שאלה לכל קבוצה / חיים

לקראת הפלייאוף שמתחיל היום, כל אחת מהקבוצות שהעפילו בסופו של דבר צריכה להתמודד עם כמה סימני שאלה סביב היכולת של הקבוצה להצליח גם בפלייאוף. עבור כל קבוצה אציג שאלה אחת ואציע דרך התמודדות עם אותה שאלה. נתחיל במזרח לפי הדירוג, ואחר כך נעבור למערב:

מילוווקי: מי מספר 2?
יש הרבה שחקנים טובים בבאקס מסביב ליאניס, אבל השאלה היא מי מהם יקח על עצמו את התפקיד להנהיג בדקות המנוחה של יאניס או במשחקים שההגנה תתמקד בו. שתי האפשרויות הן מידלטון וברוק לופז, ונראה שכרגע לופז בכושר טוב יותר. לרוב היריבות הצפויות של מילווקי יש סנטר שמשחק בעיקר בצבע בהגנה, והקליעה של לופז שנראית מצוין בבועה עשויה לפתוח את הצבע ליאניס והאחרים, כך שההמלצה שלי היא לשחק על לופז יותר.

טורונטו: מי מספר אחד?
בפלייאוף שעבר ההתקפה של הראפטורס עברה דרך קוואי באפן קיצוני, בעיקר בשלבים הראשונים שלו, והפעם הם יצטרכו למצוא אחרים שיבואו לידי ביטוי. יש יתרונות בהתקפה המאוזנת של הקנדים, אבל הם יצטרכו למצוא את האחד שיקח על עצמו ברגעי הצורך, כאשר האפשרויות הבולטות הן לאורי, ואן וליט וסיאקם. כמובן שאפשר להתאים את זה לכל משחק, אבל נדמה לי שקייל לאורי הוא האפשרות הכי טובה, בעיקר בתור האיש שעשה את זה בעבר ומחזיק בניסיון הדרוש, ועכשיו גם מגיע עם יותר ביטחון.

בוסטון: מי המנהיג של הקבוצה?
ג'ייסון טייטום הוא הסקורר המוביל, גורדון היווארד עם הכי הרבה ניסיון פלייאוף וקמבה עם הכי הרבה ניסיון בהובלת קבוצה. השאלה של בוסטון היא מי מהם המנהיג שלוקח על עצמו והכל קם או נופל עליו. לכאורה, התשובה המתבקשת היא טייטום, אבל נדמה לי שדווקא בפלייאוף יהיה נכון לתת לקמבה את המושכות, מכיוון שהוא הוכיח שהוא יודע להוביל קבוצה, ואולי גם בגלל מאצ'-אפ הגנתי קצת יותר נוח כנראה נגד רוב היריבות הצפויות.

מיאמי: כמה ג'ימי באטלר שווה?
ג'ימי באטלר הוא כבר כמה שנים מבין אלו שמתלבטים עליהם עד כמה הם כוכבים, והאם הם מסוגלים להוביל קבוצה בכוחות עצמם. בפלייאוף שעבר באטלר היה השחקן הטוב ביותר של פילדלפיה, אבל היו לידו הרבה "כוכבים", והפעם הוא עם צוות מסייע שאמור להתאים למידותיו. ספולסטרה יצטרך לגרום לבאטלר לזרוק יותר מאשר בעונה הסדירה, כי הוא יצטרך להנהיג ולהוביל, והוא יצטרך לקבל את הביטחון שהוא אכן יכול לעשות את זה.

אינדיאנה: מי מייצר נקודות על בסיס קבוע?
טי ג'יי וורן הוא הסקורר הבולט של אינדיאנה בבועה, אבל ראינו אותו מתקשה נגד באטלר, וההשוואה לבוגדנוביץ' של העונה שעברה היא חיובית עבורו, אבל שלילית עבור הפייסרס כקבוצה שלא רוצה לשחזר את מה שהיה בהתקפה שלה בפלייאוף הקודם. בינתיים אולדיפו חזר לשחק, ונדמה לי שכדאי לפייסרס לנסות להכניס אותו יותר לעניינים, כי הוא הוכיח שהוא כן יכול להוביל התקפה של קבוצה בפלייאוף. מצב קשה גם יגרום להרכבים הגנתיים יותר של מיאמי, מה שיעשה גם את העבודה ההגנתי של אינדיאנה לקלה יותר.

פילדלפיה: איך שומרים על אמביד בריא?
המאצ'-אפ נגד בוסטון אמור לעבוד לטובתם בעיקר בגלל אמביד, אבל הוא מצליח להיפצע כמעט בכל משחק, וברט בראון צריך לשאול את עצמו איך לשמור על אמביד. כמובן שהפתרון המרכזי הוא הגבלת דקות, אבל כאן הסיקרס יצטרכו לדייק בשאלה מי נמצא על המגרש בדקות של אמביד, כלומר קלעים מבחוץ, ומי נמצא על המגרש בדקות האחרות, וכאן זה השחקנים היוצרים האחרים, האריס וריצ'רדסון. היתרון של אמביד יבוא לידי ביטוי רק אם ינצלו אותו נכון.

ברוקלין: איך מייצרים נקודות נגד ההגנה של טורונטו?
הנטס אמנם קולעים כמעט 120 נקודות למשחק בבועה, אבל נגד ההגנה של טורונטו הם לא יגיעו לשם. השאלה היא איך הם כן מייצרים נקודות, כדי לא ללכת הביתה בסוויפ קל. הפתרון המתבקש הוא כמובן קליעה מחוץ לקשת, ובשביל למקסם את זה אולי יהיה נכון לברוקלין לנסות הרכבים עם 5 קלעים מחוץ לקשת בדקות המנוחה של ג'ארט אלן, כי גאסול ואיבקה עשויים להתקשות נגד גבוה שמשחק מחוץ לקשת.

אורלנדו: איך עוצרים את יאניס?
השומר המרכזי הולך להיות כמובן ארון גורדון, אבל השאלה של אורלנדו היא על איזה שחקנים של מילווקי להמר מתי שמביאים עזרה. אריק בלדסו היה חלש יותר בשני הפלייאופים הקודמים של מילווקי, והוא היה השחקן עליו היריבות הימרו, ולרוב זה עבד, אבל סטיב קליפורד יהיה חייב לשים לב להתרחשויות על הפרקט כדי לזהות מתי, איך ומי צריך להביא עזרה. בהתקפה אולי כדאי לנסות לערב את יאניס במהלכים עם ווצ'ביץ' שיכול להדביק לו עבירות.

לייקרס: מי הצלע השלישית?
לברון ודיוויס אמנם הורידו הילוך בבועה, אבל על שניהם כנראה אפשר לסמוך שיעלו הילוך חזרה עם תחילת הפלייאוף, או מתי שיהיה צורך. השאלה היא מי יכול לעזור להם באופן שיטתי. בהגנה יש כמה אפשרויות טובות, אבל הרבה סימני שאלה יש בהתקפה, ובראשם קוזמה שיכול להיות צלע שלישית חשובה, אבל גם יכול לעשות נזק. כאן ההמלצה שלי היא לשתף את קוזמה כמה שיותר בהתחלה ולסדר לו מצבים טובים, מה שיכניס אותו לעניינים, וצמד הכוכבים ימתין עם הזריקות שלו לשלבים מאוחרים יותר.

קליפרס: איך ההגנה תעבוד?:
קוואי הצליח להוביל התקפה שלקחה אליפות בפלייאוף הקודם, והפעם הכישרון לצידו גדול יותר, כך שהחששות הם בצד השני של המגרש. מבחינת כישרון הגנתי הקליפרס אמורים להיות הכי טובים בליגה, אבל התיאום בין שחקני הקליפרס לא מספיק טוב, והם יצטרכו לבנות תיאום כזה מהר, לפני שלוקה יקבל הזדמנויות נוחות. כאן יכול להיות שהפתרון יהיה ללכת על הרכבים של בברלי, ג'ורג', קוואי ומוריס ביחד, לא משנה ביחד עם מי, ותיאום הגנתי משופר של הרביעייה הזאת יעשה צרות לכל קבוצה ולכל שחקן.

דנבר: האם מארי ופורטר יכולים להיות 2 ו-3?
יוקיץ' היה נפלא בפלייאוף שעבר, למרות החטאות עונשין בקלאץ', ומארי נתן משחקים מצוינים, אבל היה מאוד לא יציב. עכשיו מארי ומייקל פורטר רוצים להוכיח שהם יכולים להיות מה שחסר ליד יוקיץ' עבור קונטנדרית. כאן דרך הטיפול שונה עבור כל אחד מהם, כאשר פורטר צריך לקבל כמה שיותר דקות לצד יוקיץ' שיודע לנצל את התנועה שלו ללא כדור, ואילו למארי עדיף דווקא לקבל דקות ללא הג'וקר, מה שיאפשר לו לקחת על עצמו יותר ולהיכנס לעניינים התקפית.

