עוד משחק 7 בדרך אלינו אחרי קאמבק נוסף של דנבר על הקליפרס / עמיחי קטן

החדשות הטובות – יש משחק 7 – תמיד חוויה חיובית עבור האוהדים. עוד חדשות טובות – דנבר שלפו ג'וקר שמחזק את מעמדו בתור הסנטר הטוב ביותר בליגה, ואילו הכפפה של הקליפרס נתקעה לחלוטין במחצית השנייה. עוד נתון מעניין – דנבר בעידן יוקיץ' שיחקו ב-4 סדרות פלייאוף וכולן הגיעו למשחק 7. אף אחד מה-3 הקודמים לא נגמר בהפרש גדול מ-4. דנבר ניצחו במחצית השנייה 64- 35 וזה מצטרף ל-67- 49 במחצית השנייה של משחק 5.

דנבר נאגטס – לוס אנג'לס קליפרס 111- 98 (שוויון 3 בסדרה – יאללה משחק 7!)

דנבר עלו ראשונים על הלוח עם 6 נקודות ראשונות, אבל הקליפרס הגיבו בריצת 13- 2 מהירה ששלחה את הנאגטס לפסק זמן. הריצה של הקליפרס אמנם נעצרה, אבל המומנטום והיתרון נשאר אצלם לאורך הרבע ועלה גם לדו-ספרתי בשלב מסוים, אבל אז מייקל פורטר נכנס לעניינים ובסוף הרבע התוצאה הייתה 34- 26 לקליפרס, כאשר קוואי עם 9 נקודות ויוקיץ' עם 10. הקליפרס עלו ליתרון 12 בפתיחת הרבע השני, אותו דנבר צמצמו ל-2 בלבד, אבל המחצית נגמרה בריצת 16- 2 של הקליפרס ויתרון 63- 47 במחצית.

המחצית השנייה נפתחה באותו אופן כשהקליפרס שמרו על יתרון קרוב יותר ל-20 מאשר למשחק צמוד, עד שהנאגטס יצאו לריצת 17- 0 משום מקום שהורידה את ההפרש לנקודה בלבד. לו וויליאמס החזיר את הצבע ללחיים של דוק ריברס, אבל המשחק המשיך צמוד ובסוף הרבע השלישי יתרון הקליפרס היה 79- 77 בלבד. הרבע האחרון נפתח גם הוא במומנטום של דנבר שלקחו את היתרון שהלך וגדל מרגע לרגע ובדקות הסיום כבר עמד על דו-ספרתי. לזכות דנבר… קשה לציין ניסיונות של הקליפרס לצמק ודנבר יכלו להרשות לעצמם להעלות מחליפים בדקה האחרונה בדרך למשחק 7.

הג'וקר הנהיג את מחנה דנבר עם 34 נקודות, 14 ריבאונדים ו-7 אסיסטים, וסייעו לו מארי עם 21 נקודות ו-5 ריבאונדים ואסיסטים, גאריס עם 16 נקודות ושורש 16 אסיסטים וחטיפות, מייקל פורטר ג'וניור עם 13 ו-7 ריבאונדים ומונטה מוריס עם 10.

אצל הקליפרס עמד בראש פול ג'ורג' עם 33 נקודות ו-5 חטיפות, קוואי קלע 25 עם 8 ריבאונדים, 5 אסיסטים ו-2 חטיפות, לו וויל עם 14 ו-3 חטיפות וג'מייקל גרין הוסיף עשתי-עשר נקודות.

וכעת – לפתרון החידה. בוב מקאדו הוא הקליפר היחיד שזכה ב-MVP, אם כי זה היה בימיהם בבאפלו. מקאדו הוסיף 2 טבעות אליפות בשבתו ב-LA עבור הלייקרס, וקינח ב-2 זכיות בגביע אירופה לאלופות במדי מילאנו, שתיהן נגד מכבי, כאשר בזכייה השנייה היה מדובר בפיינל-פור הראשון בתולדות המפעל, מה שזיכה את מקאדו בתואר ה-MVP של הפיינל-פור.

עמיחי קטן

עורך ראשי. תמיד בעד הישראלים ולא רק בספורט, בהכל.

לפוסט הזה יש 154 תגובות

  1. הגאון צריך לתת עוד משחק נוביצקי כזה ונקבל גמר מעולה. לא חושב שללייקרס יש מי שיכול לעצור את יוקיץ. מי תשים עליו? דוייט? מגי? הם יצאו לפרימטר? לדנוור יהיו 15 כדורים חוזרים בהתקפה כל משחק…..

    1. פיכסה חס וחלילה השיקצה יחגוג שם בקליר פאת.
      רק המדדה הסיכוי היחיד למנוע נאמבר 4, כל השאר יתבטלו לפני הוד מלכותו כולל הלבן הסרבי
      אב רזי החל מחצאי הגמר אני בעד בוסטוניה שלך

      1. אוייי באבויי
        אני מתחיל לדאוג מקללת הקוריוז…
        🙂
        מחר אני נוסע על הבוקר במנהיהודה קונה חנות של חמסות, עוד יש מקום בגינה לריק יחסית משום וחמסות והענפים של התאנה הפרטית שלי דיי חזקים גם לחמסות מניירוסטה וצמות של בצלי שום.

        1. ברוך ודה שוט תצילו אותי.
          תבטיחו לי שאתם על העגלה של מיאמי כמו שהייתם על זו של פס"ז….
          רק ככה יש סיכוי להיפטר גם מקללת האשף וגם מזו של הקוריוז.

          1. נגמר הסרט, ברגע ששמעון עלה על העגלה רק תראה מה קרה לפילי אוקלוהמה ויוסטון, להבדיל מקללת הרשע שמגיעה בבום וקורעת אכילס ורצועות ברכיים, הוא כמו שפעת הורג אותך לאט.

            1. אבוי
              בסטיבנס ננוחם…
              🙂

            2. גיא עם בוסטון שם אותם בגמר.
              הימר גם על דנבר מול הלייקרס ודנבר עדיין איתנו קללת הרשמע מתפוגגת

  2. תודה רבה על הסיקור הזריז. דנבר נלחמו ברבע הרביעי על כל כדור, כל כך סימפטיים.יוקיץ' מדהים מדהים מדהים. יאללה מארי להתפוצץ על הקליפרס משחק 7.

  3. שמח שיש גיים 7. כל השנה חיכיתי לדרבי אבל כמו שדנבר נראים וכמו שהקליפרס נראים אולי עם דנבר תניה סדרה טובה יותר

  4. פעם ראשונה שאני רואה אותם,
    דנבר מוכשרת לפחות כמו הקליפרס, אבל היתה מאד נאיבית בחצי הראשון
    חילקו מתנות ראש השנה לקליפרס ללא הפסקה
    מארי והאריס כישרונות על, לא ידעתי שמארי כך כך אתלטי (גם האריס)
    יוקיץ' מרכז ההתקפה שם, ועושה הכל, היום היה מדהים!
    מעניין אם דנבר יכולה לחבר משחק שלם שבו הם בריכוז בהגנה ובהתקפה, אם כן הם מנצחים, כי הם קבוצה הרבה יותר מחוברת

  5. כיף לראות את יוקיץ' משחק ככה. יאללה, במשחק שביעי ננוחם.
    תודה רבה על הסיקור הזריז, קאווי השוקיסט בטח עוד לא נכנס למקלחת

  6. איזה משחק אדיר, דנבר גברים אחד אחד. מורי בזון הוא אולי השחקן הכי לא עציר בליגה. עד עכשיו שתי הסדרות של דנבר היו הכי טובות בבועה. בקליפרס יש הכי הרבה כישרון גולמי בצוות השחקנים וכישלון גולמי בצוות המאמנים. גם אם בקליפרס ייקחו אליפות דוק ריברס הוא כישלון, תמיד היה ,גם בבוסטון שעם פירס, גראנט, אלן ורונדו לקח בקושי אליפות אחת. ד נדלן

    1. הוא לקח בקושי אליפות אחת כי גארנט נפצע במהלך עונת 2008/9 והפציעה אינה אשמתו של ריברס, ב-2010 גארנט כבר היה פחות טוב וגם פירס ואלן היו בכושר פחות טוב משמעותית וגם אז הסלטיקס הפסידו במשחק שביעי בל"א כשבמשחק זה הם ללא הציר הפותח שנפצע במשחק השישי.
      ב-2011 הסלטיקס נראו נהדר עד לעסקת החליפין על הציר הפותח פרקינס שפגעה בקבוצה וגם בה לא אשם ריברס.
      ב-2012 הסלטיקס הובילו בגמר המזרח על מיאמי 2-3 עם משחק בבית אך ביישו את הפירמה ושיחקו לא טוב מול הקהל הנפלא של הסלטיקס ומיאמי ניצחו וגם ניצחו את השביעי בביתם והמשיכו לאליפות הראשונה של המועדון.

