MVP פלייאוף והגיגים נוספים/הקוריוז

הגיג 1- MVP פלייאוף

אחת האימרות הנפוצות הוא ששחקנים תותחים אמיתיים מעלים את הרמה והסטט בפלייאוף. הליגה מעניקה MVP פיינלס אבל פעמים רבות הדבר לא משקף כלל את מה שהיה לאורך כל הפלייאוף ועם כל הכבוד לסדרת הגמר הסדרות שלפני לא פחות חשובות ופעמים רבות סדרות הגמר האמיתיות מתקיימות בשלבים הקודמים.

אני תמיד סברתי שיש להעניק פרס MVP פלייאוף (במקום או בנוסף לפיינלס זה תחליטו אתם) ולא רק לסדרת הגמר.

נכון שגם פה יכולה להיות הטייה גדולה לשחקן המשחק באזור המזרחי מול המערבי אבל היי אם זה לא הפריע עד כה לMVP של העונה הסדירה אז גם פה נוכל להתמודד עם זה ולצחוק יחד (לא הגיע הזמן שיבטלו כבר את הקונפרנסים? כל תירוצי הטיסות וכו' מזמן חלפו מהעולם על מי מנסים לעבוד? ).

מה המדדים לכך? מבחינתי הMVP יהיה חייב להיות אחד מ-4 הפיינליסטיות האחרונות בודאות (כי גם שיחק מדגם גדול של משחקים) עם נטייה ל-2 הפיינליסטיות של סדרת הגמר בתנאי שהעמידו מספרים מרשימים. בעצם אלו אותם כלים של העונה הסדירה, מיקום הקבוצה והסטטיסטיקה האינדיבידואלית (25 נק למשחק סף מינימלי).

אז מי הMVP של הפלייאוף עד כה? נסקור את המועמדים ותוכלו לחוות את דעתכם

לברון ג'יימס-הוא עד כה בפלייאוף עם 10 משחקים בהם מנפק 26.6 נק (62.1% אפקטיבי עם 37.1% מה3), 10.3 ריב, 8.8 אס. בעונה הסדירה ניפק 25.3 נק (55% אפקטיבי עם 34.8% מה3), 7.8 ריב, 10.2 אס. ניתן לומר שהוא טיפה העלה את הרמה ובהחלט מרשים.

אנתוני דיוויס- 10 משחקי פלייאוף עם 27.6 נק (61.2% אפקטיבי עם 39.1% מה3), 10.9 ריב, 4.1 אס. בעונה הסדירה העמיד 26.1 נק (53.6% אפקטיבי עם 33% מה3), 9.3 ריב, 3.2 אס. תוסיפו לזה הגנה מדהימה וגם אצלו השיפור ניכר בכל המספרים.

ג'ייסון טייטום- 12 משחקים בהם נתן 25.7 נק (51.9% אפקטיבי עם 40.7% מה3), 10.4 ריב, 4.3 אס. בעונה הסדירה לעומת זאת הוא נתן 23.4 נק (52.7% אפקטיבי עם 40.3% מה3), 7 ריב, 3 אס. אצלו ניתן לראות שיפור קטן לטובה גם במספרים.

ניקולה יוקיץ'- 14 משחקים בהם ניפק 25.4 נק (58.5% אפקטיבי עם 44% מה3!!), 10.8 ריב, 6 אס לעומת העונה הסדירה שם נתן 19.9 נק (56.5% אפקטיבי עם 31.4% מה3), 9.7 ריב, 7 אס. עלייה עצומה ברוב הקטגוריות מראה מי שחקן פלייאוף ומי עונה סדירה (כן ראס עליך אני מדבר), מהיום קראו לו פלייאוף J.

ג'אמל מורי- 14 משחקים בהם ניפק 27.1 נק (59.5% אפקטיבי עם 49.1% מה3!!), 6.4 אס, 5 ריב לעומת העונה הסדירה שם סיפק 18.5 נק (51.9% אפקטיבי עם 34.6% מה3), 4.8 אס, 4 ריב. עלייה מטורפת של 8.6 נק יותר בפלייאוף עם הגנות בכמה רמות יותר חזקות שנערכו במיוחד עבורו ושיפור בכל המדדים ולא נדבר על תצוגות הקלאץ' שלו. מה אומרים עלה למדרגת סופרסטאר בליגה או נסיקה זמנית? אם הוא ימשיך ביכולות הזאת בשנים הקרובות דנבר יכולה לחייך חיוך ענק בהחלט.

מה שאנו רואים ש-2 הכוכבים של דנבר העלו את רמתם יותר מכל אחד אחר ולכן ההישג שלהם בהגעה לגמר המערב.

דירוג הMVP שלי נכון להיום:

  1. מורי
  2. דיוויס
  3. יוקיץ'
  4. לברון
  5. טייטום
  6. באטלר- מגיע לו המון מחמאות והוא מחזיק במאזן הקבוצתי הטוב ביותר אבל חסר לו המספרים.

הגיג 2-משלימים לוהטים

ג'יי קראודר- ה"איש שלי" מנפק בפלייאוף הזה שיא קריירה בנק' עם 13.7 נק (63.3% אפקטיבי עם 41.7% מה3), הנתונים הגבוהים בקריירה המזכירים את עונת 16-17 בבוסטון. עם האחוזים מה3 ימשיכו ככה מדובר בסוס השחור של ההיט יחד עם ההגנה והקשיחות הבלתי מתפשרים. אין ספק שהוא מחפש את שקי הכסף (ברינקס זה כבד עבורו) לעונה הבאה.

מרקוס סמארט-גם הוא מנפק הפלייאוף הזה את המספרים הטובים בקריירה עם 14.2 נק (53% אפקטיבי עם 36% מה3), 5.3 ריב, 3.9 אס' והגנה נפלאה. בוסטון החתימה אותו על חוזה נהדר וכפי שזה נראה הוא עוד צפוי להשתפר בעתיד.

גוראן דראגיץ'-הוא לא בדיוק משלים אלא הסקורר המוביל עם הפלייאוף הטוב בקריירה של 21.9 נק ו-4.6 אס אבל לא מדברים עליו מספיק אז נותן לו את הקרדיט.

הגיג 3- חמישיית ההגנה שלי של הפלייאוף עד כה

חמישייה 1: סמארט, באטלר, קאווי, קראודר, דיוויס

כמעט נכנסו: ג'יילן בראון, גארי האריס, אדביו

לפוסט הזה יש 33 תגובות

  1. מסכים שפיינאלס MVP זה תואר מוזר, במיוחד כשקבוצה מאוזנת לוקחת אליפות – לדוגמא צונסי בילאפס שיחק משמעותית פחות טוב מלברון כשהפסיד. בסופו של דבר זה גם יכול להתבטא בכניסה ל HOF – לדוגמא ראשיד וריפ (ואולי גם בן) מאותה קבוצה היו משמעותיים לא פחות
    ללגבי השנה שמת את לברון מעל דיוויס, אבל כשצריך סל (או מהלך התקפי) למי הולכים? ברור שלברון.
    לא ראיתי מספיק את מיאמי אבל נראה לי שג'ימי צריך להיות ברשימה.

  2. אחלה היגיגים שמעון.
    בפלייאוף אפשר לתת יותר משקל לזהות היריבות לעומת העונה הסדירה.
    לדוגמא יוקיץ ומארי רשמו את הסטט הזאת מול קבוצות טובות יותר מלברון ודיוויס.
    וגם ניצחו אותן.
    ..
    דראגיץ' הוא השחקן הכי חשוב במיאמי

  3. דירוג מעולה ומוצדק – גם מבחינת התואר וגם בדירוג עצמו.
    זה באמת טיפשי לתת MVP על סדרה אחת, מה עוד שמדובר בתואר מאוד יוקרתי. סטף למשל חסר את התואר הזה וראינו איך הוא יצא מעורו ומדרכו כדי להשיג אותו. אם היה MVP פלייאוף כפי שהצעת – לא היה ויכוח לגבי 2015, שנת האיגודאלה.
    .
    הדירוג עצמו מצויין וממחיש את מה שטענתי בעיקר אחרי משחק 7, אבל גם לפני – מארי נותן פלייאוף פסיכי, וזה עובר מתחת לרדאר! מדברים על הריצה המדהימה של לברון, על היעילות המטורפת של דיוויס, על הגאונות האולאראונד של יוקיץ' ועל ההתקדמות העצומה של טייטום –
    הכל בצדק,
    אבל שוכחים את הכוכב האמיתי עד כה – שחקן ששם פעמיים 50 נק' בסדרה של 7 משחקים (לא גארבג'); שהוביל שתי חזרות ממינוס 3:1 ושבא למשחק שבע וקולע כפול משני הכוכבים של הקריפרים ביחד! את מי ראיינו בסוף? את יוקיץ'. הרשת באה עם השריקה הזאת מהבית.
    .
    לסיום קוריוז – תראה את זה – מאתמול – אין דברים כאלה
    https://youtu.be/TmYN9C_RDpI?t=448

  4. מסכים שהמערב מאד דומיננטי בפלייאוף גם בקטגוריה זו. יש שחקנים שנותנים סדרות מעולות. שחקני דנבר זה 14 משחקים יום כן יום לא מול 2 יריבות איכותיות, יפה

  5. לפי מה שאני מבין ממך הקריטריון העיקרי לבחירת ה MVP אצלך הוא כמה השחקן השתפר בפלייאוף?
    אם לשפוט לפי סטט. והישגים, בלי להתחשב ברמת היריבה, לברון עולה מורי בכל מדד (אם אתה מחשב אפקטיבי מה זה משנה אחוזים ל 3?).

  6. אני חושב שדיוויס ולברון "זוכים" לדומיננטיות שלהם כי הם באמת לא שיחקו מול יריבה איכותית באמת, או מטעם חוסר איכות או בעקבות אימון לא מספיק טוב (בסדר הזה). אם תהיה חמישיית בפלייאוף שניהם כרגע שם, במיוחד לברון. אם לבחור מצטיין פלייאוף אני נותן ליוקיץ', היה עקבי בשתי סדרות מול קבוצות מעולות, פלוס הופיע בגדול בשני משחקי 7, דבר שניכר השנה שאינו קל (מארי, מיטשל, קוואי, ג'ורג', לאורי וקמבה חצי כוח).
    לבאטלר וטייטום מגיע קצת יותר קרדיט לדעתי, למרות שבמיאמי המון שחקנים באים מוכנים לשחק – באם, קראודר ואהוביי דראגיץ' והירו.
    שתי אנקדוטות קטנות על שחקניי בוסטון : ראיתי איפשהו שסמארט קולע נע בין משחקים שהוא נראה כמו קליי תומפסון למשחקים שהוא נראה כמו דריימונד גרין.
    ופסקל סיאקם צריך לשלם כסף נכבד לפסיכיאטר בשביל לשכוח מה שג'יילן בראון עשה לו.

    1. מעניין שהייתה תמימות דיעיים שהלייקרס קיבלו את ההגרלה הקשה ביותר לסיבוב הראשון.כולם היללו את פורטלנד שהייתה אחת הקבוצות החמות והטובות ביותר בבועה ושיחק אצלה השחקן הכי טוב בבועה.ועכשיו מסתבר שהם לא באמת שיחקו מול יריבה איכותית

      1. כן, זה פרדוקס לוגי
        אם אתה מנצח 4-1 זה יריבות חלשות (למרות שלפני הסדרה הן נחשבו חזקות)
        אם אתה מנצח 4-3 זה יריבות חזקות
        יש כאן גם קרדיט למנצחת שעשתה 4-1

      2. אישית אני תמיד החזקתי יותר מיוטה ודאלאס, ולפורטלנד נתנו כבוד בעקבות ההייפ. משהו שאי אפשר להתעלם ממנו שפורטלנד שיחקה עם שישה שחקנים אמיתיים ברוטציה (לילארד (שנפצע אחרי שלושה משחקים), מקולום, אנתוני, נורקיץ', טרנט ובגלל שכתבתי שישה ואין לי כוח לשנות אני אחליק את ווייטסייד) – קשה לקרוא לקבוצה איכותית אם מריו הזוניה משחק 14 דקות בממוצע בסדרה סליחה. אם אריזה, הוד וקולינס משחקים בסדרה יש לנו דיבור, אם לא וזה מה שהיה, מדובר בקבוצה שלא עומד בקנה אחד עם הלייקרס.
        ויוסטון, איך שהיא שיחקה מול הלייקרס, הייתה הקבוצה הכי חלשה שהמשיכה לחצאי הגמר – פריוולגיה של מדורגת ראשונה.
        זה לא שהלייקרס לא מדהימים, אך הם עשו את הניצחונות שלהם מול יריבות נחותות בוא נהיה כנים

  7. רגע לפני שהפלייאוף התחיל, אני זוכר תגובות המספרות שפורטלנד מסוגלת להפתיע את הלייקרס (כולל סרטון של קואץ' ניק שמסביר איך ולמה).
    תגובות נוספות סיפרו שפורטלנד מגיעים לסדרה חמים, ושעדיף היה ללייקרס לפגוש את יוטה החלשים…
    .
    בסדרה הבאה סיפרו לנו שהלייקרס לא מסוגלים להתמודד עפ המהירות של ראס-הארדן. אם חוזרים מעט אחרונית, במהלך העונה היו כמה וכמה שפיללו שהקליפרס יפגשו את יוסטון, ולא את דנבר, על מנת שדרכם לגמר המערב תהיה קשה יותר.
    .
    הפואנטה?
    קבוצה יכולה לשחק רק מול מי שמולה.
    בסופו של יום, הפער בין דנבר – יוסטון – ת'אנדר – ג'אז – דאלאס היה 3 ניצחונות בלבד.
    (מה שכן, אין ספק. דנבר פגשו יריבות קשות יותר. מה לעשות, הראשונה בדרוג מתוגמלת על ידי מפגשים קלים יותר על הנייר)
    .
    מצטיין פלייאוף?
    עוד חזון למועד. בואו ונראה איך מתקדמות סדרות הגמרים האזוריים.
    (גם אם אנחנו בוחרים מצטיין פלייאוף, ולא מצטיין פיינלס, אני לא חושב שהיה כזה שלא העפיל לפיינלס.
    אם היה בדיעבד שינוי בבחירה זה עדיין בין הזוכה לבין חבר קבוצתו/שחקן מהיריבה שהפסידה בפיינלס)
    .
    מצטיין הפלייאוף עד כה.
    מורי אחלה בחירה. גם יוקיץ'.

    1. זהירות גיא. עוד מעט נתחיל לשמוע על חולשת המערב, וכמה בעצם זה לא חכמה שלברון זכה באליפות עם שטיח לגמר שכזה מול נציגה מזרחית שבאה מותשת מהקרבות האימתניים שם

  8. לכל תומכי יוקיץ׳ – לגמרי לגיטימי. הבן אדם נותן פלייאוף לפנתיאון.
    אבל,
    בלי 25 נקודות שקטות של מארי בחצי הראשון הקריפרים היו עם הפרש דו סיפרתי בהפסקה ואת זה הם כבר לא היו שומטים.

  9. ואללה שמעון – כל הכבוד. תודה
    מסכים גם עם הטיעון לגבי MVP פלייאות לעומת FMVP וגם עם הבחירות שלך.
    לגביי באטלר – הוא מרשה לעצמו להתעסק בדברים אחרם ולא רק נק' כי הוא יודע שיהיה מי שישים נק' אבל לא יעשו את מה שהוא עושה. ולכן "נדפק" בדירוג HOOPS, שורה תחתונה, כנראה שהייתי בוחר אותו לקבוצה שלי אבל הוא לא יקבל MVP פלייאוף.

  10. בהחלט פיינלס MVP זה תואר ריק מתוכן ומזמן היו צריכים לשנות לMVP פלייאוף.
    לא יודע כמה קרדיט מגיע לקוואי אחרי שקיבל על הראש שלו את לוקה ומארי

  11. נפלא, יהמטלית שכולה תכלת.
    הMVP שלי זה הגאון אבל אני משוחד.
    מחזיק אצבעות שיאיףףףף את השיקסה….
    מרכוס מארט מלך הצפון.
    🙂

  12. אחלה פוסט!
    באמת חסר לי התואר של MVP פלייאוף שמספר את הסיפור של החלק החשוב של העונה הרבה יותר טוב מ-FMVP.
    יש דוגמאות לשחקנים שקיבלו את התואר למרות שהיו חד משמעית לא השחקנים הכי טובים של הקבוצה במהלך הפלייאוף כולו אלא רק התעלו בשניים-שלושה משחקים בגמר – עולים לי קוואי ב-2014 (דאנקן היה יותר טוב בפלייאוף, והאמת שלברון היה יותר טוב בפיינלס אבל מקובל לתת למנצח גם אם הוא לא היה השחקן הטוב בסדרה) ואיגי ב-2015 שהיה בחירה מוזרה. בטוח שאם אני אתעמק בזה עוד קצת יהיו עוד דוגמאות…
    לגבי הדירוג בפלייאוף הזה – גם פה אני הולך עם לברון. הוא המנהיג של הקבוצה הכי טובה בפלייאוף עד עכשיו, בתחרות עם מיאמי ששם אין שחקן אחד דומיננטי. דיוויס קולע קצת יותר אבל אין שאלה מי השחקן הבכיר בקבוצה שמנהל את המשחק ומכתיב את הקצב גם בהגנה. דנבר נפלאים, ושמח הכוכבים הצעירים שלהם אדירים, אבל עדיין הפסידו הרבה יותר משחקים…

כתיבת תגובה

סגירת תפריט