פרק 163: הכנה לפלייאוף ואדושם קייסי / דה סוויפ (עם רועי ויינברג)

פרק ספיישל כפול לכבוד הפלייאוף שמתחיל הלילה, שהוא המהות של דה סוויפ: חוסר יכולת בסיסית בהפקת רדיו איכותי שתמיד איכשהו משפר את התכנית עבורכם, ובין לבין אל תדאגו קיבלתם ניתוח מקצועי של הסדרות שיכין אתכם יופי למשחקים. רועי ויינברג הצטרף להקלטה.

נרשמתם לבראקט הפלייאוף של הופס?

חלק א':

טיימקוד:

3:00 – סקרים
5:15 – מבזק
6:55 – רשמים
9:25 – פלייאוף מזרח
25:04 – פאטווה
27:20 – העתיד של ניו אורלינס
40:45 – הרשימה: שמות טובים בכדורגל עולמי
49:05 – משהו מצחיק מהשבוע בספורט

הנקודות של ויינברג:

טורונטו-ברוקלין: ברוקלין יכולה להוציא משחק. בבועה הם זרקו המון שלשות, יותר מ-40 למשחק, וטורונטו נתנה ליריבות שלה לזרוק יותר שלשות מכל קבוצה אחרת חוץ ממילווקי העונה. אנחנו יכולים לראות אותם זורקים 45 או 50 שלשות למשחק בסדרה הזאת, ויש סיכוי שבאחד מ-4 המשחקים הראשונים הן יכנסו באחוז מספיק טוב.

מילווקי-אורלנדו: משחקים באווירת פלייאוף למילווקי ובלי חשיבות לאורלנדו. קבוצה שלא מושכת אהדה, שנאה או אחת שכיף לראות. 4 משחקים שיכניסו את הבאקס לכושר, לא הרבה מעבר (וחבל שפניקס לא שם במקומה).

בוסטון-פילדלפיה: ווקר היה לא רע במשחק האחרון של הסלטיקס ויכול לקבל דקות בהדרגה בסדרה. אני לא חושב שיש לבוסטון את הכלים לעצור את אמביד אבל כן להתיש אותו והייתי רוצה לראות אותם משחקים עם חמשת השחקנים הכי טובים שלהם (ווקר, סמארט, בראון, היווארד וטייטום) במקביל. הבעיות של פילדלפיה בהגנה גדולות יותר.

מיאמי-אינדיאנה: שתי הקבוצות מגיעות אחרי פציעות כשמיאמי עמוקה יותר ובריאה יותר. זה יכול להשפיע בפלייאוף ויש לה הרבה אפשרויות מבחינת ההתאמות ההגנתיות, פייבוריטית לניצחון כאן.

חלק ב' – מערב:

טיימקוד:

00:30 – פלייאוף מערב
35:05 – רגעים איקונים: יוסטון
43:40 – דבירים לא ידעתם
45:30 – שלוש ורק שלוש

הנקודות של ויינברג:

לייקרס-בלייזרס: אין לפורטלנד את העומק או הכלים ההגנתיים בשביל לעצור את לברון והלייקרס (בהנחה שהוא יוכל להגיע ל"פלייאוף מוד" מהשנים הקודמות). הייתי רוצה לראות את אנטוני דיוויס מגיע מהצבע לשמור על לילארד כל פעם שהוא מתקרב לחדירה ושומר ארוך יותר, כמו דני גרין, על לילארד כדי לכפות עליו זריקות מהלוגו.

דנבר-יוטה: הנשק הטוב ביותר של יוטה בסדרה הזאת יכול להיות הגנה אזורית שתמנע את הבעיה החוזרת של הג'אז כשמוציאים את גובר מהצבע. דנבר קבוצה בינונית מהשלוש ועדיף ליוטה להמר על הקליעות שלה משם, לתת לרויס אוניל לשמור על יוקיץ' כשהוא רחוק מהפוסט ולתת לגובר להקשות על התנועה של יוקיץ' או פורטר בטבעת.

אוקלהומה-יוסטון: הרוקטס לא מספיק טובים בלי ווסטברוק בשביל לנצח את זה ופעם נוספת פציעות מונעות מהם לממש את הפוטנציאל האמיתי של הקבוצה. יש לת'אנדר מספיק שומרים לזרוק על הארדן והקליעה של כל השחקנים מסביבו, בפרט אריק גורדון, לא מספיק יציבה או מוכחת בשביל סגנון המשחק הזה, במיוחד בלי ווסטברוק.

קליפרס-מאבריקס: הנשק הטוב ביותר של דאלאס הוא חפירות של פורזינגיס בצבע כשאין לה מספר 3 מספיק טוב ויכול להיות שנראה שמירה כפולה של קוואי לנארד ופול ג'ורג', או פטריק בברלי וקוואי לנארד, על לוקה דונצ'יץ'. הוא לא עשה את זה מספיק בעונה הסדירה ואני לא חושב שבצבע זה ישתנה, 4:0 לקליפרס.

לפוסט הזה יש 2 תגובות

  1. תודה חברים, אחלה תכנית כפולה!
    .
    חבר שלי כל כך אהב את השם אדורם ואת השחקן שהוא קרא לכלבה שלו אדורם, מפדח לספר את זה לקייסי עצמו
    .
    רועי היה מצוין, תחתימו לחוזה רוקי בהקדם.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט