ההיט שולפים את המטאטא בסיקור יום שני / דובי עופר

ליל יום שני בבועה יורד על ההיט, שמטאטאים מדרכם את הפייסרס ועולים לחצי גמר המזרח, שם ימתינו עד שמילווקי תסיים את ענייניה עם אורלנדו, אחרי שעלתה ליתרון 1:3. אותם שלושה ניצחונות רצופים , ואותו 1-3, קובעים גם הלייקרס בניצחון חגיגי על הבלייזרס. הת'אנדר לא מוותרים לרוקטס, ובהנהגת שרודר משווים ל2-2.

Goran Dragic Says Surgically Repaired Knee 'Way Stronger' Than ...


אורלנדו מג'יק (8) 106 – מילווקי באקס (1) 121

למרות המשחק הראשון בין השתיים, אף אחד לא באמת חשב שלאורלנדו יש סיכוי לעלות לשלב הבא מול מילווקי. גם המשחק היום הוכיח את זה. הבאקס מובילים 1-3 בסדרה, אחרי שלושה ניצחונות רצופים.

אל תתנו לתוצאה הסופית להטעות, המג'יק היו חזק במשחק עד תחילתו של הרביעי. מחצית ראשונה צמודה הסתיימה ב-6 הפרש למילווקי, כשיאניס טוב כרגיל עם 14 ו-5 ריב' עד להפסקה, ובצד השני ניקולה ווצ'ביץ' לא נותן לבאקס לברוח יותר מדי עם 16 ו-6 ריב'. את הרבע השלישי אורלנדו ניצחה ב-3 נק' הפרש, מה שהוריד את היתרון של מילווקי ל-3 בלבד לקראת הרבע האחרון. למעשה, טרנס רוס השווה בשלוש זריקות מוצלחות מהקו לקראת סיום הרבע השלישי, ורק שלשה של יאניס קבעה יתרון לבאקס לקראת הרבע האחרון, 81-84.

אותו יווני מוצא את קורבר לשלשה, שניות אחרי החזרה, ואז מצטרף למידלטון ויחד השניים מריצים את המדורגת ראשונה במזרח ליתרון בטוח. שלוש שלשות ו-11 נק' למידלטון הן הצליל המרכזי בריצה, וכשמתפזר האבק המג'יק מוצאים את עצמם בפיגור 19, 83-102, 8:12 לסיום. מידלטון לא נעצר גם בהמשך, קולע 18 נק' ברבע האחרון, והבאקס מנצחים 106-121, כל הדרך ליתרון 1-3 מבטיח. הסוויפ הג'נטלמני כבר בפתח.

View this post on Instagram

ON HIS HEAD!!

A post shared by Milwaukee Bucks (@bucks) on

יאניס עם 31 הוביל את המנצחים, ולצידו מידלטון עם 21. 3 נק' בשלושה רבעים, ואז 18… טיפה טיפה או מנות כפולות, הוא טוען.

אצל המג'יק ווצ'ביץ' בראש עם 31, 11 ריב' ו-7 אס', ולצידו רוס מהספסל עם 19 ופולץ 15, 7 אס' ו-5 ריב'.

אוקלהומה סיטי ת'אנדר (4) 117 – יוסטון רוקטס (5) 114

עוד משחק בו הרוקטס מאבדים יתרון גדול ומפסידים, מה שמביא אותנו לשוויון 2-2 בסדרה.

למרות מחצית ראשונה נהדרת של ג'יימס הארדן (כן כן, גם מבחינת האחוזים), שתי הקבוצות ירדו להפסקה בשוויון 60, לאחר מחצית טובה גם של שרודר ושג"א מהצד השני. ברבע השלישי הרוקטס כבר הובילו ב-15, 73-88, עמוק בתוך הרבע, אבל אז רעמו הרעמים, התעשתו וחזרו, ועשר שניות בתוך הרבע האחרון שרודר חותם ריצת 0-14 שהתחילה ברבע השלישי, ומעלה את הת'אנדר ליתרון נקודה, 93-94. מכאן זה זיג על כל זג מכל צד, לפני שכריס פול מעלה את אוקלהומה ליתרון נק', 108-109, 1:34 לסיום, ו-18 שניות לבאזר מגדיל מהקו לחמש, 108-113. הארדן מצמק מיד מחוץ לקשת, אבל שרודר ופול קרי רוח מהקו, ושלשה של האוס על האפסים רק מצמקת. הת'אנדר מנצחים 114-117, משווים את הסדרה ומבטיחים לנו עוד שני משחקים מרתקים לפחות.

