המטאטא החל לפעול – סיקור משחקי הפלייאוף של יום ראשון / עמיחי קטן

ארבעה משחקים קיבלנו הלילה, ובראשם המשחק הטוב ביותר של הפלייאוף הנוכחי עד כה, בו דאלאס דונצ'יץ'קס הצליחו לגבור בהארכה על הקליפרס, אחרי קאמבק מפיגור 21 נקודות ברבע השני, ואחרי שהקליפרס עצמם חזרו מפיגור 12 ברבע האחרון הצליחו לכפות הארכה. חוץ מזה, בוסטון וטורונטו סגרו את הסדרות שלהם בסוויפ וייפגשו בשלב הבא, ויוטה הצליחו לעלות ל-31 בזכות משחק גדול נוסף של מיטשל, אבל ההתקפה של דנבר וג'מאל מארי חזרו לעבוד, אחרי שהתקלקלו במשחקים הקודמים, וגם שם קיבלנו קרב צמוד ונהדר.

פילדלפיה סנבטי סיקסרס – בוסטון סלטיקס 106- 110 (ניצחון 4- 0 לבוסטון בסדרה):

הסיקסרס פתחו עם חדירות שהניבו זריקות עונשין ותוך חצי דקה החליט סטיבנס להחליף את ת'ייס בקאנטר. שתי שלשוץ מוקדמות של פילי העלו אותם ליתרון, אבל ג'יילן בראון תפר מהצד השני והעביר את היתרון לירוקים. קליעה טובה של האריס ומילטון החזירה לסיקסרס יתרון 5 בסיום הרבע הראשון, וגם לאורך רוב הרבע השני החזיקו חבריו של אמביד ביתרון, אם כי הוא לא הגיע ליותר מ-6 בשום שלב. במחצית מצאו את עצמן הקבוצות ביתרון 58- 57 מינימלי של הקבוצה שמעוניינת למנוע את הסוויפ, למרות 20 נקודות של קמבה בחצי הראשון.

המחצית השנייה נפתחה כשקמבה המשיך עם היכולת הטובה והעביר את היתרון שוב לבוסטון, אם כי המשחק נותר צמוד מאוד, ואחרי כמה דקות נוספות קבע אלק ברקס שוויון 77. מיד אחר כך טוביאס האריס נפל וקיבל מכה בראש, מה שגם גרם לו לדמם, והוא נלקח לחדר ההלבשה, אם כי הצליח ללכת בכוחות עצמו. הפציעה של האריס הכניסה את חבריו להלם, ושלשה של טייטום השלימה ריצת 12- 0 ו-89- 77 לבוסטון בסיום הרבע השלישי.

שלשה של ריצ'רדסון עצרה ריצת 19- 2 של בוסטון ופילדלפיה צמצמו ל-12, ואז טוביאס האריס חזר לשחק בזמן שאני מדמיין תשואות של הקהל. מבחינה מקצועית זה לא הועיל מספיק לסיקסרס בזמן שבוסטון הצליחו לשמור על יתרון דו-ספרתי לאורך כל הרבע האחרון וסגרו את הסוויפ, למרות ריצה של בוסטון בדקה האחרונה ושלשה של אמביד שצמצמה ל-4 בשנייה האחרונה.

הובילו את בוסטון: קמבה ווקר עם 32 נקודות (20 במחצית הראשונה), טייטום עם 28 (19 במחצית השנייה) ו-15 קרשים, בראון עם 16 ות'ייס עם 15.

בלטו אצל המודחים: אמביד סוגר סדרה עם סטטיסטיקה מצוינת עם 30 ו-10 ריבאונדים, האריס עם 20 נקודות, ריצ'רדסון ומילטון עם 14 כל אחד, אלק ברקס עם 13 והורפורד עם 12 ו-10.

דאלאס מאבריקס – לוס אנג'לס קליפרס 135- 133 (2-2 בסדרה):

לוקה דונצ'יץ', שהיה בספק למשחק, דווקא עלה בחמישייה, אבל פורזינגיס לא עלה בגלל הפציעה שהוא סוחב, והקליפרס ניצלו את הסמול-בול של דאלאס כדי לעלות ליתרון מוקדם שהגיע לשיא של 28- 13, אבל אז בובאן נכנס והוביל ריצת 6- 0 של המאבס. בובאן ולוקה השאירו את דאלאס במשחק, אבל הגנתית שום דבר לא הלך להם ו-34 הנקודות של הקליפרס ברבע הראשון קבעו 10 הפרש בסיומו.

ג'יי ג'יי בראה מצא עצמו לראשונה בפלייאוף על הפרקט, כמו גם ג'סטין ג'קסון, אבל דווקא הקליפרס ניצלו את החסרונות של דאלאס והגדילו את ההפרש ל-18 תוך 3 דקות ושלחו את דאלאס להפסקה בהולה. 3:48 דקות בסך הכל בילה לוקה דונצ'יץ' על הספסל ברבע השני וההפרש הוכפל מ-10 ל-21, אבל הוא הוביל ריצת 8- 0 שהחזירה קצת עניין למשחק ושלחה את דוק ריברס לפסק זמן. גם ההמשך היה בעיקר בשליטתו של לוקה, יחד עם יכולת מצוינת של טרי בורק, וההפרש המשיך להתקזז עד ל-6 בלבד, וקוואי קבע 66- 58 לקליפרס במחצית. אחרי 54 נקודות של הקליפרס ב-15:48 הדקות הראשונות הם קלעו 12 בלבד ב-9:12 האחרונות של המחצית, מה שאולי עשוי להצביע על שיפור משמעותי.

קוואי ולוקה המשיכו את הדו-קרב האישי ביניהם גם בתחילת המחצית השנייה, וטרי בורק הוסיף סל שבעקבותי לוקה צימק ל-4 בלבד ושלח את חמיו של סת' קרי לקחת פסק זמן. הריצה של דונצ'יץ' ודאלאס המשיכה, והפעם גם ראינו שמירות כפולות על קוואי שתקעו לחלוטין את התקפת הקליפרס, וכתוצאה מזה ריצת 16- 0 ופתאום דאלאס ביתרון 8. שלשות של ג'קסון וקוואי הורידו חזרה ל-5, ושלחו הפעם את קרלייל לקחת פסק זמן. דאלאס חזרו עם אותו דונצ'יץ' שכבר הגיע לטריפל-דאבל, והגדיל חזרה את ההפרש ל-93- 85 בסוף הרבע השלישי, אחרי רבע של 35- 19 לזכות המאבס.

הרבע האחרון נפתח בדקות מנוחה של לוקה, אבל סת' קרי והארדווי הצליחו לייצר נקודות ולהגדיל את ההפרש לשיא של 12, עם 9 דקות לסיום. סל של מוריס ושלשה של שאמט צמצמו, אבל אז לוקה חזר לפרקט ושמר על היתרון של המאבס. פעולות טובות של לו וויליאמס צמצמו ל-7 ודאלאס לקחו פסק זמן, 5 וחצי דקות לסיום. קוואי התחיל לשמור צמוד על דונצ'יץ', מה שצמצם את הפער ל-3 בלבד, אבל דונצ'יץ' הגיב ב-2 שלשות והחזיר את ההפרש ל-8. הפעם רג'י ג'קסון וקוואי הגיבו בשלשות והורידו ל-2 בלבד, קצת פחות מ-2 דקות לסיום.

הארדווי הצליח לסדר ללוקה את החילוף ההגנתי, מה שסידר לו מבט ל-3, ועבירה של קוואי בזריקה, מה שהגדיל את ההפרש ל-4 עם 2/3 הצלחה, אבל קוואי הגיב ב-2. במהלך הבא לוקה ניסה לקחת את קוואי לסל והחטיא, ובצד השני לו וויליאמס סחט עבירה בשלשה וגם הוא החטיא כדור אחד, מה שקבע שוויון. דונצ'יץ' שוב לא הצליח לייצר מצב, הפעם מול שמירה הדוקה של מוריס, והקליפרס קיבלו כדור אחרון. קוואי לקח את הכדור והחטיא, ולוקה לקח ריבאונד ופסק זמן, אבל נותרו לו רק 2 עשיריות, והתוצאה הייתה כלום, כלומר שוויון 121 והארכה.

קוואי פתח עם שני סלי חצי מרחק, אבל פיני-סמית ובורק החזירו לדאלאס את היתרון. ג'ורג' ולו וויל שוב החזירו את היתרון, אבל לוקה הצליח להגיע לטבעת ולקבוע שוויון 130, כאשר נותרו 50 שניות להארכה. החטאה של קוואי נענתה בחדירה של לוקה אחרי חילוף והיתרון שוב של דאלאס, אבל קוואי הצליח למשוך את הדאבל-אפ ומצא את מוריס לשלשה מדויקת בפינה, ןנקודה יתרון לקליפרס. רג'י ג'קסון עצר את המהלך של דאלאס עם עבירה מוקדמת, והותיר ללוקה 3.7 שניות לקלוע את הסל הגדול בקריירה עד כה.

לוקה דונצ'יץ' הצטיין והדהים עם 43 נקודות ב-18/31 מהשדה ו-4/10 לשלוש, 17 ריבאונדים ו-13 אסיסטים. חוץ ממנו בלטו בדאלאס גם טרי בורק עם 25 ב-10/14 מהשדה ו-4/5 מחוץ לקשת, הארדווי עם 21 נקודות, סת' קרי שלא קלע אף שלשה ביום ההולדת, אבל קלע 15 ב-6/9 מהשדה ובובאן מריאנוביץ' שקלע 10 עם 7 קרשים.

אצל הקליפרס בלטו: לו וויליאמס עם 36 נקודות ב-13/20 מהשדה, 13 מתוכן ברבע הרביעי, קוואי עם 32 ו-9 ריבאונדים, זובאץ' עם 15 נקודות ורג'י ג'קסון עם 14.

ברוקלין נטס – טורונטו ראפטורס 122- 150 (ניצחון 4- 0 לטורונטו בסדרה)

טמפל בשלשה ואחרי זה כמה מהלכים של לברט פתחו את המשחק והעניקו לנטס יתרון בדקות הראשונות, אבל גם הם קלעו היטב והחלו לצבור יתרון שהפך לדו-ספרתי בשלב מוקדם של הרבע השני, ובכל זאת המשיך לגדול וכבר הגיע קרוב ל-20, לפני שלברט המשיך במשחק הטוב האישי שלו וצמצמם. במחצית היתרון של טורונטו עמד על 9 בלבד. מי שחשב שיש סיכוי למשהו צמוד התבדה מהר, כאשר האלופה פתחה את המחצית השנייה בריצת 17- 2 ומכאן השאלה היחידה הייתה כמה נורא זה יהיה בסוף. לחטוף 150, במיוחד מקבוצה שכוחה בהגנתה, זה לא כיף בכלל. בצד של טורונטו, הדאגה היחידה היא קייל לאורי שנטש את המשחק אחרי דקות בודדות.

הובילו את טורונטו: נורמן פאוול שוב הצטיין, הפעם עם 29, איבקה עם 27 ו-15 כדורים חוזרים, סיאקם עם 20 נקודות ומרחק 4 ריבאונדים מטריפל-דאבל, טרנס דיוויס עם 14, מאט תומאס עם 12 ואנונובי עם 10. טורונטו הגיעו לסך של 100 נקודות ספסל (!), שזה הכי הרבה במשח פלייאוף מאז שהתחילו למדוד את הנתון, אי אז לפני כיובל שנים.

יקוו להצליח יותר בעונה הבאה: כריס לברט עם 35 ב -6/9 לשלוש, יחד עם 6 ריבאונדים ואסיסטים, טיילר ג'ונסון 13, מוסא 12, TLC עם 11 וגארט טמפל עם 10 נקודות.

יוטה ג'אז – דנבר נאגטס 129- 127 (3- 1 ליוטה בסדרה):

דנבר הגיעו למסקנה המתבקשת מהתבוסות הקודמות, והיא שצריך לקלוע לסל, והלכו פעם אחר פעם אל מארי בפתיחה, מה שסידר להם יתרון קטן, אבל מיטשל שמר על המשחק צמוד לכל אורך המחצית הראשונה. דנבר אמנם עלו ליתרון 8 בשלב מסוים, אבל יוטה מיד חזרו וסגרו את המחצית בפיגור נקודה בלבד. מיטשל המשיך לקלוע מכל טווח באחוזים יוצאי דופן, וברבע השלישי הצליחו יוטה לקחת יתרון דו-ספרתי, ונדמה היה שהם אולי בורחים שוב.

בתחילת הרבע האחרון דנבר חזרו למה שעבד בפתיחה, ג'מאל מארי, והוא הפציץ מכל מקום והחזיר את דנבר למשחק. מיטשל המשיך בשלו בצד של יוטה, גם בניהול המשחק ובעיקר בקליעה הנהדרת, ויוטה שמרו כל הזמן על יתרון קטן. מארי ויוקיץ' צמצמו לנקודה בלבד, דקה לסיום, אבל שלשה גדולה של מיטשל הגדילה ל-4, והחטאות של מארי סגרו עניין.

הובילו את יוטה: דונובן מיטשל עם 51 נקודות (ולא בפעם הראשונה בפלייאוף הזה… ח"י מתוכן ברבע האחרון), יחד עם 7 אסיסטים, וכל זה ב-15/27 מהשדה, 4/7 לשלוש ו-17/18 מקו העונשין, מייק קונלי עם 26, קלארקסון עם 24, רודי גובר עם 17 ו-11 קרשים ואינגלס הצליח לסיים ללא נקודות.

בלטו בדנבר: מארי עם 50 (21 ברבע האחרון), יחד עם 11 ריבאונדים ו-7 אסיסטים, מילסאפ עם 16 וג'רמי גראנט עם תריסר נקודות.

מארי ומיטשל הפכו לצמד היריבים הראשון בהיסטוריית הפלייאוף שקולע 50 כל אחד, ומיטשל הפך לשלישי אי פעם שקולע 50 בשני משחקים שונים של אותה סדרה, אחרי ג'ורדן ואייברסון.

וכעת, לפתרון החידה – לאורך ההיסטוריה של הליגה היו 3 קבוצות שחזרו מפיגור 3- 0 וכפו משחק 7, רק כדי להפסיד בו, והן דנבר בשנת 1994, אחרי שהיו למדורגת 8 הראשונה שעוברת שלב בפלייאוף, גם אז עם 3 ניצחונות רצופים שמחקו פיגור, פורטלנד של עונת 2003, שעשתה זאת נגד דאלאס של נוביצקי וסטיב נאש, וגם הניקס בגמר של 1951, אז הם הפסידו לרויאלס (היום קינגס) בסופו של דבר.

עמיחי קטן

עורך ראשי. תמיד בעד הישראלים ולא רק בספורט, בהכל.

לפוסט הזה יש 131 תגובות

  1. אחד מהלילות הקיצוניים שהיו פה.
    מצד אחד השיעמומון במזרח, שטוב היה לו מעולם לא היה נברא.
    ומהצד השני, שני משחקים על סדרה שלימה (כי אם מישהו חושב שאחת מדנבר/דאלאס מסוגלת לחזור מ1-3 ולנצח…).
    לראות את לוקה ומיטשל משחקים אלא שניים מתענוגות החיים האהובים עלי ביותר.
    לראות את שניהם נותנים הצגה שתיזכר לדורות באותו הלילה?!?!
    באמת שלא נשאר לי כלום לבקש.
    .
    אה וחיים, תודה על פריווי וסיקור מצויינים!

    1. תודה.
      אני נאלץ להסכים איתך בכל הנוגע לפערים, ובכלל במזרח אנחנו כרגע בדרך ל-3 סוויפים וסדרה אחרת שלא תיגמר בסוויפ רק כי מילווקי ישנו משחק אחד יותר מדי.
      במערב כל הסדרות הגיעו ל-2- 1, ובכולן יש תחושה, לפחות לי יש תחושה כזאת, שכל הקבוצות שבפיגור עוד יכולות לעשות משהו.

      1. לילי
        רק תדעי שאני הראשון שהיה על העגלה של מיצ'ל!
        עוד במפגש הופס ברמת החייל בעונת הרוקי אמרתי שמיצ'ל בחירה 13 זה שחקן יותר טוב מלונזו
        לצערי לא היה אחד שהסכים איתי…
        אחרי זה כמובן הגיעה השאלה מיצ'ל או סימונס (העלק רוקי העונה) מיותר לציין בעד מי הייתי..

          1. וויד עם קליעה זה בדיוק איך שאני ראיתי אותו בהתחלה ולדעתי הוא עוד עומד להתעלות עליו בראי ההיסטוריה.
            .
            לגבי המנטליות של קובי – נראה שהוא לקח את הצצדים החיוביים של לעבוד קשה ולהתאמן ללא פשרות אבל בלי הצצדים השליליים של האגו המנופח וה'אני נגד כל העולם'.
            .
            תמיד משמח אותי שכל פעם שהוא קולע הרבה הוא אומר שזה לא מה שחשוב ושהוא רוצה ללמוד לשתף את שאר השחקנים יותר – כמו למשל אתמול שגם סיים עם 7 אסיסטים בנוסף ל51 נקודות (נקודה בה הוא משתפר פלאים, ולדעתי שנה הבאה צריך לקבל את המפתחות לעמדת הרכז באופן סופי – כמובן עם מנהל משחק משני לצידו).
            .
            כיף לדעת שאני לא היחידה שראתה את הפוטנציאל מההתחלה- כשדנבר ויתרה עליו לא הבנתי מה לעזאזל היא חושבת לעצמה.
            בכללי, יוטה חייבת לדבר את שני האולסטארים שכרגע באמצע להדיח אותה בסיבוב הראשון.
            אח האירוניה, האירוניה…

            1. דנבר לא ויתרה עליו היא בחרה בו בשביל הג'אז.

            2. כאילו מהבחינה הזו הם ויתרו עליו כמו שאר 12 הקבוצות שלא בחרו בו.

            3. אינגלס הוא מנהל משחק משני מצוין, ויש סיבות טובות לשער שגם קונלי יישאר (יש לו אפשרות שחקן של 30 מיליון על החוזה).
              ככל שמיטשל ממשיך להתקדם הוא יכול להפוך את יוטה למועמדת לאליפות בשנה-שנתיים הבאות.

            4. תשמע עידו, בהרגשה שלי יש הבדל רציני בין לא לבחור בשחקן לבין לבחור בו בשביל קבוצה אחרת – אני מסכימה שפרקטית זה די אותו דבר, אבל לשני מצטרפת עקיצה קטנה בלב עם כל סל שנכנס…
              .
              קונלי לצערי לא שווה את המשכורת שלו – אם אני יוטה אני מנסה להציע לו חוזה של 3/4 שנים על סך 40/45 בסדר יורד ככה שאת השנים האחרונות בחוזה יוטה פחות תרגיש תחת התקרה.
              .
              אה ואינגלס פשוט תענוג של שחקן.

            5. אני צריך שתסבירי. להיפך זה עוד פחות כי אתה גם מקבל משהו בתמורה.

            6. קונלי לא שווה את החזוה שלו, אבל יש לו אפשרות לעוד עונה בחוזה, ואין לו סיבה לא לנצל את זה. בקיץ הבא יהיה מקום לדון בשאלה האם וכמה הוא שווה ליוטה.
              לגבי אינגלס – אחד הדברים הבודדים שלא אהבתי אצל דיוויד בלאט שהפך אותו לשחקן 8-9 ברוטציה של מכבי ב-2014.

            7. אם אני הבנתי נכון, דנבר בחרה במיטשל ועשתה טרייד על הבחירה עם יוטה.
              במצב כזה מיטשל היה בשלב מסויים בקבוצה של דנבר – זה נכון שהיה מדובר בכמה רגעים יחסית פעוטים ובפרוצדורה פורמאלית בעיקרה – אבל פרקטית הוא היה שחקן של דנבר למספר רגעים.
              .
              שלוש שנים אחר כך, כשהוא תופר על דנבר שני משחקים של 50 נקודות בסדרה – יש לי הרגשה שזה עקיצה יותר כואבת מאשר אם הוא היה עושה את זה לאו קי סי או פורטלנד.
              .
              מסכימה 100% לגבי אינגלס,
              לא ממש לגבי קונלי, ואני אסביר:
              קונלי בקרוב חוגג יומולדת 33 ויש לו הזדמנות אחרונה לחתום חוזה שלא יהיה מינימום לוטרן בקבוצות לא תחרותיות.
              אם אני הGM אני מציעה לקונלי כבר הקיץ חוזה ארוך יותר ל3-4 שנים שהוא הוא ירוויח סכום דומה אך גבוהה במעט ממה שהיה מרוויח אם היה לוקח את החוזה לשנה + וטרן מינימום בשנים האלה, רק שהייתי עושה אותו בסדר יורד.
              ההיגיון מאחורה הוא להשאיר עדיין סוג של גמישות תחת תקרת השכר בעונה הבאה, אבל עדיין לשמור על קונלי שהופך לחלק מאוד חשוב במכונה אבל ממש לא שווה את ה30 שהוא מקבל.

            8. זה טעות בתפיסה.
              יוטה ראו שמיצ'ל פנוי והציעו לדנבר טרייד. הם יבחרו במיצ'ל בשבילם ויקבלו את ליילס והבחירה ה-24.
              זה לא אומר שדנבר היו בוחרים בו ללא הטרייד. אז מעשית דנבר ויתרה עליו לפני שהיא בחרה בו.
              (אין אפשרות לעשות טריידים באופן רשמי ביום הדראפט).

            9. אוקי, אז ההבנה שלי היית קצת שגויה, תודה על ההבהרה 🙂
              עדיין יש קצת אירוניה בסיפור, רק פחות ממה שחשבתי.

            10. ממש טיפונת אירוניה. אני בטוח שאוהדי הנאגטס בכלל לא מרגישים בה…

    1. תודה.
      כתבתי את הסיקור תוך כדי המשחק, אז גם הסיקור מושפע.
      זה קצת לא הוגן למיטשל ומארי שקיבלו פחות במה, גם מכיוון שעליהם כתבתי בבוקר אחרי.

  2. תודה על הסיקור המעולה.
    מתחילות להיגמר המילים על לוקה, והוא רק בן 21!
    מתחת לרדאר – מיצ׳ל נהיה מפלצת בעצמו.

    1. זה באמת לא הוגן כלפיו, אבל הם שניהם משחקים באותם ימים, ולוקה מדהים אותנו טיפה יותר ממיטשל, מה שמביא לו את כל הקרדיט מהקהל כרגע

      1. צודק חיים.
        לזכות הטמיר ייאמר שהיה הראשון לקפוץ על העגלה של מיטשל (השני – אם תשאלו את דקס)

  3. יאללה עוד משחק 50 אחד בסדרה הזו וזה ישבור את השיא לסדרה.
    דנבר פשוט הגיעו בלי הגנה לריסטארט. לא ברור מה הסיפור כי גם החיסרון של הגארדים לא יכול להיות תירוץ לכזו נפילה.

  4. האריס הוכיח שהוא לגמרי בלטה הרעש שהוא השמיע כשנפל היה ממש מפחיד. איך אפשר לעבור אחרי זה קונקשן פרוטוקול לא ברור לי (רק אם הכל חלול בפנים).

  5. אם היו אומרים לי שהסלטיקס יטאטאו את פילי ב 4 ניצחונות לפני הסדרה הייתי צוחק כי פילי טיטאו את בוסטון בעונה הסדירה 3 פעמים והסלטיקס נזכרו לנצח רק במשחק האחרון, אולי אני טועה, לא הולך לבדוק!
    הסדרה הזו היתה משעממת כי השחקנים שיחקו משעמם. הדבר החיובי היחידי שאקח מהסדרה הזו הוא ההתעוררות של קמבה בשני המשחקים האחרונים. קמבה הראה למה הוא כל כך חיוני אחרי שלא בלט בבועה מאז תחילתה.
    לדעתי פילי יעברו זעזוע בקרוב. תחילה פיטורים ואז טריידים. נחיה ונראה.
    בכל מקרה, הסלטיקס מקבלים את טורונטו האלופה, זה יהיה כדורסל מכוער של "מעמד הפועלים" אבל בלי הייווארד אני לא רואה את הסלטיקס מגיעים לגמר המזרח. יהיו בין 5 ל 6 משחקים והסלטיקס יוכלו לצאת מהבועה.

          1. בדיוק
            שניכם צודקים
            עם הייווארד היה יותר כח אש.
            אבל אני חושב שאיינג רוצה לשלוח את הייווארד וכמה בחירות דראפט עבור שחקן גבוה מצויין וסטיבנס לא יתן לו.
            הייווארד כנראה יסיים את 2021 בבוסטון לפני שיעזוב אחרי שלסלטיקס לא יהיה מספיק כסף להציע לו.
            אם אני אייג, עם כל הצע, הייתי מחפש עסקה. זה ביזנס.

            1. סטיבנס לא קובע ואני לא יודע למה אתה חושב שזה מה שסטיבנס חושב.

            2. זה מאוד פשוט, משהו לא בסדר = סטיבנס אשם

            3. שוב, בכישרון רב, אתה מוציא דברים מהקשרם. לא אמרתי שהוא קובע אבל יש לו דעה והיווארד לפי מה שידוע לכולנו חבר טוב של סטיבנס ולא מהיום. סטיבנס לדעתי ישכנע אותו או ינסה לשכנע אותו לא לוותר על הייווארד. ואור לא כל דבר סטיבנס אשם….
              תכלס היווארד פציע מאד ושנה הבאה היא שנת חוזה, אם תהיה הזדמנות לעשות משהו מהדרפט הזה + סיום החוזה של היווארד בשביל קאט למשל או גבוה אחר שבא בחשבון, אני הייתי הולך על זה.

            4. מה בדיוק הוצאתי מהקשרו?
              אמרת שסטיבנס לא ייתן לאיינג' .סטיבנס מעריך את היוורד הם לt בדיוק בסט באדיס זה לא אומר שהוא מעדיף אותו על טובת הקבוצה גם אם איינג' ישאל אותו בנידון.
              העיקר שאני מוציא דברים מהקשרם.

            5. חחחחחחחחחחחחחחחח
              נכון מאד
              חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
              עוד שני חתים בשבילך?

            6. בקיצור אין לך מה להגיד.

            7. יש
              AS…
              ואני יודע שאני יושב לך טוב טוב בחלק האחורי של הראש ולא נותן לך מנוחה…
              🙂

    1. לא משעממת, יעילה משהו בסגנון 1-0 בכדורגל. הייוורד זה כמו קונלי או קווין לאב, אולדריג' וחבריהם, תוצר ללוואי של עידן המזוזואיקון של משכורות ענק לםני עידן הקורונה. הדינוזאורים האלה לא יוותרו כלכל בקלות על כסף, ולכן טריידים הם נפתרון המועדף. הייוורד לגמרי קיבל הזדמנויות ופיספס אותן אחת אחריי השנייה. ההצהרה שהוא יצא ללדת בנו לא עושה לו שירות טוב מבחינת אוהדי הקבוצה, והההלה, כנראה הוא יודע שהוא בדרך החוצה. הייתי שולח אותו לאורלנדו בתמורה לווצביץ, יחד עם אוג'ילי קאנטר וכל בחירות הדראפט של השנה.

  6. תודה חיים
    .
    מצד אחד זה ברור שסילבר רוצה את גובר בסיבוב הבא בחסות הכסף, ולכן הוא דואג שיוטה ילכו 36 פעמים לקו ודנבר 13.
    .
    מצד שני מה לעזאזל עובר למאלון בראש. חשמור עם יוקיץ' בפלאט או בחילוף על מיצ'ל? שנים הם עבדו להחביא את יוקיץ' והצליח להם ופתאום זה נעלם? וזה בלי לדבר על הגנת 1*1 נוראית כמעט של כולם (מוריס, מילסאפ גראנט, פורטר)

    1. יוטה הלכה לקו 36 פעמים בגלל שדנבר לא יודעים לשמור ופשוט עשו עבירות על מיטשל כל התקפה שניה בערך (18 מתוך 36 הזריקות היו שלו, שד"א הוא קלע 17 מתוכן).
      זה כבר נהיה קצת משפיל בשלב מסויים – אותו פיקנרול או הנדג'ק כפול שמשאיר את מיטשל/קונלי מול אחד מיוקיץ/מארי/פורטר גר' מה שמוביל ל1מ3:
      סל קל למיטשל/קונלי
      סל קל לגובר (סיים עם 17 ב7מ8)
      עבירה על אחד מהשניים (שלושתם צברו 28 מתוך 36 מהעבירות שנעשו על יוטה).

  7. לוקה פשוט מדהים. כמה שכל בבחור כל כך צעיר. הוא שולט במשחק בצורה פנומנלית.
    הקליפרס, שאמורים להיות קבוצת הגנה אולי הטובה בליגה, פשוט פישלו פה ובגדול. כל פעם הלכו עם החילוף שהמאבריקס חיפשו כדי שלוקה יוכל להתעלל ברג'י ג'קסון (ולהוריד מעליו את קוואי/ג'ורג'). היו צריכים ללכת אולי על דאבל-טים כדי להוציא את הכדור מהידיים שלו ולתת לאחרים לקבל החלטות.

    1. לקרוא את הציוצים של שחקני הנבא על לוקה, ולהנות. לגבי המהלך האחרון, קוואי שמר על לוקה, פתאום מגיע קלבר משום מקום חסימה לוקה נעלם לשומר הטוב בליגה והשאר אגדה. להוריד את הכובע בפני כל שחקני דאלאס, שנתנו משחק אדיר, לקרלייל והצוות על התאמות לאורך כל המשחק ולארגון המאבריקס על האמונה בלוקה והראייה לטווח רחוק. היחד גאון. #lukafan✋

        1. זוכר שזה היה בפסק זמן של ה-9 שניות לסוף, אולי בגלל זה לוקה לא ידע שלקליפרס יש עוד עבירה לתת. גם בפסק זמן האחרון הוא עמד בחוץ ולא הקשיב

    1. פול ג'ורג' צריך ללמוד איך להיות דומיננטי בקבוצה בה יש הרבה שחקנים שצריכים את הכדור. לאורך כל השנה הוא היה טוב בעיקר כשנכנסו לו השלשות הקשות שהוא לוקח בג'אמפים מכדרור. הוא לא יודע לקלוע מהשטף של המשחק.
      מצד שני, הוא שומר בלי לעשות בעיות, ולא לוקח את המשחק עליו ולא הורס.
      שילוב של כל הכוכבים בקליפרס זו עבודה של ריברס, היתה לו שנה לבצע את זה, למרות הפציעות. לקליפרס יש את חומר השחקנים הטוב ביותר בליגה.

  8. בוקר טוב לכולם
    חייבים להגיד,לוקה הגיע לליגה עם הר ציפיות,ועומד בזה ואפילו מעל ומעבר.אבל דונובן ממש לא הגיע עם הר של ציפיות,ולכן אני חושב שהוא מעל ומעבר לציפיות בריבוע.מה שמיוחד אצלו וזה נראה עוד בעונת הרוקי זו הבגרות שלו,הרבה מעבר למה שצפוי משחקן אמריקאי בגילו.דאלאס מקשה מאד על הקליפרס,הם עלולים להצטער על זה בהמשך,תזכרו מה קרה לגולדן בעונה שעברה.אם פול ג'ורג' ימשיך בכוון הזה,הקליפרס בצרות גדולות.בעימות של לברון פלוס דיויס מול קוואי כאילו לבד,יש ללייקרס יתרון משמעותי. איך לדעתכם ריברס יכול להחזיר אותו לענינים?

    1. אתה קופץ רחוקקקק
      קליפרס והלייקרס עדיין עמוק בתוך הסדרות של הסיבוב 1.
      אחר לליקרס יהיה כנראה את יוסטון ולקליפרס את יוטה.
      בכנות?
      שמה את הכסף הוירטואלי שלי על יוסטון מול יוטה גמר מערב (בהינתן שראסל חוזר לסדרה מול הלייקרס!!)

    2. לקליפרס יש חומר שחקנים יותר טוב משל הלייקרס לסדרה ארוכה ומתישה.
      אבל הלייקרס לא יעברו בכלל את יוסטון . . .
      (זאת השנה של הזקן ותזכרו איפה קראתם את זה לראשונה 🙂 )

  9. אהלן
    הכסף שלי עדיין על דרבי,למרות שאני קונה בשתי ידיים את התסריט שלך, שהרי שני השחקנים האהובים עלי מאלה שנמצאים בבועה יככבו בגמר כזה.אני התחייבתי בזמנו שברגע ש-KD פורש אני על העגלה של דונובן.אבל צריכים להיות ריאליים,כרגע הסטאר פאואר הכי חזק נמצא אצל הלייקרס,בגלל החולשה האיומה והבלתי מובנת של פול ג'ורג'.
    מאד לא אהבתי את התגובה שלו אחרי המשחק הקודם ("אני לא הארדן" וכולי).מה שציפיתי ממנו שיגיד:"אני פול ג'ורג',כולכם יודעים מי אני",זה מה שמצופה מסופרסטאר,לא ביטול עצמי כזה.

  10. אני אהיה פארטי פופר ואחכה למיצ'ל בפלייאוף מול קבוצה שיודעת לשמור כמו שצריך ותקשה עליו בחדירות.
    .
    לגבי דאלאס, אחזור על מה שרשמתי בבלוג החי:
    כל המאני טיים וההארכה שאר השחקנים למעט ברק וטיפה קרי ברחו מהכדור אבל הקליפרס בתצוגת הגנה מביכה הפסידו משחק שהיה בכיס שלהם ולמרות שקלעו כל התקפה באין מפריע, ממש ביזיון לקבוצה עם שאיפות של אליפות

    1. אהלן
      עקרונית אתה צודק,אבל דונובן כבר הוכיח את עצמו לפני שנתיים מול אוק., שכן עשתה קולות שהיא מנסה לשמור עליו.לגבי הקליפרס,אם הם לא יחזירו את פול ג'ורג' לענינים,מצבם לא טוב.אני חושב שהסלאמפ שלו משפיע לא טוב מנטאלית על שאר הקבוצה.

  11. תודה חיים. דברים שבלטו לי היום:
    1. משחק מדהים של לוקה דונצ'יץ'. עשה הכל על המגרש ונראה כאילו אי אפשר לעצור אותו במשחק שישודר גם בעוד 20 ו-30 שנה מהיום, אבל גם הפעם ראינו אותו מצליח לתקוף שומרים נמוכים אחרי חסימות מוצלחות של קלייבה, בדומה למשחקים הראשונים בסדרה.
    .
    יכול להיות שהפתרון של הקליפרס לזה הוא הצבת פול ג'ורג' עליו במשרה מלאה. "פלייאוף פי" היה נוראי בשלושת המשחקים האחרונים, בדומה לכשור שלו בפלייאוף ב-2019 או 2018, והוא לא צריך להיות הסקורר המשני של קוואי כשיש את לו וויליאמס. אם הקליפרס ינצלו את היכולות שלו בהגנה כשהוא יהיה מי שישמור על לוקה בכל דקה על המגרש, גם אם זה כרוך בתנועה על חסימות בשביל להשאר איתו, זה אולי הסיכוי הטוב ביותר של הקליפרס.
    .
    2. דו-קרב אדיר בין דונובן מיטשל וג'מאל מארי הערב. ההתקפה של דנבר היום שיחקה כדורסל יותר טוב מהמשחקים הראשונים, הרבה בזכות השילוב של מונטה מוריס בחמישייה. הנוכחות של מנהל משחק נוסף הפכה את החיים של כולם לקלים יותר, יחד עם השינוי בהגנה – MPJ עלה מהספסל כי הוא פשוט לא יכול להתמודד בהגנה עם הג'אז וזה מהלך שהיה צריך לקרות כבר במשחק הקודם. השאלה היא האם זה יספיק במשחקים בהם דונובן מיטשל לא קולע מעל 50 נקודות (השלישי בהיסטוריה, יחד עם ג'ורדן ואייברסון, שקולע מעל 50 פעמיים באותה סדרה). אני חושב שכן, אבל קשה לי לראות את מיטשל בכושר הזה מאבד סדרה.
    .
    3. אוף-סיזן ארוך מתחיל היום בפילדלפיה. ברט בראון לא יפתח את העונה הבאה שם, כנראה, אבל מי כן? הסיקסרס לא מצליחים להביא את אמביד לתקרה שלו כששנה אחרי שנה הוא נפצע, מגיע עייף לפלייאוף וחסר חשק באופן כללי. מצב הפלייאוף של טוביאס האריס מהשנתיים האחרונות מדאיג, קשה לראות קבוצה שתקח את אל הורפורד (אולי סקרמנט ובטרייד על באדי הילד, אבל לא בטוח בכלל שהקינגס מרוויחים מזה בטווח הארוך). הגיע הזמן שהם יבחרו בין סימונס לאמביד, ופילדלפיה אולי הקבוצה המסקרנת של הפגרה.
    .
    4. הסיפור מהמשחק של הראפטורס והנטס הוא הפציעה של קייל לאורי. אם הוא בחוץ יהיה הרבה יותר קשה לטורונטו נגד בוסטון, למרות שיש לה את העומק בשביל להסתדר בלעדיו כשואן וליט רכז ופאוול פותח לידו. ההתאמות ההגנתיות בסדרה הזאת מרתקות, אבל לטורונטו יש את היכולת להתמודד עם בוסטון – ואן וליט על ווקר, פאוול'אנונבי על בראון וסיאקם על טייטום. הולכת להיות סדרה מרתקת.

    1. 1. ג'ורג' נכלל ברשימה של אלו שלוקה הצליח ללכת עליהם לסל, כמו שתוכל לראות בתגובה למטה.
      2. מיטשל קלע 50 הפעם, אבל יוטה הגיעו למספרים האלה בכל המשחקים – 125 בראשון (עם הארכה), 124 בשני ובשלישי ו-129 ברביעי.
      3. מסקרנים ביותר, אבל חייבים להתחיל בפיטורי ברט בראון.
      4. נראה לי שהשאלה המרכזית היא לגבי ההתקפה של טורונטו נגד ההגנה של בוסטון. הספסל לא יגיע ל-100 כנראה…

      1. הנתונים שם קצת מטעים רוב המקרים שג'ורג' נרשם כקורבן של הנקודות היו אחרי שקוואי עבר את השומר וג'ורג' היה האחרון בדרך לסל (למעט המקרה שלוקה חטף לו כדור ואז קלע עליו במתפרצת).

            1. במקרה של לו וויל ריברס מקפיד על הנהלים, אבל על ג'קסון לוקה חוגג פעם אחר פעם בסדרה הזאת.

            2. כנראה שבמיוחד בשביל זה הביאו אותו…

    2. רועי אהלן
      לגבי פול ג'ורג',לא זוכר באוק. משבר כזה של 3 משחקים רצופים.הבעיה נראית אבדן בטחון עצמי.בדרך כלל אחרי משחק נפל כזה,המאמן הולך עם השחקן הזה כדי להחזיר בטחון,אבל במצב של 2:2 לא נראה לי שריברס יעשה את זה.
      מצד שני,לתת לו לחזור לעצמו דרך שמירה על לוקה זה הימור גדול מאד.אם לוקה ישפיל אותו,זה עלול לנטרל אותו לחלוטין בהמשך משני צידי המגרש.אני חושב שמי שיקבל את המשימה זה קוואי,אפילו במחיר של תפוקה התקפית יותר קטנה.

  12. נתוני דונצ'יץ' לפי שומרים:
    ג'קסון – 13 נקודות ב-5/5 מהשדה ו-2/2 לשלוש.
    ג'ורג' – 8 נקודות ואסיסט ב-4/6 מהשדה ו-0/2 לשלוש.
    הארל – 6 נקודות ואסיסט ב-3/4 מהשדה ו-0/1 לשלוש.
    קוואי – 5 נקודות ו-4 אסיסטים ב-2/6 מהשדה ו-1/2 לשלוש.
    גרין – 3 נקודות ו-2 אסיסטים ב-1/1 מהשדה.
    מוריס – 3 נקודות ו-2 אסיסטים ב-1/4 מהשדה.
    לו וויליאמס – 3 נקודות ב-1/1 מהשדה ולשלוש.
    זובאץ' – 2 נקודות ואסיסט ב-1/4 מהשדה ו-0/2 לשלוש.

            1. אשמח אם תפרט. עם קוואי / ג'ורג' / מוריס אפשר לעשות דאבל בצורה שגם תפריע למסירה בחלק מהפעמים

            2. 🙂 אז הארדוואי

            3. אז מניח שיכלו.

            4. או כמאמר הרש"ט יכלו לעשות דאבל טים אבל דאבל טים חכם.

            5. אם אתה חושב שאני יודע מי זה הרש"ט..

            6. הרב שמעון הגדול.

            7. הרשל"ש – הראשון לשמעון

            8. אם הייתי המאמן של קליפרס לוקה היה נראה בסידרה כמו פול גורג תאמינו לי.

            9. לשחק 3 שומרים על 4 שחקנים עבד כל כך טוב עבור הקאבס מול הווריירס ב2015. זה בטוח יעבוד מצויין כם עבור קבוצות אחרות.

            10. thog אתה משנה לי את הדברים אבל אין לי כוח להיכנס לזה. חוץ מזה דאלאס של אתמול היא לא הווריורס

        1. כן נכון, דאלאס משיגים לו חילופים טובים. לפני הסל-ניצחון הוא נתקע עם קאוואי והסתבך. נראה איך ריברס יתאים את ההגנה שלו.

  13. שאלה למי שראה את הסדרה –
    ארבעה משחקים לתוך הפלייאוף, הקליפרס כבר הראו איזשהו סימן של זהות קבוצתית, שיטת משחק מסודרת, ידיעה על מי אפשר לסמוך מתי איך ועם מי, משהו כזה?

    1. הראו שאי אפשר לסמוך על פליאוף גורג. קוואי דילבר וגם לו וויליאמס עשה מה שבא לו. שיטה פשוטה, תנו לקוואי או ללו את הכדור והם יפצחו את האין הגנה של דאלאס.

  14. אני קרוע, מצד אחד מבסוט ממש, מצד שני לא רוצה לפתוח פה להמשך. טוב אין ברירה צריך לשלוף כישופים עתיקים. לוקה אוברייטד, סתם פוקס, דפק 3 אירבולים מהשלוש לפני זה, גם שמעון מסוגל לקלוע סטפ באק, זה לא חכמה. קוואי שומר על ומשחק הבא לא ייתן ללוקה לזוז, לוקה ישקשק ויאבד 15 כדורים. הסמח הסמח ופט ופט.

            1. חחח יש מצב. צפה לתגובה מרן העצבן

  15. תודה על הסיקור. שני משחקי המערב לפנתיאון כמו שאמרו כאן. בגזרת הג'אז החידוש המרענן:
    מייק "איפה היית כל העונה?" קונלי. שביוטה הביאו אותו בדיוק ברגעים האלה קיוו שיזרח . והאיש בהחלט עושה את זה.
    גם קלרקסון ממשבצת האיש שמספק נק' בצרורות מהספסל נפלא וכמובן מעל כולם מיטצ'ל.
    נכון שמהמשחק והאמת הסדרה מול הנטס קשה לקחת הרבה על הראפטורס אבל צריך להתחיל להתייחס יותר ליתרון העומק שלהם בסגל, התבטא גם לאורך העונה הרגילה שעל אף הפציעות כמעט ולא הורגשה ברמה.

  16. תודה חיים. לוקה וואו. לראות איך הסופגניה הלבנה הזאת מסבסב את השומרים הכי טובים הליגה זה פשוט מדהים. פילי תעשה פרישמיש רציני בכל הסגל. תכלס חוץ מאמביד, לבוסטון היה שחקן יותר טוב בכל עמדה ולכן כל סל של פילי עלה לה בהרבה מאמץ ומצד שני בוסטון בקרש-סל קליל. בראון שיחק במאניטיים דקות ארוכות עם נטו וסקוט שלא שיחקו כמעט במשחקים הקודמים וככה בטוח לא ינצחו את הסלטיקס. אמביד באופן קבוע מקבל כדורים רחוק מדי מהסל ולהתחיל פוסטאפ מקו השלוש זה מביך. הורפורד פשוט חושך ובאופן מפתיע גם בהגנה והתקפית הוא לא היה קיים וניסיון פוסטאפ שלו על קמבה שנגרם בכלום היה מביך במיוחד. בסופו של דבר כשמסתכלים טוב על הסגל רואים שבראנד בנה את הקבוצה לרוחב, בלי ווינגים טבעיים ובעיקר כמעט בלי קלעים וככה אי אפשר להגיע לטופ. החסרונות של אמביד וסימונס ידועים ולדעתי לא צריך 4 אולסטארים כדי לקחת אליפות אלא בניה נכונה של השחקנים המשלימים

  17. האם היום בראדלי ביל נשמע טוב לאוהדי הנאגטס?
    לדעתי סגנון המשחק של יוקיץ רכז גם תוקע את מורי באופן שוטף כי תמיד מוסרים לו לרכז…
    בקבוצה עם סנטר נגר לא רכז מורי יכל להשתולל ולהתפרע. זו דעתי בכל אופן.

  18. נאמר מעלי כמעט הכל.
    לגבי מיצ'ל אני עדיין סקפטי, ותסלחו לי.
    הוא לא קובי מס' 2 ולא בגלל היעדר כישרון ואופי אלא בגלל גוף קטן מדי.
    אבל ווייד – יכול להיות.

  19. יום הסטורי:
    בוסטון לראשונה 4-0 על פילי, שהתוצאה הזו טובה לה כי סוף סוף יעשו שם שינויים
    באיירן מושלמת באלופות ולוקחת טרבל
    לוקה עם ברק וסת קרי מנצח את סוללת הכוכבים של הקליפרס
    טורונטו עושה 4-0 (אוקיי לא הכל כזה דרמטי)
    יוטה ודנבר במשחק שהיה יכול להיות בקלות הכי טוב בפלייאוף עד כה

  20. קצת על פילי:
    טוב להם 4-0, נגמרו התירוצים
    המאמן יוחלף אבל ברור מהשנתיים האחרונות שאמביד וסימונס לא מתאימים לשחק יחד וצריך טרייד על אחד מהם
    ברור גם שצריך טרייד על החוזה של הורפורד וזה אומר להוסיף צ'ופרים לקבוצה השניה
    פילי צריכה ללכת לשינוי יסודי, ועדיף לא לעכב את זה

      1. עוד שנה עם אמביד סימונס והורפורד זה עוד שנה של חוסר מיצוי ומקום 5-6 ומקסימום סיבוב שני. הם צריכים לדעתי לקבל החלטה סביב מי הם בונים את העתיד ולהתאים אליו את הקבוצה

  21. בשביל רגעים כאלה והתצוגה של לברון אתמול קמים לראות פלייאוף באמצע הלילה.
    עם כל הכבוד לבועה ושאר המשחקים שהרגישו כמו סקרימג' בליגת הקיץ.

    האם מדובר במשחק היסטורי? לא. עד שלוקה לא ישלים הדחה.
    עדיין איאפשר להשוות את זה לסדרה היסטורית ברמה שלברון הצעיר הדיח את הפיסטונס ב2007.

  22. מייק ברין אמר את המילים בשידור " עילית וקליפרס דיפנס".
    מה זה אומר על הרמה ההגנתית בליגה היום.

    המשחק הזה היה השפלה להגנה של הקליפרס ולהגנה האישית של מונטרצל,קוואי וג'ורג' שנחשבים לעילית.
    זה לא הזכיר שום דבר שקשור לקבוצת פלייאוף קשוחה שתוכל להתמודד מול הלייקרס.

    1. ההתקפה של הלייקרס לא מרשימה יותר מההגנה של הקליפרס. לדאלאס יש יתרון מינימלי על פורטלנד בעמדת הכוכב, כך שהיתרון המרכזי שלהם שמשאיר אותם בשוויון, אולי בניגוד לפורטלנד, הוא ריק קרלייל המצוין.

  23. מגיב קצת (הרבה) באיחור, אבל קודם כל – תודה על הסיקור הנהדר!!
    והאם ניתן להכריז רשמית שלוקה ומיצ׳ל הם על אמת? וואו איזה פלייאוף הם נותנים עד כה..
    ומנגד, הקליפרס בהחלט לא עומדים בציפיות, בדגש על פול ג׳ורג׳. שנה שלישית ברציפות שהוא מסתבך מול יריבה על פניו נוחה יותר בסיבוב הראשון, מבלי שהוא במעמד של מספר 1 שצריך לקחת על עצמו הכל. אולי זאת הבעיה? הבחור לא יודע לתרום כמספר 2 בקבוצה?

  24. לא יודע אם מישהו דיבר על זה כבר, ובכל אופן, חומר למחשבה:
    דונצ'יץ' עבר הרבה מאוד דברים בהיסטוריה המקצוענית שלו – קבוצות, מדינות, מאמנים, סגנונות..
    הוא בן 21.
    האם תהיה לו קריירה קצרה (עד גיל 27-28)?
    הוא בן אדם. יש לו גוף. העומסים שהוא הפעיל על הגוף שלו בשנים שהוא משחק הם מעל ומעבר.
    לברון ג'יימס הוא יוצא דופן קיצוני בכל הקשור לשימור יכולות גופניות ברמות האלו לאורך שנים.
    אני מסתכל על דונצ'יץ' (ונהנה ביותר, כמובן) ולא יכול שלא לשאול את עצמי 'כמה זמן עוד נותר להינות ממנו'?.
    הפציעות (הקלות יחסית) שהוא סובל מהן בשנתיים האחרונות הולכות ומצטברות, וזה עוד בגיל צעיר יחסית.
    מה יהיה עוד 3-4 שנים אחרי המאבקים והשחיקה של מאות משחקים ומאבקי פלייאוף?
    חומר למחשבה אני חושב, גם לנו, וגם לדאלאס..

    1. אני מעדיף שלא לחשוב על זה. בטח לא בשלב כל כך מוקדם.
      לוקה מזכיר לי קצת את קובי בעניין הזה, שסבל מהמון פציעות קטנות בשלבים מוקדמים, ובשיא הקריירה הצליח להימנע מהן כמעט לחלוטין, או לפחות לא להפסיד משחקים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט