שיעור מהדוק כיצד לראות (ולהבין) את משחק הערב בין הלייקרס לרוקטס / מנחם לס

כיצד להבין את משחק 2 לפי מה שקרה ב-1

התמונה הזו מסבירה טוב יותר מאלף מילים כיצד הרוקטס משחקת נגד הלייקרס, וכיצד להבין את הגנתה!

(לאלה שהחמיצו את המשחק הנה ההיילייט שלו):

 

היילייטס של המשחק:

דרכתם פעם על כוורת נמלים ביער? הנמלים השחורות עם מצע צהוב. הנמלים המרעילות האלה שכל עקיצה מהן גורמת לצביטה, וכמה שעות אחרי לדלקת אדומה. 100 נמלים כאלה מחסלות את הגבר המפלצתי ביותר בעולם.

זה בערך מה שהרוקטס עשו ללייקרס, וזה מה שתראו הערב: קבוצת גמדים המשכיבה ענקים על ברכיהם. תיכף נחזור לאיך ומדוע.

בתחילת המשחק של אתמול חשבתי שהלייקרס עומדת לנצח על 50 הפרש: בפוזשיון הראשון הגנה מצויינת הכריחה את ג'יימס הארדן לזרוק זריקה ללא תפילה. בפוזשיון השני אנטוני דייויס חסם את ראסל ווסטברוק, ובפוזשיון השלישי אריק גורדון החמיץ זריקה נגד הגנה טובה מאד ופתאום יש 7-2. חשבתי לעצמי: "מה יקרה לננסים האלה? אמרתי בלבי שאין להם כל סיכוי נגד ענקי הלייקרס…".

נשאר לי את כמעט כל המשחק להבין את טעותי.

אני לא יודע היכן בדיוק להתחיל את ההסבר כיצד להבין את המשחק הערב, אז סתם אתחיל ואתן למחשבות לזרום מעצמן כפי שהן מגיעות לראשי!

 

1)ראשית תשימו לב לפקטור החשוב ביותר במשחק הקודם שלא קיבל דיו כמעט באף מקום, ואני רוצה רק שתשימו לו לב כי הוא לא נראה בדף הסטטיסטיקה או בשום מקום אחר, מלבד דרך עין המסתכל למוח שמבין: חייבים לתת מדליית זהב לגזע עץ 'סקוייה' מנשיונל פארק יוסמיטי ששמו פיג'יי טאקר. הוא לא אחד מהעצים הגדולים במסה. אבל הוא אחד החזקים והנועזים שבהם. אחת המטרות החשובות ביותר של הרוקטס אמש היתה לדחוף את אנטוני דייויס מהצבע, וטאקר עשה זאת כאילו היה בולדוזר קטן הדוחף בולדוזר ענק. אז כשהכדור אצל רונדו ראז'ון (איזו טעות פטאלית היא להכניסו, ונראה אם פרנק ווגל מבין כמו שאנחנו מבינים. הוא התחיל עם שלשה, אבל מאותו רגע והלאה הוא היה חלוד, ארכאי, ומיושן הוא פשוט לא שייך בכושרו הנוכחי), והמצלמה מתרכזת בו – או בלברון – תסתכלו על AD בצבע וכיצד טאקר דוחף אותו משם כאילו היה זבוב מטריד על זרועו.

2) רק שתדעו שאחרי המשחק אנטוני דייויס הודה: "הוא דחף אותי משם כל הזמן ואני לא יודע אם מה שהוא עשה חוקי או לא אבל השופטים לא שרקו. אם הוא לא דחף אותי אז שמו שחקן לפני ושחקן מאחורי".

השאלה היא מה הלייקרס עומדת לעשות בנידון. יש שתי אפשרויות:

א)על AD להיות פי שלוש יותר אגרסיבי מאשר היה. אבל, קומראדים, אולי זה מה יש? אולי זה AD, רך כמו COTTON CANDY שמוכרים בקרקס?

ב) אם על AD שומרים מלפנים ומאחור אז חייב להיות שחקן חופשי שיקלע מרחוק. אמש ללייקרס לא היה אף אחד. בואו נשים לב אם הפעם יש כזה, היכן הוא, ואם AD רואה אותו ויכול למסור לו.

משך כל המשחק הרוקטס עשו כל מה שיכלו לא לתת לאנטוני דייויס להגיע ל-'SWEET SPOT' שלו שהוא המקום תחת הסל. כשהוא מקבל שם את הכדור הכל אבוד. טאקר עצמו אמר זאת. אז כל מה שיוסטון מנסים לעשות זה להרחיק אותו משם, וכפי שכתבתי, ואז להביא אדם נוסף לשים אותו בתוך מלחציים:

3. מה שהדהים אותי ביותר היתה יוסטון מנצחת עם הארדן קולע רק 14 נק' ביום חלש של 3 מ-10 ו-1 מ-6, וזה דבר שלא קורה לו לעתים קרובות. היום הוא יהיה חייב  להכפיל וחצי אם לא להשליש את ה-14 כדי לנצח!