יוסטון: איך מנצלים את ווסטברוק והארדן יחד הכי טוב?
קודם כל, הפרדת דקות תאפשר לכל אחד מהם להביע את עצמו באופן אופטימלי בדקות שלו לבד, ויוסטון לא יישארו עם הרכבים שנועדו רק לירות שלשות. בדקות המשותפות של השניים, הם כמובן יצטרכו לחלק ביניהם את הכדור, וכל אחד מהם יצטרך למשוך שומר, מה שימנע דאבל-אפ. במקרה של הארדן זה מספיק לעמוד מספיק קרוב לקשת, כי לא ישאירו אותו פנוי לשלשה, ואילו ווסטברוק יצטרך מדי פעם לעשות תנועה ללא כדור כדי לפתוח להארדן אפשרויות ולמנוע עזרה קלה מהשחקן שלו.

אוקלהומה: כמה כריס פול מסוגל להחזיק?
הפלייאוף הזה יהיה העשירי ברציפות של כריס פול, וה-12 בסך הכל בקריירה, אבל ב-3 מ-5 השנים האחרונות פול החמיץ משחקי פלייאוף בגלל פציעות. השאלה של אוקלהומה היא איך אפשר להוריד עומס מפול, על מנת להשאיר אותו בריא, מה שיתן להם סיכוי להפתיע ולהתקדם בפלייאוף. אני הייתי מציע לבילי דונובן לתת לפול לשחק כמה שיותר עם שחקני מטרה אחרים – שג"א, שרודר וגלינארי, מה שישחרר ממנו את העומס בקליעה, ויאפשר לו להתמקד בהנעת ההתקפה הכללית של הת'אנדר. בדקות האחרונות של משחקים מצופה מפול להעלות הילוך בהתקפה, ואז להתאים אליו דווקא הרכב הגנתי שיאפשר לו להשקיע יותר בהתקפה.

יוטה: איך משאירים את גובר בצבע?
ראינו בפלייאופים הקודמים שקבוצות שהצליחו למשוך את גובר מחוץ לצבע, כלומר גולדן סטייט ויוסטון, הצליחו גם לצמצם משמעותית את האפקטיביות שלו. נגד יוקיץ' זה יהיה כנראה פחות נורא, למרות שגם הג'וקר יודע לשחק בחוץ, אבל הג'אז צריכים למצוא דרכים לנצל את היתרונות ההגנתיים של גובר. פתרון אפשרי כאן הוא שימוש בהגנה אזורית, מה שיאפשר לגובר להישאר בצבע. שאר השחקנים של יוטה יוכלו למצוא את הדרך להתמודד מחוץ לקשת, וגובר יוכל לנטרל את האיומים על הצבע.

דאלאס: איפה הצוות המסייע?
שני כוכבים ברורים יש לדאלאס בדמות דונצ'יץ' ופורזינגיס, ושניהם מגיעים בכושר אישי טוב לפלייאוף, אבל הקבוצה קצת מקרטעת, ולא ברור מי עוד יכול לייצר נקודות על בסיס קבוע, ונגד הקליפרס יהיה בזה צורך. טים הארדאווי ג'וניור הוא כמובן האפשרות הראשית, ובמקרה שלו זה עובר דרך דקות שלו בלי לוקה, מה שיאפשר לו לקחת יותר את הכדור. המאבס יצטרכו כמובן קלעים מבחוץ, בעיקר ליד לוקה שיקבל שמירות כפולות. פתרון נוסף, לזמנים מוגבלים, אבל עדיין, הוא בובאן. בדקות עם שחקני הגנה טובים שיחפו עליו, בובאן יכול לייצר הרבה נקודות בקצת זמן, ואם יש לקליפרס חיסרון הגנתי אז זה מול שחקנים מהסוג של הענק.

פורטלנד: איך מונעים דאבל-אפ על לילארד?
הבלייזרס חייבים להקיף את לילארד בקלעים. ההרכב של לילארד, מקולום, טרנט, מלו ונורקיץ' יכול להיות מאוד מסוכן התקפית עבור כל יריבה, והבלייזרס יצטרכו למצוא את שחקני הספסל שיוכלו לספק קליעה. נגד הלייקרס השאלה המרתקת היא כמה סטוטס ינסה להתאים את עצמו ליריבה ולשחק הרבה עם 2 גבוהים – קולינס ונורקיץ', או אפילו וויטסייד ונורקיץ' יחד נגד הקו הקדמי של הלייקרס, או שהוא ינסה בעיקר להחביא שומר על מגי או הווארד ויקווה שהקו האחורי שלו ינצח את הקו הקדמי של הלייקרס.

לפוסט הזה יש 30 תגובות

  1. יופי של שאלות. הבעיה הגדולה של פורטלנד זה עומק שלא קיים. החמישיה שאין לה הגנה, יש לה לפחות התקפה קטלנית, יכולה להשתוות ליריבה, אבל במנוחות אין שום עומק. הם יפסידו ללייקרס רק בגלל זה (למרות שגם להם אין כזה עומק נפלא)

    1. יש לבלייזרס 7 שחקנים שמקבלים דקות קבועות: ללארד, מקולום, מלו, קולינס, נורקיץ', וויטסייד וטרנט. הזוניה הוא השחקן השמיני שמקבל דקות בודדות לפעמים, ואולי הוא וסיימונס יכולים לתרום קליעה מבחוץ שתקשה על הלייקרס.

  2. פוסט מצוין ומקיף. תודה רבה חיים.
    .
    לראשונה מזה זמן אני מגיע לפלייאוף "אובייקטיבי", ואחד השינויים הכרוכים בכך הוא שאני רואה עד כמה הסיבוב הראשון "לא מותח" – למעט יוסטון-אוקלהומה, ואולי גם בוסטון-פילי, כל הסדרות נראות לי "סגורות" במידה כזו או אחרת.
    .
    בן גוריון אמר פעם "אם אין פתרון, אז אין בעיה", כלומר בעיה שאי אפשר לפתור הופכת למשהו שאין טעם להתעסק איתו. כנראה שהוא לא חשב דווקא על יאניס נגד אורלנדו, אבל קשה לי לחשוב על דוגמה מתאימה יותר.

    1. דווקא אורלנדו בנויה הגנתית לא רע להתמודד עם יאניס – גורדון שומר מתאים, ווצ'ביץ' יודע לעזור בצבע וההגנה הקבוצתית די טובה. השאלה היא לא האם להביא שמירות כפולות, אלא איך ועל הקליעה של מי להמר.
      לגבי הסיבוב הראשון – לפעמים זה ככה ולפעמים דווקא הסיבוב השני הוא "לא מותח". ככל שזה קורה בשלב מוקדם יותר המסר הוא שיש כנראה יותר מועמדות לאליפות.

    2. אני חושב שאינדאנה תתן פייט למיאמי.
      במערב לדעתי פורטלנד תתן פייט לליקרס.
      יוטה-דנבר תהיה יופי של סדרה
      ואולי אולי גם דאלאס תתן פייט

  3. תודה חיים. יופי של שאלות העלת כאן .
    טורונטו: מי מספר אחד? בעיניי חד משמעית דווקא ואן ליט. חושב שבדק' ההכרעה הוא חייב להיות הגו טו גאי שלהם.
    לייקרס: מי הצלע השלישית? על פניו בעיניי אמור להיות קוזמה. לא אופתע אם בפועל זה יהיה דווקא אחד הוותיקים יותר מוריס, גרין או אפילו וויטרס שנראה לא רע בבועה.
    יוסטון: איך מנצלים את ווסטברוק והארדן יחד הכי טוב? האמת פשוט ממשיכים כמו שהיה עד עכשיו מאז המעבר להרכב הסמול בול, עובד לא רע בכלל גם ששניהם יחד.

    1. תודה.
      טורונטו: העליתי אותו בתור אפשרות, אבל ראינו בפלייאוף הקודם כמה הוא לא יציב, וכמה הוא הצליח להשפיע בתור אקס-פקטור.
      לייקרס: אני מסכים שש עוד אפשרויות לא רעות, אבל לדעתי הלייקרס צריכים לחפש את קוזמה, והאחרים יסתדרו עם לחכות בפינה למסירה.
      יוסטון: הרוקטס אכן עשו עד כה עבודה טובה, אבל הפלייאוף זה סיפור שונה, כי ההגנות מכינות תכנית עבודה מסודרת יותר.

            1. כל מי שעולה על הפרקט יכול.

            1. כמו שאמרתי – זה תמיד תלוי למי אתה משווה.
              אני מזכיר שלידו על הספסל יושב ג'יי אר סמית'…

            2. אבל כן…

  4. אחלה שאלות.
    אםצסטוטס חפץ חיים שיזרוק את וויטסייד לקצה הספספל. מיותר לגמרי.
    הלייקרס יבנו על ימים של וויטרס/גיי אר/גרין. מספיק שאחד תופס יום משלוש, יזה יעשה את העבודה.

    1. אין לבלייזרס סגל כדי לזרוק את וויטסייד לספסל. הוא בכל מקרה חייב להיות המחליף של נורקיץ' ואולי גם לתרום עוד דקות.
      אם נחבר את הפלייאוף האחרון של כל אחד מהשלושה שציינת, אז יש 26 משחקי דאבל-פיגרס, שזה בהחלט מספיק, אבל במקרה של וויטרס זה היה לפני 4 שנים, ג'יי אר שיחק מאז 17 משחקים, ודני גרין היה שחקן ההתקפה הגרוע ביותר של טורונטו, מה שסידר לו הרבה מבטים פנויים, אותם הוא לא יקבל הפעם. אני מאמין שיהיו משחקים שזה יספיק ללייקרס, אבל השאלה היא כמה, ואני משער שלא הרבה.

  5. בינתיים ביוסטון החליטו להפריד לחלוטין את הדקות של ווסטברוק והארדן.
    בינתיים הארדן ישחק אם זה יילך אז ווסטברוק יחליף איתו…

  6. שאלות טובות. ננסה לתת לחלק מהן תשובות.
    .
    מידלטון מספר 2 של הבאקס. השחקן השני הכי טוב ואחד שמתעלה בפלייאוף, בלט גם בפלייאוף שעבר וגם בסדרה ב-2018 נגד בוסטון. צריך לקבל את הכדור יותר גם בדקות לצד יאניס.
    .
    כנראה סיאקם מספר 1, למרות שאני הייתי הולך עם מי שחם – בין אם זה לאורי או ואן וליט הקלאץ'.
    .
    בוסטון – טייטום. השחקן הכי מוכשר שלהם, אבל היכולת שלהם להחליף את הגו-טו-גאי לפי מי שחם משמעותית במיוחד לפלייאוף. אני לא חושב שיש קונצזוס בקשר לשחקן השני הכי טוב שלהם אחריו.
    .
    פורטר אחד השחקנים שהכי מסקרנים אותי בפלייאוף. אני חושב שאם יוטה תשאיר את גובר בצבע עם משהו בסגנון של אזורית היא תצליח גם לעצור אותו

    1. מידלטון וסיאקם הם שני מקרים די הפוכים – סיאקם התקשה מאוד בפלייאוף שעבר נגד הגנות שהתמקדו בו, במיוחד כששלחו אליו את איגודלה, אבל היה מצוין נגד קבוצות שהתמקדו בקוואי ובגארדים. מידלטון דווקא הסתדר עם הגנות שהתמקדו בו בעבר בפלייאוף, אבל דווקא במקרים שקצת שכחו ממנו הוא התקשה יותר.

      טייטום השחקן הכי טוב של בוסטון, אבל קמבה בפלייאוף יכול להיות משהו מאוד מיוחד – יש לו 21.5 נקודות בממוצע בפלייאוף, וזה עם 4 משחקים בגיל 23 ועוד 7 בגיל 25. עכשיו הוא בשיא הקריירה ותמיד היה שחקן קלאץ'.

  7. שאלות מצוינות.
    אני לא רואה בחיסרון של גוטו גאי בטורונטו חיסרון אלא יתרון. לכל אחד שם יש מספיק ותק ובטחון כדי לקחת עליו מהלך מנצח.

  8. אחלה טור ואחלה שאלות. פורטלנד מול לייקרס זה באמת קבוצה עם קו אחורי מצויין מול קבוצה עם קו קדמי מפחיד.

    1. ונורקיץ כלעצמו לא פרייר בכלל, אבל מול קומבינציה של דייויס+מגי/האווארד, כשלידו יש את מלו, לא באמת ניתן לעצור את דייויס, ולהיפך, הקומבינציות הללו של לייקרס חזקות מאוד גם בהגנה, אז נורקיץ יתקשה לעשות נקודות.

      1. גם לברון ג'יימס שמשחק רכז הוא קו קדמי לטעמי… אם לילארד ומקולום באים בפוקוס שהם הציגו עד עכשיו אז יש פוטנציאל לסדרה הזו.

  9. חושבני שקמבה צריך להוכיח שהוא המנהיג.
    איכשהו בבועה הוא לא הראה איזה מנהיג הוא. מקווה שמול פיחלי (חית עם שווא) הוא יוכיח שהוא אכן מנהיג…

כתיבת תגובה

סגירת תפריט