מעורב הופס ליום שני: לא תאמינו מי ניצח ללייקרס את המשחק: ראז'ון רונדו שנידבק להארדן לוחצת וממש חיסל אותו ברבע ה-4/ מנחם לס

I)הבעייה מס' 1 של הרוקטס? ספסל שתורם 13 נק' (למעשה ספסל של האוז וזהו)

II) הפתעת המשחק? ראז'ון רונדו. ה-29 דקות ששיחק היו דקות של גיהנום לג'יימס הארדן. הוא קלע את 27 הנקודות שלו. אבל ראז'ון נידבק אליו כקרציה ואילץ אותו להסתפק ב-12 זריקות. 12 זריקות להארדן? נגד שומר אחר הוא זורק 12 ברבע הראשון…

*****************

1.מחצית ראשונה:

א) כמעט מהרגע הראשון יוסטון משחקת כאילו להתנצל על ניצחונה הראשון. כאילו הכל היה 'פוקס' והם מצטערים על ההפרעה…בשעה שהלייקרס באה לדרוס

ב) הרוקטס באה כדי להיות גדי קטן המובל לשחיטה שכאילו מגיעה לו על דבר אסור שהוא עשה (כגון לנצח את הלייקרס)

ג) שנאתי את הפחד לזרוק מה-3, ההיסוס, איבודי הכדור, וחוסר מושג מה לעשות וכיצד לשחק של הרוקטס. העיקר שסטם ואן-גנדי הגדיר את משחקם כ-"BEAUTIFUL". ביטיפול? BEAUTIFUL MY ASS.

ד) כיצד קבוצה שבאה למעוך ולדרוס לפני יומיים, משחקת היום ברגש נחיתות ברור? הרוקטס גססה לנגד עיני. הפכה לבדיחה של גמדים המנסים לנצח ענקים.

ה) ראיתי 6, 7, 8 מסירות בפרטימטר ואף אחד לא מנסה לזרוק. פחד? אי-בטחון? רק אריק גורדון זרק כשהיתה לו זריקה פתוחה. אוסטין ריברס, ג'יימס הארדן, ג'ף גרין, רוברט קובינגטון, בן מקלמור – מעבירים כדור מאחד לשני, מהשני לראשון, ואיש לא זורק. אז איך הם חושבים לנצח ללא אף שחקן מעל 1.95? עם שחקן תחת הסל שיגבור על ענקי הלייקרס שיש להם 5 יותר גבוהים מהגבוה ביותר של יוסטון? פתאום 21 הפרש…אמא'לה, מה יהיה?

ו) תגידו 'אתמול זה עבד'. אבל אתמול גם לא היה לי כאב בטן, שילשול, כאב ראש, ועוד יום לחיות מעל ומעבר מה שאחיה. אתמול מת. חלאס. ניגמר. . אני לא כותב אם, והיה, אלמלא, אילו, או, כש…, לו, ושמא. אני כותב הווה. אני כותב על עכשיו. מה שאני רואה, ולא מה שהיה שלשום ומה יהיה מחרתיים. היום, עכשיו, הרוקטס משחקת סמול בול כמו תרנגולת שמלקו לה את הראש והיא רצה, נתקלת, נופלת, ופתאום, שכדור נופל לידיה במקרה ויש מין ריבאונד – היא קולעת.

עד כאן המחצית הראשונה. נראה מה יהיה בהמשך.

2. מחצית שנייה

א) היי, מה קורה פה? יוסטון רוקטס כאילו קיבלה בהפסקה זריקת אדרנלין.

ב) לפתע היא משחקת, זורקת מ-3, וכדורים ניכנסים. 21 הפרש קטן ל-7. הארדן פתאום מתחיל לשחק…רוקטס מחדשה?

ג) עכשיו 5 הפרש. לברון מאבד כדור. הארדן!!! 67-69!!!! פתאום שכל ניכנס למוחה. פתאום היא משחקת כדורסל. פתאום היא משחקת כאילו היא יודעת מה לעשות…

ד) האמת??? כל ההבדל הוא שפתאום הכדורים ניכנסים…

ה) איזה כיף!!!רונדו ראז'ון החליט להשליך לבנים מה-3…

ו) לא להאמין!!!! 80-82 לרוקטס. יתרון ראשון במשחק. חוזרים מדפיציט-21-…

מה קרה? פתאום הלייקרס משחקים לא להפסיד את היתרון במקום לנסות להגדילו, וכמו תמיד זו התחלת הנפילה!

ז) קוזמן מנסה לחסום את הארדן תחת הסל. אז הנסיון עושה 80-83!

ח) רונדו משחק. שישחק כמה שיותר. הוא חלוד וענתיקה. ככל שהוא משחק יותר הפרש 'הטובים' גדל. עכשיו 80-85…

ט) רק פתחתי ת'פה והוא – ראז'ון – גונב כדור להארדן ומצמצם…

י) אם אני מאמן, אני מאמן את קבוצתי ש-4 מ-7 כניסות של לברון מסתיימות עם פאול תוקף שלו. זה כל כך פשוט, אבל אין לי כוח להסביר כאן.

י"א) המסירה של אלכס קרוסו ללברון שמסתיימת בדאנק-יד-אחת מהמם שהחזירה את היתרון ללייקרס 96-94 יכולה לשנות עכשיו את כל המשחק לטובת הלייקרס.

י"ב) לראשונה אני רואה רוקטס עייפה…אני מרגיש שהמטוטלת מתחילה להיות לטובת הלייקרס...ראסל ווסטברוק נראה מותש פיזית…כשאתה עייף הכדורים מרחוק לא נכנסים…

י"ג) גם לברון נראה מותש. יושב בצד כאילו 'מאין יבוא עזרי'…

י"ד) ואז בא פיג'יי טאקר עם 5 נקודות רצופות ועושה שוב משחק של שלוש נקודות. איזה פייטר!!! איזה פייטר!!!

ט"ו) אני תמיד שואל במקרים כאלה של תשישות ברורה של שחקני המפתח אם לא עדיף לשחק עם שחקני ספסל צעירים, מהירים, מעופפים. אני בטוח הייתי הולך עכשיו על דם טרי מהספסל בשתי הקבוצות, אבל אני לא המאמן.

ט"ז) אתם יודעים מה? ראז'ון רונדו עושה את המוות להארדן בשמירה צמודה מאד שמקשה עליו את הפריצה. הוא שומר עליו לוחצת וברור שהוא מקשה מאד על הארדן!!!

י"ז) לברון ניכנס. הרוקטס לא יודעת כיצד לסגור לו את הדרך עם חומה. שני פאולים שעושים 111-101 ולדעתי המשחק ניגמר.

3. כמה מילים על ניצחון מילווקי ללא יאניס

על משחקים כאלה, ועל מצבים כאלה, ישנו מדע שלם הנקרא פסיכולוגיה של ספורט.

זהו מצב כששחקני מילווקי באקס מרגישים שמצד אחד הם חטפו מהלומה כששחקנם הטוב ביותר – יאניס – נפצע, אבל מצד שני הם גם הרגישו כועסים ומושפלים.

כי ברגע שיאניס נפצע, כל צופה טיווי שאינו אוהד מיאמי התמלא עליהם רחמים.

מה יהיה עכשיו?

מה הם יעשו עכשיו – שחקני הבאקס המסכנים – ללא כוכבם הגדול?

כאילו אין מידלטון. כאילו אין ברוק לופז. כאילו שאין אריק בלדסאו (שהיום, אגב, הזכיר לי את קייל לאורי בכל תנועה, בכל מבע פנים, בכל כניסה לסל עם DETERMINATION של דוב שכול).