      כך שריברס זכה באליפות אחת בלבד הסלטיקס בעיקר בגלל דברים שלא תלויים בו, שתי פציעות משמעותיות מאוד ועסקת חליפין מפגרת ומטומטמת חסרת ערך מקצועי.

        1. אוהדי הסלטיקס נורא אוהבים לספר על ההיעדרות של ה"סופרסטאר" פרקינס בגיים 7, מה שפחות נח להם לזכור שהסנטר הפותח של הלייקרס שהוא באמת כוכב (אנדרו ביינום בשיא) היה פצוע -כל- הסדרה ושילק דקות מוגבלות ולסירוגין,
          בזמן שהוא היה על הפרקט לא היה לבוסטון סיכוי, פרקינס שמרקינס .
          ריברס כשלון מהלך אובררייטד (בוסטון האלופה הייתה סופר טים)

          1. מסכים מאוד לגבי אוהדי הסלטיקס.מטיעון חסר פורפורציה לחלוטין – עוד הרבה יותר (0פרקינס? באמץ?? במשחק שקובי 6/24, זה התירוץ?) מזה של הייט-אשברי על כך שהפציעה של איגי פגעה בgs כמו הפציעה של פול ברוקטס.. והוא עוד ניצח.
            כאוהד סלטיקס, אוהד אחר שמשתמש בטיעון פרקינס מבאס אותי מאוד. יש בזה משהו לוזרי לדבר על פציעות בכלל – the game is the game – אבל בטח על זו של לאדריק פרקינס!

  7. למשכימי קום, משחק 7 מחרתיים ב-4 בבוקר, כשלפני כן ב-1 וחצי מתחיל גמר המזרח.
    מחר לילה ללא כדורסל אז אולי מנחם יפנק אותנו באיזה טראמפ וקורונה להעביר את הזמן

    1. חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
      הוא הבטיח בלי פוליטיקה ולא עמד בפיתוי.
      בינתיים טראמפ מועמד לפרס נובל
      חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
      איזה עולם מצחיק.
      🙂

      1. בכלל, הכי מצחיק עם טראמפ זה שהוא גאה שלא התחיל אף מלחמה בינתיים למרות כל ההבטחות של אויביו בעיתונים.
        הוא עושה בדרכו המוזרה ביצ'פר לכל אמצעי התקשורת בעולם ובארה"ב בפרט, הוא סוגר את הפער מביידן וכשיתחילו לצוץ פרשיות על ביידן והסטיות יהיה מאד מעניין שלא לומר מרתק.
        העולם לא פשוט, מה שנשאר זה לצחוק וקצת אופטימיות.
        בסוף הכל מסתדר
        .
        .
        .
        או שלא
        🙂

          1. אהרון
            יהיה עוד אחד כזה עם בחריין בקרוב ואחרי כן מי ישורנו?
            בסוף גם הנהנתן מבלפור יחזור עם כמה מדליות…
            מה עושים?

            1. נראה לי שעם עומאן יהיה לפני בחריין.

        1. מועמד אעלק, תבדוק מה צריך לעשות בשביל להיות מועמד. גם אתה יכול, תתפלא. דבר שני ההרשמה לפרס נובל השנה כבר עברה חלפה מזמן, אז הוא לא יכנס למועמדים השנה, ובשנה הבאה נראה. כל מי שחוזר על השקרים האלה הוא שותף לפשע.

            1. חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
              זה כואב לך, נכון?
              קשה?
              העובדה היא שאתה מקלל וזה מאד אופייני.

          1. כל אחד יכול להיות מעומד יותר מזה כל אחד גם יכול לזכות כולל רב מרצחים וכולל זה שלא עשה כלום ביחס להם טראמפ ראוי לזכות כל שנה בנובל .
            הוא לפחות עשה משהו ממשי בשביל זה .

            1. טראמפ זה נובל וראשמור קל

  8. הלייקרס ישמחו לקבל כל אחת מהקבוצות.
    גם בצד ההגנתי,מגי והווארד מספיק טובים כדי לעצור שחקן איטי כמו יוקיץ'.

    אגב, פול ג'ורג' האיש שאוהבים ל"חרבן" עליו כאן באתר אחרי הפסדים נתן משחק מצויין בסך הכל.
    האשמה היא אך ורק על קוואי, שחקן מערכתי שרכב בעבר על הפרנצ'יז של הספרס ושל טורונטו.

    1. הלייקרס יעדיפו את דנבר. קודם כל דנבר נמצאים בתקרה שלהם. הקליפרס יכולים להיות הרבה יותר טובים, אמנם ריברס מפריע להם לעשות את זה, אבל אין ספק שיש להם עוד הילוכים למרות דוק. שנית, לדנבר אין אף אחד שיכול להתמודד עם לברון, אפילו לא קרוב. הקליפרס יכולים להאט אותו עם קוואי ופול ג'ורג'.

    2. לנארד היה מצוין בחצי הראשון וכמו כולם נחנק בשני.
      הוא התנפל על כדורים, חטף והשקיע הרבה מאוד אנרגיה וגם 14 נקודות.

      לא מדובר פה בבעיה של שחקן אלא מחצית שניה שכל הקבוצה כשלה. זה מאמן, לא שחקנים.

  9. ריברס הביתה בהול.
    את רוב הדברים פה כתבתי בבלוג החי:
    שנה שלמה + השבתה ארוכה והקבוצה מוגלבת לדרייב לסל של לנארד\ג'ורג'\וויליאמס.

    לקחו שחקן של 20 נק כמו מוריס והפכו אותו לשומר גארדים (למרות שהוא לא) וקלעי שלשות. את כל המיד ריינג' שלו מחקו והגוף מתחת לסל גם.
    רגי ג'קסון רכז מחליף בכל קבוצה נמחק לחלוטין מהרוטציה.
    הטעויות שיוסטון נפלו עליהן הן בדיוק אלו שהקליפרס נופלים בהם.

    יושב טאקר, שחקן מאוד מאוד נחמדף עובד קשה והכל. אבל את העבודה בהגנה בשורה התחתונה הוא לא עשה וקלע 3 נקודות ברוב המשחקים. זה בדיוק הסיפור של שאמט, כל הפליאוף, לא רק הסדרה הזו.

    רמת האימון בנ.ב.א לא מי יודע מה גם ככה, אבל ריברס מראה לאן עוד היא יכולה לרדת.
    1. פסקי זמן לא בזמן
    2. לא חוזרים מפסקי זמן עם מהלך
    3. הרכבים שנכשלים אפילו בפיק אנד פופ פשוט בו היתרון גובה של יוקיץ לא באמת משנה

    אפילו חבורת הנגרים שמשלימה את לברון ודייויס בלייקרס נותנת תוצרת, וגבוהה יותר משכולם ציפו.
    למה ווגל יודע להעלות רוקי שאני אפילו לא זוכר את שמו, וריברס נשאר מקובע באותם הדברים?

    בקצב הזה הקליפרס כנראה הולכת להיות הקבוצה הכי טובה שלא זוכה באליפות.
    יותר מדי משחקים ביכולת פושרת ויותר ומעט מדי משחקים שמראים שיטה כלשהי.
    כל הזמן מדברים על השחקן השלישי בלייקרס, אז בינתיים השחקן השלישי בקליפרס לא קיים כבר מתחילת הפליאוף (ושוב, חבל שהפכו את מוריס לשחקן עם תפקיד מאוד ספציפי)

    ועוד כמה נקודות
    1. אני לא סגור על זה, אבל אם הראל בשנת חוזה, אז כל משחק בורחים לו עוד כמה מיליוני דולרים מבין האצבעות
    2. דנבר משחקת בהרכבים יחסית גבוהים שמשלבים את יוקיץ, מילסאפ, וויליאמס וגרנט ופשוט עושים לקליפרס טרור בריבאונד
    3. ברבע השלישי דנבר הלכו לקו בין 17-21 פעם אם אני זוכר נכון. הם בערך כל התקפה הלכו לקו. וזה בזמן שהמציאו לוויליאמס עבירת חצי ופאולים בזריקה על לנארד וג'ורג' שלא נשרקו. מגיע ב100000 אחוז לקליפרס להפסיד אבל בשורה התחתונה, כל ריצה כזו חייבת עזרה גבית מהשיפוט, אחרת זה לא קורה, לפחות לא ב16 (או 18) נקודות הפרש.

