בועת הפתעה – הקונטנדריות השקטות / אורי הדר

הפלייאוף העונה, יותר מאי פעם, יוצא דופן בעקבות הנסיבות הלא רגילות שהבועה מספקת, דבר שמרמז על תוצאות יוצאות דופן ולדעתי גם על אלופה לא צפויה. במשך העונה דובר בעיקר על 3 פייבוריטיות עיקריות: באקס, לייקרס והקליפרס. הם נחשבו רמה המעל הליגה, אבל הפסקת הליגה בעקבות הקורונה עירערה את עליונן של הקבוצות- ללייקרס ולבאקס לקח זמן להכנס לקצב ולשתי הקבוצות חסרים שחקנים משמעותים. סביב הקליפרס ריחפה כל העונה סוגיית הפציעות של הכוכבים, בתוספת תקרית הכנפיים ה"פיקנטית" של לו וויל והחסרון של מונטרז הראל – וגם הם בסימן שאלה. לכן בעיני יש כמה קבוצות שיכולות לטעון לכתר ולהפתיע את עולם הכדורסל.

כל הנתונים בכתבה לא כוללים את משחקי הלילה האחרון (בין ה-13 ל-14 לאוגוסט)

טורונטו ראפטורס

מאזן: 19-52, המקום השני במזרח.

עונה שעברה: אליפות ראשונה בתולדות המועדון (כש-MVP הגמר ושחקן חמישייה נוסף, קוואי לנארד ודני גרין, עזבו את הקבוצה).

המספר הנוסף: היעילות ההגנתית השנייה בטיבה בליגה, סופגים 104.6 נקודות ל-100 מהלכים.

לאורך כל העונה הראפטורס הראו נחישות של אלופה למרות שסבלו ממכת פציעות. סיאקם פתח את העונה בסערה, פרד ואן ווליט ולאורי המשיכו את היכולת המצוינת מהפלייאוף וניק נרס הפך למאמן הטוב בליגה. הוורסטיליות בהגנה של האלופה הוא משהו שלא רואים כל יום בנוף ה-NBA. מול כל קבוצה קואץ' נרס משתמש בסכמות הגנתיות שונות: אזוריות מול קבוצות כמו פילי, לחץ על כל המגרש כמו בדומה למה שעשה מול דאלאס במשחק שבו פיגרו ביותר מ-20 נק' ברבע הרביעי ולבסוף בזכות הלחץ ניצחו. נגד טורונטו שומרים ארוכים וממושמעים שמצליחים לחפות על רוטציות ולסגור על קלעי שלוש בצורה נהדרת (מקום ראשון בליגה באחוזי יריבה לשלוש, 33.5%, כש-41% מהזריקות נגדן מחוץ לקשת, המקום הראשון בליגה). כמובן שהיריב הגדול ביותר שלהם הוא יאניס. אומנם הם איבדו את השומר הטוב בליגה לקליפרס, אבל אם ישתמשו בשיטת החומה ויסגרו לפריק את אופציות המסירה כמו שעשו בגמר המזרח שנה שעברה לבאקס מצפה קרב קשה, אם וכאשר. להתקפה חסר הגו-טו-גאי הקלאסי שנמצא כמעט בכל אלופה, אבל בצפון מאמינים כי לסיאקם ולוואן וליט יש עוד רמה לעלות ולעשות חיים קשים במזרח.

יוסטון רוקטס

מאזן: 26-44, מקום רביעי/חמישי במערב.

העונה שעברה: הדחה ב-6 משחקים נגד גולדן סטייט בחצי גמר המערב.

המספר הנוסף: ג'יימס הארדן וראסל ווסטברוק עם 61.6 נקודות למשחק, הנתון השני בגובהו מאז המיזוג של ה-NBA וה-ABA אחרי שאקיל אוניל וקובי בראיינט ב-2002/03.

הנתון לא מראה את האיכות האמיתית של הקבוצה, אבל הוא מראה את הפוטנציאל שלה. מאז הטרייד על קלינט קפלה והמעבר לחמישיית סמול-בול עם רוברט קובינגטון כסנטר ראס התפוצץ. הוא שיפר את היעילות ההתקפית שלו (29.9 נקודות למשחק ב-51.1% מהשדה אחרי הטרייד, 26 נקודות ב-45% לפניו) ונתן להארדן מנוחה בהתקפה, משהו הכרחי לקראת הפוסט-סיזן.

הפסקת הליגה עשתה טוב ליוסטון: מנוחה לצמד הכוכבים ולטאקר וקובינגטון, סנטרים בעל כורחם, הייתה הכרחית. ההגנה היא סימן שאלה גדול אבל ראינו שהרוקטס מצליחים לנצח משחקים גם כשהיריבה לוקחת יותר ריבאונדים דרך ההתקפה. יש להם כמה משימות לגמר, בהנחה שווסטברוק חוזר לפלייאוף. הראשונה היא מקסום הדקות בהן ווסטברוק על המגרש והארדן נח וההפך. הסגל המבוגר והקצר של יוסטון לא נותן לה מרווח לטעויות. נוסף על כך הם צריכים לקלוע מרחוק טוב גם בפלייאוף בשביל להיות קבוצה מסוכנת – בלי הריווח יהיה הרבה יותר קשה לווסטברוק והארדן ויוסטון תוכל לגרום ליריבות להתאים את המצ'-אפים שלהן אליה ולא ההפך.

נוסף לכך יש את בעיית הקלאץ' המרחפת מעל ראשם של ראס והארדן. שניהם ידעו לא מעט משחקים חלשים ברגעים חשובים וחטפו לא מעט ביקורת על כך, אך השנה בעקבות הנסיבות ואולי אחרי שנים של נסיון אולי יוכלו להתעלות על עצמם ולהוביל את הרוקטס לארץ המובטחת.

מיאמי היט

מאזן: 28-44, מקום רביעי/חמישי במזרח.

בעונה שעברה: מקום עשירי במזרח וסיבוב הפרידה של דווין וויד.

נתון יוצא דופן: 38% מהשלוש העונה, המקום הראשון בליגה.

מיאמי של העונה בנויה לפלייאוף מהסוג הזה כשיש לה סגל רחב עם 10 שחקנים שיכולים לשחק בכל משחק חשוב, צמד כוכבים כמו באטלר ובאם אדביו שמשחקים בשני צדדי המגרש ברמה גבוהה, ואריק ספוסלטרה אחד שהיה כבר במשחק או שניים גדולים כמאמן. יכולת הקליעה ל 3 של מיאמי היא נדירה- כמעט כל שחקן
ברוטציה קולע מרחוק, בהובלת דאנקן רובינסון )מתוך 10 שחקנים שזרקו השנה מעל 500 שלשות, רובינסון מוביל באחוזים עם כמעט %45 על 8 ניסונות – בפער מהבאים אחריו(. גם טיילר הירו וקנדריק נאן הרוקיז מצוינים ויש את צמד הגבוהים מהספסל אוליניק ולאונרד, נוסף לבאטלר שבעונה חלשה מחוץ לקשת אבל לא יהסס לזרוק במשחק גדול.

היכולת של באם לייצר זריקות פנויות ל 3 לקלעים בעזרת הנד-אופס והתקפות שמתחילות מה-elbow בעזרת יכולת המסירה הנהדרת שלו, תהווה בעיה לקבוצות בפלייאוף. במפגש פוטנציאלי בסיבוב השני מול מילווקי, השלשות הן נקודת תורפה של הבאקס. ההגנה של הבאקס בנויה סביב הרצון של לתת ליריבות לזרוק שלשות ולא להכנס לצבע (בחסות ברוק לופז ויאניס אנטדקומפו). עד עכשיו זה עבד, לכן הם מקום ראשון במזרח, וקבוצות קולעות מולם ב-55.2% בטבעת, האחוז הנמוך בליגה. כשאתה מציב אותם בסדרה מול מיאמי, שבכל משחק נתון מסוגלים להמטיר שלשות ללא הכר, זה מסוכן מאוד לבאקס.

ההיט השנה לא קבוצת הגנה מעולה (מקום 11 בליגה ביעילות ההגנתית), אבל יש לה שחקני הגנה חכמים ופיזיים ויכולת ההגנה האישית של באם מול יאניס תעניק להם יתרון יחסי: מתוך השחקנים ששמרו על הפריק 35 פוזיישנים העונה, לבאם יש הכי הרבה הצלחה מולו כאשר האחוזי קליעה המשוקללים (True Shooting) של יאניס הם 36% ב-52 מהלכים. אולי באם לא יוכל לעצור אותו לחלוטין, אך יש סיכוי שיתיש אותו ויגרום לשחקנים אחרים להכריע את הסדרה.

לפוסט הזה יש 14 תגובות

  1. Smiley

    14 אוג 2020 10:19:30

    טורונטו – הקבוצה שאף אחד לא רוצה לפגוש.
    יוסטון – הפציעה של ווסטברוק בעייתית, שמה יותר לחץ התקפי על הארדן (ובפלייאופים קודמים זה גמר אותו בשלב מסוים).
    מיאמי – קשוחים אבל נראה שחסר להם הגרוש ללירה

  2. רועי ויינברג

    14 אוג 2020 10:39:02

    בחירת קבוצות נכונה, אבל אני חושב שהראפטורס יכולה לאכזב לא מעט אנשים. התקפת חצי המגרש שלהם לא מספיק טובה ולכו תדעו מי יהיה הגו-טו-גאי כל משחק בפלייאוף. סיאקם או ואן וליט עדיין לא קוואי של השנה שעברה, אבל הם יכולים לעשות גמר בכל זאת (או לעוף נגד בוסטון בסיבוב השני)

      1. עידו גילרי

        14 אוג 2020 11:38:24

        כמה משחקים מול התאנדר זה די בודאות ואז יעריכו מחדש את מצבו לפי איך שהוא יגיב לטיפול.
        זה די יכול להיות מכה לרוקטס.

    3. asaf

      14 אוג 2020 12:09:54

      תודה אורי. לראפטורס יש יתרון על הקווים אגב של מאמן שמסוגל גם לשנות בתנועה ובעיניי ואן ליט יופי של גו טו גאי.

    4. Dor

      14 אוג 2020 13:51:58

      דווקא נראה לי שחצי המגרש שלהם טובה יחסית לקונטנדריות אחרות. ואן ליט ולאורי נהדרים עם הכדור, בפיקנרול, פיקנפופ וחדירות. סיאקאם מאוד ורסטילי וחוץ מיציבות בקליעה מבחוץ הוא השתפר כמעט בכל אספקט. גאסול ואיבאקה קולעים לא רע מבחוץ, עושים פיקנרול מעולה וגם הרבה האסל, וככה גם אנונובי ופאוול. אחלה בסיס עם לא מעט כישרון, השאלה מי יהיה הגו-טו-גאי במאניטיים, אני מהמר על ואן ליט וקצת לאורי

  3. שחר אלוני

    14 אוג 2020 12:16:00

    טור יפה
    הייתי מסייג עם סאת את הבועה. קבוצות רבות לא מצאו לנכון להתאמץ בה.
    לדעתי ללא פציעות האליפות תיסגר בדרבי של ל.א.
    אם מתעקשים לחפש אופציה מפתיעה אז אולי דנבר, או באקס, אבל המזרח נחות מהמערב ללא פציעות כבר הרבה זמן

  4. golan

    14 אוג 2020 18:07:17

    תודה אורי.
    יוסטון לדעתי לא ברמה של שאר המועמדות.
    מיאמי וטורונטו קבוצות טובות עם מאמנים טובים, עם האפטיות של סטיבנס וחוסר היכולת של בראון הם יכולים לעבור,
    אני מאוד אשמח אם הן ינפצו את אשליות הכוכבים וייזכו כקבוצה.

  5. מנחם לס

    14 אוג 2020 18:19:18

    תודה אורי. בחירה הגיונית של 'מועמדות שקטות'. אני הייתי מוסיף את OKC שמשום מה אני מרגיש שהיא תהיה…אלופת המערב! לא יודע בדיוק למה, אבל זאת הרגשתי.

  7. Yinon Yavor

    15 אוג 2020 10:10:14

    לדעתי גם בוסטון סוס שחור (ירוק) שלא מספיק מדברים עליהם.
    יש שם המון פוטנציאל ואין לדעת איך זה ייגמר. לא יפתיע אותי אם יגיעו לגמר

  8. אוהד ס"א

    15 אוג 2020 12:44:14

    יש דברים שלא קשורים דווקא לכדורסל שיכולים להשפיע על ההצלחה:
    1. היציקה של יאניס על הראש. בשנה שעברה הוא נכשל מול טורונטו. כנראה סדרת גמר המזרח הולכת לחזור על עצמה. יאניס צריך יהיה לגרש לא מעט שדים מראש שלו. בינתיים ההתנהגות שלו על המגרש לא מרגישה ככה.
    2. יוסטון הולכים לפגוש את הקליפרס ואם יצליחו את הלייקרס. אני לא רואה שזה קורה. יוסטון יסיימו כמנצחים גאים של הסיבוב הראשון.
    3. מיאמי צעירים וחסרי ניסיון. שכר לימוד יהיה תשלום הכרחי עבורם בשביל לצמוח להיות קבוצה מובילה במזרח בשנים הבאות.
    4. מעניין לראות את ההשפעה שתהיה על הפליאוף למשחקים בבועה. זה דומה, אך זה מאד שונה ממשחקי הבועה עד כה.
    לרוב הקונטנדריות, זאת היתה דרך להוריד חלודה ולהתעסק עם load management.
    הפליאוף יהיה ללא השפעת הקהל. לדעתי, פחות אימפקט תקשורתי על השחקנים (למרות זלא בטוח בגלל הרשתות החברתיות), בלי השפעה על נסיעות והפרשי זמנים וגובה. פליאוף כזה יביא יתרון לשחקנים ותיקים: לברון, מארק גאסול ואחרים.

    באופן כללי, פליאוף זה מקום פחות טוב לגאנרים עם כמות זריקות מטורפת. ההגנות מתהדקות, המשחק הקבוצתי בדרך כלל מנצח.
    לכן, אני צופה חופשת קיץ ארוכה יותר לשחקנים כמו לילארד או הארדן.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט