חשיבותו של מומנטום – סיכום מחזור בליגת ווינר סל/ אלעד אייל

כדורסל הוא משחק שבו מומנטום משחק תפקיד משמעותי. יש קבוצות ששכללו את העניין הזה לרמת אמנות. הקבוצה הגדולה של פארקר ושאראס הייתה כזו. חבורה של כרישים שידעו להריח חולשה של היריב, וברגע הנכון מבחינתה, כאילו ניתן אות סמוי לתקוף בפתאומיות לתת נשיכה אחר נשיכה, ולהשאיר את הקרבן האומלל מרוסק על הפרקט עוד לפני שהבין מה נפל עליו.

הערב קיבלנו הוכחה נוספת  לעניין הזה במשחק מרתק במלחה. ירושלים אחרי שני הפסדי ליגה מפתיעים, פתחה הערב בסערה גדולה עם רבע ראשון מהמם של 30 נקודות מול 17. אמרנו מומנטום ? אילת הלכה עם העניין הזה עד הסוף, עברה לאזורית ונתנה לירושלים לנצח אותה מחוץ לקשת. ירושלים התבלבלה, איבדה כיוון ופתאום כל מטאטא מעיף הרבה אבק ותו לא. רבע נפלא של אילת שניצחה 25:11 וחזרה ליתרון נקודה במחצית. אחרי שכבר התכוננו למותחן עד הרגע האחרון, ירושלים הריחה דם. קשה לשים את האצבע ולנתח מה בדיוק מאפשר ריצה מטורפת של 4:21 במשחק צמוד מול קהל ביתי אחרי שני הפסדי ליגה, אבל זה קרה. וכשהנצרה השתחררה זה היה פיצוץ !

 הלפרין במשחק נהדר – 19 נקודות 5 אסיסטים, ובעיקר הרבה מנהיגות, הוביל את קבוצתו לערב נדיר של 65% מחוץ לקשת 11 שלשות, ובעיקר לתחושה שסוף סוף יש מי שמנהל את התזמורת ומתזמן את הכול. ירושלים התחברה הערב לפרקים ונראתה כמו הפנטזיה של גרינברג, עם כדורסל שוטף והנאת כדור נהדרת וסבלנית עד למציאת השחקן החופשי. מצד שני היו גם דקות לא מעטות שבהן נראתה הקבוצה חסרת תשובות לאזורית המצוינת של אילת.

כמו שלא התרגשתי מדי אחרי הכותרות הקטלניות על נפילת החומות במלחה, כך גם עכשיו כדאי לכולם להישאר על הקרקע, ולא להסתנוור. יש עדיין לא מעט בעיות, אבל הפאזל מתחיל להתגבש וגם בהנהלת הקבוצה נשמעים קולות שפויים, ומה שנותר לי כאוהד ירושלמי וותיק הוא להרשות לעצמי לראשונה אחרי לא מעט אכזבות להתחיל לפנטז אמנם בזהירות, אבל גם זו התקדמות גדולה – אשרי המאמין.

יותם הלפרין. הוביל את הפועל י-ם לערב נדיר מהשלוש.

רכבת ההרים של תל אביב שוב עושה סיבוב למטה, ומכבי עם פתיחת עונה מהגרועות בתולדותיה עם הפסד שני בשלושה משחקים, הפעם אצל העולה החדשה מנס ציונה. מכבי בניגוד לירושלים שנראה כי היא מתחילה למצוא את הקצב שלה, עדיין מגלה חוסר יציבות גדול עם 24% לשלוש שלושה ימים אחרי ההצגה הנהדרת מול הכוכב האדום. היחיד שהופיע למשחק הערב היה שון ג'יימס. כל השאר בינוניים ומטה. בלאט כנראה כבר על המוקד, השאלה הגדולה מתי ידליקו את העצים ? מצד שני – מאיר טפירו ! 9 נקודות 8 כ"ח ו-5 אסיסטים מספרים רק חלק מהסיפור. המנהיגות, קור הרוח, והיכולת להתעלות ברגעי ההכרעה, כל כך יחסרו כשהאיש הזה יפרוש. פשוט נגמרו המילים להחמיא לשחקן הנפלא הזה, וכל רגע שהוא עדיין על המגרש זה בית ספר לכדורסל. הוא בהחלט אחרון המוהיקנים. שחקן מדור הנפילים של ישראלים מובילים. האיש שכל הקריירה שלו התאפיינה באופוזיציה לענק הצהוב, מגיע בערוב ימיו על המגרש ונועץ מסמר גדול בבלון התל אביבי.

נקודה נוספת וחשובה היא ישראלים צעירים נוספים שממשיכים להפציע. אחד מהם הוא עוז בלייזר בן ה-21 מהרצליה שנתן משחק נהדר עם 22 נקודות ו-8 כ"ח. בלייזר נמצא בקו עליה ומקבל יותר דקות כל משחק, וגם תורם בהתאם. יהיה מעניין לעקוב אחריו. גם טל דן מנס ציונה נותן פתיחת עונה מצויינת, ואולי בגיל 26 יהפוך לשחקן מוביל בליגה.

מאיר טפירו. גם בגיל 38 עוד לא נס ליחו.

מנחם לס

בעל האתר ועורך ראשי

לפוסט הזה יש 21 תגובות

  1. אחלה טור! מעניין שבזמן ששחקנים כמו בלייזר מהרצליה, רפי מנקו ואדם אריאל מהפועל ירושלים, שלומי הרוש וסקורר מחולון , טל דן של נס ציונה ורבים אחרים פורחים, דווקא הישראלים של מכבי לא באים לידי ביטוי (יוגב אוחיון ופניני בלי נקודות, נעימי לא התלבש ועם כל הכבוד ללנדסברג, הוא אמריקאי לא פחות מאובאמה). חומר למחשבה על ה"הישגים" של מכבי ת"א העונה בליגה..

    1. יאיר , תסביר לי מה קשור הצבע תעודת זהות? או אם לנדסברג אכל חמאת בוטנים כילד או קוטג' ?, השחקנים של מכבי פחות חדים נקודה.
      יום של 24% מה-3 מפסיד משחקים לא אם השחקנים שלך גדלו על גברת פלפלת או המקבילה האמריקאית שלה

      1. אורי במכבי תמיד היו הישראלים הטובים ביותר – כמיקי, ג'מצ'י, הנפלד מוטי דניאל, קטשפר, בורשטיין וכו' וזה היה חלק משמעותי ביתרון שלה על שאר הליגה. בשנים האחרונות זה משתנה וזה די מקביל גם לאיבוד האליפויות. זה לא הגורם המכריע כמובן, אבל אין ספק שכיום לא כולם רצים למכבי כדי לשבת על הספסל. כוח המשיכה של הצהוב כבר לא אוטומטי כמו פעם, ומכבי מאבדת חלק משמעותי מהזהות שלה כנציגת וגאוות הכדורסל הישראלי. איכשהו זה גם הולך יד ביד עם ירידה בהישגים. האם יש קשר ישיר ? כנראה שלא, אבל זה בהחלט גורם שמשפיע.

