חם מהתנור – מונטרז הארל השחקן השישי של העונה!

המירוץ לתואר השחקן השישי של העונה נגמר והיום התפרסם הזוכה הרשמי של התואר הנכסף – מונטרז הארל. הסנטר של הקליפרס פתח בשני משחקים בלבד מתוך 63 ששיחק במהלך העונה הסדירה, ובמשחקים אלו קלע 18.6 נקודות למשחק, כשאליהן הוא גם מוסיף 7.1 ריבאונדים ו-1.1 חסימות.

הארל בן ה-26, היה בחירת סיבוב שני על ידי הרוקטס בדראפט 2015 לאחר ששיחק במכללת לואיוויל (בה זכה באליפות המכללות), משחק בשנתו החמישית בליגה עבור הקליפרס, המדורגת השנייה במערב, שאמש ניצחה את הדנבר נאגטס בחצי הגמר האיזורי. הסנטר הנמוך (2.03 מ') שיפר את מאזן הנקודות שלו בכל עונה בקריירה עד כה, ובשנתיים האחרונות תפס לעצמו חלק משמעותי מאוד מהרוטציה של הקבוצה, ויחד עם לו וויליאמס, עוד פיינליסט לתואר, תרם מאוד לקבוצה מהספסל.

הקליפרס הפכו לקבוצה הראשונה מאז בוסטון שזוכה ב-3 פרסים רצופים של השחקן השישי כשהסלטיקס זכו בשלושת השנים הראשונות של הפרס עם קווין מקהייל (פעמיים) וביל וולטון. זאת הפעם החמישית ב-7 העונות של דוק ריברס כמאמן הקבוצה ששחקן מהקליפרס זוכה בשחקן השישי, כשאחת מ-2 הזכיות של שחקנים אחרים הייתה של לו וויליאמס כשהוא שיחק בטורונטו.

אותן 5 זכיות נותנות לקליפרס יתרון על כל פרנצ'ייז אחר כשאחריהם פניקס עם 4 זכיות. הארל הסנטר הראשון שזוכה בפרס מאז קליף רובינסון ב-1993 והראשון מאז 2010/11 שלא היה גארד וניצח.

הארל קיבל 58 הצבעות למקום הראשון מתוך 100 כשלמקום השני הגיע דניס שרודר מאוקלהומה עם 35 הצבעות למקום הראשון. לו וויליאמס, השחקן השישי היוצא וחברו לקבוצה של הארל, קיבל הצבעה אחת למקום הראשון אחרי 18.2 נקודות למשחק בעונה הסדירה.

לפוסט הזה יש 8 תגובות

  1. האמת אין הרבה הבדל בינו לבין שרודר אבל לדעתי הגיע יותר לשרודר שהוא הרבה יותר משמעותי לקבוצה שלו מהספסל כי הוא בקבוצה פחות טובה.
    עם כל הכבוד להארל ויש כבוד, הוא משחק עם הרובוט

  2. הוא היה השחקן האלמוני מלואיוויל שאני אהבתי מאד עוד כפרשמן, אבל פיטינו לא הכיר ביכולתו ודי החביא אותו. ידעתי שהוא יסיים ב-NBA, והנה הוא 'המשתפר'

  3. אני חושב שהקריטריונים לבחירת השחקן הששי הם בעייתיים.
    .
    הארל מקבל יותר דקות משחק משאמט ובברלי למרות שבברלי פתח בחמישים משחקים ושאמט בשלושים. היי, זובאץ שפתח שחמישיה כמעט כל משחק, משחק בממוצע עשר דקות פחות מהארל אבל הוא חמישיה והארל ששי? גם שרודר, אגב, משחק יותר דקות גם מאדאמס וגם מגאלינארי למרות שהם פותחים בחמישיה והוא לא.
    אגב, כבר בשנות השמונים, כשהפרס נוצר עבור שחקנים כמו בובי ג'ונס וקווין מקהייל שעלו מהספסל והביאו שינוי, הם לא החליפו שחקנים טובים מהם אלא היו יותר שחקני חמישיה שלא פתחו.
    .
    אז אם שחקן ששי הוא פרס שיוענק לשחקן חמישיה לכל דבר ועניין שמשיקולי אימון נכנס רק אחרי ארבע דקות של משחק, ניחא אבל זה פרס משונה מעט בעיני.
    לדעתי הרבה יותר רלוונטי יהיה לתת את הפרס לשחקן שהוא, ובכן, שחקן ששי. שחקן שהוא אולי לא מספיק טוב כדי להיות בחמישיה אבל בכל זאת יש לו תפקיד במשחק, לא אחד שעולה טוב יותר מהספסל. שחקן שאתה יכול להתאים את המשחק שלו לתת מענה למצבים ספציפיים ולא סתם שחקן טוב שאתה מעדיף שישחק בסוף המשחק במקום בהתחלה.
    .
    היה נראה לי הרבה יותר הגיוני אם הקריטריון הבסיסי למתן הפרס לשחקן הששי היה שהשחקן יהיה לכל היותר במקום הששי בדקות למשחק בקבוצה שלו (ואולי גם כזה שישחק פחות מ 25 דקות למשחק). אם זה יהיה הקריטריון, השחקן הששי יוכל למשל להיות ג'יי קראודר, דניאל תייס (שפתח ביותר משחקים מסמארט אבל שיחק הרבה פחות ממנו), או – אם יש חוק שהשחקן הששי צריך להגיע מהקליפרס – פטריק בברלי.

    1. ואגב, ביל וולטון ב85-86 ענה בדיוק לקריטריונים האלה, הוא לא שיחק הרבה דקות אבל הביא איתו את האקסטרה שעזרה לבוסטון להיות אלופים (וגם אחת הקבוצות הטובות אי פעם תוך כדי וכל זה בפחות מ 20 דקות למשחק ובפחות דקות משחק מג'רי פאקינג סיסטינג .

כתיבת תגובה

סגירת תפריט