מה שנשארו למילווקי באקס ללא יאניס היו 11 שחקנים. שחקני NBA. הם הטובים בנמצא. הם שם, ולא מאות אלפי שחקנים ברחבי העולם שכל מה שהם רוצים זה להיות שם במקומם.

הם העילית שבעילית, והידיעה שללא יאניס כולם מתמלאים רחמים עבורם היא הדלק שהדליק בהם את הבעירה להראות לעולם שהם לא איזו חבורת מסכנים שיאניס סוחב על שכמו.

הייתי במצב הזה כמאמן. ראיתי במו עיני וחוויתי בנפשי וגופי את ההשפעה של מכה הנראית אנושה על קבוצה, ומה שחקני ספסל בינוניים מסוגלים לעשות כשעיתון מקומי ואוניברסיטה שלמה 'מרחמים' על אלה שחייבים לבצע את המשימה הנראית גדולה מדי עבורם.

לשחקנים שאנשים 'מרחמים' עליהם זוהי המוטיבציה הגדולה ביותר להצליח.

זה כל מה שיש לי לומר בנידון.

4. הרייטינג של הטיווי בעלייה דרמטית מאז ה-BOYCOTT של השחקנים ב-30 ליולי

מסתבר שמאז הריגתו של ג'ייקוב בלייק בקנושה, ויסקונסין, לפני חודש הרייטינג של משחקי ה-NBA בבועה עלה דרמטית. זה בניגוד גמור לדיעה שרווחה אז שהחרמת המשך המשחקים בבועה יפגע פגיעה אנושה ב-NBA ובברנד שהיא מייצגת. לפי SPORTS MEDIA WATCH https://www.sportsmediawatch.com/2020/09/nba-ratings-thunder-rockets-game-7-jazz-nuggets-espn-abc/ מספרי הצופים במשחקי ה-NBA מאז גדל במימדים מדהימים. למעשה המספרים מעידים על מין התעניינות חדשה בליגה.

מסתבר שבדיוק ההיפך קרה. 11 המשחקים עם מספרי הציפייה הגדולים ביותר העונה קרו מאז ה-30 ליולי, והיום המשחק של מילווקי נגד מיאמי עלה על כולם. אני מצפה שהערב, משחק הלייקרס נגד היוסטון ישבור שוב את שיא הצופים העונה בטיווי

לדוגמא?

Viewership for Houston’s win over Oklahoma City increased 17% over the comparable window for last year’s playoff game — the Blazers and Nuggets.

אנשים מדברים על הציפייה במשחקים כמין 'מסר' לטראמפ על שינוי עצום בנקודת המבט של האזרח האמריקאי (אם זה נכון נראה בבחירות), ועל העובדה שיותר אנשים נמצאים עתה בבית בגלל הקורונה. "יותר אנשים בבית"??? לי יש 1200 ערוצים, אז אני אבחר ב-NBA כי אין לי דבר אחר לראות? אני גם לא קונה את הלך הרוח בציבור שהשתנה בגלל כל המאורעות בחודשים האחרונים.

אני מעדיף לחשוב שהמוצר שה-NBA מציע לקהל הוא מעניין ומרתק יותר ויותר.

5. כמה איבחונים מניצחון דנבר על הקליפרס

א.בפלייאוף קיים עקרון ה-"ADJUSTMENTS OF THE SECONG GAME. זה נכון בעיקר לקבוצה המפסידה את הראשון, ובעיקר כשהיא נחשבת לנחותה שבין השתיים. לצוות המאמנים יש זמן לעשות שינויים והתאמות בעוד הקבוצה המנצחת יכולה לשבת על שמריה ולחלל בחלילים עד המשחק הבא. זה בדיוק מה שהמאמן מייק מלון וצוותו עשו, וההתאמה מס' 1 הייתה "Collapse the paint, collapse"

ב. ההסכמה וההסקה הראשונה בין צוות המאמנים היתה שהקליפרס התעלו פיזית על הנאגטס כפי שנמר גובר על עגל. עבור שחקנים כמו קוואי לינארד להגיע לטבעת היה כמו לרקדן טנגו להגיע מקצה אחד של במת הריקודים לקצה השני. ז"א התנגדות קלה פה ושם, אבל דבר שולי נגד מפל המים של הקליפרס. באסיפת המשחק מלון לא אמר להם – חלילה – שהם עדר כבשים ההולך לשחיטה אלא אמרו להם בדיוק מה שאני כתבתי והזהרתי – שהם הגיעו עייפים מדי למשחק אחרי הסידרה הקשה ביותר נגד הג'אז (https://theathletic.com/2047176/2020/09/06/the-five-biggest-reasons-why-the-clippers-lost-game-2-to-the-nuggets/) – עייפות שהיא עקרון פיזיולוגי של השפעת מאמץ אנאירובי מקסימלי על גוף האדם.

"אבל"…הוא אמר להם…"עכשיו עברו ארבעה ימים כשהתקופה הנקובה להתאוששות של 90-95% אורכת כ-90-100 שעות, מה שאומר שאתם יכולים להשתוות לפיסיקליות של הקליפרס, ועם הרוח המיוחדת שלנו אפילו לגבור עליהם". הוא הוסיף: "במשחק הראשון כששחקן כמו קוואי פרץ לסל, השומר היחיד שלו היה שומרו האישי וכל השאר עמדו והסתכלו כשהם דואגים לאיש שלהם. זאת שגיאה. כשהוא פורץ חייבים לצופף לו את אזור הכניסה אפילו במחיר השחקן שלך".

זה בדיוק מה שקרה. הנאגטס הביאו עזרה כל פעם שקוואי – או כל אחד אחר – ניסה להיכנס לצבעץ הם הירשו לקליפרס רק 25 נקודות בעוד שהם מכניסים להם 44 עם 15 של ג'וקיץ' ו-11 של מוריי בבליץ של 10 מ-12. ברבע הראשון דנבר היממה את הקליפרס עם 7 שלשות ודיוק של 73% מהפארקט. הקליפרס היו המומים. מרגע זה ועד סוף המשחק השאלה היחידה שנשארה הייתה "האם ההפרש יספיק" כי הקליפרס נחשבת לקבוצת התקפה טובה יותר ולא היה ספק שתבוא ריצה בסןף המשחק. למזלה של דנבר ההפרש צמח מ-6 לקראת סוף המשחק ל-10 כשלילי פוחדת שההפרש לא מספיק ואני צועק "דנבר צריכה 20 הפרש כדי לשרוד", אבל דנבר קלעה עוד כמה והבטיחה נצחון חד וחלק.

ג. בפלייאוף אין הרבה משחקים שמסתיימים למעשה אחרי הרבע הראשון. זה היה אחד מהם.

ד. קוואי לינארד לא נראה ככוכב, לא משחק ככוכב, אבל בסוף המשחק הוא-הוא הכוכב העליון שהביא ניצחון.. NOT THIS TIME. ה-13 נק' שלו ב-4 מ-17 היו תוצרתו הנמוכה ביותר מאז 2016 עם סן אנטוניו. העונה הוא קלע לפחות 29 נק' בכל 7 משחקי הפלייאוף, ולפחות 20 ב-27 מ-28 משחקי הפלייאוף האחרונים. האם חלק מיומו האפל היה בגלל שהמאמן מלון ביקש שייטפלו עליו כמו דבורים על פרח בשל? את זה נראה במשחק הבא. כך או כך – משחקו הבינוני של קוואי (בינוני רק עבורו כי הוא קטף 10 ריב' וחילק 10 אסיסטים, והרבה שחקני NBA היו נותנים את כל הסניקרים שלהם עבור סטטיסטיקה כזאת) היה סיבה עיקרית להפסד.