        1. אלעד, אני מסכים איתך שבעבר למכבי היו ישראלים ברמה "של זרים" ובעוד לקבוצות האחרות היו ישראלים פחות דומיננטים והדבר היה יתרון אסטרטגי עצום למכבי , אבל אני לא מסכים איתך שהיום ישראלים לא רוצים לשבת על הספסל של מכבי , הלפרין חתם בהפועל אחרי שמכבי אמרה לא , נעימי חתם במכבי והוא עדיין לא משחק , לצערי הבעיה היא שאין כיום ישראלים שנותנים תפוקה יציבה ,לימונד עשה שלושה משחקים טובים מול עונה אסון בי-ם , הצעירים בלייזר ,אריאל והפחות צעירים כמו גוני סקוורר הבריקו בתחילת העונה לא יותר מזה.
          לעומת זאת מכבי סובלת מיכולת לא יציבה של אוחיון ומהתפרקות של גיא פניני , ההחתמה של מתאזרחים כמו לנדסברג \ טיוס \ כהן \ בלו היא בחירה בשחקנים יותר מנוסים שהוכיחו יציביות ביכולת טובה אבל גם הם אתמול ומול חולון היו חלשים (בלו לדוגמא 0-3 ל3 אתמול).
          ועוד נקודה אחרונה : כל קבוצה בליגה הייתה מחתימה את אחד המתאזרחים של מכבי in a heart bit אם הייתה להם ההזדמנות והתקציב . (כמעט לכל קבוצה יש מתאזרח אמריקאי הוא פשוט פחות מנוסה \ מוכשר)

          1. אורי אולי מכבי טעתה כשדחתה את הלפרין ? אוחיון הוא לא האיש שיוביל אותה לארץ המובטחת, וזה כבר ברור לכולם. גם נעימי מתייבש על הספסל בלי שום הזדמנות אמיתית וזה אחרי עונה טובה ברוסיה לימונד אמנם שחקן שכונתי אבל יש לו ביצים וזה די חסר כרגע במכבי. חוץ מזה שמכבי לא ממש נותנת צ'אנס אמיתי לישראלים מובילים כמו רוט וכדיר, או גל מקל ועמרי כספי שלא לדבר על הצעירים שגדלים בשנים האחרונות במועדון. אותם ישראלים מצליחים מאד במקומות אחרים וזה בהחלט אומר דרשני, רק שבמכבי לאיש אין סבלנות, ונכונות לשלם שכר לימוד. את התוצאה כולנו רואים.

  2. תודה יאיר. אני חושב שלמכבי בהחלט יש בעיה בליגה עם החוק הרוסי, שמקשה על מציאת הרכב אופטימלי, וגורם לשינויים מדי משחק. אם מסתכלים גם על פתיחת העונה של ישראלים ותיקים יותר כלימונד, גוני, בן שימול ועוד לעומת שחקני מכב י נספרת את כל הסיפור. הצצה לטבלת 20 הישראלים המובילים מראה שה"ישראלי" הראשון של מכבי לנדסברג נמצא רק במקום ה -11 אחריו בלו במקום ה-15 וזהו. בכל מקרה כיף גדול לראות פריחה כזו של ישראלים, נקווה שזו מגמה מתמשכת ולא הבלחה חד פעמית

    1. הבעיה היא לא החוק הרוסי אלא החוק הפנימי של מכבי שמתעקש על רכזים נגרים

      פשוט בושה למה שהעמדה הזו הפכה להיות במכבי מאז הרומן הקצר עם פארמר.

      אוחיון יכול לשחק רק מהספסל אני לא מאמין שלא שחררו אותו לקובאן הם עמדו לעשות למכבי טובה.

  3. כיף לקרוא.
    הבעייה שלי שאני לא מכיר את החדשים סקוורר, בלייזר…קשה להתחבר לשחקן שאתה לא יודע איך הוא משיג את המספרים שלו ואיך הוא משפיע על המשחק. יש מצב לניתוח פעם ב.. על שחקנים משפיעים?

    1. טפירו שחקן כל כך יחודי מהסוג שצומח פעם בדור. חבל מאד שיסיים קריירה (כנראה) ללא אליפות. אני עוד זוכר שהוא קלע סל ניצחון במדי הפועל ת"א בדרבי מול מכבי בגיל 18. אם אינני טועה הוא הישראלי היחיד עד כה שסיים משחק עם טריפל דאבל. הוא מודל לחיקוי לכל שחקן צעיר.

      1. אני בטוח בזה שהוא הישראלי היחיד שעשה טריפל דאבל בשנתיים האחרונות (לפני שנה באשדוד) , אין מגיע בספורט אבל הוא נתן משחק מדהים באותו גמר קופל – פור מול מכבי של ספאחיה והקבוצה הייתה שלו.
        באמת מודל לכל גארד צעיר , חכם לוחם ודואג לחפות על כל מגבלה ביתרון אחר

  4. קודם כל שאפו ענק לנס ציונה שתפסה את מכבי עם המכנסיים למטה. טפירו ענק וכל קרדיט נוסף שניתן לו רק יוריד מערכו.

    עם זאת ולמרות זאת יש משפט חשוב שכדאי שפדרמן ג'ונייר ישנן שוב ושוב ושוב "מה שזול יקר", אם תקנה זרים בשקל תשעים תקבל זרים של שקל תשעים

    מבלי ששמנו לב שתי היתרונות של מכבי על הליגה נעלמו תוך מספר שנים – הראשון הוא שלמכבי תמיד היו את הישראלים הטובים ביותר נתון שכבר בעונה שעברה היה ניתן לערער עליו (מישהו מוכן להכווין אותי לפינה החשוכה שגיא פניני מתחבא בה) והשני הוא שלמכבי כמעט תמיד היו זרים שעלו בכמה דרגות על הזרים בליגה נתון שבעונה הנוכחית הגיע לשפל חדש, במה בדיוק רייס והיקמן עולים על איזשהו זר בישראל? האם אין מקום לתת לסופו קצת יותר דקות משחק ואם לא אז למה לרשום אותו בטופס? האם בלאט איבד את עצמו לדעת?

    יש עוד הרבה שאלות לשאול וכמובן שהתשובות ברוב המקרים ידועות (והאבסורד הוא שהתשובות היו ידועות עוד טרם העונה)

    למרות כל הנ"ל למכבי מה שמצחיק הוא שמכבי לא צריכה להיות מוטרדת בנוגע לכמות הניצחונות שלה בליגה כי האבסורד הגדול בליגת העל הנחמדה שלנו היא שמכבי יכולה לסיים את הליגה במקום השישי, לעלות לפליאוף ולקחת אליפות כי למי מסיים ראשון את הליגה אין כלל וכלל משמעות אמיתית וביתיות לא רלבנטית. ההשפעה האמיתית פה היא בנוגע לאירופה ושם כפי שזה נראה עד כה מכבי שייכת לדרג הרביעי והטופ שלה העונה קרוב לודאי לא עולה על עלייה לשלב הבא. כמובן שאני מקווה להתבדות ולאכול את הכובע.

    1. עידן , בקשר לנושא ההתערבות של דני פדרמן אני נוטה להסכים איתך , אלוהים ישמור מה היה קורה שנה שעברה אם הרעיון ה"גאוני" שלו לטרייד של שון ג'יימס תמורת קריג סמית' היה יוצא לפועל , אבל לפי בלאט היקמן הוא עדיין פצוע (שיחק רק 7 דקות אתמול) ובקשר לרייס לצערי מכבי נפלה כנראה על ה"אח הקטן" של קיינר מדלי .

  5. זה באמת היה מהלך נהדר, לראות את כדיר מטביע ככה.
    ואם כבר רייס והלפרין ששיחקו יחד בבאיירן, נראה שהיוצרות התהפכו. הלפרין מקבל לידיים את המושכות להוביל קבוצה ולהיות "האיש" הרי שרייס נדחק לשולי הספסל ולא נראה שבלאט באמת מאמין בו מספיק.

  6. ישראל אקח זאת לתשומת ליבי למרות שמבחינתי זה לא היה סיכום רגיל כמו אלה שאפשר לקרוא באתרים אחרים אלא כזה שמתאר מגמות ותוצאות מזוית קצת אחרת.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט