דירוג המאמנים בפלייאוף עד כה – 3 / עמיחי קטן

הפעם יוצאים מהדירוג כל המאמנים שהודחו בסיבוב הראשון, ונשארים איתנו רק 8 המאמנים שעלו לסיבוב השני.

8: מייק בודנהולזר (מילווקי). (דירוג קודם – 12)

אי אפשר להאשים מישהו אחד ספציפי בכישלון של מילווקי, אבל בודנהולזר מסומן בתור האשם הראשי, ומכמה בחינות הסימון הזה הוא נכון. לאורך כל העונה ידענו שנגד מיאמי יצטרכו הבאקס להביא משהו שונה בסגנון המשחק, וזה לא קרה, לא בהתקפה ולא בהגנה. הופעת ענק של מידלטון במשחק 4 הביאה ניצחון אחד, אבל מיאמי היו עדיפים בכל רגע בסדרה, והרבה מזה בגלל מאצ'-אפ המאמנים.

7: מייק ד'אנטוני (יוסטון). (דירוג קודם – 8)

במקרה של ד'אנטוני, הוא בא עם תכנית משחק מותאמת נגד הלייקרס, וזה עבד מצוין במשחק הראשון, אבל מאז הלייקרס עשו את ההתאמות והוא נשאר עם אותו דבר. בדומיננטיות של דיוויס ולברון קשה להאשים את ד'אנטוני, אבל גם בקו האחורי ליוסטון לא ממש היה יתרון עם ווסטברוק והארדן מול רונדו וקארוסו, והרבה מזה נופל על מאמן שלא הצליח להביא אותם ואת הקבוצה למקומות שהם רוצים להיות בהם.

6: דוק ריברס (קליפרס). (דירוג קודם – 11)

לדוק ריברס יש השנה פריווילגיה לנוח בשלבים הראשונים של הפלייאוף. יש לו פשוט סגל עמוק וטוב והוא יכול לא לעשות כלום והקבוצה עדיין תיראה בסדר. ככה זה מרגיש בינתיים, כאשר היריבות של הקליפרס מצליחות לעשות את זה יותר צמוד מהצפוי. ריברס יצטרך להתחיל לקבל החלטות בקרוב…

5: מייק מאלון (דנבר). (דירוג קודם – 3)

מצד אחד, מאלון הצליח לעשות התאמות תוך כדי משחק 5 נגד הקליפרס ונגד יוטה, ובינתיים דנבר עדיין בחיים, אבל מצד שני, הנאגטס תלויים יותר מדי בשני הכוכבים שלהם – יוקיץ' ומארי – בזמן שהשאר לא ממש מקבלים הזדמנות מהמאמן. מתי לאחרונה ראיתם רוקי יוצא נגד המאמן באמצע הפלייאוף? זה גם אומר משהו…

4: בראד סטיבנס (בוסטון). (דירוג קודם – 2)

סטיבנס ממשיך בפלייאוף הטוב שלו, אבל בסדרה נגד טורונטו הוא היה קצת פחות טוב. כמה מההתאמות של ניק נרס הצליחו להפתיע את בוסטון וסטיבנס לא ממש הצליח למצוא פתרונות לכמה מהן. טייטום, בראון, ובעיקר סמארט דאגו לשלוח הביתה את האלופה, אבל ספולסטרה רשם במחברת הרבה דרכים לפגוע במשחק ההתקפה של בוסטון, ולסטיבנס מצפה אתגר לא פחות גדול.

3: פרנק ווגל (לייקרס). (דירוג קודם – 4)

ראינו כבר ב-2 סדרות שונות שהלייקרס מפסידים את המשחק הראשון עם רבע אחרון מזעזע התקפית, ואז עושים את ההתאמות הנדרשות ומנצחים די בקלות את כל 4 המשחקים הבאים. נגד יוסטון, התפקיד של ווגל במערך היה משמעותי הרבה יותר, הן באסטרטגיה ההגנתית והן בהפעלות רונדו וקארוסו שנתנו שניהם סדרה מצוינת בשני צידי המגרש. המאצ'-אפ של לברון נגד קוואי הוא עם יתרון קטן לקליפרס כנראה ושל דיוויס נגד זובאץ' והארל הוא עם יתרון לא גדול ללייקרס, ולכן יש מקום לטעון שהיתרון הגדול של הלייקרס לקראת הסדרה הוא בעמדת המאמן.

2: ניק נרס (טורונטו). (דירוג קודם – 6)

טורונטו אמנם איבדו את תואר האליפות, אבל העונה, וגם הסדרה נגד בוסטון, הראו שלפחות בתחום המאמן הראפטורס מסודרים. ניק נרס הצליח פעם אחר פעם לשלוף שפן אחר, בין אם שחקן מהספסל, טקטיקה הגנתית או כל דבר אחר, והוא הגורם המוביל (יחד עם השלשה של אנונובי) בכך שהסדרה הזאת הוכרעה ברגעים האחרונים של משחק 7 ולא הרבה לפני. מבחינת סגל השחקנים לא ברור לאן טורונטו הולכים, אבל כל עוד נרס שם כנראה שהם ידברו חזק בפלייאוף גם בעתיד, וזה יכול גם לעזור להשיג כוכב.

1: אריק ספולסטרה (מיאמי). (דירוג קודם – 1)

הרבה זמן לא זכור לי מאמן שהצליח לנצל באופן כל כך שיטתי כל חולשה או טעות של היריבה לאורך סדרה שלמה. ההיט לא משחקים מספיק מהר והתקפי כדי לדרוס ולנצח בהפרשים גבוהים, אבל הם מצליחים פעם אחר פעם להיות הטובים יותר בדקות ההכרעה, ויש לאוהדי בוסטון המון סיבות לחשוש. ספולסטרה בינתיים הופך את מיאמי לקבוצה הטובה ביותר בפלייאוף וזאת שמצליחה להתעלות ברגעי האמת. הוא גם אולי הופך אותם למועמדים לאליפות.

עמיחי קטן

עורך ראשי. תמיד בעד הישראלים ולא רק בספורט, בהכל.

לפוסט הזה יש 25 תגובות

  2. שחר אלוני

    13 ספט 2020 13:34:13

    דירוג יפה,
    הייתי נותן יותר קרדיט לווגל מאלון וסטיבנס, וקצת פחות לנרס, שעם כל הכבוד היה על סף 3-0 מול קבוצה שקולה אליו על הנייר

    1. חיים

      13 ספט 2020 15:22:16

      תודה.
      היו 4 משחקים שהוכרעו ברגעי הסיום בסדרה בין בוסטון לטורונטו – 2:2 בהם. ההבדל הוא שטורונטו ניצחו ב-7 ובוסטון הביסו פעמיים.
      היה קונצנזוס כמעט מוחלט שהסגל של בוסטון עדיף על זה של טורונטו, ושהסדרה תהיה מאוזנת בגלל היתרון של טורונטו בקרב המאמנים, וזה בדיוק מה שקרה.

      1. שחר אלוני

        13 ספט 2020 16:54:00

        טורונטו סיימו מקום 2 בעונה הרגילה בהפרש מבוסטון ועם סגל רחב בפלייאוף כשבוסטון בלי רוטציה. בפועל טורונטו לא נתנו שום משחק משכנע בסדרה גם אם מדי פעם הוו להם 5 דקות טובות