הנה כמה דוגמאות על 'ההגנה המצטופפת' של דנבר במשחק השני שמוטטה את התקפה הקליפרס:

ג'רמי גראנט היה סופר-דופר נגד לינארד והיה הגורם מס' 1 ל-3 מ-13 שלו באזור הצבע!

ה. סיבה נוספת להפסד היו 17 איבודי כדור של הקליפרס שהביאו ל-20 נק' לדנבר. הקליפרס ידועה כ'קבוצה המאבדת כדורים'. היא היתה מס' 12 העונה באיבודים.

.סרטון זה כבר שייך ל-'שקטין א פול'…:

ו. זה היה כל כך מוזר כיצד בכל החצי השני כל משתתפי הבלוק החי ואני חיכינו למהפכה במשחק כשהקליפרס יאכלו בהפרש ודנבר תשחק בפחד רק כדי שההפרש שבנו ברבע הראשון יספיק.

ובכן זה לא קרה. אמנם הקליפרס ירדה ממינוס 10 והגיעה עד 6-, אבל אז שלשה של מוריי עשתה 9, ועד סוף המשחק זאת היתה רק שאלה של זמן.

ז. הספסל של הקליפרס נחשב לחזק בליגה. אבל כשהחמישייה מכניסה אותם לבור כזה עמוק ברבע הראשון, והם שקועים עד צוואר, הדבר היחיד שהם יכולים לעשות זה לנסות לצמצם קצת. לא יותר.

ח.השלשה של גארי האריס שנתקעה ישר בלב הקליפרס וסיימה את המשחק:

ט. ג'וקיץ' ומארי שוב כוכביה של הנאגטס

בד"כ זה כמובן קוואי ופול ג'ורג'. ה-TANDEM – 'צמד-חמד' – של הקליפרס שהוא מעל כולם. אתמול הצמד היה ג'וקיץ' ומוריי ברמות. זה היה הצמד מדנבר עם 53 חיצים נגד ה-35 של הקליפרס. END OF STORY!

הנה הקליפרס עוזבים את ג'וקיץ' לנפשו לשלשה אחת פנוייה לחלוטין מ-3. "9 הנקודות האלה חיסלו אותנו" אמר ריברס בסיום .

וכשהקליפרס הבינו שחובה לשמור על ג'וקיץ' מפני זריקתו, ו"התרחבו" אז בא ג'מל מוריי ומצא דרך די חופשית להיכנס לסל!

Denver Nuggets v Los Angeles Clippers - Game Two

י. תן לנו קידה ג'רמי גראנט. היית שחקן ההגנה של המשחק ברמות!

בשמירה אשכרה אישית ג'רמי גראנט החליט לנטרל את קוואי, ואיזה ניטרול הוא עשה!

*13 נק' ב-4 מ-17

*רק 4 פאולים בשמירה הדוקה

*גרם או היה שותף בגרימת 4 כדורים של קוואי

*7 ריב', 3 חסימות

*נסלח לו על 1 מ-9 מהפארקט. זה משהו יוצא דופן. אחרי ג'וקיץ' ומוריי מגיע ג'רמי גראנט ככוכב השלישי:

Denver Nuggets v Los Angeles Clippers - Game Two

י"א. גארי האריס ופול מילסאפ עשו בדיוק מה שדרשו וציפו מהם! (אפילו ללא ה-6 שלשות שלהם!)

י"ב. עבורי כאוהד מייקל פורטר ג'וניור משחקו הראה לי שהוא לומד ומשתפר

שהוא קלעי מצויין מהפרימטר כולנו יודעים, אבל זה היה המשחק הראשון שהוא שיחק כגבר, ולא כילד, והראה משחק הגנה טוב מאד, כולל 2 גניבות כדור מצויינות. ב-16 דקות ס"ה הוא גם הוסיף 7 ריב'!!!

אני מחכה ומצפה ל-BREAKOUT GAME שלו, ואז הוא יהפוך לכוכב של ממש תוך עונה אחת בלבד!


6. כמה אבחונים מניצחון טורונטו על בוסטון בקיצור נמרץ!

א.בהתאבקות מכללות ישנה אמרה שהיא קודש למתאבקים הצעירים: "FIGHT FOREVER". זה בדיוק מה שניצח לרפטורס את המשחק הרביעי נגד הסלטיקס.

ב. משך רוב המשחק הייתה לי הרגשה שזה יותר מין שלווה לא מובנת של הסלטיקס מקאמבק אמיתי של קבוצה אלופה בלחץ נוראי.

ג. תנו מסט כיצד לאס ווגאס מסתכלת על הסידרה: הרפטורס באדום התחילה מעט מעל הסלטיקס, ואחרי הנצחון השני הם שוב טיפונת מעל הסלטיקס:

ד. אם אפשר לומר דבר כזה, בינתיים בסידרה הזאת נראה כאילו ההתקפות מתקשות נגד ההגנות, שעם ויכוח או שניים הן הטובות ביותר ב-NBA וזה נראה בקושי של ההתקפות לקלוע כמו במשחקים אחרים.

ה. קייל לאורי הוא שחקן טוב מאד. הוא טיפונת כבד מאד כדי לעופף, אבל מה שהוא לא עושה במעופים הוא עושה עם לב. לא אתפלא אם הוא בעל הלב הגדול ביותר בליגה. הוא ב-FOREFRONT של כל דבר כמעט שקורה בהתקפה ובהגנה. הוא ה-TRIGGER MAN של כל התקפה והעמוד המרכזי של ההגנה למרות ה-1.86 מ' שלו. הנשמה מוסיפה לו 20 ס"מ לגובה, ו-10 ס"מ לכל זרוע לס"ה של 20 ס"מ אקסטרה במוטות זרועותיו.

Toronto Raptors v Boston Celtics - Game Four

ו. בראד סטיבנס, ג'יילן בראון, קמבה וולקר, וג'ייסון טאטום אמרו כולם שלא היה להם כל 'HANGOVER' אחרי ההפסד במשחק השלישי בשנייה האחרונה. זה כמו פעם אחרי ששתיתי 7 SHOTS של וויסקי אמרתי לגייל שאין לי HANGOVER, זה סתם סיבובי ראש כאלה שהריצפה נראית לי כמו התיקרה. בוודאי שהיה להם 'הנגאובר'. הם לא רצו כרגיל, לא ניתרו כרגיל, לא נלחמו כרגיל, ופשוט נתנו את המשחק לטורונטו. עכשיו כח העסק מתחיל מחדש עם 2 מ-3.

ז. היכן רואים זאת, שבוסטון לא היתה עצמה? הרפטורס התעלו עליהם ב-12-24 ב-SECOND CHANCE POINTS וזה היה המשחק. תנו מבט: קייל לאורי פורץ לסל ומחמיץ לייאפ. 4 שחקני סלטיקס עומדים תחת הסל. מי לוקח את הריבאונד מההחמצה? צדקתם! לאורי.

אסור שדבר כזה יקרה במשחק כדורסל!

T

ח. על שחקן מוביל בקבוצה ניתן לומר שהוא היה OFF המשחק שלו? תלוי. אני לא ראיתי אף פעם את מייקל ג'ורדן, לארי בראון, או קובי במשחק פלייאוף בהם הם 4 מ-18, כולל 2 מ-11 מאחורי הקשת.

אז כיצד זה יכול לקרות?

כי ג'יילן בראון הוא, פשוטו כמשמעו, אינו בכיתה שלהם.

גם לא אהבתי את ה-BODY IMAGE שלו עם ראש מורד והופעה פיזית של לוזר עייף ומדופרס:

W:

ט. בראד סטיבנס ממשיך להוכיח לי שהוא, אולי, מאמן מצויין באימונים אבל חלש במשחק.

כשראיתי שבדקות קריטיות נמצאים על הפארקט רוברט ויליאמס, בראד וונמייקר, וקמבה וולקר. הם ניכנסו כשהסלטיקס מפגרים 70-64. אחרי שתי דקות החליף אותם הסלטיקס פיגרו 79-68. רוברט ויליאמס נתן לסרג' איבקה מטר- מטר וחצי רווח, הוא קלע צמד וזה היה המשחק:

W

כשאתה מוביל 0-2, ולפתע מפסיד משחק שנראה שניצחת בחצי עשירית השנייה האחרונה, ואז אתה מגיע למשחק רביעי וקולע 3 מ-12 זריקות פתוחות לחלוטין לשלוש, אל תגיד לי שאינך סובל מ-HANGOVER!

מנחם לס

בעל האתר, הבוס הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 116 תגובות

  1. Kevin O'Connor
    @KevinOConnorNBA
    Russell Westbrook had 7 turnovers tonight, which is the second time this postseason and 15th time in his playoff career with 7+ turnovers (since 2010).

    Only LeBron has as many playoff games with 7+ turnovers since then. The difference is LeBron has played 83 more playoff games.

  2. כל הכבוד לצוות השיפוט שביצע את עבודתו נאמנה על ההתחלה כצפוי. טאקר עם שריקות אוויר הועלם ישר לספסל.
    ראס היה הmvp של הלייקרס ללא ספק אחריו דיוויס ואז כוכב הרבע האחרון לברון הגדול והמאיים.
    אנתוני דיוויס לקח מטאקר את גבריותו היום והפך אותו למטלית רצפות ואת כל יוסטון.
    למשחק 3 בארדרס בספק אין כרגע צורך אבל יופיע לגיים 4 אם יהיה 2 1 לצד הלא נכון אפילו אולי עם פוסטר.
    יוסטון חרבנו כמה זריקות מהקו גם.
    רבע אחרון הארדן סתם תקע התקפות הקפיץ 15 שניות בלי ליזום כלום סתם על ה3 והזמין דאבל טים בסוף שעון שגרם רק לניגורים חבל נגד לייקרס צריך לרוץ כל הזמן אסור לשחק משחק עומד ליוסטון אין נשקים כמו המדדה

    1. חיפשת, חיפשת, חיפשת, וזה מה שמצאת שיצדיק את הבכיינות (או כפי שהוא באמת – האליבי) על השיפוט?
      .
      אני מבין מהיכן זה מגיע, באמת. אתה לוקח דוגמה (ומיישם נאמנה) את שיטת טראמפ של לומר שקר המון פעמים על מנת להכשיר אותו כ-"אמת".
      אבל בלילה כמו הלילה הזה, זה כבר מוגזם. מי שצפה במשחק יודע שאלו לא יותר משטויות שאתה כותב.
      שוב –
      למרות שהם זרקו המון מטווח השלוש (כפול מהלייקרס), הרוקטס הלכו יותר פעמים לקו העונשין. אלו העובדות.
      עכשיו נראה אם יש לך איזו "עובדה" להציג שתגבה את ההצהרות "הנועזות". אני בספק (אבל אשמח לראשונה לטעות)

        1. אכזבה.
          יש לך הזדמנות, ככה להראות שאתה צודק. הכל מצולם, כל דקה מהמשחק. תראה, תוכיח שאתה צודק. זה לא מסובך.
          .
          לא מסובך, אלא אם הכל נרטיב עם 0 קשר למציאות,
          ואז כל שנותר לך זה לכתוב תגובת "טראמפ" נטולת קשר לעניין שכל מטרתה זה לזרות חול.

          1. גיא אתה לא מבין, השופטים נפגשו לפני המשחק וכדי שלא ידעו שהם מטים את המשחק הם בחרו רק בפלאן P הלא הוא להדביק לטאקר שריקות אויר על ההתחלה וזה אמור להספיק.

        1. אני קורא באתר כל יום כבר 4 שנים בערך, אבל לא יצא לי להגיב…
          עכשיו יש לי קצת זמן אז אני מגיב מפעם לפעם

          כיף פה בסך הכל 🙂

  3. רונדו בהחלט חלק גדול מהסיבה שהלייקרס ניצחו הלילה –
    בדקות שלו עם לברון היה לקבוצה מנהל משחק נוסף שעזר ללייקרס להתמודד עם היתרונות שבהרכב של יוסטון.
    .
    לטעמי, התוספת הזו של קצת חמצן בזכות אותן דקות רונדו, אפשרה ללברון לתת את משחקו ההגנתי הטוב ביותר השנה. אני לא זוכר מתי לאחרונה הוא היה אפקטיבי בצד זה של המשחק ברבע האחרון.
    .
    חייבים לתת מילה טובה לשחקנים ה-2 -ה-3 בחשיבותם (ובאיכות המשחק שהם מציגים) בשורות הרוקטס –
    קובינגטון וטאקר. הרבע השלישי האדיר של הרוקטס, הוא לא מעט בזכות הצמד האדיר הזה. הם עושים הכל על הפרקט, הן בצד ההגנתי, והן בצד ההתקפי.
    .
    תודה, מנחם.

  4. ווסטבוק זוועה , מה שמדהים שריברס בכל כך מעט דקות היה אפילו עוד יותר גרוע בפלוס מינוס. הארדן היה פאסיבי מדי ברבע האחרון וההתקפות נתקעו, הלייקרס איבדו 21 נק' יתרון ויכלו לאבד את המשחק אם הרוקטס היו משחקים קצת יותר חכם ברבע הרביעי ולא משחקים פאסיבי כל כך. אבל עם החמש עבירות של ווסטברוק ונראה לי שגם עייפות מסויימת אחרי קאמבק גדול, זה קשה, שיפוט איום כמובן של מפתיע. דאנ'טוני היה חייב לאמן בצורה נבונה יותר ברבע האחרון גם מבחינת הטייאווטים ששמר ולא לקח במומנטום המתאים, גם עם הבחירה בווסטברוק המיותרת והדבקות במשחק איטי ושלשות בסוף שעון במקום לרוץ לזוז ולזרוק מבחוץ בנוחות כמו ברבע השלישי.
    המזל היחידי כמו שכתבתי וזה לא איזה משהו גדול , אבל לפחות לא נצטרך לסבול חזרה הירואית של לברון מאפס שלוש.

      1. להארדן אין בעיה לקחת כל שחקן כשהוא רוצה כמעט, לא רונדו קשישה יהיה מי שיעצור אותו, הוא עוצר את עצמו כמו בעוד מקרים במשחקים מכריעים ברבע האחרון שהוא משאיר את הבמה לאחרים, גם בסיבוב הקודם מול או.קי.סי זה היה בדיוק ככה במשחק שש. הוא זרק כשכבר היה מאוחר, וכששחקן כזה מוסר כל הזמן ולא לוקח בעצמו זה חבל, מצדי שינסה ויחטיא , יש משחקים שעדיף למסור, אבל היום כשהקבוצה נתקעה היו זקוקים לו.

      1. וקלע אותם באחוז מדהים להגיד שהלייקרס היו טובים יותר בלעדיו בגלל מדד ה+- זה בדיחה עצובה , אתה לא יכול להגיד למגה סופרסטאר כמו דיוויס איפה לשחק ובאיזה עמדה בטח שהחוזה שלו נגמר עוד חודש , אם הוא רוצה להיות PF ולזרוק גאמפים כל עוד הוא קולע ככה שימשיך עד מחר. ליוסטון לא היה תשובה עליו והוא היה הברומטר הראשי לנצחון ביחד עם לברון ווסטברוק. יש לו ייתרון של שני ראשים על טאקר ועם האורך ידיים הבלתי נגמר זה ממש כמו זריקה ללא שומר בשביל דיוויס, ליוסטון אין דרך לעצור אותו .
        .
        חלק מהמגמה בליגה זה להוריד את משחק הפוסט , השיפוט היום נותן לפוצץ שחקן במשחק גב לסל, לעומת זאת כאשר השחקן עם הפנים לסל כל נשימה זה עבירה.

    1. קמתי רק למחצית השניה, אז פספסתי את המחצית הטובה של דייויס. במחצית השניה הוא היה חושך. לא הצליח לעבור את טאקר או לתפוס עליו עמדה כמעט אף פעם, הסתפק בג'אמפים מחצי מרחק. הקבוצה לא שיחקה עליו, לא סידרה לח חסימות, כל פיקנרול שלומדים בכיתה של היה יכול לשחרר אותו מטאקר האיום ולהשאיר אותו מתחת לסל מול שומר נחות. מצחיק להגיד את זה על שחקן שקלע 34 נקודות עם 11 ריבאונדים, אבל במחצית השניה הוא היה ממש אכזבה.

  5. תודה מנחם על כל ההסברים.
    טעויות של סטיבנס במשחק יעלו לסלטיקס בסדרה.
    עכשיו זה ווין אור גו הום וכל שחקן מהחמישייה צריך לשחק מינימום 40 דקות, גם תייס.
    אם תסתכל, תראה שהשחקן שנמצא הכי הרבה על המגרש, משתי הקבוצות זה קייל לאורי המלך והוא זה שמוריד לסטיבנס פעם אחרי פעם את האף שנמצא בעננים….

  6. הלייקרס שיחקו יותר טוב בדקות שדוויס נח
    מוריס שחייב לשחק יותר היה מצויין במחצית הראשונה
    רונדו עם + 28 בדקות על המגרש
    לברון שיחק מצויין ברבע האחרון (לעומת 0 במשחק 1)
    הרבע ה 3 של יוסטון היה נדיר עם 9 שלשות
    שמעון/קוריוז טופ 3 אם לא טופ 2 בקשקושים מאז שנות ה 80

    1. להגיד שהלייקרס היו טובים יותר בלעדיו בגלל מדד ה+- זה בדיחה עצובה , אתה לא יכול להגיד למגה סופרסטאר כמו דיוויס איפה לשחק ובאיזה עמדה בטח שהחוזה שלו נגמר עוד חודש , אם הוא רוצה להיות PF ולזרוק גאמפים כל עוד הוא קולע ככה שימשיך עד מחר. ליוסטון לא היה תשובה עליו והוא היה הברומטר הראשי לנצחון ביחד עם לברון ווסטברוק. יש לו ייתרון של שני ראשים על טאקר ועם האורך ידיים הבלתי נגמר זה ממש כמו זריקה ללא שומר בשביל דיוויס, ליוסטון אין דרך לעצור אותו .
      .
      חלק מהמגמה בליגה זה להוריד את משחק הפוסט , השיפוט היום נותן לפוצץ שחקן במשחק גב לסל, לעומת זאת כאשר השחקן עם הפנים לסל כל נשימה זה עבירה.

      1. יתרון גובה זה לא הדבר היחיד בפוסט. שחקנים תמיד ידעו לשמור על גבוהים מהם ושחקנים גבוהים תמיד היו תלויים בעוד כישורים (שלAD אכן יש).
        *
        השיפוט היום לא מאפשר יותר לעשות "הנד-צ'ק" וזה בערך הדבר הכי טוב שקרה לNBA. אני לא מכיר משחק באיזושהי שכונה בשום מקום בעולם שבו אתה יכול לכוון ללשים את היד על גב של שחקן כשהוא עם הפנים לסל במקום לנסות לחטוף לו – זה מתכון לללכת מכות. אם מישהו מסתובב עם הגב לסל אז נשענים עליו.
        אבל זו לא הסיבה שמורידים את משחק הפוסט – יש לסנטר גבוה שתקוע באמצע גם חסרונות. ומבחינת היכולת של שחקנים ללמוד לקלוע כיום מחצי מרחק ומשלוש, להגביל שחקן ללשחק סנטר מסורתי הפך לאסטרטגיה בעייתית.

        1. דווקא לסנטר גבוה שקולע סביב ה57+ אחוזים בצבע יש ייתרון אדיר, המשחק שלו הרבה יותר יציב הסיכוי לתפוס יום רע נמוך משמעותית.
          2-3ריבאונד – הסיכוי לריבאונד גדל משמעותית , הסיכוי לפאסט ברייק (יורד משמעותית).
          .
          הבעיה זה שהליגה רוצה משחק סטרילי של מעופפים ומשלשלנים מאשר קרבות הצבע שהיו בשנות ה90 וזה מתבטא בחוקים המעדיפים באופן ברור שחקנים כאלה (גטרינג, פריידום אוף מובמנט , פריידום אוף בולדיט…) נוצר מצב אבסורדי ששחקן כמו לברון יאניס … מקבלים אישור להרוג ומצד שני אסור לשומר לגעת בו, בעוד מוצר לפוצץ סנטר שנכנס לפוסט אבל כשהוא מחזיר זה עבירת תוקף

          1. לא חושב שהשלשות קשורות לחוקים החדשים. אם כבר היה נוצר לך מצב מכוער עם החוקים הישנים – היו לך שחקנים שמתמקדים בלזרוק מאיפה שלא יהיה ושחקנים גדולים וכבדים בצבע שצריכים לקחת ריבאונדים ולעשות נקודות בפוסט…
            *
            אני לא רואה במשחק הזה משהו סטרילי. אם כבר – המשחק המלוכלך שהיה בעבר היה בעייתי בהרבה בעיני. כששאלו שחקני עבר איך הם היו עוצרים את קרי התשובות היו בד"כ איזושהי גירסה של "היינו מפוצצים אותו", לפעמים מנוסחת דיפלומטית לפעמים בהתלהבות של ערס – תלוי בשחקן.
            *
            זה שלא שורקים מספיק נגד כוכבים זו בעיה – אבל היא תמיד הייתה. זה לא משהו חדש. אם הNBA יישפר את השיפוט אז בכלל נגיע למשחק הרבה יותר מעניין. לא רואה איך זה מקשה את החיים על סנטרים או משפר אותם.
            *
            סנטרים אכן נוטים ליציבות אבל יציבות היא גם קיבעון… אם יריבה יותר מגוונת מצליחה לסגור אותך בפוסט ולקלוע יפה מרחוק (וזה מה שקבוצות יודעות לעשות בימינו ממש טוב) אז פתאום היציבות הזו נעלמת ויש לך חיסרון משמעותי. לא אומר שגבוהים לא ייקחו יותר MVP ויובילו לאליפויות אבל זה תלוי בכשרון שלהם ולא רק בגודל. אנחנו כבר מ-ז-מ-ן לא בימים שבהם ענק מתחת לסל נותן יתרון אוטומטי.

      2. הלייקרס שיחקו מצויין עם לברון ומוריס
        לברון היה סופר אגרסיבי והצבע היה יותר פנוי עבורו
        כשצפיתי במשחק הדקות הטובות של הלייקרס ברבע האחרון היו כשדוויס נח
        דוויס כשרון נדיר ואני חושב שהוא יכול להיות יותר אסרטיבי תחת הטבעת, רמת הגימור של הג'אמפ שלו גבוהה אבל מול יוסטון צריך לנטרל את טאקר בבעית עבירות

        1. אז למה זה כזה מסובך להביא עדות לכך שמה שאתה טוען שראית מתרחש, אכן התרחש?
          .
          (סתם, זה ברור לכל למה זה מסובך. ב-"קרב" בו בודקים הלכה למעשה מה התרחש, אין לך סיכוי. אז אתה דבק בנרטיב. שאפו)

        2. בטח התכוונת אני ורבין רואים…
          אתה כותב מה שאתה והחבר שלך ראו, אי אפשר להתייחס ברצינות למישהו שכותב רבים ראו ולא מביא הוכחה.

    1. והוא צודק.
      ראיתי תמשחק והעברתי קדימה פה ושם וגם אז הצלחתי לתפוס כמה פעמים שהשופטים פשוט נתנו את הכדור ללייקרס.
      בעיקר הפעם ההיא שבבירור לברון נגד בכדור ו-ווסטברוק נתן לו לצאת החוצה.
      אבל עוד כל מיני פאולים שהיו שלא שרקו ועוד כל מיני על הלייקרס שלא היו.
      להגיד שאני מופתע? ממש לא.
      יותר מזה: כדי לנצח סדרה בNBA, כל סדרה, קבוצה א' צריכה לנצח את קבוצה ב' + את השופטים ולהפך.
      ראינו אתמול גם במשחק הראשון איך השופטים הולכים לREVIEW ולא נותנים למיאמי את הכדור למרות פאול ברור על באטלר. וזה לא משנה שאלה החוקים. כי אם אתה הולך לעשות REVIEW אבל בודק מי הוציא את הכדור ולא "מה בכלל קרה במהלך", אין לך שום כוונה להגיע לחקר האמת.

      1. יואש זו סתם עוד תגובה קונספירטיבית.
        ברור שהיה פעול על באטלר אבל בריוויו אסור לשנות את סוג השריקה שנשרקה על המגרש. ז״א שאם שרקו חוץ אז בריוויו אפשר להחליט ממי זה יצא החוצה אבל אי אפשר להחליט שפתאם במקום חוץ שורקים עבירה. זה פשוט לא עובד ככה. מעצבן? אולי. אבל אלה החוקים כרגע ואני בטוח שכשכתבו אותם, אז לא כתבו אותם במיוחד בשביל משחק 4 בין מיאמי למילווקי בסיבוב 2…..

      2. אגב, הכי אהבתי את הקטנה הזו שהגרופי נתן לגרין מול העיניים המשתאות של השופט וזה לא שרק איזה מארש….
        אבל זה רק טעויות שיפופ…. שיקוק… שיתוק…

      3. כל אחד רואה מה שהוא רוצה לראות.
        מה עם הריבאונד ליד הסל של יוסטון, עמוק ברבע הרביעי, כשראס הפיל את עצמו ושרקו פאול ללברון? ללברון?!?! פאול שנותן שתי זריקות?!?!?
        .
        מה זה היה? גליץ' במטריקס? יאללה משוגעים רדו מהגג

  7. אחד התגובות הגדולות בתולדות הופס היה "יובה לא מכרו משחקים ולא הורשעו בהטיית משחקים אלא רק בשיבוץ שופטים" הוא גם היה חבר טנש 😂😂😂😂
    זה קו המחשבה שלך גיא. העיקר שאתה נהנה הכי חשוב אני בטוח נהנה.

    1. מתי מחליטים על שיבוץ השופטים? הלוז משחקים ידוע עד לסוף הסדרות של הסיבוב הז לכל הפחות. האם לא יודעים כבר עכשיו מי שופט מתי?

  8. אני חושב שדאנט'וני יכול להיות בטופ שלוש מבחינת המהלכים הכי לא חכמים של העונה , עם הערעור שלקח ברבע הראשון על תוקף להארדן מול לברון, רק בגלל שהארדן רצה. גם איבדת טיימאאוט וגם הלכת על מהלך בלתי אפשרי ועוד בזמן כל כך מיותר.

    1. ליוסטון תמיד יש אסטרטגיה של לשגע את השופטים – זה כנראה חלק מזה. למרות שאם הקבוצות היריבות היו דורשות לחשב פנימה את הפלופים של הארדן אז מצבה של יוסטון היה בכי רע.

  9. יאניס קצת מרוויח מירידת הערך שלו… יוכל לקבל טרייד מבלי שהקבוצה שהוא הולך אליה תצטרך לתת יד ורגל עבורו (רק יד).

      1. השאלה החשובה היא אם הכליה שלו יכולה להיכנס לתוך אדם בגודל ממוצע? נראה לי שאצל רוב המושתלים היא תגיע מהבטן עד הגרון.

  10. עוד דבר מעניין היה לראות את נולה אולי גדול הטניסאים מאז ומעולם נזרק בבושת פנים מהטורניר, אולי עידו יוכל להוסיף לנו את זה. לדעתי זה בדיחה עצובה ובריוקרטיה מזורגגת

    1. מצפייה בהרחקה של ג'וקוביץ', נראה כמו מקרה של דין פרוטה כדין מאה.
      מאמין שאם ילד בטרניר צעירים היה עושה דבר כזה, היו מעיפים אותו. כאן התחשבו בזלזול של ג'וקוביץ' באנשים שעובדים מאחוריו והוא שילם את המחיר.
      מאד לא נפוץ ולא מקובל בארצנו, אבל טוב שיש מדינות שכן שומרות על הכללים, גם במחיר של פגיעה ישירה בטורניר ובמחיר של ביקורת.
      נראה מהתגובות שלו לאורך כל המהלך, שג'וקוביץ' מיד הבין את הטעות והגיב יפה.

    2. ברוך בטניס יש חוק בל יעבור: אתה חובט בכדור בכעס לעבר קהל או שופטים או לכל מקום שהוא =- אתה עף מהטורניר. אתה יכול לשבוא מחבט על המשטח אבל אסור לחבוט בכדור בכעס

  11. הגיע הזמן להפסיק את השימוש במדד הפלוס מינוס כדי להוכיח משהו. זה מדד מגוכח שלא מסביר כלום. אם מביטים בו תמיד, לא רק כשנוח, מגלים הרבה פעמים שהוא מדווח בניגוד למגמת המשחק, מספיק בשביל להחשיב אותו כלא אמין.

  12. שערוריה מה שקרה עם ג'וקוביץ'. העיף כדור חלש, פגע בטעות, ניגש מיד לעזור, עם כל הלב – על זה להרחיק מדורג 1 מיו אס אופן? פסיכים

    1. יותר מזה, זה גם לא היה העפת כדור מתוך כעס, אלא תנועה רגילה של החזרת הכדור מהכיס לאוסף הכדורים, בהחלט תמוה. לא הייתי אומר חלש, אבל כן הייתי מצפה מהבחורה להיות יותר עירנית ולתפוס את הכדור שזה בדיוק הגדרת התפקיד שלה. אני מתחיל להאמין ״לכם״ על כל העניין הזה של ה״pc”…

      1. וואלה לא חשבתי על זה ככה. זה באמת היה חלש – הייתה צריכה לפחות לחמוק מזה. היא גם לא נפגעה עד כדי טיפול רפואי – חזרה לעצמה אחרי דקה וחצי.
        .
        שאדו – זה באמת מנוגד לחוק והוא נהג בטיפשות ובחוסר אחריות – הרי יש שם אנשים, מה אתה מעיף? – אבל הוא לא העיף חזק, זה לא היה מסוכן.
        .
        בוואלה טענו שהוא עשה את זה בכוונה כי כעס על השופטת הזאת כל המערכה. יש מצב, אנחנו לא מספיק בקיאים בדקויות.

    2. טוב שזה לא היה כושי אחרת היו אומרים גזענות ויוצאים להבעיר את הרחובות בשביל צדק כמובן.
      אני מתפלא שעוד לא האשימו אותו במיזוגניה או שוביניזם איפה מי טו כשצריך אותן?
      ועכשיו ברצינות… אלה החוקים והוא פשוט צריך להיות טיפה יותר בוגר ואחראי מה הוא ווסטברוק?

      1. בעולם המבוגרים יש חוק. מה מותר ומה אסור.
        אם ג'וקוביץ' הורחק לא בצדק, הוא יכול לתבוע, לא נראה לי שמישהו יקח סיכון שזה יקרה.
        אף אחד לא הכריח את נובאק לחבוט בכדור, כך שאין לו מה לטעון להגנתו.
        התחרט, הצטער, לא בכוונה, הכל נכון, אבל לא תירוץ.

            1. זה טורניר פרטי , החוק קובע שאפשר להעיף שחקן על כל סיבה שאי (גם אם כתב פוסט נאצה לפני כמה שנים)/ מביע דעה נגד הבלגן והביזה שמתחולל ברחוב ״הפגנות״ .

    3. שינגב את העיניים בשטרות של 100 דולר. ראיתי את האקט, מי שחובט כדור אחורה בלי להסתכל, כנראה שלא אכפת לו מדי מי ומה עומד שם. אז שהוא שמע את התוצאה מיד הסתובב והכל, סבבה, אבל דבר ראשון, החכם עיניו בראשו וכו, לא קודם עושים ואחר כך מתנצלים. דבר שני היה חלש ולא נגרם נזק, אבל יכל להגרם, בגלל זה לא חובטים כדור אחורה אלא מסתכלים. ודבר שלישי, אם לא היו מפעילים מולו את העונש המיידי, אז מה היו אומרים אזובי הקיר?

    4. יש בטניס חוק: אסור לשחקן לחבוט בכדור בכעס, והעונש הוא זריקה מהטורניר. כולם יודעים זאת ולכן אף אחד לא עושה זאת. מה שעושים במקום זה להכות את הרקיטה במשטח ולשבור אותה.

  13. תודה מנחם. פלייאוף רונדו חזר וזה יכול להיות גיים צ'יינג'ר ללייקרס. אני מאמין שגם אם לא יהיו להם ימי קליעה כאלה, ההגנה שלו יחד עם הדומיננטיות של דיוויס ולברון תגמור את הסיפור ב-4-1

    1. אל תשאל איזה טריפל דאבל היה לו.
      משאירים אותו פנוי לזריקות והוא כמובן מחטיא, אז אם לזה אתה קורא פליאוף רונדו…

      הבעיה היחידה ביוסטון היא שווסטברוק ככ חלש, הוא מרגיש את זה בעצמו, ככה שכל העומס נופל על הארדן.
      עושים עליו טראפ של 2 שחקנים החל בערך מאמצע המשחק הראשון, וגם אז זה לא תמיד עוזר להם.
      אפשר היה לצפות שווסטברוק יידע לנצח את הטראפ שגם מדלל את הגנת הלייקרס, אבל כנראה שהוא עדיין לא מבין שהוא משחק ביוסטון ולא בלייקרס.

  14. אין מה לעשות, כשאתה אנדרדוג מובהק שמגיע לאלופה בפוטנציה, אז יש לך משחק אחד. אתה בא, כולך שפנים מהכובע וקלפים מהשרוול ונותן תצוגה הירואית ולועס את הפרקט ו… גומר את הסוס. מגיע גיים 2, והיריבה, שעכשיו למדה את כל הטריקים שלך, והיא עדיין עדיפה, ואתה בנפילת מתח היסטרית כי כל השבוע אתה רק מפמפם איך תראה להם, וכן, זהו. ועכשיו יש מצב שזה הולך להיות 4:1 כי הלייקרס ראו מה יש ליוסטון להציע, ועכשיו הם יודעים מה לעשות, ובוטום ליין, הם הקבוצה העדיפה.

    1. אם אתה ממשיך לבנות על משחקי נפל של ווסטברוק (כן, גם במשחק הראשון ווסטברוק היה פשוט גרוע במשך 3 רבעים), אני חייב לומר שאני לא יכול לשלול את הדעה הזו, בגלל שמדובר בשחקן ככ עיקש, לפעמים עד לכדי טיפשות גמורה.

      אבל הוא שחקן של מעל 10 שנים בליגה והראה כבר מה הוא יודע. אם ביכולת כזו גרועה שלו המשחק עדיין היה צמוד, אני לא הייתי ממהר לדבר על 4-1.

      1. אני לא ממהר ולא בונה, אלא מציין שאם לשפוט מנסיון העבר, יש יותר סיכוי שהסדרה הולכת לליקרס מאשר לרוקטס, ושאני לא אתפלא אם הנצחון בגיים 1 יהיה האחרון בסדרה של הרוקטס, כי את הסיפור הזה כבר ראיתי פעמים אין ספור, וזה גם מה שאמרתי אתמול. אבל, כרגיל, נחיה ונראה.

  15. לגבי מילווקי:

    יאניס ללא קליעה לא יוכל להיות השחקן הכי טוב בליגה וזה ממש לא משנה כמה טוב הוא בהגנה וכמה החדירה שלו קטלנית.
    בהשקפה שלי, השחקן הכי טוב בליגה הוא כזה:
    1. יודע להשיג את הקליעה כשצריך
    2. יודע להשיג עצירה כשצריך
    3. יודע לשתף את שאר השחקנים במשחק

    אפילו להיות מנהיג קולני לא חייב להיות (לנארד).

    יאניס בינתיים בכל שנות הקריירה הראה שלהשיג קליעה כשצריך הוא לא יכול.
    בשמירה על באטלר בינתיים הוא גם כן נכשל.

    קל היה לראות כמה מילווקי תלויה בו. בלדסו פתאום קיבל יותר כדורים ולצד קליעות עשה לא פחות שטויות.
    במאני טיים הכדור הגיע למידלטון, ואם הכדור לא היה אצלו אז הם עשו הכל כדי שיגיע אליו.
    היחיד פרט למידלטון שלא פחד לקבל את הכדור הוא ברוק לופז, שהוא שחקן ותיק שכבר בנטס הוכיח מה הוא יכול – לא שבנו בשבילו מהלכים.

    אפילו הקבוצות של לברון וקובי לאורך השנים, שהיו ככ תלויות בהם, היו פחות אנמיות וגם שאר הסגל היה פשוט יותר טוב.

    חבל מאוד בשבילם שלא החתימו את ברוגדון – איתו אני בטוח שהם לוקחים את המזרח אם לא את האליפות.

  16. מנחם הרייטינג של הליגה בעליה אבל זה מטעה. זה רק בגלל המשחקים של יוסטון. ה-ללל נוהרים באוטובוסים לראות את יוסטון בזמן אמת.
    הבלוג החי מוכיח

  17. מנחם
    הצמד לברון ודיוויס לא פחות דומיננטי ואיכותי מהצמד של אוניל ושאק.

    לא היה מעולם בהיכל שחקן יותר שלם מלברון ג'יימס. לא מגי'ק וגם לא ג'ורדן.
    לברון בלתי ניתן לעצירה בפוסט וגם בגילו דופק פוסטר משפיל על אתלט כמו ראסל.
    צעבר לכך רפי ההבנה באתר רושמים שצריך לתת לו לזרוק שלשות.היו עדים לכך שלברון שבר הלילה את השיא של ריי אלן בקליעות בכל הזמנים.

    1. איפה אוניל וקובי אפה לברון ודיוויס, אוניל וקובי היו מקרצפים את הפארקט עם לברון ג’יימס ודיוויס, תראה מה אמביד עושה לדיוויס כאשר הוא נפגש איתו עכשיו תחשוב במקום אמביד שאקיל בשיאו (והוא לא יוצא החוצה אלא רק טוחן בצבע; , אני לא מדבר על כך שקובי ז״ל היה מתעלל בגארדים של הלייקרס, ולברון בן 35 לא יכול/ רוצה להגן על סוס צעיר עם עבודת רגליים מדהימה בן 20 משחק שלם.
      .
      לברון בן 35 זה לא לברון הסופרמן מיאמי , הוא עדיין שחקן אדיר אבל רחוק ממה שהיה.
      אפילו לא קרוב

      1. ברוך- זה יפה מאוד שאתה לוקח את דיוויס מהתקופה בפליקנס
        אבל אם היית צופה קצת יותר אז היית מבין שהוא עשה התקדמות גדולה בלייקרס.
        דיוויס השתפר מאז שהוא משחק עם לברון ואין עליו את האחריות כשחקן מוביל, יותר מזה הוא מוסיף ומשלים את לברון במשחק ההגנה.
        דיוויס היום הוא שחקן ההגנה הכי טוב בליגה ברמה של שחקנים כמו רודמן ופיפן בזמנו.

        תגיד לי אתה רואה מה לברון עושה היום מול הצעירים האתלטים בליגה? או איך הוא עובר את ראסל ווסטברוק כמו מים.
        זה יפה שאתה מסתכל על הגיל ועל העובדה שלברון פחות משקיע בהגנה.
        אבל מספיק להסתכל בהילייט ריל כדי להבין שמבחינת עבודת רגליים,משחק פוסט,ניתור וחכמת משחק לברון נמצא מעל כולם בליגה.

        1. מיותר לציין שצפיתי בכל משחקי הלייקרס השנה, או ב40 שנה האחרונות. דיוויס בדיוק אותו שחקן שהיה בפליקאנס שלא תטעה לרגע, המחשבה שהוא יכול להתמודד עם הפיזיות ואתלטיות של שאקיל היא בכלל מצחיקה, לגבי רודמן ופיפן גם הם לא יכלו לעצור או להאט את שאקיל לשנייה (הוא סיים את הסדרה מול שיקגו 27 נקודות ב64% מהשדה ).
          אמביד שהוא הדבר הקרוב ביותר במשחקו לשאקיל אוניל כעת מנגב את הפארקט עם דיוויס בכל מפגש , תחשוב מה שאקיל היה עושה לו., אני בכלל לא מדבר על ריבאונדים טאקר לקח עליו אתמול אופנסיב אני רק מדמיין את שאקיל בצבע במקום.

          דיוויס בליגה של הרכרוכיים היום רוצה להפוך לפווארד בגלל שהוא לא רוצה להתלכלך בצבע אם היה פוגש את שאקיל בשיאו הוא היה רוצה להיות גארד.
          ראסל ווסטברוק לעולם לא היה מגן טוב או משהו שקרוב לכך אתלטיות לבדה מזמן לא מספיקה להגנה הגנה לוחצת כמו של הקליפרס יכולה להאט אותו , עבודת רגליים של קובי ברייאנט הייתה הטובה בהיסטוריה כמה רמות מעל לברון.
          .
          אתה מדבר על הפוסט של לברון מי היה מתמודד עם הפוסט של שאקיל.

          1. בגלל זה קבוצה שתלויה בסנטר כמו אמביד לא עוברת סיבוב אחד בפלייאוף.
            זה מעליב איך שאתה מגמד את ווסטברוק אחד האתלטים המובילים בליגה.
            האם השומר הטוב בליגה? לא. אבל בטוח לא שחקן שעוברים בקלות.

            כל המספרים שאתה מביא מיותרים כי השיא של שאק הגיע כבר לקראת הסוף של רודמן ופיפן.

            דיוויס היום הוא שחקן ההגנה הכי טוב בליגה ובטוח שהיה יכול להתמודד עם שאקיל.
            אתה יודע מה? במקרה הכי גרוע הולכים על טקטיקת האק הא שאק.
            שאק הוא אולי הסנטר הכי דומיננטי אבל אחד שהיו לו גם חסרונות שבטוח לא היו עוברים בליגה של היום.

            1. איפה ווסטברוק היה מגן טוב? לאן דיוויס הוביל קבוצה, לאן לברון הוביל קבוצה שנה שעברה שאק וקובי היו מקרצפים את הליגה

    2. אני מבין שההערצה מסנוורת,
      אבל קצת דיוק –
      לברון אכן העפיל למקום השני בכל הזמנים בשלשות בפלייאוף (לא שבר שום שיא) על חשבונו של ריי אלן.
      המקום הראשון?
      גם אם סטפן קרי לא ישחק דקת פלייאוף נוספת בקריירה שלו,
      לברון לא יעקוף אותו.
      (לקרי 470 שלשות. ללברון 386)
      .
      דרך אגב,
      סביר להניח (ולברון כתב את זה בציוץ לאחרונה) שכבר בשנה הבאה, גג עוד שנתיים, הסדר הקוסמי יחזור,
      וקליי תומפסון יתפוס את המקום השני בשלשות בפלייאוף (לקליי יש כרגע 374 שלשות).

      1. קצת יותר דיוק-
        סטפן קורי קלעי שלשות אוטומטי אבל זה הפרמטר היחיד שבו הוא מצטיין.
        גם ריי אלן הוא צלף ועל זה המשחק שלו התבסס בניגוד ללברון שהוא שחקן שלם שעושה הכל על הפרקט.
        קליי ת'ומפסון גם הוא קלעי שלשות נהדר וכנראה שכמו אלן הוא גם יותר קלאצ' מקורי עצמו(כמה פעמים קורי הפסיד בתחרות השלשות?).

        המשחק של לברון אף פעם לא התבסס על שלשות ולהיפך (זה היה נחשב לחולשה היחידה שלו בתחילת הקריירה).
        עצם העובדה שלברון נמצא מעל ריי אלן ברשימה הזאת אומרת הכל.

        1. לא יודע אם ראית את קרי בטח אם אתה אומר שזה הפרמטר היחיד שהוא מצטיין, ניהול משחק תנועה ללא כדור חדירה מסירה זריזות, קליעה מכל טווח

          1. גם בקבוצה שלו לאורך התקופה היו שחקנים שיותר טובים ממנו בכל הפרמטרים שאתה מציין.

            בוא נדייק עוד יותר-
            סטפן קורי השתתף 5 פעמים בתחרות השלשות מתוכם ניצח רק פעם אחת.

            1. מה זה קשור תחרות סתמית למשחק בפועל, הנסיון להקטין אחרים כדי להעצים את לברון מגוכח

  18. בקשר למשחק השני.
    השחקנים בבאקס הוכיחו הלילה כמה הפספוס והכישלון של יאניס גדול.

    וכמה יאניס רחוק להיות ה-MVP,שחקן ההגנה או השחקן הטוב בליגה כפי שרפי ההבנה באתר החליטו.
    מידלטון שחקן נהדר וככישרון מבין הטובים בליגה בטוח שביחס לסגח של ההיט.

  19. לגבי מילווקי – לדעתי התעלות חד פעמית שתלווה בקריסה במשחק הבא (בהנחה שיאניס לא ישחק). יציאת יאניס שיבשה גם את תכנית המשחק של מיאמי אבל היא פייבוריטית גדולה לעבור את מילווקי ובצדק.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט