מנת השף

4:00 שעון מודיעין – לוס אנג'לס קליפרס (0) VS דנבר נאגטס (0)

המשחק הטוב מהשניים שישוחקו הלילה לדעתי, כשהנאגטס, המקום השלישי במערב, תפגוש את המדורגת השנייה, הקליפרס. המשחק יסמל את תחילתה של סדרת הסיבוב השני הראשונה במערב, ותפגיש בין שתי קבוצות מאוד שונות שנמצאות במומנטומים מעניינים מאוד.

דנבר מגיעה למשחק כאנדרדוג המובהק מול הקליפרס העדיפה, שעוד לפני תחילת העונה סומנה כקונטנדרית סוג א'. הקבוצה מה-"mile high city" חזרה מפיגור 3-1 מול יוטה בסדרת סיבוב הראשון שלה, שהסתיימה שלשום, והיא תגיע עייפה בהרבה מהקליפרס, שקיבלו ארבעה ימי מנוחה, לאחר שניצחו את דאלאס 4-2. הנאגטס מגיעים אל המשחק במומנטום חלומי, כשהיו הקבוצה הראשונה לחזור מפיגור 3-1 מאז הקאבס בסדרת הגמר של 2016, ומקבלת תרומות נהדרות משני הכוכבים העיקריים שלה – ניקולה יוקיץ' וג'מאל מארי. נתחיל עם הקנדי – לאחר חוסר יציבות בעונה הרגילה והעמדת מספרים דומים מאוד לשנתיים הקודמות, ולאחר מכן פציעה שגרמה לו להחמיץ את פתיחת הבועה, מארי סוף סוף פורח והעמיד מספרים חלומיים בסדרה, דבר שהיה מאוד קריטי לדנבר לאור ההתפוצצויות של דונובן מיצ'ל ביוטה. אמנם לא בכל המשחקים היה מדהים באותה רמה שהציג במשחקים 4-6 (50, 42, ו-50 נקודות במשחקים העוקבים), אבל את הסדרה סיים עם 31.6 נקודות למשחק, ובנוסף הראה רמת ניהול משחק גבוהה עם 6.3 אסיסטים על 2 איבודים בלבד.

יחד עם התצוגות המבריקות של מארי, גם יוקיץ' פרח בסדרה עם 26.3 נקודות, 8.1 ריבאונדים ו-5.4 אסיסטים למשחק. הענק הסרבי היה גורם חשוב כתמיד בהנעה של המשחק עבור הנאגטס, ואמנם לקח על עצמו מעט פחות את מטלת ניהול המשחק וייצור הנקודות לאחרים, אך לקח על עצמו הרבה יותר את נטל ייצור הנקודות לעצמו והיה יותר אקטיבי בכך במהלך הסדרה, כשהעמיד כ-6 נקודות יותר בממוצע למשחק, באחוזים גבוהים יותר משלוש (ובהרבה). נראה היה שהג'אז לא הצליחו למצוא לג'וקר התאמה בסדרה כשגובר מתבטל ביציאה אל הפרימטר ויוקיץ' מאיים עם יד רכה מבחוץ. השמירה הזו עליו עשויה לחזור על עצמה בסדרה הזו, כשבה בקליפרס זובאץ' והארל שומרי טבעת פחותים מגובר, ובפער גדול, ושניהם לא יתאימו לשמירה על יוקיץ' במהלך הסדרה – זובאץ' מגן צבע טוב, אבל איטי מדי ולא שומר פרימטר טוב, דבר שעשוי ליצור בעיות דומות למה שחווה גובר בהתמודדות עם יוקיץ', ומונטרז הארל נמוך מדי ויתקשה להתמודד בצבע עם יוקיץ', הגבוה ממנו ב-10 ס"מ. הארל לא שומר צבע מצטיין ולמרות שהוא מביא אנרגיה בלתי נדלית בצד זה של הפארקט, זה פשוט לא מספיק, ושחקנים ששמר עליהם קולעים ב-4% אחוזים יותר מהממוצע שלהם בצבע (עד 6 פיט מהטבעת). יוקיץ' יכול לשחוט אותם במשחק ובסדרה כזו, והקליפרס יצטרכו לחשוב קשה מאוד על מנת למצוא לו שמירה מתאימה.

לעומתם, הקליפרס מגיעים אחרי סדרה קלה בהרבה שהסתיימה ב-6 משחקים מול דאלאס, כשלמרות קשיים רבים, ובראשם התצוגות הרעות של פול ג'ורג' במשחקים הראשונים, הצליחו לגבור על המאבס מחוסרי קריסטאפס פורזינגיס בשלושת המשחקים האחרונים של הסדרה, עקב קרע במיניסקוס הימני. קוואי לנארד נראה טוב כתמיד וכבר נכנס למוד פלייאוף ככל הנראה, כשהוא קולע מול שחקני ההגנה החלשים יחסית של המאבס 32.8 נקודות למשחק, אליהן צירף לא פחות מ-10.2 קרשים. הסדרה המרשימה שלו עזרה לחפות על המשחקים שבהם ג'ורג' לא היה מחובר לקבוצה וקלע באחוזים רעים, ויחד עם קוואי גם לו וויליאמס ומרכוס מוריס סייעו בניצחון הסדרה, כשלו וויל העמיד 16 נקודות למשחק, ומוריס אמנם קלע רק 12.8, אך עשה זאת באחוזים מצוינים מכל הטווחים.

הקבוצה מאל איי נראתה מעט חלודה ולא מחוברת מול דאלאס החלשים בהרבה, וההגנה שהיא בסיס ההצלחה של הקבוצה הזאת פשוט לא עבדה. אפשר לומר שחוסר התפקוד בצד זה של המגרש נבע מכך שדאלאס הקבוצה ההתקפית הטובה בליגה, אך גם מולה לקליפרס היו מספיק כלים לזרוק על לוקה דונצ'יץ', ולמרות זאת לא השתמשו עליו בקוואי לרוב ואיפשרו לו לבצע בהם שמות, ניתן גם לייחס את זה להיעדרות של פטריק בברלי, אחד משחקני ההגנה הטובים בקבוצה, ואחד המובילים שלה על המגרש, ולא בכדורסל, אלא באנרגיות שהוא מכניס למשחק וההתלהבות שהוא נוסך בחברים לקבוצה. בלעדיו הקבוצה נראתה חסרת כימיה וכל אחד פעל לבדו, והם ירצו לשפר את זה להלאה, בטח כשהם פוגשים קבוצה כמו דנבר שיכולה להתפוצץ התקפית בכל יום נתון, בנוסף לכך שיש להם כלים הגנתיים מצוינים לזרוק על שני הכוכבים של הקליפרס בכנפיים (מילסאפ, טורי קרייג, גארי האריס וג'רמי גראנט כולם מסוגלים לעשות עבודה הגנתית מצוינת עליהם).

אני מהמר שהיום המומנטום יכריע, ודנבר החמה יותר תיקח את המשחק הראשון של הסדרה.

שאר המשחקים

1:30 – בוסטון סלטיקס (2) VS טורונטו ראפטורס (0)

הסדרה שפתחה את הסיבוב השני של הפלייאוף הזה בינתיים מספקת תוצאות יחסית מפתיעות, כשבוסטון לוקחת את שני המשחקים הראשונים והראפטורס לא נראים חדים מספיק. המשחק היום יכול להיות כרטיס ההצלה של טורונטו בסדרה, כי אם ירדו למצב של 3-0 לטובת הסלטיקס, הסדרה תהיה באופן כמעט ודאי גמורה.

הסלטיקס מגיעים אל המשחק מעודדים משני הנצחונות, כשבשניהם עצרו את טורונטו על פחות מ-100 נקודות, ובמשחק הראשון קלעו 112 נקודות על ההגנה החזקה של טורונטו, שהייתה מדורגת במקום השלישי בליגה כולה במהלך העונה הסדירה (במשחק השני כבר קלעו רק 102). בוסטון בינתיים נראו הרבה יותר טוב מהיריבה הקנדית, כשבמשחק הראשון בסדרה בוסטון התחלקו בנטל והייתה התקפה מאוד שיתופית, כששישה שחקנים שונים קלעו בספרות כפולות עבורם. במשחק השני הם כבר התבססו מאוד על הכוכב הראשי, ג'ייסון טייטום, שקלע 34 נקודות באחוזים טובים מאוד, ולמרות ניצחון צמוד מאוד ב-3 הפרש בלבד, הקבוצה קלעה באחוזים הרבה יותר טובים משלוש מטורונטו (15 מ-38 לסלטיקס לעומת 11 מ-40 של טורונטו). הקבוצה מעיר השעועית פשוט נראית הרבה יותר טוב כרגע בסדרה, בשני צידי המגרש, והם לוקחים יתרון משמעותי על הראפטורס, שהיו הקבוצה הטובה יותר לפי רבים לפני הכניסה לסדרה. בינתיים הם נראים טוב וההתקפה פורחת, כך שאני מצפה לראות משחק דומיננטי ממנו גם היום.

מהצד של טורונטו, הם לא נראים טוב בסדרה, במיוחד מבחינת הקליעה והיעילות – במשחק הראשון קלעו ב-36.9% מהשדה, ובשני ב-40%. יעילות כזו לא תספיק מול ההתקפה של הסלטיקס, שהייתה הרביעית בטיבה בעונה הסדירה, ועד כה בפלייאוף (4 משחקים מול אינדיאנה, שניים בסדרה הזו), הרייטינג ההגנתית של הסלטיקס הוא השני בטיבו. ההגנה המצוינת, בשילוב עם התקפה נהדרת, גורמת לכך שהראפטורס היא הקבוצה הפחות טובה מהשתיים עד כה בסדרה. הבעיה העיקרית, שממנה גם נובעים האחוזים הרעים, היא ההתקפה של שני הגארדים המובילים שלהם, פרד ון וליט וקייל לאורי. ון וליט קלע בשני המשחקים הראשונים ב-5 מ-23 מאחורי קשת השלוש, ולא נראה מספיק מחובר למשחק, ולאורי עם 1 מ-12 מהטווח בשני המשחקים הראשונים. הם שניים משלושת השחקנים המובילים של טורונטו בהתקפה, יחד עם פסקל סיאקם (שגם הוא לא תפקד התקפית עם אחוזים רעים בשני המשחקים האלו). אם הם ירצו להשאיר לעצמם סיכוי בסדרה הזו מול הסלטיקס החזקים, הם ירצו לשפר את ההתקפה משמעותית, ולהיכנס לצבע יותר במקום להשליך שלשות – החולשה העיקרית של בוסטון בהגנה היא ההגנה בצבע, ואם יצליחו לחדור יותר ולנצל זאת, זה יכול להשאיר להם סיכוי. יש להם שני גבוהים חזקים ודומיננטיים עם מארק גאסול וסרג' איבקה, ואם ינצלו את הגנת הצבע היחסית פרוצה של בוסטון, זה ייתן להם יתרון, ולו קל ביותר.

אני מהמר שהלילה בוסטון תנצח והלכה למעשה תסגור את הסדרה.