  3. יוני יצחק

    13 ספט 2020 13:49:49

    פוסט נחמד אבל לא מסכים בכלל לגבי הדירוג של נרס וסטיבנס. סטיבנס אובר רייטד.
    רב הפרשנים בהארה"ב וכאן באתר נתנו יותר צ'אנס גדול יותר לטורונטו לקחת את הסדרה – והם לא
    בחישוב מצטבר של כל המשחקים בסדרה, בוסטון הובילו ושלטו 90% מהזמן והתוצאות היו תלויות ביקר בה בה (ראה משחק 3 שהוכרע בגלל בלבול נקודתי של טייטום ובראון בכיסוי ומשחק מספר 5 שהוכע בגלל שריקה שלא נשרקה על קמבה בסוף גם הנהלת הליגה הודתה בכך)
    סטיבנס נאלץ להסתדר סדרה שלמה בלי שחקן חשוב גורדון הייוורד…

    2. הקוריוז

      13 ספט 2020 14:01:58

      נרס גאון הופס. לומר פה שהוא אוברייטד? תזהר
      כמו שאמר פעם פנחס הגרשוני עדיף סמ מזל מקילומטר שכל.
      תכלס סידרה של 5 1 עם השופטים והשפיץ של הנעל נגמר ב7.
      שלא ציפיתי כלום מהראפס הם ניגבו ולקחו אליפות ומקום 2 בעונה הסדירה העונה (הימרתי עליהם מחוץ לפלייאוף)
      עד שהחלטתי לצפות מהם ולאתגר את בוסטון הם תכלס ניצחו רק משחק בסידרה ואת האחרים על המזל.
      גם האליפות הגיע עם פציעה במוח של ברט בראון ואחכ פציעה של דוראנט. לנרס יש גם קילומטר מזל😎

      2. חיים

        13 ספט 2020 15:25:43

        מספרים על נפוליאון בונפרטה הגדול שהציעו לו מועמד לתפקיד של גנרל כזה או אחר ופירטו בפניו על התכונות הטובות שלו – חכם, אמיץ, אסטרטג וכו', אז הוא אמר: "כל זה טוב ויפה, אבל האם יש לו מזל?".

        לעניין שלנו – נרס עבר את ברט בראון ואת גולדן סטייט בלי דוראנט וחצי קליי, כך שמזל היה לו, אבל הוא מוכיח שגם את התכונות האחרות יש לו.. תסתכל על קמבה המסכן ומה שהוא חטף מניק נרס.

        1. הקוריוז

          13 ספט 2020 15:50:40

          אמרתי שהוא מאמן מצויין וחושב מחוץ לקופסא אבל הפכו אותו פה לאיזה גאון.
          הוא קיבל על השנה הראשונה את קאווי דוראנט נפצע לו וברט בראון…
          קייסי היה נותן אשך טמיר בשביל מזל כזה רק אומר
          אבל כן הוא מוציא מהקבוצה שיש לו יותר ממה שהיא שווה

  4. etayle

    13 ספט 2020 15:02:18

    אחלה סיכום,תודה רבה. יהיה מעניין לראות את סטיבנס נגד ספולסטרה . וווגל צריך לקבל יותר קרדיט על מה שהוא עושה בלייקרס.

  5. דוקטור רזי הופמן

    13 ספט 2020 15:10:28

    השאלה היא האם לסטיבנס יש במחברת דרכים טובות לעצור את מיאמי של היום.
    לא זאת של לפני הקורונה.
    אני מתפלל שכן ומאמין שכן. השאלה היא איך זה יעבוד במגרש.
    הייתי שם את סטיבנס חמישי אחרי מאלון.

    2. שחר אלוני

      13 ספט 2020 16:57:19

      מיאמי קבוצה חביבה שהיתה מתחרה עם דלאס פניקס ופורטלנד להכנס לפלייאוף במערב. אין להם הרבה כח אש ואין נסיון, יש ביטחון וקשיחות.
      הסיכוי שלהם זה רק בגלל שבוסטון מאד קצרים ושחקנים עלולים להתעייף

  6. itaip

    13 ספט 2020 15:19:07

    מצטרף לכל מי שכתבו שווגל צריך לקבל יותר קרדיט. הלייקרס צלחו מאוד בקלות שתי סדרות שהיו מי שחשבו שיסתבכו בהן, ובעיקר ווגל מצליח לגרום לחבורת הקשישים הזו לשחק הגנה מצוינת וזה הישג ראוי להערכה. רק ספולסטרה מעליו עד כה בפלייאוף הזה.

  7. רועי ויינברג

    13 ספט 2020 15:38:25

    אחלה דירוג (ואני גם מחליף בין נרס לווגל – קצת פחות מזל והראפטורס מודחים ב-5 משחקים). אחד הסיפורים הגדולים של השלב הבא הוא ההפרש בין ריברס למאמנים האחרים, כשבשנים האחרונות הוא הרבה פחות טוב מהשאר. הפעם גם אין את רונדו או כריס פול שיהיו מאמנים על המגרש.

  8. דקסטר

    13 ספט 2020 17:46:37

    ווגל התקדם יפה משבוע לשבוע וראוי למיקום
    היה אמור לקבל יותר קרדיט בתואר מאמן העונה
    נכון שיש את לברון אבל לא פשוט לאמן את לברון ולא פשוט לאמן קבוצה חדשה לגמרי ולהוליך אותה למקום הראשון במערב הצפוף ועם סגל שבאמת צריך להוציא מים מהסלע.
    מה גם שלא ראיתי אותו עושה טעויות מסמרות שיער וניהול המשחק שלו כמעט חף מטעויות.
    ב

  11. G-dog

    13 ספט 2020 18:58:42

    יש לי מספר הסתייגויות אבל בגדול רשימה מעולה :
    1. אפשר פשוט לעשות טופ 7, כי ספולסטרה עושה מאסטר קלאס! נגמרו המילים.

    2. ההתאמות של ווגל היו טובות, אבל אחת ההתאמות היא הכנסה של שחקן שפשוט לא היה לו ברוטציה שהיה שחקן חמישיה לפעמים בעונה הרגילה, אז אני לא בטוח שזוהי התאמה כלל.. מה שכן אהבתי שהוא לא הלך ראש בקיר והמשיך עם שני גבוהים מול הסמול בול וזה אני אתן לזכותו (אם כי מזמן הוא ולברון צריכים לשכנע את דייויס לשחק סנטר).

    3. עוד משהו שמוריד לי את ווגל מקום זאת ההופעה המביכה של דאנטוני, לא רק בפלייאוף, אלא בהכנה אליו. כל שנה אנחנו חוזרים לאותו סיפור, הארדן מקבל הגנה מיוחדת, מתקשה בצדק מולה, והרוקטס עומדים מול קיר שהם לא יכולים לשבור אותו. איפה הבעיה? שהרוקטס לא מסוגלים לנהל התקפה מסודרת כשהארדן בלי הכדור, כבר 8 שנים זה אותו סיפור, נותנים להארדן את הכדור והוא מסתדר. הוא שחקן מעולה, שנוא מדיי לדעתי, אבל אם אף אחד לא יבוא ויגיד לו, שומע, תעשה רגע תנועה בלי כדור נסדר תרגיל לחבר שלך, הוא ימשיך לאבד 18 כדורים בממוצע למשחק הדחה.

    4. הסיפור של נרס וסטיבנס מיוחד, כי לדעתי (הלא כל כך עמוקה בכדורסל), לבוסטון יש קבוצה יותר טובה מטורונטו. וחשוב מכך, יותר מותאמת לפלייאוף מהסיבה שיש מספיק מייצרי נקודות גם בבידודים או מהלכי קלאץ'. אני חושב שהוא עלה על נוסחה מעניינת עם הסמול בול, והוא שחרר אותו מהר מדיי במשחק שבע וזה היה נותן להם יתרון, לדעתי. דניאל תייס יכול להיות מכוסה על ידי אנונובי, מה שיכול לעשות בעיות להגנה של הסלטיקס בצד השני, אבל בשביל זה משלמים לו מיליונים של דולרים ולי לא. משהו נוסף שם (למרות שזה לא כל כך אליו), היה ניכר בכל שבעת המשחקים פרט לאחד, שסיאקם לא מסוגל לקלוע על בראון, במיוחד לא בפוסט… אז למה ממשיכים להריץ את המהלך הזה? בוא נמצא מהלכים אחרים שאולי יכניסו את סיאקם למשחק למה הוא היה חושך מצרים כל הסדרה.

    5. אחרון חביב נשבע, מייק מאלון אחלה כזה – אני חושב שהוא יותר מאמן מנטלי טוב ממהלכי כדורסל טוב, כי כבר ארבע פעמים הקבוצה שלו מוצאת את הכוח לא להיות מודחת, ואני חייב לתת לו ריספקט על זה.

    1. חיים

      13 ספט 2020 19:59:25

      תודה.
      1. ספולסטרה אצלי מאמן טופ 5 בליגה כבר קרוב לעשור, אבל העונה הוא לוקח את זה צעד קדימה. יש מצב שהוא ראשון כרגע…
      2. כשיש לך את לברון ואת פלייאוף רונדו ביחד אתה צריך למצוא את הדרך לאיזון ביניהם. בינתיים ווגל עושה את זה נפלא.
      3. רק נדייק – להארדן יש ממוצע של 6.7 איבודים ב-6 משחקי ההדחה האחרונים שלו!! זה גם על מאמן ושיטה, אבל גם על שחקן ששבר את שיא הפלייאוף עוד עם מאמן אחר.
      4. הראפטורס האמינו שאם סיאקם ייכנס לעניינים זה הנשק שיכריע לטובתם את הסדרה, וזה לא קרה. אני מסכים שהיה כדאי לנסות דרכים אחרות, אבל לוותר לגמרי על סיאקם זה מחיר כבד.
      5. למייק מאלון יש את הוואן-טו-פאנץ' הכי טוב בליגה של יוקיץ' ומארי, והוא לא מחפש הרבה מעבר לזה בהתקפה, שזה לדעתי חיסרון מסוים, אבל הוא בהחלט מצליח להחדיר בשחקנים שלו אמונה פעם אחר פעם.

      נ.ב. אני זוכר למאלון גם את זה שהוא נתן לעומרי כספי הרבה דקות, ובעקבותיו גם ג'ורג' קארל, אצלו כספי הגיע לשיא…

      1. G-dog

        13 ספט 2020 20:27:15

        אני כן נותן לווגל קרדיט על החיבור בין רונדו ללברון, אבל למעשה נוסף לו שחקן שלפי הסדרה הזאת הוא השלישי בטיבו בקבוצה, ולתת לו לשחק 30 דקות זאת לא התאמה בהגדרה שלי, כנל קארוסו. אבל שוב, סחטיין עליו על העין החדה עם הגבוהים.

        הכוונה שלי לא הייתה להיפטר מסיאקם, חלילה וחס, אני הייתי מנסה להריץ עבורו מהלכים שונים שיתנו לו אפשרות להתניע. אבל זאת קטנוניות כי סיאקם אשם יותר מנרס במקרה הזה… הוא חייב לעבוד על המשחק שלו, ולפני שהסדרה החלה היה לי ויכוח עם חבר על מי יהיה יותר טוב בסדרה טייטום או סיאקם (וגם בכללי ולא רק בסדרה) ויש לי תחושה שיצאתי עם ידי על העליונה… וזה תכלס ממש מצחיק כי השוו אותו ליאניס שנה שעברה תוך כדי הפלייאוף, ועכשיו בדיוק כמוהו הוא לא מצליח לעשות סל. רוב הקרדיט כמובן ניתן לג'יילן בראון, שצריך כל שנה להגיע לפלייאוף בשביל שאנשים יזכרו שהוא שחקן הגנה מדהים. נותן לו מקום בחמישיה השנייה גם לפני בלדסו ובטח שלפני בברלי.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט