בעקבות שחיטת הרוקטס ע"י הלייקרס: 'סמול בול' זו שיטה; זה לא גובה שחקנים SMALL (נמוכים)! / מנחם לס

השעור ההחשוב ביותר ללמוד מתבוסת יוסטון נגד הלייקרס היא שגם ב'סמול בול' אתה חייב שחקנים גבוהים. למה? כי סמול בול היא שיטת משחק. זה 'סמול בול' ולא 'SMALL PLAYERS'. אנשים חושבים ש'סמול בול' היא שיטת משחק בשימוש שחקנים נמוכים – SMALL – כי הנטייה לחשוב היא שרק גארדים וסמול פורוורדים יכולים לשחק מהר, לרווח את הפארקט, ולקלוע שלשות.

אתם יודעים מתי 'הסמול בול' – השיטה החדשה השלטת ב-NBA – היא באמת השיטה הטובה ביותר?

כשיש לך קבוצה כמו הלייקרס, שבחמישייה שלה נמצאים שני שחקנים כאנטוני דייויס – שהוא 2.11 – ולברון ג'יימס, שהוא 2.06 מ' (9'6). אז אתה יכול לשחק – ולנצח – עם 'סמול בול'. אבל אתה לא יכול לנצח עם 'סמול בול' של יוסטון כשבחמישייה שלה 'הסנטר' הוא פיג'יי טאקר, 1.94 מ', והשחקן הגבוה ביותר שלהם – המשחק סמול פורוורד – הוא רוברט קובינגטון, 1.98 מ'.

אני מודה שלמיאמי אין צמד כמו לברון ו-AD. אבל בכל השאר היא עדיפה, ולכן בדיון של אתמול בחרתי בה כקבוצה שללייקרס לא כדאי לפגוש בגמר. הבעייה של מיאמי היא לגבור על הסלטיקס כי מה שיעבוד נגד הלייקרס לא יעבוד בהכרח נגד הסלטיקס. ההסבר יבוא.

שוב: 'סמול בול' הוא שם של שיטת משחק. הוא לא שיטת משחק המשתמשת בשחקנים נמוכים.

סמול בול היא שיטת משחק המשחקת על PACE – מהירות – ו-SPACE – הרחבת המשחק. זוהי שיטה המוותרת על סנטר מסורתי מהעבר המשחק עם הגב לסל, ואז המשחק הופך להיות "HALF COURT". ב'סמול בול' "הסנטר" הוא נייד, הוא מסוגל לקלוע שלשות, הוא נע ונד, קולע מיד-ריינג'ים, ולמעשה ההבדל היחיד בינו לבין כל פורוורד אחר הוא השם בו מכנים מס' 5 – 'סנטר'.

אבל הוא גם בד"רכ הריבאונדר הטוב בקבוצה, ה-RIM PROTECTOR, 'והאיש הגדול' המסתובב בצבע יותר מאשר מחוץ לצבע. אבל הוא נע ללא כדור ולא תקוע בעמדתו כפי שהיה פעם ווילט צ'מברליין, או ביל ראסל, ואפילו דור אחריהם פטריק יואינג ודוויד רובינסון, וכשהכדור עובר מיד ליד הוא נוגע בו לא פחות מכל שחקן אחר בחמישייה.

אבל הוא גם האדם שמונע מהקבוצה היריבה חופשיות באזור הצבע, לקיחת ריבאונדים בקלות, ובאותו זמן גם גורם חשש קבוע למתפרצים לסל עם חסימותיו.

גולדן סטייט הגדולה שיחקה כך, אבל תמיד היו לה בקבוצה גבוהים, שאחד מהם שותף הרבה במשחקיה כדי להבטיח את אזור הסל. וכן יש לה את דריימונד גרין, שאפילו שהוא לא גבוה במיוחד הוא מין צ'ארלס בארקלי: בולדוזר באזור הצבע.

הלייקרס משחקת כך עכשיו, ויש לה אפילו שני גבוהים כאלה.

יוסטון שיחקה סמול בול עם ננסים. היה לה רק גבוה אמיתי אחד – צ'נדלר – אבל הוא מבוגר מדי ולא היה בכושר משחק, ומייק ד'אנטוני אפילו לא ניסה להכניסו. באותו זמן אין לה מפלצת כמו גרין להגן על אזור הצבע.

עם כל הכבוד לטורונטו ומלחמתה האמיצה נגד הסלטיקס, גם היא ניסתה לנצח עם שחקנים נמוכים. מרק גאסול – הסנטר המסורתי העומד עם גבו לסל – כבר לא מסוגל לשחק, ופסקל סיאקם – שהוא 2.08 מ' – הוא רזה כזה שלא מהווה מחסום מסיבי תחת הסל (והוא נתקע גם בתקופת משחק לא טובה!). הוא קטף את ה-8,9 ריבאונדים שלו למשחק אבל הוא לא מספיק גדול וחזק מכדי להשפיע הרבה.

כי בינינו, כשאתה מדבר טורונטו, אתה מדבר קייל לאורי (1.83 מ'), פרד ואן-וליט (1.85), ונורמן פאול (1.90) שעשו את כל ה-DAMAGE, והחזיקו בכדור רוב הזמן. יש כמובן את סרג' איבקה שהוא 2.13 מ' אף הוא, אבל משחקו הוא סמול פורוורד הקולע בעיקר מרחוק. אגב, הוא היה אחד הטובים בטורונטו ומדוע נרס שיתף אותו רק 20 דק', ומעט מאד ברבע הרביעי, הוא דבר שלא אבין, אלא אם כן הוא היה פצוע, כי היו לו רק 4 פאולים אישיים.

בוסטון עצמה אינה קבוצה גבוהה מאד, אבל יש לה את ג'ייסון טאטום שהוא 2.04 מ', את ג'יילן בראון – 1.97 מ' – את דניאל ת'יוס (2.04 מ'), ואם חובה להכניס גבוה יותר שמסוגל עדיין לשחק יש לה את אנס קנטר – 2.14 מ'. גם גורדון הייוארד עומד להתחיל לשחק והוא 2.01 מ'. הווה אומר שיש לה את המהירות, הקליעה מהפרימטר, ואת החדירה (של טייטום, בראון, וכמובן מרכוס סמארט וקמבה וולקר), ובאותו זמן אף קבוצה לא תוכל להעליב אותה בשליטה תחת הסל, בריבאונדים, ובחסימות., כפי שהלייקרס העליבה את יוסטון.

לכן בדיון של אתמול אני מאמין שהקבוצה המערבית – אני כמעט בטוח הלייקרס – תעדיף לשחק נגד בוסטון ולא מיאמי.

כי למיאמי יש את הכל. ראשית כל יש לה את באם אדביו, שאמנם הוא רק 2.09 מ', אבל הוא מסוג ה-2.09 שהיה קרל מלון: ארוך, חזק, שרירי, בעל מסה, ומנתר מצויין. כמובן שמיאמי יכולה לשחק עם קלי אוליניק – שהוא שחקן נע ונד ובשום אופן לא סנטר תקוע, והוא 11'6 – 2.10 מ'. בעת צרה יש גם את מאיירס ליאונרד (2.15 מ') אבל אני מקווה שלא יהיה לזה צורך.

ליד באם יש את ג'יי קראודר, שרק מראה את חכמתו של פט ריילי כשהביאו לקבוצה רק לפני כמה חודשים. הוא רק 1.97 מ', אבל הוא עארס עם קבלות תחת הסל, שחקן תוקפני וחזק ביותר, קורא משחק ושומר מצויין. הוא יכול לשמור על לברון או AD טוב מאד.

שאר השחקנים – מג'ימי באטלר שקשה להאמין שהוא 2.00 מ' גובה, ועד אנדרה איגודלה (1.97 מ'), דריק ג'ונס (1.97 מ'), ודנקן רובינסון (2.00 מ'), הם כולם שחקני 'סמול בול' שמנתרים, לוקחים ריבאונדים, ושומרים מצויין (לדנקן שעור או שניים בהגנה רק יעזרו). ז"א שמיאמי תהיה בממוצע גבוהה יותר מכל לייקרס, אלא אם כן פרנק פוגל יעשה אצת שגיאת חייו ויתן לג'בל מגי ודווייט האוארד דקות משמעותיות.

אפילו הגארדים של מיאמי – גורן דראגיץ' (1.90), טיילר הירו (1.95 מ') וקנדריק נאן (1.88) הם מהסוג והגובה של ראז'ון רונדו, דני גרין, ואלכס קרוזו, וקלעים לפחות טובים כמוהם.

למעשה, לדעתי מיאמי היט היא הקבוצה האופטימלית היום בבועה לשחק 'סמול בול' עם גבוהים וורסטליים מאד, אני לא בטוח אם היא תגבור על הסלטיקס, אבל אני בטוח שאם היא גוברת על הסלטיקס היא תהיה יריבה לפחות שווה ללייקרס – ואפילו עדיפה עליה. על הסלטיקס הלייקרס תגבור כי אין לה את הגובה, וה-TENACITY שיש למיאמי היט, קבוצת ה-'BAD-BOYS' החדשה שלי!

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 73 תגובות

  1. מסכים עם חלק מהדברים, לא עם כולם…
    פי גליי טאקר היה סוג של בארקלי לא הרבה פחות מדריימונד גרין (אגב, הוא גם באותו גובה פחות או יותר).
    לברון הוא 2.03, באם אדביו שונה מקארל מלון בעיקר במאסה (בערך 20 ק"ג פחות) וכמובן ביכולת הקליעה.
    ואחרי שעברנו את הקטנוניות – כדי לשחק מול קבוצה שיש לה כזאת עליונות פיזית עליך אתה חייב לשחק בשיא המאמץ והריכוז, ולקוות שיהיה לך יום יותר טוב לשלוש מאשר להם. במשחק הראשון זה עבד, אחר כך פחות. זה אומר שהניסוי נכשל – הוא הקטין את הסיכוי לנצח ולא הגדיל אותו. כמו ברוב הדברים בחיים – הכל במידה, יותר מדי קיצוני אתה נכשל.

    1. לברון 2.06
      השנה בכדי לשמור על אחידות הליגה פרסמה את הגובה של השחקנים ללא נעלים
      לברון קפץ מ 8״6 ל 9״6
      הוא כנראה גבה מאז הפעם האחרונה שנמדד

  2. מנחם אתה מבלבל גובה עם אורך, small ball זה שיטה שהייתה מותאמת לרבעים ספציפיים, גולדן סטייט שיחקו עם דוראנט הארוך כשרוך, ודרימונד גרין שיש לו מוטת ידיים של בלייק גריפין, וב2015 פתחו עם בוגוט.
    .
    הלייקרס וגם הקליפרס יקרצפו את הפארקט עם הנמושה שתעלה מהמזרח, תחרותיות זה לא איכות.

  3. תודה על הטור. מצוין.
    מסכים עם הרוב.
    ה"סבתא" של הסמול בול היא שיקגו של 96-98. הם צירפו את הארפר ורודמן (שהתאימו למידות של ג'ורדן ופיפן) ורצו הרבה פעמים בלי סנטר, אלא עם קוקוץ' או קר. לשיקגו היה גם מענה לסנטרים בדמות גופות כבדים למקרה שהשחקנים ה"קטנים" יותר לא יספיקו כדי לעשות סיבובים סביב שאק. הרבה פעמים הקטנים הספיקו ובגדול – הם היו מרושתים מכל כיוון.
    יוסטון החליטו ללכת על "גודל" אחד של שחקנים בלי להגמיש את זה בשום מצב.
    *
    הדבר היחיד שעבד ליוסטון (בחלק מהפעמים) היה החילופים בהגנה ואיך שהשחקנים נרתמו לזה. כשזה עבד זה היה מלהיב. ההתקפה הייתה על הפנים מהרגע הראשון. הרעיון היה לפנות את הצבע ולהישאר עם 5 אופציות קליעה בכל רגע נתון. בפועל היו יותר מידי משחקים שבהם קובינגטון וטאקר לא הופיעו בהתקפה. במצב כזה כבר אפשר היה להשאיר את קאפלה שיעמוד בצד בהתקפות.
    *
    אני לא יודע אם הם היו עוברים את הלייקרס גם אם היה להם את קאפלה ועוד פאוור פורוורד גבוה. היו יותר מידי בעיות אחרות. השילוב בין הארדן לווסטברוק היה תמוה בעיני מהרגע הראשון.
    *
    ובכלליות אני לא בטוח לגבי ההתאמה של הארדן, שחקן שאוהב להאט את הקצב ולסחוט עבירות לסמול בול. לא היה עדיף להפעיל אותו עם כמה שחקנים חזקים שייצרו בלגן על המגרש וייקחו ריבאונדים כשהוא ביום רע מהשלוש?
    אני איכשהו מדמיין אותו מסתדר בקבוצה עם כל מיני משוריינים כבדים כמו קווין לאב וטריסטן תומפסון יותר מאשר בקבוצת סמול בול מהירה.

    1. ועוד דבר: זה לא שדייויס רצח את יוסטון עם משחק עם הגב לסל. הלילה הוא בכלל לא שם הרבה נקודות. הלייקרס גם עלו עם מוריס שהוא לא סנטר גבוה. וזה לא שליוסטון היה איזשהו יתרון עצום מול הגארדים של הלייקרס שעם כל ההתלהבות – אנחנו לא מדברים פה על טובי הגארדים בליגה…
      – יוסטון הפסידו כי הם התגלו כמשמעותית פחות טובים.
      *
      גילוי נאות: אני בכלל חשבתי שהם ייגנבו את המשחק הלילה.

    2. הקטנים לא הצליחו לעצור או להאט בכלל את שאק השיטה של שיקגו הייתה לנסות ללחסום קווי מסירה , כל האגדה שרודמן עצר את שאק היה רק אגדה, שאק קרצף איתו את הפרקט 27 נקודות ב64% מהשדה

      1. אני לא חושב שהם רצו שהקטנים ייאטו את שאק. אלא שבאמת ייחסמו לו קווי מסירה, יישלחו יד לכדור כשהוא מתחיל לזוז ברוורס אל הסל ובכלליות יעייפו אותו כשהוא צריך לרוץ אחריהם… היה להם את לונגלי כדי לשים עליו גוף. יותר בגישת "מה שעובד". וזה עבד יופי.
        *
        רודמן כן הצליח לעצור את שאק יש עוד כמה סרטונים של זה מעוד משחקים. מסתבר שגם שאק רגיש למרפק עמוק בכליה.
        https://www.youtube.com/watch?v=89IQcTPHkRs&t=315s
        *
        כששאק הפך לבלתי עציר זה היה בשיא היכולות שלו כשחקן. אפשר להתווכח על כמה זה "יכולות" וכמה "גודל" אבל בדי הרבה עונות שבהן הוא שיחק הגודל שלו לא הפך אותו לבלתי ניתן לעצירה כמו שהוא טוען.
        MVP אחד ו-4 אליפויות כשבאחרונה הוא בבירור כינור שני. זה מאוד יפה – אבל לא היסטרי כמו שעושים מזה…

        1. נו באמת אתה לא רציני, אתה מסתמך לי על הייליטס ערוך ומגמתי כדי להוכיח נקודה, תצפה במשחקים באמת , תסתכל על הסטטיסטיקה של שאק 27 נקודות 64% מהשדה ו11 ריבאונדים (נתונים יותר טובים מעונה הסדירה), המחשבה לראות את רודמן מתמודד עם שאקיל היא בכלל מצחיקה .
          .
          להגיד ששאק לא היה בלתי עציר כמו שהוא טוען בגלל הMVP זה בדיחה שנייה שלא כזאת מצחיקה ?
          לא היה ספק מי השחקן הטוב בעולם בפער פרס MVP מגוכח כזה או אחר להסתמך עליו זה מצחיק. ששאק היה בשיאו הוא היה השחקן הטוב ביותר שדרך על הפארקט כן יותר מגורדן, היה שאק במדרגה אחתנפרדת ועוד 500 אחריו.

          1. א. תרגיע עם הניסוחים לגבי בדיוחות וחוסר רצינות. אני לא מחפש להתווכח איתך ואתה אמור לראות את זה במה שכתבתי. זה לא עניין שלי שקמת על רגל שמאל.
            ב. רשמתי ששאק היה בלתי עציר בשיאו. "שיאו" פשוט לא היה כל הזמן, בניגוד לגודל שלו. אז זה ממש לא רק הגודל שעושה את ההבדל, זו כל הנקודה.
            ג. רודמן הצליח לעצור את שאק. שאקיל לא חגג מול שיקגו ב-1996 (הנתונים שהבאת הם מהסדרה הזו שבה הוא הפסיד 4-0, לא? זה בערך הממוצעים שלו בעונה הרגילה) ולא היו כל כך הרבה משחקים של רודמן נגד שאק כדי לבדוק את זה כי הוא ברח ללייקרס. זה לא שלסנטרים הנשכחים של יוטה היה איזשהו יתרון עליו ובכל זאת לקח לו עוד שנים להגיע לגמר…
            ד. איזה היילייטס כן היו? איזה היילייטס יכולים להיות כשהבנאדם מפסיק לקלוע לגמרי? מה אפשר לערוך כאן?

            1. שיקגו נצחו בסוויפ כקבוצה את אורלנדו , לא רודמן או מישהו אחר בשיקגו הצליח לעצור את שאקיל או להתמודד איתו הכלל , המחשבה ששחקן כלשהו יכול להתמודד עם שאק ב1 על 1 היא ללא רצינית , שאק היה חוטף דאבל טימים ללא הפסקה נתנו לפוצץ אותו ועדיין היא היה קולע כי פשוט אי אפשר היה להתמודד איתן .
              .
              אתה יודע שאני מדבר על שיא זה לא רק גודל זה אתלטיות, זה הסיבה ששאקיל לא יכול לשחק עכשיו דרך אגב (הגודל לא השתנה) , שאקיל כבר בסוף 2001 ראו שהשרירים מתחילים להפוך לשומנים שאקיל בשיאו הציג אתלטיות חסרת תקדים לשחקן בגודלו בהיסטוריה המודרנית .
              .
              4. לקחו כמה מהלכים ששאקיל לא קלע וחיברו אותם ועל זה אתה מסתמך כן שעצרו אותו , אני יכול לחבר לך ב10 דקות עבודה סרטון של דונציץ מחטיא ומאבד ולהגיד שעצרו אותו במשחק שקלע 38 נקודות ב60 אחוז אפקטיבי.

            2. ג 'ונתן, ברוך לא יכול להרגיע שום דבר. הוא עארס אשכנזי טיפוסי עם פה גדול ומוח קטן

          1. אני יליד 79. תעשה את החישוב. ראה תגובתי מעלה. להגיד ששאקיל היה חסר כישרון משקף חוסר הבנה מוחלט. לא בכדורסל – בעניינים כמו סיבה ותוצאה.

            1. גם אתלטיות זה כשרון , לשאקיל בגלל האתלטיות הוא לא היה צריך לפתח הרבה סקילס , כל שחקן מתפתח לפי מה שנותן לו הטבע , מה שאקיל צריך קליעה מ3 עם הוא קובר 35 נקודות בשינה על כל שחקן

  4. נדמה לי שהגבהת קצת חלק מהשחקנים, אבל זה לא ממש משנה.
    .
    מסכים עם רוח הדברים – צריך, ולפעמים אפשר, לשחק סמול בול עם שחקנים גבוהים יותר, הכל תלוי בעד כמה הם מצליחים להסתדר בחילופים ויודעים לקלוע שלשות.
    .
    מה שכן, בהנחה שאין לך סנטר כמו טרנר או לופז, עדיף לשמור על לפחות גבוה אחד בסגל כדי להתמודד עם גבוהים של הצד השני ולעצור בצבע.
    .
    להבנתי זו "סיבת הקיום" של זובאץ' בין ים הפורוורדים של הקליפרס. נראה איך הוא יסתדר עם דייויס ועם חדירות של לברון.
    .
    באם ותייס נראים לי קצת קטנים מדי. נחמד לדמיין את טאקו פול על דייויס… אבל זה לא באמת מעשי, אז זו עוד סיבה להעדיף את הקליפרס בפיינלז – עם זובאץ' יסתדרו יותר טוב, כמובן, ואז אנחנו נשארים עם עימות של פורוורדים וגארדים.

    1. דייויס גבוה באינץ' מבאם וב-2 אינץ' מת'ייס וזהו… והוא לא משוגע על לשחק עם הגב לסל. אם וכאשר דייויס ימתיר עליהם 30 נקודות זה לא יהיה כי הוא גבוה יותר.

      1. כשמשחקים כדורסל לא מודדים גובה כתף אלא wingspan , דיוויס ארוך משמעותית מאדאביו ומכל מה שיש למיאמי לזרוק עליו, הוא גם זריז ממנו משמעותית.

        1. הסתכלתי – נכון. מסתבר שAD ובאם בכלל באותו גובה – 6-9. לדייויס יש חתיכת מוטת ידיים מפלצתית.
          אבל הוא בכל מקרה יינצח אותם עם מהירות, ג'אמפשוט, חדירות ולא עם לעשות להם שאקיל אוניל עם הטוסיק.

          1. דיוויס 9״6 כמו שדוראנט 9״6, ההבדל זה האורך במוטת ידיים שמשנה בNBA ולא גובה הראש שלך אתה לא נוגח בכדור.

            1. הNBA כל הזמן מעדכן את הגבהים לאחרונה וקשה לעקוב. דייויס תמיד צוין כ-6-10 ועכשיו חיפשתי והוא מצוין כ6-9. אין לי כוח לחפש תמונות שלו ליד לברון ולנסות להחליט מה הגבהים של כל אחד מהם.
              *
              אני מסכים לגבי מוטת ידיים.
              גם לקובינגטון מיוסטון הייתה מוטת ידיים ארוכה מהרגיל. גם ת'ייס ובאם לא פראייירים.
              בוא נגיד שאני חושב שמה שהופך את AD לקשה לעצירה זה הרבה דברים אחרים שהם לא המידות הגופניות שלו.

            2. ברור שכן אם היה קצר יותר כמו שהיה בתיכון גארד לא היו מסתכלים עליו (גבה במעל 7 אינץ בשנה ופתאום נהיה 5 star recruits) , אבל כאשר 11״6 עם אורך בלתי נגמר וזריזות מחזיק בסקילס כאלה הוא סופרסטאר , תוריד לו 10 סמ ולא הייתה מסתכל עליו בכלל

  5. איך הושווה באם אדביו מאותגר הקליעה לקארל מאלון האגדי עם יד הזהב?
    מנחם גולדן סטייט של Run TMC
    לא זרקו הרבה שלשות בסמול בול ששיחקו
    שחרור כריס פול עם מעט השנים שנותרו לו לשחק לטובת ראסל ווסטרבוק שגיאה קסטרטופלית
    בנוסף עשו חטא על פשע ושחררו את קאפלה שהיה ריבאונדר בחסד

    1. לדעתי גם כריס פול וגם ווסטברוק הם שילוב לא טוב עם הארדן. בדרך שבה הוא משחק לא צריך עוד רכז דומיננטי בקבוצה…

      1. דווקא היה אחלה של שילוב, כשההתקפה הייתה נתקעת כריס פול היה מסדר אותה טוב טוב כמו שהוא יודע, יכל מאוד לעזור מול הלייקרס, חוץ מזה שאותו לעומת ווסטברוק לא היו משאירים לבד.

  6. איך שלא הופכים את זה האלופה תבוא מהמערב אלא אם כן תהיה איזה פציעה מרגיזה
    דווקא אני חושב לבוסטון יש יותר סיכוי לנצח את הלייקרס או את הקליפרס מאשר למיאמי
    לדעתי הסמול בול הוא טרנד שיחלוף ברגע שיגיעו כמה סנטרים דומיננטיים מידי
    השאלה הגדולה האם הסמול בול הזה עשה את הכדור סל למשחק פחות מהנה לצפייה או יותר
    כי מצד אחד הפיזיות וכל העצבים שהיו פעם כבר לא קיימים כי המשחק לא מתנהל בקר חפירות מצד שני הנעת הכדור לפעמים היא מאסטרפיס

  7. גם במיאמי וגם בבוסטון יש יכולת להתמודד ולהקשות על כוכבי המערב, טיטום ובראון בסלטיקס ואדבאיו באטלר וקראודר במיאמי. גם מבחינה התקפית בבוסטון יש 5 קרנפים ובמיאמי קליעה שלא נגמרת קיצור המערביות ממש לא מביטות מלמעלה על המזרח

    לבוסטון יש סדרה קשה מול מיאמי וכבר הם עייפים טורונטו אז בוסטון

  8. ניתוח מצויין אבל אני לא מסכים עם שתיים מהקביעות של מנחם:

    ג'יי קרואדר – קבעתה שהכוח שלו הוא מתחת לסל. אבל דווקא בסדרות הגמר הוא הוכיח שהוא גם קלע שלשות מחונן.
    דראגיץ', הירו ונאן הם קלעי שלשות וקלעי חוץ הרבה יותר טובים מרונדו, קרוזו וגרין. הסטטיסטיקה מוכיחה זאת.
    עוד לפני שהפלייאוף התחיל כתבתי כאן באתר שתפישת ה"סמול בול" של ד'אנטוני ויוסטון לא תחזיק מעמד בפלייאוף. בנוסף לנחיתות בגובה היא גם קבלה את ראסל ווסטברוק בכושר הגרוע ביותר בקריירה שלו.

  9. בסופו של יום, ברוב המקרים, איכות השחקנים תכריע.
    שני הכוכבים של הלייקרס טובים בכמה דרגות מאלו של יוסטון, והם אכן שיחקו סמול בול הרבה יותר טוב מהקבוצה שלכאורה מייצגת את המהפיכה.
    לגולדן סטייט היתה הפריווילגיה לשחק בכל שיטת משחק שהיא תחפוץ בה, ככה זה כשיש לך את דוראנט, קארי ותומפסון, ואליהם מצטרפת חיית הגנה בדמות גרין.

  10. אני מסכים לגביי מיאמי
    היא הקבוצה הכי טובה בבועה עד כה
    איגואדולה וקאודר היו החתמות בינגו, גמר מול הלייקרס או הקליפרס יהיה מרתק
    אם היוורד חוזר בבוסטון יש להם רביעיה מטורפת
    לדעתי גם הקבוצה מהמזרח תעדיף את הלייקרס ולא את הקליפרס
    הלייקרס הריוויחו את מוריס בסדרה הזאת וזה חשוב לפני המפגש מול התאום
    נגמרו לי המילים על לברון. לא זוכר שחקן בגילו ובעונה ה 17 בליגה שמשחק כאילו השיא עוד לפניו
    לא סבלתי אותו אבל הבן אדם היה בגמר קונפרנס/ליגה כמעט בכל עונה בקריירה שלו

  11. כן סמול בול של יוסטון או בלי סמול בול של יוסטון. השיטה של דאנטוני לא מביאה את הקבוצה עד לבאר… שוב פעם השחקנים מגיעים לפלייאוף על אדי הדלק במיכל שלהם, במשחק 4 כל הרוקטס נראו שפוכים על ההתחלה. הארדן בעצמו מגיע כל שנה לפלייאוף ומהסיבוב השני כבר נופל מהרגליים.
    הפעם הביאו לו את ווסטברוק, אבל הוא חטף פציעה ממש בתחילת הפלייאוף וכבר שנים שנראה שהוא קמל לנגד עינינו עם קבלת החלטות וסגנון משחק לא אחראי על גבול השערורייתי (כנראה שהחיים עם פול היו קשוחים אבל היו יותר מועילים).
    .
    הרוקטס יכולים להמשיך עם הסמול בול אבל לשנות שיטה התקפית במקום ש-4 יצפו בהארדן מכדרדר וזורק סטפ-בק.

    1. השיטה של הארדן לכדרר המון, להרדים את כולם ואז לזרוק (ובעיקר לסחוט עבירה) עובדת יפה מול קבוצות בעונה הרגילה שפוגשות אותו פעם בכמה זמן. לא כשכל מה שהקבוצה השניה עושה במשך שבועיים זה לחשוב על איך לעצור אותו. בסופו של דבר זו גם פחות או יותר אותה הבעיה של יאניס ויכול להיות שזו הייתה הבעיה של ווילט צ'מברליין (משער, נולדתי כמה שנים אחרי שהוא פרש, בכל זאת). כל העניין הזה שכדורסל זה משחק קבוצתי ולא מופע יחיד ממש מעצבן…

      1. השיטה של דאנטוני, שיש לו PG שסביבו מחליטים מה עושים והוא קובע את המהלכים.
        בסאנס היה את נאש שהיה עילוי של ניהול משחק, ברוקטס הארדן שהוא סקורר עילאי.
        בשני המקרים אלו הם 4 שחקנים שמחכים לראות מה האיש עם הכדור יעשה. אצל הארדן זה יותר סטטי כי הוא מייצר לעצמו ברמה הגבוהה ביותר.
        ובשתי הקבוצות דאנטוני הנהיג רוטציה קצרה שגמרה מעייפות את השחקנים שלו בפלייאוף.
        יאניס לטעמי ממש לא מלוטש התקפית. הוא עשה שדרוג עצום אבל הוא עובד בעיקר על אורך אדיר, אתלטיות עצומה וכוח והשילוב של כל אלה הופכים אותו… ובכן… לפריק.
        יאניס צריך להתאמן בקיעה עד העונה הבאה. לסגור את עצמו באולם ולראות איך לברון שיפר את עצמו בנושא הזה.

        1. ליאניס יש בעיה בשלשות, כן. אבל כל עוד השיטה של מילווקי היא מהזן הגיאוצנטרי הוא חייב לשפר קודם את ראיית המנהרה שלו. או לשנות את שיטת המשחק של הקבוצה לכזו שפחות תסתמך עליו כיוצר כמעט יחיד, ואז החולשות שלו פחות יבלטו ואפשר יהיה לשפר אותו לאט לאט בשני התחומים.

          1. אני לא חושב שאם יאניס יישפר את המסירה והקליעה שלו זה יספיק לאליפות. בסוף יבינו את תוכנית המשחק של מילווקי וכשיאניס מקבל את הכדור לידיים היא הופכת לדי אידיוטית.
            אם הוא יתחיל לצלוף בלי ששינו שום דבר אז יעצרו אותו בגמר המזרח ולא בכמעט סוויפ בסיבוב השני. ביג דיל.

            1. צריך צוות מסייע נורמלי

    2. הם נחו חודשים בגלל הקורונה!!!!!!! איזה עייפות הם יתלוננו העונה לא מקבל סמיילי… הכל זה לב ומחוייבות במשחק הראשון הם רצו יותר אחר כך כדור שלג

    3. מי שעוקב אחרי קריירת האימון של ד'אנטוני יבחין מיד שבכול קבוצה אותה אימן הוא לא השתמש ביותר מ 7-8 שחקנים. לכן הקבוצות שאימן הגיעו עייפות (אם בכלל) לפלייאוף ועפו בסיבוב הראשון או השני.

  12. מנחם אתה מתחיל לפנטז על הדחה של הלייקרס? קודם כל יש את הקליפרס (ויסלחו לי אוהדי הנאגטס אם יש כאלה בכלל). מוריס היה נפלא ואכן מוסיף מימד אחר והוא גם יהיה משמעותי נגד הקליפרס כי בגודל הוא מסוגל לשמור על קוואי וג'ורג' יהיה מקום למגי והאוורד למעשה אני מצפה לקרב האוורד מול הראל. ובכלל לא נגד כל קבוצה הלייקרס תצטרך להתאים את עצמה יהיו קבוצות שזה יהיה ההפך. ודבר נוסף. אני באמת נגעל מהכדורסל של יוסטון והאנליטים שלהם יכולים לעבוד בגוגל. הם כנראה לא הבינו את הווריורס שתמיד היה להם סנטר בחמישיה. הם כדורסל העתיד? אין מקום לסנטר? שאק היה קולע 50 נק למשחק בכדורסל של היום והיה מוציא מאיזון את כל הליגה. שלא לדבר על קארים.

  13. כפי שציינתי אחרי שהדוק ניתח את המשחק הראשון ואת הנצחון של הרוקטס, זה ממש צעק ״4:1״. היו פה את כל הסממנים המוכרים, קבוצה עדיפה שפוגשת קבוצה נחותה שמשחקת עם אש בעיניים וטקטיקה שמשתקת את כל המהלכים ההתקפיים של היריבה, כאילו אומרת ״כל העונה התכוננו למשחק הזה״. אלא שבניגוד לאמנות הלחימה של סאן טסו, בפלייאוף חוזרים למחרת למשחק נוסף, ואז קורים שני דברים, הקבוצה העדיפה יושבת ולומדת את כל הטריקים, השפנים והקלפים בשרוול, ועושה את השינויים ההכרחיים, ודבר שני, אי אפשר לשחק על אדרנלין והתלהבות סדרה שלמה.
    זה כמובן לא ניתוח ולא נעליים, רק הצגה שטחית של סיטואציה, הקטע הוא שהיא חוזרת על עצמה בדיוק מעניין. האם זה בגלל שהone and done הזה הוא המקסימום שמאמן יכול להוציא? האם באמת קבוצה נחותה לא יכולה להוציא מעצמה יותר ממשחק אחד, או שמא כל טובי המוחות לא יכולים להכין יותר ממשחק אחד? ברור שאי אפשר לבוא לפלייאוף עם משהו אחר ממה שיש לך, אבל עדיין, תופעה מעניינת.

  14. הקבוצה היחידה שיכולה לנצח את הלייקרס היא הקליפרס. זה יהיה הגמר האמיתית. מי שתצא ממנו תביס כל קבוצה במזרח. ונכון לעכשיו הלייקרס נראית בכושר יותר טוב. לברון ודייוויס בכושר מצוין שניהם. וגם כל שאר השחקנים בכושר מצוין, הרבה יותר ממה שהיה צפוי. בקליפרס קוואי נפלא, וג'ורג' נותן משחק כן משחק לא. אחריהם יש נפילה מסויימת. אבל גם בכושר הזה הם יריב שווה ללייקרס בזכות ההגנה.

  15. תודה רבה על הפוסט. מסכים עם רובו ככולו.
    לברון ודייויס שחקנים שיכולים לשחק במיליון סגנונות כולל סמול בול.
    רק מתאר לעצמי איזו מפלצת הלייקרס תהיה עם שדרוגים בעמדות הגארד.
    השנה אני בעד מיאמי בעיקר כי אני אוהב מאוד את באם. מה שהוא עשה העונה זו אחת הקפיצות המשמעותיות שזכורות לי, בפרט לסנטר שיודע למסור. פשוט שחקן אדיר.

  16. לקרוא את התגובה של מייק דאנטוני בסוף המשחק ולא לדעת אם לבכות או לבכות יותר….." היה לנו כיף, עדיין כיף נלך לחדר לחגוג קצת…" הארדן מחזק את דבריו ורוצה שייבנו קבוצה סביבו וסביב ראס… ככה בונים מורשת וDNA של מועדון כמו הניקס….. קיבינימט ואני לא נרדם כל הלילה.

    1. מה יגידו חח.
      דאנטוני לא ימשיך והוא יודע.
      מורי צריך להיות מפוטר 13 שנה הוא שם ולא עשה יותר מידי ניסה את התיאוריות המוזרות שלו כשל במבחן התוצאה.
      ראס יוטרד
      הארדן ישאר הוא הולך לשום מקום כי אפשר לחשוב מה ישיגו עליו רק משהו פחות טוב.

  17. לסמול בול יש גם צד הגנתי, היות וכל השחקנים בעלי ניידות גבוהה, יש אפשרות לחילופים אוטומטיים בהגנה, כך ששחקני הפנים מסוגלים לשמור על גארדים.
    פסקאל סיאקם "לא מספיק גדול וחזק מכדי להשפיע הרבה…" הוצאת אותו צימוק? הוא לא בא לידי ביטוי יותר בסדרה, בגלל שלא היה על ידו קאוואי בשני צידי המגרש.
    ג'יי קראודר כבר שמר בעבר על לברון בסדרה קליבלנד-בוסטון. לברון עשה ממנו פלאנלית ולא שכח להעביר חוטר.

  18. לדעתי גמר המערב יהיה סדרת האליפות, כולם מחכים לדרבי של ל.א. אבל זה לא מובן מאליו שדנבר מפסידה היום בערב.
    לא חושב שמיאמי עם הרכב של באטלר כמוביל ואיתו הרוקיז המוכשרים ודראגיץ, קראודר וקצת איגודאלה תזכה השנה באליפות, אבל הם בחחלט התעלו על הציפיות.
    בוסטון קבוצה מוכשרת, אבל מאד קצרה, גם אם הייווארד חוזר, קשה לקחת אליפות עם רוטציה של 6 שחקנים שצריכים לתת הכל משני צידי המגרש ובנחיתות גובה. אם הלייקרס עולים עם סנטר ועם דייויס, מי בבוסטון יסגור אותם?

      1. בידיוק
        הסלטיקס תיסכלו הלייקרס.
        במשחק הראשון הסלטיקס ניגבו, בשני הפסידו ב 2 נקודות בסטייפלס.
        במשחק הראשון קנטר תרם 18 נקודות ו 11 ריבאונד- 6 מתוכם בהתקפה…
        לברון גמר עם 15 ודייוויס עם 9
        במשחק השני קנטר כמעט ולא שיחק. טייטום לעומת זאת הכניס 41 נקודות…..
        לברון עם 29 והגבה 32 ו 13 ריבאונדים.

  19. זה קטע שהניסוי של Rin TMC לא הצליח הרבה יותר אבל השאיר טעם הרבה יותר טוב מה"מיקרובול" של יוסטון. נראה לי שגם הווריירס של אז עפו 4-1 בסיבוב השני מול הלייקרס…
    ועדיין אנשים זוכרים לטובה את ההרכב ההוא גם 30 שנה אחרי בזמן שנראה לי שהעונה הזו של יוסטון בעיקר תיזכר לשימצה…

  20. צודק מנחם. סדרה כל כך חד צדדית אמורה להעלות תהיות עמוקות אצל הארדן וווסטברוק. לא עושה רושם שהם מודעים לגודל הפיאסקו

  21. לפני המשחק האחרון ראפס-סלטיקס, היווארד תועד כשהוא עושה תנועה מהירה בלי כדור מקבל כדורים וקולע. מקווה שברביעי יוכנס לכמה דקות אם יתאפשר.

  22. תודה מנחם. אנטוני דיוויס הוא הסמול בול קילר – מספיק נייד בשביל להגן בצבע ומחוצה לו ומנטרל את הרעיון של לשחק עם שחקנים נמוכים. גם באם אדביו כזה כמו שציינת בפוסט. אני חושב שיוסטון יכלה לעשות יותר כי היא נתקעה ברגע שהלייקרס הצליחה למנוע את השלשות והבידודים לא עבדו, אבל היא לא הייתה לוקחת את הסדרה כי היא פשוט לא מספיק טובה

  23. לזקנים מבינינו, היתה לפט ריילי אמירה מפורסמת בשנות ה 80 (בשיא הקריירה כמאמן):
    "תנו לי 5 שחקנים בגובה 7"6, לא צריך יותר".

כתיבת תגובה

סגירת תפריט