שקר הדראפט? / אורי הדר

בואו נעשה תרגיל מחשבתי. כמה המיקום והבחירות בדראפט מעידים על איכות השחקן הנבחר, או על חוזק הקבוצה? לאורך השנים נכתבו מאות אלפי מילים על דראפטים שונים, טעויות פטאליות ויהלומים שנמצאו בבחירות הנמוכות. האם קבוצה טובה יותר מורכבת מבחירות גבוהות יותר? התשובה אינה חד משמעית.

במקום להעלות השערות ותיאוריות ניסיתי למצוא תשובה שמבוססת על נתונים. בטבלה המצורפת לקחתי את החמישייה של כל קבוצה בפלייאוף הקרוב, כשמוצג מקום הבחירה הממוצע שלה בדראפט. לצורך החישוב הגדרתי את 61 כ-undrafted. חשוב לזכור שמדובר בחמישיות הפלייאוף ולא חמישיות העונה הסדירה, כך ששחקנים כמו ראסל ווסטברוק ובן סימונס, שנבחרו בבחירות גבוהות, לא נחשבים כעת.

קבוצה (מקום)רכזשוטינג גארדסמול פורוורדפאוור פורוורדסנטרבחירה ממוצעת
פורטלנד טרייל בלייזרסדמיאן לילארד (6)סי ג'יי מקולום (10)כרמלו אנטוני (3)זאק קולינס (10)יוסוף נורקיץ' (16)9.4
לוס אנג'לס לייקרסלברון ג'יימס (1)דני גרין (46)קנטביוס-קלדוול פופ (8)אנטוני דיוויס (1)ג'בל מגי (18)14.8
בוסטון סלטיקסקמבה ווקר (9)ג'יילן בראון (3)גורדון היווארד (9)ג'ייסון טייטום (3)דניאל ת'ייס (61)17.0
אינדיאנה פייסרסמלקולם ברוגדון (36)ארון הולידיי (23)ויקטור אולדיפו (2)טי ג'יי וורן (14)מיילס טרנר (11)17.2
אורלנדו מג'יקמרקל פולץ (1)אוון פורנייה (20)ג'יימס אניס (50)ארון גורדון (4)ניקולה ווצ'ביץ' (16)18.2
אוקלהומה סיטי ת'אנדרכריס פול (4)שיי גילגיוס-אלכסנדר (11)לו דורט (61)דניאלו גלינארי (6)סטיבן אדאמס (12)18.8
יוסטון רוקטסראסל ווסטברוק (4)ג'יימס הארדן (3)אריק גורדון (7)פי ג'יי טאקר (35)רוברט קובינגטון (61)22.0
לוס אנג'לס קליפרספטריק בברלי (42)פול ג'ורג' (10)קוואי לנארד (15)מרקוס מוריס (14)איביצה זובאץ (32)22.6
פילדלפיה 76'שייק מילטון (54)*ג'וש ריצ'רדסון (40)טוביאס האריס (19)אל הורפורד (3)ג'ואל אמביד (3)23.8
מילווקי באקסאריק בלדסו (18)ווסלי מת'יוס (61)קריס מידלטון (39)יאניס אנטדקומפו (15)ברוק לופז (10)28.6
דאלאס מאבריקססת' קרי (61)טים הארדוואי (24)לוקה דונצ'יץ' (3)*דוריאן פיני-סמית' (61)קריסטפס פורזינגיס (4)30.6
דנבר נאגטסג'מאל מארי (7)טורי קרייג (61)מייקל פורטר ג'וניור (14)פול מילסאפ (47)ניקולה יוקיץ' (41)34
ברוקלין נטסכריס לברט (20)גארט טמפל (61)ג'ו האריס (33)רודניוס קורצוס (40)ג'ארט אלן (22)35.2
טורונטו ראפטורסקייל לאורי (24)פרד ואן וליט (61)או ג'י אנונבי (23)פסקל סיאקם (27)מארק גאסול (48)36.6
מיאמי היטקנדריק נאן (61)ג'ימי באטלר (30)דאנקן רובינסון (61)ג'יי קראודר (34)באם אדביו (14)40.0
יוטה ג'אזדונובן מיטשל (13)ג'ו אינגלס (61)רויס אוניל (61)ג'ואן מורגן (61)רודי גובר (27)*44.6

שחקן בקו בולט – נבחר ע"י הקבוצה.

שחקן נטוי – שיחק את כל קריירת ה-NBA שלו בקבוצה בה משחק היום ולא נבחר בדראפט.

כוכבית – הועבר בטרייד בערב הדראפט

אז מה אומרת הטבלה?

בהתבסס על הטבלה בלבד פורטלנד אלופה, מיאמי ויוטה בתחתית ואורלנדו בטופ 5. הטבלה לא מעידה על בחירות שגויות או נכונות, התנהלות ספציפית של מנג'רים או גיל השחקנים, אבל היא מראה מחלקות פיתוח שחקנים נהדרות – יש כאן 14 שחקנים שכלל לא נבחרו בדראפט.

בחנתי כמה משחקני החמישייה נמצאים בקבוצה שבחרה אותם או בזאת שנתנה להם הזדמנות ראשונה, במקרה של שחקנים שלא נבחרו בדראפט. מתוך 80 שחקנים יש רק 32, 40%, שנמצאים אצל הקבוצה הראשונה שלהם.

נקודה נוספת למחשבה היא הפער בין הקבוצות עם ממוצע בחירות גבוה (כלומר ממוצע נמוך בטבלה), לבין אלה שהחמישיות שלהן מורכבות משחקנים שנבחרו נמוך. מדובר בפער ענק (פי 3-4) שמראה את האומנות של מציאת בחירות נמוכות והחתמת שחקנים שנחשבים לכאלה עם מעט פוטנציאל. כשטורונטו לקחה אליפות בשנה שעברה היא עשתה זאת בלי בחירת לוטרי אחת בסגל וגם השנה אנחנו רואים את רובם ממשיכים, נוסף לשמות כמו טרנס דיוויס וכריס בושיי ששיחקו דקות משמעותיות העונה ולא נבחרו בדראפט.

יש כאן רק 3 בחירות ראשונות בדראפט (מתוך 80 שחקנים). שתים מהן באותה קבוצה בלוס אנג'לס ואחת מהבחירות (פולץ) נחשבת, כרגע, לפלופ. איפה KAT, זאיון, אייטון, וויגינס, וול ואפילו אנטוני בנט? אי שם בקאבו נופשים וצופים בפליאוף…

עכשיו בואו נדבר על ההצלחה של כל קבוצה העונה:

קבוצהחוזק דראפטמספר בחירה ממוצע בחמישייהניצחונות (אחוז הצלחה)
פורטלנד טרייל בלייזרס19.435 (47.3%)
לוס אנג'לס לייקרס214.852 (73.2%)
בוסטון סלטיקס317.048 (67.7%)
אינדיאנה פייסרס417.245 (61.6%)
אורלנדו מג'יק518.233 (45.2%)
אוקלהומה סיטי ת'אנדר618.844 (61.1%)
יוסטון רוקטס722.044 (61.1%)
לוס אנג'לס קליפרס822.649 (68.1%)
פילדלפיה 76'923.843 (58.9%)
מילווקי באקס1028.656 (76.7%)
דאלאס מאבריקס1130.643 (57.3%)
דנבר נאגטס1234.046 (63%)
ברוקלין נטס1335.235 (48.6%)
טורונטו ראפטורס1436.653 (73.6%)
מיאמי היט1540.044 (60.3%)
יוטה ג'אז1644.644 (61.1%)

אני רוצה להרחיב בעיקר על הלייקרס והבלייזרס. הלייקרס היא קבוצה שמדורגת גבוה בטבלת איכות הדראפט ובכמות הנצחונות העונתית שלה, אבל לא בחרה אף אחד משחקני החמישייה שלה (על אף ששניים מהם נבחרו במקום הראשון), מה שמעיד בעיניי על החוזק שלה כקבוצה בשוק נחשק ועשיר כמו ל"א. מבין עשרת מקבלי הדקות המובילים של הלייקרס יש רק שניים ששיחקו בקבוצה כל הקריירה – אחד עבר בטרייד בערב הדראפט (קייל קוזמה) והשני, אלכס קרוסו, לא נבחר בדראפט.

פורטלנד מדורגת גם גבוה בטבלה וכמות הניצחונות העונתית שלה נמוכה, אבל שלושה שחקנים מתוך החמישייה נבחרו באופן "אורגני" ונשארו בקבוצה. דבר זה לא מעיד באופן חד משמעי על ניהול הקבוצה (שהגיעה בשנה שעברה לגמר המערב), אבל חשוב לזכור ששני שחקניה הבכירים, לילארד ומקולום, בחרו להאריך את החוזה שלהם ולהישאר נאמנים לקבוצה ולעיר. 

יוטה, טורונטו ומיאמי הן קבוצות שאפשר ללמוד עליהן מהניתוח הזה, ויש להן מספר דברים במשותף: דירוג נמוך בטבלה של איכות הדראפט לעומת כמות נצחונות גבוהה, כאשר כמעט כל שחקני החמישייה הם בחירה של המועדונים או שחקנים שהם החתימו לאחר שלא נבחרו בדראפט. בעיניי, זה מעיד על התנהלות נכונה ובנייה מעולה, למרות עזיבת כוכבים לקבוצות אחרות (קוואי מטורונטו לקליפרס, לברון שעזב ממיאמי חזרה לקליבלנד והייוארד, אחד השחקנים הטובים שהיו ליוטה במהלך השנים, בחר לעבור לבוסטון כשחקן חופשי). לסיכום אין ספק שאפשר להגדיר בחירת דראפט גבוהה כיתרון, אבל מועדונים טובים יצליחו לבנות את עצמם גם מבחירות בסיבוב השני או משחקנים שלא נבחרו בדראפט.

לפוסט הזה יש 7 תגובות

  1. סלח לי אבל זה סוג של סילוף נתונים.
    קבוצה כמו הלייקרס למשל ששתי הכוכבים הבלעדיים שלה הם בחירה מס' 1 זה צריך להיות משוקלל בצורה כלשהי, וכל האנדראפטד זה ממש מטה את המספר.. תראה את בוסטון 4 שחקנים טופ 10, ואחד 61 מראה בחירה ממוצעת של 17 שלכאורה נראית תמימה על הנייר. לא להכניס את סימונס ווסטברוק שלמעשה עזרו לדירוג הקבוצה שלהם ולעצם הגעתם לאן שהגיעו זה גם סילוף רציני. (מילא דוראנט ואירווינג, אם חיפשת מדורגים גבוה מאוד שלא בקאבו, אז הם בעצם פצועים) דאלאס אותו סיפור שתי הכוכבים הבלעדיים הם בחירות מאוד גבוהות בדראפט, זה נכון שיש פלופים בבחירות גבוהות וישנם הפתעות בבחירות נמוכות או אנדראפטד, אבל עדיין בחירה גבוהה= אופציה טובה יותר לסופרסטאר עתידי. אם תוסיף בחירה גבוהה לצוות סקאוטינג טוב ( גולדן סטייט, בוסטון למשל) תקבל בכלל אחוזים גבוהים מאוד לשחקן רציני על בחירה בלוטרי. נראה השנה מי גולדן יבחרו ואני מבטיח לך שהוא יהיה כוכב בשנים הקרובות.

  2. מאמר טוב. זה שיש יותר שחקנים שלא נבחרו בדראפט מבחירות ראשונות בחמישיות מרשים, אבל הדראפט עדיין חשוב – הוא מאפשר לך להגיע לשחקנים טובים יותר. הגדולה של מועדונים חכמים כמו מיאמי והראפטורס שמצליחים לדוג כשרונות צעירים שנה אחרי שנה גם בלי בחירות גבוהות

  3. התגובה שמעל יש בה חלק אמיתי, אבל הנבואה בדראפט הייתה תמיד קשה אלא במקרים של סופרסטארים בתיכון. איתם – עם הסופרסטארים מהרמה של MVP בטורניר מקדונלדג – אני לא מכיר יותר ממקרים בודדים ממש של טעויות נחרצות. סקטאוטינג זה מין מדע מעורב עם 'הרגשה', ופסיכולוגיה

  4. הממוצע של הבחירה וטריידים זה נתון מטעה. היכולת להצליח בבחירות חשובה מכמות הבחירות הגבוהות. בשביל לקבל שחקנים טובים בטרייד אתה צריך נכסים לתת עבורם וכן הלאה…

  5. מאמר מעניין, מאתגר ומעורר מחשבה. תודה רבה אורי!!
    .
    כמה נקודות:
    .
    אני חושב שנקודת המבט הבסיסית כאן, ההסתכלות על השחקנים שמשחקים בכל קבוצה ובדיקת הזיקה של בחירות הדראפט בהן נבחרו להצלחה הקבוצתית, היא מעניינת מאד. מה שכן, אני חושב שהסתכלות על כלל השחקנים/בחירות, כקבוצה אחת, היא לא מספיק מדויקת. כלומר, לדעתי כשמסתכלים על רוסטר כדאי להבדיל בין הכוכבים בו לבין השאר (שחקני חמישייה וגם שחקני רוטציה מרכזיים), מאחר ולכוכבים יש חשיבות קריטית להצלחה של הקבוצה בכלל, וברמות הגבוהות של הפלייאוף בפרט.
    .
    במובן זה, ההתייחסות לממוצע קצת מטעה לדעתי. נסתכל למשל על דאלאס – ממוצע 30, שהוא יחסית גבוה, אבל הפיזור של הבחירות הוא מאד חד – יש להם שתי בחירות גבוהות, וכל השאר, בערך, נמוכות. אבל שתי הבחירות הגבוהות האלו הן הן אלו שהופכות אותם לקבוצה טובה. תוציא את לוקה מדאלאס והיא נמצאת במקום אחר לגמרי. תוציא את פורזי מדאלאס והיא מפסידה את לקליפרס אחרי שהובילה במשחק. אבל אם תוציא את אחד השחקנים האחרים, כנראה שלא תהיה לכך השפעה ניכרת – במקום סת' קרי יעלה ויבוא מישהו אחר. פחות קריטי.
    .
    עוד משהו שצריך לקחת בחשבון זה את הגיל, או לפחות הכשירות הנוכחית, של השחקנים. אם ניקח את פורטלנד לדוגמא – כרמלו, בחירה מספר 3, מוריד להם מאד את הממוצע – אבל בפועל, הוא לא תורם כמו בחירה גבוהה בשיא הקריירה שלה. מזווית אחרת – תוסיף את כרמלו של 2010 לפורטלנד של 2020 ותקבל "וואחד" קונטנדרית, אבל כרמלו 2020, שהוא בחירה 3 בדיוק כמו כרמלו 2010, הוא בסך הכל שחקן משלים ולא יותר מזה. לא כולם לברון.
    .
    בנוגע ל"אמנות הבחירה", וגם ל"אמנות ההשארה בקבוצה" אני מסכים איתך במאה אחוז שזה חשוב, אבל זה לא סותר את חשיבות הבחירות הגבוהות. כלומר מי שלא יודע לבחור, ו/או לא יודע להשאיר את הכשרונות שגייס בקבוצה שלו – יפגע. זה נכון מאד. ומי שיודע לבחור נכון, ולהשאיר את מי שבחר בקבוצה שלו – ירוויח. גם זה נכון מאד. אבל הפרמטר הזה, כשלעצמו, אין בו בהכרח כדי לפצות על גובה הבחירות. על מנת להצליח מועדון צריך, לדעתי, גם לנסות להשיג בחירות גבוהות, גם לבחור נכון, וגם להשאיר את הכוכבים בקבוצה שלו. אבל אם יש לך רק בחירות נמוכות, גם אם תבחר אותן נכון ותשאיר אותן אצלך, תתקשה להצליח ברמות הגבוהות ביותר, ושוב, בעיקר בגלל שתתקשה לגייס כוכבים. יש כאן כמובן כוכבית של "שווקים אטרקטיביים" – אלה מצליחים לעתים לגייס כוכבים גם בלי לבחור אותם בדראפט, אבל רוב המועדונים אינם מצליחים, לפחות לפי שעה, לעשות זאת.
    לכן לדעתי, צריך לחדד למה הכוונה בשורה התחתונה – "מועדונים טובים יצליחו לבנות את עצמם גם מבחירות בסיבוב השני או משחקנים שלא נבחרו בדראפט" – אם אתה מתכוון לרוסטר תחרותי מסביב לכוכב, אני מסכים לחלוטין – אפשר לגייס שחקני הרכב ורוטציה בשוק החופשי, בגיוס שלא דרך הדראפט, ודרך טריידים, ובמובן זה חשיבותו של הדראפט מוגבלת, אבל הסבירות להצליח לבנות את הליבה של קבוצה תחרותית – סופרסטארים – ללא בחירות גבוהות היא מאד מאד נמוכה. כך שאם אתה רוצה להצליח ברמות הגבוהות ביותר, ואתה לא נמצא בשוק אטרטקטיבי – לבחירות גבוהות יש חשיבות קריטית עבורך.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט