שני משחקי כדורסל טובים מאוד הלילה כשהסלטיקס ינסו להדיח את טורונטו במשחק השישי של סדרת הכדורסל הנפלאה ביניהן. הקליפרס במשחק המאוחר תנסה לעלות ל-3-1, אותו יתרון שדנבר חזרה ממנו בסיבוב הקודם.

01:30-בוסטון סלטיקס (3) – טורונטו ראפטורס (2)

הנרטיב של הסדרה הזאת משתנה ממשחק למשחק, כשבוסטון עלתה ל-2:0 ואז טורונטו חזרה ל-2:2. במשחק החמישי בוסטון נראתה כאילו היא הקבוצה הטובה יותר עם ניצחון משכנע, 89-111, כשזה קורה ביום רע של ג'ייסון טייטום (קלע מעל 25 נקודות פעם אחת בסדרה, אחרי 3 מ-4 משחקים בסיבוב הראשון) וסביר של קמבה ווקר.

לכן בוסטון יכולה להיות אופטימית: היא עדיין לא ראתה משחק טוב מאוד משני שחקנים מרכזיים שלה במקביל (טייטום, בראון, ווקר) והצליחה לעצור את טורונטו. הראפטורס לא קיבלו משחק אחד טוב מפסקל סיאקם, 15.8 נקודות ב-41% מהשדה נגד הסלטיקס, והעייפות מתחילה להשפיע על קייל לאורי (43.4 דקות למשחק במשחקים 2-4), פרד ואן וליט ואו ג'י אנונבי – השניים האחרונים עם 40.3 ו-35.3 דקות למשחק בסדרה.

מה שיפה בסדרה הזאת הוא שאפשר להפוך את הפסקה הקודמת והיא תהיה רלוונטית: סיאקם יכול על הנייר לתת משחק טוב אחרי שעדיין לא הראה נוכחות אמיתית ויכול להרוויח מדקות נוספות בהרכב שמרווח את המשחק ויתן לו להכנס פנימה. הם מצליחים לעצור את טייטום הלא-יציב ומונעים מווקר לזרוק יחד עם תרומה אפסית מצד שחקני המשנה של בוסטון.

המפתח המרכזי במשחק הזה, אם כן, יהיה היכולת של הכוכבים: ווקר לא יציב מהשלוש ויצטרך להיות יותר דומיננטי עם הכדור בדומה למה שראינו במשחק החמישי. בוסטון תנסה להוביל למצבי זריקה טובים של טייטום בזמן שסיאקם חייב להשפיע יותר על המשחק, ולאורי יצטרך לעשות שוב הכל על המגרש. אשמח לראות כאן משחק שביעי, אבל יש לי תחושה שנגמר לטורונטו האוויר. ניצחון של בוסטון ב-12 עד 15 נקודות, בדרך לגמר מזרח שלישי ב-4 שנים.

04:00-דנבר נאגטס (1) – לוס אנג'לס קליפרס (2)

הקליפרס ביתרון, אבל זאת לא הסדרה של קוואי לנארד. בשני המשחקים האחרונים הוא קלע ב-13 מ-36 מהשדה, אבל השפיע על המשחק בדרכים אחרות: 12 ריבאונדים ו-7 אסיסטים בממוצע כשהקליפרס מנצחים אחד ומפסידים אחד. הצוות המסייע צריך לסייע, ובמשחק השלישי הוא עשה את זה: פול ג'ורג' קלע מכל פינה, מרקוס מוריס תרם בשני צדדי המגרש ומונטרז הארל, אחרי התחלה איטית בפלייאוף, הצליח להגיע בתדירות גבוהה לעונשין.

הקליפרס עדיין לא מרשימים בפלייאוף הזה: הם היו צריכים 6 משחקים בשביל לעבור דאלאס לא מנוסה ופצועה בסיבוב הראשון, הפסידו אחד משני הראשונים לדנבר ולא היו רחוקים מהפסד במשחק השלישי. ניקולה יוקיץ' נהדר בסדרה הזאת ועושה חיים קשים לקליפס, בזמן שג'מאל מארי והשאר לא יציבים אחרי סדרת סיבוב ראשון ארוכה.

זאת אולי השאלה של המשחק הזה. לא בטוח שיש לקליפרס איך לעצור את יוקיץ', שקלע 58 נקודות בשני המשחקים האחרונים, אבל היא יכולה לעצור את שאר השחקנים של הנאגטס: פטריק בברלי שמר היטב במשחק האחרון על מארי שיכול לקבל גם את קוואי וג'ורג' אחרי חילופים, שינוי מג'ו אינגלס וג'ורדן קלארקסון של יוטה; מייקל פורטר ג'וניור היה טוב במשחק האחרון אבל מחזיר בהגנה את מה שהוא נותן בהתקפה והשאר (פול מילסאפ, גארי האריס ושות') לא נראים שייכים לרמות האלה.

אחת הסיבות שקשה להעריך את הקליפרס היא הפער העצום הזה שיש בין "יכולה לעצור" ובין "עוצרת". זה נראה, גם בפלייאוף עד עכשיו וגם בעונה הסדירה, שיש להם סוג של מתג שהם יכולים להפעיל ולהפוך לקבוצה טובה באמת. זה קרה במשחק הראשון ולפרקים גם נגד דאלאס, אבל מדובר בקבוצה שהפסידה משחק אחד וכמעט הפסידה אחד נוסף – אם הנאגטס היו הולכים יותר לעונשין (26 זריקות לקליפרס, 10 בלבד לדנבר) יכול להיות שהיה 2-1 וכל הפריוויו הזה היה נראה אחרת.

הנאגטס יכולים לנצח את המשחק הזה ואפילו את הסדרה הזאת כשהם מתבססים על יוקיץ' ותוקפים את החוליות החלשות/הכבדות של הקליפרס. יש להם את הכלים בשביל להאט את קוואי (ג'רמי גרנט היה מעולה במשחק השני וחלש בשלישי), ג'ורג' (קרייג/האריס) ולו וויליאמס (קרייג/האריס), אבל זה נראה שדנבר צריכה יום מצויין בשביל לנצח, בזמן שהפייבוריטים צריכים רק יום סביר. לכן נראה ניצחון של הקליפרס שיעלה אותם ל-3:1. דנבר כבר היו בסרט הזה…