3) אני, לפחות, לא ראיתי את קייל קוזמה אף פעם חלש כפי שהיה אמש. היה לו את ה +- הגרוע ביותר במשחק (21-). רק אזכיר שללברון ג'יימס היה את ה +- השני מלמטה עם 15-). בפנקס שלי קוזמה הוא השחקן השלישי בטיבו בלייקרס. אמש הוא היה לא פחות ולא יותר מהגרוע ביותר. הזריקות מהטריי לא ניכנסו (0 מ-4) והיו לו כמה פתוחות. גם מהפרקט הוא היה 25% (2 מ-8) אולי הוא גם לא ראה מספיק הגנה כזאת כמו של הרוקטס, בזמן שההגנה שלו הייתה יותר רכה ממרגרינה ששכחו על השולחן.

4) שימו לב להגנת החילופים של יוסטון. תענוג לעין הצופה. גרמה ללייקרס 29% משפילים מה-3 וגם מהפרקט 49% שהוא די מבייש עם הענקים שלה.ההגנה של יוסטון היא הטובה ביותר בבועה. מי שלא מאמין שילך לחפש מי מוביל ב-DEFENSIVE RATING. כיצד הם עושים זאת, קבוצה כזו נמוכה? ע"י SWITCHING AND SWITCHING AND SWITCHING. הם עושים SWITCHING באופן אוטומטי ובכל מקרה. הם לא חוששים שהארדן פתאום ימצא את עצמו שומר על אנטוני דייויס או דווייט האוארד. מה יעשה האווארד 5 מטרים מהסל כשהארדן שומר אותו? יקלע מעליו? הוא לא יודע איך. יכדרר מסביבו? הוא לא יודע לכדרר. עם AD הבעייה קצת יותר רצינית כי הוא מסוגל לנתר עם שומר נמוך עליו, אבל לקלוע עם שומר המנתר וורטיקלית זה הרבה יותר קשה (ולא נוח) מאשר OPEN LOOK. זה בדיוק כיצד הווריורס שמרו (ויחזרו לשמור כשסטפן קרי וקליי תומפסון יחזרו). לשחקני יוסטון יש גם ידיים מהירות כמו לשחקני גולדן סטייט ולמגינים עם ידיים זריזות ישנו יתרון גדול על שחקנים יותר מגושמים מהם. שימו לב לחילופי ההגנה של יוסטון!!! יכול להיות שזאת עבודתו של מייק ד'אנטוני, או שחקנים כהארדן, ווסטברוק, אריק גורדון, קובינגטון, והשאר שזה יש להם גינטית,  עוד מלידה?

5) תראו את תנועות הידיים הבלתי פוסקות של שחקני הרוקטס! בגלל תנועת הידיים המהירות של שחקני הרוקטס, הם מצליחים 'TO STRIP' את הכדור מידי השחקנים העושים עליהם SCREEN, או אפילו גבוהים בצבע הנמצאים עם הגב לסל, וכמובן לגנוב יותר כדורים מכל קבוצה אחרת בפלייאוף. אתמול גנבו 8. נראה כמה יגנבו היום.

6) ההפתעה הגדולה ביותר עבורי היה מספר הריבאונדים של הרוקטס – 37 ריבאונדים נגד ענקי הלייקרס (ללייקרס היו 38 ריב', כשהיא הלייקרס הרבה, הרבה יותר גבוהה!). אבל יוסטון הרבה יותר מהירה, זריזה, ויודעת כיצד לחסום את גבוהי הלייקרס. תסתכלו כיצד שחקני יוסטון 'מתגנבים' וחוטפים ריבאונדים ישר מאפם של הענקים! הלייקרס נכשלו אמש ב-BOXING OUT את שחקני הרוקטס. בריבאונד זה לא רק כמה גבוה אתה: זה גם היכן אתה עומד, מתי אתה מנתר, וכיצד אתה קורא את חזרת הכדור מהזכוכית.

7) ידיהן המהירות של שחקני הרוקטס גם גנבו ללייקרס יותר כדורים מאשר הם רגילים שיגנבו מהם ( 17), אבל הם קלעו 27 נקודות כתוצאה מהגניבות. זה מספר גדול מאד של נקודות כתוצאה מגניבות כדורים!

8) גניבות, גניבות, ועוד פעם גניבות. מה שניצח למעשה את המשחק לרוקטס היתה העובדה שהלייקרס קלעו רק 12 נקודות מ-16 הגניבות מהרוקטס והרוקטס קלעו 27 נקודות מ-17 הגניבות של כדורי הלייקרס. הגנטיבות של הרוקטס היו הרבה יותר יעילות מהגניבות של הלייקרס, אם ניתן לומר דבר כזה, כי הן קרו בזמן מה שכאן מכנים "LIVE BALL" – למשל גניבה בשעת מסירה לרוחב הפארקט ששחקן רוקטס 'מרגיש' אותה אפילו לפני שהיא קורית, הוא גונב אותה, ויש לו חצי מגרש ריק לכדרר ואז לדנקק – אפילו בדאנק חדש שהוא המציא.

(הערה שלא קשורה: ממש הערצתי אתמול את לברון. לא חלמתי שהוא עוקב או מבין ספורט מלבד כדורסל. ובכן, אתמול בראיון אחרי המשחק הוא הישווה את הרוקטס לסנט לואיס רמס של שנות ה-2000 המוקדמות כשהם נודעו כ- "GREATEST SHOW ON TURF". הוא גם הזכיר למה:  אייזק ברוס, טורי הולט, מרשל פולק האגדי, ו-האקים (AL-ZAHIR לאלה מביניכם שיודעים). הוא הישווה את הארדן למרשל פולק. הוא אמר: "כמו שנגד הרמס, היו אומרים 'צריכים לשחק נגדם שוב. מה למדנו? מה הוא ה-SCOUTING REPORT? אף אחד לא יודע כי אף אחד לא מבין כיצד הם משחקים. לפחות עכשיו יש לנו לפחות מושג מה זה לשחק נגדם, ואולי נמצא גם דרך להאט אותם!")

