תור לרופא / מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

תור לרופא / מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

"לקוח מ'-120 לחדר מספר 3. לקוח מ'-120 לחדר מספר 3" דרשה מערכת הכריזה בסניף קופת החולים באורלנדו. אלטון ברנד התרומם מכסאו בחדר ההמתנה ונכנס לחדר הרופא כנדרש. "כרטיס", הרעים הרופא, ואלטון מיהר להניח את הכרטיס על השולחן שביניהם.

"כן", איך אפשר לעזור?", שאל הרופא לאחר שעיין בתיק הרפואי, "פציעות העבר מטרידות אותך?". "האמת שהרגל בסדר", ענה ברנד. "יש לך חום? שיעול יבש? סימפטום אחר לקורונה?" שאל הרופא מבעד למסכה. "לא, שום דבר כזה דוקטור" ענה ברנד. "אז מה הבעיה, בעצם?" תהה הרופא. "אני לא יודע בדיוק להגדיר את זה", השיב ברנד. "אין לי את כל היום אדוני", חתך הרופא, "מה אתה מרגיש?". "לא נעים לומר את זה", הודה ברנד, "וקצת קשה לנסח את זה במדויק, אבל, הממ… אני פשוט מרגיש, הממ… חרא. פשוט, חרא".

"אדוני מרגיש, הממ… חרא?", ווידא הרופא, "אני מבין… במה זה בא לידי ביטוי, בעצם?". "אני הולך לאימון, נכנס לאולם, ומרגיש חרא", הסביר ברנד, "אחר כך אני הולך למשחק, יושב על הספסל, ומרגיש חרא". "ואחרי שאתה חוזר לחדר במלון, זה עובר או שאתה עדיין…", שאל הרופא, "מרגיש הממ… אותו דבר?". "כן", ענה ברנד, "גם בחדר במלון אני פשוט מרגיש…". "…חרא", איבחן הרופא המיומן, "אני מבין. איך היציאות שלך?". "תראה אנחנו בבועה, אין יותר מדי אקשן, יושב בבר בערב לפעמים, אבל בדרך כלל מזמין רום סרוויס". "התכוונתי ליציאות במובן האחר", חתך הרופא, " כמו… מספר 1, מספר 2, אתה יודע". "מספר 1 דווקא בסדר, מייק סקוט. אין תלונות", הבהיר ברנד, "אלה 21, 25, 42 ו-12 שעושים לי כאב בטן".

"אני לא בטוח שהבנתי…", מלמל הרופא, "לא משנה, הממ… כמה זמן הבעיה נמשכת?". "כבר ארבע שנים, מ-2016, אז הצטרפתי כיועץ למועדון". "או, אה… חתיכת תקופה…", התפלא הרופא, "למה חיכית כל כך הרבה זמן?". "חשבתי שזה יעבור עם הזמן", הודה ברנד, "אתה יודע, כמו אחרי טיול בהודו – לוקח קצת זמן למערכת, הממ… לעכל את השינוי".

"נשמע לי שמשהו תקוע במערכת", פסק הרופא, "צריך לשחרר את הסתימה". "אוקי דוק", נאנח ברנד, "אתה המומחה, איך עושים את זה, בעצם?". "תראה אדוני, לא אוליך אותך סחור סחור", הסביר הרופא ללא כחל וסרק, "אתה צריך לבחור בין שתי אפשרויות. הראשונה היא חוקן – פשוט שוטפים את כל הסיסטם ומוציאים את כל מה שלא יהיה שם שמעכב את העניינים". "נשמע תענוג מפוקפק", הודה ברנד, "מה האפשרות השנייה?". "לא לעשות שום דבר", הבהיר הרופא, "לאט לאט הגוף מרפא את עצמו. זה לוקח קצת זמן. זה סוג של תהליך".

"חוקן", השיב ברנד בהשלמה גמורה, "חוקן".

מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

נדיר שמישהו יהפוך לדוגמא עבור הקולגות שלו. עוד יותר נדיר שמישהו יהפוך לדוגמא עבור אנשים בכלל, ובשבילי, זה מאנו. כשאני רואה את מאנו משחק כדורסל, אני רואה לא רק איך שחקנים צריכים לשחק כדורסל אלא גם איך אנשים צריכים להיות. תודה רבה מאנו על הדוגמא וההשראה.

לפוסט הזה יש 23 תגובות

  1. תודה מאנו. חשוב להזכיר שזאת גם אשמת ברנד – במקום להקיף את אמביד/סימונס בקליעה הוא הלך על הורפורד וריצ'רדסון, שני קלעים בינוניים מאוד. חשבתי שהסיקסרס יהיו הרבה יותר טובים (ולכן גם בראון צריך ללכת), אבל ברנד עצמו לא חף מטעויות

    1. בפילי צריך הרבה שינויים:
      אם מתבססים על אמביד אז צריך לבנות סביבו כמו שבונים סביב יאניס, זה אומר להטריד את סימונס ואולי גם הורפורד ולהביא גארדים מתאימים (להחליף את בראון בכל מקרה).
      אם משום מה מבססים את הקבוצה על סימונס כמספר 4 אז צריך רכז עילית ולהטריד את הורפורד ואולי גם את אמביד.
      אי אפשר להתבסס גם על אמביד ב 5 וגם על סימונס ב 4, זה פוקק את הצבע

  2. מיקי, אחד מתפקידי כאן כבעל האתר הוא לזרוק מדי פעם "עצם חינוך קטנה" לאנשי הצוות והגולשים הצעירים. אז כך: הסיקסרס צריכים יותר מחוקן. הם זקוקים ל-'שטיפה כללית'. או 'השטיפה הגדולה' כפי שהאחיות קוראים לפרוצדורה. יש לזה שם רפואי ששכחתי אותו. בקיצור, מנקים את הצואה לפני שהיא הופכת לחרא מסריח.
    אז הנה השעור להיום: בתמונה שהצגת רואים את הקיבה, המעיים, והמעי הגס (קולון בלועזית). חוקן זה מין כדור גומי קטן (הייתי אומר בגודל של בין כדור טניס וכדור פינג-פונג – או צנצנת פלסטיק גמישה – מלא מגנזיום קריאטיק ומים שיש לו צינור יציאה כזה שמכניסים לחור של התחת כמה שיותר עמוק ואז לוחצים על הכדור במכה אחת כדי להוריק את כל החומר שבפנים. זה מנקה את כל החרא מהמעי הגס שמסרב לצאת החוצה. אלה השחקנים.
    אבל זה רק חלק מהסיפור.
    אם החרא מתחיל מהראש חייבים להיכנס לקיבה עם כנראה משהו דומה (זה בדיוק מה שקרה לגייל אחרי הניתוח לפני שבועיים כשהייתי חייב להחזיר אותה למחלקת חרום ל'שטיפה'. זה כבר הרבה יותר קשה כי אין שם חור כמו בטוסיק להכניס אליו את הצינור ולהכניס לתחת מגניזיום קריאטיק. החור היחיד הוא…הפה. זה כבר דורש הרדמה. מכניסים מה שמכניסים למקום שהקיבה מוציאה את כל החרא למעיים כי שם נתקעו המנכ"ל, המאמן ברט בראון, ושאר המנהלים מוהאדמיניסטרייטורים. אז עושים את 'השטיפה הגדולה' שם, ו'השטיפה הגדולה' ממשיכה דרך כל המעיים עד המעי הגס, גם אותו מנקה 'השטיפה הגדולה', ואז -מאנו – לא תאמין, 'השטיפה הגדולה' מנקה גם את הטוסיק, ויוצא אדם חדש. בלי מנהלים, בלי מאמנים, בלי שחקנים. הכל נשפך החוצה ב'שטיפה הגדולה'. ככה עשו לגייל. ככה צריכים לעש=ות ל-76', ולהתחיל הכל מחדש!

  3. לא מבין למה מתלוננים פה על אלטון ברנד , הוא בובה שלא קובע שום דבר ולא מחליט שום דבר.
    הוא יחד עם אלקס ראקר,נד כהן וברט בראון מציעים כל מיני דברים אבל אין להם שום יכולת קבלת החלטה סופית.
    ג'וש האריס ודיוויד בליצר קובעים הכל ומה שהם עושים ברנד מסביר במסיבת עיתונאים ובראון הורס על המגרש .

כתיבת תגובה

סגירת תפריט