  10. ומילה על קוואי-ריברס
    אם קוואי רוצה לקחתמשחק 7 הוא צריך להשקיע לפחות 45 דקות במשחק, גמרנו עם הלואוד מנג'מנט עד סוף הבועה. עכשיו זה כבר לא צחוק.
    ווין אור גו הום…

    1. כשתום טיבודו היה משחק עם באטלר 42 דקות בממוצע (או משהו כזה) לא זוכר שבאטלר התלונן.
      בכלל, אני לא חושב ששחקנים מבקשים לצאת החוצה אלא אם הם לחלוטין בלי אויר, פצועים או שהמאמן צריך להוציא אותם כי הם גורמים לנזק, מחפשים מכות או מזיינים את השכל לשופטים ומסתכנים בטכנית\הרחקה.

        1. יש באג במערכת, דוק ריברס את לו.
          התוכנות שהכניסו פופ ונרס עבדו מצוין.
          דוק עדיין עם ווינדוז XP…

  11. ודבר אחרון:

    אני רואה יותר מדי חכמולוגים בדיעבד שעכשיו "מתרשמים" מהלייקרס ומנבאים שהיא תאכל את כולן בלי מלח וכו' וכו'.
    בסופו של דבר הלייקרס שיחקו נגד יריבות הרבה יותר קלות הן מבחינת דירוג והן מבחינת כדורסל.
    סדרה של 7 משחקים בין המדורגת שניה לשלישית זה דבר מאוד סביר, ובתנאים הנכונים (ריברס, שאמט, הראל, וויליאמס) זה גם מאוד אפשרי.

    1. לפני שהפלייאוף התחיל, הרבה העריכו שפורטלנד ויוסטון יעשו הרבה יותר בעיות ללייקרס מאשר דאלאס ודנבר לקליפרס.
      האמת שברור שמשהו לא טוב עובר על הקליפרס

      1. בסוף לפורטלנד לא היה מענה לא לדייויס (למרות נורקיץ ו-ווייטסייד) ובטח לא ללברון שקיבל את גארי טרנט שנמוך ממנו בכמעט 10 סמ ורזה ממנו ב20 ק"ג.
        ואז בסיבוב השני באה גרסא משודרגת (או ש?) של פורטלנד, כששני הגארדים יותר טובים אבל פרט אליהם אין שם כלום ושום דבר.

        הפציעות של קולינס, לילארד בסוף והאוס גם לא עזרו ליריבות.
        ואגב, מבחינת תכנית משחק הכל עבד ליוסטון – הם הוציאו את הלייקרס לגמרי מתכנית המשחק שהלייקרס היו מעדיפים לשחק – הרי הווארד ומגי בקושי שיחקו. וגם אז הם הביסו אותם.

        במקרה של פורטלנד הם פשוט הגיעו לשיא מוקדם מדי (לא ממש שיא, הם עשו ריצה אדירה והם היו לא 100 אחוז פיזית ומנטלית, בלי קשר לעובדה שהם הגיעו כמקום 9 לא רק בגלל הפציעות, הם פשוט לא קבוצה מספיק טובה).

        אצל יוסטון כבר בסדרה מול אוקלהומה ראינו שמה שהיה פשוט לא רלוונטי. הם לא שיחקו טוב נגד אוקלהומה ואם לא כמה משחקים עם כמות מטורפת של שלשות, הם גם לא היו מגיעים לסיבוב השני.

        כל זה לא בא לגרוע בשום דבר מהלייקרס, שכרגע משחקת כדורסל מצוין בלי יותר מדי הברקות של לברון ודייויס.
        אני מאוד התרשמתי מחבורת הנגרים שם, בעיקר אחרי שזלזלתי (אני ובערך כולם פה) בהם וביכולת שלהם להניב תפוקה כלשהי.
        זה אגב מצחיק שקבוצה עם 2 times DPOY, אלוף פעמיים, אלוף פעם אחת ושחקן פליאוף מוכח, אלוף פעם אחת עם גולדן סטייט ו-וטרן קשוח כמו מרקיף מוריס צריכה שנתלהב ונופתע ממנה. (ויסלחו לי אלו שלא הזכרתי, בראשם קרוסו – הוא כרגע אוכל נבלות ואני באמת לא רואה איך שחקן כמוהו יכול לשחק ככה בסדרות בהן לקבוצה השניה יש עניין כלשהו בלשמור עליו).
        הרי זה מה שמייחד את הקבוצות של לברון – הוא יודע שבעונה הסדירה עם כל המשחקים, הטיסות והשגעונות הם לפעמים יירדמו. אבל כשאתה מביא שחקנים עם כזה רקורד מוכח וככ הרבה רעב להראות שהם לא נגמרו ועוד לתפקיד ככ מצומצם ביחס למה שהם עשו בשיאם – זה לא כזה מפתיע שרונדו (שכמו קרוסו לדעתי נהנה מיותר מדי חופש) לוקח כל מה שנותנים לו, גרין ימשיך לזרוק עוד ועוד, וקייל קוזמה שלעולם לא סירב לזריקה לסל.

        1. כן, אני דווקא לא הופתעתי, יש ללייקרס קאדר מאד מנוסה ועם מוטיבציה בשמיים להוכיח מה הם שווים
          דווייט הווארד למשל הוביל קבוצה לגמר (מול קובי) לפני 11 עונות והיה הגבוה הטוב בליגה. מגי לדעתי 2 אליפויות, מרקיף טוב כמו אחיו כמעט, ואפילו הורטון טאקר מתעלה כל פעם שהוא על המגרש

    1. מה שעוד בולט בכישלון של ריברס הוא הקיבעון שלו לא רק במי למחוק אלא את מי להשאיר.
      הראל פשוט לא מתאים לסדרה הזו.
      הראל יכול לשחק מול 2 סוגי שחקנים:
      1. גבוהים ואיטיים מאוד שמספיק מטומטמים לצאת אליו החוצה – למרות שאין סיבה, כי הוא לא זורק בכלל מחצי מרחק.
      2. אנדרסייזד
      בינתיים בדנבר לא נותנים לו לא את זה ולא את זה.

      יש מצב שגם זובאץ לא מתאים לכמות דקו תהזו בסדרה. הוא לא מצליח לייצר נקודות ובטח שלא לעצור את יוקיץ'
      אני הייתי מנסה את גרין על יוקיץ הרבה יותר. עם כל הכבוד, יוקיץ זה לא שאק שגירור אותו עד הסל.

      לקליפרס, בוודאי בחצי השני, לא היו סלים מתחת לסל.
      לא היה שום ריווח, רוב השחקנים קיבלו פיק ברכיים והפסיקו לזרוק ודנבר פשוט התכנסה פנימה והנמושות של הקליפרס פשוט פחדו לזרוק.

      אני באמת לא יודע אם אפשר לצפות למשהו אחר במשחק 7, כי גם ככה המאמנים בנבא ידועים כמקובעים.

      בינתיים הקללה שרובצת מעל המועדון שנקרא ל.א קליפרס מוחשית מאי פעם.

      1. זה מדהים פשוט איך ריברס עושה טעויות של מאמן טירון כשיש לו עוד 2 עוזרים עם ככ הרבה נסיון נ.ב.א
        זה התחיל בסדרה מול דאלאס כשדווקא אז רג'י ג'קסון באותם רגעים קריטיים היה נטל הגנתי והוא לא שינה.
        ומרכוס מוריס לא הסתדר בכלל עם דונציץ (בסדר בסדר אף אחד לא מסתדר אבל לנארד וג'ורג' היו יותר טובים עליו).
        וההרכבים המוזרים שעשו לקליפרס קרקס עם חדירות של סת קרי וטריי ברק.
        הקליפרס ניצחה שם אך ורק על עודף כישרון (ולא, אני מאמין שבלי פורזינגיס היה לדאלאס יותר טוב, במשחק של 4 גארדים וסנטר נייד כמו הברזילאי ההוא).
        קרלייל עשה לריברס בית ספר.

        גם פה מאלון, שעשה אפילו יותר טעויות מקרלייל, משחק את אותו הדבר שוב ושוב וכל פעם ריברס בולע את זה.
        רוב הנקודות של יוקיץ היו מחוץ לצבע וחלק לא מבוטל מהן היו הרחק מהצבע.

        הראל אחד משחקני ההגנה הגרועים שראיתי בכל מה שקשור להבנת משחק. חוץ מלעמוד ונלסות להוציא צארג'ים, הוא לא יודע לעזור בזמן, לא עושה recover מספיק מהיר בפיק אנד רול והתנועה שלו פשוט לא חכמה.

  12. דנבר מתעלים, כל הכבוד, שתי סדרות מצוינות באמתחתם.
    השאלה מה קורה בקליפרס?
    אולי צריך לצרף גם את וויליאמס והראל לרשימת נפגעי הבועה ביחד עם האוס, הארדן, קצת פול ג'ורג' ואולי גם סיאקם

  13. הקליפרס ייקחו את משחק 7 שלא יהיה לכם ספק, אבל כל הדיבורים שהם רק מחכים לפלייאוף להעלות הילוך הם בבירור שטויות. אי אפשר לזייף עונה שלמה ופתאום "לחזור לעצמך"

      1. וויליאמס היה טוב מול דאלאס כל עוד ג'ורג' היה חלש. לא יודע מה קרה מאז אבל הוא יופיע למשחק 7.
        הארל באמת נראה חצי מהזמן משוטט על המגרש

    1. אני לא חושב שמישהו כבר חושב שהם מזייפים.
      זה מה שיש לקבוצה הזאת לתת.

      לפרקים ההגנה שלכם יכולה להיות משתקת. אבל כמו בהרבה דברים בחיים, גם בנבא ההרכבים הם סכום 0.
      כל עוד אין לך שחקן כמו דוראנט\סימונס\יאניס שהם 2.08 ומעלה, אם תשחק סמול בול אתה תוכל לנצח הרבה, לפעמים גם להביס, אבל קבוצות עם גבוהים חכמים יידעו להעניש אותך. וכשאתה נכנס לslump ולא קולע, הם יקלעו עליך דאנקים ויוציאו עבירות, יילכו לעונשין וכו'.
      לקליפרס אין את השחקן הזה לסדרה הזו, כי ג'ורג' לא יכול לשמור על יוקיץ' (למרות שלא ראינו מספיק מזה, כי ריברס מתעקש לשמור אותו על מארי ביחד עם לנארד.

      זה קרה לגולדן סטייט ב2016 כשבוגוט נפצע ואיגודלה שיחק עם כאבי גב – הם הפכו לקבוצה יותר מדי חד גונית שלא מצליחה לקלוע סלים קלים מתחת לסל, כי לא היה עם מי.

      1. אין להם מי שייצור סלים קלים מתחת לסל, אין רכז טבעי עם יכולת מסירה נורמלית וגם לא כזה שמגיע לסל כשהוא רוצה (אלא אם לו וויל נקרא להציל את המולדת) ואין תנועה לכיוון הסל, רק מסביב. מסכים איתך שריברס "אשם" אבל זה בעיקר עניין של סגל ושיטת משחק

        1. לנארד מוסר מצוין בפליאוף הזה.
          וויליאמס תמיד היה
          לסל הם לא מגיעים כי פשוט פקוק שם.
          ריברס שיחק יותר מדי דקות עם הראל וזובאץ כשהזריקות של שניהם מסתכמות בלייאפ או דאנק.

  14. אגב, בינתיים בפליאוף נבחרי העונה נראים כמו בדיחה:
    1. שחקן ההגנה שעליו כיכב ג'ימי באטלר (שבואו, הוא שחקן סוף TIER 1 או בראש TIER 2) יכל והיה צריך לתת הרבה יותר.
    2. השחקן המשתפר שלא הצליח לשפר את מצבה של ניו אורלינס למרות שקיבלה את וויליאמסון.
    3. השחקן השישי שבינתיים הוא השחקן השישי של דאלאס ושל דנבר
    4. הMVP שבקרוב יוכרז, שאם היה משחק את כל 4 המשחקים כנראה הקבוצה שלו היתה מודחת בסוויפ ולא ב4-1.

    הנבא הראתה לנו, הצופים דבר נורא פשוט:
    הם יבזבזו 82 משחקים בהן היריבות משחקות כל אחד נגד עצמה, בלי התאמות ליריב, בלי הגנות חזקות מדי ובלי תכניות משחק מיוחדות אלא זרימה.
    ואז פליאוף נטרפים כל הקלפים.
    שחקנים שחשבנו לרגע שהם משהו מתגלים כמוגבלים או לפעמים אפילו בלתי אפשריים להרכבה.

    playoff p, "פליאוף לברון" ועוד כל מיני סיסמאות מטופשות:
    בסוף המשחק נורא פשוט: תביא תועלת לקבוצה שלך או תביא נזרק ליריבה שלך – רק שיותר מדי שחקנים בליגה הזו לא מצליחים להכנס לאף אחד מהתנאים האלה.

    1. כן, בשנים האחרונות זה נהיה מובהק, שאין תמיד המשכיות בין העונה הרגילה לפלייאוף.
      הארדן ויאניס, אימת העונה הרגילה די התפוגגו בפלייאוף, והנבחרים שציינת גם לא גילו המשכיות
      צריך פשוט ללכת שנה שנתיים אחורה ולראות מי שחקני הפלייאוף החזקים, כנראה אלה גם ימשיכו

    2. בגדול מסכים, יש עונה סדירה ויש תפקוד ברגעי לחץ. לגבי הדוגמאות שלך – playoff pזה באמת חרטא, שחקן שלא הגיע לגמר הליגה לא יכול להגדיר את עצמו כשחקן שמתעלה כל פעם בפלייאוף, אבל לעומתו לברון זה שחקן שכן מתעלה בפלייאוף שמימיו במיאמי למעט שנה שעברה ניצח כל פעם את הקונפרס שלו. אותו כן ניתן להגדיר כשחקן פלייאוף ברמה הגבוהה ביותר

  15. אני בכל זאת נשאר אופטימי.
    את השטויות שריברס עשה בסופו של דבר קל לתקן.
    זה לא שחסר שם כדורסל.

    לנארד לא צ'וקר, ג'ורג' הראה שהSLUMP כבר הרבה מאחוריו, מוריס קולע מצוין בפליאוף, גרין משחק מצוין כשהוא על המגרש וכל השאר פשוט לא יכולים להיות יותר גרועים משהם היו:
    1. pat-bev עם 6 פאולים ושליש מזה בנקודות
    2. הראל המשוטט באיזורים בהם אין כדור ואין שחקני יריב
    3. וויליאמס באיזור ה13 אחוז לשלוש (מישהו יודע את המספר המדויק?)

    משאמט אני פשוט לא מחזיק. הוא נמוך מדי, לא חודר ולא מוסר טוב. הוא חייב להמחק מהרוטציה ובשיחות שלי עם משגיח הכשרות, רון טחן, אני כבר כמה משחקים אומר שהוא חייב להמחק.

    אני מאמין שגם בתיקון של אפילו שתיים מ4 הנקודות הללו (כולל שאמט) הקליפרס תנצח בדו ספרתי, ולא פחות מזה, תבין שלא כל שחקן מתאים לכל סדרה ותדע מי מתאים לסדרה הזו. לא צריך לבזבז 6-7 משחקים כל סדרה כדי להבין עם מי אתה יוצא לשחק ומי לא מתאים כרגע או בכלל.

  16. כמה נתונים על משחק מספר 7 .
    ראשית נקדים ונאמר שרק משנת 2003 הפורמט של הטוב מ 7 קיים כבר בסיבוב 1 קרי תאורטית יכול להיות ב 15 סדרות פליאוף בעונה.
    בפועל שיא משחקי משחק 7 לפליאוף עומד על 5 משחקים
    זה קרה 3 פעמים .

    בפעם הראשונה ב 1994 אז שוחקו 3 משחקי הסיבוב השני וכן הגמר המזרחי והגמר הכללי
    (הסיבוב הראשון אז שוחק בפורמט הטוב מחמש ו 2 סדרות הלכו למשחק 5 דווקא סדרות 1-8 )

    הפעם השנייה שנת 2014 אז 5 סדרות הלכו למשחק 7 כולם בסיבוב ראשון (3 במערב)

    הפעם השלישית בשנת 2016 אז שני סדרות סיבוב 1 ועוד סדרת סיבוב שני גמר אזורי וגמר כללי הלכה למשחק 7 .

    חוץ מזה היו 9 עונות עם 4 משחקי 7
    ב 79,81,88,05,06,09,12,18,20 .

    העונה ראינו כבר 2 משחקי 7 בסיבוב ראשון (דנבר 3-4 על יוטה ויוסטון 3-4 על אוקלהומה ) ו 2 בסיבוב שני (בוסטון -טורונטו 3-4 ועכשיו יהיה משחק 7 קובע בקליפרס /דנבר)

    לכן אם נקבל עוד משחק 7 יהיה כאן שוויון לשיא ושני משחקים זהו שיא .

    בעבר היו 2 קבוצות שעשו 3 משחקי 7 בפליאוף אחד.

    האחרונה הייתה הניקס של 1994 שעברה 4-3 את שיקגו ואז 3-4 את אינדיאנה בגמר המזרח לפני שנוצחה 4-3 בגמר הכללי מול יוסטון .

    היחידה שניצחה 3 משחקי 7 בפליאוף אחד הייתה הלייקרס של 1988
    שניצחה 3-4 את יוטה בסיבוב השני את דאלאס 3-4 בגמר המערב ו 3-4 את דטריוט בגמר הליגה בכולם היה לה יתרון ביתיות בכך הגנה ל.א על תארה והייתה לראשונה מזה 19 שנה לעשות זאת.

    דנבר אגב תשחק משחק 7 מספר 4 בשני פליאופים
    לאחר שאשתקד ניצחה 3-4 את ס.א סיבוב 1 לפני שנוצחה מול פורטלנד סיבוב שני והפעם חזרה מפיגור 3-1 מיוטה ל 3-4
    ועכשיו יוצאת מ 3-1 ל 3-3 בקיצור דנבר העונה היו בחמש משחקי הדחה וניצחו ..האחרונה שעשתה זאת הייתה יוסטון 95 .
    …שהמשיכה כל הדרך לתואר

  17. אמרתי לכם 1 – אחרי אחד המשחקים הראשונים בסדרה הזו, שצריך ללכת על שלשות של יוקיץ' כי הקליפרס לא יכולים לעצור אותו.
    .
    אמרתי לכם 2 – שדנבר לא תצליח לצאת מהפיגור בסדרה עם יוטה.
    .
    נו?!? אמרתי או לא אמרתי????
    .
    עכשיו ברצינות:
    .
    מסכים לגמרי עם הביקורת הנוקבת של יואש על ריברס, ומוסיף שרוב הזמן הוא ולו ישבו שם ונראו לא מחוברים למשחק.
    .
    מסכים גם שזה לא התחיל הערב – יש שם קושי להתחבר, אולי בגלל שזו שנה ראשונה, אולי משהו עמוק יותר, אבל הם לא קבוצה מספיק טובה יחסית לכשרון שנצבר בה.
    .
    קוואי כל כך טוב, שלעתים הוא מחפה על כל הבעיות, כמו שגם קרה בספרס בעונות האחרונות שלו אצלנו, אבל זה בהחלט מסתמן כבעיה ברמות הגבוהות של הפלייאוף.
    .
    במחצית השנייה הוא נחלש מאד, ובעיקר לקח צעד אחורה ומיעט לחדור לסל. לא יודע אם זו עייפות או משהו אחר, אבל הם יצטרכו אותו לאורך כל המשחק בגיים 7, ואם יעברו – גם אחר כך.
    .
    כל הכבוד לדנבר, ובעיקר ליוקיץ' – סוג של לארי בירד גבוה! המצאה גאונית, לא יודע איך לא חשבו על זה קודם.
    .
    אחרי הכל, כמו נגד יוטה, גם כאן אני חושב שדנבר לא ינצחו בסדרה. שלא תגידו שלא אמרתי.

  18. ואז נפל לי האסימון שדנבר בהרכב הנוכחי מעולם לא סיימה סדרה בפחות ממשחק 7 🤯
    פעם רביעית שלהם ברצף.
    רק אומרת…

  19. מה פאקינג משחק ב 8 בערב???
    לא ידעתי, איזה באסה
    הייתי בטוח ב 1 וחצי כזה… שכחתי שיום ראשון. סאאמק העולם.
    לפחות שמחה והילולה בדנבר. יאללה… אני בעדם
    🙂

  20. איזה כיף לראות את מה שיוקיץ' הפך להיות –
    מאחד השחקנים הכיפים לצפייה, לאחד השחקנים הטובים בליגה.
    .
    איזה כיף לראות את ההתבגרות של מורי. נראה לי שהוא תמיד יהיה שחקן של "רצפים", אבל אותם רצפים בהם הוא נראה כמו הגארד מס' 1 בליגה הופכים לשגרתיים הרבה יותר, מול קבוצות טובות יותר.
    .
    בכלל, איזה כיף לראות את הנאגטס משחקים.
    .
    תודה, חיים.

      1. יאללה, אפשר להפסיק עם השטות הזו. הקפצת לי פיוז, עם ההתעקשות שלך. אני שונא שמכניסים לי מילים לפה. זה מרתיח כל טיפה של DNA ייקה מוכה OCD שיש לי.
        אז למען הסר ספק –
        לא כתבתי העונה שאי אפשר לשמור על הארדן שמירה כפולה. לא כתבתי העונה שמילווקי מנגבים את הקליפרס/לייקרס.
        אבל –
        כן כתבתי דברים דומים בעונה שעברה,
        אז טעות מצדך יכולה להיות מובנת.
        מובנת קצת פחות מההתנהלות הילדותית שלי…
        .
        אז קבל את התנצלותי.
        .
        לגבי דנבר –
        לצערם,
        בחרתי אותם כמנצחים אחרי 7 משחקים.
        סליחה, איסלנדי!

            1. אני בכלל בעד המדדה מטעמי השיקצה. אבל אם הגוקר ינגב את שניהם אשמח. לצערי לא רואה את דנבר העייפים והרצוצים עושים משהו למלך…

    1. הסנטר הטוב בליגה ובהפרש. בסוף כל מנפחי הסטטיסטיקה של העונה הרגילה מתאיידים בפלייאוף ואנחנו נשארים אם השחקנים בעלי היכולת האמיתית, יוקיץ שם

  21. דרך אגב,
    זו הסדרה ה-4 בפלייאוף הנוכחי שמגיעה למשחק 7.
    השיא לפליאוף בודד הוא 5 (14', כולם בסיבוב הראשון, והפלייאוף האדיר של 16').
    .
    לא מאכזבת, הבועה.

      1. צודק. אני כנראה עדיין בהכחשה אחרי הההפסד בסיבוב השני לרוקטס במשחק 7
        (וזה אחרי שהובלנו 2 – 0 בעקבות 2 נצחונות חוץ, והובלנו 3 – 1 בהמשך)
        .
        (אני מדבר על הסאנס, כמובן)

  22. יש לי אתגר לטנש משהו שרק הם מסוגלים.
    מבחן העין הראה לי שריברס איבד המון הפרשים גדולים נניח בשביל החיפוש 15 מתחילת הפלייאןף כולל תוך כדי המשחקים עצמם גם שהוא ניצח.
    האם טנש יכולים למצוא מה שיא האיבודים של הפרשים גדולים בפלייאוף בעידן המודרני? (1980 ואיך)

  23. נקודה למחשבה –
    קאוויי. בעונה הרגילה הוא שיחק 32 דקות במשחק (החמיץ 15 משחקים, מהם 2 בגלל פציעה ו-13 בגלל הימנעות מבאק-טו-באק.
    בפלייאוף כמות הדקות שלו טיפסה ל-39.
    .
    המחשבה שאפשר ברגע ללחוץ על הגז ולהפוך קונדישנינג של כמה שנים למכונה שמסוגלת לשחק בתפוקה מלאה 39 דקות,
    זה פשוט לא להבין פיזיולוגיה.
    הנתונים של קאוויי במחציות הראשונות בסדרה מול דנבר:
    14.5 נק' ב-19.8 דקות. 63% אפקטיבי.
    הנתונים של קאוויי ברבע הרביעי בסדרה מול דנבר:
    6.2 נק' ב-9 דקות. 39% אפקטיבי.
    .
    לצורך השוואה,
    איך נראה קונדישנינג של מי שתמונתו צריכה להופיע במילון לצד המונח:
    ללברון בעונה הרגילה 34.6 דקות למשחק. בפלייאוף הנתון הוא 34.2 דקות.
    מה שמשמעותי, ובולט לעין עבור מי שצופה במשחקי הלייקרס –
    השגרה. שגרת חילופים קבועה למדי, כזו שמאפשרת לשמור על קצב קבוע ועל המשכיות.
    קראתי תגובות קלולסיות שמספרות על "ניפוח סטטיסטיקות" בעקבות דקות בהן שיחק במשחק שעל פניו נראה ששווה לנוח בו.
    הסיבה לאותן דקות היא פשוטה –
    בראיון לפני העונה עם מאמן הכושר של לברון הוא חשף שהמטרה שלו השנה היא לתזמן מוכנות למשוך עונה שלמה על 34 דקות, כך שבפלייאוף לברון יהיה מוכן פיזית להילוך נוסף במידת הצורך.
    מי שראה את ההגנה שהוא נתן לפרקים מול יוסטון (וזה פעם אחר פעם היה במחצית השנייה), הבין מה הכוונה ב-"שמירת כוח להילוך נוסף".
    .
    השורה התחתונה?
    בכדורסל יש נסים. חלקם מרשימים במיוחד.
    לפיזיולוגיה, אין. בסופו של יום יש סיבה ותוצאה,
    ומחיר אותו משלמים על קונדישיניג גרוע (או ניהול משחק/דקות לא נכון).

    1. מדוייק, תודה גיא.
      מבחינתי לראות את לברון הפלייאוף זה משהו מיוחד, לא חושבת שיצא לי לחזות בשחקן בגילו משחק ככה.
      הוא משחק כאילו הוא 4-5 שנים פחות וברגעים מסויימים אפילו כאילו הוא שוב בן 28.
      כמובן שלרמת האתלטיות שלו הוא כבר לא יחזור, אבל הצעד הראשון שלו מהיר כרגיל, הוא מגן כשהוא רוצה כמו המגן שהיה ב09-13, והפאסט ברייקס שלו\ צייס דאון בלוקס עדיין מרשימים כאילו אנחנו בגמר 16 אול אובר אגיין.
      אני לא אוהבת את לברון – גם לא שונאת – אך עדיין לא אוהבת, וגם בשבילי לראות אותו בגילו משחק איך שמשחק, זאת פשוט חווית צפייה מיוחדת במינה.
      .
      אבל למה בלייקרס?

    2. גיא,
      נתונים מאד מעניינים. יש בזה הרבה היגיון.
      .
      אבל,
      נדמה לי שדפוס המשחקים, והדקות, של קוואי בעונה שעברה היה די דומה, אבל בפלייאוף הוא הצליח לעשות קפיצה. מול מילווקי הוא שיחק 41 דקות, ושיחק היטב, ולמיטב זכרוני שיחק ארוכות גם מול פילי והלוחמים.
      .
      אם אכן כך, האם לא יכול להיות שיש שחקנים שמצליחים להעלות הילוך בעניין הזה, ושמה שראינו אתמול נובע גם מהבעיות בצוות המסייע וצוות האימון של הקליפרס?

      1. זו נקודה מעניינת (ומדוייקת).
        תהיתי לגבי שאלה זו גם אני,
        ואני חושב שההבדל הוא הצוות הרפואי של טורונטו + השגרה. בטורונטו הוא שיחק 34 דקות בעונה הרגילה,
        וראו עד כמה מתזמנים קבוצה שלמה סביב סרגל המאמצים של קאוויי במטרה להגיע לשיא בפלייאוף.
        השנה,
        גם אם היה ניסיון כזה, הגיעה הקורונה ושיבשה את הכל.
        .
        כמובן שזה בהחלט סביר שכל מה שאני כתבתי (נתוני הרבע האחרון) הוא תוצאה של נטו מזל, והסטטיסטיקה תתישר עם רבע רביעי של 25 נקודות במשחק 7 הקרוב…
        .
        נקודה אחרונה –
        זו אולי רק התחושה שלי,
        אבל זה ממש מרגיש שקאוויי ברבע 4 משחק לאט יותר, פחות מתפוצץ באותם חטיפות אדירות וכיסוי נהדר של נתיבי המסירה,
        פחות מצליח לאלץ את המגן להגיע לאזורי הנוחות שלו.

        1. מסכים לגמרי, גם בנוגע לקורונה, גם בנוגע לרבע הרביעי (ממש נראה כאילו התקע יצא מהשטקר).
          .
          זה משאיר אותנו עם סיטואציה של אדם (סוג של, במקרה הזה) מול הסטטיסטיקה (של עצמו, של הקליפרס בפלייאוף). סיטואציה שיכולה ליצר דרמה מהסוג המשובח
          ביותר שהליגה יודעת להציע. איזה כיף לנו.

        2. ההבדל בין כמות המשחקים שלו בעונה הסדירה שנה שעברה בטורנטו לזו השנה זה 3 משחקים ו1.4 דקות זה הגורם המשמעותי? דווקא הקורונה הייתה צריכה לתת לו בוסט רציני בכל הקשור למנוחה ולפיזוליגיה של הגוף ובמניעת עומסים , אני חושב שזה קשור הרבה יותר למזל בטח שהמדגם שאתה מתייחס אליו הוא כל כך קטן ושנה שעברה התוצאה שונה לחלוטין.
          בנוסף היד של הרובוט מ3 התקלקלה הפלייאוף.

          1. ?
            מנוחה לא הבהכרח עוזרת כאשר מנסים להכין את הגוף להגיע למצב אופטימלי בנקודת זמן מסויימת.
            היא בהחלט יכולה לפגוע.
            קונדישנינג כולל שילוב של אימונים, מנוחות, ותזונה. כאשר האימונים והמנוחות צריכים להיבנות במסגרת קפדנית של סרגל מאמצים.
            .
            בשנה שעברה ראו סרגל מאמצים ברור שנבנה במשך העונה –
            עלייה הדרגתית של הדקות עד לחג המולד, ואז צמצום משמעותי לפני לחיצה חוזרת על הגז בישורת האחרונה.
            מי שעקב אחרי הקבוצה יודע שכל דקה ודקה תוכננה. כל משחק שהוא לא שיחק.
            לפלייאוף?
            הוא הגיע מוכן.

    3. שומרים על קאווי פשוט יותר טוב הוא כבר לא מדדה באין מפריע לספוט זה כל ההבדל. אני לא רואה אצלו שום בעיה או עייפות. הוא גם בעבר תמיד העלה את הדק.
      גם ללברון היו משחקי נגרות והוא לא אותגר כמו קאווי בהגנות עליו עד כה.
      הפספוס הכי גדול זה של קרלייל שנתן לקאווי קליר פאת
      לקאווי יש גם חסרונות במשחקו ומלון מידי פעם לוחץ עליהם בניגוד למאמנים אחרים….
      אין שום שחקן בליגה שאי אפשר לא לאמלל אותו בשמירה נכונה אבל זה בשיעור הבא

      1. די עם הנרטיב.
        אני מבין שאתה לא מסמפת את לברון. סבבה. אבל זו באמת סיבה לשכתב את המציאות בכל פעם מחדש?
        לפני הסדרה מול הרוקטס, לא היללו את ההגנה שלהם? אתה יודע מה ההבדל בין נתוני ההגנה של יוסטון/פורטלנד בהשוואה לדאלאס/דנבר?
        כמעט ולא קיים.

        1. מי שמר על לברון בסדרה? גורדון רוב הזמן.

          האם גורדון הוא אחד מ25 השחקנים הראשונים שהיית מציב על לברון?

    4. אתה מבין בפיזיולוגיה הרבה יותר ממני – האמת שגם בססטיסטיקה, אבל לקחת מדגם של 6 משחקים להוכיח את הנקודה שלך? לא יודע. באופן כללי השביקה של הקליפרס ההתקפית לא כל כך מובנת לי. דנבר שמרה טוב בזה אין ספק אבל פעמיים 16 הפרש?

      1. חגי,
        אין ספק ש-6 משחקים זו דוגמה לכלום, מדגם לא קיים. ראה תגובתי למאנו –
        מספיק רבע אחד טוב במשחק 7 בשביל לשנות את הנתונים…
        .
        אולי צריך הבהרה –
        אין בנתונים שצרפתי הוכחה כלשהי לתזה על מצבו של קאוויי. למעשה, ממקום מושבי על כורסת האוהד, אין לי הוכחות, ולא יכולות להיות לי כאלו.
        לכן הפתיח. "נקודה למחשבה".
        .
        מה שכן עובדתי, זה חשיבות הקונדישנינג. ניהול דקות, סרגל מאמצים, אימונים, ושגרת אימונים. כל אלו הם פקטורים משמעותיים להצלחה בספורט תחרותי.
        התגובה שלי על קאוויי?
        רק מנסה להפגיש את תחושתיי לאור הצפייה במשחקו ובדיקת הנתונים עם אותם עובדות פיזיולגיות.
        .
        אסיים ב-
        ט.ל.ח מתבקש…
        .

        .

  24. משחק הבא לצערי לדנבר אין סיכוי, יהיה שחזור של לייקרס סקרמנטו מבחינת שיפוט. לא טוב לליגה שדנבר תעלה לגמר המערב אחרי שכל השנה פמפמו על קרב העיר של LA.

  25. מנחם אין איזה מעורב על הסכמי השלום של טראמפ😎?
    ראית שהקורונה בכל מקום שום סגר לא יעזור אחרי סגר הכל יחזור שוב זה כמו פלסטר. צריך לא לעשות כלום כמו שעשו בשוודיה יצאו הכי חמים. חזר להתפרץ בכל מקום שוב אחרי פתיחות הסגרים.
    כל היתר זה הפחדנשל בתי החולים שלא יגיעו הרבה אנשים.
    בארהב טראמפ עשה כת הדבר הכי נכון בטיפול בקורונה, כלום. סתם היה מבזבז כסף ואחרי חודש היו אותם מספרים.

    1. רעיון מעניין מאד. מילווקי יצטרכו לתת כל מה שיש להם ועוד מיליון בחירות, אבל אם זה משאיר את יאניס זה יכול להשתלם. אבל מסכים עם שמעון שיש קבוצות שיכולות לתת יותר, אז זה תלוי גם במה שהארדן ירצה לעשות. אם אני הוא יש על מה לדבר, במזרח יוכל גם לנוח יותר בעונה הסדירה. מעניין מאד.

    1. יוסטון התחילה את השקיעה כבר עם פול והגיעה לקרחון עם ווסטברוק, נשאר עכשיו רק להביא את בראון כדי לוודא שאין ניצולים

        1. שנה הבאה טופ 4 בעונה הרגילה, ריצה יפה בפתיחה ושברון לב בסיבוב השני. כמו תמיד. נולדנו לסבול
          🙂

          1. חחחח אמרתי בתחילת העונה והבועה שיוסטון הקבוצה הכי לא צפויה שיש אבל הדחה בסיבוב השני זו התוצאה הכי צפויה מכל הקבוצות. נראה מי המאמן ומה הסגל בשנה הבאה.
            .
            אני איתך על העגלה של ברוקלין אם זה מנחם אותך (ביחד בדוראנט ננוחם)

            1. מעולה – אבל נראה לי שיאניס בונה סופרטים בצפון. אני לא אעמוד במפח נפש כפול – במזרח ובמערב – זה כבר יהיה התעללות.

            2. בצפון? במילווקי כאילו? אם כבר זה יהיה בדרום (מיאמי) או במערב (ווריורס – לא קונה את זה)

  26. זוהי קריאת חירום למועדון ללל ,שוב אני חוזר זוהי קריאת חירום !!!
    אחרי שאיבדנו את דה שוט (חטף לבנה מידיו של האפס באדום ווסטרוק, בזמן שחיכה להתפוצצות), אנחנו מאבדים גם את לילי שהשנאה לשיקוץ הגדול כבר לא זורמת בעורקיה.

    1. אתם ננטשים חבריקו – הספינה שלכם טובעת. רק תאר לך מה יקרה אם חו"ח דנבר תנצח ב-7?!!!
      1. הלך לי הבראקט (אחרי שיאניס הפיל אותי במזרח).
      2. נפתח ל-אל בי ג'יי קליר פאת' לרביעית (1:8 גג 2:8 בגמר האיזורי והכללי)
      3. רזיאל בכלל בחוף המזרחי
      4. אם אתה שואל אותי – ואני יודע שאלה דברי כפירה מזעזעים אבל מישהו חייב לקרוא לילד בשמו – במצב שנוצר, לא אתפלא אם בחדרי חדרים הקוריוז מחזיק אצבעות לאל בי ג'יי !!! הוא לא יודה בזה, אבל זה קיים. סכנה ברורה ומיידית למורשת של מייקל תביאו-לי-את-דאן-מארלי-וקרייג-אילו-בכל-יום-בשבוע גו'רדן.
      דיפ סטייט

  27. חייב להגיד שזה די משעשע לראות את שונאי לברון בהיסטריה מזה שהוא ייקח אליפות. כל מה שמעניין אותם זה מי יכול לנצח את לברון, כאילו אין כאן שום דבר מעבר.

    1. כן,
      התגובות מזן ה-"אם לא היה לברון, יכולנו לאהוד את דנבר בשקט…"
      היו משעשעות במיוחד.
      .
      מהצד השני,
      אם דנבר מצליחים לעבור את הקליפרס,
      אני מוצא את עצמי בסיטואציית 2011 (דאלאס – מיאמי) –
      מי שזה לא תהיה, אני אהיה מרוצה.
      בבראקט שלי, סדרה היפוטתית (ובלתי אפשרית. הרי בחרתי בנאגטס שיעברו את הקליפרס…) בין הלייקרס לנאגאס מגיעה ל-7 משחקים.

      1. אני בדילמה אני אוהד את הלייקרס ושונא את השיקוץ, דנבר לייקרס זה כדור שינה הליגה לא תיתן לזה לקרות.

    2. בתור מישהו שלא ממש אוהב את לברון בלשון המעטה, אני יכול לומר 2 דברים:
      1. יש לי עוד הרבה שיקולים אחרים.
      2. לא יקרה כלום אם הלייקרס יקחו אליפות. זה לא ישנה את דעתי על לברון כשחקן.

    3. אכן אין שום דבר. לסבול עוד מנאום הווינריות שלו אחרי אליפות?
      הקבוצות של רובנו נרמסו בהשפלות.
      במדדה ננוחם ואם לא אז בגוקר ואם לא אז בסטיבנס ואם לא אז בגימי ואם לא אז אז השיקוץ יחגוג

  28. גיא, אין שום בעיה לשחקן שרגיל לשחק 32 דקות לשחק 39 מדי פעם.
    יש עוד הרבה משתנים בין לבין ויש מספיק שחקנים שנחים על המגרש.

    הבעיה היא גם לא שלנארד לא מתפקד ברבע הרביעי אלא שכל הקבצה לא מתפקדת.

    1. יותר מזה, הוא עבד קשה מאוד בפגרה על פי העדויות והוא מכונה עם כושר גופני מטורף. גם על המגרש לא נראה שהוא מוציא לשון בשום שלב

  29. ולגבי שונאי\אוהבי לברון:
    מה יכול להיות יותר obvious מלהיות על העגלה של לברון והלייקרס? אהובי הליגה, התקשורת וכו'
    זה כמו לאהוד את מכבי תל אביב בכדורסל.

    אני באופן אישי אוהד את הספארס ככה שלברון + הלייקרס הוא שילוב מבחיל ביותר.
    הבעיה שלי עם המחנה הזה של העגלה של לברון הוא שהוא מנצל כל דבר שקורה על ומחוץ המגרש כדי לטפח איזה נרטיב שלברון, בגיבוי התקשורת מנסה בכח להכניס לכולם, ומה לעשות, הרוב לא אוכל את זה. וגם מי שכן, הם בד"כ חבריו לקבוצה לשעבר בשלל הקבוצות שעבר.
    שיבוא לשחק, יסתום קצת את הפה ולא יקרא לעצמו ווינר או יגיד בכל הזדמנות שהוא השחקן הכי טוב בליגה וכו' וכו', ובעיקר כל אנשי הסטטיסטיקות, בעיקר אלו המוחלטות ולא היחסיות, יבינו שאליפויות לוקחים במגרש ולא בכמות הטריפל דאבלים או שורות כמו "השחקן היחיד בין גיל 27.5 ל29.4 שקלע 25, מסר 5 אסיסטים ואכל 3 סופגניות.
    בנית קבוצה לאליפות (בפעם ה900 בערך מאז שעזב את קליבלנד לראשונה), יש לך את הביג מן הכי טוב בליגה ושחקן טופ 5, ווטרנים (שאני באופן אישי קצת זלזלתי בהם) שמספקים את הסחורה. צא וקח אליפות ותפסיק לזיין את השכל שאתה ווינר ועוד כל מיני דברים של הנחתום מעיד על עיסתו.

    אני חושב שניתן לומר היום לכל הפחות שלנארד באותה רמה עם לברון (אני ורבים כאן טוענים שהוא טוב יותר היום).
    אני לא שומע את לנארד מדבר ככה בשחצנות, מדבר על עצמו בהפרדה מאחרים או וואטאבר. הוא בא להרוג במגרש, בשני הצדדים.

    "לא לא, אבל לברון שומר על השחקן הכי טוב של היריב במאני טיים" – איזה באסה שלא היה מאני טיים בסדרות ב2017-2018 נגד גולדן סטייט
    לא חודר לסל במאני טיים כדי לא להשלח לעונשין.

    חחח בחייאת רבאק, ההתעסקות הזאת בלא להחנק שוב, לא להפוך לפוסטר, לא להחטיא עונשין קריטי במאני טיים. אלה דוגמאות ללמה חיזוק הנרטיב הוא מגוחך ולמה אני לא על העגלה הזו או אחרת. (בסדרות בין גולדן סטייט לקליבלנד היה קרב בין שתי עגלות ורוב גולשי האתר ואוהדי הנבא בכלל נאלצו לבחור).

    כמו שאמרתי בהודעות אחרות – כרגע, למרות סדרות יותר קלות שלא מורידות בכהוא זה את החיבור המצוין והיכולת המצוינת של כל שחקני הסגל (חוץ מדודלי השמן) הלייקרס הכי ראויים לאליפות, לפחות במערב. (מיאמי הדיחו בכמעט סוויפ את המוליכה אז קצת רספקט). וכן, בסדרה מול מיאמי אין לי ספק שהלייקרס תהיה פייבוריטית.

    1. עסוק בפמפום של עצמו ראינו אותו שנה שעברה ללא דיוויס , עשה לעצמו האדרה תקשורתית בסוף גולדן סטייט 2016 וקליבלנד היו באותה רמה. זה אופיו הנרקסיסט והמחורבן של השיקצה , מצד שני יש לו קייס לאחד הGM והמאמנים הגדולים בהיסטוריה

    2. לברון בן אדם,אולי לא מושלם כמו חלק מהאנשים פה,אבל לדעתי הוא לא רע כמו שמתארים אותו.
      החיים לא בינאריים,הם יותר בכיוון של האקסדסימלים.

  30. לי אין בעיה עם לברון החציל וכמו שאמרו כאן לפני גם אליפות השנה עם הלייקרס לא תשנה את דעתי עליו כשחקן.
    בין כה וכה יש לא מעט אנשים(בטיפשותם יש לומר) שמדרגים את לברון במקום השני בכל הזמנים אחרי מייקל.
    מבחינתי לברון הוא מייצג נאמן של עולם השקר. הוא לא מנהיג.
    כשבאים למדוד גדולה של שחקן בסופו של יום זה עניין סובייקטיבי וכל אחד נותן משקל שונה לפרמטרים מסוימים.
    אבל יש גם עובדות ואיתם מה לעשות קשה להתווכח.
    אז אם אתה מאלה שמתרשם מטריפל דאבלים ושורות סטטיסטיות מטורפות אני בהחלט מבין למה לברון הוא במקום השני אחרי מייקל אולי אפילו ראשון רחמנא ליצלן.
    לא במפתיע יש די הרבה אוהדים ברחבי העולם שמתרשמים על בסיס קבוע מהווסטברוק או ההארדן התורן בדיוק כפי שהתרשמו מאייברסון או כרמלו בצעירותו. למה? הם נראים כמו כוכבים, משחקים כמו כוכבים, עושים פוזות של כוכבים ועל פי רוב מתרסקים כמו כוכבים…
    אוהד רפה הבנה(מחווה לדוקטור) יסתכל בעוד עשור על הסטטיסטיקה של ווסטברוק מול הסטטיסטיקה של כריס פול ויגיע למסקנה מעוררת גיחוך שראסל שחקן יותר טוב.
    למה?? מה זה למה??? ממוצע של טריפל דאבל לעונה שלמה!!!! זה למה.
    אבל האמת מעולם לא הייתה רחוקה יותר.
    בסופו של דבר כדורסל זה משחק קבוצתי ומטרת העל היא לנצח ולהשפיע על הניצחון ועל חברי הקבוצה כמה שיותר.
    בזה כריס פול על אף שלא זכה בכלום עדיף על ווסטברוק וזה בכלל לא קרוב.

    ובחזרה ללברון, מבחינה טכנית ויכולות כדורסל,ורסטיליות, ועקביות לאורך כמעט שני עשורים הוא במקום הראשון אי פעם. זה מרשים ומעורר השתאות וממש לא מובן מאליו.
    אבל יש עוד פרמטרים שנמדדים במיוחד כשמושא הדיון מתיימר להיות הגדול בכל הזמנים או ככזה שמעיד על עצמו ש"אני ווינר ותמיד הייתי ווינר"
    וואלה???? איזה לברון?? לברון שלנו???

  31. חחחח לילי גרמת לי לגיחוך קל.
    ג'ורדן בגיל הזה בדיוק סיים את התריפיט השני שלו עם קבוצה בת 90000, פיפן מזדקן וממורמר רצח, רודמן זקן אחרי שאיבד את גרם השפיות האחרון שלו. כולנו ראינו בריקוד האחרון מה היה.

    זה לא בא לגרוע כהוא זה ממה שלברון והלייקרס עושים. אבל די, טחנתם את המוח עם ה year 17 וכל מיני זיבולים.
    זה כמו הפרסומת של רמי לוי, שבגלל שהוא לא הכי זול במדינה הוא לא אומר "הכי זול במידה" אלא "רמי לוי – שיווק השקמה – סל קניות זול במדינה" זול במדינה? מה זה לעזאזל אומר? אה, הבנתי. זה כמו year 17 – אתה אמנם ותיק מאוד אבל לא זקן.
    כי קארל מלון לא זכה בMVP בגיל 35 בליגה עם ג'ורדן, בארקלי, רובינסון וכו'.
    בוא נשווה את הפיזיולוגיה של היום לפיזיולוגיה של לפני 20+ שנה. היום שחקן נבא בגיל 32 הוא בשיא, כשפעם בגיל 32 (אלא אם היית ג'ורדן או דומה לו) היית כבר קשיש.

    "לברון יכול לשמור כמו ב09-13 כשהוא רוצה" – פשש איזה באסה שהוא לא רצה ב2017 ו2018.
    איזה מזל יש לדוראנט שלברון לא רצה לשתק אותו. לברון בסופו של דבר חס על חייו ונתן לו לקחת 2 אליפויות.
    הוא פשוט רצה לתת לג'ורדן פור עם ה6 אליפויות ובינתיים לחרבן לעצמו את המאזן.

    אלה בדיוק הסיבות שאני לא מתחבר לפייבוריטים בכלל וללברון בפרט. נוסף על כל עדת קופצי העגלות שלו, הוא בעצמו גם לא חוסך במחמאות וסופרלטיבים על עצמו.

    אז די, שחררו אותנו מעוד סטטיסטיקה לא מעניינת של 25 נקודות, שוקו ולחמניה וגרעפס לקינוח הראשון מאז אבי סוכר.
    אפשר לראות את הגדולה שלו על המגרש ולא צריך שתמציאו כל מיני שורות ונתונים סטטיסטיים או אימרות כאלה ואחרות כדי להוכיח נקודה או יותר נכון נרטיב.
    אתם רוצים את האמת בפנים? אם לברון היה צריך לעבור את OKC, גולדן סטייט, ספארס, יוסטון וכו' כל פליאוף כדי להגיע לגמר, היו לו OVERALL הרבה פחות סדרות פליאוף, משחקים, נצחונות, נקודות וג'חנונים-עם-ביצה-ורסק בTS של 59.5 אחוז.
    ואז גם לא היו לא את כל המספרים או החברויות במועדונים ה"מכובדים" של 25-21-2-3-1-2-3-1 בעונה אחת.
    אבל אף אחד לא טורח להגיד את זה כי זו ליגה של כוכבים-ליקוקים-מספרים וזה בסדר. אבל בוא לא נסחף.

      1. אתה תוהה מה קורה אם שאקובי לא ננמצאים במערב או הביג3 של הספארס?
        אני מהמר על 8 לדאנקן או 8 לבראיינט.
        שאק הגדיל וחזה 10.

        מעניין כמה אליפויות היו ללברון אם לא היה לו בקונפרנס את אייזאה תומאס או ג'רמי לין חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

כתיבת תגובה

סגירת תפריט