד, שאפו ענק ללוחם של ההיט.

חוזרים למגרש. עוד אנחנו מתפייטים על רוח הקרב של דרק ג'ונס והסלטיקס חופרים את דרכם חזרה למשחק. ההיט מתעייפים, דראגיץ' והירו צוברים החטאות, טייטום ובראון חוצבים באזורית עד שפורצים ממנה מים, ו-7:19 לבאזר האחרון קמבה עולה מהספסל ומיד יורה מרחוק ומצמק למינוס שתיים, 87-89. שתי הקבוצות מאבדות ריכוז, החטאות ליד שני השערים, ואז בראון מלקט את הריבאונד ומתקן החטאה של קמבה לשוויון 89, ובצד השני קראודר מצטנן ומחטיא מחוץ לקשת…. טייטום משתחל בין הקונוסים… דאנק, והסלטיקס בפלוס שתיים! הירו לא מאופס מחוץ לקשת, קמבה דווקא כן… ו-4:25 לסיום הירוקים עולים ל-89-94, עם אופציה למומנטום והרחבה של פרגולה ליד הדשא. אמרתם מהפך והסלטיקס חוזרים לסדרה? אמרתם ג'ימי באטלר.

האלפא של ההיט תופס את עצמו חזק בידיים, ואחרי משחק פושר כמו חלב שנשכח על השיש מתייצב סוף סוף אצל אברם השליש ומכריז הגעתי למילואים. כניסה, אסיסט לבאם באם, מינוס שלוש. חטיפה, הצלה מטורפת בנפילה החוצה, חזרה לתחומי המגרש, דאנק. מינוס אחד. ואז, עם 3:03 על השעון, ג'ימי נכנס לסל, ושוויון 95. זוכרים שפעם חפרתי לכם שההיט הם תערובת מושלמת של אנרגיה צעירה וכישרון בתחילת דרכו עם ותק וניסיון? בטח שלא, כי אתם לא מקשיבים לי. אז הנה גוראן על הקו עם קרח סלובני בוורידים מדגיש בשבילכם את הנקודה, ומיאמי חוזרים ליתרון. ובשביל מי שעדיין מתקשה להבין, באטלר משתלט על הריבאונד בצד אחד, ובצד השני דראגיץ' מחוץ לקשת משלים ריצה אישית של חמש. 1:42, 95-100. והנה המומנטום חוזר לפלורידה, תרתי משמע.

סמארט מחטיא משלוש, באטלר חוטף, יוצא למתפרצת ומוצא את קראודר לפלוס 7 עם 1:26 על השעון. ג'יילן בראון לא מוותר ופוגע פעמיים מחוץ לקשת… 101-104 , 49 טיקים לבאזר… קראודר מחטיא, באטלר מאבד.. 23.6 שניות לסיום… אולי מהפך נוסף והארכה? אבל לא. סטיבנס מוותר על פסק זמן, בראון מחטיא מחוץ לקשת ניסיון לשוויון, אדבאיו על הריבאונד, וגי'מי מתכבד לסגור עניין מהקו. מיאמי מנצחים 101-106, והסלטיקס מוצאים את עצמם באותו בור שאליו זרקו את הראפטורס בסיבוב הקודם. האם הירוקים יעשו את המהפך ויחזרו מ-2:0? לא יודע מה אתם מתכננים לשבת ב-3:30 לפנות בוקר. השעונים אצל יותם ואצלי כבר מכוונים.

דראגיץ' עם 25 היה ההיט נומרו אונו בהתקפה, ומיד אחריו אדבאיו בעוד משחק מצוין, בלי חסימות היסטוריות הפעם אבל עם 21 נק', 10 קרשים וארבעה בונבונים לחברים. דאנקן רובינסון הופך 12-6 מחוץ לקשת ל-18 נקודות, וג'ימי באקט מסיים עם 14, כל אחת ואחת במקומה. קראודר צובר 12 והירו מהספסל מתגבר על כוונות חלודות ולמרות 8-1 מהשטח מחוץ לפלורידה מגיע ל-11. 5 הגשות ולא פחות מ-9 ליקוטים מהקרש עושים את זה משחק מצוין של הגארד הצעיר. דרק ג'ונס ג'וניור תורם 0, 1, 2, ואת כל מה שציינתי למעלה. איגודאלה עם 0 נק' ב-7 דקות עדיין חייב להיט את הניסיון במעמדים שהסוכן הבטיח שאנדרה מביא אתו כנדוניה.

בצד המינוס שתיים בסדרה קמבה עם 23 בראש, ולצידו טייטום עם 21 נקודות ודקות ארוכות מדי של אנמיה. גם בראון מגיע ל-21, וסמארט עם 14 משלים את צוברי הספרות הכפולות של הסלטיקס. קאנטר אוסף 9 נקודות, ומשום מה נראה שבילה על הפרקט הרבה יותר מ-11 הדקות שקיבל על חשבונו של רוברט וויליאמס.