בואו נשים לב אם זה אכן קורה.

9) בואו נשאל את שמעון מה הוא הדבר שיוסטון הכי שונאים, והדבר שממנו הם הכי נמנעים.

טוב. אין לו מושג.

אז הנה התשובה:  מה ששחקני יוסטון שונאים אפילו יותר מאשר את העיר דאלאס זה משחק "HALF COURT".

אין להם את הטבע, את האישיות, ואת הידע מה לעשות במשחק 'חצי מגרש'. מה שיוסטון אוכלת ונושמת הוא כדורסל שנראה כמו PINBALL. אתם יודעים – המשחק שבו אתה מושך ואז משחרר ידית וכשאתה משחרר היא דופקת כדור עגול הפוגע בכל מיני 'מכשולים'. הכדור פוגע בזה, ואז בזה, עד שהוא מגיע לבסיס.

במילים אחרות משחק מטורלל. ה-CLIP עושה זאת. DEFLECTIONS עושים זאת, גניבות כדור עושים זאת.

שימו לב למשחק של הרוקטס שנראה כאילו לא מסודר ואפילו מטורלל, אך יש הגיון בשגעון: הם יותר מהירים מהיריב ברמות, יותר זריזים ממנו, והם חיים ומתקיימים על משחק שנראה לאלה שלא מבינים אותם 'משחק מבולבל'. הוא לא 'מבולבל'. זה המשחק שלהם ואיתו הם ניצחו את הלייקרס הגדולה.

10. תראו כיצד הלייקרס מנסים לעשות "סנטר בפוסט-אפ נגד גארד". במיוחד כש'האיש שלי' ג'בל מגי 'עושה סנטר' נגד 'האיש שלי' ראסל ווסטבורק. אז הלייקרס מוסרים LOB PASS למגי, ולפני שמגי יודע מה קורה, ווסטברוק מגיע ל-LOB PASS לפני ידיו של מגי, ואם מגי בכ"ז יורד עם הכדור, עד שהוא מסתדר איתו ווסטברוק או הארדן כבר מכים בכדור הבורח מידיו של מגי. אותו ספור עם דווייט האוארד. שני הענקים היו כה מבולבלים ממה שהננסים עושים להם שהם סיימו יחד עם 9 נקודות, ויחד עם 6 ריבאונדים.

11. יוסטון חיה אתמול על גניבות שהיא הפכה לסלים כי היא גונבת 'כדורים חיים' כפי שהסברתי. תראו אותם הערב גונבים כדורים ממסירות שהם 'מנבאים' או 'מרגישים' או שחקני הלייקרס 'משדרים', והגניבה מביאה לסל בריצה לפאסט ברייק ללא כל התנגדות

הנה דוגמא אחת:

הנה 3 גניבות של 'כדורים חיים':

12.  ישנם שלושה דברים בטוחים בחיים: מוות, מיסים, ו'האיש שלי' ראסל ווסטברוק כועס. כועס עדיין מהמשחק שהוא הפסיד לבלייזרס. לפעמים הכעס שלו מביא לצרות יותר גדולות, אבל ככל שהוא מתבגר הכעס שלו משמש יותר ויותר כדלק לאנרגיה בלתי נלאית. אילו יכול היה תמיד לאצור את כעסו ואז להשתמש בו לחיוב, הוא שחקן גדול שאין כמותו. אני יודע שלפעמים כעסו הופך אותו לילד שגנבו לו סוכריה על מקל והוא יוצא להתקפה – לא משנה מה תוצאותיה, העיקר לפרק את האנרגיה – ואז לפעמים הוא עושה שטויות.

לי אין בעייה עם זה. עבור כך ישנו מאמן שיחליט.

הבה ונראה עם איזו אנרגיה הוא יעלה היום נגד הלייקרס.

לי ישנו רומן וותיק עם השחקן הזה, השחקן שאני מחבב יותר מכל שחקן NBA אחר. למה? אני אוהב את ה-GUTS שלו. אחרי שהוא הפסיד את המשחק לפורטלנד, כל שחקן אחר במקומו היה ניכנס לדיפרסיה קלינית. לא ראסל. נו סיר. אצלו זה רק המצית להדליק את המדורה. אתמול הוא שלשל 41 לגרונם של הרעים. הוא לא קלעי שלשות אז הוא השליך רק צמד משם וקבר אחד. את שאר הנזק הוא עשה בכל הצורות והאופנים הכתובים בספר וכמה לא כתובים כי רק הוא יכול לעשות אותם.

תנו מבט: 17 מ-28. גדול. גדול. הוא גם קטף שמינייה וחילק חמישייה. תשאלו ומה עם 98 האיבודים שלו, ואני אענה 'אז מה איתם'? TO זה הלחם והחמאה שלו. ללא TO אין ראסל ווסטברוק. אז כשתראו את איבודי הכדור שלו הלילה תדעו שהם תוצאה של העזה. אומץ. אוונטורה שאין כמוה בכל ה-NBA ואני גם לא זוכר כמוה. הוא עז נפש הבנאדם הזה. הוא נועז וכל משחק עבורו הוא יציאה להרפתקאה חדשה. בגללו כיף להסתכל על המשחק. תסתכלו על ווסטברוק בצורה אחרת מאשר אתם מסתכלים על כריס פול או לברון. הם יוצאים למשימה. למלחמה. הכל אצלם מתוכנן ומחושב. ראסל יוצא להרפתקה. הוא יוצא לעוד מאורע. להתארעות. הוא חי על המתח ועל העזה. הוא חי על הסכין, ומוכן לכל מה שיהיה.

מת על השחקן הזה. אחרי הכל ספורט זה לא חיים ומוות, וראסל הוא השגריר הטוב ביותר של משפט זה.

מבחינה טכנית זה היה משחק 'חוץ' ליוסטון. עם 9 דקות לסיות הוא קבר את השלשה שלו. הוא זרק רק שתיים ואת זאת הוא הכניס. כשהכדור ניכנס, רגשותיו עלו על גדותיהן: הוא פנה לקהל הוירטואלי של הלייקרס, כאילו הוא בסטייפלס סנטר, וצעק:

“THAT’S RIGHT MOTHERFUCKER! WHAT THE FUCK ARE YOU TALKING ABOUT!

זהו ראסל. TAKE HIM OR LEAVE HIM. אני לוקח אותו. תמיד לקחתי אותו. ואני יודע שבכל רגע נתון הוא יכול לעשות את המהלך המטורלל ביותר מאז שיש NBA.

מה שקרה הוא שמשהו החל לבעור אצלו בתחילת המשחק והתגבר והתגבר  עד שהכל פרץ החוצה. הטרוף של ראסל אינו INSTANTANEOUS. הוא נבנה לאט לאט. אצלו זה יותר A CRESCENDO – קרשנדו – עלייה הולכת וגוברת. זה התחיל עוד לפני תחילת המשחק כשדני גרין גבר שנתי זריקות אימון מה-3, וכשהוא יודע שראסל מסתכל הוא הרים 6 אצבעות לעבר ראסל, שיראה כמה נקודות הוא קבר בזה הרגע נגד יוסטון. זה הצית את הגפרור. ואז כל הדחיפות, ה-BICKERING, הבמפינג, הטראש טוק, ה-SHOVING. ואז מה שהצית את המדורה היה פאול נגד ראסל שלא נישרק. הלייקרס כבר הפסידו את המשחק והם ייסו רק 'TO WEATHER THE STORM' כפי שאצלנו אומרים.

אבל לא ראסל ווסטברוק. הוא הסתכל על השופט והשופט  הראה לו באצבע להמשיך לשחק ולשתוק.

זה כל מה שראסל היה צריך כדי לקבור את השלשה ולרוץ לעבר כל ה-MOTHERFUCKERS בדמיונו שהגיעו כל הדרך מלוס אנג'לס למלחמה איתו.

13. זה הכל עניין של ידיים מהירות. שימו לה לתנועות הידיים הערב. לברון עצמו אמר בסיום:

“ “It’s about the hands moving. They’re great with their hands. You understand when you have a turnover, you can’t relax. You adjust to that by playing against it. … You can watch it on film, you can see it on film, but until you get out there and get a feel for it. … That’s what we did tonight. We got a feel for it. We should be fully aware of it going into Game 2.”

בואו נראה אם הלייקרס באמת עשו משהו בקשר לידיים המהירות של יוסטון, כמו…

כמו הנעת כדור מהירה ביותר שלידיים של יוסטון לא תהיה כל השפעה!

יש לי עוד כמה דברים לומר אבל הפוסט הזה כבר מספיק ארוך וכל מה שנשאר הוא לראות מה עשו המאמנים, אם ההנחות והדעות שלי הן גם מה שהם קלטו מהמשחק.

 

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 79 תגובות

  1. מנחם ראית השיקצה מנסה לפרגן בכאילו להארדן להרדים אותו.
    לדעתי הלייקרס יתחילו עליו עם דאבל טים ישר מההתחלה ראס חייב להיות טוב היום ולנצל את זה.
    לגבי דיוויס לא מסרו לו אתמול חצי ראשון כמעט כדור, הוא תכלס עשה סל מתי שרצה טאקר והארדן לא באמת יכולים להזיז לו אלא רק לנסות להזיז אותו מתחת לסל ולהתפלל שיחטיא את החצי מרחק.
    על דיוויס צריך ללחוץ לפני שמוריד כדור לריצפה ולסכור לו נתיב לצבע שיזרוק מבחוץ. הם יחיו עם ה30 נק שלו.
    אם יוסטון לא יחנקו בהתקפה ויקלעו את השלשות לבד זה תלוי בהם גם 80 נק של דיוויס ולברון לא יעזרו ללייקרס.
    הם צריכים כל הזמן לשחק בקצב מהיר ולהחליף בהתקפה על לברון שהארדן יתקוף ויעייף אותו עם קצת ריקודי סטפבק.
    אם אני לייקרס כל הכדורים שלי רק לצבע לדיוויס, אין להם באמת דרך לעצור אותו. גם לברון צריך לתקוף בצבע כל עוד הוא לא אטום בשחקנים שעומדים לו שם בדרך לסל.

  2. היי מנחם איזה סיקור מקצועי ומעניין…. רק לא הבנתי את הפסיקה לגבי זה שהארדן קלע רק 14 נקודות??? הארדן היה ביום מדהים של 36 נקודות.

  3. פוסט משובח ממש
    אני גם חולה על ווסטברוק, ומאותן סיבות בדיוק.
    עבורי הנתון "שני הענקים היו כה מבולבלים ממה שהננסים עושים להם שהם סיימו יחד עם 9 נקודות, ויחד עם 6 ריבאונדים" מתאר את המשחק.
    היתרון העיקרי על הנייר של הלייקרס הוא בגובה.
    והנה… פג לו היתרון
    🙂

  4. פי ג'יי טאקר הוא ננס בגובה 1.96 ששוקל קצת יותר מ-110 קילו. אז נכון שהוא נמוך מדייויס באיזה 12-15 ס"מ, אבל יש לו מספיק מסה כדי להביע את כוונותיו בצורה חד משמעית כשהוא והגבה עומדים גוף לגוף.
    אם דייויס ימשיך לנסות להתמודד עם ה" ננסים" של יוסטון ממצב נייח הם ימשיכו לדחוף ולצבוט ולקרקע אותו.

      1. אני מקווה בשבילו שיסיים עם טייטל וטבעת בתנאי שזה לא יהיה על חשבון הסלטיקס.
        אין פה אדם שלא זוכר את שתי עונות הטריפל שלו.
        ההצגות האלה שלו ישארו תמיד לפנתיאון.
        מצד שני אני מבין את ההייטרים שלו, למרות שאני לא הייטר של CP3 אני מאד מאוכזב ממנו כי כשהערכתי אותו הוא איכזב מאד וגם בגלל ההתנהלות המגעילה שלו, לטעמי, בשנים האחרונות. יכול להיות שההייטרים של ראס מאוכזבים מכך שהוא "מבזבז" את כישרונו.

        1. הוא עושה מה שהוא אוהב, איך שהוא רוצה, ומשלמים לו על זה 170 מיליון בארבע שנים.
          אם אני היועץ שלו אני אומר לו עזוב אותך תחביבים ועזוב אותך שטויות. את כל הזמן הפנוי שלל תוציא על למצוא כל אחד ואחד מההייטרים ולהסביר לו עד איזה גובה מבחינתך הוא יכול לקפוץ ולאן אתה מציע לו לדחוף את העצות שלו.

          1. מדויק. כשברשתות החברתיות מחליטים על תדמית של מישהו אז הוא כאילו גמור וזהו, בפועל זה לא משנה ליותר מידי אנשים.
            עד עכשיו נראה שהיחיד שהיה לו ממש אכפת מה שחושבים עליו זה קווין דוראנט שהתחיל להיכנס לריבים עם עיתונאי ספורט וכמובן שזה לא הלך טוב כמו שהוא ציפה שזה יילך…
            *
            עדיין כיף להחליט שמישהו הוא אוברייטד ולהתקשקש על זה, שלא יהיו טעויות.
            🙂

            1. דוראנט כבר שנה שלמה יושב משועמם עם רק הטוויטר והספקולציות ההיסטוריות לארח לו לחברה. ברור שכל ציוץ מקפיץ אותו.

            2. חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח, ענק הקטע עם דוראנט.
              נראה איזה דוראנט נראה בשנה הבאה ואם הוא הצליח לשמור על הפיגורה בקורונה.

          2. חחח דובי – הוא בכלל התחיל את זה תוך כדי שהוא עוד שיחק עם גולדן סטייט כשלא היה לו ממש זמן פנוי. גם יצר פרופילים מזוייפים. אני חושב שהוא לימד את כולם שהכי טוב זה להתעלם, ואם אתה יכול אז להוציא את העצבים על הקבוצה היריבה.

            1. כן אה, אופי זה די דבר שנולדים איתו.

              בום! חתכתי בשאלה היסטורית שמיליוני פסיכולוגים מקיזים עליה דם דורות!

            1. עזוב למה להתעסק בעצמות ישנות? ניסינו, ביקשנו, הצענו, התחננו, לא רצה.
              אז אנחנו שונאים אותו עד עולם ומאחלים לו ייסורי נצח בגיהינום.
              הכל עניין של פרופורציות.

            2. יש עיצונאי אוהד ניקס, שאולי לאחרים נראה לא שפוי אבל הוא כנראה ברמת שפיות די ממוצעת לאוהדי הניקס שמאשים אותם בלא להציע לדוראנט את התנאים המתאימים. זה שם בין תלונות נוספות על הניקס.
              תכלס, אני מבין אותו:
              https://youtu.be/CcPRPy5D2nE

            3. היו לנו סיבות מצוינות לא לפתוח רגליים לכל הדרישות ההזויות של הקקה המתנשא הזה והסרטן בגוף האומה שרצה לבוא איתו!

  5. תודה על כתיבה משובחת.
    הכדורסל של יוסטון זה הדבר הכי יפה כרגע בפלייאוף בעיני (טוב, גם הכדורסל של דנבר, וזה עצוב לי – כי אני בספק אם מישהי מהקבוצות תעבור את היריבות מלוס אנג'לס).
    ההגנה של יוסטון בעיקר כיפית לצפיה – גם המאמץ והתיאום הקבוצתי – וגם הדברים האישיים שטאקר וקובינגטון עושים. לא יודע אם זה העתיד היחיד של המשחק אבל זו אסכולה שכנראה תישאר איתנו לעוד הרבה זמן.

    1. בעיניי מה שרודמן עשה היה הרבה יותר מרשים. אי אפשר להשוות את אדאמס ודייויס לשאקיל מבחינת הגודל והיכולת לנצל את הגודל.
      דייויס הוא סופר מגה חננה שמבלה את רוב הזמן בהשתטחות על הפרקט והתבכיינות ואדאמס הוא חתיכת נגר יותר מוגבל מפלטת סיבית.
      שאקיל היה מסה מפלצתית עם עבודת רגליים ומשחק עם גב לסל. את זה רודמן עצר עם מינוס 15 ס"מ וכמה עשרות קילוגרמים.

      1. לגמרי! וצריך לזכור ששאקיל היה שחקן הרבה יותר מרשים בשנים האלה – בטוח שמאדאמס אבל גם מAD (עם כל הכבוד לAD וכן הלאה…).
        אבל לטאקר היה מאיפה ללמוד.
        מה שהכי מדהים במה שקורה בסרטון – למי שאין כוח לצפות – זה שרודמן בכלל לא נותן לשאקיל להתחיל בעבודת רגליים שתביא אותו לזריקה. כששאקיל מקבל את הכדור הוא פשוט נאלץ למסור אותו הלאה.
        וכך שאק המציא את עמד ה"פיונט סנטר".
        🙂

        1. רודמן, בניגוד למה שנרמז בגברים בשחור, בכלל לא היה חייזר.
          רודמן היה גאון כדורסל ואחד השחקנים המוכשרים שאי פעם שיחקו.
          איך הוא נשאר בזיכרון בתור קוקו בלוף בבגדי אישה שמתחבק עם רודנים תימהוניים זה באסה היסטורית.

          1. אנשים עם ניגודים זה מסובך לרוב האנושות. המחשבה שהבנאדם גם התמקצע בתחומים ה"אפורים" של המשחק – כמו שאף אחד לפניו או אחריו לא עשה – וגם היה אישיות שנויה במחלוקת וססגונית היא משהו שמאוד קשה להרבה אנשים לקבל.
            יותר קל לתייג אנשים ולשים באיזושהי מגירה.

            1. הרבה יותר מסתדר לזכור שהיה פסיכי מאשר עילוי. העילויים הם בדרך כלל יותר אסתטיים.

            2. שאקיל מעך ריסק והרציף את הפארקט עם רודמן , זה הבעיה שצופים בהייליטס, רודמן לא יכל להאט או לעצור את שאקיל לשנייה 27 נקודות 64% מהשדה

            1. כן, זה מה שניסיתי להגיד

  6. תודה מנחם
    יש לי תיאוריה לגביי לברון, המאזן של קבוצות שניצחו את המשחק הראשון בסדרה עומד על 78.5 אחוז
    המאזן של לברון כשהפסיד גיים 1 עומד על 12-7
    בקיזוז 3 הפסדים לגולדן סטייט בגמר + 2 הפסדים בגמר לספרס הוא עומד על מאזן של 11-2 לאחר הפסד גיים 1 בסדרה.
    זה נתון פסיכי (מייקל ג’ורדן הגדול עומד על 6-4 אחרי שהתחיל 5-0 לרעתו)
    לברון שיחק כל כך גרוע ברבע האחרון שנראה לי שהוא רצה לתת סטירת השכמה ללייקרס, למנוע מהם להיות שאננים
    הנתון הכי מביך מהמשחק הוא שיוון 41 בריבאונד.
    הלייקרס חייבת להכריח את דוויס לשחק בפנים, הוא שיחק רק עם הפנים לסל וזה שיגע אותי
    גם לנסות את לברון כסנטר ו 4 גארדים סביבו יהיה בכלל קטלני
    ווגל המשיך לשחק כאילו השנה היא 94 והוא משחק מול הניקס של אוקלי ומייסון
    אין סיבה לתת דקות למגי/הווארד אלא אם הם מחליפים את דוויס
    הלייקרס צריכים לעשות אדפטציות ומהר
    צפיות להם סדרות מול קליפרס/בוסטון/טורונטו/מיאמי
    זה פחות מתאים להרכב 3 הגבוהים
    הייתי משתמש יותר במרקיף מוריס אם כבר 3 גבוהים.
    רונדו היה אאוט בגיים 1. ווגל צריך להעיף מבט לספסל שלו ולהשתמש כמה שיותר בגרין(שאני ממש לא יכול לראות אותו), קוזמה, קארוסו, KCP, ווטרס ואפילו JR כולל קווין קוק שמסוגל לדפוק שלשות פנויות
    זה הזמן לאחסן את הגבוהים בבוידם.
    בגיים 2 נראה לברון יותר אגריסיבי

    1. אם ווגל היה מעמיד קבוצה מול אוקלי ומייסון זה היה נגמר בדמעות צחוק של ספייק לי.
      זוכר שאחרי משחק מס' 1 מול פורטלנד חצי עולם חיפש מסמרים כדי לסגור את הארון של הלייקרס?

      1. זוכר
        בגלל זה אני חושב שלברון מעיר את הקבוצה בהפסד במשחק הראשון
        יוסטון זה המאצאפ הכי גרוע שיכול להיות ללייקרס

    2. כן בטח לברון מפסיד בכוונה…..
      היום הוא שוב הולך לקבל בראש תתכונן. עוד לא פורסם שיבוץ השופטים למשחק הערב אבל כולנו יכולים לנחש מי ישפוט. ואני בטוח שטאקר הולך להיות מנוטרל על התחלה עם עבירות על דוויס תוך כמה דקות. ועדיין זה לא יעזור.
      יעזור במשחקים 3 ו4.

    3. אבל זה לא רק לשלוף את הגארדים של הלייקרס מהבוידעם – צריך לדאוג שהם יוכלו לשחק משחק שמתחרה בזה של יוסטון. זה ללמד אותם ביומיים תנועה ללא כדור בהתקפה וחילופים בהגנה ולהיות נמוכים יעילים בפוסט… באמת שיהיה לו בהצלחה אם זה הכיוון והוא יצליח אבל יוסטון עושים את זה כבר די הרבה משחקים והלייקרס לא עשו את זה בכלל.

      1. הסגל של הלייקרס בנוי לקבוצות כמו מילווקי,דנבר,יוטה
        היה להם מזל עם הפציעה של לילארד
        עכשיו הם צריכים לעשות את ההתאמות
        ההחתמות של JR ווטטרס היו בדיוק בגלל זה
        חבל שבראדלי לא איתנו הוא יכל לעזור מאוד מול הארדן/ווסטבורק

  7. ניתוח מעולה. מאמין שנראה את הלייקרס פותחים את המשחק הזה עם דיוויס כגבוה היחיד, הוא ולברון יזרקו הרבה יותר זריקות ויהיה כאן 1-1. הם לא יכולים לזרוק שוב 31 זריקות משותפות

    1. השאלה אם הלייקרס יכולים להעמיד חמישיה מספיק טובה כדי לנצח את יוסטון במשחק של סמולבול – הגארדים שלהם לא בדיוק מצטיינים וגם לא ממש התאמנו על משחק כזה. אני חושב שהלייקרס יימצאו דרך לנצח בשימוש בגבוהים שלהם. פשוט כי לברון וAD ממש טובים. אבל אני אהיה מופתע אם זה יהיה להם פשוט כמו מול פורטלנד.

  8. תודה רבה, דוק. ממש מעניין לקרוא.

    לפי דעתי יוסטון טובה מאוד, אבל לא יודעת לדרוס ולסיים סדרות. נגד OKC ראינו את הארדן נחנק במשחק 7. זה הספיק כי זה היה OKC. נגד לייקרס זה לא יספיק.

  9. תודה מנחם.
    ניתוח מעולה.
    יוסטון בהרכב הזה עושה כל הזמן חיים קשים ללייקרס.
    אני זוכר שבמהלך העונה הרגילה היה משחק בין הקבוצות ממש כמה ימים נדמה לי אחרי שהם עשו את הטרייד עם קאפלה והמשחק היה זהה לחלוטין למשחק הראשון בפלייאוף.ללייקרס יש בעיה קשה עם ההרכב הזה של יוסטון ועכשיו חובת ההוכחה היא של ווגל.הוא חייב לעשות התאמות בשביל לנצל את החוזקות של הלייקרס.
    מקווה שהוא יעשה את זה אחרת הפתעה ראשונה תגיע מהסדרה הזאת

    1. אני זוכר את אותו משחק בדיוק.
      מאז, קיוויתי שלא יצטרכו לפגוש אותם בפלייאוף. לצערי התבדיתי וקיבלתי גם הוכחה שהחששות שלי היו מוצדקים

  10. תודה מנחם, תמיד כיף לקרוא, ותמיד כיף לראות את יוסטון מנצחת את הלייקרס! ככה מסיימים שבוע כמו שצריך.
    אבל מאיפה הבאת את כל הסטטיסטיקות? חוץ מהשוויון בריבאונדים אף אחת לא נכונה ואפילו לא קרובה… 🙂

    לגבי ראסל, התשוקה שלו למשחק בהחלט מעוררת התפעלות, ואי אפשר להתעלם מהערך הבידורי שלו, וזה עניין די מרכזי סה"כ. אני די מחבב אותו.
    אבל הבנאדם הוא פשע מהלך (ונופל. ומאבד.) נגד הכדורסל. במבחן העין הלא מקצועית שלי, הרוקטס ניצחו למרות ראסל ולא בזכותו, אפילו שזכה ל+/- של +15.
    אגב, בתור חובב רכב, כשאני רואה את ראס משחק, תמיד מרחפת לי השאלה: מעניין איך הבנאדם הזה נוהג?? פאקינג שיט…

  11. רגע דוק, לא יכול להיות ששחקו אגרסיבי על שחקן של הלייקרס והשופטים שכולם יודעים שקיבלו הנחיה מהקומישיונר לשרוק תמיד לטובת הלייקרס לא שרקו. וגם בסרטון שהראת, בחטיפה השניה השחקן נותן כדרור אחד, כל השאר רץ עם הכדור בידיים, ולא שרקו לצעדים. החזרתי אחורה לבדוק, ולא, זה לא היה שחקן של הלייקרס.

    עכשיו ברצינות, יפה לראות שהגנה יצירתית והתקפה אגרסיבית עדיין משחקים תפקיד בNBA, אבל ה-שאלה היא גיים 2. כמה פעמים כבר ראינו קבוצה שעולה לסדרה ועושה ליריבתה העדיפה בית ספר, ואז עולה לגיים 2 ומתברר שכשהם עשו ליריבה העדיפה בית ספר, היריבה ישבה בבית ספר ולמדה, ועכשיו, לגיים 2 הם הולכים ליישם את מה שלמדו בבית ספר, והסדרה נגמרת 4:1? יש יותר חשיבות לאם הלייקרס היו מנצחים את גיים 1 מאשר לרוקטס, שאם ישכילו לנצח את גיים 2 זה ילמד שלא היה פה וואן-אוף והם לא גמרו את כל הסוסים שלהם אלא שהלייקרס באמת לא יכולים למצוא תשובות למשחק של יוסטון.

      1. אכן, ותרשה לי, גם הסיקור הזה וגם אתמול, ועוד בחינם? דוק, אתה מאכיל אותנו פה גורמה שלושה כוכבי מישלן, ואני לא מדבר ברמה של ישראל, זה רמת על גם בניכר. המון תודה.

  12. כיצד לראות את קרב הרקבונות\שיקוצים?
    המלצות מה-ללל
    1.שים טיטול על הטוסיק + כפול על הבייצים או הבייציות לבנות
    2.שים טיטול משולש על החזה,עם בסיס מתכתי.
    3.תצטייד במשקפת חזקה,במידה והקיא יעלה,תהפוך אותה ותקטין את הנזק.
    4.תצטייד בבובת וודו "הבלבוס המהלך" ו "אבו מנדבושקס" הרבה מחטים (מומלץ לשים אותם על הגז לפני השימוש)
    5.שים בצד כמה ג'וינטים\ויסקי ….. כשהמצב חרבנה תתדלק

            1. אוקיי ,דובי צודק
              6.להביא וואחד חירבון לפני המשחק,כי החרא יזרום על הפרקט.
              תודה דובי

            2. לייק!

  13. אז מנחם אפשר להבין שעלית על העגלה של יוסטון? קצת באיחור אבל גם זה בסדר. (אגב הארדן קלע 36 נקודות לא 21).
    מה שהלייקרס צריכים לעשות זה לתת ללברון לחדור לסל או לדיוויס להתמקם קרוב לסל, ואז או לקלוע או, כשמגיעה העזרה, למסור לקלעי החוץ, ולהתפלל שדני גרין יתן עבודה כמו פעם ולא יפקשש על ימין ועל שמאל. ושקוזמה ושאר החברים יתעוררו על צד ימין ושא ירעדו להם הידיים.
    וראסל? הוא ענק, עם כל השטויות שהוא עושה ישנו איזה מימד על-זמני שאתה צופה בו כמו בסרט קלאסי ישן ונהנה מכל רגע.
    גם אם הוא מחרב לקבוצה שלך את המשחק אתה מתקשה לכעוס עליו כי הוא כל כך מצחיק.

    1. עגל,
      "וראסל? הוא ענק, עם כל השטויות שהוא עושה ישנו איזה מימד על-זמני שאתה צופה בו כמו בסרט קלאסי ישן ונהנה מכל רגע."
      רק אם אתה מזוכיסט מתודלק

  14. הלייקרס ישנו במשחק הראשון, בעיקר בהגנה, בקושי עשו משהו, יש להם משום מה משחקים כאלה מדי פעם, לא רק הראשון מול פורטלנד, אלא גם בעונה הרגילה

  15. תודה רבה מנחם על פוסט מרתק
    אבל לדעתי כל הנק' שלך זה דברים שיכולים להעלם בקלות (לצערי) במשחק השני.
    .
    AD הוא לא סתם הPF הטוב בליגה. יש גבול כמה אפשר לעצור אותו.
    מה שטאקר הגאון עשה במשחק 1 היה פשוט מדהים מדהים מדהים.
    אבל AD יהיה מדויק במשחקים הבאים..זה בטוח
    .
    גם קוזמה. אמנם היציבות שלו היא כמו של זקן בן 90, אבל יהיו לו משחקים הרבה יותר טובים והזריקות שלו יכנסו. הוא יהיה גלגל שלישי במשחק אחד לפחות.
    .
    ווסטברוק היה יעיל מאוד ואפילו מדי במשחק הראשון..לא ראוה את זה קורה שוב. מה שכן השלשה על AD זאת הזריקה היחידה לשלוש של ראס שהייתי בטוח שתכנס….
    גם הקטע שהוא אל נתן לדני גרין לזרוק לסל אחרי ששרקו לטיים אאוט זה היה גדול חחחחח. דפוק לגמרי הבחור
    .
    אותו דבר לגבי הריבואנדים. אפילו מול אוקלוהמה הרוקטס היו במינוס 6 בממוצע בריבאונד לאורך הסדרה. ואוקלוהמה לא שיחקה יותר מדי גבוה על המגרש. רוב מוחלט של שחקנים ממוצעים אפילו נמוכים משל יוסטון. ועדיין.
    .
    לברון, AD, האוורד, מגי ואפילו גרין וKCP יתנו יכולת הרבה יותר גבוהה ואנחנו נראה השמדה בריבאונד של הלייקרס.
    .
    כולי תקווה שאני טועה בהכל וראס והארדן ינגבו (כדברי שמעון) את LA, אבל לא רואה את זה קורה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט