דאלאס מאבריקס – הגרמני הבודד

איצטדיון- American airlines center (21,146 מושבים)

רקורד בעונה הקודמת- 41-41 מקום עשירי במערב לא העפילו לפלייאוף

מאמן- ריק קרלייל

הגיעו- חוזה קלדרון, מונטה אליס, סמואל דלמברט, וויין אלינגטון, שיין לרקין, דחואן בלייר, דווין האריס, ריקי לדו, גל מקל.

עזבו– דרן קוליסון, אלטון ברנד, רודי בובואה, כריס קיימן, מייק ג'יימס, או ג'יי מאיו, ג'רד קאנינגהאם, אנטוני מורו.

חמישייה אפשרית– חוזה קלדרון, מונטה אליס, שון מריון, דירק נוביצקי, סמואל דלמברט.

אוהדי המאבריקס, ויותר מכך הג'רמנייטור, בוודאי חווים תחושת דה ז'ה וו לא נעימה, מלווה בבחילה קלה. בסוף עונת 2011 כשהקבוצה זכתה באליפות הנפלאה שלה עם ניצחון על מיאמי בגמר, הקבוצה הלכה לאסטרטגיה של החתמה על חוזים קצרי טווח, שמירה על מקום בתקרת השכר, במטרה להחתים סופרסטאר שני לצד נוביצקי מתוך הנחה (נכונה) שבליגה ההולכת ומתכנסת לקבוצות על, ועם עוד שנה של עומס על הבירכיים של נוביצקי הסגל הנוכחי לא מסוגל לעשות ריצה נוספת על התואר.

אלא שהניסיון הזה נכשל זאת השנה השלישית ברציפות. דרון וויליאמס, כריס פול ודווייט האווארד (פעמיים), נשארו בקבוצותיהם או הלכו ליעדים נחשקים יותר מבחינתם, ודאלאס נשארה עם סגל נחמד של שחקנים שהם הדגמה של קלישאת NBA לפיה אתה לא צריך לעשות הכל טוב כדי להיות שחקן לגיטימי ב-NBA, אתה צריך להיות מסוגל לעשות דבר אחד טוב מאוד.

המציאות של דאלאס נמצאת איפשהו בין ההזיות של מארק קיובן, לשחיטה הכשרה שמבצעת התקשורת בטקסס ומחוצה לה לקבוצה שהייתה הדארלינג של הליגה לפני שלוש שנים. זה קרה גם לאוקלהומה, ברגע שקבוצה הופכת להיות חביבת התקשורת והקהל, ואז עושה צעד שפוגם באידיליה, היא הופכת באחת לאויב העם (במקרה של אוקלהומה זה היה הטרייד של הרדאן).

המאבס לא יכולים ללכת לטנקינג הם טובים מדי, הם לא יכולים ללעשות ריצה על התואר, הם לא מספיק טובים, אבל יש להם מספיק חלקים טובים בפאזל כדי ללכת לטרייד גדול, או לפרי אייג'נסי בסוף השנה ולתת לגדול השחקנים האירופאים בכל הזמנים את הטבעת השנייה.

ואי אפשר במלי מילה על גל מקל. לדאלאס יש ארבעה פוינט גארדים ,כאשר לפי מרבית ההערכות מקל הולך להיות השלישי ברוטציה (אחרי חוזה קלדרון ולפני הרוקי שיין לרקין או דווין האריס). פציעות אפשרו למקל דקות משחק רבות בקדם עונה והוא לא מצליח להרשים בינתיים, אבל אם העונה של דאלאס לא תלך למאבק על מקום בפלייאוף, ואם בעיות הפציעות הטורדניות של של שלושת הגארדים האחרים של הקבוצה יימשכו, יש סיכוי שנזכה לראות את מקל מקבל הזדמנות ממשית.

ניתוח SWOT:

חוזקות:

נוביצקי היה ונשאר הנשק החזק ביותר של המאבס, עם יכולת נהדרת לקלוע מבחוץ עבור 4 (או עבור כל אחד בעצם), וכמובן לעשות נקודות בפנים ובהתקפת מעבר. הג'רמנייטור כבר סחב את דאלאס לפלייאוף עם קבוצות שלא היו טובות בהרבה מהנוכחית.

חוץ מזה אני מתרשם שדאלאס הולכת להיות השנה קבוצה שפויה. קבוצה שחוץ ממונטה אליס שאליו נגיע בהמשך, כל אחד בה יודע את מקומו, את החוזקות שלו, את החולשות שלו ואת מקומו בהיררכיה המאוד מאוד ברורה שמסתמנת בקדם העונה.

קלדרון הוא רכז מצוין, מוסר ברמה גבוהה מאוד, ואם ישפר את הקליעה שלו שגם היום היא סבירה הוא בהחלט יכול להיחשב לפוינט גארד מוביל בליגה, מצד שני אין לו הגנה וזה בעיה כשאתה צריך לשמור על ווסטברוק, פול ופרקר.

שון מריון הוא שחקן מאוזן שבשלב זה של הקריירה מבין שהוא לא פרנצ'ייז פלייר וכבר לא יהיה, היכולות האתלטיות שלו הן כמובן לא מה שהיה, אבל הוא עדיין מספק הגנה איכותית על הסמול פורוורדים הטובים בליגה, קליעה טובה מחצי מרחק וחדירה שיכולה לקפל את ההגנה, ודאלאס היא קבוצה עם כלים מצוינים מחוץ לקשת שיכולים לפרוח כשההגנה תתקפל.

סמואל דלמברט הוא שחקן הגנה מצויין, וריבאונדר טוב שיכול להינות מתשומת הלב הרבה שנוביצקי יקבל כאשר הוא ישחק בצבע, ומהוואקום בצבע כשנוביצקי יוציא את השומר שלו לקשת השלוש.

לבסוף דאלאס מציגה סגל מנוסה מאוד, עם וינס קארטר ודחואן בלייר מהספסל, החברה' האלה עברו הכל ב-NBA, וכאשר הדברים לא ילכו, כאשר הלחץ יגבר וכשיהיה קשה הם יתנו ערך מוסף, מה עוד שלרוקיז של דאלאס, כמו שון לרקין שהוא פוטנציאל גדול יהיו מדריכים מנוסים בחדר ההלבשה מה שבוודאי יאפשר להוציא מהם יותר.

חולשות:

החוכמה המקובלת היא שדאלאס נחלשה העונה. קודם כל מדובר בקבוצה חדשה לגמרי מה שלצד הסיכונים שניגע בהם מיד, גם כולל חולשה בלתי נמנעת של זמן התחברות וחוסר תיאום לפחות בתחילת העונה.

בנוסף ע"א התוספת של דלמברט נראה שדאלאס נחלשה הן הגנתית והן בריבאונד, גם האובדן של או ג'יי מיו, הסקורר המרכזי של הקבוצה מאחורי נוביצקי הוא חולשה משמעותית ומונטה אליס יצטרך להוכיח שהוא מסוגל למלא את הנעליים האלה ואף לגדול מעבר להם כדי שדאלאס תשחק תפקיד משמעותי במערב העמוק.

אבל אולי החולשה הגדולה ביותר של דאלאס היא חולשת פנטום, לא אלה שעזבו או אלה שהגיעו, אלא אלו שלא הגיעו. אם האווירה באמריקן איירליינס ארינה תהיה חמוצה, אם האוהדים יתחילו להדיר רגליהם מהמשחקים, אם קיובן יתן ראיונות נרגנים בתקשורת, ודיבורים על טרייד של נוביצקי לקבוצה שהוא יהיה עבורה החתיכה החסרה בפאזל לאליפות יהפכו להיות יותר ויותר תדירים בתוכניות הספורט בארה"ב, זה ישפיע בצורה בלתי נמנעת על היכולת של המאבריקס על המגרש.

הזדמנויות:

כן הרוקיז של דאלאס נראים כמו פרוספקטים מעניינים (בעיקר שיין לרקין), אבל ההזדמנות הגדולה ביותר של המאבס, ומה שעשוי להפוך את הקבוצה הזאת לא רק לקבוצת פלייאוף השנה, אלא לקבוצה אטרקטיבית עבור פרוספקטים ב-2014, הוא מונטה אליס.

מאחר ולהערכתי מונטה אליס יכול להיות ההבדל עבור הפרנצ'ייז הזה, לא רק העונה אלא בכלל, בואו ניתן לו ניתוח SWOT קצר משל עצמו:

חוזקות: קלע מבחוץ ובחדירה לסל, ששווה 20 נקודות למשחק לאורך כל הקריירה שלו בסביבות ה-45 אחוז מהשדה (למרות האחוזים האיומים שלו בשנה שעברה. כשהוא מתחמם הוא מזכיר את סטפון קארי, וזאת המחמאה האולטימטיבית בקטגוריה של "streaky shooters".

הוא גם מסר בשנה שעברה 6 אסיסטים למשחק מה שמרמז שלא מדובר בשחקן אנוכי או חד גוני ועם נוביצקי לידו, שחקן שלא היה דומה לו ברמה במילווקי, יכול להיות שזה משהו לבנות עליו.

חולשות: מקרה ראש קלאסי, זורק יותר ממה שהוא צריך ומטווחים שהוא לא תמיד צריך, כשזה עובד זה סטפון קארי, כשזה לא עובד, זה פתאטי, וחשוב מזה מזיק לקבוצה. לא עושה הגנה בכלל.

הזדמנויות: מונטה אליס הוא כבר שחקן עם וותק בליגה, והוא מגיע לשלב שבו רבים מהשחקנים מבינים שהם בר לא יהיו פרנצ'ייז פליירז, ואם הם רוצים להיות גורמים משמעותיים בקבוצה אלופה ולא לדשדש לשארית הקריירה הם צריכים לעשות התאמות. כמו כן להזדמנות הגדולה של אליס קוראים דירק נוביצקי, כשאתה משחק ליד דירק, שחקן שגדולתו לא מוטלת בספק, ותענוג לשחק לידו, יש הרבה יותר סיכוי שהראש שלך יסתדר, מוקדם מאשר מאוחר.

סיכונים: לריב עם כל העולם, לא לעשות הגנה, לריב עם נוביצקי על זריקות, לריב עם ריק קרלייל על הכל, מרבית מקרי הראש בליגה נשארים כאלה.

במילים אחרות, אם מונטה אליס יבוא בראש של שחקן צוות, יבין את מקומו בהיררכיה (שני לנוביצקי לא הרבה מעל לקלדרון), ירתום את יכולת הקליעה והחדירה שלו לטובת הקבוצה, ישפר משמעותית את ההגנה שלו, אז הרבה מהחולשות של דאלאס יוכהו והרבה מהחוזקות שלה יזרחו, בזכותו. זה לא יהפוך את דאלאס לקונטנדרים אבל זה כן יהפוך אותם לקבוצה אטרקטיבית עבור שחקן פנוי ל-2014, שירצה לנצל את ההזדמנות האחרונה לשחק לצד נוביצקי, באחת הקבוצות המפנקות בליגה.

סיכונים:

שילוב של שני פרמטרים מהווה סיכון שעשוי להיות הרסני עבור דאלאס, ולהערכתי השילוב הזה הוא מה שגורם ללא מעט פרשנים לדרג את ניו אורלינס מעל דאלאס בכתבות קדם העונה.

הפרמטר הראשון הוא פרמטר הגיל: שון מריון, נוביצקי, קרטר, בלייר, האריס ודלמברט כולם כבר לא ילדים, וכשמדברים על שחקנים מרכזיים בגיל הזה, שחקנים שיצטרכו לתת דקות משמעותיות על המגרש, מדברים על פציעות, מה עוד שנוביצקי כבר סבל מפציעות לא מעטות ובלעדיו דאלאס היא קבוצת טנקינג בין אם תרצה בכך ובין אם לא.

הפרמטר השני הוא פרמטר העומק, לדאלאס אין כזה. בעמדה שתיים אין להם מחליף משמעותי למונטה אליס, כאשר ריקי לדו הוא אולי גניבה, אבל ספק אם יצליח להביא את יכולותיו לידי ביטוי כבר העונה, וויין אלינגטון הוא אולי קלע טוב מבחוץ אבל לא הרבה יותר מזה. בעמדה 3 מריון וקרטר שניהם וותיקים מאוד, וכנ"ל נוביצקי ובלייר ב-4. ברנדון רייט הוא מחליף חלש בעמדה 5, ובפוינט יש כאמור ארבעה שחקנים, כשאם לרקין או מקל לא יפרצו תהיה שם בעיה בחלוקת דקות המשחק.

יחד יכול להיווצר מצב שלדאלאס פשוט לא יהיה מספיק כישרון בכל זמן נתון, בגלל פציעות.

כמו כן מדובר בקבוצה  חדשה ותמיד יש את הסיכון שהעסק שם לא יתחבר.

השאלות הבוערות:

1. עוד כמה קילומטרז' יש במכונה של הג'רמינייטור?
2. האם למונטה אליס יסתדר הראש?
3. האם קלדרון הוא רכז מהדרג הבכיר בליגה?
4. האם לדאלאס יש אס בשרוול הטריידים?
5. סליחה על הפרובנציאליות, אבל האם לגל מקל יש מקום ברוטציה של קלדרון, האריס ולרקין?

תחזית אופטימית:

יוסטון. במשך שנתיים יוסטון עסקה באיסוף חתיכות שהייתה בכוונתם להחליף בתמורה לסופרסטאר לגיטימי, וזה לא רק הצליח, זה אף אפשר להם להביא סופרסטאר אחד בטרייד וסופרסטאר אחד בפרי אייג'נסי. דאלאס של עוד שנה מקווה להיות יוסטון של השנה.

תחזית פאסימית:

אטלנטה. אטלנטה מאז ימי דומיניק ווילקינס היא בעיני ה-cautionary tale על מה קורה כשאתה ממשיך להיות קבוצה בינונית ב-NBA. אין לך בחירות דראפט, אין לך חתיכות מספיק טובות בפאזל בשביל לעשות טרייד גדול, ואין לך בסיס מספיק טוב כדי למשוך שחקן גדול בפרי אייג'נסי. אם דאלאס לא תמהר, נוביצקי יפרוש ודאלאס תישאר קבוצה שהיתרון היחסי היחיד שלו הוא הפינוקים של קיובן.