באוקלהומה שרודר עולה נהדר מהספסל כדי להוביל את המנצחים עם 30, וכריס פול מצרף 26 דגשים משלו. גילגוס אלכסנדר תורם 18, 6 אס' ו-12 ריב' למאזן הקו האחורי של הת'אנדר. אדאמס מייצג את טענות הקו הקדמי עם 12.

ביוסטון הארדן בראש במשחק א-לה לוקה עם 32 נק', 15 אס' ו-8 ריב', ולצידו גורדון מייחל 23 פעמים לחזרתו של ווסטברוק. האוס מוסיף 21 לסוללת הגארדים של יוסטון. קובינגטון, 14 וטאקר וגרין עם 11 לראש לא מספיקים.

מיאמי היט (5) 99 – אינדיאנה פייסרס (4) 87

מיאמי מנצחים את הסדרה 0-4, ומתקדמים לחצי גמר המזרח.

בפעם הרביעית ברציפות לא מצאו הפייסרס תשובה לתערובת המשובחת של ניסיון וכישרון, שמביאה את ההיט לחצי גמר המזרח אחרי סוויפ חלק ואלגנטי, ונותנת הרבה תקווה לקבוצה הבכירה של פלורידה לקראת ההמשך.

אחרי פתיחה שקולה לחלוטין, משוויון 30, יצאו מחליפי ההיט לריצה קטנה של 0-8, שנחתמה בשלשה של אוליניק 6:21 למחצית, שקבעה 30-38 ושמה את מיאמי ביתרון חצי צעד, עליו שמרה עד הסיום. ובמשחק שבו אף קבוצה לא מגיעה ל-100, ואחת גם לא ל-90, יתרון חצי צעד מספיק. ההיט מוצאים מענה לכל ניסיון חזרה של הפייסרס, שומרים על ראש רגוע, ובכל פעם שנראה שהפייסרס דוחפים את האף לשאול אם כבר אפשר, מגיע איזה קבלן בשחור וטורק חזרה את הדלת. פעם זה דראגיץ' במשחק מצוין עם כניסה, או אדבאיו שניזון היטב על הבונבונים מהחברים ומטביע ללא הכרה, ולאורך רוב המשחק נמצא שם גם הספסל.

מחליפי ההיט הגיעו למשחק מוכנים לקריאה, ופירקו את הספסל שמנגד לשבבים ונסורת עם 3-38 על הרזרבות שמנגד. בלטו בנוכחותם הירו עם 16, אוליניק 11 ואפילו הרוקי קנדריק נאן, שאחרי עונה מוצלחת לא ראה פרקט עד כה, והלילה עלה ל-14 דקות והחזיר ב-7 נק' והשתתפות באותה ריצה שהתחילה את הכל. ג'ימי באטלר תרם את חלקו הצנוע עם 6, אחרי שפציעת כתף גרמה לו לפרוש לחדרי ההלבשה ברבע הראשון. הוא חזר במחצית השנייה ונראה כשיר. בסיום 87-99, ההיט מטאטאים את הפייסרס רצים לחכות ליד המקלטים, בציפייה לניצחון הצפוי של הבאקס על הטרדנים מאורלנדו.

דראגיץ' עם 23 הוביל את מיאמי, ואחריו כבר הזכרנו את הירו מהספסל עם 16. אדבאיו תרם 14, ולא פחות מ-19 קרשים אימתניים. שישה אסיסטים היו הקצפת שתרם השחקן המשתפר של השנה, גם אם לא יקבל את התואר.באטלר סיים עם 6 בלבד, אבל תרם את שלו בהאסל ודיפנס.

אצל הפייסרס אלדיפו חתם את העונה עם 25, כשטרנר עם 22 ו-14 קרשים ו-וורן עם 21 מסיימים גם הם עם טעם טוב שימתיק את מרירות הסוויפ. ברוגדון הסתפק ב-13.

לוס אנג'לס לייקרס (1) 135 – פורטלנד טריילבלייזרס (8) 115

הלייקרס מובילים 1-3 בסדרה, אחרי שלושה ניצחונות רצופים.

הלייקרס לא נתנו לבלייזרס לפתח ציפיות על שוויון בסדרה, הסתערו על הבלייזרס כבר מהפתיחה הגנה אגרסיבית וסגירה טובה לריבאונד מחד, וריצה בכל הזדמנות, לצד משחק מסודר מאידך, עם כניסות, שלשות והעברת כדור בסיסית וטובה. אחרי דקה מאופסת השתחררו הניצרות וסל של דייויס מרחוק קובע 0-15, ארבע דקות מהטיפ אוף. בהמשך לא ויתרו הלברונז על היתרון הסמלי 8-24, מספרים חזקים ביומו של קובי בריאנט המנוח, יום אחרי מה שאמור היה להיות יום הולדתו ה-42 של כוכב הלייקרס, שנהרג בתאונת מסוק עם בתו ג'יאנה ושבעה בני אדם נוספים.

הלייקרס לא הסתפקו בהסתערות הראשונה, ולא ביתרונות סמליים, והמשיכו לרמוס את הבלייזרס האומללים, כל הדרך ליתרון 51-80 בהפסקה. המצב לא השתפר גם במחצית השנייה, אם אתה בלייזר, ורק הפך ליותר ויותר משמח, לייקר ווייז. דקתיים וחצי אחרי המחצית לברון שולף אחת מאזורי המחיה של הלילארד, קובע 53-91 לצד הזהוב סגול בשחור, ומכבה את האורות סופית סופית אפשר לשלוח למרצה על תקוות הבלייזרס, שדעכו הרבה קודם. בסיום 115-135 לייקרס, וכשלילארד נוטש ברבע השלישי עם ברך כואבת, הגב של מקולום מלכתחילה דפוק, וקולינס כבר לא יחזור העונה מהפציעה בקרסול, ובעיקר הלייקרס נראים כמו שנראים, הסדרה הזאת צפויה להסתיים מחרתיים.

בצד העצוב שמח לברון בראש עם משחק מצוין של 30 חיצים, 10 בונבונים לחברים ו-6 ניקויים של הקרש, כל זאת ב-28 דקות. דייויס לא ראה צורך לתרום יותר מ-18 ב-18 דקות, כמו קוזמה שעלה מהספסל לסייע. גרין הוסיף 14 והגנה מצוינת והווארד 13 ו-8 ריב' מהספסל.

בצד הבלייזרס של הדברים נורקיץ' מציץ מעל השאר עם 20 ו-13 ריב', ולצידו מקולום הדואב קולע 18 וכרמלו 16. לילארד תרם 11 נקודות למאמץ הכללי, לפני שהברך הוציאה אותו החוצה בכאבים. לא ברור עדיין מה מצבו והאם ישחק במשחק הבא ביום רביעי.

דובי

אנטומולוג, עובד סוציאלי ומטפל.. גר בערד וגם במייל dubiduofer@gmail.com

לפוסט הזה יש 78 תגובות

  1. תודה דובי.
    23 שלשות ב-40% דיוק ועדיין מפסידים – אפשר לדעתי להכריז שזהו היום בו הסמול-בול מת.
    לא סתם אמרתי בתחילת הסדרה שהחסרון של ווסטברוק משמעותי – ליוסטון חסרים שחקנים שלא חוששים להתלכלך קצת בצבע ולנצל את הריווח של השלשות.
    אם ווסטברוק לא יבריא, באמת שעדיף לרוקטס להפסיד עוד 2 ולסכם את העונה הזאת, כי את הלייקרס ככה הם לא יעברו בחיים.

    1. בינתיים מה שהורג את הרוקטס זה העונשין. בטח שהלילה כשיוסטון הולכים לקו 10 פעמים ואוק' הולכים 28 פעמים. עדיין נגמר רק ב3 (שופטים משהו? רוצים לראות בשלב הבא את שרודר ואדאמס כי הם מביאים רייטינג. אה לא?) ובטח שהחיסרון של ראס סופר משמעותי. הוא שובר שיוויון מול קבוצה כל כך כבדה והיכולת שלו לטוס למעלה היא חיסרון ענקי. אני עדיין מאמין שהרוקטס יקחו את הסדרה הזו.

      1. זה בדיוק העניין – כשווליום כל כך גבוה מהזריקות הוא לשלוש, ואתה לא מנסה ללכת פנימה, ברור שישרקו לך פחות. אחרי הכל בכניסה לסל יש יותר פונציאל למגע של השומר מאשר בזריקה ל-3.
        מפתיע שדווקא בקבוצה שדוגלת כל כך באנליטיקס שכחו מהפרט החשוב הזה..

      2. איך תקבל עונשין אם אתה זורק רק מה3 חחח ורק הארדן יודע איך לקפוץ על מגינים? מה שהורג את יוסטון זה החסרון של ראס חוץ מהארדן אין שם מקפיץ כדור אפילו יודעים רק להעיף שלשות

        1. כן אבל החבר'ה באפור… לא אמורים לסדר ליוסטון? וסילי בילי? ו…?
          .
          כן ראס מאוד חסר ובהחלט משפיע על זה שאין להם הרבה עונשין. אני עדיין חושב שזה פער גדול מדי.

    2. איך אפשר להגיד שהסמול בול מת, אם הוא הפסיד לסמול בול?
      לגלו(סתם שרוך, לא נחשב גבוה) דורט ושלושת הגארדים, האם אמא של הסמול בול.

    3. מוקדם מדי להספיד את יוסטון. ראס מאוד חסר כי הוא שחקן שיודע ליצור (הוא "יוצר" גם המון שטויות בהתקפה אבל זה מה יש).
      כל חדירה שלו לסל מייצרת משהו.
      חוץ מזה שאוקלהומה קבוצה מצוינת עם חומר שחקנים מעולה

    4. אוקלהומה הם די סמול בול. כמו שאמרו כאן. בוסטון הרבה יותר גבוהים מיוסטון אבל גם הם סמול בול והולך להם בסדר. גולדן סטייט לקחו מספיק אליפויות בלי להסתמך על סנטר שמשחק עם הגב לסל (גם אם דוראנט ממש ממש גבוה).
      יוסטון עשו את זה ממש קיצוני וזה סיכון. וכרגע הם נלחמים בלי הריבאונדר הכי טוב שלהם – ווסטברוק. אגב, אם הם היו קבוצה "רגילה" שהייץה מאבדת את ווסטברוק הדיון לא היה על כשלון הסמולבול אלא על כשלון ללא כוכב.

  2. הלייקרס הרשימו מאוד הלילה, טיטאו את פורטלנד מהפרקט וניקו איתם בין השיניים
    הקו הקדמי שלהם מפחיד ואני כבר מת לראות את הסדרה שלהם מול הקליפרס (אם וכאשר)

  3. לאור התלונות על השיפוט ברבע הראשון (קמתי אמש למחצית השניה) ראיתי עכשיו ובהילוך איטי את כל הרבע הראשון.
    יש אולי שתי טעויות שיפוט ברורות. היו גם הרבה שריקות שיכלו ללכת לכל צד והלכו ליוסטון. למשל, מקולום הוריד את לברון באגרסיביות ובלי עבירה (לא אומר שהייתי שורק לו עבירה אומר שאם היה שיפוט חד צדדי כמו שאומרים כאן זה בדיוק המקום שהיה אמורה להיות שריקה – הארדן היה מושך כאן פאול בקלות). לגבי הטיעון של מספר השריקות לכל צד, אז ממש ברור שהיו פאולים על שחקני לייקרס שהקדימו את פורטלנד בכל צעד (לדוגמא הפאול על גרין וכמעט כל הפאולים על AD).

    1. מוש ברוך השב!
      בלבלת קצת בין יוסטון והלייקרס?
      בלייקרס הלכו לסל באופן מודע הרבה יותר מפורטלנד וזה היה חלק ממקור ההצלחה שלהם (ומקור משיכת העבירות)
      טעויות שיפוט ישנן כל הזמן, שיפוט מכור זה קשקוש

  4. תודה על אחלה סיקור
    כואב הלב (והברך) על ליילארד. מת על הבחור.
    פילי בחוץ
    יוסטון מקרטעת כשטאקר לא מתפוצץ.
    את מי נשאר לאהוד?
    הללוקה!!
    🙂

  5. לכל חברי ה-ללל נט סילבר השווה את AD ולברון לצמד שאקיל ובראיינט ומכל מקום שרואים זאת לברון עצום ביחס לבריאנט בעונה של הצמד . וזאת כאשר הצמד של שאקיל & קובי היה הרבה יותר זמן על המגרש…
    AD בחלק מהפרמטרים יותר טוב (חצי מרחק ושלשות) ובחלקם פחות (גם כשרואים את המשחקים עצמם אז לא יאומן כמה שאקיל היה דומיננטי). הנתון הפער הפסיכי הוא במדד האסיסטים – כאשר עם הדומיננטיות של שאקיל בריאנט יכול היה להיות עם 50 אסיסטים במשחק אבל בחר לזרוק בעצמו במקום למסור.
    https://fivethirtyeight.com/features/lebron-and-ad-dominate-like-kobe-and-shaq-but-can-they-win-like-the-classic-lakers/

      1. זו השוואה לא מדויקת.
        בריאנט אמנם הוביל את הקבוצה באסיסטים (נראה לי שלאורך 3 האליפויות המשותפות) אבל הוא לא היה הרכז. זה היה דרק פישר… שאמנם לא היה רכז גדול אבל זו העבודה שלו.
        גם המשחק השתנה. היום קולעים יותר נקודות למשחק. מן הסתם זה בא עם יותר אסיסטים.
        וגם שאק החה פינישר שונה מAD. הוא היה מקבל כדור ורומס את בני התמותה בדרכו לסל. כל הרמיסות האלו עלולות לבטל את האסיסט.
        ודבר אחרון – יש לי תחושה שאם הלייקרס שיחקו בהתקפת משולש דומה לזו שפיל ג'קסון יישם בשיקגו אז זה מוביל לקצת פחות אסיסטים אישיים כי פתאום כל שחקן שמקבל עדור הוא על תקן רכז מול שני שחקנים אחרים. לא אומר את זה בביטחון… רק תחושה.

  6. תודה דובי.
    לברון הלילה נראה קל ומהיר, בסוף הסדרה הזו נראית כמו סדרה של מקום ראשון מול מקום 8, 4.1 קליל.
    אחרי שני הפסדים רצופים שמגיעים ברבע הרביעי אחרי משחק טוב של יוסטון בשאר המשחק, אנחנו אמורים לראות קריסה מנטלית של יוסטון במשחקים הבאים, אלא אם כן ווסטברוק יחזור להציל את יוסטון עם האנרגיות וחדירות ברבע הרביעי הנוראי של יוסטון.
    אם כי לטעמי יוסטון משחקת כדורסל יותר טוב כרגע בלי ווסטברוק.

    1. אני לא נוהג להמליץ על דברים כאלה, אבל הקונצרט של הלייקרס שווה צפייה, לפחות הרבע הראשון ואז מבינים את הקטע. אמנם פורטלנד לא היו טו מץ' יריב, וחלילה לא כדאי ללייקרס לשתות את הבושם הזה, אבל היה כיף לצפייה, מה שקבוצה מוכשרת יכולה לעולל כשדברים מתחברים ואף אחד לא שם כדי להגיד חלאס.

  7. תודה על הסיקור המעולה.
    1. שמעון הגדיר טוב את הגנת פורטלנד: קליר פאת׳
    2. יוסטון באו זחוחים ושכחו לשחק הגנה. משחק הבא יהיה בלואואאוט עם או בלי ראס. אני עדיין חושב שיוסטו יותר טובים.
    3. אוק׳ סיטי בצלמו של פול הנהדר – עובדים קשה ולא מוותרים. כיף של קבוצה. אני מאחל כישלון לשני הצדדים…

  8. בוקר טוב ותודה על הסיקור
    1.סדרה מענינת ביותר בין יוסטון לאוק. יוסטון למרות איבוד המומנטום במצב סביר,השאלה מתי מחזירים את ראס ובאיזה כושר הוא נמצא.
    2.אם אני טועה אשמח לתיקון,אבל לפי מיטב זכרוני זו פעם ראשונה מאז העזיבה של קווין שאוק. לא בפיגור אחרי 4 משחקים.
    משאיר למיקי לפרש את זה.
    3.הליקרס נראו חדים מאד,ופורטלנד נראו כאילו שנגמר להם הדלק.המשחק היה גמור אחרי 5 דקות.מילת ביקורת שלא אופינית לי:כבר שנים אני מגן על טרי סטוטס.הלילה הוא עשה שגיאה חמורה בניהול המשחק כאשר לא לקח פסק זמן כשעוד היה אפשר לעצור את המפולת ואיחר בשני מהלכים עם הפסק זמן.בשנים האחרונות אני שם לב שמאמנים לוקחים פסק זמן לעצירת מומנטום שני מהלכים אחרי מה שהיה מקובל בעבר . למישהו יש הסבר מעבר לשינוי בקצב המשחק וריבוי השלשות ? אני

    1. סטוטס היה בקטע של מורשת קובי, בוא ניתן להם להגיע ל8-24 שלהם ובינתיים נעמוד בצד דקה בשקט.
      בכל מקרה, כמו שאלה ואלה נראו הלילה, אפשר להבין את הגישה של let's get it over with ונעוף מפה

  9. יוסטון בפלייאוף זה כמו העונה השמינית של משחקי הכס – למרות הציפיות, הפוטנציאל והעובדה שהשקיעו על זה מלא כסף, הם עדיין מצליחים לאכזב.

  10. לקח ללייקרס יותר מדי זמן להגיע למספרי הקליעה שכמעט כל קבוצה הגיעה אליהם נגד פורטלנד בבועה. זה סימן מדאיג מבחינת ההתקפה, למרות שהיום הכל השתחרר. נגד קבוצה ששמעה כל הצד האפור של הפרקט ההתקפה שוב תיתקל בבעיות.
    אורלנדו עשו את שלהם, אבל עדיין ממשיכים לנסות, וזה כיף לראות, למרות שלא סביר שהם יצליחו לעשות משהו.
    מיאמי נראים מצוין בינתיים, והסיבוב השני במזרח יהיה מרתק.
    יוסטון ואוקלהומה ב-2-2 כשכל המשחקים הסתיימו בניצחונות "ביתיים". האם ועד כמה יש לזה השפעה, או שזה רק תוצאה של התאמות של דונובן?

            1. לא קשור מה הסיבה (בגלל שהוא רצה להישאר עם הבן).
              ברגע שהוא הודיע על אופט אאוט זה סופי.

          1. זו פעם ראשונה בפלייאוף שהלייקרס היו באחוזים סבירים (במקרה הזה טובים) מהשלוש. עדיין יש די הרבה איבודים ועדיין נתנו 10 נקודות עונשין בהחטאות, אבל מה שהיה היום יותר קרוב לסטנדרט שלהם (להוריד 2-3 סלי שלוש ולהוסיף 5 נק' עונשין).
            שלושת המשחקים הראשונים היו חלשים מבחינתם.
            כמובן שבפלייאוף עדיף לכוון לשיא באזור הגמר האזורי ואילך

  11. הסיבוב הראשון במזרח היה יותר מיותר ממה שחשבתי שיהיה.
    פורטלנד הרימו דגל כבר במשחק השלישי, משחקים כאילו טורניר בנדל בטרום עונה.

    1. ככה זה שהקבוצות במזרח במיקומים 7-8 הן לא פקטור (ברוקלין עם סגל שרובו ג׳י-ליג, ואורלנדו שגם אם היו בסגל מלא הם דיי חלשים), והקבוצות של 5-6 שאמורות לתת פייט, פילי ואינדי, מוכות פציעות. מה גם שלפילי לא באמת היה מאמן על הקווים.
      התוצאה – חגיגה לקבוצות הביתיות.
      אבל מה? חצאי גמר המזרח יהיו לדעתי מותחים מאוד, יותר ממה שיהיה במערב (דילוג קליל של הלייקרס מול יוסטון/אוקלהומה. חצי הגמר השני של יוטה מול קליפרס/דאלאס דווקא יהיה אחלה).

      1. באופן משעשע הקבוצה מס 8 שלטענתך לא רלוונטית, היא היחידה שנגבה משחק.
        לפי אך שזה נראה יש 4 קבוצות במזרח העונה.
        שנה הבאה אבל תהיה מעניינת – יש הרבה פוטנציאל שינוי.

  12. אני לא הבנתי למה לברון נשאר על הפרקט כל כך הרבה זמן.
    דחיל רבאק, משחק סיבוב ראשון ואתה מוביל 20 או 30, מה דחוף לך להשאיר כוכב בן 35 על הפרקט יותר זמן ממה שצריך.
    לברון הוא פנומן אבל גם הוא יכול להתעייף או להיפצע ואם דייויס הסתפק ב 17 דקות, לא היתה סיבה שלברון ישחק 28 דקות, יותר מכל שחקן אחר בקבוצה שלו וכמעט מכל שחקן אחר בשתי הקבוצות.

    1. הסיבה הייתה כדי לשפר את הסטטיסטיקה שלו.
      עכשיו הוא סיים עם הרבה יותר מדיוויס, למרות שבדקות המשמעותיות של המשחק (רבע ראשון) דיוויס היה הרבה יותר טוב ודומיננטי.

      1. הסיבה הזו זו ספקולציה 🙂
        הסיבה היא כנראה שהוא רצה להיות על המגרש
        למה רצה? אולי כדי לשחק עם הרכבים שונים או לוודא שהעניין סגור.
        כשהיה סגור הוא ירד ולא חזר (רבע שלישי)
        אם היה יוצא קודם, תמיד היה אפשר להגיד שהוא מזלזל ולא בכושר ולכן משחק חצאי משחקים 🙂

      1. איזו כברת דרך יש שם? אף שחקן אחר למעט דיוויס לא רואה פרקט כמו לברון בלייקרס בשוטף. כמו שציינתי הוא לא היה שם מרגע שלא היה צורך. אתה לא יכול להחליט סתם ככה שההמשחק נגמר כי אתה עלול למצוא את עצמך בסיטואציה מביכה. מהרצית שיקרה שלברון לא ישחק כל החצי השני? ואז מה? אם הבלייזרס פתאום חוזרים למשחק להאשים את ווגל?
        אם ההפרש היה קטן מתחת ל-20 היית גם רואה אותו חוזר ברביעי. זה שאף אחד אחר לא שיחק יותר ממנו לא מעיד על שום דבר.

  13. לקח רגע או 2 לנקות את כל הדמעות מהמקלדת אחרי המשחק הלילה…
    .
    עכשיו כאשר הסיכון להתחשמלות צנח,
    אפשר להתייחס לעניין –
    .
    פורטלנד פשוט לא מסוגלים להתמודד עם דייויס. אותן שריקות ששלחו אותו 10 פעמים לקו העונשין בתחילת המשחק, אלו עבירות מחוסר ברירה, ללא העבירות הוא היה בלתי עציר. משחק המיד ריינג' שלו הפך לאחרונה לבלתי עציר, והשילוב עם לברון בלתי עציר לא פחות.
    יהיה מעניין לבחון את אותה "עצירות" מול הגנות חזקות יותר.
    .
    תודה, דובי. אחלה סיקור.

      1. לא השתנה כלום מהסדרה לפני שנתיים שדיווייס טיאטא עם הפליקנס את הבלייזרס עם פחות או יותר אותם שחקנים (אז לבלייזרס היה ספסל יותר טוב).
        סטוטס לא למד שום דבר מהסדרה ההיא, ואולי בעצם הוא למד אבל אין לו את השחקנים לעצור אותו

  14. כשהתחילה הבועה כתבתי השערה לגבי היעדר הביתיות. טענתי – שאולי – זה פועל לטובת הפייבוריטית. החלשה לא יכולה לנסות לגנוב אחד בחוץ ואז להתבצר בבית ולשנות מומנטום (למשל אוק׳ גולדן 2016).
    בינתיים ההשערה שלי די מחזיקה מים.
    פורטלנד אומללים. עם ביתיות היו משיגים אולי יותר.
    פילי קרסה.
    אינדי עם החיסורים נחותה ממיאמי ולכן קרסה.
    אורלנדו וברוקלין כנ״ל.
    יוצאת מן הכלל דאלאס אבל – יכול להיות שגם עם בית חוץ היה כרגע 2:2 והסיכוי שלה לעבור את קליפרס העדיפה קטן מאוד במגרש ניטרלי. אולי הייתה גונבת אחד בחוץ (למשל באדיבות פלייאוף ג׳ורג׳) ואז מצליחה להתבצר.
    בסדרות שוויוניות יותר זה לא משפיע – למשל אוק׳ יוסטון.

    1. ויוטה – דנבר.
      אפילו אוהדת יוטה שרופה כמוני לא יכולה להכחיש שהבועה נתנה לנו יתרון רציני בנושא הביתיות.

      1. כשהעליתי את ההשערה לראשונה כתבתי שקבוצות ביתיות מובהקות ייפגעו הכי הרבה וציינתי במפורש את דנבר עם המייל-היי שלהם.
        במקרה הזה באמת קשה לראות את יוטה מובילה 1:3 אם לדנבר הייתה ביתיות.
        אבל – זה בערך מה שקרה ב-2016. אוק׳ גנבו את הראשון במפרץ והשתלטו על העניינים אצלם בבית. משחק 6 ההוא… שיהיה בריא קליי תומפסון.

    1. למיאמי יש אפשרות לשים את הכדור בידיים של שלושה מובילי כדור מנוסים ברגעי ההכרעה, דראגיץ', באטלר ואיגודאלה. השילוב של שלושתם עם הצעירים פשוט תענוג לצפייה, וגם האווירה הכייפית בקבוצה.
      הם הקבוצה שאני הכי אשמח לראות נותנת פייט בגמר המזרח

  15. 1. פורטלנד הם הדבר הכי טוב שהלייקרס יכלה לקבל לפני מפגש מול יוסטון/אוקלוהומה. קבוצה שמכריחה אותם להעלות את האינטסנסיביות אבל בלי לאיים באמת.
    2. הייתי מעדיף לראות את יוסטון ואוקלוהומה בסיבוב השני מול הקבוצות מאל.איי (נותן אפשרות ללוקה להאכיל אותי כובעים), אבל הסדרה בינהם מכפרת.
    3. חבל לי על אינדיאנה, אבל כל עוד היא בונה סגל בינוני מינוס היא תמשיך לקבל בראש בפלייאוף. הייתי עושה טרייד על סאבוניס/מיילס (מי שיאפשר לי להשיג יותר) תמורת עוד סקורר ובונה הרכב מפחיד מסביב לסנטר שנשאר (אולדיפו,ברוגדון, וורן והחדש) – היה להם את כריס לוורט בתור המשלים, אבל הם החליפו אותו בתדאוס יאנג . בנוסף ובעקבות, חובה בשבילם לשדרג את מחלקת הדראפט שלהם, אקא טי ג'יי ליף וגוגה ביטדזה.

  16. תודה על הסיקור!
    הארדן לא שחקן שאני אוהב במיוחד, אבל לגמרי מעריץ על המקצוענות והירידה לפרטים. מה שכן, הוא צריך כנראה לעבוד ככה גם על הצד הפסיכולוגי כי זה נראה שיש לו חרדת ניצחון או משהו

  17. מצחיק פה שנותנים קרדיט לסילי בילי זה כמו קרדיט לסטוטס…
    ה 2 2 לא קשור אליו בכלל סתם נצחונות על הקשקש במשחק 3 האוס בכלל החטיא מהקו אחרת היו מנצחים לפני הארכה.
    סילי בילי רק מפריע תכלס אוק ככ הרבה יותר טובים מיוסטון ללא ראס..שזה מביך שזה ב2 2 בכלל.

  18. הי דובי
    כיף של סקירה. אני אוהב את הסגנון השוטף מוהקולח שלך.
    ספואלסטרה…איזה מאמן! שקט, עצור, מחליף בזמן, ויצר קבוצה לתפארת. ברור שלפט ריילי מגיע חצי מהקרדיט.
    לא ראיתי את כל המשחק אבל ראיתינ את רובו. היכן היה דנקן רובינסון? לא ראיתי אותו בכלל.
    תודה דובי

כתיבת תגובה

סגירת תפריט